קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול פיטורים בגלל טיפולי פוריות: בפנינו בקשה לצו זמני למניעת פיטורי המבקש בשל טיפולי פוריות ואי עריכת שימוע כדין. העובדות כפי שעלו מהבקשה, התגובה ופרוטוקול הדיון: המבקש בן 39, אב לתינוק שנולד ביום 7.12.08. המבקש שימש כמנהל חנות בחנות "iDigital" במשיבה. המשיבה הינה הנציגה בישראל של חברת המחשבים והציוד האלקטרוני Apple ומשווקת את מוצריה. בחודש 6/08 התקבל המבקש למשרת מנהל רשת חנויות של החברה שעמדה לקום. בין המבקש למשיבה נחתם הסכם עבודה. בחודש 7/08 פורסמה בטעות מודעת דרושים למשרת המבקש. ביום 21.9.08 נפתחה החנות הראשונה ברשת. ביום 17.12.08, זומן המבקש לשיחה עם המנכ"ל, מר ערן תור. המנכ"ל העיר למבקש על התנהלותו והבהיר לו שאינו רואה בו כמנהל רשת החנויות של המשיבה ומעתה ואילך ימלא תפקיד של מנהל החנות בקניון רמת אביב בלבד. המבקש קיבל את דברי הביקורת של המנכ"ל והבטיח כי תפקודו במשיבה ישתפר. ביום 13.2.09 נפגש המבקש עם המנכ"ל (להלן - "שיחת השימוע"). באותה פגישה שטח המנכ"ל את כל הכשלים בהתנהלותו של המבקש והודיע לו כי לא ניתן יהיה להעסיקו כמנהל החנות, והמשיבה שוקלת לסיים העסקתו. המבקש לא שלל את הביקורת אך ביקש שימצא לו תפקיד אחר במשיבה. יום קודם (12.2.09) פנה המבקש מיוזמתו אל מנהל התפעול של המשיבה לשם בחינת האפשרות שימלא תפקיד של מנהל קו מוצרים במשיבה. בשיחת השימוע סוכם שהמבקש יסיים את תפקידו כמנהל החנות. נערך פרוטוקול של שיחת השימוע. ביום 15.2.09, נפגש המבקש עם מנהלת משאבי אנוש, הגב' טלי טאוב, על מנת לנסות לאתר תפקיד אחר במשיבה והמבקש ביקש את עזרתה של הגב' טאוב בחיפוש אחר תפקידים אחרים מחוץ למשיבה. ביום 18.2.09 נפגש המבקש עם המנכ"ל ומנהלת משאבי אנוש והציע להם שני תפקידים אפשריים עבורו במשיבה ההולמים את כישוריו. הוסבר למבקש כי אחד התפקידים שהציע המבקש, נמצא כבר בתחום אחריות של בעל תפקיד אחר ולכן המשרה איננה רלוונטית. המנכ"ל ומנהלת משאבי אנוש במשיבה הודיעו למבקש כי אותר לו מחליף לתפקידו וכי המחליף יתחיל עמו בחפיפה מיום 22.2.09. בסיום הפגישה ביום 18.2.09 אמר המבקש למנהלת משאבי אנוש כי הוא נמצא בתחילת טיפולי פוריות. ביום 23.2.09 נפגשו המבקש ואישתו עם פרופ' דוד לב-רן, מומחה למיילדות וגניקולוגיה, לשם "התייעצות בנושא אי פיריון". המבקש ו/או אשתו לא עברו טיפולי פוריות בחודשים פברואר ומרץ, לא ביצעו בדיקות הקשורות בטיפולי פוריות, למעט פגישה עם פרופ' לב-רן. יודגש, כי המבקש לא נעדר מעבודתו באותו יום. הפגישה עם פרופ' לב-רן נערכה בשעה 16:00 אחה"צ. המבקש ביצע פגישת חפיפה עם מחליפו ביום 23.2.09, לכן ברור כי לא נעדר מעבודתו באותו יום. ביום 25.2.09 נקבעה למבקש פגישה נוספת עם המנכ"ל ומנהלת משאבי אנוש. ובה הודע למבקש, כי עבודתו במשיבה תסתיים במהלך השבועיים הבאים. המבקש הודיע למנכ"ל כי בהיותו בטיפולי פוריות, לא ניתן לפטרו. באותו היום (ב- 25.2.09) קיבל המבקש דואר-אלקטרוני ממנהלת משאבי אנוש ולפיו מכתב הפסקת עבודה ימסר לו ידנית. ביום 27.2.09 נשלח דואר-אלקטרוני מאת מנהלת משאבי אנוש לכלל עובדי המשיבה ולפיו המבקש מסיים את תפקידו במשיבה ומר אלון הלפרין ינהל את רשת החנויות. ביום 2.3.09 נערכה שיחה נוספת בין המבקש למנכ"ל ולמנהלת משאבי אנוש. בשיחה זו נאמר למבקש כי לשם הזהירות תפנה המשיבה לממונה על עבודת נשים במשרד התמ"ת לקבלת היתר לפיטורי המבקש. באותה פגישה הודע למבקש כי פיטוריו נכנסו לתוקף ביום 25.2.09, יום הפגישה הקודמת, וניתנת לו הודעה מוקדמת בת 60 ימים כאמור בחוזה העבודה, וזאת החל מיום 25.2.09. ביום 4.3.09 ניתן למבקש מכתב פיטורים נושא תאריך 2.3.09. המבקש סירב לבקשת המשיבה לחתום על טופס ויתור על סודיות רפואית. טענות הצדדים: לטענת המבקש, בשל הודעה שניתנה למשיבה ע"י המבקש בדבר טיפולי פוריות, מוגן המבקש מפיטורים ופניית המשיבה לממונה על עבודת נשים במשרד התמ"ת מהווה הודאת בעל דין בחלות ההגנה על המבקש. לפיכך לא ניתן היה לפטר את המבקש קודם שניתן היתר לפיטורים. עוד טוען המבקש כי ההודעה על פיטוריו נגועה באפליה פסולה, לאחר שהמבקש הודיע למשיבה על היותו בטיפולי פוריות בחרה המשיבה שלא לאתר לו משרה חלופית אלא פיטרה את המבקש. ולבסוף טוען המבקש, כי הוא פוטר שלא כדין ולא נערך לו שימוע כהלכתו. לטענת המשיבה, המבקש לא נעדר מעבודתו עקב טיפולי פוריות, אשר אותם כלל לא עבר. עד שלא נמסרה לו הודעת פיטורים, לא הודיע המבקש כי הוא נמצא בטיפולי פוריות. לטענת המשיבה, המבקש פוטר מסיבה מקצועית ועניינית, לאחר שהתגלו כשלים בעבודתו. למבקש נערך הליך שימוע מסודר. עד היום לא נמסר כל אישור המעיד על טיפולי פוריות או על היעדרות מחמת טיפולים. הכרעה: לאחר ששמענו את עדות המבקש ועדויות המנכ"ל ומנהלת משאבי אנוש במשיבה ועיינו בטענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כל הכרעותינו להלן הינן לכאורה בלבד ולצורכי ההכרעה בסעד הזמני בלבד. סיבת הפיטורים: שוכנענו כי למשיבה התברר לאחר מספר חודשי עבודה של המבקש אצלה, כי המבקש אינו מתאים לתפקיד אותו מילא והטעמים היחידים שהובילו לסיום עבודתו של המבקש במשיבה היו חוסר התאמה והעדר מקצועיות מספקת. טענתה של המשיבה ולפיה רמת הניהול והמערך הלוגיסטי אותו ניהל המבקש החל מחודש 9/08, לא הייתה משביעת רצון - לא נסתרה ע"י המבקש. כמו כן גם שאר טענותיה של המשיבה כלפי המבקש ולפיהן, המבקש לא הפגין יכולת תכנון עסקית ואסטרטגית, ולא יזם הכשרות חיוניות לעובדים, לא נסתרו. בתמיכה לטענותיה, צירפה המשיבה תכתובות דואר-אלקטרוני מחודש ספטמבר 2008 ועד דצמבר 2008, ולפיהן הובע חוסר שביעות רצון מתפקודו של המבקש ורצף תקלות אשר בסופו של יום הביא לפיטוריו של המבקש. כך למשל נכתב בדואר-אלקטרוני מיום 7.12.08: ”We must learn how to improve store replenishment in the store, we should never get to a situation when there is no product in the store, The store must plan better and see teh trend especially before Thursday- Sat where sales are high. Please share with me ASAP teh process and communication how to improve this. Eran” וכן דואר-אלקטרוני מיום 15.12.08: ”I can no understand why you after three months of the store opening can not conduct a professional inventory count. I want this done by end day tomorrow. Do what ot takes. Let me personally know why this was not done till now in our next weekly. Eran.” לא ברור כיצד טוען המבקש היום כי עשה חיל בתפקידו כאשר בפגישה עם המנכ"ל עוד ביום 17.12.08 הוסכם בין המבקש למשיבה כי המבקש לא יוסיף לשמש בתפקיד מנהל רשת החנויות של המשיבה והמבקש הודה בכך בחקירתו הנגדית: "ש. מאמצע 2008 ידעת שלא תשמש כמנהל רשת החנויות של החברה? ת. נכון." (עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 9-10) המבקש בעצמו הודה כי אין הוא מתאים להמשיך ולמלא את תפקידו כמנהל הרשת במשיבה, הסכים עם דברי הביקורת של המנכ"ל וביקש שימצא לו תפקיד אחר במשיבה. המבקש בעצמו יום קודם לשיחת השימוע (12.2.09), פנה ביוזמתו אל מנהל התפעול של החברה והציע עצמו לתפקיד אחר במשיבה, עובדה המעידה על כך שידע שהמשיבה אינה מרוצה מתפקודו. ד. כעולה מהראיות שהובאו בפנינו למבקש נערך שימוע ב- 13.12.09 וזאת לאחר שהתברר שהמבקש לא שיפר את תפקודיו כמנהל החנות בקניון רמת-אביב. המבקש הודה בחקירתו הנגדית כי הובהר לו כי לא יוכל לשמש כמנהל החנות בקניון רמת-אביב: "ש. נכון שבשיחה הזאת מר תור אמר לך שהוא רוצה שתפסיק להיות מנהל חנות והוא רוצה לשבץ אותך במקום אחר ת. לא. הוא לא אמר לי. אני מתקן את זה, הוא אמר נכון הוא משבץ אותי למקום אחר. " (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 19-22) בשיחת השימוע נוהל פרוטוקול והמבקש הודה כי סיכום פגישה זו נערך בכתב: "ש. נכון שתוך כדי הפגישה הזו מר תור רשם תרשומת בזמן אמת? ת. נכון. הפגישה הייתה ביום ו' 13.2" העולה מהאמור לעיל הוא כי לתובע נערך הליך שימוע, בטרם התקבלה החלטה בדבר סיום העסקתו. בהליך השימוע נערך פרוטוקול שנכתב בזמן אמת. המבקש לא הכחיש את השיחות שנוהלו אתו מזה מספר חודשים באשר לתפקודו, שבסופן התקיים הליך שימוע שבו נשמעו דבריו של המבקש כנגד טענות המשיבה. מפרוטוקול השימוע עולה שהמבקש הסכים לדברי המנכ"ל בהליך השימוע, אולם ביקש לאתר עבורו תפקיד אחר. למבקש ניתנה זכות טיעון במלואה וזאת בטרם קבלת ההחלטה בדבר סיום העסקתו. ניסיונו של המבקש לתלות את יהבו באי זימון פורמלי בכתב לשימוע, אין בו כדי לפגום בעובדה, כי אמנם התנהל הליך שימוע, נוהל פרוטוקול ולמבקש ניתנה זכות הטיעון. ה. המשיבה ניסתה לאתר עבור המבקש משרה חלופית במשיבה ולשם כך נערכה פגישה בין המבקש למנהלת משאבי אנוש, אשר ניסתה לאתר עבור התובע עבודות אחרות במשיבה ומחוץ לה וכן נערכה פגישה (ביום 18.2.09) בין המבקש למנכ"ל ומנהלת משאבי אנוש בעניין זה, ואלה האחרונים הודיעו למבקש כי בקשתו למציאת תפקיד חלופי תיבחן. כאמור שוכנענו כי המשיבה בחנה את האפשרות למצוא תפקיד חלופי עבור המבקש ולאחר שלא איתרה תפקיד כזה, הגיעה המשיבה למסקנה כי אין מנוס מסיום העסקתו של המבקש. האומנם לא ניתן לפטר את המבקש בשל טיפולי פוריות? חלקה זה של הבקשה, שהיה החלק הארי בבקשה, טוב היה לולא בא לאוויר העולם, מאחר שמעדותו של המבקש עלה כי המבקש או אשתו לא עברו טיפולי פוריות בתקופה הרלוונטית. אין צורך להכביר במילים על חשיבותו של חוק עבודת נשים, אשר תפקידו להגן על נשים במהלך תקופת ההריון ולאחריו ועל נשים וגברים העוברים טיפולי פוריות ונעדרים מעבודתם. וכך נקבע בסעיף 9 (ה) לחוק עבודת נשים תשי"ד 1954 : ”לא יפטר מעביד עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, לקראת ילדם הראשון או השני, בימי העדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(4) או (ג1), לפי הענין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם היעדרות כאמור...” המחוקק כאמור התיר היעדרות בשל טיפולי פוריות, אולם קבע כי על המעביד לדעת מראש על היעדרות זו (סעיף 7 (ג) לחוק). ”עובדת רשאית להיעדר מעבודתה... בתקופה, כאמור בתקנות, שבה היא עוברת טיפולי פוריות לרבות טיפולי הפריה חוץ-גופית, אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובמידה שאישר, ובלבד שהודיעה על כך למעבידה מראש...” כנגד הזכות של עובד להעדר מהעבודה בגלל הצורך בטיפולי פוריות, עומדת חובתו של העובד לקיים את התנאים המקדמיים הקבועים בס' 7 (ג)(4) דלעיל. נקודת המוצא שהעובד או העובדת העוברים טיפולי פוריות, זכאים להגנה מפני פיטורים ותנאי מתלה לאיסור הפיטורים, כי העובד או העובדת נעדרים מהעבודה לצורך טיפולי הפוריות קרי, יש להוכיח כי הפיטורים נעשו בקשר עם ההיעדרות מהעבודה. לאחרונה נידונה בבג"ץ הסוגיה - האם פיטורי עובדת המקבלת טיפולי פוריות שאינם כרוכים בהיעדרות מן העבודה, אסורים על פי החוק. שופטי בית המשפט העליון (בג"ץ 554/05 אשכנזי נ' מפכ"ל המשטרה (פ"ד ס(2) 299) ) נחלקו בדעותיהם. אולם הההלכה שנפסקה בבג"צ אינה רלוונטית לעובדות המקרה דנן. בפנינו התבררה התמונה כי המבקש ואשתו כלל לא עברו ולא עוברים טיפולי פוריות, לכן אין כל רלוונטיות לשאלה באם המבקש נעדר מן העבודה אם לאו ובמקרה דנן, המבקש אף לא נעדר כלל מעבודתו. בקשתו של המבקש נסמכה רובה על ההגנה אותה הוא מבקש מבית הדין בשל טיפולי פוריות שאותם הוא עובר. המבקש הצהיר בסעיף 40 לתצהירו: "זוהי הסיבה שבשלה החלטנו לפתוח בטיפולי פוריות נוספים, זמן כה קצר אחרי הולדת בננו הראשון..." ובחקירתו הנגדית בבית הדין העיד כי נמסרה לו תוכנית טיפולים ע"י פרופ' לב-רן ולאחר מכן, לשאלת בית הדין האם אמנם קיבל תוכנית טיפולים מאת הרופא המטפל, השיב שלא (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 1-4). לכן משנתברר בבית הדין כי המבקש כלל לא עובר כלל טיפולי פוריות, לא כיום ולא באותה עת בה הודע לו על סיום העסקתו במשיבה, אין המבקש יכול לחסות תחת הגנת החוק. המבקש ניסה לטעמנו ליצור רושם ולפיו הוא ורעייתו קיימו פגישה עם פרופ' לב-רן לשם טיפולי פוריות, אך מהעדויות התברר, כי מדובר בהתייעצות בלבד וכי המבקש או אשתו לא החלו לקבל טיפולי פוריות ולא ערכו בדיקות טרם הטיפולים. ה. בנוסף, עובדת סירובו של המבקש לחתום על טופס ויתור על סודיות, אשר היה בו כדי לתמוך בגירסתו ולפיה מצוי הוא וזוגתו בתחילתם של טיפולי פוריות, מעוררת תמיהה בלשון המעטה. בעל דין הנמנע מלהביא ראיה הנמצאת בחזקתו ניתן להסיק מכך כי לו הובאה הראיה, היה בה כדי לפעול כנגדו (ע"א 548/78 אלמונית ואח' נ' פלוני פ"ד לה(1), 736; ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח' פ"ד מה(4), 651; ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ פ"ד מד(4), 595). מהימנעות המבקש למסור ראיות אלו לבית הדין מסיקים אנו כי מסירת ראיות אלו היה בה כדי להזיק למבקש. ו. המבקש מטיל את יהבו על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ולפיו לא ניתן לפטרו בשל טיפולי פוריות שאותם הוא עובר. סעיף 2 (א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע: ”לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית.” לאחר מסקנתנו דלעיל, סבורים אנו כי אף מחוק זה לא תצמח למבקש ישועה, החוק נועד להגן על זוגות העוברים טיפולי פוריות ולא כך בעניינו. למעלה מן הצורך נדגיש כי מלכתחילה, לא הייתה צריכה המשיבה לפנות לממונה על עבודת נשים במשרד התמ"ת - לקבלת היתר לפיטורין מאחר שהמבקש לא עבר טיפולי פוריות ולא נעדר מעבודתו בשל כך. לממונה אין סמכות להתיר או לא להתיר פיטורין כשלא עסקינן בטיפולי פוריות או הריון. וכל החלטה של הממונה בתיק זה הינה בטלה (VOID). ז. מצאנו מקום להוסיף כי הרושם שנוצר בפנינו הוא שהמבקש "שלף את קלף" טיפולי הפוריות עם היוודע לו דבר פיטוריו וצר לנו השימוש לכאורה שעשה המבקש בחוק עבודת נשים ובחוק שוויון הזדמנויות בעבודה לעניינו. החוק נועד להגן על עובדים המקבלים טיפולי פוריות עקב תופעת האפלייה הקיימת ובשל היעדרות עובדים בשל טיפולי פוריות, הריון ולידה. המבקש ביקש להשתמש בחוקים אלה כקרדום לחפור בתביעתו, וחבל שכך. סוף דבר: הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות הבקשה בסך 1,500 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ בתוספת מע"מ. מאחר שברשות ביה"ד לא הוגשה עדיין תביעה בתיק העיקרי, יודיע המבקש כיצד בכוונתו להמשיך ולנהל את ההליכים. הריוןביטול פיטוריםפיטוריםטיפולי פוריות (דיני עבודה)טיפולי פוריות