קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול פיטורים מחמת גיל: 1. לפנינו בקשה לסעד זמני שהגיש המבקש כנגד המשיבה, במסגרתה עותר המבקש לביטול ההחלטה בדבר פיטוריו ובהתאם, עותר להורות על השבתו לעבודה, היות ולטעתו, פיטוריו נגועים באפליה פסולה מחמת גילו. בפתח הדברים נבהיר כי מדובר בבקשה לסעד זמני, והיות ולא נפרשה בפני בית הדין מסכת ראיות מלאה ומקיפה על כלל העובדות והטיעונים הרלוונטים, ממילא כל שיאמר להלן אינו בא לחרוץ דין בשאלות היסוד שיעמדו לדיון ולהכרעה בתובענה העיקרית וכל קביעותינו בהחלטה זו אינן אלא לכאורה בלבד וככל שהדבר דרוש בהליך דהכא {ראה דב"ע נב/ 42-9 חפץ -אגד בע"מ, (לא פורסם) ניתן ביום 20/11/91}. 2. רקע עובדתי: א. המשיבה הינה חברה לייצור מוצרי רשת להעברה וקידוד של מוצרי וידאו, נוסדה בשנת 1995 כחברת הזנק בבעלות מלאה של חברת תדיראן קשר בע"מ, גרעין המייסדים של החברה מנה כעשרה עובדים שהיו עובדי תדיראן קשר ביניהם המבקש. ב. המבקש, יליד 1947, עבד בחברת תדיראן קשר החל משנת 1967 ועם ה קמת המשיבה, החל לעבוד במסגרתה, תחילה שמש כסמנכ"ל תפעול ובהמשך, כמנהל יבוא ויצוא ואחראי מחסנים עד למועד פיטוריו מהמשיבה. ג. ביום 12/03/09 נרכשה המשיבה על ידי חברת הרמוניק, חברה ציבורית אמריקאית, בעלת מספר חברות בת הפזורות ברחבי העולם, העוסקת בין היתר, בתחומי פעילות דומים לאלו של המשיבה (להלן: "הרמוניק"). ד. בעקבות הליך הרכישה, ביצעה המשיבה שינויים ארגוניים העומדים בלב המחלוקת שבפנינו. ה. ביום 15/03/09, ערך מנכ"ל הרמוניק שיחה עם עובדי המשיבה בדבר השינויים הארגוניים הצפויים ובו ביום, זומן המבקש להליך שימוע בכל הנוגע להמשך עבודתו במשיבה, כאשר לבקשת בא כוחו, נקבע השימוע ליום 22/03/09. השימוע נערך בנוכחות המבקש, בא כוחו, נציג הרמוניק ונציגי המשיבה כאשר ביום 01/04/09, נמסרה למבקש הודעה בדבר סיום עבודתו במשיבה ומכאן, הבקשה שלפנינו. ו. בדיון שהתקיים בפנינו ביום 03/05/09, העיד המבקש ונציג הנתבעת שרון ויצרבין, סמנכ"ל משאבי אנוש במשיבה (להלן: "ויצרבין"). 3. טענות המבקש: א. המבקש פוטר מהמשיבה לאחר שהשקיע בה מיטב שנותיו ואונו וזאת, מחמת גילו בלבד, המשיבה נקטה באפליה פסולה ופיטרה את התובע שצפוי להגיע לגיל פרישה בעוד מספר שנים בודדות בלבד. ב. המשיבה טענה כי משרתו של התובע התייתרה לאחר שנרכשה על ידי הרמוניק ולאור השינויים הארגוניים שבוצעו במסגרתה ולא כך הוא, שכן, תפקידיו של המבקש עודם קיימים והועברו לידי עובד אחר במשיבה. ג. המשיבה אינה טוענת כי נפל פגם כלשהוא בתפקודו של המבקש, ההפך הוא הנכון, שכן, המשיבה מודה כי תפקודו היה ראוי. לאור האמור, לא היה כל טעם ענייני לפיטורים והמשיבה פיטרה את המבקש בשל גילו המתקדם ומשכך, עובר נטל ההוכחה לכתפיה, להראות כי פוטר כדין, דבר שלא נעשה בעניינינו. ד. המשיבה פיטרה שישה עובדים ממחלקת התפעול מתוכם, ארבעה עובדים מעל גיל 50, ביניהם המבקש דבר המחזק את טענת המבקש לפיה פוטר מחמת גילו. 4. טענות המשיבה: א. המבקש פוטר מחמת שינוי ארגוני שנערך במשיבה לאחר שנרכשה על ידי הרמוניק כאשר אף עוד קודם לכן, הצטמצמו תחומי אחריותו לאור שינויים פנימיים שנערכו במשיבה; מרבית פעילות המחסנים, היבוא והיצוא שהיו באחריות המבקש, הועברו לאחריות קבלני משנה (שיטת ה-Turn key) ואף צומצמה מצבת כח האדם שהיתה תחת פיקוחו. מה גם שכיום, פעולות היבוא והיצוא מנוהלות על ידי המטה הראשי של הרמוניק בארצות הברית. ב. אין כל בסיס לטענה לפיה המבקש פוטר מחמת גילו ואף סטטיסטית עולה כי שיעור העובדים המפוטרים שגילם עולה על 50, נמוך משיעור המפוטרים מתוך כלל העובדים. בנוסף, בתפקיד מנהל הפיתוח גייסה המשיבה עובד בן 58 תוך שפיטרה את סמנכ"ל הפיתוח שהינו בן 44. ג. המבקש לא החל בהרמת נטל ההוכחה בדבר קיומה של אפליה לכאורה, שכן, לא הראה כי קיים קשר סיבתי בין גילו ובין פיטוריו. אף אם היה עומד בנטל האמור, הרי שהמשיבה הראתה כי נקטה בהליך של פיטורים במסגרת הליך של רה-ארגון, לאחר שהתמזגה עם הרמוניק. פיטוריו של המבקש היו חלק מהליך פיטורים נרחב וענייני של כ- 30% מעובדי המשיבה במסגרו אף פוטרו מספר סמנכ"לים והכל לאור התייתרות משרותיהם במסגרת הרמוניק. ד. המבקש נגוע בחוסר תום לב שכן, לא דייק בהצגת העובדות הרלוונטיות לעניינינו. ה. יש לדחות הבקשה שכן, לא הוגשה תביעה עיקרית מתאימה כנדרש בתקנות, מה גם שבית הדין אינו נוהג לעשות שימוש בסעד האכיפה במקרים כגון זה שלפנינו. דיון והכרעה: בפתח הדברים נציין כי הגענו לכלל הכרעה לפיה דין הבקשה להידחות, להלן נפרש החלטתנו. 5. החזרת עובד לעבודה : הסעד לו עותר המבקש הינו החזרתו לעבודה היינו, אכיפת יחסי עובד-מעביד. הלכה היא כי הסעד של החזרת עובד לעבודה ינתן אך במקרים חריגים ובהתחשב בנסיבות המקרה (בעניין זה ראה עע 149/99 נעמת-כהן פד"ע לו 157). "הסעד העיקרי בפיטורים שלא כדין הינו של פיצויים ולא של אכיפה. כפי שנפסק לא אחת 'דרך המלך במקרה של פיטורים שלא כדין היא פסיקת פיצויים, אולם בנסיבות מיוחדות רשאי בית הדין לחרוג מהלכה זו ולפסוק אכיפת יחסי עובד-מעביד'... במקרים הראויים, מקום בו ניתן לפצות עובד גם בשירות הציבורי על נזקים שנגרמו בגין פיטורים שלא כדין, יפסוק בית הדין פיצויים כספיים בשל פיטורים אלו" (בש"א 205/07 אוניברסיטת תל אביב-אלישע, , ניתן ביום 27/02/08, פסקה 25 לפסק הדין). כאמור, ההלכה היא כי בית הדין לא יורה על סעד אכיפה מקום בו ניתן לפסוק פיצוי כספי לעובד, מצאנו כי אין מקום להורות על השבתו של המבקש לעבודה וכי מאזן הנוחות לעניין מתן הצו, נוטה לטובת המשיבה. 6. אפליה מחמת גיל: א. סעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן: "חוק שוויון הזדמנויות") קובע: (א) לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, כמשמעותו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, הצפוי להם, בכל אחד מאלה: (1) קבלה לעבודה; (2) תנאי עבודה; (3) קידום בעבודה; (4) הכשרה או השתלמות מקצועית; (5) פיטורים או פיצויי פיטורים; "(ההדגשה שלי-א.ע.). סעיף 9(א)(2) קובע: "בתובענה של דורש עבודה או של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהא חובת ההוכחה על המעביד כי פעל שלא בניגוד להוראות סעיף 2 - לענין פיטורים מהעבודה - אם הוכיח העובד שלא היתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו". בעניין זה נקבע: "...לאחר שהמתלונן או המתלוננת מבססים עילה לכאורה עובר הנטל אל המעביד לסתור את הטענות. גישה זו משלימה את הגישה, שאין צורך להוכיח כוונה על מנת להטיל אחריות על מאן דהו. על כן הנטל הראשוני מונח על כתפי העובד אך משהעובד הביא ראשית ראייה, די בכך כדי להעביר את הנטל על כתפי המעביד" (ראה דב"ע נו/129-3, פלוטקין-אחים אייזנברג בע"מ, פד"ע לג 481). לאור האמור, משהוכיח עובד כי לא נפל בהתנהגותו פגם שהצדיק את פיטוריו הרי שנטל ההוכחה עובר לכתפי המעביד להוכיח כי ההחלטה בדבר פיטורי העובד היתה עניינית וכי לא היתה נגועה באפליה ומשיקולים זרים. ב. אפליה מחמת גיל כמוה כפגיעה בכבוד האדם ויפים הדברים שנקבעו בבג"ץ 10076/02 ד"ר רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר והמפקח הכללי של משטרת ישראל: (טרם פורסם, , ניתן ביום 12/12/06) "ההפליה הנטענת היא הפליה מחמת גיל...מבטאת לרוב את עיגונם של סטריאוטיפים באשר למגבלות הגוף והרוח של האדם המבוגר. זאת, בלא שלדברים יהיה לרוב בסיס רציונאלי או ענייני. הפלייה זו פוגעת בכבוד האדם המופלה. הוא חש כי הוא נבחן על-פי גילו ולא על-פי כישוריו ויכולותיו (ראו בג"ץ 6427/02 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' הכנסת (טרם פורסם; , פסקה 5 לפסק דינו של השופט א' לוי). ההפליה פוגעת בחברה בכללותה. היא מנציחה דעות קדומות והבחנות קבוצתיות שאבד עליהן הכלח. היא מוותרת על תרומתם, על יצירתיותם ועל יצרנותם של אנשים רבים בעלי נסיון ויכולת. בשנים האחרונות גוברת ההכרה בחומרת פגיעתה של ההפליה מחמת גיל ובצורך לשנותה (ראו לעניין זה: השופט זמיר בדנג"צ 4191/97 רקנט נ' בית הדין הארצי לעבודה פ"ד נד (5), 30 , עמ' 342-343; פרשת האגודה לזכויות האזרח, עמ' 366..." ג. בעניינינו, לא נפל כל פגם בהתנהלותו של המבקש (ראה סעיף 36 לתצהיר ויצרבין) ומשכך, טוען המבקש כי הנטל עובר לכתפי המשיבה להוכיח כי פוטר כדין, בהתאם להלכה הפסוקה שהזכרנו לעיל. המשיבה טענה כי המבקש לא עמד בהרמת נטל ההוכחה הראשוני כנדרש בחוק שכן, אך טען כי הופלה מחמת גילו מבלי שהציג נתונים אובייקטיביים מספקים לתמיכה בטענתו; המבקש טען כי ארבעה מתוך ששת עובדי מנהלת התפעול שפוטרו, היו בגילאים מתקדמים, למעלה מגיל 50 (ראה סעיף 17 לתצהיר המבקש) המבקש לא הראה כי מדובר בקבוצת התייחסות רלוונטית לעניינינו, מה גם שהמבקש לא התייחס לטענותיה של המשיבה בכל הנוגע לשיעור המפוטרים שגילם עולה על 50, לעומת שיעור יתר המפוטרים מהמשיבה (ראה סעיף 41.4 לתצהיר ויצרבין). בנסיבות העניין לא מצאנו לנכון לקבוע מסמרות בשאלה האם הרים המבקש את הנטל הראשוני כנדרש בחוק, בשים לב לכך שמדובר בפיטורים על רקע שינוי ארגוני שעברה המשיבה בעקבות הליך מיזוג שכן, לגופו של עניין מצאנו כי פיטוריו של המבקש נעשו מטעמים ענייניים כפי שיפורט בהמשך. ד. המשיבה טענה כי נרכשה על ידי חברת הרמוניק, חברה אמריקאית בעלת מספר חברות בת הפזורות בעולם, כאשר במסגרת הרכישה, בוצע ארגון מחדש במסגרתו פוטרו כ-30% מעובדי המשיבה (ראה סעיף 23 לתצהיר ויצרבין). המשיבה טענה כי לאור הרכישה הנדונה (להלן: "הרכישה") התייתר תפקידו של המבקש, כאשר עוד עובר לרכישה הצטמצמו תחומי אחריותו באופן ברור (ראה פרק ב.4. לתצהיר ויצרבין: סעיפים 35-31 לתצהיר), המבקש העיד בעניין זה: "ש. מופנה לסעיף 32.3 לתצהיר של מר ויצרבין, אני מבקש ממך שתאשר את מה שכתוב שם? ת. אני מעיין בסעיף ועונה: הסעיף נכון ולא מדוייק. ש. מה נכון ומה לא מדוייק? ת. חומרי הגלם עדיין נרכשים על ידי המשיבה ומגיעים ישירות לקבלני המשנה, הם לא מגיעים למחסן האם במשיבה. ש. אם הניסיון לדייק בעובדות, עדיין תסכים איתי שהפעילות בלי קשר לרכישת ארמוניק, הפעילות הופחתה וצפוייה להיות מופחתת עוד ועוד? ת. לגבי הפעילות שהופחתה זה נכון, אבל זה בגלל שלא נקלטו עוד 2 עובדי מחסן במידה והפעילות היתה נשארת במחסן המשיבה. ש. לפי מיטב ידיעתך הפעילות נשארת במחסנים של המשיבה? ת. כרגע כן. ש. מה התוכניות? ת. אין לי מושג. אני לא יודע את התוכניות אבל למרות זאת שאני קורא בכל מיני ניסיונות להעביר את זה לקבלני משנה אחרים. ש. והמגמה להעביר לקבלני משנה אחרים, אתה מכיר במשיבה? ת. היא מבוצעת במשיבה, היא לא שונתה כהוא זה. ש. סיפרת לנו ששמעת את התוכניות של ארמוניק לגבי ביטול דגמים, האם תסכים איתי שלאור התוכנית הזאת שהציג מנכ"ל ארמוניק, מניסיונך וידיעותך אתה מעריך שפעילות המחסנים כתוצאה מכך תופחת בצורה משמעותית ? ת. לא, היא תופחת במעט. עיקר הפעילות של המחסנים היתה ותמשיך להיות במוצר שהמשיבה היתה קונה אותו כקבלן משנה שלה (או.אי.אם), שאר הפעילויות הם זניחות יחסית לאותו פרוייקט שנקרא פרוייקט הדחיסה במשיבה. ש. המעבר לשיטת הטרנקי, מוכר לך? ת. כן. ש. אתה מסכים איתי שככל שעובדים יותר לפי שיטת הטרנקי, פעילות המחסנים קטנה בהתאם? ת. כן, אבל היא לא מקטינה את העלויות, וזה הוכח. ש. תסכים איתי שבעקבות רכישת ארמוניק גם פעילות ייבוא וייצוא מצטמם? ת. מסכים חלקית, הייבוא לא יקטן כי עדיין המשיבה מבצעת את כל פעולות הרכישה עבור חלקי המוצרים, הייצוא יקטן חלקית. ש. זה נכון שמתוך 3 עובדים בייבוא וייצוא פוטר עובד אחד? ת. אמת, פוטר עובד שנקלט ב- 6 חודשים אחרונים" (ההדגשות שלי - א.ע.) (ראה עמוד 4 שורות 24-23, עמוד 5 וכן עמוד 6 שורות 9-1 לפרוטוקול הדיון). לאור האמור, אף המבקש עצמו מודה כי פעילות המשיבה בכל הנוגע לתחומי אחריותו צומצמה עובר לרכישה וכי צפויים צמצומים נוספים בעתיד. לאור האמור ולאור השינויים הארגוניים שבוצעו במשיבה בעקבות הרכישה, אנו מקבלים טענותיה באשר להתייתרות משרתו של המבקש. ה. המבקש טען כי משרתו לא התייתרה שכן, חלק מסמכויותיו הועברו לידי עובד אחר במשיבה (חווייר שינפלד), איננו מקבלים טענה זו, מצאנו כי תחומי אחריותו של המבקש הצטמצמו באופן שהצדיק את פיטוריו וכי לא היתה כל חובה על המשיבה להמשיך ולהעסיקו על מנת למלא הפונקציות המצומצמות שנותרו במסגרת תפקידו אף שבחרה להעביר חלק מסמכויותיו לידי עובד קיים אחר במשיבה. ו. המשיבה טענה כי לאור רכישתה על ידי הרמוניק ובשילוב עם המצב הכלכלי העולמי הרי שלא נותרה בידיה ברירה אלא לבצע פיטורים נרחבים. לטענת המבקש, אין כל בסיס לטענות המשיבה בדבר המצב הכלכלי, אשר הווה חלק משיקוליה במסגרת הליך הפיטורים שכן, ההחלטה בדבר רכישת המשיבה כמו גם בדבר השינוי הארגוני התקבלו עוד טרם פקד המשבר הכלכלי את הרמוניק. איננו נדרשים לטענות אלו שכן אינן מעלות ואינן מורידות לצורך ההכרעה שבפנינו, מה גם שלא מצאנו כל סתירה בטענות המשיבה בנדון. 7. הליך הפיטורים: לאחר בחינת הראיות לעניין זה, מצאנו כי לא נפל פגם בהליך הפיטורים שנערך למבקש. א. בתצהירו טען המבקש כי נודע לו לראשונה על הכוונה לפטרו ביום 15/03/09, עת נמסר לידיו הזימון לשימוע (ראה סעיפים 12-13 לתצהיר המבקש). בעדותו העיד: "כשהייתי בארה"ב ב- 15/02 קיבלתי הודעה מגוף מוסמך בחברה, הודעה לא רשמית, שכנראה אני יופיע בסבב הראשון של המפוטרים בחברה. זה לא היה באופן רשמי עד 15/03 שקיבלתי את מכתב הפיטורים " (ראה עמוד 2 שורות 20-18 לפרוטוקול הדיון). בהמשך העיד: "ש. הוא מצהיר שב- 02/2009 פנית אליו ואמרת שמגיעה לך פנסיה מוקדמת? ת. לא אמרתי שמגיע לי, אמרתי לו ששמעתי שמועות שאני בין המפוטרים, זה לא נאמר זה נכתב במייל, וביקשתי לבדוק אפשרות לתת לי פנסיה מוקדמת. קיבלתי תשובה במייל חוזר שעד כמה שידוע למר ויצרבין לא הובטח לי פנסיה מוקדמת לא במשיבה ולא בארמוניק. ש. זה נכון שב- 01/03 ביקשת להחזיר את הרכב שקיבלת מהמשיבה ולקבל במקום תוספת בשכר? ת. אמת. וגם קיבלתי תשובה... ש. והסיבה שעשית זאת זה על מנת להגדיל את פיצויי פיטורים שלך? ת. נכון" (ראה עמוד 4 שורות 11-2 לפרוטוקול הדיון). המשיבה טענה כי עובדיה ידעו על מהלך הרכישה המתוכנן עוד בחודש דצמבר 2008 (עדותו של ויצרבין בעמוד 24 שורות 8-4 וכן בשורות 13-12 לפרוטוקול הדיון), כאשר התקיימו שיחות עם העובדים בכל הנוגע לשינויים הצפויים ברבעון הראשון של שנת 2009 (עמוד 24 שורות 21- 14 לפרוטוקול הדיון). התרשמנו כי עובדי המשיבה היו מודעים למהלך הרכישה המתוכנן, כאשר ההודעה בדבר השינויים הארגוניים המתוכננים נתקבלה לידיהם באופן רשמי ביום 15/03/09, במסגרת שיחה שערך מנכ"ל הרמוניק עמהם ולאור קבלת הזימונים לשימוע. מצאנו כי המבקש היה מודע לאפשרות לפיה תבצע המשיבה פיטורים נרחבים, במסגרתם עלול היה לאבד את משרתו והכין את הקרקע לכך, כאמור. ב. הליך השימוע: המבקש טען כי השימוע שנערך לו היה שימוע למראית עין שכן, המשיבה כבר גמרה בליבה לפטרו עוד עובר לעריכתו כך שהליך השימוע לא שינה במאום את החלטתה המוגמרת בנדון, מה גם שמתוך 77 הליכי שימוע שנערכו לעובדי המשיבה, פוטרו בסופו של יום, 76 עובדים והדבר מדבר בעד עצמו. אין בידינו לקבל טענה זו, התרשמנו כי המשיבה אפשרה למבקש לשטוח מלוא טענותיו בפניה הן באופן עצמאי והן על ידי בא כוחו וכי הדיון שנעשה במסגרת השימוע כפי שעולה מפרוטוקול השימוע (נספח ה' לתצהיר המבקש) ומהודעת הפיטורים (נספח ה' לתצהיר ויצרבין) היה ענייני ורציני. המבקש טען כי לא קיבל לידיו את הודעת הפיטורים בזמן אמת וכי לא היה מודע לנימוקי ההחלטה בדבר פיטוריו, לא מצאנו לקבוע מסמרות בעניין שכן, אין לכך כל נפקות לצורך ההכרעה שבפנינו ואף לגופו של עניין. ג. ניסיונות לאתר משרה חלופית למבקש: המשיבה טענה כי נעשו ניסיונות לאתר למבקש משרה חלופית בהרמוניק, ללא הצלחה (ראה סעיפים 38-36 לתצהיר ויצרבין) בנוסף, טענה כי המבקש אף פנה למנכ"ל המשיבה, ירון סימלר על מנת שזה האחרון יאתר עבורו משרה חלופית בנתבעת (ראה סעיף 71.4 לתצהיר ויצרבין). ויצרבין העיד: "ש. האם אין זה מתפקידו של המעסיק כאשר הוא שוקל לפטר אדם בעל וותק של 42 שנה בגיל 62 לנסות ולאתר עבורו תפקידים חלופיים ולנהל איתו דו שיח? ת. עמדתי בכלל ובפרט במקרה זה שלא היה מקרה אחד בכל ה- 76 אנשים שפוטרו בחברה שהושקעו מאמצים דיוניים ומעורבות של מנהלים בארץ ובעולם על מנת לחפש תפקיד הולם למבקש" (ראה עמוד 29 שורות 24-19 לפרוטוקול הדיון). המבקש העיד: "ש. והיו גם שיחות של מר סימלר עם מנכ"ל ארמוניק כפי שאתה אומר, על מנת להשאיר אותך בחברה? ת. שיחות אני לא יודע, אני יודע שנשלח מייל למנכ"ל ארמוניק" (ראה עמוד 3 שורות 21-19 לפרוטוקול הדיון). התרשמנו כי המשיבה ניסתה למצוא למבקש משרה חלופית אולם ללא הצלחה. במהלך הדיון טען המבקש כי הינו בעל נסיון בייצור וכי היה עשוי להתאים לתפקידים שונים במשיבה, טענות אלו לא נטענו במסגרת השימוע שנערך לו ומשכך, לא מצאנו להתייחס לטענות אלו, מה גם שהתרשמנו כי נעשו נסיונות כנים לאתר למבקש משרה חלופית כאמור. 8. תום לב: מצאנו כי טענותיהן ההדדיות של הצדדים, בדבר חוסר תום לב בו נגוע הצד שכנגד אינן מבוססות ומוטב ולא היו נטענות על ידי מי מבין שני הצדדים. 9. המשיבה טענה שיש לדחות הבקשה היות והמבקש נמנע מלהגיש תביעה עיקרית מתאימה. במסגרת הבקשה, ביקש המבקש ארכה להגשת כתב תביעה עיקרי, הגם ולא פרט הנימוקים בבסיס הבקשה. אין זה ממנהגו של בית הדין למחוק בקשות מעין זו שבפנינו, הגם ולא הוגשה תביעה עיקרית שכן, הוגשה בקשה מתאימה להארכת מועד, לאור האמור ניתנת ארכה בת שבעה ימים להגשת תביעה מתאימה שאם לא כן, לא תתאפשר הגשתה במועד מאוחר יותר. 10. סוף דבר: א. הבקשה נדחית ללא צו להוצאות. ב. המבקש יגיש כתב תביעה מתאים תוך 7 ימים מקבלת החלטה זו.ביטול פיטוריםפיטורים