ביטול שביתה בביטוח לאומי

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול שביתה בביטוח לאומי:

1. לפנינו בקשה למתן צו זמני המורה למשיבים לבטל את העיצומים הננקטים מיום 26.7.09 במשרד הראשי של המבקש (להלן – המבקש או המוסד), ובכל סניפיו ברחבי הארץ, לאסור על המשיבים לנקוט צעדים ארגוניים ו/או שיבושים בעבודה ו/או עיצומים ו/או שביתות חלקיות כלשהן, ולהורות למשיבים לקיים עבודה סדירה ומלאה לאלתר, עד למתן החלטה בסכסוך הקיבוצי.

2. בטרם נפנה לדון בבקשה לגופה נציין כי נעשו מאמצים ניכרים כדי להביא את הצדדים בחזרה אל שולחן המשא ומתן. המבקש והמשיבים 1-3 אף הסכימו למתווה מסויים שהוצע, ועל פיו יופסקו העיצומים, והצדדים ינהלו משא ומתן תחת עינו הפקוחה של בית הדין. ואולם בשל עמדת משרד האוצר לא הושגה הבנה כאמור.

3. ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו, כפי שהן עולות, לכאורה, מן המסמכים שהוצגו לפנינו:
א. ביום 11.1.09 הודיעו המשיבים 1-3 על שביתה או השבתה, על פי הוראות סעיפים 5א' ו-5ב' לחוק ישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957 (להלן – חוק ישוב סכסוכי עבודה). העניינים שבסכסוך, כפי שפורטו בהודעה, הם אלה: קליטת עובדי מוקד צפת כעובדי המבקש; שינויים מבניים חד צדדיים שבכוונת המעסיק לנקוט, ואשר הינם בעלי השלכות משמעותיות מבחינת זכויות העובדים, תנאי עבודתם, סדרי עבודתם, שכרם, קידומם בעבודה וביטחונם התעסוקתי, לנוכח החשש מצמצומים; ודרישת נציגות העובדים לנהל משא ומתן בנוגע למטלות נוספות שבכוונת המבקש להוסיף לעובדים, לרבות "חוק לרון", בשים לב לכך שכבר היום קיים אצל המבקש מחסור חמור בכוח אדם (נספח א' לבקשה).
ב. בין הצדדים התנהל משא ומתן במשך כ-8 החודשים בנושאים שונים ובהם חתימה על הסכם קיבוצי, שינוי תפיסת השירות, "חוק לרון", תוספת תקנים ועוד.
ג. במשך התקופה הנ"ל התקיימו כ-14 ישיבות משא ומתן (סעיף 13 לבקשה).
ד. ביום 26.5.09 הודיע יו"ר המשיב 2 (להלן – הוועד הארצי) בכתב לגב' דומיניסיני, מנכ"לית המוסד, כי המשא ומתן נקלע למבוי סתום (נספח ט' לתגובת המשיבים 1-3 לבקשה, להלן - התגובה).
ה. בין הצדדים התנהלה התכתבות בעניין הנושאים שידונו במשא ומתן ביניהם (נספחים י'-יג' לתגובה).
ו. ביום 28.6.09 הגישו המשיבים 1-3 שתי הודעות נוספות על שביתה או השבתה: האחת – בעניין ההחלטה לבצע הפחתה גורפת של הטבת שכר לכלל עובדי המבקש ("שעות מאגר"), ודרישת נציגות העובדים לניהול משא ומתן קיבוצי להותרת ההטבה (נספח ב' לבקשה); והשניה – בעניין התעלמות המעסיק מדרישות נציגות העובדים בנוגע להשלכות ולפגיעות בתנאי עבודתם של העובדים, שנוצרו עקב מחסור בכוח אדם (נספח ג' לבקשה).
ז. ביום 22.7.09 התנהלה ישיבה נוספת בין הצדדים, אשר הסתיימה בהודעת יו"ר הוועד הארצי כי העובדים מתכוונים לממש את סכסוכי העבודה התלויים ועומדים, לנוכח המבוי הסתום שאליו נקלע המשא ומתן.
ח. ביום 26.7.09 החלו העובדים לנקוט בעיצומים (לגבי מהות העיצומים ראו סעיף 9 להלן).

3. אדון בטענות הצדדים על פי הנושאים שיידונו להלן.

4. מהות השביתה
השביתה הינה אמצעי מוכר בדין, שנועד לשכנע את המעסיק לשנות מעמדותיו במשא ומתן הקיבוצי (עס"ק (ארצי) 64/09 כח לעובדים, ארגון עובדים דמוקרטי - עמותת סינמטק ירושלים, ארכיון ישראלי לסרטים, ניתן ביום 2.7.09 , סעיף 5 לפסק הדין, להלן – עניין כוח לעובדים). על חירות השביתה ומעמדה האיתן בשיטתנו המשפטית אין צורך להכביר מילים. כבר נפסק לא אחת כי אין עוד מקום לפקפק במעמדה הרם והמוגן, וכי יש לראות בה לפחות מסורת מקודשת, עד כדי כך שאין מתירים להרהר אחריה (בג"צ 1074/93 בזק בע"מ ואח' נ' ההסתדרות הכללית ואח', פ"ד מט(2) 485). אף על פי כן, ולמרות מעמדה הרם של זכות העובדים לשבות, חירות השביתה, ככל חירות או זכות אחרת, אינה מוחלטת אלא יחסית, ויש לאזנה עם זכויות, שיקולים ואינטרסים אחרים, ובהם נזקו של המעביד ושל צדדים שלישיים, והפגיעה בזכויותיהם (ס"ק 20/07 מרכז השלטון המקומי ואח' – ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים, ניתן ביום 4.12.07) .
לא רק פגיעה באינטרסים אחרים תגביל, במקרים הראויים, את זכותם של עובדים לשבות, אלא גם סוג השביתה הננקטת. באחרונה שב בית הדין הארצי והדגיש כי גדרי חירות השביתה ייקבעו בהתאם לסיווגה כשביתה כלכלית, פוליטית או מעין פוליטית (עס"ק (ארצי) 64/09 הנ"ל, כוח לעובדים) . בעס"ק 23/07 חברת החשמל – המזכירות הארצית של עובדי חברת החשמל ואח' , הוגדרה שביתה כלכלית כדלקמן:
"שביתה שעילתה מאבק מקצועי והגנה על תנאי עבודה, והיא שביתה מותרת בעיקרה. השביתה הכלכלית הוכרה כלגיטימית מאז ימיה הראשונים של המדינה. דרך כלל, פורצת שביתה מסוג זה במסגרת משא ומתן לחתימת הסכם קיבוצי חדש, דרישה לשיפור תנאי עבודה, מניעת פגיעה בהם, וכל כיוצא באלה. המשפט הישראלי הטיל מגבלות מועטות על השביתה הכלכלית, תוך שאימץ את הכלל לפיו הפגיעה במעסיק אינה טעם מספיק לאסור את השביתה. בבואו להכריע בחוקיות השביתה הכלכלית, אמון בית הדין על בחינת מידתיותה, תוך עריכת האיזונים הנדרשים בין חירות השביתה לבין זכויות יסוד אחרות המונחות על הכף" (ניתן ביום 10.10.07, להלן – עניין חברת החשמל).

5. עיון ב"עניינים שבסכסוך", כפי שפורטו בהודעות המשיבים 1-3 על שביתה והשבתה (סעיפים 3.א' ו-ו' לעיל), ובדברי ב"כ הצדדים בטיעוניהם לפנינו, מגלה כי העניינים שבגינם מתקיימים העיצומים בענייננו הולמים היטב את הגדרת העיצומים במקרה זה כ"שביתה כלכלית" לכל דבר ועניין. מדובר בשינויים מבניים חד צדדיים של המעסיק, שכרם של העובדים, קידומם בעבודה, ניהול משא ומתן קיבוצי בנוגע מטלות נוספות המוטלות על העובדים בעקבות "חוק לרון", מחסור חמור בכוח אדם, דרישה להפסקת העסקת עובדים באמצעות חברת כוח אדם והעסקתם כעובדי המוסד, ועוד. כל אלה הינם נושאים מובהקים הנכנסים בגדרה של שביתה כלכלית, משום שהם נוגעים באופן ברור במניעת פגיעה בתנאי עבודת עובדי המוסד, בשיפורם של תנאים אלה, ובחתימה על הסכם קיבוצי.
ב"כ המבקש הדגיש כי טענת העובדים בדבר מחסור בכוח אדם אינה נכונה. שאלה זו אינה עומדת כלל לדיון לפנינו, שהרי אנו נדרשים לדון בשאלת "חוקיותה" של השביתה, ואין אנו דנים כלל במהות המחלוקות השנויות בין הצדדים, ובוודאי שלא בפתרונן, במסגרת בקשה זו לסעד זמני. אנו מתמקדים אך ורק בשאלת "חוקיותם" של העיצומים, הגבלתם או מניעתם.
לסיכום דברינו עד כה – הנושאים שבגינם נוקטים עובדי המבקש בעיצומים הינם בגדר "שביתה כלכלית", שהינה לגיטימית כשלעצמה.

6. ההודעות על הסכסוך
סעיף 5.א לחוק יישוב סכסוכי עבודה קובע כי צד לסכסוך עבודה חייב למסור הודעה על כל שביתה או השבתה לצד השני ולממונה הראשי. הודעה זו נועדה לאפשר הידברות בין הצדדים במטרה להגיע לפתרון בנושא הסכסוך לפני השביתה או העיצומים, ומתן אפשרות למעביד לכלכל את צעדיו ולהקטין את נזקו (דב"ע נד/27-4 צים בע"מ – ההסתדרות הכללית, פד"ע כט 139). בעניין מהות ההודעה נפסק כי על ההודעה לפרט בצורה ברורה את העניינים שבסכסוך והשביתה, אם תתקיים, לא תחרוג מהתחום שאושר על ידי ארגון העובדים היציג (דב"ע נג/4-13 תרכובות ברום בע"מ – מועצת פועלי באר שבע, פד"ע כו 179).
אי מתן הודעה כמתחייב בחוק פוגעת בחובת תום הלב, ויש בה כדי להוות עילה למתן צו מניעה. נוסיף עוד כי בבג"צ 188/79 ועד עובדי המל"ל נ' שר העבודה והרווחה, פ"ד לג(2) 449, נקבע כי כאשר לא ניתנה הודעה על השביתה כנדרש, לא יינתן סעד לשובתים.

7. טוען המבקש כי ההכרזה על סכסוכי העבודה והשביתה החלקית בענייננו נעשו בדרך נמהרת, מוקדמת ושאינה ראויה, וכי קיים חוסר תום לב מצד נציגות העובדים במשא ומתן ובהכרזה על סכסוך עבודה. איננו תמימי דעים עם המבקש בעניין זה. ההודעות שניתנו הינן מפורטות ומקיפות ביותר, והן מתייחסות בהרחבה לנושאים השנויים במחלוקת בין הצדדים. זאת ועוד. המשיבים 1-3 לא הסתפקו בהודעה על הסכסוך שניתנה בחודש ינואר 2009 (נספח א' לבקשה), ובראותם כי המשא ומתן אינו מניב את הפירות הרצויים, הודיעו מחדש על הסכסוכים, כאמור בסעיף 5.א לחוק, בחודש יוני השנה (נספחים ב' ו-ג' לבקשה), היינו בסמוך למועד שבו פרצו העיצומים.
מוסיף המבקש וטוען כי העיצומים שבהם נוקטים עובדי המוסד אינם נכנסים לגדר סכסוכי העבודה הפתוחים, לא הוכרז לגביהם סכסוך עבודה כדין, וממילא לא ניתנה לגביהם הודעה כדין. טיעוני ב"כ הצדדים לפנינו ב כתב ובעל-פה מצביעים, לכאורה, על כך שהעיצומים פרצו בשל הנושאים המפורטים בהודעות, וכי הנושאים שפורטו בהודעות הינם לב ליבה של המחלוקת בין הצדדים. טענת המבקש כי ההודעה ניתנה בחוסר תום לב לא הובהרה, ולא מצאנו, לכאורה, כי כך אמנם נהגו המשיבים.

8. מידתיות
משהגענו למסקנה כי מדובר בשביתה כלכלית, וכי ניתנה הודעה כדין על השביתה, נותרה לדיון השאלה האם הצעדים הארגוניים שבהם נקטו המשיבים עונים על דרישת המידתיות. המבקש טוען כי הציבור נפגע מן העיצומים באופן בלתי מידתי ביותר, ואילו המשיבים טוענים כי העיצומים הינם מידתיים ביותר, ואינם פוגעים בציבור למעלה מן הנדרש.
בין הצדדים שנויה מחלוקת בשאלה מה מושבת בפועל. מאחר שהצדדים ויתרו על חקירת המצהירים, לא הובהרה נקודה זו עד תומה. מכל מקום, כדי לבחון את השאלה האם העיצומים הינם מידתיים, אם לאו, נסתמך על העובדות כפי שפורטו בבקשה. שם נטען כי פעולות אלה אינן מבוצעות על ידי העובדים במסגרת העיצומים: אין קבלת קהל בכל הסניפים ברחבי הארץ; אין מתן מענה טלפוני; אין קבלת דואר נכנס, אין דואר יוצא, אין מעבר דואר בין הסניפים, לא יוצאים להדרכות, לא מטפלים בתקלות מחשב מערכתיות, לא מטמיעים מערכות מחשב ליישום חוק לרון, אין יצירת קשר עם גורמי חוץ, עצירת מוקד דמי ביטוח, עצירת הוצל"פ, הפסקת גבייה ממעסיקים, אי ביצוע סעיפים החלים על המוסד לביטוח לאומי במסגרת חוק ההסדרים. פירוט נוסף ניתן בדברי ב"כ המבקש במהלך הדיון (ע' 4).

9. בשוקלנו את השאלה האם העיצומים שבהם נוקטים המשיבים הינם מידתיים אם לאו, עלינו להבחין בין פגיעה במעסיק - המבקש, לבין פגיעה בצדדים שלישיים, בענייננו - קהל הפונים למוסד. בעוד אשר פגיעה במעסיק נחשבת מידתית, ואין בה כדי להביא להטלת הגבלות על האמצעים הארגוניים שבהם נוקטים העובדים (עס"ק 1031/04 בנק דיסקונט בע"מ – ההסתדרות הכללית החדשה, ניתן ביום 26.9.04), יש לראות את הפגיעה בצדדים שלישיים, בענייננו - קהל הפונים למוסד, באור שונה. המוסד לביטוח לאומי משרת את כלל תושבי מדינה ישראל, אולם חלק נכבד מן הפונים לקבלת גמלאות וסעדים אחרים מן המבקש נמנים עם האוכלוסיות החלשות, והם זקוקים לעזרה, ומתדפקים על שערי הסניפים ברחבי הארץ, לעיתים לצורך קבלת סיוע במימון אמצעי מחיה בסיסיים. המשיבים אמנם טוענים כי הפונים יכולים להגיש את תביעותיהם באמצעות הדואר, תיבות השירות פקס וכד', ואולם אם אין קבלת דואר נכנס, כפי שנטען, לא יגיעו התביעות אל פקידי המבקש בכל מקרה. יתר על כן, לא כל הפונים מבקשים להגיש תביעות. חלקם מבקשים לערוך בירורים שונים, לברר מדוע הופסק תשלום הגמלה, מה הם המסמכים הנוספים שעליהם להגיש לצורך קבלת גמלה, ועוד כהנה וכהנה. גם הפונים המבקשים להגיש תביעות נזקקים לא אחת לסיוע במילוי טפסים וכד'. אלה וגם אלה נפגעים באופן קשה מאי קבלת קהל, ולא תמיד הם אף מודעים לכך שקיימת אפשרות חלופית להגשת התביעות. במיוחד נכונים דברים אלה בתקופה זו שאנו נמצאים בה, וכאשר חלק מהפונים נפגעו בעקבות המשבר הכלכלי.
משכך, אנו סבורים כי אמצעי זה, שננקט על ידי המשיבים הינו בלתי מידתי, והוא פוגע בפונים מעל הנדרש. ניתן להניח במידת "וודאות קרובה" כי הנזק שייגרם לציבור בכללותו, ובמיוחד לאוכלוסיות החלשות הנזקקות לשירותיו של המוסד לביטוח לאומי, הינו רב, ומשכך סבורים אנו כי מן הראוי להגביל את העיצומים בעניין זה בלבד (דב"ע נג/4-4 ההסתדרות הכללית – בזק בע"מ, פד"ע כה 167).
זאת ועוד. מן האמור לעיל עולה כי העובדים נוקטים עיצומים בתחומים שונים, והותרת עיצומים אלה על כנם מאפשרת לעובדים לממש את זכותם הלגיטימית לשבות. עם זאת, הפגיעה באוכלוסיות חלשות אינה מוצדקת, ובהביאנו בחשבון פגיעה זו, לעומת הפגיעה בעובדים, הגענו למסקנה כי מן הראוי לדחות את הבקשה בכללותה, אך לקבלה בעניין קבלת קהל.

סוף דבר – הבקשה לביטול העיצומים נדחית, בכפוף לאמור בסעיף 9 לעיל. עובדי המוסד לביטוח לאומי ישובו לקבל קהל כמקודם.

מאחר שמדובר בסכסוך קיבוצי אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח לאומי טפסים

  2. הגדרת תאונת עבודה

  3. ביטוח לאומי תאונות עבודה

  4. pdd ביטוח לאומי

  5. תאונת דרכים ביטוח לאומי

  6. rsd ביטוח לאומי

  7. מטרת חוק הביטוח הלאומי

  8. הרניה ביטוח לאומי

  9. תקנה 15 ביטוח לאומי

  10. חתך ביד ביטוח לאומי

  11. על מי חל חוק הביטוח הלאומי

  12. ביטוח לאומי - טופס בל 250

  13. בית הדין לביטוח לאומי

  14. תקנות הביטוח הלאומי מתנדבים

  15. "חוק לרון" ביטוח לאומי

  16. דמי תאונה ביטוח לאומי

  17. תאונה בבית ביטוח לאומי

  18. מענק פטירה ביטוח לאומי

  19. פיגור שכלי ביטוח לאומי

  20. קוצר נשימה ביטוח לאומי

  21. בקע מפשעתי ביטוח לאומי

  22. ביטוח לאומי פגיעה בבית

  23. רישום עובד ביטוח לאומי

  24. הכנסה מנכס ביטוח לאומי

  25. פסילת מכרז ביטוח לאומי

  26. פגיעה מוחית ביטוח לאומי

  27. ביטול שביתה בביטוח לאומי

  28. סטייה מקביעת ביטוח לאומי

  29. מחלה klippel ביטוח לאומי

  30. פיגור בתשלום ביטוח לאומי

  31. צירוף נכויות ביטוח לאומי

  32. שינוי סיווג ביטוח לאומי

  33. תביעת שיבוב ביטוח לאומי

  34. תקנה 17 לתקנות הביטוח הלאומי

  35. יובש בעיניים ביטוח לאומי

  36. זכויות נפגעי עבודה בביטוח לאומי

  37. מימון לימודים ביטוח לאומי

  38. הכרה באסטמה בביטוח לאומי

  39. תשלום ביטוח לאומי על בונוס

  40. זכויות העיוור בביטוח לאומי

  41. פגם טכני בטופס ביטוח לאומי

  42. הגדרת "תושב ישראל" בביטוח לאומי

  43. ילד עם אסטמה - ביטוח לאומי

  44. סירוב להזדהות בביטוח לאומי

  45. שבר בכף הרגל - ביטוח לאומי

  46. בקע אפיגסטרי - ביטוח לאומי

  47. הגדרת ''תושב'' ביטוח לאומי

  48. סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי

  49. הצטרפות ביטוח לאומי לתביעה

  50. ערעור - תאונות עבודה ביטוח לאומי

  51. גרסאות סותרות בביטוח לאומי

  52. משק בית משותף - ביטוח לאומי

  53. הענקה מטעמי צדק ביטוח לאומי

  54. בורסיטיס בכתף - ביטוח לאומי

  55. טעות בגובה החוב לביטוח לאומי

  56. סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי

  57. תאונה בדרך לעבודה או בחזרה מהעבודה

  58. רישום כ''שכיר'' בביטוח לאומי

  59. תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי

  60. הערכת תלות חדשה לביטוח לאומי

  61. מענק מביטוח לאומי לרכישת מזגן

  62. ניכוי תשלום יתר מביטוח לאומי

  63. הסרת גידול במוח - ביטוח לאומי

  64. ביזיון בית המשפט ביטוח לאומי

  65. אי שיתוף פעולה עם ביטוח לאומי

  66. עורכי דין מתמחים בביטוח לאומי

  67. שוהה בלתי חוקי - ביטוח לאומי

  68. תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי

  69. "הכנסת בני זוג" - ביטוח לאומי

  70. קטרקט כמחלת מקצוע בביטוח לאומי

  71. צרידות אצל מורים - ביטוח לאומי

  72. הכנסה מעסק משותף - ביטוח לאומי

  73. איחור בהגשת תביעה לביטוח לאומי

  74. השתתפות ביטוח לאומי בשכר לימוד

  75. מאמץ יתר בעבודה - ביטוח לאומי

  76. מחלת עור בידיים - ביטוח לאומי

  77. החזר ניכוי ביטוח לאומי ממשכורת

  78. איחור בתשלום מענק מביטוח לאומי

  79. סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי

  80. תלות בעזרת הזולת - ביטוח לאומי

  81. ליקוי ראיה ילדים - ביטוח לאומי

  82. תרגיל עוקץ של עובד ביטוח לאומי

  83. פגיעת ירי בעבודה - ביטוח לאומי

  84. נפיחות קבועה בשוק (ביטוח לאומי)

  85. שיתוף פעולה עם חוקר ביטוח לאומי

  86. פיצויים על טעות של ביטוח לאומי

  87. בעיות עור בידיים - ביטוח לאומי

  88. תאונת עבודה בחו''ל ביטוח לאומי

  89. רופא משפחה מול רופא ביטוח לאומי

  90. זכויות הורים שכולים ביטוח לאומי

  91. הסתמכות על עצת פקיד ביטוח לאומי

  92. הכשלת תביעת ביטוח לאומי במתכוון

  93. תקנה 18(א) לתקנות הביטוח הלאומי

  94. תביעה לביטוח לאומי אחרי 6 חודשים

  95. מחלת קינבוק KIENBOCK ביטוח לאומי

  96. דרמטו פיברו סרקומה - ביטוח לאומי

  97. טופס תביעה לביטוח לאומי ללא חתימה

  98. פציעה באימון כדורסל - ביטוח לאומי

  99. ניכוי תגמולי ביטוח לאומי מפיצויים

  100. בעיות גב בגלל עבודה - ביטוח לאומי

  101. הכרה בבן של אדם שנפטר בביטוח לאומי

  102. הכרה כ''תושב ישראל'' בביטוח לאומי

  103. תוספת סוציאלית לילדים בביטוח לאומי

  104. תלוש משכורת פיקטיבי - ביטוח לאומי

  105. כסף מביטוח לאומי על כאבי גב בעבודה

  106. ביטוח לאומי - זכויות משפחה הרוג תאונת דרכים

  107. ילד שעבר תאונת דרכים - ביטוח לאומי

  108. פיגור שכלי קל אצל ילדים ביטוח לאומי

  109. הפרעות פסיכונוירוטיות - ביטוח לאומי

  110. איך מקבלים עזרה בבית מביטוח לאומי ?

  111. דמי מחיה מביטוח לאומי לנערות נשואות

  112. בקשה להביא ראיות לסתור את קביעת ביטוח לאומי

  113. ערעור על תביעה שהתקבלה בביטוח לאומי

  114. מעקב סמוי אחרי מבוטחים בביטוח לאומי

  115. הפרעה טורדנית כפייתית - ביטוח לאומי

  116. הפסקת עזרה בבית מביטוח לאומי - ערעור

  117. תביעה נגד חברת הביטוח הלאומית בע''מ

  118. ערעור לפי סעיף 10 לחוק הביטוח הלאומי

  119. הכרה במחלת פיברומיאלגיה בביטוח לאומי

  120. בעיות נשימה עקב העבודה - ביטוח לאומי

  121. החלפת גלגל - תאונת עבודה ביטוח לאומי

  122. החזר הוצאות מביטוח לאומי על רופא פרטי

  123. פיצויים לפני תחולת חוק הביטוח הלאומי

  124. שימור זכויות תאונת עבודה בביטוח לאומי

  125. חישוב מענק מביטוח לאומי על מחלת מקצוע

  126. רישום אישה עובדת אצל הבעל בביטוח לאומי

  127. תביעה נגד ביטוח לאומי - סמכות עניינית

  128. אנמיה כרונית - אחוזי נכות (ביטוח לאומי)

  129. זכות הזקיפה - ויתור על גמלת ביטוח לאומי

  130. כריתת גנגליון - אחוזי נכות -ביטוח לאומי

  131. עזרה בבית מביטוח לאומי לאישה בכסא גלגלים

  132. פגיעה בכף היד בתאונת עבודה – ביטוח לאומי

  133. bmi עודף משקל – אחוזי נכות - ביטוח לאומי

  134. אי קבלת תשלום מביטוח לאומי מכוח פסק דין

  135. עבודה פיקטיבית – הבטחת בכנסה מביטוח לאומי

  136. תנאי עבודה של עורכי דין מטעם ביטוח לאומי

  137. מימון הוצאות רפואיות בחו''ל - ביטוח לאומי

  138. הכרה בפגיעות גב כתאונת עבודה בביטוח לאומי

  139. פגיעה בידיים - מלטש יהלומים - ביטוח לאומי

  140. תוך כמה זמן אפשר להגיש תביעה לביטוח לאומי

  141. פציעה במהלך הפגנה כתאונת עבודה בביטוח לאומי

  142. פגיעה בעבודה או מחלה ''טבעית''- ביטוח לאומי

  143. זכויות שוהים בלתי חוקיים לתגמולי ביטוח לאומי

  144. עלייה בתדירות התקפים אפילפטיים - ביטוח לאומי

  145. ביטוח לאומי: שלפוחית שתן נוירוגנית צנתור עצמי

  146. ביטוח לאומי: אחוזי נכות לגננת בגלל הרמת ילדים

  147. קדחת ים תיכונית FMF - אחוזי נכות בביטוח לאומי

  148. נשמת בינונית לאחר מאמץ: אחוזי נכות בביטוח לאומי

  149. תביעה למוסד לביטוח לאומי לתשלום גמלת הכנסה כנפרדת

  150. קבלת קלטת וידאו לא ערוכה שצילמה על ידי ביטוח לאומי

  151. מועד הגשת תביעה לבית דין לעבודה בנושא ביטוח לאומי

  152. פיצויים מחברת הביטוח וגם מביטוח לאומי על תאונת דרכים

  153. התיישנות תביעה לבית הדין לעבודה על החלטת ביטוח לאומי

  154. כתיבה בעבודה במשך שנים רבות - פגיעה ביד - ביטוח לאומי

  155. עליית מקטע st בדופן התחתונה של שריר הלב (ביטוח לאומי)

  156. נגעים בעור בעקבות חשיפה ממושכת לשמש בעבודה - ביטוח לאומי

  157. האם אדם שנורה מחוץ לעסק יוכר כנפגע עבודה בביטוח לאומי ?

  158. עזרה בבית מביטוח לאומי בגלל סחרחורות ואיבוד שיווי משקל ?

  159. האם ביטוח לאומי משלם עבור שירותי קבורה למי שאינו יהודי ?

  160. תביעה לפי חוק פלת"ד בתאונה שגם הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי

  161. נכות 25% לפי פריט ליקוי 9(1)(ג) II לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי

  162. ביטוח לאומי: נכות על זיהומים בדרכי השתן, אבנים בדרכי השתן ובכליות

  163. בקשה להבאת ראיות לסתור את החלטות הביטוח הלאומי בתביעת תאונת דרכים

  164. נכות יציבה בשיעור 0% לפי פריט ליקוי 35(1)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי

  165. נכות יציבה 5% בגין הפרעת הסתגלות לפי סעיף 34 מותאם שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי

  166. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון