קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא העברת בני זוג נשואים שעובדים במקום עבודה אחד: בפנינו בקשה למתן צו מניעה זמני אשר יורה למשיבים למנוע העברת אחד המבקשים למקום העסקה חלופי. העובדות: 1. המבקשים מועסקים במשרת מטפלים אצל המשיבה מס' 1 (להלן: "משרד הרווחה") באגף לטיפול באדם המפגר, במעון לבלצר בהרצליה (להלן: "המעון"). 2. המבקש מועסק על ידי משרד הרווחה החל מיום 03/01/00. המבקשת מועסקת על ידי משרד הרווחה החל מיום 01/01/93. 3. המבקשים נישאו במהלך עבודתם ביום 06/06/06. 4. ביום 05/11/06 קבעה הוועדה להעסקת קרובי משפחה בנציבות שירות המדינה כי יש להעביר אחד מבני הזוג למקום העסקה אחר בפרק זמן של שנה מיום מתן ההחלטה. 5. ביום 09/02/09 נערכה פגישה בין הגברת אורנה שבח, מנהלת תחום משאבי אנוש באגף לשירות טיפול באדם המפגר במשרד הרווחה, לבין המבקשים בעניין הצורך בניוד מי מביניהם למעון אחר. מועד ההעברה נקבע ליום 01/03/09. 6. משנדחתה בקשתם לשינוי ההחלטה הגישו המבקשים ביום 25/02/09 בקשה למתן צו מניעה זמני, אשר ימנע מהמשיבים להעבירם ממקום עבודתם עד להכרעה בתיק העיקרי. 7. על יסוד הסכמת הצדדים נמחק ההליך הזמני ביום 21/04/09. 8. ביום 31/03/09 הודיעו המשיבים כי לאחר בחינת הנושא מחדש הוחלט כי יש להעביר אחד המבקשים למעון אחר. על רקע הודעת המשיבים הוגשה בקשה זו בה עותרים המבקשים למנוע העברתם למעון חלופי. תמצית נימוקי הבקשה: 9. בין המבקשים לא מתקיימים יחסי כפיפות, קשרי עבודה או ניגוד עניינים, כדרישת סעיף 33 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט - 1959 וכלל 3 לכללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית), התש"ס - 2007. 10. המבקשים אינם באים בגדר המונח "קשרי עבודה". החלטת הנציבות מיום 25/03/09 (להלן: "ההחלטה") אינה מתייחסת לקיום יחסי כפיפות, ניגוד אינטרסים או קשרי עבודה. נימוקי ההחלטה מתייחסת לקרבה המשפחתית, לגודל המעון ומספר העובדים בו. אין בכללי שירות המדינה הוראה המלמדת על סמכות להרחיב את חובת ההעברה מעבר לקבוע בכללים. הרחבת חובת ההעברה כעולה מהחלטת הנציבה פוגעת באופן לא מדתי בזכות להינשא המהווה זכות חוקתית נגזרת מזכות הייסוד לחיי משפחה. ההחלטה יוצרת קריטריון עמום אשר אינו מאפשר לעובדים לכלכל צעדיהם ומעניק שימוש בסמכות ההעברה באופן מפלה. לא קיים חשש ולו עתידי לניגוד עניינים שכן הבניינים במעון נפרדים זה מזה. אין בעובדה כי בני הזוג עובדים באותו מתחם אולם בבניין אחר כדי ללמד כי יועדף אינטרס בן זוגם על פני האינטרס עליו מופקדים הם. 11. ההחלטה יסודה ברצון המשיבה מס' 1 להעביר אחד המבקשים מתפקידם ואין כל קשר בינה ובין הפרורגטיבה הניהולית של המעסיק. המבקשים נשואים קרוב לארבע שנים במהלכם המשיכו בעבודתם במעון ואין בהמשך העסקתם כדי לפגוע בזכויות המשיבים, בעוד שההעברה תגרום לנזק רב, ניתוק הקשר עם המטופלים, השקעתם תרד לטימיון לרבות התאמות הכרוכות בסדר היום של כל אחד מהמבקשים. 12. המבקשים מבצעים עבודתם נאמנה, לא דבק רבב בעבודתם ומנגד לא ברור מהו הנזק הממשי העלול להיגרם כתוצאה מהמשך המצב הקיים. תמצית נימוקי התשובה: 13. סמכות המשיבה כמעסיק לנייד עובד ממקום עבודה אחד למשנהו מעוגנת בהלכה הפסוקה ובהוראות התקשי"ר המהוות תנאי מכללא בחוזה העבודה של כלל עובדי המדינה. סעיף 33 לחוק שירות המדינה (מינויים) התשי"ט - 1959, ככלי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית), התשס"ז - 2007 והוראות התקשי"ר נועדו לקבוע מגבלות על העסקת עובדים קרובי משפחה בשירותי המדינה וניוד אחד העובדים למקום אחר. 14. קירבה משפחתית מונעת התנהלות סבירה של יחסי עבודה, החשש הוא מפני אי היכולת המהותית לקבוע גדרים וככל שנקבעו קיים חשש כי לא ניתן לשמרם. בין המבקשים מתקיימים קשרי עבודה ונסיבות העסקתם מקימות חשש ממשי לניגוד אינטרסים. עבודת המבקשים נעשית בביתנים נפרדים אולם בשטחו הכולל של המעון לרבות חצר משותפת, מרפאה, חדר אוכל, טיפולים אלטרנטייבים ופיזיוטרפיים הנעשים יחדיו למטופלים בנוכחות המטפלים. כמו כן, עבודת המטופלים משותפת גם במסגרות של חוגים וטיולים. בנוסף מתקיימות ישיבות בהשתתפות המבקשים בהן מתקבלות החלטות ומוסדרים נהלים פנימיים, נתנות הרצאות משותפות ומתקיים פרקטיקום משותף לכלל המטפלים, על כן עסקינן בקשרי עבודה צמודים וחופפים. עוד נטען כי עבודת המטפלים במעון עשויה בהסתברות קרובה לוודאי לייצר השפעות הדדיות שליליות ו/או בלתי ראויות ביניהם ולפגוע בהרמוניה במקום העבודה ובכך לפגוע בהליך קבלת החלטות מקצועיות וביחסי עבודה. קיים חשש של מראית עין לניגוד עניינים העשוי לפגוע באמון הציבור ובמערכות הממשל. די באפשרות כי מי מהטפלים ימצא במצב של חשש ממשי בניגוד עניינים ללא צורך בניגוד עניינים בפועל. 15. עוד נטען כי הבקשה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים באשר לא גולו או צוטטו המכתבים הנזכרים בבקשה במלואם. בנוסף טענה המשיבה כי דבק שיהוי בבקשה באשר החלטת הנציבה ניתנה ביום 31/03/09 אולם הבקשה הוגשה ביום 17/05/09, שבוע ימים לאחר הודעת משרד הרווחה בדבר הצורך במציאת מקום עבודה חלופי. 16. על המטפלים חלה חובת חיסיון בעניינים שהובאו לידיעתם במסגרת עבודתם. קיים חשש כי מטפלים אשר הינם בני זוג מקרבה ראשונה יכשלו ביתר שאת ומידע חסוי יזלוג מעמם. 17. לא נפגעה זכות המבקשים לחיי משפחה. אין עסקינן בזכות אדם להינשא או להקים משפחה, אלא בבקשה לשהות יחדיו כזוג נשוי בשעות העבודה באותו מקום עבודה. 18. לסיום נטען כי המשיבה שקלה שיקולים עניינים ובית הדין ימנע מלהתערב בהחלטתה כל עוד פעלה הרשות בגדר סמכותה במסגרת מטרת החקיקה משיקולים עניינים ללא אפליה ובסבירות. בנוסף המבקשים לא הוכיח כי אי הנוחות אשר תגרם להם עולה על אי הנוחות אשר תגרם למשיבים. הוצעו למבקשים הצעות עבודה חלופיות סבירות באזור השרון, בשים לב למקום מגוריהם בעיר רעננה. דיון והכרעה: 19. סעיף 33 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט - 1959, קובע כדלקמן: "וועדת השירות תקבע סייגים למינויו של אדם למשרה ביחידה מנהלית שבמשרד כשקיימים יחסי קרבה משפחתית קרובה בינו לבין עובד באותו יחידה, והוא הדין לגבי מינויו של עובד למשרה במשרד כשקיימים יחסי קרבה כאמור בינו לבין עובד באותו משרד והמינוי עשוי להביא ליחסי כפיפות ביניהם; את מידת הקירבה המשפחתית תקבע וועדת השירות בכללים". סעיף 1 לפרק ההגדרות בכללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית) תשס"ח - 2007 (להלן: "הכללים") קובע כדלקמן: "(1) עבודה משותפת לצורך קבלת החלטות, מתן המלצות וקביעת נהלים. (2) קרוב משפחה ממלא תפקיד בלשכה משפטית, אגף כוח אדם, יחידת החשב, ביקורת פנימית, יחידת משמעת, בנא"מ או כל יחידה אחרת אשר יש לה קשר והשפעה על רוב יחידות המשרד; (3) קרוב משפחה משמש חבר בוועד עובדים". בהמשך קובע סעיף 2 (א) לכללים כדלקמן: "(א) לא יועסק עובד במשרה במשרד או ביחידה מינהלית, לפי העניין, אם - (1) ההעסקה עלולה להביא ליחסי כפיפות או לקשרי עבודה בינו לבין קרוב משפחה שלו, באותו משרד או באותה יחידה מינהלית; (2) ההעסקה עלולה להביא לניגוד עניינים בשל קרבת משפחה לעובד אחר, באותו משרד או באותה יחידה מנהלית; (3) הוא קרוב משפחה של השר או של סגן השר במשרד...". סעיף 3 לכללים קובע לענין קרבה משפחתית הנוצרת תוך כדי שירות, כדלקמן: "נוצרה קרבה משפחתית בין שני עובדים במשרד או ביחידה מינהלית, לפי העניין, ויש ביניהם יחסי כפיפות, קשרי עבודה או ניגוד עניינים, יועבר אחד מן העובדים למשרה אחרת במשרד או ביחידה המינהלית, לפי העניין; אם אין ההעברה אפשרית, רשאי האחראי, באישור נציבות שירות המדינה, להתיר את המשך העסקתם של העובדים האמורים במשרותיהם לתקופה שלא תעלה על שנה אחת, תוך קביעת תנאים להעסקתם או להעסקת אחד מהם, בהתחשב בשיקולים המפורטים בסעיף 4 (א)". סעיף 4 לכללים קובע את השיקולים אליהם נדרש נציב השירות בבואו ליתן היתר להעסקת קרובי משפחה. ביניהם דרגת קרבת המשפחה; הליך קבלת העובד לעבודה; מספר המועמדים שהיו למשרה וכו'. 20. הוראות התקשי"ר החלות על עובדי המדינה ומסדירות זכויותיהם וחובותיהם של עובדי המדינה והכללים החלים עליהם קובעות בפרק 13.3 לתקשי"ר העוסק בסייגים מטעמי קרבת משפחה סייגים הזהים בתוכנם לאמור בכללים. בין היתר נקבע כדלקמן: "13.312 בפרק משנה זה... "קרוב משפחה" - בן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות, גיס, גיסה, דוד, דודה, בן - אח, בת - אח, בן - אחות, בת - אחות, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה". (מתוך - כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבת משפחה), תשכ"ט - 1969, ס'1). 13.32 - סייגי העסקה 13.321 לא יתקבל מועמד למינוי לעבודה ביחידה, אם מועסק באותה יחידה עצמה קרוב משפחה שלו. 13.322 לא יתקבל מועמד למינוי לעבודה במשרד אם מועסק כבר ביחידה אחרת של אותו משרד קרוב משפחה שלו, והמינוי עשוי להביא ליחסי כפיפות ביניהם. 13.323 הוראות פסקה 13.321 לא יחולו, אם אישרה נציבות שירות המדינה את מינויו של אדם קרוב לעובד אותה יחידה, לאחר שהוכח שהמינוי אינו עשוי להביא ליחסי כפיפות או לקשרי עבודה ביניהם. אישור נציבות המשירות יינתן רק אם יתברר ששירותו של אדם חיוני למדינה וכי אין באותה עת מועמד מתאים אחר למילוי המשרה, או שמצב התעסוקה במקום בו נמצאת היחידה מצדיק את אישור המינוי. 21. מפאת חשיבות הדברים נביא את החלטת הוועדה להעסקת קרובי משפחה בנציבות שירות המדינה אשר ניתנה ביום 25/04/09 בה נקבע כי: "... הבקשה נבחנה מחדש ולהלן תשובתה: לאור כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבת משפחה), התשכ"ט - 1969, והוראות פרק 13.3 בתקשי"ר סייגים מטעמי קרבת משפחה; קבעה הוועדה בהתכנסותה מיום 23 במרס 2009, שלא לאשר את המשך העסקת בני הזוג בכפיפה אחת. זאת לאור העובדה שמדובר במעון קטן (המונה 68 עובדים ו-115 דיירים), השוכן במתחם קטן והן לאור העובדה כי מדובר בקרבת משפחה מדרגה ראשונה (בעל ואישה). אי לכל האמור לעיל לא מצאה הוועדה לנכון לשנות החלטתה מיום 7 נובמבר 2006. על הנהלת המעון למצוא מקום העסקה חלופי לאחד מבני הזוג לאלתר". 22. פרק 3.2 לתקשי"ר עוסק במשרדי הממשלה ויחידותיהם. על מנת שגוף מסוים יוגדר כיחידה מינהלית על פי התקשי"ר יש צורך כי יהיה הוא בעל עצמאות המתבטאת בקיומם של כלים מינהליים לטיפול בענייני העובדים ובסדר גודל המצדיק קיום קשר ישיר עם האחראי במשרד או ביחידת הסמך (סעיף 3.231 לתקשי"ר). על פי הוראות סעיף 3.2 לתקשי"ר, משרד ממשלתי מונה יחידות סמך, יחידות להם הוענקו סמכויות מינהליות לרבות סמכות לעמוד בקשר ישיר עם נציבות שירות המדינה. מנגד, יחידה מינהלית בשונה מיחידת הסמך אינה רשאית להיות בקשר ישיר עם נציבות שירות המדינה. 23. מהבקשה והתגובה לה למדים אנו כי המבקשים מועסקים באותה יחידה (סעיף 13.321) ולא במשרד (סעיף 13.322). הדבר עולה גם מההתכתבויות בין הצדדים בהם מוזכר הצורך בהעברת אחד מבני הזוג ליחידה אחרת. (ראו מכתב הגב' שירה שאטו אל הגב' אוריה שבח מיום 25/03/09; מכתב הגב' לבנה בן אבו אל הגב' אורית שבח מיום 07/11/06). משעסקינן בעבודה ביחידה עצמאית הכוללת קיומם של כללים מנהלים לטיפול בעניני העובדים ומשלא נטען אחרת, חלה הוראת סעיף 13.321 אשר אינה דורשת קיום יחסי כפיפות. האיסור בדבר העסקת קרובי משפחה ביחידה (המעון) הינו איסור מוחלט ושאלת הכפיפות אינה רלבנטית כלל. עצם קיומו של הקשר המשפחתי מונע העסקה באותו מקום עבודה ללא צורך בהוכחת יחסי כפיפות. 24. די בקביעתנו כי אין לקבל מועמד באותה יחידה עת מועסק ביחידה עצמה קרוב משפחה שלו (סעיף 13.321 לתקשי"ר) כדי לדחות הבקשה. אולם למעלה מן הדרוש נבחן הטענה בדבר ניגוד עניינים בו עשויים להימצא המבקשים נוכח תפקידם ועבודתם המשותפת. ההלכה הפסוקה קבעה לא אחת כי יש להימנע ממצב בו קיים חשש לניגוד בין חובת עובד הציבור לציבור ובין אינטרסים אחרים. לעניין זה יפים הדברים הבאים: "... ביסודם של הדינים האוסרים על ניגוד עניינים בתחום המשפט הציבורי - בין דינים חקוקים ובין דינים הלכתיים - עומד מיגוון של שיקולים (ראה: בג"צ 35/82). העיקרים שבהם הם שלושה: הראשון עניינו חובת האמון שעובד הציבור חב לציבור במילוי תפקידו. מחובת אמון זו נגזרת חובתו של עובד הציבור שלא להימצא במצב שבו קיים חשש כי יהיה ניגוד בין חובתו לציבור לבין אינרטסים אחרים. "... לעולם אסור לאדם הממלא תפקיד של נאמן לאינטרסים של אנשים אחרים, להעמיד את עצמו במצב שבו יהיה קיים (או עלול להיות קיים) ניגוד בין חובת הנאמנות, שהוא חב להם, לבין האינטרס הפרטי שלו" (מ"מ הנשיא השופט אגרנט בע"א 254/64 [6], בעמ' 22). השיקול השני העומד ביסוד הכלל בדבר ניגוד עניינים הוא שיקול שמקורו בדרישת הגינות, תום - לב וצדק טבעי. "פעולת הרשות הציבורית תוך מצב של ניגוד אינטרסים אינה יכולה לעלות בקנה אחד עם חובת ההגינות ותום הלב, שקיומה חייב לא רק להתקיים אלא גם להיראות" (השופטת נתניהו בבג"צ 35/82 [3] הנ"ל, בעמ' 519). השיקול השלישי מקורו בדרישות המינהל התקין. מינהל תקין מחייב, מחד גיסא, שממלא התפקיד יעמיד לנגד עיניו את טובת התפקיד ולא טובה אחרת כלשהי. מצב של ניגוד עניינים עשוי להביא, בסופו של דבר, למצב של העדפת עניינים זרים לתפקיד ופגיעה בו. מאידך גיסא, מצב ניגוד עניינים פוגע באמון הציבור במערכת השלטונית. הציבור עשוי לחשוב ששיקולים זרים לתפקיד הציבורי מניעים את נושא התפקיד, והדבר עשוי לפגוע באמונו במערכת השלטונית (ראה בג"צ 531/79 [1] הנ"ל, בעמ' 571). אמת, לעיתים נוצר הרושם, כי על מזבח עקרונות מעורפלים נופלת קורבן היעילות המינהלית. רושם זה מוטעה הוא. מחיר היעילות נמוך הוא בהשוואה לצורך לשמור על אמון הציבור בשלטון ועל תפקידו הראוי של השלטון (ראה: בד"נ 6/86 [7], בעמ' 485; בג"צ 589/86 [5] הנ"ל, בעמ' 624). (בג"צ 595/89 משה שמעון ואח' - שלום דנינו ואח', פ"ד מד (1) 409). 25. המבחן לקיומו של ניגוד עניינים הוא מבחן אובייקטיבי בבסיסו עומד החשש המקנן בליבו של האדם הסביר כי קיימת אפשרות לניגוד עניינים ופגיעה בטוהר המידות אשר עשוי לפגוע באמון הציבור וברשויות השלטון. עוד נקבע כי אסור לעובד כי ימצא במצב של אפשרות לניגוד עניינים וכפי שנקבע בע"ע 583/06 שני רם - מט"ב עמותה לטיפולי שירות ורווחה והמוסד לביטוח לאומי, (ניתן ביום 06/03/07): "עצם החשש לקיומו של ניגוד עניינים מצדיק להפעיל צעדים למניעתו. האפשרות לקיומו של מצב של ניגוד עניינים נבחנת על פי אמת מידה אובייקטיבית של האדם הסביר... אמת המידה האובייקטיבית לקיומו של ניגוד עניינים מחייבת אפוא לבחון את סוגיית ניגוד העניינים גם מן ההיבט של מראית פני הדברים. היבט זה בוחן - מעבר לבחינת האפשרות הסבירה לקיומו של ניגוד עניינים - גם את השתקפותה של מציאות מסוימת בעיניו של האזרח הסביר המשקיף על פעולת המינהל. בהיבט זה יש צורך להראות לא רק שפעולת המינהל אינה נגועה בניגוד עניינים אלא גם שכלפי חוץ אינה נראית ככזו (ראו אשר מעוז, משוא פנים: הדין בעניינו של קרוב, עיוני משפט, כרך ו', עמוד 197). מראית פני הדברים נועדה אף היא - כחגורת בטחון נוספת - לחיזוק תדמיתו של המינהל בעיני הציבור כגוף הפועל ללא דופי ולחיזוק אמון הציבור בפעולותיו והחלטותיו". 26. מהאמור לעיל עולה מפורשות כי מקום בו קיים חשש בלבד לקיומו של ניגוד עניינים יש לנקוט צעדים למניעתו. בענייננו, אכן עלולה להיבצר אפשרות בה ימצא אחד מבין המבקשים בניגוד עניינים אשר כתוצאה ממנו עשוי הוא להפעיל שיקול דעת מוטעה נוכח הקרבה הקיימת בינו לבין בן זוגו. כללי מנהל תקין מחייבים הימנעות מהאפשרות להימצא בסיטואציה מעין זו וזאת כדי למנוע אפשרות לניגוד עניינים ופגיעה בטוהר המידות אשר תוביל לפגיעה באמון הציבור בפעולות רשויות השלטון. משבאנו לכלל מסקנה כי קיים חשש לניגוד עניינים בו יהיה מצוי מי מבין המבקשים ונוכח הוראת סעיף 13.321 לתקשי"ר החל על הצדדים, סבורים אנו כי על אף התוצאה הקשה למבקשים, דרישת המשיבים בדין יסודה. עוד נציין כי אין מדובר בהפסקת עבודה אשר בעטיה נפגע חופש העיסוק, שכן עסקינן בניוד עובד למקום עבודה אחר אשר היא כשלעצמה אינה פוגעת בחופש העיסוק. 27. טרם נעילה נציין כי בנוגע למידת התערבותו של בית הדין בהחלטות הרשות המינהלית, כלל הוא כי אין בית הדין שם שיקול דעתו במקום שיקול דעתו של המעביד, אלא אם כן נפלו פגמים מהותיים בהחלטתו. (ראו: ע"ע 1123/00 בית ספר תיכון עירוני כל ישראל חברים בת"א - יצחק צויזנר, פד"ע ל"ו 438). 28. בנוסף מצאנו לציין כי גם אם לא הקפידה המשיבה בעבר על שמירת האיסור בדבר העסקת קרובי משפחה וככל שנכונה טענת המבקשים כי קיימים מעונות אחרים בהם מועסקים בני זוג (יובהר כי לא צוין שם המעון ובאיזה נסיבות הותר הדבר) עובדה זו לשכעצמה אינה מאפשרת הנצחת הפגם בדבר העסקת קרובי משפחה באותו מקום עבודה. אין בכך בלבד כי להקנות למבקשים זכות להמשיך להיות מועסקים באותו מקום, חרף העסקתם בניגוד לדין. 29. לאור האמור לעיל, בשים לב לפרק הזמן שניתן למבקשים מיום קבלת ההחלטה הראשונה בדבר הצורך בהעברת אחד מביניהם למעון אחר ונוכח מקומות העבודה אשר הוצעו למבקשים, הצעות אשר הינן סבירות ואינן חורגות מתחום המידתיות, דין הבקשה להדחות. משמדובר בבקשה לסעד זמני נדגיש כי קביעותינו הינן קביעות לכאוריות ואין בהן לקבוע מסמרות לעניין הסעד העיקרי, ככל שיובאו ראיות אחרות. צו מניעה זמניהעברת מקום עבודההעברת תפקיד בעבודהבני זוגצוויםצו מניעה