קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לדיון בדלתיים סגורות ואיסור פרסום: סגנית הנשיא נילי ארד 1. בפני בקשת המערערת לסגירת דלתיים ולאיסור פרסום שמה ותמונתה בהליך הערעור. לשם העמדת דברים על מכונם, נפנה תחילה להשתלשלות העניינים שהביאונו עד הלום, שהם ביסוד הבקשה שלפניי. הרקע המערערת הגישה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים תביעה נגד מעסיקתה - המשיבה על סך מיליון ש"ח, לפיצוי על התעללות מינית ונפשית שעברה, לטענתה, במהלך התמחותה במעסיקה בתחום הדיאטניות, ועל הטרדה מינית במהלך עבודתה כתועמלנית רפואית בחברת תרופות. בתגובה הגישה המשיבה בקשה לסילוק התביעה על הסף מתוך שטענה להעדר סמכות עניינית, להעדר יריבות ו"אי צירוף נתבעים נכונים". בבקשתה ציינה המשיבה כי תביעה קודמת שהגישה המערערת נדחתה על ידי בית הדין האזורי בירושלים, בשל חוסר סמכות עניינית, העדר עילה והעדר יריבות (השופטת אורנית אגסי ונציגי הציבור מר אליהו מחלב ומר יהושע ענר; עב' 2382/08; פסק דין מיום 3.3.09). בקשה שהגישה המערערת לאיסור פרסום ההליך וסגירת הדלתיים, התקבלה על ידי בית הדין האזורי, ובהחלטתו מיום 1.9.09 הורה כי הדיון ייערך בדלתיים סגורות. 5. בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (השופט אייל אברהמי ונציגי ציבור גב' טובה לוי וגב' חדוה אהוד; בש"א 1364/09; עב' 1706/09) קיבל את בקשת המשיבה ובפסק דין מיום 17.9.09 הורה על מחיקת התביעה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית, ומטעמים נוספים שהעלתה המשיבה בבקשתה, לרבות העדר יחסי עובד ומעביד בין פלונית "לבין מי שלטענתה הטריד אותה", והעובדה שחלפו 15 שנים בעילה האחת ו-8 שנים בעילה האחרת, מאז התרחשותם של האירועים הנטענים בתובענה. בסיכומו של דבר, קבע בית הדין האזורי כי טענות המערערת "אודות התעללות יסודן בדיני הנזיקין אם בכלל" ואין הן בגדר סמכותו של בית הדין לעבודה (להלן: פסק דינו של בית הדין האזורי). במאמר מוסגר יצוין, כי בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר אף בפניו נדונה תביעה שהגישה המערערת דחה, בהחלטתו מיום 1.11.09, את בקשת הנתבעים לדחיית התביעה על הסף והורה על איסור פרסום שמה של המערערת ועל איסור פרסום שמו של נתבע 3 בהליך "מפאת טעמים שבצנעת הפרט" (השופט דוד מינץ; בש"א 4414/08; א' 2205/08) (להלן: החלטת בית המשפט המחוזי). הבקשה מושא הדיון בערעורה על פסק דין דינו של בית הדין האזורי, חזרה המערערת וגוללה מסכת הפגיעות המיניות שביסוד תביעתה, תוך שעמדה בהרחבה על טענותיה בדבר בריאותה הנפשית הקשה. ביום 4.11.09 הגישה המערערת "בקשה למתן צו איסור פרסום, ומתן צו לגילוי מסמכים מהנתבעת" בהליך שבערעור. בבקשתה זו עתרה לאיסור פרסום שמה או תמונתה על ידי המשיבה, והטעם לכך, בלשון הכתוב, מפאת "מחלת נפש שגרמה לי הנתבעת. עבירות-מין בחולת נפש שביצעה בי הנתבעת. נכות קשה שגרמה לי הנתבעת". כתימוכין למבוקש הפנתה המערערת להחלטת בית המשפט המחוזי. בכתבי בי דין נוספים שהוגשו מטעמה, הוסיפה המערערת וציינה כי בהליכים שונים המתנהלים בבית המשפט המחוזי, הגישה בקשות לאיסור פרסום נגד נתבעים נוספים. רשמת בית דין זה, השופטת סיגל דוידוב מוטולה, הורתה בהחלטתה על הגשת תגובת המשיבה, כאשר "עד קבלת החלטה אחרת - יוגדר התיק כחסוי". בתגובתה הודיעה המשיבה כי אינה מתנגדת לבקשתה של המערערת, ככל שהיא מכוונת לקיום הדיון בדלתיים סגורות. הכרעה לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולכלל החומר שהובא לפניי הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל וזאת מן הטעמים הבאים: ההליך בבית הדין האזורי התנהל מלכתחילה בדלתיים סגורות. הצדדים בערעור נתנו הסכמתם לסגירת הדלתיים בהליך הערעור ואי הפרסום [עע 247/07 פלונית - סופיה קוצ'יק (לא פורסם) 12.10.09]. ככלל, בהליך משפטי שעניינו הטרדה מינית יתקיים הדיון בדלתיים סגורות, ולבית הדין שיקול דעת באילו מקרים ומתי יורה על פתיחת הדלתות [דב"ע נו/3-293 פלונית - חברת אלמונית בע"מ, פד"ע לא 209]. זאת, לאור המדיניות המשפטית הנוהגת, לפיה "בהתקיים עילה שיסודה בחוק למניעת הטרדה מינית ולבקשת בעל דין, חל היפוך היוצרות, והיוצא מהכלל של סגירת הדלתיים ואיסור הפרסום קונה לו זכות קדימה על פני עקרון פומביות הדיון והפרסום הנובע הימנו" [ע"ע 120/07 אומ"ץ-אזרחים למען מינהל תקין חברתי ומשפטי - אלמונית (לא פורסם) 29.10.07 ; וראו: סעיף 68(ב)(5) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984; סעיף 10(ג) לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח 1998; סעיף 10א לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח - 1988]. בתביעתה ובכתבי בי-דין בערעור פירטה המערערת בהרחבה תלונותיה בדבר ההטרדות המיניות ובדבר מצבה הרפואי הנפשי. מידע ממין זה ראוי לחסיון, משהוא מצוי בליבת הפרטיות ומשיש בחשיפתו כדי לפגוע פגיעה ממשית בזכות לפרטיות. אף לא מן הנמנע כי טענות המערערת בדבר ההטרדות המיניות ומצבה הרפואי יעלו לדיון בערעור גופו [על הפגיעה בפרטיות בחשיפת תלונות על הטרדה מינית ראו: רע"פ 5877/99 חיים יאנוס נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(2) 97 , (להלן: עניין יאנוס); ע"א 4963/07 ידיעות אחרונות בע"מ נ' עו"ד פלוני (לא פורסם) 27.2.08; ש"פ  972/06 דוד זריהן נ' מדינת ישראל (לא פורסם) 22.2.06; על הפגיעה בפרטיות בחשיפת מצב רפואי של בעל דין ראו: רע"א 8019/06, 8082/06-ב ידיעות אחרונות בע"מ נ' מירב לוין (לא פורסם) 13.10.09 ; סעיף 2(11) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א 1981]. פתיחת הדלתיים ופרסום ההליך, כמו גם פרטי זהותה, אינם חיוניים להגשמת זכות הציבור לדעת ואינם תורמים לביקורת מערכת המשפט, במיוחד כאשר טענות המערערת טרם עברו את כור ההיתוך המשפטי [עניין יאנוס] ובחשיפת טענותיה יש פגיעה ממשית בזכות לפרטיות בכבודה ובשלומה. אף אין בפתיחת הדלתיים ובפרסום כדי להועיל לניהול ההליך המשפטי גופו. אשר על כן, בנסיבותיו של מקרה זה, לאחר איזון בין האינטרס הציבורי לפומביות הדיון, האינטרסים של בעלי הדין והדין החל, מוצדקת סטייה מעקרון פומביות הדיון וסגירת הדלתיים בהליך הערעור. 10. סוף דבר - מתקבלת בקשתה של המערערת. בהתאם, יתקיים הדיון בערעור בדלתיים סגורות ובאיסור פרסום שמה של המערערת, תמונתה ופרטים מזהים אחרים. עד למתן פסק הדין בערעור, בכל מקום בכתבי בי-דין בערעור, ובהחלטות בית דין זה בו מוזכרת המערערת בשמה יימחק הכתוב ותחתיו יבוא הביטוי "פלונית" ותחת שמה של המשיבה ייכתב "אלמונית". אין צו להוצאות בבקשה זו. איסור פרסוםפרסום