קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לביטול החלטת ועדת הבוחנים: 1. נציב שרות המדינה החליט לבטל את החלטת ועדת הבוחנים לפיה זכתה המבקשת (להלן - אסתר), במכרז למשרת מנהל גף (תקן, הצטיידות, הסעות והקצאות), במחוז חיפה של משרד החינוך ולהורות על כינוס מחודש של ועדת בוחנים באותו הרכב. כנגד החלטה זו של נציב שרות המדינה הוגשה הבקשה בתיק שבפנינו. במסגרת הבקשה מבקשת אסתר כי ינתן צו מניעה זמני האוסר על כינוסה של ועדת בוחנים למשרה הנדונה עד לדיון בתיק העיקרי. תביעתה העיקרית של אסתר הינה מתן פסק דין הצהרתי אשר יורה כי ביטול זכייתה במכרז למשרת מנהל גף (תקן, הצטיידות, הסעות והקצאות), במחוז חיפה נעשה שלא כדין וכי היא הזוכה במכרז. המשיבות שהינן מדינת ישראל - משרד החינוך והגב' דיאנה סולימאן (להלן - דיאנה) הגישו תגובתן לבקשה תוך שהתנגדו למתן הצו כמבוקש והבהירו כי יש להותיר את החלטת נציבות שירות המדינה על כנה, ודיאנה אף ביקשה כי ישונה הרכב ועדת הבוחנים, כך שהועדה תתכנס בהרכב שונה. 2. בתאריך 25.5.08 פורסם מכרז למשרת מנהל למשרת מנהל גף (תקן, הצטיידות, הסעות והקצאות), במחוז חיפה של משרד החינוך. בתיאור התפקידים המתייחסים למשרה זו קיים פירוט בתחילה של תפקידים שונים הכרוכים בהקצאת תקנים, בתקציב הקשור לכך, בשינוי ובחלוקה של שעות תקן ולאחר מכן מופיע בתיאור התפקידים עניין ריכוז הנתונים לגבי הסעות תלמידים ומורים, תיאור נושא הסעות עם הסייעות המקומיות, הכנת מכרזים לביצוע הסעות והסכמים עם רשויות מקומיות ועם מסיעים וכדומה. נציין כבר עתה, כי מתיאור התפקידים עולה בבירור כי התפקיד מצריך עבודה הן בהתייחס לעניין התקנים והן לעניין ההסעות, ובשום מקום בתיאור התפקיד או בפרטים אחרים של המכרז כפי שפורסם, לא נכתב כי עיקר התפקיד הינו בתחום ההסעות. עניין התקן מופיע כעניין ראשון בהגדרת התפקיד ואף בתיאור התפקידים בהתייחס למשרה. 3. שלוש מועמדות התמודדו במכרז זה. האחת - אסתר (המבקשת). השניה - דיאנה (המשיבה 2). השלישית - הגב' שולמית כהן (להלן - שולמית). 4. בתאריך 4.8.08 התייצבו המועמדות בפני ועדת בוחנים אשר הרכבה כלל את יו"ר ועדת הבוחנים מר יגאל צרפתי, כנציג המשרד הרלבנטי, את נציגת נציב שרות המדינה עוה"ד שרית לוינסקי ואת נציג ארגון העובדים מר יונה אדמון. מרכזת ועדה היתה הגב' דליה ירמיהו. 5. מפרוטוקול ועדת הבוחנים, כפי שצורף לתגובת המשיבה 1 - המדינה, עולה כי, לכאורה, בפני הועדה היו גיליונות הערכה של המועמדות בהתייחס ל-3 השנים האחרונות או חלקן, כי היה תיק אישי (סעיף ה' לפרוטוקול של הועדה), כאשר בהתייחס לגיליונות הערכה כמו גם לתיקים האישים נרשם בפרוטוקול הועדה, כי כל המתמודדות הינן עובדות טובות/מצטיינות ובעלות המלצות. אין רישום כלשהו בפרוטוקול הועדה המתייחס לתלונות /הערות בתיק אישי של מי מבין המתמודדות, ואף אין התייחסות לכך שגיליון הערכה של מי מבין המועמדות הצביע על בעיה כלשהי. אין בפרוטוקול ולו בתמצית או בראשי פרקים מהן השאלות שנשאלו המועמדות ומה היו תשובותיהן. לא צויינו תנאים חריגים בפני הועדה, צויין שאין מועמד שהומלץ ע"י ההנהלה, ובסופו של דבר צויין כי הועדה התרשמה ששלוש המועמדות הינן בעלות פוטנציאל להצליח בתפקיד אולם לאחר הדיון התקבלה החלטה ברוב קולות כאשר נציג ארגון העובדים היה בדעת מיעוט. הועדה בחרה ברוב דעות באסתר, וההנמקה לכך היתה: "אסתר ממלאת כמ"מ את נושא ההסעות המהווה חלק משמעותי במהות ובהיקף התפקיד, בהצלחה. הפגינה ידע מקצועי רב ברוב תחומי התפקיד. הוכיחה ידע ויכולת לנהל תקציבים בהיקפים גדולים ובהצלחה. נמצאה בדעת רוב הראוייה להבחר לתפקיד. שלומית כהן - לא הפגינה יכולות ניהול..." (בסעיף יג' לפרוטוקול אין כלל התייחסות לדיאנה בדעת הרוב). דעת המיעוט של מר יונה אדמון היתה כי דיאנה הפגינה יכולות ניהוליות גבוהות יותר, כי בהשכלתה יש התמחות בתחום הניהול ונראה שתוכל למלא את התפקיד בהצלחה וכי הממונים עליה שבעי רצון מתפקודה. בסעיף בפרוטוקול המתייחס להעדפה מתקנת וחובת הייצוג ההולם (סעיף ז' לפרוטוקול הועדה) מופיע רישום על פיו דיאנה הינה מועמדת מבני המיעוטים וכי הועדה לקחה בשיקוליה את החוק והכללים להעדפה מתקנת לבני מועטים, אולם מצאה כי דיאנה פחות מתאימה למשרה : "מאחר שצברה ניסיון בחלק של התפקיד לעומת המועמדת שנבחרה שצברה ניסיון בחלק הארי של התפקיד נשוא המכרז". אין כל התייחסות בפרוטוקול ועד הבוחנים לדירוג שדורגה כל אחת מהמועמדות ע"י חברי ועדת הבחינה, לציון הסופי שצברה כל מועמדת בשקלול הציונים של כל חברי הועדה ולכך שחברי הועדה מודעים לכך שבחרו במועמדת שלא צברה את הניקוד הגבוה ביותר בגיליון הציונים על פיו הוערכו המועמדות. מגיליונות הציונים, כפי שדורגו על ידי חברי ועדת הבחינה ואשר צורפו לתגובת המשיבים, עולה כי דיאנה קיבלה את הציון הגבוה ביותר - 197 נקודות, בעוד שלומית קיבלה 181 נקודות ואסתר - הזוכה, קיבלה למעשה את הניקוד הנמוך ביותר 179 נקודות. הגיליון המסכם את הניקוד כפי שצורף לתגובת המשיבה 1 היה למעשה ריק ובגיליון כפי שצורף לתגובת המשיבה 2 מופיע סיכום ורישום ע"י דליה ירמיהו המתמצת את השורה התחתונה בהחלטת חברי הועדה מבלי שיהיה אזכור כלשהו לכך שחברי ועדת הבוחנים היו מודעים לציון הסופי המשוקלל שקיבלה כל מועמדת, לאחר שסוכמו ציוני כל חברי ועדת הבחינה. 6. בדיעבד, וכעולה מהשגה שהגיש מר אהרון זבידה מנהל מחוז חיפה במשרד החינוך(להלן - זבידה), הסתבר כי תיקה האישי המלא של אסתר לא עמד בפני הועדה ובנסיבות אלה גם תלונות שהיו בתיק לא היו בפני הועדה. בתאריך 6.8.08 נשלחה בקשתו של זבידה למשרד החינוך בירושלים לרבות היועצת המשפטית, לביטול החלטת ועדת הבחינה. למכתב שנשלח למשרד החינוך צורף העתק מתיקן האישי של כל 3 המועמדות. זבידה אף צרף למכתבו מיום 6.8.08 תלונות שונות שהתייחסות לתפקודה של אסתר וכן גיליון הערכה ומשוב אחרון מ- 1.6.08 אשר על פיו לא קיבלה אסתר הערכה גבוהה, כך שגיליון זה אינו תואם את האמור בפרוטוקול ועדת הבחינה על פיו מרבית ציוניה של אסתר נעים בין 9-10. במכתבו של זבידה נרשם כי ממידע שמסרה מרכזת ועדת הבחינה הגב' דליה ירמיה לסגן מנהל המחוז בחיפה, עולה כי גיליון הערכה לשנת 2007 של אסתר לא היה בתיק. זבידה אף התריע על כך שלא נוהל פרוטוקול של כל הליך המכרז, לרבות הראיונות, אלא נרשם רק הסיכום. 7. באותו יום, 6.8.08, יומיים לאחר כינוסה של ועדת הבחינה וקבלת החלטתה, נשלחה גם השגה ע"י דיאנה, תוך בקשה לעיכוב ההליכים לפי הוראות התקשי"ר. ההשגה נשלחה לגב' דליה ירמיהו וצוין בה כי היא מבוצעת בהתאם להוראות סעיף 11.492 לתקשי"ר. משום מה וכעולה מטיעוני ב"כ הצדדים בפנינו, לא טרחה הגב' ירמיהו להעביר באופן מידי את ההשגה לנציבות שרות המדינה והשגתה של דיאנה הגיעה לנציבות שירות המדינה רק ב- 30.10.08. נציין כבר עתה כי כל הכשלים והתמשכות ההליך עד לקבלת החלטת הנציבות, אינם בשל דיאנה, וההשגות הן של זבידה והן של דיאנה נשלחו במועד בסמיכות זמנים של יומיים מיום קבלת ההחלטה ע"י ועדת המכרז. בהשגתה של דיאנה פרטה דיאנה את נסיונה וצינה כי המועמדת שנבחרה - אסתר, נמצאת בדרגה נמוכה ממנה במדרג ההיררכי, כי מר צרפתי, יו"ר הועדה אחראי בתוקף תפקידו על תחום ההסעות במשרד החינוך ועל כן הוא בקשר ישיר עם הממונה הישירה על אסתר, והיכרותו זו כמו גם תחום עיסוקו, הן שהיטו את הכף לכיוון הכרעתו. דיאנה פירטה עוד בהשגתה מ- 6.8.08 כי למרות שהגדרת המשרה כמו גם תיאור התפקיד עוסקים גם תחום התקן, לא הופנתה אליה ולו שאלה אחת בתחום התקן ומרבית השאלות הופנו לתחום ההסעות כאשר נקודת המוצא של חברי ועדת הבחינה היתה כי תחום התקן הוא תחום קטן והרבה יותר מצומצם מתחום העיסוק בהסעות. דיאנה הפנתה את תשומת הלב לכך כי מהשאלות שנשאלה ניתן להבין שהיתה הטעיה של חברי הועדה לגבי מהות התפקיד כפי שפורסם במכרז, כאשר מתיאור התפקידים במכרז עולה שענין התקן הוא התחום העיקרי, בעוד היא נשאלה רק בנושא ההסעות. דיאנה אף צינה כי במהלך הראיון בפני הועדה לא היו בפני חברי הועדה תיקים אישים של המועמדות ובסיפא לפניה, ביקשה דיאנה את הפרוטוקול, את החלטת הועדה, את טופסי הציונים ואת טופס הגשת המועמדת. לאחר שדיאנה קיבלה העתק מפרוטוקול הועדה ומגיליונות הציונים היא הוסיפה נימוקים להשגתה במכתבה מ- 18.11.08 ובהם הבהירה את ענין היותה בעלת הציון הגבוה ביותר בדירוג שדרגו חברי הועדה, העדר התייחסות מספקת לענין ההעדפה המתקנת, העדר התייחסות בדרישות המשרה לכך שהחלק הארי של התפקיד הינו בתחום ההסעות, והעדר התייחסות בתנאי המכרז לכך שתינתן עדיפות למועמד בעל ניסיון בתחום ההסעות, כך שלטענתה של דיאנה היתה הטעיה של חברי הועדה לגבי מהות התפקיד. דיאנה הדגישה כי הצטברות מספר פגמים בהתנהלות המכרז יש בה כדי להביא לביטול החלטת ועדת הבוחנים. 8. מאחר ושתי ההשגות לא הגיעו לנציבות שירות המדינה באותו מועד, התקבלה תחילה החלטת הנציבות בהתייחס לפנייתו של זבידה, הדוחה את הפניה, אולם לאחר מכן ולאחר קבלת השגתה של דיאנה ותגובת אסתר, החליטה נציבות שרות המדינה לבטל את החלטת ועדת הבחינה. מהתכתובות השונות שצורפו לבקשה ומתשובות הצדדים על נספחיהן, עולה עובדתית, כי אכן מכתבי התלונה שהיו בתיקה האישי של אסתר במחוז חיפה, לא הועברו לתיק במטה הארצי בירושלים ועל כן לא הובאו לידיעת חברי הועדה. הנציבות סברה כי מאחר ועניין התלונות לא הועלה מפורשות ע"י זבידה לפני כינוס הועדה, והוא לא ווידא לפני קיום המכרז שכל המידע מצוי בידי מרכזת הועדה, ומאחר והמדובר בתלונות שלא הגיעו לבירור משמעתי בנציבות שרות המדינה, ותוך מתן משקל לסופיות הליך המכרז, אין מקום לבטל את החלטת ועדת הבחינה בשל כך שהתיק האישי המלא, הכולל תלונות, לא היה בפני הועדה. זבידה הגיב למכתב שנשלח למחלקה המשפטית במשרד החינוך ומתגובתו עולה כי הכשל באי הימצאות תיק אישי מלא אינו קשור לסניף חיפה (המכתב מ- 30.11.08 הכולל 8 עמודים). זבידה הדגיש כי מניעת מידע רלבנטי מחברי הועדה הינו פגם מהותי, כפי שאף עולה ממכתבה של עו"ד לוינסקי, נציגת נציב שרות המדינה, אשר ציינה שלו התלונות היו מובאות בפניה בעת כינוס ישיבת ועדת הבחינה, היא לא היתה מצטרפת לדעתו של מר צרפתי. זבידה הבהיר, ולמעשה על כך אין מחלוקת, כי על הפגם נודע לו לראשונה רק בסיום המכרז כאשר נאמר לו כי לא נמצאו כל תלונות בתיקה של אסתר והוא באופן מידי הסב את תשומת לב מרכזת ועדת הבוחנים לעניין. זבידה אף הבהיר כי הוא לא היה מעורב, ובמכוון, במכרז והשאיר את הנושא לטיפול מרכזת הועדה וזאת מאחר ואחת המועמדות הינה רכזת בכירה בלשכתו והוא סבר שעליו לשמרו על אובייקטיביות ולכן אף סרב לבקשה לשמש כיו"ר הועדה. בנסיבות אלה לא היה אמור זבידה למסור לועדה על קיומן של תלונות, שכן החומר אמור היה להיות בפני הועדה. זבידה אף הוסיף כי המכרז התקיים תקופה קצרה לאחר כניסתו של יגאל צרפתי לתפקידו ועל כן הוא לא ידע ככל הנראה דבר על איכות עבודתה של אסתר ובסופו של דבר ביקש זבידה לשקול מחדש ביטול החלטת ועדת המכרז וקיום ועדת בוחנים חדשה הן לאור ההשגות והן לאור מכתבה של חברת ועדת המכרז עו"ד לוינסקי. 9. נציבות שירות המדינה שלחה מכתב לאסתר המאפשר לה להגיב על ההשגות וכן פנתה לשלושת חברי ועדת הבחינה על מנת לקבל תגובתם להשגות. מר יונה אדמון הבהיר כי הוא ממילא בחר בדיאנה ונימוקיו פורטו בפרוטוקול הועדה ולדעתו היא המועמדת הראויה, מה גם שחברי הועדה לא נתנו משקל מספיק לנושא ההעדפה המתקנת. עו"ד שרית לוינסקי, נציגת נציבות שרות המדינה בועדה, הבהירה במכתבה מ- 18.11.08 כי מלכתחילה לא תמכה באסתר אולם מר יגאל צרפתי, יו"ר הועדה ונציג משרד החינוך הוא זה ששיכנע אותה לתמוך באסתר מאחר וזו מבצעת את תפקידה על הצד הטוב ביותר, מאחר וזו מבצעת את רוב רובו של התפקיד העומד לבחירה ועל כן כניסתה לתפקיד תהיה קלה יותר ומאחר ואין הצדקה להביע אי אימון בעובדת המבצעת את החלק הארי של התפקיד. מתגובתה של עו"ד לוינסקי אף עולה כי בתיקן האישי של כל 3 המועמדות לא נמצא רבב. עו"ד לוינסקי כתבה: "לו עמדו בפני אותן תלונות (הכוונה לתלונות המוזכרות במכתבו של מר זבידה), במועד בו התכנסה הועדה לא הייתי מצטרפת לדעתו של מר צרפתי". מר יגאל צרפתי בתשובתו מיום 13.11.08, ציין כי אסתר עובדת משנת 2002 בגף הסעות, ציין את כל המטלות המטופלות ע"י אסתר במסגרת תפקידה כרכזת וכמ"מ של מנהל הגף, תוך שהוא מציין שאסתר מבצעת את תפקידה ללא דופי וזוכה לשבחים מהרשויות המקומיות ומהמנהלת הישירה שלה. צרפתי הביע תמיהה מדוע אסתר צויידה בהערכה טובה, אם המחוז סבור כי יש בעיה בתלונות שהוגשו כלפיה, אולם לא ציין בתגובתו האם בפני הועדה עמדה ההערכה האחרונה משנת 2007 אם לאו. אין כל התייחסות בתגובתו של מר צרפתי לעניינים שונים שהועלו בהשגות ובהם עניין נקודת המוצא שנמסרה לחברי ועדת הבחינה על ידו ועל פיה עיקר התפקיד הינו בתחום ההסעות כאשר תחום התקן הינו תחום קטן מתוך כלל התפקיד, וכן הטענה כי השאלות המקצועיות שהופנו לדיאנה היו רק בתחום ההסעות והטענה בדבר העדר דיון משותף של חברי ועדת הבחינה בניקוד המשוקלל שניתן לכל מועמדת. 10. אסתר עובדת במשרד החינוך מאז שנת 1992 ומזה כ-7 שנים משמשת כרכזת בכירה בתחום ההסעות וההקצאות במחוז חיפה של משרד החינוך. מנהל גף ההסעות אשר היה ממונה עליה, מר אמנון לנגוט יצא לחופשת מחלה בתחילת שנת 2007 ולאחר מכן פרש מתפקידו בשל מחלה. לנגוט היה אחראי על תחום ההסעות ולא על תחום התקן. מחומר הראיות שפנינו, לפחות בשלב לכאורי זה, וכאשר הצדדים בחרו שלא לחקור זה את זה על התצהירים שהוגשו במסגרת הדיון בבקשה לסעד זמני, עולה כי אסתר מלאה את התפקיד הכרוך בהסעות לרבות החלק של התפקיד שאותו מלא מר לנגוט עובר לפרישתו, אולם עניין הסייעות הועבר לטיפול מאן דהוא אחר. 11. דיאנה עובדת במשרד החינוך מאז שנת 1988 ומשמשת כ-10 שנים בתפקידי ניהול כאשר היום היא משמשת כמנהלת תקן שעות הוראה ואחראית על הקצאת שעות התקן לבתי הספר במחוז כולו. 12. בתאריך 13.1.09 נשלח מכתב על ידי מדינת ישראל משרד החינוך לאסתר ובו צויין כי נציב שירות המדינה שוקל לבטל את החלטת ועדת הבוחנים נוכח הצטברות פגמים שנפלו בהליך ובעיקר העובדה שדיאנה קיבלה את הציון הגבוה ביותר וסיכום כל הציונים של חברי הועדה לא עמד בפני חברי הועדה בטרם קיבלו החלטתם והם לא שקלו פרמטר זה, ענין העדפה המתקנת, העובדה כי בפריט הניסיון בתחום הרלוונטי קיבלה דיאנה ציון דומה לזה של אסתר וענין המסמכים שהיו קיימים בתיק האישי של אסתר ולא הובאו לידיעת חברי הועדה הגם שנימוק אחרון זה כשלעצמו אין בו כדי להוות פגם מהותי אולם הוא מצטבר לנימוקים אחרים. אסתר באמצעות באי כוחה הגיבה למכתב וציינה כי לא קיבלה את הפרוטוקול, טענה כי המדובר בתלונות "גנוזות" וביקשה עותק מהתלונות. לאחר מכן במכתבה מ- 4.2.09 שהופנה ליחידת המכרזים במשרד החינוך ציינה כי גיליון הציונים הינו כלי עזר בלבד והערכה אינה מתקבלת על בסיס ממוצע טכני של ציונים בלבד, כך שתתכן אי התאמה מסוימת בין ציון שניתן בגיליון לבין עמדה סופית של חבר ועדה או של הועדה. אסתר הסתמכה בתגובתה על שני מכתבים של מר יגאל צרפתי, האחד מ- 30.11.08 (בטעות רשום שם 30.11.00) והשני אינו נושא תאריך (נספחים א' ו- ב' לבקשה). מתגובתו של מר צרפתי עולה כי היקף העבודה בתחום ההסעות גדול לאין שיעור מהיקף הפעילות בתחום התקן וכי חלק ניכר מהעבודה בתחום ההסעות הינו טיפול בתקציבים, שאינו קיים בתחום התקן. מר צרפתי בתגובותיו להשגה פרט את המטלות המוטלות על אסתר וציין כי אסתר מבצעת את מגוון הפעילויות ללא דופי ובאופן מקצועי וזוכה לשבחים רבים מהרשויות המקומיות ומהמנהלת הישירה. אסתר בתגובתה לפניה בטרם בוטלה החלטת ועדת הבחינה, אף ציינה כי קיימת התייחסות לנושא העדפה המתקנת ובאשר לתלונות כנגדה ציינה כי בפני ועדה מתחייבת הבאת מידע רק ביחס להליכים המתנהלים בקשר להאשמה משמעתית או פלילית ולא בהתייחס לתלונות שנגנזו, מה גם שגם הנציבות סברה שענין זה אינו מצדיק ביטול החלטת ועדת הבחינה. אסתר הפנתה לפסיקה על פיה ביטול מכרז יעשה רק בהתקיים שיקולים כבדי משקל, כאשר נפל פגם מהותי ממין הפגמים היורדים לשורשו של ענין תוך מתן משקל לשלב בו נמצאים הליכי המכרז, לפגיעה הצפויה בזוכה שמכהן כבר במכרז, לכך שלזוכה לא היתה תרומה בהתייחס לפגמים הנטענים ולמשך הזמן שחלף מאז הזכיה במכרז. 13. בתאריך 24.2.09 נשלחה הודעה כי נציב שירות המדינה החליט לבטל את החלטת ועדת הבוחנים ולאשר קיום ועדת בוחנים באותו הרכב. הסתייגות הגב' דיאנה מההרכב הזהה נדחתה במכתב הנציבות מ- 19.4.09 בנימוק כי טענות בקשר למינויו של מר צרפתי כחבר ועדת הבוחנים היו צריכות להיות מועלות על ידי דיאנה לפני הדיון ולא לאחר מכן. נביע כבר עתה תמיהה, באשר לעמדת הנציבות בענין זה, כיצד היתה יכולה דיאנה לדעת מראש כי עמדתו של צרפתי הינה שהחלק הארי והחשוב של התפקיד הינו ענין ההסעות?! בסופו של דבר התברר כי עו"ד לוינסקי הודיעה שאין באפשרותה לשבת בועדת הבחינה החוזרת והיא פסלה את עצמה. במכתב מ- 23.3.09 שהופנה לב"כ המבקשת על ידי נציבות שירות המדינה צויין כי תכונס ועדה באותו הרכב למעט נציגת נציבת שירות המדינה שתוחלף וכי בפני חברי הועדה יובא כל החומר הרלוונטי בקשר למועמדות לרבות תלונות המצויות בתיק האישי של אסתר, הועדה תראיין את המועמדות ותתן למבקשת אפשרות להתייחס לתלונות, וכל אחת מהמועמדות תהא רשאית להתייחס לכל הנושאים הרלוונטים לרבות מהות התפקיד. כמו כן צויין במכתב כי על הועדה לנמק החלטתה כראוי, לרבות התייחסות מפורטת לסוגית ההעדפה המתקנת ובטרם הבחירה יובא לידיעת חברי הועדה דירוג המועמדות לפי הציונים שקיבלו בגיליונות הציונים וככל שתבחר מועמדת שלא זכתה לדירוג הגבוה ביותר, על הועדה לציין זאת בפרוטוקול ולנמק את הטעמים לכך. כן הבהירה נציבות שירות המדינה לב"כ המבקשת כי במונח "תלונות גנוזות" בתיק הכוונה היתה לתלונות המצויות בתיק האישי ולא לתלונות שנגנזו. 14. בטרם נדון בפגמים השונים שנפלו בהליך המכרז בהחלטת נציבות שירות המדינה ובצורך בכינוס ועדת בוחנים חדשה, נציין כי עניין מהות התפקיד והשאלה האם עיקר התפקיד הינו בתחום ההסעות, אם לאו, עניין שהנמקת רוב חבריי הועדה התבססה אך ורק עליו, הסתבר לנו, מב"כ המשיבה 1, כלא מדויק בלשון המעטה. בפתח הדיון בפנינו ביקשנו מב"כ המדינה להבהיר, לאור הגדרת התפקיד במכרז, האם אכן עיקרה של המשרה הינו בתחום ההסעות. תשובתו של ב"כ המדינה, עו"ד חזון, היתה כי המדובר במשרה שלא היתה קיימת קודם לכן כמקשה אחת לפני המכרז, שכן מר לנגוט היה אחראי רק על החלק של ההסעות וההקצאות ולא היה אחראי על תחום התקן, למרות הגדרת תפקידו. עו"ד חזון אף הבהיר כי במחוזות אחרים של משרד החינוך, אותם אנשים שמחזיקים בהגדרת התפקיד כזה לגביו נוהל המכרז, שאליו ניגשו אסתר ודיאנה, לא בהכרח באים מתחום התקן או מתחום ההסעות, אולם מנהלי הגפים במחוזות האחרים אחראים על שני התחומים. עמדת המדינה היתה שאינה מקבלת את עמדתו של יו"ר ועדת המכרז בעניין היות תחום ההסעות מרכיב עיקרי בשיעור של 70% מהתפקיד. בנסיבות אלה וודאי שיש הצדקה לכינוס ועדת בחינה חדשה למכרז הרלבנטי, אשר בטרם כינוסה, על משרד החינוך להבהיר בכתב לחברי הועדה מהי מהות התפקיד אשר בהתייחס אליו פורסם המכרז והאם מרכיב כלשהו מבין כל מרכיבי התפקיד הינו בעל משקל יתר לעומת רכיבים האחרים, כך שכפועל יוצא מכך תוכל הועדה לתת דעתה לידע ולניסיון בכל מרכיבי התפקיד ו/או בחלק מהם. נשוב ונדגיש כי כל הנמקת דעת הרוב בועדה על כך שהעדיפו את אסתר, למרות הניקוד הגבוה יותר שקיבלה דיאנה, ולמרות עניין ההעדפה המתקנת, היתה בשל נקודת המוצא כי תחום ההסעות הינו התחום העיקרי של התפקיד, ואם לא אלו פני הדברים, נשמט הבסיס להנמקת הועדה. 15. סעיף 11.442 לתקשי"ר קובע כי הניסיון הנדרש להשתתפות במכרז פנימי, הוא ניסיון במשרה בכל דרגה, במסגרת התחום המקצועי הרחב או הספציפי שהמשרה אשר פורסם עליה שייכת לו, אלא אם נאמר במפורש אחרת. לפי תנאי המכרז ניסיון בתחום התקן או ניסיון בתחום ההסעות, שניהם רלוונטים ומתאימים לדרישות המכרז. סעיף 11.462 לתקשי"ר קובע כי האחראי יגיש לועדת הבוחנים תעודות ומסמכים אשר המציא לו המועמד ואת תיק גיליונות ההערכה של העובד וכן כל מסמך אחר שהגיש לו המועמד ושלדעתו נוגע בענין וכל מסמך אחר אשר הובא לידיעת העובד והנוגע לעובד. סעיף 11.465 לתקשי"ר קובע כי יו"ר ועדת הבוחנים ירשום את מסקנות הועדה ונימוקיהן וכל חברי הועדה יחתמו על המסקנות אולם חבר ועדה המבקש להסתייג מהן, רשאי להוסיף את הסתייגותו ואת נימוקיו. סעיף 11.481 לתקשי"ר קובע כי ועדת בוחנים תחליט על מועמד כשיר לפי התרשמותה מן המועמד ובשים לב לחוות דעת הממונים, לגיליון ההערכה התקופתיים ולתוצאות מבחן בכתב - אם התקיים. סעיף 11.483 לתקשי"ר קובע כי ועדת בוחנים תרשום פרוטוקול על החלטותיה בטופס זכרון דברים - ועדת בוחנים. סעיף 11.490 לתקשי"ר קובע כי מועמד המבקש לטעון טענת פסלות נגד חבר ועדה חייב לעשות זה לפני הדיון בועדת הבוחנים ולא תשמע ועדת פסלות לאחר החלטת הועדה, אלא אם לא ידע המועמד בשעתו על העילה לפסלות. נציין כי המועמדים אינם אמורים לדעת מראש את שמות חברי הועדה אלא רק בעת התכנסות הועדה (עיין סעיף 11.493). סעיף 11.492 לתקשי"ר קובע כי כאשר מוגשת השגה על הליכי המכרז או על החלטת הועדה מוקפא הטיפול בנושא על ידי נציבות שירות המדינה. סעיף 11.496 קובע כי: "נציב שירות המדינה, או מי שהוסמך על ידו רשאי לבטל החלטה של ועדת בוחנים, אם המועמד שנבחר אינו עונה על דרישות המשרה או תקן אותה משרה, או אם נמצאו פגמים בהליכי המכרז." בענייננו פעל נציב שירות המדינה בהתאם לסעיף 11.496. 16. בע"ע 1293/02 תמר שאולקר נ. מדינת ישראל - נציבות שירות המדינה ואח' , נפסק מפי כב' השופט צור: "סמכותו של הנציב מכח התקשי"ר לבטל החלטה של ועדת בוחנים היא משמעותית ומרחיקת לכת. זוהי סמכות מינהלית לא רק לחקור ולדרוש בשאלה אם התקיימו נסיבות המצדיקות ביטול החלטת ועדת בוחנים, אלא גם סמכות לבטל את ההחלטה. סמכות זו - במיוחד כאשר מדובר בהחלטה לבטל בחירת מועמד - נוגעת לא רק להליך המינהלי עצמו, אלא גם- ואולי בעיקר - לזכויות שקנה הנבחר בעקבות החלטת הבחירה. סמכות הנציב נושאת אפוא, במובהק, אופי של החלטה מעין שיפוטית..." בע"ע 621/07 שמואל גונן נ. רות זוארץ ואח' , נפסק מפי כב' הנשיא אדלר, תוך הפניה גם לפסקי הדין בענין לובאני, גילה שנער ויואב אלון: " במקרה דנא, עומדת לביקורת שיפוטית החלטת הנציב שלא לבטל או להתערב בהחלטת ועדת הבוחנים. לעניין היקף ביקורת זו על החלטת הנציב, כרשות מינהלית, יפים הדברים הבאים: "בית הדין אינו מתערב בהחלטתה של רשות הפועלת בתחום ולמטרה שהוגדרו לה על פי דין אלא אם לא הביאה בחשבון את השיקולים הרלוואנטיים או שהביאה בחשבון שיקולים בלתי רלוואנטיים. בנוסף, בית הדין אינו מתערב בשיקולי הרשות ואין הוא ממיר את שיקוליה בשיקוליו שלו, כל עוד פועלת הרשות ושוקלת את החלטתה באופן ענייני, בתום לב, בסבירות ובמסגרת הסמכויות אשר הוענקו לה על פי דין". נסמן 11.496 לתקשי"ר הקובע, כי: "נציב שירות המדינה או ממלא מקומו רשאי לבטל החלטה של ועדת בוחנים, אם המועמד שנבחר אינו עונה על דרישות המשרה או תקן אותה משרה, או אם נמצאו פגמים בהליכי המכרז", מקנה לנציב סמכות שבשיקול דעת (וראו גם: כללי שרות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים), התשכ"א-1961). אכן, לוועדת הבוחנים בפניה באים המועמדים במכרז מסור שיקול הדעת לבחון את נתוניהם ולהחליט על הכשירים ביותר מביניהם. שיקול דעת הנציב האם להתערב בהחלטת הוועדה לא נועד ל"התחרות" בשיקול דעת זה, או להחליפו. עם זאת, נציב שירות המדינה הוא האמון על הוראת הלכה באשר לאופן ניהול מכרזים בשירות המדינה. הוא האמון על ההקפדה, כי ועדות בוחנים יתנו דעתן לחובת מתן ייצוג הולם לנשים, בני מיעוטים ואנשים עם מוגבלויות והוא האמון על קביעת הנורמות לפועלן של ועדות הבוחנים, לרבות לעניין רישום פרוטוקול ונימוק החלטותיהן. על הנציב, הדן בהשגה על החלטת ועדת בוחנים, להתייחס לנסיבות הקונקרטיות של המקרה, ובכלל זה ליתן דעתו למהות הפגם הנטען ועד כמה הוא יורד לשורשו של עניין, כן עליו: "ליתן את המשקל הנדרש לפגיעה שנפגע הטוען לפגם ממין אלה המנויים לעיל, לבין משקלה של הפגיעה הצפויה בזוכה שפרי זכייתו עתיד להילקח ממנו; אם מכהן הזוכה במשרה מושא המכרז, כמה זמן מכהן הוא בה; מה הייתה תרומתו של זוכה לפגם הנטען, אם הייתה; ומה הייתה תרומתו של משתתף אחר, או תרומתו של חבר ועדה לפגם; מי ומי הנפגעים האמיתיים מהפגם שנפל; מי ומי ממשתתפי המכרז התריע נגד קיומו של הפגם; אימתי נודע לראשונה על קיומו של הפגם ומה נעשה על ידי הנפגע, או על ידי אחר שידע על כך - לתיקונו; מידתיות הפגיעה שתהא הנמוכה ביותר האפשרית בנסיבות המקרה, בנוגעים בדבר - הזוכה והמלין; וכל כיוצא באלה שיקולים, שאת חלקם בלבד מנינו ושיש בהם כדי להצביע על קשת השיקולים, המשקלות והאיזונים, להם יידרש מקבל ההחלטה בבואו לבחון אפשרות לביטולו של מכרז, בין מלכתחילה ובין בדיעבד". בנוסף לנסיבות הקונקרטיות, על הנציב לשקול אף שיקולי מדיניות רחבים. על הנציבות לעשות לטיוב ניהולם של המכרזים: פומביים ופנימיים כאחד, על מנת שישיגו את מטרותיהם "לבחור למשרה פנויה בשירות הציבורי את המועמד המתאים ביותר, וזאת על פי האינטרס הציבורי", תוך מתן אפשרות לעובדי השירות הציבורי להתקדם בעבודתם ולמועמדים ראויים חדשים להיקלט בשירות המדינה. הכל בשקיפות וגילוי מלאים תוך הקפדה על כללי השוויון, ההגינות, היושר והעדר משוא הפנים. לשם כך: "יש לקיים את ההליך בצורה הקפדנית ביותר. בכך ישמר הן עקרון השוויון והן העיקרון של בחירת המועמד המתאים ביותר. בכך ישמר העיקרון של תום לב מוגבר ושמירה על כללי המשפט הפרטי, הציבורי ומשפט העבודה" על נציב שירות המדינה, בין יתר תפקידיו וסמכויותיו, מוטלת האחריות להקפדה על אופן עריכת המכרזים לקבלת עובדים וקידומם. אין הנציב רשאי להסתפק ב"נורמה המקובלת בשירות המדינה באשר לאופן ניסוח החלטות ופרטיכלי הועדה וכן באשר לדרך בה מתקבלות החלטות הוועדה". על הנציב לקבוע את הנורמה ולעצבה. אנו תקווה, כי בטופס המפורט למילוי: "פרוטוקול ועדת מכרזים" שצורף לסיכומי המדינה בבית דין זה בו יוחד אף סעיף לעניין "העדפה מתקנת וחובת הייצוג ההולם", יהא כדי לקדם קביעה ויישום של נורמות ראויות בנוגע למכרזי נציבות שירות המדינה. בסעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט - 1959, נקבע: "15א.(א) בקרב העובדים בשירות המדינה, בכלל הדרגות והמקצועות, בכל משרד ובכל יחידת סמך, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות הענין, לייצוגם של בני שני המינים, של אנשים עם מוגבלות, של בני האוכלוסיה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית, ושל מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה (בחוק זה - ייצוג הולם). (ב) הממשלה תפעל לקידום ייצוג הולם בקרב העובדים בשירות המדינה בהתאם ליעדים שתקבע, ולשם כך, בין השאר - (1) המשרד או יחידות הסמך הנוגעים בדבר, וכן נציב שירות המדינה, כל אחד בתחומו, ינקטו אמצעים הנדרשים בנסיבות הענין, אשר יש בהם כדי לאפשר ולעודד ייצוג הולם...". בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 1.1503, נקבע, כי: "עקרון השוויון הוא עקרון יסוד במשפט הישראלי. עקרון זה אינו מתמצה באיסור אפליה, אלא מטיל חובה לנקוט, במקרה הצורך, בפעולה אקטיבית להשגת שוויון מהותי. ההעדפה המתקנת אינה חריג לעקרון השוויון, אלא נגזרת הכרחית ממנו ואחת הערובות המרכזיות להגשמתו". הדיון בחובת הייצוג ההולם צריך להיעשות באופן מובנה, תוך בדיקה השוואתית סדורה של נתוני וכישורי המועמדים, ולזכות לתיעוד המאפשר ביקורת. אין להתיר בעניין זה, כעניין שבמדיניות, להסתפק בכל מקרה ומקרה בבחינה בדיעבד של גרסאות חברי ועדת הבוחנים באשר לדיון בוועדה. מה גם, שבגרסותיהם במקרה דנא נמצאו סתירות." בבג"צ 3751/03 יוסי אילן נ. עירית ת"א יפו ואח' נפסק מפי כב' השופט חשין: "פרוטוקול: כסדרי המינהל התקינים, חייבת ועדה לרשום פרוטוקול אשר ישקף את עיקרי המידע שהובא לפניה ואת ההחלטות שנתקבלו בעקבות אותו מידע. לעניינו של מכרז פומבי נקבעה חובת הפרוטוקול מפורשות בתקנה 29 לתקנות המכרזים (זו אף הוראת תקנה 10 לתקנות חובת המכרזים, (תשנ"ג-1993), ואולם החובה לכתיבת פרוטוקול שורשיה במשפט המינהלי הכללי ובעקרון שקיפות פעילותו של המינהל... זכותו של הציבור וזכותם של המועמדים לדעת כיצד ועל יסוד איזה מידע נתקבלו החלטות שנתקבלו; זכותם של חברי הוועדה היא כי הציבור והמועמדים ידעו כיצד ניהגו את דרכיהם וכיצד מילאו הם את חובתם; זכותם של אלה ושל אלה לגילוי האמת, גילוי שיאפשר ביקורת ציבורית ומשפטית. ועל כל אלה: הצורך הדוחק לחשיפת האמת ולהבטחה כי המכרז אכן מילא את ייעודו והעניק שוויון הזדמנויות מלא למתַחֲרים בו... אשר לפרוטוקול ישיבתה של ועדה במכרז פנימי לאיוש משרה; כפי שציינו לעיל, חובה היא המוטלת על הוועדה להעניק למועמדים שוויון הזדמנויות לזכות במכרז, ועל כך אין חולקים. עוד ראינו כי במכרז פנימי לאיוש משרה אין אפשרות ליישם בקפדנות את הכללים הקובעים בסוגיה של משוא פנים. על רקע דברים אלה לא נותר לנו - וגם על כך עמדנו - אלא להגביר את הפיקוח והבקרה על התנהלותה של הוועדה, שאם לא נעשה כן נימצא מסכלים במו-ידינו את ייעודו של המכרז. פיקוח ובקרה אלה יהיו אפקטיביים רק אם נדאג מראש לדיווח מהימן וראוי באשר להליכי קבלת ההחלטות בוועדה, ותרגום צורך זה לענייננו יחייב מעצמו עריכתו של פרוטוקול אשר ידבר בעד עצמו ויספק מידע נדרש וראוי לביקורת ולפיקוח על עבודת הוועדה, להבטחה כי פעלה כהלכה וכי העניקה שוויון הזדמנויות לכל המועמדים שהופיעו לפניה. פרוטוקול מעין-זה ראוי לו שידווח, למצער, על עיקרי ההתרחשויות שהיו בוועדה, ובהם דיווח חברי הוועדה על דברים שנאמרו להם, על פגישות שהיו להם וכו'... אכן, רק פרוטוקול אמין בהליכיה של ועדת מכרזים יכול שיקיים את עקרון השקיפות, ופרוטוקול מעין-זה יחזק את ביטחוננו כי הליכי הוועדה התנהלו כשורה. חובה היא המוטלת על הוועדה לנהל פרוטוקול שישקף למצער את עיקרי הדברים שהיו בדיוני הוועדה ואת נימוקי הוועדה להחלטתה. פרוטוקול זה - בכפיפות לחריגים המקובלים כגון פגיעה בצנעת הפרט, גילוי סוד מסחרי וכיו"ב - יהיה פתוח לעיונם של כל המועמדים כולם. כך יהא ניתן להבטיח, למצער לכאורה, כי הוועדה פעלה כשורה, וכי קוים עקרון שוויון ההזדמנויות... באשר לא נרשם פרוטוקול אין עומדת לה לוועדה חזקת התקינות המינהלית, ובנסיבות אלו הנטל לא על העותר אלא על הוועדה מוטל הוא להראות כי פעלה כדין וכשורה (ואין זה מעלה או מוריד אם נטל השכנוע מוטל על הוועדה, או אם נטל השכנוע מוטל על העותר דווקא, אלא שהנטל הטקטי עבר אל שכמה של הוועדה). אמירת בית-המשפט כי העותר כשל בהסרת נטל השכנוע מעל כתפיו פועלת כבומרנג ופוגעת בוועדה דווקא. לשון אחר: כֶּשֶל שנמצא לו לבית-הדין במערכת העובדות שהציג העותר לפניו, מחזיר פניו לאחור ופוגע דווקא במערכת שהציגה ועדת המכרזים לפניו. וכך, משלא עלה בידיה של הוועדה להציג פרוטוקול ראוי על מהלך ישיבתה, הנטל - למצער הנטל הטקטי - עליה הוטל, להוכיח כי ישיבתה נוהלה כדין וכראוי... מחדל עריכתו של פרוטוקול מחדל הוא היורד אל-הסלע; מחדל מהותי הוא המעכיר את השקיפות הנדרשת ומונע אפשרות לפיקוח ולבקרה שהם כה חיוניים (ההדגשות אינן במקור, ס.א.) ועיין גם פסק דינו של כב' השופט טירקל בבג"צ יוסי אילן. בפסק הדין בענין גונן נ. זוארץ ממשיך הנשיא אדלר ופוסק: "החלטת הוועדה צריכה להיות מנומקת, באופן שיצויין מדוע נבחרו אלה מן המועמדים בהם בחרה הוועדה, בפירוט כישוריהם ביחס לכישורי המועמדים האחרים. ככל שבחירת הוועדה סוטה מסיכום גיליונות ההערכה שמילאו חברי הוועדה, יש להתייחס לעניין זה ולהבהירו. כך גם כאשר המועמדים שנבחרו, נופלים על פני הדברים בויתקם, בהשכלתם או בהמלצותיהם, מן המועמדים האחרים במכרז." ...מקובלת עלינו מסקנת בית הדין האזורי, כי נפל פגם היורש לשורשו של עניין, בכך שוועדת הבוחנים לא קיימה דיון אמיתי, השוואתי ומסודר בנוגע לחובת בחינת מתן ייצוג ההולם והעדפה מתקנת. המדובר בפגם חמור שנפל בדיוני הוועדה ובהחלטתה. על מנת להבטיח, כי ועדות בוחנים אכן ישקלו סוגיות אלו לעת מכרז, יש מקום, כי הנציב יתן משקל יתר לפגם ממין זה בבוחנו האם לבטל החלטת ועדת בוחנים או לקיימה. אכן, כל מקרה לגופו ויש לשקול בכל עניין ועניין את מכלול הנסיבות בנוגע להחלטות ועדות בוחנים העומדות לביקורת הנציב. עם זאת, להעדר התייחסות לחובת מתן ייצוג הולם והעדפה מתקנת, יש ליתן משקל מיוחד." ובפסק דינו של כב' השופט צור בענין גונן נ. זוארץ נפסק: "מקובלת עלינו הנוסחה שפגם "היורד לשורש העניין" מצדיק את ביטולה של זכייה במכרז. אך מהו פגם שכזה? נדמה שאת התשובה לכך יש לחפש במטרת המכרז. כפי שראינו, הליך המכרז נועד לבחור את המועמד המתאים ביותר למשרה בתנאים של שוויון והגינות. מכאן, שכל פגם הפוגע במטרת המכרז יחשב כפגם "מהותי" היכול להביא לבטלות ההחלטה וביטול בחירת הוועדה." ועיין גם בפסק דינה של כב' השופטת וירט לבנה בע"ע 705/07 ד"ר גיורא הוידה נ. מדינת ישראל , בה אושרה החלטת נציב שירות המדינה לבטל את זכיתו של ד"ר הוידה במכרז ולכנס ועדת בוחנים בהרכב חדש אשר בפניה יוצג כל החומר הרלוונטי. 17. ציטטנו לעיל את הוראות סעיף 15 א' לחוק שירות המדינה (מינויים) ובהקשר לכך יש להפנות לבג"צ 5755/08 יעל ארן ושדולת השנים בישראל נ. ממשלת ישראל ואח' , שם קיים דיון בעניין העדפה המתקנת לנשים אולם הפסיקה בנוגע להערכת הכישורים וענינים אחרים, רלוונטית אף לעניננו. בית המשפט העליון מפי כב' השופט לוי פסק כי מלאכת הערכת המועמדים וכישוריהם כמו גם שאלה האם המדובר בכישורים דומים, אינה מלאכה פשוטה שהרי כמעט לעולם לא ימצאו שני מועמדים זהים בכישוריהם. בית המשפט העליון התייחס אף לנושא הניסיון והבהיר כי על המחליט איזה מועמד לקבל לשאול את עצמו אילולא השוני המגדרי (שהיה רלוונטי לאותו פסק דין) היו המועמדים שניהם מציגים הישגים דומים. ההחלטה צריכה להתקבל על בסיס שיקולים רלוונטים, תוך המנעות משיקולים זרים ותוך ביסוס ההחלטה על תשתית עובדתית מקיפה . כב' השופט דנציגר פוסק באותו ענין כי מתן העדפה מתקנת משמעו חובה אקטיבית לנקוט בפעילות פוזיטיבית של איתור ומינוי מועמד מתאים שיש ליתן לו העדפה מתקנת. 18. בענייננו, נפלו מספר פגמים מצטברים בהחלטת הועדה כאשר כלל לא ברור לבית הדין האם נקודת המוצא של הועדה על פיה עיקר התפקיד הינו בתחום ההסעות הינה נכונה, נקודת מוצא זו אינה עולה מתנאי המכרז, כפי שפרטנו לעיל, ואף ב"כ המשיבה 1 ציין כי נקודת המוצא שגויה, כאשר כל ההנמקה להעדפת המבקשת על פני יתר המתמודדות מבוססת על תשתית עובדתית שגויה, יש הצדקה להחלטת הנציב, גם אם נימוקיו לא התבססו על כך. עוד ובנוסף נציין כי מהחומר שבפנינו עולה, לפחות לכאורה, כי התיק האישי המלא של המבקשת לא עמד בפני הועדה, כי חברי הועדה דרגו את המועמדות אולם כלל לא סיכמו את הדירוג הסופי המשוקלל של כל מועמדת, ולא לקחו ענין זה בשיקוליהם בעת מתן ההחלטה, כי לפחות לכאורה השאלות שנשאלו המועמדות, בתחום המקצועי, היו בענין ההסעות ולא בענין התקן (ודוק - לו היתה הועדה מנהלת רישום פרוטוקול המתעד, ולו בקצרה ובראשי פרקים את השאלות והתשובות, ניתן היה לבחון ענין זה, אלא שאין כלל פרוטוקול בענין). למרות דירוגה של דיאנה, כמי שקיבלה את הניקוד המשוקלל הגבוה ביותר, וענין העדפה המתקנת שעומד לזכותה של דיאנה, החליטו רוב חברי הועדה לבחור במבקשת כאשר כל ההנמקה מבוססת על ניסיונה בתחום ההסעות, הנמקה שספק אם עולה בקנה אחד עם דרישות המכרז וספק רב אם די בה לאור כישוריה של דיאנה כעולה מהניקוד שקיבלה, לרבות בפריט הניסיון, במצורף לצורך בהעדפה מתקנת. יתכן ולו היו חברי הועדה מודעים לניקוד המשוקלל של כל אחת מהמועמדות ודנים בו, התוצאה היתה שונה. הצטברותם של הפגמים במקרה שבפנינו מצדיק את החלטת נציב שירות המדינה ואין מקום להתערבות בית הדין בשיקול דעתו. הנציב לקח בחשבון שיקוליים רלוונטים ופעל באופן עניני ובסבירות במסגרת הסמכות שניתנה לו. ניתן לראות כי לא על נקלה מבטלת נציבות שירות המדינה החלטה של ועדת בחינה במכרז, ואף בענייננו, לא נעתרה הנציבות להשגה שהוגשה על ידי זבידה, אולם לאחר מכן ולאחר בחינה חוזרת בענין בעקבות ההשגה של המשיבה 2, ובירור העובדות הרלוונטיות, הגיעה הנציבות למסקנה כי קיימים פגמים מצטברים שמצדיקים את ביטול ההחלטה. באשר למשך הזמן הרב שחלף ממועד קבלת ההחלטה על ידי ועדת הבחינה ועד לקבלת ההחלטה של נציב שירות המדינה על ביטול החלטת ועדת הבחינה, חלוף זמן שיש בו כדי לפגוע במבקשת, אכן יש ליתן לכך משקל ראוי, אלא שהשגותיה של דיאנה הוגשו יומיים לאחר קבלת החלטת ועדת הבחינה וכל התמשכות ההליכים במשך למעלה מחצי שנה, הינה בשל נציבות שירות המדינה, כך שאין מקום לאיין את מכלול הפגמים רק בשל חלוף הזמן והעובדה שהמבקשת לא תרמה לא לפגמים ולא לחלוף הזמן. על כל אלה נוסיף כי יש לקחת בחשבון שהחלטת הנציבות על ביטול החלטת ועדת הבחינה וקיום ועדה חדשה, הודעה לצדדים עוד בחודש 2.09, והצדדים או חלקם המשיכו בהתכתבויות ביניהם גם לאחר מכן, אולם הבקשה לבית הדין הוגשה רק ב- 23.4.09 (עיין בנספחים יב' - יג' ויד' לבקשת המבקשת מהם עולה כי ב"כ המבקשת קיבל הודעה בכתב עוד ב- 19.2.09 על כינוס מחודש של ועדת בחינה). אשר על כן אין מקום לעיכוב כינוסה של ועדת בוחנים חדשה. 19. באשר להרכב הועדה, דיאנה - המשיבה 2 ביקשה כי הענין יובא בפני ועדת בחינה בהרכב חדש בעוד אסתר - המבקשת ביקשה כי ההרכב ישאר אותו הרכב, למעט עו"ד לוינסקי שפסלה את עצמה. ב"כ המדינה, עו"ד חזון, השאיר את ההחלטה בדבר הרכב ועדת הבחינה לשיקול דעת בית הדין. נציין כי הפגמים באופן התנהלות הועדה, כמו גם עמדתו של מר צרפתי באשר למשקל תחום ההסעות במילוי התפקיד לעומת תחום התקן ומכתביו המאוחרים שנכתבו בעקבות ההשגות, ודאי לא היו ידועים לדיאנה מראש, כך שלא היתה יכולה להעלותם בטרם החל הדיון בפני הועדה , והבקשה לשינוי הרכב הועדה אינה מבוססת אך ורק על היכרותו של מר צרפתי עם אסתר או עם הממונה עליה (שכן הכרות מוקדמת כשלעצמה אינה מצדיקה פסילתו של מר צרפתי ועיין לענין זה בבג"צ אילן) אלא מבוססת על התנהלותו בעת הדיון בועדה, כעולה ממסקנותיה, מתגובותיו לנציבות שירות המדינה בעקבות ההשגה ומתגובות יתר חברי ועדת הבחינה. נציין כי אחד מחברי ועדת הבחינה - נציג נציבות שירות המדינה, מוחלף ממילא, משעו"ד לוינסקי פסלה את עצמה, וממילא יהא צורך לראיין מחדש את המועמדות, למלא דירוג חדש, להציג בפני מועמדות זו או אחרת מסמכים נוספים שהתקבלו על ידי הועדה ואשר לא היו קודם לכן ולאפשר לה להגיב עליהם, וחברי הועדה יצטרכו לקיים דיון מחודש בינם לבין עצמם בנוגע לדירוג המשוקלל של כל מועמדת ובנוגע לבחירה הסופית תוך התייחסות לענין העדפה המתקנת. בנסיבות שפורטו לעיל הננו סבורים כי יש מקום לכינוס ועדת בחינה בהרכב חדש לבחינת המועמדות למשרת מנהל גף (תקן הצטיידות, הסעות והקצאות) במשרד החינוך - מחוז חיפה, כאשר קודם להתכנסותה של ועדת הבחינה על משרד החינוך להבהיר בכתב לחברי ועדת הבחינה מה מהות התפקיד והאם מבין מרכיבי התפקיד השונים, כפי שפורטו בתיאור התפקידים במכרז שפורסם, יש משקל יתר באופן משמעותי לחלק ההסעות על פני חלקים אחרים, כך שניסיון בתחום ההסעות יהיה משמעותי יותר מניסיון בתחום התקן. ככל שלא תהא הבהרה של משרד החינוך שמשמעותה כי תחום ההסעות הינו התחום העיקרי של התפקיד, הרי על חברי הועדה ליתן משקל שווה לניסיון בתחום התקן ולניסיון בתחום ההסעות, כפי שעולה מדרישות המכרז, מתואר המשרה ומתיאור התפקידים שפורסמו. 20. בנסיבות הענין איננו עושים צו להוצאות בהליך הזמני אולם על המבקשת להודיע לבית הדין בתוך 15 יום מקבלת החלטה זו האם ברצונה לנהל את תביעתה העיקרית, וככל שזו תנוהל, יתן בית הדין החלטתו באשר להוצאות במסגרת פסק הדין בתביעה העיקרית, תוך לקיחה בחשבון של ההליך של צו המניעה הזמני. בהעדר הודעה כלשהי מטעם המבקשת בתוך 30 יום, תמחק התביעה העיקרית ללא צו להוצאות. ועדת בוחנים