בקשה לדיון נוסף בבית הדין הארצי לעבודה בגין ראיה חדשה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לדיון נוסף בבית הדין הארצי לעבודה בגין ראיה חדשה: השופטת נילי ארד לפני בקשה לדיון נוסף על פסק דינו של בית דין זה מיום 7.3.07 במסגרתו נדחה הערעור. עד שנבוא לדיון בגופם של דברים נקדים ונפנה להשתלשלות העניינים שהביאתנו עד הלום. רעייתו המנוחה של המערער, גב' אלישבע רבין ז"ל (להלן: המנוחה), הובאה למחלקה לרפואה דחופה בבית חולים שערי צדק בתאריך 19.10.03 ובו ביום הועברה לבית חולים איכילוב. מהרישום בגיליון סיכום המחלה עולה כי ביום 6.11.03 הוחלט בבית חולים איכילוב על שחרורה של המנוחה והעברתה למרכז גריאטרי בית רבקה (להלן גם: בית רבקה). הצוות הרפואי בבית רבקה קבע כי המנוחה הפכה ל"חולה סיעודי מורכב" החל מיום 24.11.03. התביעה להחזר הוצאות תביעת המערער להחזר הוצאות ששילם בגין אשפוזה של המנוחה וטיפולים שניתנו לה, התקבלה בחלקה בפסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב - יפו (השופט שמואל טננבוים ונציגי הציבור מר קפלן ומר פרי; עב' 8440/05) . עם זאת, נדחתה התביעה להחזר הוצאות בסך 350 ש"ח בגין העברת המנוחה מבית החולים איכילוב לבית רבקה, תוך שנקבע כי "מדובר בהעברה של מטופל מאושפז ועל כן עלות ההעברה מוטלת על ביה"ח המפנה, ולא על הנתבעת". דחיית הערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בפסק דין מיום 7.3.07 דחה בית דין זה ערעורו של המערער על פסיקתו של בית הדין האזורי (ע"ע 483/06). בהתייחס לטענות המערער בגין החזר הוצאות עבור העברת המנוחה מבית חולים איכילוב לבית רבקה, נקבע בפסק הדין בערעור כך: "לא הוכח כי הקופה פעלה בחריגה מן הדין בהתנהלותה כלפי המערער ובבחינת תביעתו להחזר הוצאות ושיעורן. בית הדין האזורי בחן אחד לאחד את רכיבי התביעה ואת חומר הראיות שביסוד טיעוני הצדדים. ממצאיו ומסקנותיו של בית הדין האזורי מקובלים עלינו ולא נתערב בהם... .... מסיכום המחלה שהמציא לנו המערער במהלך טיעוניו לפנינו, הוברר שהמנוחה אושפזה לניתוח במחלקה האורטופדית בבית חולים איכילוב, וכי האפוטרופסים שלה סירבו לניתוח ו'לאור זאת מועברת לבית רבקה'. בכך נסתרת טענת המערער לפיה העברת המנוחה מבית חולים איכילוב לבית רבקה נעשתה לפי דרישתה של קופת החולים. בנסיבות אלה, ולאור הנחיותיו של ראש מנהל רפואה במשרד הבריאות בחוזר מס' 21/97, מיום 12.3.97 שעניינן 'חיוב כספי עבור העברת מטופל מבית חולים אחד למשנהו', בדין פסק בית הדין האזורי, כי עלות ההעברה מוטלת על בית החולים המורה על העברת מטופל מאושפז, ולא על קופת החולים" (להלן: פסק הדין בערעור). הבקשה לדיון נוסף בערעור לאחר כשנה ועשרה חודשים הגיש המערער בקשה "לדיון נוסף לערעור בתיק לעיל" מושא הליך זה. במסגרת זו מבקש המערער כי בית דין זה יורה על החזר הוצאות בסך 350 ש"ח בגין העברת המנוחה מבית חולים איכלוב לבית רבקה. לבקשה מצורף מכתבה של עו"ד רות פרי, היועצת המשפטית של בית החולים איכילוב (להלן: היועצת המשפטית) מיום 13.3.07 עליו נסמך המערער תוך שהוא מפנה לאמור בו כלהלן: "במקרה הנדון, קופת החולים הכללית הסדירה עבור רעייתך המנוחה מקום בבית האבות הסיעודי בית רבקה ולפיכך נכתב בסיכום המחלה, הניתן עם השחרור כי היא משוחררת במצב טוב לבית רבקה. בשום פנים ואופן אין המדובר בהעברה של מטופל אחד מבית חולים אחד למשנהו". בנוסף, ציינה היועצת המשפטית במכתבה: "מפסק הדין אשר העברת ... ואשר המדינה לא היתה צד בו מסתבר שבית הדין הוטעה לחשוב שנעשתה העברה בין בתי החולים בעת האשפוז - כשבפועל רעייתך ז"ל שוחררה מאישפוז". לאור זאת, מבקש המערער כי בית דין זה יכריע בשאלה ויורה "על מי להחזיר את ההוצאות של העברת אישתו המנוחה לבית רבקה" האם זו קופת החולים, בית החולים המפנה שערי צדק או בית חולים איכילוב. קופת חולים בתגובתה, מבקשת לדחות את הבקשה, מן הטעם שאין בה כל ממש. לטענתה "המערער סבור (כפי שסבר לאורך כל הדיון המשפטי) כי בגין כל הוצאה רפואית אשר הוצאה על ידו זכאי הוא להחזר - ולא היא. המשיבה צירפה לתיק המוצגים מטעמה את הנחיות משרד הבריאות בעניין העברת מבוטחים ממוסד אחד למשנהו, ובית הדין הכריע - בין היתר - בהתבסס על הנחיות אלו". עוד נטען, כי לפי העולה ממכתבה של היועצת המשפטית "אשת המערער שוחררה מבית החולים (היינו מבחינת בית החולים לא היה צורך בהעברתה, וטיפולו בה הסתיים). בנסיבות אלו, בהן המנוחה שוחררה לביתה, אולם משפחתה העדיפה להעבירה למוסד סיעודי, הרי שעלות ההעברה חלה על המבוטח... בין אם בוצעה ההעברה מפאת צורך רפואי (שאז חלה חובת המימון על בית החולים) ובין אם בוצעה מפאת העדפת המבוטחת שלא להשתחרר לביתה (שאז חלה חובת התשלום עליה), הקופה אינה חייבת במימון ההעברה במקרה דנן". בנוסף טענה הקופה כי "קיים מעשה בית דין" ועל כן אין לשוב ולדון בטענתו "לאחר שיהוי כה רב". הכרעה לאחר שעיינתי בבקשת המערער, בתגובת הקופה, בפסק הדין בערעור ובכלל החומר שבתיק הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. בית דין זה סיים את מלאכתו וקם ממושבו במתן פסק הדין בערעור ולא יידרש עוד לנטען בעניינו. אף לגופו של עניין, אין להיענות למבוקשו של המערער בהעדר טעם משפטי המצדיק דיון נוסף בערעור. ואבאר. 8. המערער סומך בקשתו על מכתבה של היועצת המשפטית של בית החולים איכילוב. מכתב זה הוא בגדר ראיה חדשה שלא הובאה לפני בית הדין האזורי, אף לא הובאה בפני בית דין זה במסגרת הליך הערעור. כאשר מדובר בהוספת ראיות חדשות בהליך הערעור לפני מתן פסק הדין בערעור, הלכה היא כי "רק במקרים נדירים תאפשר ערכאת הערעור לפתוח את פרשת הראיות לאחר שניתן פסק הדין של הערכאה הראשונה. מדובר בנסיבות שבהן לא הייתה הראיה ברשות בעל הדין ושהוא לא יכול היה לדעת אודותיה בשקידה סבירה, או שנוכח בית הדין כי בעל הדין בלתי כשיר לנהל את עניינו באופן סביר" [עע 764/06 אלכסנדר מדניק - מאיר גימני, , 22.1.08 והאסמכתאות המובאות שם]. בענייננו, מכתבה של היועצת המשפטית הוא ראיה חדשה המוגשת לאחר מתן פסק דין בערעור. בראיה זו אין מתקיימים החריגים המצדיקים הגשתה בערעור, קל וחומר שאין להורות על קבלתה לאחר מעשה בית דין בהליך כולו. משכך הוא לא יתקבל המכתב על כל האמור בו בשלב מאוחר זה. על האמור אוסיף, כי קביעתו של בית דין זה בערעור, לפיה לא קמה חבות הקופה להחזר ההוצאות הנתבע בגין העברת המנוחה מבית חולים איכילוב לבית רבקה, מעוגנת בחומר הראיות, ואין במכתבה של היועצת המשפטית כדי להטות את הכף ולהורות על חיוב הקופה בהחזר הוצאות המערער. 9. למעלה מן הנדרש אציין, כי דין הבקשה להידחות גם אילו ראיתי בה בקשה לתיקון טעות בפסק הדין. זאת, משהמבוקש בה הוא תיקון מהותי של פסק הדין, ואין עניינה בתיקון "טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר אקראי" כהוראת סעיף 81 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד - 1984, החל בבית הדין לעבודה מכח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969 ותקנה 123 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991 [בשא 571/06 שמואל לם - מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, , 21.2.08]. 10. סוף דבר - הבקשה נדחית. בנסיבות המקרה אין צו להוצאות. דיון נוסףראיות חדשותדיוןבית הדין הארצי לעבודה