בקשה להבהרת פסיקתא

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להבהרת פסיקתא: השופט יגאל פליטמן 1. בפנינו בקשה להבהרת פסיקתא, אשר ניתנה בקשר לפסק דין בית דין זה, מיום 15.1.06 (להלן - פסק הדין), בה הובא, בין היתר, חלקו האופרטיבי של פסק דיננו, ונקבע בה כי: "לא מצאנו להתערב בנפסק על ידי בית הדין קמא, ועל המערערים להשיב את ההטבות שקיבלו, כשהן צמודות ונושאות ריבית כאמור בחוות דעת רואה החשבון בכר, אלא ששיעור הריבית יעמוד על שיעורה על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א - 1961 ותקנותיו בתקופות הרלוונטיות ולא בשיעור הנקוב בתצהירו של רואה החשבון בכר. בנוסף נפסק כי כל אחד מהמערערים ישלם למשיבה הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין". 2. בבקשה להבהרת הפסיקתא (להלן - הבקשה) טענה המבקשת כי בקשתה למתן פסיקתא הוגשה בעבר לאור עמדת המשיבים "כאילו חלקו האופרטיבי של פסק הדין... אינו מהווה חיוב כספי כלפיהם ומחייב הגשת תביעה חדשה על ידי המדינה". בנסיבות אלו, טענה המבקשת בבקשה להבהרת פסיקתא שלפנינו, אין בהבאת חלקו האופרטיבי של פסק הדין בפסיקתא בכדי לסייע בהבהרת משמעותו המעשית של פסק הדין. לפיכך מבוקש להבהיר באופן מפורש את סכום חובם של המערערים. זאת, על פי החישוב המתוקן מטעם המבקשת אשר נערך על ידי רואה החשבון בכר (להלן - החישוב המתוקן). לטענת המבקשת, חישוב מתוקן זה מהווה יישום טכני וחישובי בלבד של תוצאת פסק הדין. 3. בתגובתו לבקשה, טען לפנינו המשיב 2, באמצעות באת כוחו, כי דין הבקשה להידחות הן מנימוקים פרוצדוראליים והן מטעמים מהותיים. מדובר בהליך בלתי ידוע, מנוגד לסדרי דין. "ההליך המקוצר" של הבקשה בצרוף חוות דעת חשבונאית למתן פסיקתא, מלווה במסמכים מפורטים שאינם מהווים ראיה ואינם לוקחים בחשבון תשלומים שכבר נפרעו על ידו. בית הדין אינו מהווה חותמת לחוות דעת שלא עמדה במבחן משפטי. יישום וביצוע החישובים טעונים הצגת ראיות וקיום הליך הוכחות. הבקשה דורשת הכרעה בבירור עובדתי ואינה מאפשרת הפעלת מנגנון טכני מצומצם של הבהרת פסיקתא. תיקון כגון זה מהווה שינוי העולה כדי מתן פסק דין חדש, משאין מדובר בפעולה אריתמטית גרידא. 4. המשיב 1 טען אף הוא כי דין הבקשה להידחות מאחר ואין מדובר בגדר תמצית החלטה שניתנה. פסק הדין לא קבע את סכומי החיוב ולא דן בהם אלא התווה עקרונות חישוב. לא ניתן להמיר את עקרונות החישוב בסכומי חיוב הדורשים הוכחה וראיה. בית הדין אינו מהווה חותמת לחוות דעת רואה חשבון מגמתית וחד צדדית שלא עמדה במבחן המשפטי. יש בבקשה משום ניסיון לא ראוי לרתום את בית הדין ל"קיצור דרך" על מנת להימנע מבירור עובדתי וצודק ביחס למכלול הסכומים הרלוונטיים שיש לקחת בחשבון. כלל פסוק הוא כי הפסיקתא "אינה חי הנושא את עצמו, אלא היא סמוכה להחלטה או פסק דין שניתנו, והיא נערכת על פיהם" (ע"א 6449/97 עמיר טמשה - אורי עדן, ניתן ביום 5.2.98). הפסיקתא "משקפת תוצאה אופרטיבית של פסק דין שכבר ניתן..." ואין היא מהווה אמצעי לשינוי או להוספה על תוכנו של פסק הדין" (רע"א 3110/04 יהודית דוד ואח' - ירדנה מלצר ואח', ניתן ביום 31.5.05; ע"ע 221/06; ע"ע 223/06 קלאב הוטל אינטרנשיונל בע"מ ואח' - אורנה מיכאלי ואח', ניתן ביום 29.4.07). בענייננו אין מבוקשת פסיקתא, אלא הבהרה לפסיקתא אשר כבר ניתנה. אשר על כן, יש לבחון האם עולה צורך במקרה שלפנינו בהבהרת הפסיקתא לפי דין. לאחר שעיינו בחומר התיק ובחנו טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה, כי יש לדחות את הבקשה. בפסק הדין לא ננקבו הסכומים אותם על המשיבים לשלם למבקשת. כל אשר נקבע הוא כי "שיעור הריבית יעמוד על שיעורה על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה... ולא בשיעור הנקוב בתצהירו של רואה החשבון בכר". כך אף נקבע בפסיקתא מטעמנו. המשיבים טענו בפנינו כי חלק מהסכומים הפסוקים שולמו זה מכבר על ידם, וכי הם לא נלקחו בחשבון החישוב המתוקן מטעם המבקשת. מכאן, שהבהרת הפסיקתא המבוקשת, תוך נקיבה בסכומים לאחר עריכת חישובם, אינה מהווה השתקפות של פסק הדין, אלא כרוכה בהכרעה עובדתית בדבר הסכום הנותר לחיוב. משבית דין זה סיים מלאכתו בתיק עם מתן פסק דינו, לא יזקק בית הדין להכרעה עובדתית בדבר יתרת הסכומים הפסוקים שנותרו לתשלום. הפסיקתא שניתנה על ידינו כוללת את תמצית ההכרעה בסכסוך. הנוסחה שנקבעה בפסק הדין והובאה בפסיקתא - ברורה. בידי המבקשת האפשרות לפעול בהליכים הקבועים בדין להכרעה עובדתית בדבר גובה שיעור הריבית על פי דין, ואין בכוונתנו לערוך החישוב המגיע למבקשת. כפי שנפסק על ידינו, פסק בית הדין האזורי עומד בעינו למעט בעניין אחד - שיעור הריבית בענייננו יעמוד על שיעורה על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, ולא בשיעור הנקוב בתצהירו של רואה החשבון בכר. בנוסף נפסק כי כל אחד מהמשיבים ישלם למבקשת הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. החלטה זו ניתנת במותב שונה מהמותב שנתן את פסק הדין ואת הפסיקתא, לאחר שקיבלנו הסכמת המבקשת והמשיב 2, ובהיעדר תגובה מטעם המשיב 1. אין צו להוצאות. בקשת הבהרהפסיקתא