בקשה להחזיר עובד לעבודה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להחזיר עובד לעבודה: רקע כללי 1. בפנינו בקשה להורות למשיבים להחזיר את המבקשת לאלתר לתפקידה כמנהלת לשכת מהנדס העיר בעיריית אילת. מנוסח הבקשה עולה כי היא בהתאם לסעיף 3(א)(2) לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ"ז - 1997. (להלן: "החוק"). 2. המבקשת עובדת בעיריית אילת - המשיבה 1 (להלן: "העירייה") מחודש מאי 1997. בתחילה, המבקשת הועסקה כמזכירה באגף ההנדסה, ולאחר כשנתיים מונתה כמנהלת לשכת מהנדס העיר. 3. המשיבה 2, גב' ליאורה בלטינסקי, משמשת כראש מינהל משאבי אנוש בעירייה. המשיב 3 משמש כמנכ"ל העירייה. 4. בחודש אוגוסט 2005 או בסמוך לכך, התמנתה הגב' רננה ירדני כמהנדסת העיר. המבקשת מצאה כי במהלך החודשים הראשונים לעבודתה של הגב' ירדני, היא השתמשה בכרטיסי טיסה שניתנו לה מהעירייה לצרכיה הפרטיים. המבקשת התריעה על כך בפני הגב' ירדני והתלוננה על כך בפני הגב' חן סלטי המשמשת כמחזיקת תיק ההנדסה בעירייה. 5. בתאריך 20.9.05, הגיעה המבקשת למשרדה ומצאה אותו נעול. כשהגיעה הגב' ירדני, היא מסרה לה כי היא לא תשמש יותר בתפקידה עקב תלונתה בענין כרטיסי הטיסה. 6. המבקשת לא עבדה בתפקידה במשך כעשרה חודשים, עד אשר התבררה התלונה, במהלכה מסרה המבקשת תצהיר (נספח ד' לבקשה), והגב' ירדני סיימה את תפקידה. 7. המבקשת חזרה לתפקידה כמנהלת לשכת מהנדס העיר ביום 18.10.06 (המזכר של חן סלטי - בענין זה צורף כנספח ה' לבקשה). 8. המבקשת טוענת כי ב- 17.10.07 הופיע במשרדה, מר אורי שיש, חבר מועצת העיר, שהודיע לה כי לאחר שסלטי תפוטר, המבקשת תהיה הבאה בתור. למחרת, הופיע במשרדי המבקשת, מפקח בניה, מר אפי טלקר שחזר על איום זה. כמו כן, מ"מ מנהל מחלקת פיקוח, שמואל קו-קוס הודיע לה כי עליה לפנות את משרדה. 9. ב- 19.4.07, בעת שהמבקשת עבדה במשרדה, היא חשה בכאבים בחזה ואושפזה בחדר מיון. בטופס חדר המיון נרשם "כאבים בחזה מזה שבוע, נמצאת במתח רב... נתונה בלחץ נפשי בשבוע אחרון עקב עבודתה. משעות הבוקר דקירות בחזה, הרגשה כללית לא טובה." (העתק מטופס האשפוז צורף כנספח ו' לבקשה). 10. באותו יום פנה ב"כ המבקשת עו"ד גורביץ לראש העיר, מר יצחק הלוי בדרישה לנקוט אמצעים להפסקת האיומים, ההתנכלות והפגיעות במבקשת. (המכתב צורף כנספח ז'1 לבקשה). ראש העיר השיב לעו"ד גורביץ ב-22.4.07 וציין כי המכתב הועבר לטיפול המשיבים 2-3 (המכתב צורף כנספח ז'-2 לבקשה). מכתבים נוספים של עו"ד גורביץ ושל חן סלטי באותו ענין נשלחו בהמשך (נספחים ח'-ט'). 11. המבקשת המשיכה בעבודתה עד 12.6.07, שאז אושפזה בחדר מיון בשל תלונות על כאבים בחזה. בעקבות כך המבקשת שהתה בביתה במשך חמישה ימים ומאז לא שבה לעבודתה. המבקשת נדרשה לקבל טיפול תרופתי פסיכולוגי ופסיכיאטרי. המבקשת שהתה בתקופת מחלה שעליה שילמה העירייה עד אוגוסט 2008. (טופס האשפוז ואישור ימי המחלה צורפו לבקשה כנספחים י/1-י/2). 12. לטענת המבקשת, כבר טרם אשפוזה האחרון, בוטלה תיבת הדואר הנכנס שלה, וכן הועבר הטיפול בתאום פגישות למהנדס העיר למזכירה אחרת וכן בקשות לאישורים עליהם נדרש לחתום מהנדס העיר הועברו דרך מזכירה מגף אחר. 13. בתאריך 24.7.08, הודיע ב"כ המבקשת לעירייה, כי רופאי המבקשת הגיעו למסקנה כי יהיה באפשרותה לנסות ולשוב לעבודה מלאה כבר בתחילת אוגוסט. (המכתב צורף כנספח יב/1 לבקשה). המשיבה 2 הודיעה לב"כ המבקשת ביום 29.7.08, כי מאחר והמבקשת נעדרה בשל מחלתה למעלה משישה חודשים, עליה לפנות לועדה רפואית של עובדי הרשות המקומית לקביעת כושר ובעניין זה הוגשה בקשה לקביעת תור. עוד צויין במכתב כי אפשרות הפרישה של המבקשת שהוצעה על ידה נשקלה אך לא ניתן לאשר לה חודשי הסתגלות (המכתב צורף כנספח י"ב-2 לבקשה). 14. ב"כ המבקשת קיבל ב-7.8.08, חוות דעת מד"ר איליה רזניק, מומחה בפסיכיאטריה כי הוא תומך ברצונה של המבקשת לחזור לתפקידה הקודם אך היא עדיין זקוקה לטיפול תרופתי ומעקב פסיכיאטרי. בהמשך לכך קבעה ד"ר אלה מזרחי, רופאה תעסוקתית של קופ"ח כללית כי המבקשת כשירה לחזור לעבודה כמנהלת לשכה החל מ-13.8.08. אישור הרופאה התעסוקתית יחד עם מכתב ב"כ נשלחו לעירייה (האישור והמכתב צורפו כנספח י"ג לבקשה). 15. המבקשת התייצבה לעבודה ב-14.8.08, אך נמסר לה כי כל עוד לא החליטה בעניינה הוועדה הרפואית, לא תוכל לשוב לעבודתה. עוד צויין כי מאחר ובתפקידה משמשת ממלאת מקום, יש לקחת בחשבון כי המבקשת תשוב לתפקיד אחר ההולם את כישוריה. (מכתב בענין זה הוצא לב"כ המבקשת ע"י המשיבה 2 ב- 14.8.08 - צורף כנספח י"ד לבקשה). 16. בתאריך 8.12.08, קבע ד"ר רוני מני, רופא שרות המדינה המחוזי, כי מסקנת הועדה הרפואית המחוזית מיום 18.11.08 היא כי אין מניעה להמשך עבודתה התיקנית של המבקשת באופן מלא (העתק ההחלטה צורף כנספח י"ח לבקשה). 17. בתאריך 10.12.08, הוזמנה המבקשת לפגישה עם המשיבה 2 שהציעה לה לעבוד בתאגיד המים של העירייה תחת פיקוחה של הגב' חן סלטי. בתאריך 15.12.08, התקיימה פגישה שנייה בין המבקשת למשיבה 2, בה דחתה המבקשת את ההצעה לעבוד בתאגיד המים. למבקשת הוצע לעבוד במינהל תפו"ח (תיירות, פיקוח וחופים). בתאריך 16.12.08, התקיימה פגישה שלישית בה צויין כי המבקשת מוכנה לבחון תפקידים אחרים. נקבעה פגישה נוספת ל-24.12.08. (מכתב ב"כ המבקשת המתעד פגישות אלו צורף כנספח י"ט לבקשה). במכתב נדרשה העירייה להשיב את המבקשת לעבודה עד 4.12.08. 18. לפגישה שנקבעה ב-24.12.08, המבקשת לא הגיעה והבקשה נשוא תיק זה הוגשה ב-25.12.08. 19. בתאריך 30.12.08, הציעה ב"כ העירייה לב"כ המבקשת כי המבקשת תוכל להיות משובצת כמזכירת אגף בריאות הציבור או כמזכירת אגף פרוייקטים. במכתב צויין כי אין בהסכמתה של המבקשת להשתבץ באחד מהתפקידים כדי לוותר על טענותיה בבקשה. (מכתב צורף כנספח ד-2 לתגובת המשיבים). 20. ב"כ המבקשת דחה את ההצעה וטען, כי קיימים תפקידים בכירים אחרים אשר יכולים להיות מוצעים למבקשת. (המכתב צורף כנספח ה' לתגובת המשיבים). בתגובה ביקש ב"כ העירייה לדעת מהם התפקידים הפנויים האחרים שהמבקשת יכולה להשתבץ בהם. (העתק המכתב צורף כנספח ו' לתגובת המשיבים). 21. טענות המבקשת המבקשת טוענת, כי התנהלות העירייה, הינה המשך ישיר להתנכלויות שספגה בעקבות חשיפת שחיתויות. בשל כך, על אף האישורים הרפואיים שהיו בידי המבקשת, לא הוחזרה לתפקידה הקודם, תוך שהוצעו לה תפקידים חלופיים שבאו רק כדי לצאת ידי חובה. 22. המבקשת טוענת, כי הוכיחה שמלאה תפקידה במסירות, תלונותיה כנגד המהנדסת הקודמת נמצאו מוצדקות, תלונותיה בקשר להתנכלויות נוספות לא טופלו, תפקידה של המבקשת לא יצא למכרז, המבקשת לא הוחזרה לתפקידה או לתפקיד כלשהו. 23. המבקשת טוענת כי המשרות שהוצעו לה הינן דחויות וסתמיות ואינן בנות השוואה לתפקיד אותו מילאה. התפקיד שהמבקשת ביקשה כמינוי זמני באגף תפו"ח נדחה ע"י העירייה בשל קשיים בירוקרטיים. 24. המבקשת טוענת, כי המשיבים לא עמדו בנטל על פי הקבוע בסעיף 3 א' לחוק לפיו העברתה לתפקיד אחר, או אי השבתה לתפקידה הקודם לא נעשה, בשל כך שהמבקשת הגישה תלונה. 25. טענות המשיבים העירייה טוענת, כי עשתה כל שביכולתה למצוא למבקשת תפקיד ראוי לאחר שנעדרה מעבודתה במשך שנה וחצי עקב מחלתה. בתפקיד המבקשת מכהנת עובדת אחרת, לשביעות רצון מהנדס העיר. למבקשת אין בנסיבות אלו כל זכות קנוייה להשתבץ בתפקידה הקודם. 26. העירייה טוענת עוד, כי טענות המבקשת בקשר לחוק התיישנו מכוח סעיף 5 לפיו אין להידרש לתביעה לאחר שחלפו שנים עשר חודשים מיום שנוצרה עילת התביעה. במקרה שלפנינו, המבקשת טוענת כי הארועים של ההתנכלות ארעו בספטמבר 2005, אפריל 2007 או יוני 2007 ועל כן התיישנו. 27. המבקשת לא הוכיחה, ולו לכאורה, כי שיקולים זרים עמדו בבסיס ההחלטה לשבצה במשרה אחרת. מה עוד שהעירייה הסכימה כי תוצב בתפקיד אחר עד אשר תוכרע התביעה העיקרית בכל הקשור לתפקידה הקודם כאשר העירייה תכבד כל החלטה. 28. העירייה טוענת, כי אל לבית הדין להתערב בפררוגטיבה הניהולית שלה במסגרת סעד זמני, כאשר העירייה התחייבה לשמור על היקף משרתה ושכרה של המבקשת ולא ייגרם לה נזק באם תועבר לתפקיד פקידותי אחר. 29. הכרעה בבואנו לבחון את טענות הצדדים לגופן, נזכיר, ראשית, מושכלות יסוד בנוגע לפררוגטיבה הניהולית הנתונה למעסיק להכניס שינויים במקום העבודה לרבות לענין ניודם של עובדים מתפקיד לתפקיד. על סמכותו זו של המעסיק עמד בית הדין הארצי בפסק דין שהתייחס לסמכותה של רשות השידור עצמה לניוד עובדים (ע"ע 674/05 אהרון ויזנר - רשות השידור, טרם פורסם , 28.3.07, להלן פסק דין ויזנר). יפים הדברים שלהלן מתוך פסק הדין, מפי כב' השופט שמואל צור לענייננו: "הפררוגטיבה הניהולית היא מושג המשקף את כוחו של המעסיק להכניס שינויים, לנייד עובדים ממקום למקום ומתפקיד לתפקיד, לקבוע חלוקת עבודה שונה וכיוצאים באלה ענינים. הפררוגטיבה הניהולית נובעת מעצם מעמדו של המעסיק והיא מהווה חלק מהסכם העבודה ואף אם אין הוראה מפורשת בנדון זה... " (ראה שם בפסקה 19). ובהמשך: "...הפררוגטיבה הניהולית מייצגת את אינטרס המעסיק - אינטרס לגיטימי לכל הדעות, אלא שלעומתו קיים אינטרס נוסף, הוא אינטרס העובד, אשר עליו יש לתת את הדעת. עובד אינו פיגורת משחק על לוח השחמט. עובד הוא בשר ודם, הוא צד לחוזה עבודה, הוא נשכר לתפקידים בשירות המעסיק. כמו למעסיק כך גם לעובד יש אינטרסים הן כעובד הן כאדם. העובד מעמיד את כישוריו, ידיעותיו ומיומנויותיו לרשות המעסיק, וקיים לו אינטרס שהמעסיק יעשה שימוש בכל אלה. לעובד קיים אינטרס לממש את יכולותיו המקצועיות והאישיות ובתוך כך גם לממש את עצמו כאדם (ראו אלישבע ברק, אילוצים כלכליים של המעביד מול זכות העובד לעבודתו, האיזון הראוי, ספר מנחם גולדברג...). מעבר לכך קיים לעובד אינטרס לגיטימי שהתנהגות המעסיק כלפיו והחלטות המתקבלות בעניינו יעשו בתום לב ובדרך מקובלת, כמרכיב מחייב בחוזה העבודה...כך זכאי כל עובד שהמעסיק ינהג כלפיו בהגינות בסבירות מידתיות בתום לב ובכל מידה הראויה לשרור ביחסים בין שני הצדדים ויחסי המעביד. מכאן שהפררוגטיבה הניהולית אינה ערך או עיקרון העומדים לעצמם. הפררוגטיבה הניהולית מייצגת את הצד האחד במקבילת הזכויות וכנגדה קיים לעולם גם אינטרס העובד, אותו יש להביא בחשבון. מדובר באינטרסים שונים להם נקודות מוצא שונות והשאיפה היא, לעולם, להביא להרמוניה ביניהם אשר תגשים את האינטרסים של כל אחד מן הצדדים על פני קשת האינטרסים. אכן, לעתים, לא ניתן להגשים הרמוניה זו ומתחדדים אינטרסים מנוגדים של שני הצדדים ליחסי עבודה. מתח זה צריך להיפתר בדרך מאוזנת שתביא בחשבון את שני צידי קשת הזכויות המנוגדות ולא רק אחת מהן. נקודת האיזון צריכה לעולם לעמוד באמות מידה של סבירות ומידתיות, בהתחשב בנסיבות המיוחדות של כל עניין" (ראו שם פסקאות 20, 21). 30. בפרשת ויזנר, הסביר כב' הנשיא, השופט אדלר, כי לפררוגטיבה הניהולית יש הגבלות, מכוחן בית הדין מעביר את החלטות המעביד תחת הביקורת השיפוטית, ומתערב בהן כאשר נדרש הדבר על מנת לאזן בין זכויות המעביד לזכויות העובד. הגבלה אחת על הפררוגטיבה הניהולית מקורה בחובה לפעול בתום לב, מתוך שיקולים ענייניים, תוך התחשבות בעובד, ברצונותיו, בשאיפותיו וכישוריו. הגבלה אחת מקורה בזכות הטיעון שעל המעביד לשמוע את העובד בטרם קבלת ההחלטה, להגיב לטענות אלה ולהתייחס אליהן באופן ענייני. 31. הנה כי כן, הדברים מדברים בעד עצמם. את דרך עשיית השימוש בפררוגטיבה הניהולית יש לבחון תמיד תוך שים לב לאינטרס העובד, הצד השני לחוזה העבודה, ואת המתח בין האינטרסים יש ליישב בדרך מאוזנת, שתעמוד באמות מידה של סבירות ומידתיות, ובהתחשב בנסיבות המיוחדות של כל ענין. מן הכלל אל הפרט 32. ראשית, נתייחס לכותרת הבקשה שהיא בהתאם לסעיף 3(א)(2) לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין), תשנ"ז - 1997, לפיו בית הדין מוסמך לתת צו עשה או מניעה בשל הפרת הוראות החוק. בסעיף 5 לחוק זה נקבע: "לא יזדקק בית הדין האזורי לעבודה לתביעה בשל הפרת הוראות חוק זה שהוגשה לאחר שחלפו שנים עשר חודשים מיום שנוצרה עילת התביעה." 33. המבקשת ציינה בבקשתה כי הגישה את התלונה נגד מהנדסת העיר בחודש ספטמבר 2005, ואילו ההתנכלויות הנוספות היו בחודש אפריל 2007 או לכל המאוחר בחודש יוני 2007. התביעה כאן הוגשה בדצמבר 2008. מכאן, שבהתאם לחוק לא ניתן לדון בתביעה זו. עמדה על כך כב' השופטת ארד בפרשת רפי רותם. דרישת סמיכות הזמנים לעד שנה אחת בין הגשת התלונה לרשות המוסמכת לבין הגשת התביעה נעוצה בצרכי התפקיד היעיל של מקום העבודה ויחסי העבודה בו. (ע"א (ארצי) 259/06, רפי רותם נ' מדינת ישראל משרד האוצר, , ניתן ב- 20.9.07). 34. יחד עם זאת, אין בכך כדי למנוע מאיתנו לדון בטענות המבקשת לפיהן אי החזרתה לתפקידה הקודם כמנהלת לשכת מהנדס העיר, נעוצה בשיקולים זרים והתנכלות. בשלב זה של הדיון יכולים אנו לקבוע, כי לא הוכח בפנינו ולו לכאורה כי בהתנהלות העירייה נפלו ליקויים כלשהם. נדגיש כי לא מצאנו בשלב זה של הדיון כל ראיה לכך כי אי החזרתה של המבקשת לעבודתה הקודמת קשורה להתנכלות אליה. 35. העדרותה של המבקשת בשל מחלתה למשך תקופה של כשנה, חייבה את העמדתה בפני ועדה רפואית, וזאת בהתאם להוראות התקש"יר הקובעות זאת לאחר העדרותה למעלה משישה חודשים. הוראות אלו מאומצות בהתאמה ע"י העירייה. (סעיפים 33.232, 33.242, 33.243). נכון הוא, כי המועד בו הועדה התכנסה בחודש נובמבר, שלושה חודשים לאחר שהמבקשת הודיעה כי היא מעוניינת לחזור לעבודה, לא היה מהיר, אך לא התרשמנו כי הדבר היה בשליטת העירייה, כאשר כבר ב- 14.8.08, פנתה המשיבה 2 לועדה הרפואית (סעיף 2 למכתב המשיבה 2 - צורף כנספח ג1 לתגובת המשיבים). 36. עם קבלת החלטת הועדה הרפואית בתחילת דצמבר, פעלה העירייה בשקידה למציאת תפקיד הולם למבקשת, תוך שהיה ברור כי תנאי שכרה והיקף משרתה לא יפגעו. שלוש פגישות התקיימו, הועברו הצעות והמבקשת סרבה לכולן. לא התרשמנו, כי במי מההצעות יש פחיתות כבוד, או זלזול במבקשת. נכון הוא שתפקידה הקודם באגף ההנדסה, הוא יותר בעל מהלכים והשפעה, אך לכל אגף יש את החשיבות והחלק התורם לפעילות העירייה. התפקיד בו רצתה המבקשת באגף תפו"ח הוא של עובדת שיצאה לחל"ת, וברור כי הוא זמני עד לשובה של העובדת. על כן ברורה לנו הסתייגות העירייה משובה של המבקשת לתפקיד זמני. 37. על כל אלה נוסיף, כי בשלב זה של הדיון, אנו מוצאים כי העדרות של עובד ממקום עבודתו למעלה משנה, לא יכולה להקים לו זכות קנוייה לשוב לתפקיד זה. העירייה הינו מקום עבודה בו קיימים עובדים נוספים שלהם יש ציפיה לקידום, ולתגמול. יתכן והעדרות לתקופה קצרה יותר של חודשים ספורים, לא היתה מעוררת את השאלה הזו, שכן לא היה ספק שבמקרה זה זכאית המבקשת לשוב לתפקידה. אך העדרות בת למעלה משנה, טומנת בחובה את האפשרות הסבירה שהמבקשת תחזור לעבודה בתפקיד אחר. האינטרס הלגיטימי של המבקשת במקרה כזה הוא שההחלטות בעניינה יעשו בתום לב ובדרך מקובלת - התקיים כאן, כאשר הוצעו לה תפקידים פקידותיים שדומים לתפקיד הקודם. זוהי הדרך המאוזנת שיש בה סבירות ומידתיות, והיא לוקחת בחשבון גם את כישורי המבקשת, שברור לנו שכל תפקיד בו תשמש, יהנה מתכונותיה התרומיות של המבקשת ויעוצב לפי מיומנויותיה, כפי שעשתה זאת בעבר. 38. נדגיש שוב, טענות המבקשת לגבי ההתנכלויות נכונות לתקופה של לפני למעלה משנה. לא הובאה ראיה, לכאורה, כי התנכלות זו נמשכה או שהיא עומדת בבסיס ההחלטה בדבר אי החזרת המבקשת לתפקידה הקודם. 39. אשר על כן, בקשתה של המבקשת להשיב אותה לתפקידה כמנהלת לשכת מהנדס העיר - נדחית. 40. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בסך -.5,000 ₪ בצרוף ריבית והצמדה כחוק מהיום עד התשלום בפועל. החזרת עובד לעבודה