קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה למתן צו הצהרתי ביטול הפסקת עבודה: 1. בפנינו בקשת המבקש למתן צו הצהרתי הקובע, כי מכתב המשיבה מיום 30.7.09, לפיו העסקת המבקש כמנהל המחלקה המשפטית תופסק - בטל ומבוטל, ליתן צו המורה למשיבה להמשיך ולהעסיק את המבקש כמנהל המחלקה המשפטית עד תום תקופת הניסיון ביום 24.10.09 תוך מתן הזדמנות הוגנת מלאה ואמיתית להוכיח את יכולותיו, ולאסור על המשיבה לשבץ רופא אחר בתפקיד מנהל המחלקה המשפטית. לחילופין התבקש לאפשר למבקש להשלים את תקופת הניסיון כמנהל המח' הכרונית (תפקיד בו זכה במכרז). ואלה עיקר העובדות הצריכות להכרעתנו כפי שהוכחו בפנינו לכאורה: 2. המבקש הינו רופא מומחה בפסיכיאטריה, המועסק כרופא קבוע במרכז לבריאות הנפש שער מנשה. 3. מפעם לפעם, בהעדרו של מנהל המחלקה הכרונית בה עבד, שימש המבקש כמנהל המחלקה מכוח מינוי בפועל. כמו כן, מונה המבקש למנהל המחלקה בפועל החל מיום 1.6.08 למשך חצי שנה או עד לסיום הליכי המכרז שפורסם לתפקיד זה, בעקבות פרישתו של מנהל המחלקה מעבודתו. 4. המבקש ניגש למכרז למשרת מנהל מחלקה פסיכיאטרית פעילה כרונית ב' וביום 6.11.08 הודע לו על זכייתו במכרז. המבקש החל לשמש בתפקיד מנהל המחלקה בחצי שנת ניסיון. 5. בסמוך לאחר כניסתו לתפקיד, ביום 24.1.08, נערכה פגישה בין המבקש למנהל המרכז לבריאות הנפש, ד"ר גרינשפון. באותה פגישה התבקש המבקש לעבור ולנהל מחלקת משפטית, וכן, פרש ד"ר גרינשפון את ציפיותיו מהמבקש כבר עם כניסתו לתפקידו, וכך נאמר: "ד"ר גרינשפון רוצה את מעורבותו של ד"ר רוזנברג בלימוד סטודנטים ושהמחלקה שאותה מנהל תהיה מוכרת להתמחות. ד"ר גרינשפון הסביר שחשוב לו שבית החולים ימשיך להיות מסונף לטכניון". בהתאם לתרשומת השיחה, הבטיח המבקש להחזיר תשובה לגבי המעבר לניהול מחלקה משפטית. 6. לאחר שהביע המבקש הסכמתו לניהול המחלקה המשפטית, כתב לו ד"ר גרינשפון ביום 3.12.08 כי יעבור לניהול מחלקה משפטית 4 החל מיום 28.12.08, ועד אז יבצע חפיפה. עוד נרשם במכתב, כי במידה ויפתח קורס כתיבת חוו"ד פסיכיאטרית בבית החולים, יהיה המבקש מועמד של ההנהלה. פעם נוספת הועלו במכתב זה ציפיות ד"ר גרינשפון מהמבקש: "אני מצפה שבמקום החדש תהיה לך הזדמנות להוכיח את עצמך כמנהל, כמנחה למתמחים ולסטודנטים, ולפתח את החלק המחקרי. אאחל לך בהצלחה". 7. לקראת תום חצי שנת הניסיון, נערכה ביום 23.3.09 שיחה נוספת בין ד"ר גרינשפון והמבקש. ד"ר גרינשפון שב והדגיש את המטלות שנדרשו מהמבקש במכתב מחודש 12/08 (לימוד סטודנטים, לימוד והדרכת מתמחים ופעילות מחקרית) וחשיבותם בעיניו וביקש לברר באיזה אופן עמד המבקש במטלות אלו. המבקש נשאל בקשר למתן הדרכה לסטודנטים ישראליים בחודש ינואר, האם הוא משובץ בתכנית הלימודים לסטודנטים אמריקאיים המגיעים בחודש 4/09 ובתכנית הדרכה למתמחים, וכן נשאל באשר לביצוע מחקר אישי. באותה שיחה, אמר ד"ר גרינשפון למבקש: "אני החלטתי לתת לך עוד הארכה של חצי שנה, כדי לראות את עבודתך עם הסטודנטים, הרצאות ועבודה פרטנית כמו כן, עם המתמחים, הדרכה אישית... אני מצפה ממך למלא את הפונקציות הללו..". עוד נאמר באותה שיחה על ידי ד"ר גרינשפון: "אני רואה שאתה יודע לעבוד עבודת צוות במחלקתך, ולי מאוד חשוב נושא הסטודנטים והמתמחים ואני מדגיש שוב מפני שאנו מסונפים לטכניון. כמוסד אקדמאי, מצפים ממנהלי מחלוקת ורופאים בכירים להדריך וללמד" 8. בעקבות שיחה זו, ובהסכמת המבקש, הוארכה תקופת הניסיון ב- 6 חודשים נוספים עד ל- 26.10.09. 9. ביום 1.7.09 הוזמן המבקש לשימוע אצל ד"ר גרינשפון בנושא הפסקת ניהול מחלקה בתקופת הניסיון. לבקשת המבקש, נדחה מועד השימוע מיום 6.7.09 ליום 23.7.09. 10. בעקבות פניית ב"כ המבקש, במכתב מיום 14.7.09, פורטו הסיבות בגינן מתבקשת הפסקת עבודתו של המבקש כמנהל מחלקה והחזרתו לתפקידו הקודם. וכך נכתב: "1) הסיבות בגינן אני מבקש להפסיק את עבודתו של ד"ר רוזנברג כמנהל מחלקה ולהחזירו לתפקידו הקודם הן אי עמידה בדרישות התפקיד כפי שרשומות בתיאור התפקיד של מנהל מחלקה. בשיחות שניהלתי עם מר רוזנברג הדגשתי את המצופה ממנו כמנהל מחלקה. א. מארגן ויוזם השתלמויות מקצועיות לצוות המקצועי. ב. ייזום מחקרים רפואיים בנושא המחלקה, איסוף חומר הדרוש להם, פרסום תוצאותיהם ויישומם בעבודה, בתיאום עם הממונה...". 11. בישיבת השימוע יוצג המבקש על ידי ב"כ. בפתח הדיון שב ד"ר גרינשפון והציג את עמדת בית החולים ולפיה, המבקש לא עמד בציפיות ממנו כמנהל מחלקת וכפי שהובהרו לו מספר פעמים במהלך התקופה. המבקש לא לימד מתמחים, סטודנטים לרפואה, לא יזם מחקרים ולא קידם את הנושא האקדמי. חרף מתן הזדמנות בהארכת תקופת הניסיון, לא הוכיח המבקש את עצמו בדרישות שהופנו כלפיו. ב"כ המבקש טענו והשיבו על הטענות הן בע"פ והן בהגשת מסמך מפורט בכתב. כל אחד מהצדדים הציג בפנינו נוסח פרוטוקול ישיבת השימוע שנערך על ידו ואשר משקף לטענתו, במדויק את שנאמר בישיבת השימוע. 12. ביום 29.7.09, הודיע ד"ר גרינשפון במכתב למבקש כי הגיע לכלל החלטה כי המבקש לא עמד בתקופת הניסיון בהצלחה, העסקתו כמנהל מחלקה תסתיים ביום 31.7.09, והמבקש יחזור לתפקידו הקודם. עיקר טענות המבקש: 13. לטענת המבקש, תפקודו כמנהל מחלקה הינו ללא רבב ובהצלחה יתרה, הוא ממלא אחר דרישות התפקיד ובטענות המועלות כנגדו אין כל ממש. מכל מקום, הטענות המועלות כנגדו, והמוכחשות, הינן בשולי התפקיד וחלקן מסך המטלות המוטלות עליו - מועט ביותר. 14. המשיב מנע מן המבקש להוכיח עצמו במסגרת תקופת הניסיון, ואינו מאפשר לו לסיימה. המשיב העביר את המבקש למחלקה שאינה מוכרת להתמחות (כך שאין הדרכת מתמחים) וכשביקש המבקש להנחות מתמחה, בקשתו סורבה על ידי ד"ר גרינשפון. 15. לטענת המבקש, עמדת בית החולים גובשה עוד בטרם זימונו לשימוע, וכבר בפתח השימוע הודיע ד"ר גרישפון, כי "הוחלט" להפסיק את עבודתו כמנהל המחלקה, כך שהשימוע היה אקט פורמלי בלבד ונעשה מן השפה ולחוץ. 16. החלטת ד"ר גרינשפון בדבר הפסקת העסקת המבקש כמנהל מחלקה אינה מנומקת, ניתנה בחופזה ומשיקולים זרים. 17. השיקולים בגינם הוחלט לסיים העסקת המבקש כמנהל מחלקה הינם שיקולים זרים שאינם ממין העניין, ועל מנת לקבל לתפקיד מועמד אחר המועדף על ד"ר גרינשפון, בניגוד להחלטות ועדת הבוחנים ותוצאות המכרז. 18. לחילופין טוען המבקש, כי גם אם לא עמד בתקופת הניסיון במח' המשפטית, זכאי הוא לחזור לנהל את המחלקה הכרונית בניסיון, התפקיד בו זכה במכרז מלכתחילה. 19. הנזקים הנגרמים למבקש, הפגיעה בשמו הטוב ועגמת נפש כמו גם פגיעה בתנאי שכרו וזכויותיו הסוציאליות חמורים וקשים, ומאזן הנזקים נוטה לטובתו. עיקר טענות המשיבה 20. למבקש ניתנה הזדמנות מלאה להוכיח את כישוריו ולצורך כך אף הוארכה תקופת הניסיון, אולם המבקש לא עמד בציפיות ובדרישות ממנהל מחלקה, שהובעו בפניו במספר הזדמנויות. 21. למבקש בוצע שימוע כדין, בלב פתוח ובנפש חפצה נשמעו ונשקלו כל טענותיו, אולם המבקש לא שיכנע כי יש לאפשר לו המשך תקופת הניסיון. 22. המשיב פעל בתום לב ומשיקולים רלוונטים וענייניים. 23. העברת המבקש לניהול המחלקה המשפטית נעשתה בהסכמת המבקש ומכל מקום, טענה בעניין זה לוקה בשיהוי ניכר. 24. ההחלטה היא סבירה ואל לביה"ד להתערב בה. הכרעה 25. לאחר ששקלנו טענות הצדדים בפנינו, שוכנענו, על יסוד הראיות לכאורה שבאו בפנינו, כי אין מקום להתערבותנו בהחלטת המשיבה וכי דין הבקשה להדחות. להלן נפרט טעמינו לכך. 26. על פי הלכה הפסוקה, אין בית הדין ממיר שיקול דעתו של בעל הסמכות בשיקול דעתו הוא, אלא אם נמצא כי ההחלטה ניתנה בחריגה מסמכות או כי יש בה פגיעה בכללי הצדק הטבעי או כי היא נגועה בשיקולים זרים או באי סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין. לא מצאנו כי התקיים בענייננו דבר מכל אלה. 27. מהראיות שבאו בפנינו לא שוכנענו בשלב זה, כי המשיבה מנעה מהמבקש להוכיח עצמו במסגרת תקופת הניסיון, ההפך הוא הנכון. הוכח בפנינו לכאורה, כי כבר בתחילת תקופת הניסיון הועלו בפני המבקש הציפיות ממנו וזאת כבר בשיחה מיום 24.11.08. על הדרישות והציפיות מן המבקש חזרה המשיבה גם במכתב ד"ר גרינשפון מיום 3.12.08. לקראת תום תקופת הניסיון, ובשל חוסר שביעות רצון מפעילות המבקש בתחום המחקרי-אקדמי כפי שצופה ממנו, בעקבות שיחה עם המבקש ביום 23.3.09, הוארכה תקופת הניסיון בחצי שנה נוספת. גם בשיחה זו הועמד המבקש על העניינים בהם רואה המשיבה חשיבות וצורך בשיפור בתפקודו כמנהל מחלקה. המשיבה חזרה והדגישה בפני המבקש את החשיבות הרבה שהיא רואה בפיתוח הפן האקדמי-מחקרי ובקידום הלימוד והעברת הידע לסטודנטים ולמתמחים. וכך נאמר באותה פגישה למבקש: "אני החלטתי לתת לך עוד הארכה של חצי שנה, כדי לראות את עבודתך עם הסטודנטים, הרצאות ועבודה פרטנית כמו כן, עם המתמחים, הדרכה אישית... אני מצפה ממך למלא את הפונקציות הללו..". וכן: "אני רואה שאתה יודע לעבוד עבודת צוות במחלקתך, ולי מאוד חשוב נושא הסטודנטים והמתמחים ואני מדגיש שוב מפני שאנו מסונפים לטכניון. כמוסד אקדמאי, מצפים ממנהלי מחלוקת ורופאים בכירים להדריך וללמד" 28. עינינו הרואות, כי מתחילת הדרך לא הסתירה המשיבה את הדגשים שהיא מצפה שהמבקש ייתן במסגרת עבודתו כמנהל מחלקה. המשיבה אפשרה למבקש, משלא עמד בציפיות, הזדמנות נוספת להוכיח עצמו וזאת בהארכת תקופת הניסיון. ויודגש, למשיבה אין טענה כלפי המבקש כי לא ביצע העבודה הרפואית- טיפולית באופן משביע רצון אלא, כי המטלות והתפקידים הנוספים המצופים ממנו כמנהל מחלקה, להבדיל מרופא בכיר מן השורה, לא מולאו על ידו. 29. המבקש התבקש לדאוג לכך שהמחלקה בניהולו תהיה מוכרת להתמחות. הוסבר לנו ע"י ד"ר גרינשפון, כי אישור בעניין זה ניתן לבקשת מנהל המחלקה ובהתאם לכישוריו. המבקש לא פעל לקידום קבלת הכרה להתמחות בכל תקופת הניסיון. 30. המבקש התבקש להיות מעורב בלימוד סטודנטים (שיחה מיום 24.11.08, מכתב מיום 3.12.08, שיחה מיום 23.3.09). הוכח לכאורה, כי המבקש לא העביר הרצאות או הדרכה לסטודנטים. בשיחה מיום 23.3.09 ציין, כי פעמיים בלבד נתן ראיון חולה לסטודנטים ישראלים. לדעת המשיבה מדובר בפעילות זניחה ובלתי משמעותית. 31. המבקש נשאל בשיחה מיום 23.3.09 האם הוא משובץ בתוכנית הלימודים לסטודנטים אמריקאים והשיב בשלילה תוך שהוא מסביר, ששליטתו באנגלית אינה טובה דיה לשם לימוד באנגלית. בעניין זה נחקר ד"ר גרינשפון והעיד, כי אף אם המבקש אינו שולט היטב באנגלית, יכול היה להיעזר במתמחה שעבד עמו בהכנת הרצאה, או להכין הרצאה או מצגת ולבקש ממישהו אחר להעבירה, תוך שהוא יושב לידו ועונה על שאלות במידת הצורך. הדרת רגלו של המבקש מכל פעילות בנושא ואי גילוי יוזמה מצידו, היא שמצביעה לדעת המשיבה על חוסר התאמתו לתפקיד ואי עמידתו בדרישות ובציפיות ממנהל מחלקה, לחלוק מהידע המצוי אצלו וללמדו לאחרים. 32. המבקש נדרש גם להדריך ולהנחות מתמחים (מכתב מיום 3.12.08, שיחה מ- 23.3.09). המבקש הודה בשיחה ביום 23.3.09 כי אינו משתתף בתכנית ההדרכה למתמחים. המבקש מסר, כי נתן ראיון חולה למתמחים. בעדותו הרחיב והסביר ד"ר גרינשפון, כי המבקש אינו נכלל בתוכנית ההדרכה למתמחים, במסגרתה ניתנות למתמחים הרצאות/הדרכות בימי שישי בשבוע ע"י רופאים שונים מביה"ח (לאו דווקא המנחים הצמודים). המדובר בתוכנית חצי שנתית, אולם גם מעבר לה ניתן לתרום וללמד מכוח יוזמה אישית כפי שקורה עם רופאים אחרים, אפילו גמלאים המגיעים בהתנדבות ללמד מתמחים. המבקש לא פעל כלל בכיוון זה, לא השתתף בתוכנית ולא גילה יוזמה אישית, חרף שהובהר לו מס' פעמים כי המשיבה רואה בכך חשיבות וחלק מתפקידו כמנהל מחלקה. 33. המבקש טען, כי המשיבה מנעה ממנו והכשילה אותו בעניין הדרכת המתמחים, שכן, כאשר פנה בחודש 4/09 וביקש להנחות באופן צמוד מתמחה (ד"ר בוגוסלבסקי) בקשתו סורבה, והמתמחה הועבר למחלקה אחרת תחת מאמן אחר. בעניין זה הסביר בחקירתו ד"ר גרינשפון, כי הרופא שהיה במחלקה של המבקש- נכשל בבחינה, ועל כן העביר למחלקה של המבקש רופא שעבר את הבחינה שיוכל לסייע לו גם בנושא מחקרים, ואת המתמחה העביר למחלקה אחרת שם יכינו אותו לבחינה הקרובה. בכך הביא בין שיקוליו את טובת המתמחה והמערכת כולה, "ולא רק איך לעזור למבקש לקבל מנהל מחלקה". לא מצאנו כי ההחלטה בעניין זה נעשתה בחוסר תום לב או כדי להכשיל את המבקש. מקובל עלינו כי ההחלטה הינה במתחם הסבירות ומתוך ראיית צרכי כלל המערכת. 34. לטענת המבקש, תפקידו כמנהל מחלקה הינו ללא רבב ובהצלחה יתרה, והוא ממלא אחר דרישות התפקיד. לנוכח הראיות שבאו בפנינו שוכנענו לכאורה, שמסקנת המשיבה כי בתחומים להם ביקשה המשיבה ליתן דגש, פעם אחר פעם, לא עמד המבקש בהצלחה, אינה נגועה בחוסר סבירות. באשר לתפקידי הלימוד וההדרכה, כבר התייחסנו לעיל. גם באשר לפן המחקרי הוכח בפנינו לכאורה, כי לא נעשתה ע"י המבקש פעילות העונה על הציפיות הסבירות והלגיטימיות המצופות ממנהל מחלקה. הוכח לכאורה, כי רק ב- 28.6.09 התבקש צירופו של המבקש כשותף למחקר במעמד חוקר משנה שבראשות חוקר מנהל מחלקה אחר. כמו כן, רק ב-29.7.09 ביקש המבקש להירשם להשתלמות בכתיבת חוו"ד רפואית מטעם ההסתדרות הרפואית. 35. חלק מדרישות תפקיד מנהל מחלקה כוללות ייזום מחקרים רפואיים בנושא המחלקה, ארגון וייזום השתלמויות מקצועיות לצוות המקצועי, עיון ומעקב שוטף אחר ההתפתחויות המדעיות בתחום לשם יישומן בעבודה וכן, ביצוע תפקידים נוספים בתחום המקצועי לפי הוראות הממונה ( ר' תיאור תפקידי מנהל מחלקה). חשיבות תחומים אלה הובהרה למבקש חזור והבהר. מסקנת המשיבה, כי המבקש לא עמד בהצלחה במטלות אלה, אף אם עמד בהצלחה באחרות, ולפיכך לא מילא בהצלחה את תקופת הניסיון אינה חורגת להשקפתנו ממתחם הסבירות. איננו סבורים שיש לבחון "מספרית" את רשימת המטלות ולבחון בכמה מבין סך המטלות המבקש עמד. המדובר במספר מטלות הסבות כולן סביב תחום פעילות העמקת הידע האקדמי, יישומו והנחלתו לרופאים צעירים בסביבתו של מנהל המחלקה, ממנו מצופה להיות דמות מובילה במישור זה. החשיבות שמייחסת המשיבה לעניין זה ובמיוחד בהיותה מסונפת לגופים אקדמיים, אינה חורגת ממתחם הסבירות ואינה מצדיקה התערבותנו. 36. לא התרשמנו כי השימוע היה אקט פורמאלי בלבד אשר נעשה מן השפה ולחוץ. העובדה כי השימוע זומן לאור כוונת המשיבה לסיים העסקת המבקש כמנהל מחלקה אינה טעונה הסבר, שאם לא הייתה כוונה כזו, לא היה קיים כל צורך בשימוע. לא שוכנענו ברמה הלכאורית הנדרשת, כי ההחלטה נגזרה מראש. לו מעוניינת הייתה המשיבה לסלק את המבקש ולפנות את התפקיד לאחר, סביר כי הייתה עושה כן לאחר חלוף 3 חודשים כפי שבסמכותה לעשות או בתום חצי שנת הניסיון ולא הייתה היא מאריכה את תקופת הניסיון לתקופה נוספת. 37. עוד לא שוכנענו, כי ההחלטה נבעה משיקולים זרים, ועל מנת למנות לתפקיד מועמד אחר המועדף על ד"ר גרינשפון. העיד בפנינו ד"ר גרינשפון, כי במועד בו זומן המבקש לשימוע סבר הוא כי אם יוחלט על סיום תפקידו של המבקש, את התפקיד ימלא רופא אחר מהמחלקה עד לפרסום מכרז ולא אותו מועמד "מועדף" לטענת המבקש. רק אח"כ הסתבר לו כי נבחר "כשיר שני" במכרז. שוכנענו לכאורה, כי ההחלטה על סיום תפקידו של המבקש כמנהל מחלקה נבעה מחוסר שביעות הרצון מתפקודו בתחום האקדמי-לימודי כפי שבאה לידי ביטוי במהלך תקופת הניסיון ולא משיקולים זרים אחרים. 38. שוכנענו לכאורה, כי הסכמת המבקש לעבור לנהל את המחלקה המשפטית (בניסיון) הינה במקום ניהול המחלקה הכרונית ב', ועל כן איננו מוצאים כי זכאי המבקש לחזור לתקופת ניסיון נוספת לניהולה של המחלקה הכרונית ב'. 39. לטענת המבקש, ההחלטה על הפסקת עבודתו כמנהל מחלקה לא נומקה ובכך נפל פגם. אף אם נפל פגם בכך, הרי שהנימוקים פורטו בפני המבקש וזה ידע להתייחס אליהם, אחד לאחד, במסגרת הבקשה שפנינו. זאת ועוד, הנימוקים אף הובהרו במסגרת תגובת המשיבה מכאן, שאין באמור כדי להוות פגם היורד לשורש ההליך ושיש בו להביא לביטול ההחלטה. 40. לנוכח כל האמור לעיל, משלא מצאנו כי נפל פגם הדורש התערבותנו בהליך ובהחלטת המשיבה על הפסקת עבודתו של המבקש כמנהל מחלקה, דין הבקשה להדחות. 41. המבקש יודיע עמדתו בהליך העיקרי תוך 15 יום. לאחר קבלת עמדתו, לפי העניין והצורך, תצא החלטה בדבר הגשת כתב הגנה. צו הצהרתיהפסקת עבודהצווים