בקשה לשימוש חורג מעון חוסים

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לשימוש חורג מעון חוסים:



עניינה של העתירה הוא בהחלטה של ועדת הערר מחוז מרכז מיום 27.4.08, בה נדחתה בקשת העותרת לשימוש חורג.
העותרת רכשה זכויות במקרקעין מצויים ברח' שלום עולמי 1 ברחובות (להלן: "המקרקעין") בשלהי שנת 1999. היא מפעילה במקרקעין מעון חוסים עבור משרד העבודה והרווחה. לפני שהמקרקעין נרכשו על ידי העותרת – הופעלה בהם פנימייה לבנות של ויצ"ו.


התוכנית התקפה החלה על המקרקעין היא תוכנית רח/1000/א המייעדת את המקרקעין ל"מוסד ציבורי", כאשר בשטח של מוסד ציבורי ניתן לבנות לפי הוראות התוכנית בתי כנסת. אין למעשה חולק כי נפלה טעות בתוכנית, אולם כאמור כך מורה התוכנית היום.

3. העותרת הגישה לוועדה המקומית בקשה לשימוש חורג במקרקעין. בהחלטתה מיום 22.11.04 דחתה הוועדה המקומית את הבקשה. על החלטה זו הוגש ערר. ביום 29.5.05 דחתה ועדת הערר את הערר, בין היתר על סמך חווות דעת מטעם איגוד ערים לאיכות הסביבה שקבעה כי יש רעש במעון היוצר מטרד, וכי לא ניתן ליצור מיגון אקוסטי שימנע את הרעש הזה, שכן הרעש נובע מפעילות המבוצעת בחצר.

העותרת הגישה עתירה מנהלית קודמת לעתירה דנן (עת"מ 2051/05), במסגרתה בקשה להורות על ביטול החלטתה של הועדת הערר. במסגרת הליכים שהתקיימו בין הצדדים מחוץ לכותלי בית המשפט, הם הגיעו להסכם פשרה לפיו תוגש בקשה חדשה לשימוש חורג במקרקעין, בקשה שתידון לגופה תוך שיקול כל הגורמים הרלוונטיים.

4. העותרת אכן הגישה בקשה חדשה לשימוש חורג. ועדת המשנה החליטה שלא לאשר את השימוש החורג משום שלא ניתן מענה להשפעות האקוסטיות. הוועדה בקשה נתונים נוספים, וניתנה חוות דעת של איגוד ערים לאיכות הסביבה. לאחר מכן התקיים דיון נוסף בוועדת המשנה, והבקשה לשימוש חורג נדחתה. ביום 15.7.07 קבעה הוועדה המקומית כי יש לקבל את התנגדויותיהם של המתנגדים, ולדחות את הבקשה לשימוש חורג.

העותרת הגישה ערר על החלטה זו. ביום 27.4.08 החליטה ועדת הערר לדחות את הערר, וזאת לאור יישום המבחנים ביחס לשאלה מתי יש להתיר שימוש חורג. יחד עם זאת היא קבעה בהחלטתה כי תינתן לעותרת תקופת מעבר של שנה מיום קבלת ההחלטה, במהלכה תמצא העותרת מקום חלופי להעברת מעון החוסים. תקופת המעבר הזו עתידה להסתיים ביום 27.4.09. העתירה דנן מכוונת כנגד החלטה זו.

5. ביום 18.2.08, הגישה העותרת תוכנית בנין עיר בה נוספו תכליות למקרקעין. ביום 16.7.08 נדונה התוכנית בוועדה המקומית, והיא החליטה להמליץ על הפקדתה בתנאים. ביום 6.10.08 דנה הוועדה המחוזית בתוכנית והחליטה לאשר את הפקדתה בתנאים, כאשר אחד מהתנאים היה מיגון אקוסטי.

מהודעתה של העותרת לתיק בית המשפט מיום 16.3.09, עולה כי ביום 4.2.09, הופקדה על ידי העותרת תוכנית מתוקנת. ביום 1.3.09 נכתב מכתב של המתכננת האזורית, לפיו יש לבצע תיקונים טכניים במסמכי התוכנית ולמלא אחר מספר תנאים. ביום 16.3.09 הפקידה העותרת אצל הוועדה תוכנית מתוקנת נוספת, וצורף תיק תיעוד מתאים בדבר שימור הנכס. בשלב זה כל שנותר – לגישת העותרת הוא לצרף אישור של משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה.

טענות הצדדים
6. העותרת טענה כי ועדת הערר שגתה בהחלטתה. לטענתה, היא לא נתנה משקל לעובדה כי בתב"ע קיימת טעות סופר – שכן לפי התוכנית ייעוד המקרקעין הוא למוסד ציבורי, ובטבלת ההוראות שצורפה לתוכנית נקבע כי מדובר בבתי כנסת. העותרת טוענת כי אם הפרשנות הנכונה של התוכנית היא כי ניתן להשתמש במקרקעין רק לשימוש של בתי כנסת – כי אז מדובר בטעות, שכן ספק אם קיים בית כנסת המשתרע על שטח כל כך גדול. לטענת העותרת הן הוועדה המקומית והן ועדת הערר הניחו כי מדובר בטעות, ולכן הוועדה המקומית התירה בעבר בנייה של כיתות לימוד במקרקעין לצורך קיומה של פנימיית בנות שם. בקשתה לשימוש חורג הוגשה, לגישת העותרת, מתוך זהירות גרידא.

עוד טענה העותרת כי החלטת ועדת הערר מפלה בין החוסים לבין פנימיית הבנות של ויצ"ו שלפעלה במקרקעין קודם לכן.

7. עוד נטען כי שיקולי ועדת הערר מנוגדים למדיניות הממשלה, המחוקק והפסיקה – שהמגמה העולה מהם היא לשלב ככול האפשר אוכלוסיות טיפוליות בחיי הקהילה. גישה זו באה לידי ביטוי בין היתר בס' 63א לחוק התכנון והבנייה. העותרת התייחסה לרתיעה של בתי המשפט מהתנגדות שכנים לכך שמוסדות טיפוליים ימוקמו בסמוך אליהם (ב"חצר האחורית שלהם" תופעה הידועה בכיניו nimby – Not In My Back Yard).

העותרת טענה עוד שלאור הקריטריונים ביחס לשימוש חורג, יש להתיר לה את השימוש החורג המבוקש. נטען כי כאשר מדובר בשימוש חורג שנועד למעון חוסים, יש לרכך את הנטל המוטל על מבקש השימוש החורג. לטענתה של העותרת, יש לדחות את הטענה בדבר הפרעה או מטרד לשכנים – שכן התנגדות השכנים מקורה בדעות קדומות, וברתיעה ממראה החוסים. לטענתה, על פי חוות דעת אקוסטית של המומחה מהנדס יאיר ברמן, שהוגשה לוועדת הערר, עולה כי המעון אינו מהווה מטרד אקוסטי. כן נערכו חוות דעת של איגוד לאיכות הסביבה, כאשר מחוות הדעת המשלימה של היועץ האקוסטי עולה כי מסקנות דו"ח ברמן תואמות את המסקנות שלהם. השכנים לא הגישו חוות דעת אקוסטית מטעמם. את קיומו של המטרד יש לבחון לאור המגמה המקלה עם החוסים ועם שילובם בקהילה.

8. עוד נטען כי ועדת הערר התעלמה מביצוע שיפורים נוספים במקרקעין על ידי העותרת כדי לתת מענה לכול ההתנגדויות של השכנים, לרבות ביחס למניעת הרעשים והטיפול האקוסטי במבנים.
העותרת חלקה על מסקנותיה של ועדת הערר לפיהן ההפרעה לא נגרמת כתוצאה מהצעקות עצמן ומעוצמתן, אלא מאופיין של הצקות הנשמעות לאוזן של הדיוט כביטוי למצוקה קשה. הפרעה כזו עלולה – כך קבעה ועדת הערר – לגרום לאוכלוסיה שאינה מקצועית, ללחץ ולחרדות. העותרת טוענת כי אין כל בסיס לקביעת ועדת הערר לפיה יש לבחון את "סוג" הרעש ולא את עוצמתו.

8. העותרת הוסיפה וטענה גם כי החלטת ועדת הערר לוקה בחוסר סבירות קיצוני וכי היא הושפעה משיקולים זרים. לכן לטענת העותרת יש לבטל את החלטתה.

9. הוועדה המקומית התנגדה לבקשה. לטענתה, השימוש המותר במקרקעין נקבע בתב"ע, וכול עוד התב"ע לא תוקנה, כל שימוש אחר הוא אסור. היא טענה כי העותרת לא גילתה מראש את כוונתה להפעיל במקום מעון חוסים, וכי הדבר נודע לוועדה באקראי. עוד נטען כי שימוש חורג צריך להיות מאושר רק בנסיבות חריגות, אשר אינן מתקיימות במקרה דנן.

10. הוועדה המחוזית טענה כי אין עילה להתערב בהחלטתה של ועדת הערר, אשר שקלה את כל השיקולים הרלוונטיים, לרבות האינטרס הציבורי. הוועדה המחוזית ציינה כי במועד בו דנה ועדת הערר בערר, המצב התכנוני לא כלל כל "אופק תכנוני", דבר שהביא ל"ריק תכנוני", ולחשש שהשימוש החורג יהפוך למצב התכנוני הקבוע שלא כדין. יחד עם זאת ציינה הוועדה המחוזית כי כיום עומדת בפני הוועדה המחוזית תוכנית לדיון, כאשר הדרך הנכונה לשנות את המצב התכנוני היא אכן הליכה במתווה של תכנון מסודר בהתאם להיררכיה ולהליכים הקבועים בחוק.

11. גם ועד שכונת מרמורק ודיירי השכונה התנגדו לעתירה. הם טענו כי אין מקום להפלות אותם לרעה לעומת העותרת שהיא גוף בעל אינטרסים כלכליים, המרוויח מניהול המעון. עוד נטען כי אין להתיר לעותרת לפעול שלא על פי חוק.

דיון
12. נקודת המוצא לדיון היא כי השימוש המבוקש על ידי העותרת הוא שימוש חורג. העותרת מנועה מלטעון כי לא נדרש היתר לשימוש חורג וכי השימוש למעון חוסים הוא השימוש המותר, לאור ההסכמה הדיונית אליה היא הגיעה במסגרת העתירה הקודמת. כפי שצוין לעיל, במסגרת עתירה זו (עת"מ 2051/05), הגיעה העותרת להסכם פשרה לפיו תוגש בקשה חדשה לשימוש חורג במקרקעין, בקשה שתידון לגופה תוך שיקול כל הגורמים הרלוונטיים. לאור הסכמה זו, העותרת איננה יכולה לטעון בשלב זה כי הגשת בקשה לשימוש חורג איננה נחוצה.

13. לכן, יש לבחון את השאלה האם יש להתערב במסקנתה של ועדת הערר שקבעה כי אין מקום להיעתר לבקשת העותרת לשימוש חורג. בבחינה זו, יש להביא בחשבון את ההלכה הפסוקה לפיה בית המשפט הדן בהחלטה של ועדת ערר לא שם את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה, וכי יש להתערב בהחלטה רק אם היא איננה חוקית או שהיא חורגת ממיתחם הסבירות. כך נקבע בהקשר זה בבג"צ 2920/94 אדם טבע ודין נ. המועצה הארצית לתכנון ובנייה פ"ד נ(3) 441, בעמ' 446:
"לענין זה נזכור, בראש ובראשונה כי אין אנו יושבים לדין כטריבונל עליון לתכנון. הסמכות לתכנון הופקדה בידיהם של גופי התכנון המנויים בחוק, ובמרחב שיקול הדעת הניתן להם, ועל יסוד הנחה שפועלים הם בתום לב ובמידה ראויה של סבירות, רשאים ומוסמכים הן אותם גופים לנוע כרצונם ועל פי שיקול דעתם. אנו כבית משפט לא נתערב בפעילותם של גופי התכנון אלא אם תימצא בה סירכה מאילו סירכות המצדיקות התערבותנו, בעשייה שלא כחוק, שלא בסמכות, שלא בתום לב או שלא בסבירות ראויה".

שימוש חורג
14. ס' 148 לחוק התכנון והבנייה מאפשר מתן היתר לשימוש חורג מתוכנית. היתר כזה ניתן לתקופה מוגבלת מראש. בית המשפט ציין במספר רק של פסקי דין כי שימוש חורג – כשמו כן הוא: הוא חריג, ויש לאפשר אותו לכן רק בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. זאת, משום ששימוש חורג – מהווה חריגה מהתוכנית החלה על הקרקע, ומהאינטרסים התכנוניים העומדים מאחוריה. הפסיקה הקפידה להורות כי היתר לשימוש חורג אסור לו להפוך ל"דרך המלך", שצריכה להיות אישור של תוכנית חדשה או מתקנת.

הצדדים כולם התייחסו בכתבי הטענות שלהם לשאלה האם מן הראוי היה לאשר לעותרת את השימוש החורג המבוקש על ידיה, לאור הכללים שנקבעו בהקשר זה בהלכה הפסוקה ויישומם. להלן נבחן את הכללים הללו ואת יישומם על עובדות המקרה דנן.

15. המטרה העומדת בבסיס השימוש המבוקש – מדובר ללא צל של ספק במטרה חשובה ביותר של קיום מוסד לחוסים, מטרה שיש אינטרס ציבורי ראשון במעלה לקדמו. לא נעלמה מעיני בהקשר זה העובדה כי העותרת קבלה את כל האישורים הנדרשים לצורך הפעלת מעון לחוסים במקרקעין, וכי ועדת הערר קבעה בהחלטתה מיום 27.4.08 כי היא התרשמה מהתנאים המעולים בהם מוחזקים החוסים, וכי ככל שהבנתה מגעת, הטיפול בחוסים מסור ואינטנסיבי ביותר.

16. כל הצדדים התייחסו לעובדה כי השימוש במקום הוא שימוש למטרה של מעון חוסים. העותרת הדגישה את החשיבות שיש לקיומו של מעון כזה. היא ציינה כאמור גם את החשיבות שרואה המחוקק בשילוב אוכלוסיות חלשות בסביבת מגורים. הוועדה המקומית טענה כי השיקול של גמילות חסדים איננו שיקול תכנוני. היא הדגישה גם כי אוכלוסיית החוסים במעון דנן היא אוכלוסיה בעלת רמת תפקוד נמוכה מאוד, שלא מאפשרת התערות של החוסים בקהילה. מדובר לטענתה במוסד הדומה יותר לבית חולים.

אכן, יש להביא בחשבון במכלול השיקולים את העובדה כי אין מדובר במעון שהחוסים בו משתלבים באופן שוטף בחיי הקהילה. ככול שעולה מהחומר שבפניי, החוסים במעון ברובם אינם יוצאים ובאים באופן חופשי מהמעון, אין מדובר באוכלוסיית חוסים שיוצאת לעבוד, ושמבלה במרכזים הציבוריים של הקהילה בדרך כלל.

אין זה מן הנמנע כי גם כאשר מדובר בחוסים כאלה, ישנו יתרון בעובדה כי המעון שלהם נמצא בלב העיר, ולא במקום רחוק מן העין ומהלב. יחד עם זאת, החשיבות של השיקול של שילובן של אוכלוסיות חלשות וקירובן למרכזי אוכלוסיה, קטֵן – כאשר מדובר באוכלוסייה שאיננה משתלבת כאמור באופן הדוק ומשמעותי בקהילה.

17. העותרת הוסיפה וציינה כי אישור השימוש החורג יביא לרווח חברתי לחברה כולה, רווח המהווה ערך נוסף שלא ניתן להתעלם ממנו. לענין זה אציין כי אינני רואה עין בעין עם ועדת הערר אשר קבעה כי הסמיכות בין הדיירים הגובלים לבין השימושים הטיפוליים מעוררת אנטגוניזם מיותר, ולכן לגישתה "יצא שכרנו של כולנו בהפסדנו".

18. אני סבורה כי ככלל, מגורים של אוכלוסיות חלשות בתוך אזורי מגורים, הם דבר יש בהם כדי להביא לרווח חברתי לחברה. עמדתה של ועדת הערר לפיה כאשר קיים אנטגוניזם – יש מקום להפריד את הקבוצה החלשה מיתר הקהילה, היא גישה בעייתית ושגויה בעיני, שכן ההנחה היא כי החיים המשותפים עצמם יקטינו את האנטגוניזם, ויביאו לרווח הדדי לשתי האוכלוסיות. על כל פנים, ודאי שלא ניתן להצדיק הרחקה של אוכלוסיה חלשה ממרכז הקהילה, רק בשל האנטגוניזם שהיא יוצרת. יחד אם זאת יש לזכור את מה שצוין כבר לעיל, כי החוסים במעון אינם אוכלוסיה מהסוג שעתיד להתערות באופן שוטף ואינטנסיבי בחיי הקהילה.

19. עצימות השימוש החורג – במסגרת קריטריון זה יש לבחון את הפער בין השימוש המבוקש לבין השימוש המותר. בהקשר זה יש לציין קודם כל כי קיים פער משמעותי בין השימוש המותר בתוכנית – שימוש לבית כנסת, לבין השימוש המבוקש, למעון חוסים. יחד עם זאת, יש להביא בחשבון בהקשר זה גם את העובדה כי אין חולק כי השימוש שנקבע בתוכנית מקורו בטעות.ענין זה צריך להילקח בחשבון במסגרת מכלול השיקולים הרלוונטיים ביחס לשימוש החורג.

20. היקף השימוש החורג – העותרים טוענים כי השטח הבנוי בו מתבצע השימוש החורג הוא בן כ-2,000 מ"ר, וכי על פי ההלכה הפסוקה מדובר ב"טווח ביניים" של שימוש חורג, ולא בשימוש חורג בהיקף כזה שלא ניתן לאשרו. יחד עם זאת יש להביא בחשבון את העובדה כי מדובר במקרקעין ששטחם הכולל כ-7 דונם, שבהם מתבצע השימוש החורג, וגם אם נתייחס לשטח הבנוי בלבד, הרי ששטח של מעל 2,000 מ"ר בנויים ודאי אינו שטח מבוטל.

21. המצב התכנוני – בהקשר זה יש להביא בחשבון את השאלה ממתי קיימת התוכנית הנוכחית החלה על הקרקע, ומהו התכנון העתידי הקיים. התוכנית הנוכחית הקיימת היא משנת 1986. בנוסף, כפי שצוין לעיל, מדובר בתוכנית שנפלה בה טעות. כפי שהובהר בראשית פסק דין זה, העותרת החלה בהליכים שמטרתם להביא לאישורה של תוכנית מתוקנת ב"דרך המלך", ולא בדרך של התרת השימוש החורג. כאמור, העותרת מנסה לקדם את התוכנית, ואף בצעה לאחרונה מספר מהלכים לצורך כך (כפי שעולה מההודעה שנמסרה לבית המשפט ביום 16.3.09, ומדבריו של ב"כ העותרת לפרוטוקול בישיבת יום 18.3.09).

יחד עם זאת, וכפי שעולה מדבריה של ב"כ הוועדה המקומית, קיימים עוד שלבים רבים עד לאישורה הסופי של התוכנית. התוכנית טרם הופקדה. הוועדה המחוזית טרם אישרה את קיום התנאים שנדרשו לכך. אף אם התוכנית תופקד, עשויות להיות לה התנגדויות, שאם יידחו – ייתכנו גם הליכי ערר והליכים בפני בית המשפט.

22. עקרון ההפיכות – הוועדה המקומית טענה כי יקשה על מוסדות התכנון להפסיק את השימוש במקרקעין, בשל אופיו של השימוש, והקושי להעביר את החוסים ממקום למקום. יחד עם זאת יש להביא בחשבון בהקשר זה את העובדה כי הקושי בהעברת המעון למקום אחר, קיים גם היום, כאשר המעון שוכן במקרקעין כבר מספר שנים. אינני סבורה כי הקושי יגדל אם ייעשה שימוש נוסף במקרקעין לצורכי המעון לתקופת זמן מוגבלת. עוד יש להביא בחשבון כי אם הליכי התכנון אותם יוזמת העותרת יצליחו, יהיה כמובן קושי רב נוסף להשיב את החוסים למעון שנמצא במקרקעין – בהנחה שהם יעברו קודם לכן למקום אחר. הרצון להימנע מ"העברה כפולה" של החוסים הוא שיקול כבד משקל, שיש להביאו בחשבון.

23. תקופת ניסיון – העותרת טענה כי מחוות הדעת האקוסטיות עולה כי לא נגרם נזק אקוסטי, וכי גם לגישת ועדת הערר הנזק האקוסטי לא נגרם כתוצאה מווליום חריג. מנגד, טענה הוועדה המקומית כי המעון במתכונתו הנוכחית גורם להפרעה של ממש במגרשים הסמוכים.

יישום השיקולים על הנסיבות דנן
24. אני סבורה כי העתירה דנן מעלה קושי ממשי, ומעוררת דילמה לא פשוטה.

מחד גיסא, אני סבורה כי על בית המשפט להביא בחשבון את האינטרס של החוסים, ואת הקושי שעלול להיגרם להם ממעבר אפשרי למיקום אחר. מאידך גיסא, מדובר בבקשה לשימוש חורג שנדונה פעמיים הן בפני הוועדה המקומית והן בפני ועדת ערר. ועדת הערר אף ביקרה במקום. הוועדות הן הגופים המקצועיים האמונים על בחינתם של מכלול השיקולים הרלוונטיים, והן החליטו כי אין מקום לאשר את השימוש החורג. במקרה זכה לא יהיה טעם בהעברה כפולה של החוסים למיקום חדש – ובחזרה למעון הקיים.

25. אני סבורה כי השיקול המרכזי שצריך להנחות את בית המשפט בבחינת העתירה הוא בשאלה האם קיים סיכוי סביר שבטווח של החודשים הקרובים – תאושר התוכנית החדשה שהעותרת מבקשת לאשרה. אם התשובה לכך היא בחיוב, כי אז נוטה הכף לכיוון קבלת הבקשה. בנסיבות כאלה, ברור כי השימוש החורג יהיה לפרק זמן מוגבל בלבד, באופן התואם את עקרונותיו של מוסד זה – לאפשר שימוש קצר טווח, כשבסופו של דבר התכנון יתבצע ב"דרך המלך" ולא בדרך העוקפת והחריגה של השימוש החורג.

מנגד, מובן כי אם הסיכוי לאישורה של התוכנית בשלב נראה לעין הוא קטן, כי אז אין טעם באישור השימוש החורג – שכן התוצאה תהיה כי השימוש החורג ישמש לטווח ארוך, בניגוד להלכה הפסוקה לפיה "שימוש חורג במהותו נועד לשמש כפיתרון זמני, ולא להסדיר מצב ארוך טווח" (ר' ע"א 2617/00 מחצבות כינרת נ. הוועדה מקומית פ"ד נו(2) 63, בעמ' 72, וע"א 5927/98 בחוס גאן נ. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה פ"ד נז(5) 752, בעמ' 763).

26. אכן, העותרת החלה בהליכים לאישורה של התוכנית באיחור. היא ניסתה במשך מספר שנים (כפי שתואר בראשית פסק דין זה), לקבל היתר לשימוש חורג, ורק לאחרונה לפני מספר חודשים היא פנתה גם לאפיק של בקשה לאישור התוכנית. לכאורה, עובדה זו מכבידה עליה, ובנסיבות רגילות יתכן (ואינני מחווה דעה על כך) שהשתהותה של העותרת לפעול במהירות לשינוי המצב התכנוני בדרך המלך, די היה בו כדי להצדיק את התוצאה של דחיית העתירה. אולם, בענייננו וכפי שצוין כבר לא אחת לעיל, בית המשפט חייב לשים לנגד עיניו גם את האינטרס של החוסים. לכן, חרף העיכוב בתחילת הטיפול בבקשת העותרת לתיקון התוכנית, אין לשלול מהעותרת את האפשרות למצות את הטיפול הזה – כל עוד לא נשללה האפשרות כי העותרת תצליח להביא לאישור התוכנית.

27. מנגד, אין לשכוח את האינטרסים הרלוונטיים האחרים. כך, סביב למגרש חייה אוכלוסיה של שכנים, שלטענתה נגרמות לה הפרעות בלתי פוסקות בכול שעות היממה. ועדת הערר קבלה את טענותיהם של שכנים אלה. העותרת טענה כי הוועדה שגתה כאשר התייחסה לאיכות הרעש ולא לעוצמתו. אני סבורה כי מבלי לקבוע מסמרות ביחס לאפיון הרעש, אין להתעלם ממסקנתה של ועדת הערר לפיה לשכנים המתגוררים בסמוך למעון נגרמות הפרעות משמעותיות, הפרעות שהעותרת למעשה איננה חולקת עליהן.
אין ספק כי במסגרת הליך אישור התוכנית החדשה אותה מנסה העותרת לקדם – יצטרך להימצא פיתרון לבעיה עליה מצביעים השכנים. העותרת מודעת לכך. ב"כ העותרת אף ציין בישיבת יום 18.3.09 כי "יש סיכוך של צמחייה ופרגולות שיספגו את הרעש. אנו מוכנים לעשות כל מה שצריך כדי לפתור את בעיית הרעש".

28. היום לא ניתן עדיין לקבוע האם ישנו סיכוי כי בעיית הרעש תיפתר, והאם העותרת תוכל להצליח במטרתה – להביא לאישורה של תוכנית בנין עיר חדשה. ב"כ הוועדה המקומית טענה בישיבת 18.3.09 כי הדבר איננו אפשרי וכי הוא לא יהיה אפשרי. לענין זה הפנתה ב"כ הוועדה המקומית לנספח כ"ה לתשובת הוועדה המקומית לעתירה, ממנה עולה כי עמדתה של רכזת התכנון הסביבתי באיגוד ערים לאיכות הסביבה מיום 11.4.2005, היא כי פעילות המעון מהווה מטרד קשה וכי לא ניתן לספק מיגון אקוסטי לדיירי בתי המגורים השכנים (עמדה דומה עולה מנספח מ"ד מיום 6.11.07). יוער כי האיגוד מתייחס הן לאופיו של הרעש, והן (בנספח מ"ד) לתדירותו.

29. ביום 6.10.08 החליטה ועדת המשנה הנקודתית בעד הפקדת התוכנית שהוגשה על ידי העותרת (ר' נספח מ"ט לתשובת הוועדה המקומית לעתירה). כלומר, היא הותירה פתח לעותרת לנסות להביא לשינוי המצב התכנוני, ולא שללה את האפשרות הזו. אחד התנאים שהותנו במסגרת ההחלטה הנ"ל היה תנאי 8 – לפיו יוספו להוראות התוכנית פתרונות אקוסטיים למניעת מטרדי רעש בהתאם להנחיות המשרד לאיכות הסביבה. על פי ההחלטה הנ"ל, היא תהיה בטלה אם התנאים שנקבעו בה לא ימולאו תוך 7 חודשים מיום שנמסרה למגיש התוכנית. מועד זה עתיד להסתיים אם כן ביום 6.5.09.

30. העותרת מתכוונת כאמור לנסות לעמוד בתנאים, ואני סבורה כי בשלב זה מוקדם מדי לקבוע כי היא לא תצליח בכך. ישיבת יום 8.1.09 נדחתה כדי לבחון את השאלה אם העותרת התקדמה לקראת אישור התוכנית. העותרת אכן התקדמה – אם כי עד היום כאמור התוכנית עדיין לא הופקדה.

31. ב"כ הוועדה המחוזית ציינה בישיבת יום 18.3.09 כי מן הראוי לדחות את הדיון בחודש, כדי לראות מהי עמדתם של המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הבריאות. לאחר שתתקבל עמדה זו, תוכל הוועדה המחוזית להביע עמדה יותר ברורה.

עוד יש לציין כי בסעיף 159.9. לעתירה, עתרה העותרת כבקשה חלופית כי בית המשפט יורה על הארכת תקופת הביניים שנקבעה בהחלטת ועדת הערר (שעתידה להסתיים כאמור ביום 27.4.09) בשנה נוספת, על מנת לאפשר לעותרת להשלים הליכי אישור התוכנית שהופקדה על ידיה. כלומר – גם העותרת מודעת לעובדה כי השימוש החורג חייב להיות מוגבל בזמן, וכי יהיה עליה להשלים את הליכי אישור התוכנית שהופקדה.

32. העותרת נמצאת היום בצומת משמעותי ביחס לשאלה האם היא תצליח להביא לאישורה של התוכנית החדשה. כפי שהבהרתי, מידע ביחס לסיכוי שתוכנית זו תאושר הוא מידע רלוונטי וחשוב במסגרת השיקולים שיש להביאם בחשבון בעתירה דנן. בתום המועד שנקבע בהחלטת ועדת המשנה הנקודתית לעמידה בתנאים (נספח מ"ט לתשובת הוועדה המקומית לעתירה, שנזכר לעיל), יהיה בפניי מידע מדויק יותר ביחס לסיכויי התוכנית.

מאחר שכל החלטה בעתירה זו היא משמעותית וחשובה, הן ביחס לעותרת ולחוסים והן ביחס לדיירי הסביבה, הרי שנכון יהיה להמתין פרק זמן קצר נוסף, כדי שיהיה בפניי מידע רב יותר שיאפשר הערכה טובה יותר ביחס לשאלת האפשרות של העותרת להביא לאישורה של התוכנית.

33. אם לא תעמוד העותרת בתנאים שנקבעו על ידי הוועדה המחוזית, ניתן יהיה לקבוע כי היא לא תצליח לעמוד בתנאים, או לפחות כי יש חשש ממשי כי תקופת ההיתר לשימוש חורג תהיה ארוכה מדי, בניגוד למגמה לפיה היתר לשימוש חורג צריך להינתן לתקופה קצרה ומוגבלת. אם לעומת זאת תעמוד העותרת בכול תנאים, ובין היתר בתנאי המשרד לאיכות הסביבה ביחס למיגון האקוסטי, כי אז ניתן יהיה להעריך כי קיים סיכוי לכך שהתוכנית תאושר. בנוסף, יתכן כי הפיתרון האקוסטי יקהה מעוקצה של הבעיה אליה התייחסה ועדת הערר בהחלטתה.

34. לכן, אני מאריכה בשלב זה את המועד שנקבע לפינוי על ידי העותרת עד ליום 25.6.09.
אני קובעת את העתירה לתזכורת פנימית ביום 31.5.09. עד מועד זה יעדכנו הצדדים את בית המשפט ביחס להתפתחויות בבקשת העותרת לאישור התוכנית.
התיק נקבע לדיון בעתירה לגופה ביום 17.6.09 בשעה 08:30.



יובהר ויודגש כי אם עד למועד הנדחה לא תעמוד העותרת בתנאי המיגון האקוסטי הנדרשים, צריכה העותרת להביא בחשבון כי יהיה עליה לפנות את המקרקעין. על העותרת להיערך בהתאם לצורך כך, ולפעול למציאת מקום חילופי למעון החוסים. בהקשר זה יש לציין כי ב"כ הוועדה המקומית ציינה בישיבת יום 18.3.09 כי קיימים בשטח העיר רחובות מקומות אלטרנטיביים נוספים בהם ניתן להקים את המעון, וככול שיהיה בכך צורך יבואו הצדדים בדברים כדי לאתר מקום אלטרנטיבי כזה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהו שימוש חורג ?

  2. שימוש חורג מחניה לאחסנה

  3. שימוש חורג מחניה לאחסנה

  4. היתר זמני לשימוש חורג

  5. שימוש חורג חדרי אירוח

  6. היתר לשימוש חורג לצמיתות

  7. ביטול היתר לשימוש חורג

  8. שימוש חורג במחסן חקלאי

  9. בקשה לשימוש חורג לחניון

  10. שימוש חורג בקרקע חקלאית

  11. היתר לשימוש חורג פעוטון

  12. שימוש חורג במבנה חקלאי

  13. הכשרת שימוש חורג במקרקעין

  14. בקשה לשימוש חורג מעון חוסים

  15. הסמכות למתן היתר לשימוש חורג

  16. היתר לשימוש חורג לגן אירועים

  17. שימוש חורג במחסן לצרכי משרד

  18. היתר לשימוש חורג אולם אירועים

  19. בקשה לשימוש חורג למסגריה ממגורים

  20. ביטול היתר לשימוש חורג לבית קפה

  21. שימוש חורג של חקלאים בקרקע חקלאית

  22. בקשה לשימוש חורג במחסן לשימוש למסעדה

  23. היתר לשימוש חורג לתחנת דלק ל-3 שנים

  24. ניכוי הוצאות התאמה בזמן שימוש חורג

  25. אישור לשימוש חורג מתעשייה למגורי עובדים

  26. התעשרות שלא כדין עקב שימוש חורג במקרקעין

  27. בקשה לשימוש חורג במרתף שנבנה ללא אישור בתל אביב

  28. בקשה לשימוש חורג מייעוד מסחרי לייעוד אולם שמחות

  29. היתר לשימוש חורג במחסן במרתף לשימוש של עסק ומוסך

  30. ערר על אישור בקשה לשימוש חורג לצורך מגורי עובדים

  31. ביטול צו הפסקה שיפוטי בגין שימוש חורג במקרקעין

  32. ערר על החלטה להתיר שימוש חורג למשך 3 שנים לפעוטון

  33. בקשה לחידוש היתר לשימוש חורג בדירה כמשרד לעורכי דין

  34. עיכוב ביצוע כניסת צווי הריסה ואיסור שימוש חורג לתוקף

  35. צו מניעה קבוע אשר יאסור לעשות שימוש חורג במשק חקלאי

  36. ערר על החלטת הועדה המקומית לאשר שימוש חורג לצהרון לילדים

  37. שימוש חורג לאחסנת וייצור מסגרות אלומיניום לתקופה של שלוש שנים

  38. בקשה לשינויים ותוספת הקלה בגובה מבנה ושימוש חורג לקופ"ח ומשרדים

  39. בקשה לשימוש חורג לבית אבות במקרקעין המיועדים לתעשייה ולמלאכה קלה

  40. אי הגשת התנגדויות אינו מכשיר באופן אוטומטי בקשות לשימושים חורגים

  41. היתר לשימוש חורג לשימוש במרתף למשרד לבעלי מקצועות חופשיים לצמיתות

  42. בקשה להיתר שימוש חורג שאינה חתומה על ידי כל בעלי המקצוע הנדרשים על פי הדין

  43. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון