קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לתשלום מיוחד ועדת ההתנתקות: 1. לפני עתירה שהגישו אופיר כהן (להלן - העותר) ונגה כהן (להלן - העותרת; וביחד - העותרים) נגד הוועדה המיוחדת לפי סעיף 137 לחוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ח-2008 (להלן - הוועדה המיוחדת או החוק). ביום 14.8.08 החליטה הוועדה המיוחדת לבטל החלטה קודמת שקיבלה, בה הוקצו לעותרים, לפנים משורת הדין, שני מגרשים במתחם הגולף באשקלון, במקום מגרש אחד לו היו זכאים. העותרים מבקשים לבטל את החלטת הוועדה ולאפשר להם להמיר את שני המגרשים שהוקצו להם בתשלום בסך 1,500,000 ₪, המהווה את עלותו של בית דו-משפחתי אחר שרכשו באשקלון. רקע עובדתי 2. העותרים הינם בני זוג שהתגוררו עם שמונת ילדיהם הקטינים בכפר דרום בגוש קטיף, לפני יישום תוכנית ההתנתקות. כיום מונה משפחת העותרים שתים עשרה נפשות. כאן המקום לציין, כי שלושה מילדי המשפחה הינם בעלי צרכים מיוחדים כתוצאה מפציעה קשה שנגרמה להם בפעולת איבה. עקב כך התגוררו העותרים וילדיהם בשני בתים שנבנו על שני מגרשים בכפר דרום, וזאת בהתחשב בצרכיהם המיוחדים. כמו כן, בבעלותם היה בית נוסף אשר לא תאם את צרכיהם המיוחדים. 3. במהלך השנים שחלפו ממועד יישום תוכנית ההתנתקות, קיבלו העותרים את כלל הפיצויים המגיעים להם על פי החוק ואף יותר, ועל כך אין חולק. פיצויים אלה עומדים נכון ליום הגשת העתירה על סך של 4,160,492 ₪. סכום הפיצויים שקיבלו העותרים, כולל, בין היתר, סכום של 225,000 ₪ לפי סעיף 3 לתוספת השנייה לחוק שעניינו "פיצוי במסלול ב'", שהוא פיצוי הניתן, בהתאם לקריטריונים מסוימים, בנוסף לפיצוי שניתן למפונה עבור בית המגורים ממנו פונה (ראו נספח ג' פסקה 12 לעתירה וכן סעיפים 2-3 לתוספת השנייה לחוק). בנוסף, ניתנה לעותרים, בין היתר, הזכות לרכישת מגרש ששטחו 500 מ"ר במתחם הגולף באשקלון בסכום של 225,000 ₪, בהתאם להסכם "העתקת אגודה שיתופית התיישבותית ומגורים", לפי סעיף 85 לחוק. 4. ביום 5.12.06 חתמו העותרים על הסכם לרכישת בית צמוד קרקע באשקלון בסכום של 1.5 מיליון ₪. ביום 21.1.07 הגישו העותרים "בקשה לתשלום מיוחד לפנים משורת הדין" להקצאת מגרש נוסף במתחם הגולף. בבסיס בקשה זו עמדו צרכיהם המיוחדים של ילדי העותרים וצורך המשפחה בבניית בית במפלס אחד שיתאים לצרכים אלה. ביום 25.1.07 פנו העותרים לוועדה המיוחדת בבקשה לדון בבקשתם (נספח ו' לעתירה). 5. ביום 26.2.07 החליטה הוועדה המיוחדת: "המשפחה תהיה זכאית לקבל שני מגרשים בגודל של 500 מ"ר בתנאים הקבועים בהסכם ההעתקה; התשלום בגין כל מגרש יהיה בסכום של 225,000 ₪ בצירוף הפרשי שיערוך בהתאם להוראות הסכם ההעתקה. המשפחה תתחייב להתגורר בפועל בבית המגורים שייבנה על מגרשים אלה למשך 5 שנים לפחות מיום סיום בניית בית המגורים על המגרשים". (החלטת הוועדה המיוחדת 130/3 - נספח ח' לעתירה; להלן - החלטה מס' 130/3). בהתאם להחלטת הוועדה שילמו העותרים סכום כולל של 450,000 ₪ בתמורה לשני המגרשים. סכום של 225,000 ₪ שילמו העותרים מהפיצוי שהגיע להם לפי מסלול ב' על-פי סעיף 3(ד) לתוספת השנייה לחוק וסכום של 225,000 ₪ נוספים הם שילמו מכיסם. 6. לאחר שיישום החלטת הוועדה התעכב החליטו העותרים להרוס את הבית שרכשו ולבנות על שטחו את ביתם החדש. משכך, ביקשו העותרים כי הוועדה המיוחדת תאשר להם לקבל מגרש אחד במתחם הגולף בהתאם לתנאי הסכם ההעתקה, ובנוסף תאשר להם פיצוי בסך של 1,500,000 ₪ עבור המגרש אותו רכשו עליו הם בונים את ביתם, בתמורה לוויתור מצידם על המגרש הנוסף שהוקצה להם במתחם הגולף, בהתאם להחלטה מס' 130/3. 7. נוכח השינוי בנסיבות זומנו העותרים ביום 2.6.08 לדיון נוסף בפני הוועדה המיוחדת. ביום 14.8.08, לאחר שהתקיים דיון בעניינם של העותרים, החליטה הוועדה המיוחדת לבטל את החלטה מס' 130/3. בנוסף, החליטה הוועדה לדחות את בקשת העותרים להמיר את אחד המגרשים שהוקצו להם במתחם הגולף בתשלום בסך 1,500,000 ₪. יחד עם זאת החליטה הוועדה כי בנסיבות האמורות ובהתחשב בצרכיהם המיוחדים של העותרים, יהיה זה מוצדק להעניק להם תשלום מיוחד נוסף, לפנים משורת הדין, לפי הוראות סעיף 137 לחוק, בסכום כולל של 225,000 ₪, וכן הלוואה עומדת נוספת בסכום של 135,000 ₪, בנוסף על החזר הכספים ששולמו כחלק מהסכם ההעתקה. הוועדה התנתה את מתן המענקים בכך שהעותרים יוותרו על המגרש שהוקצה להם במסגרת הסכם ההעתקה. להלן אביא כלשונה את החלטת הוועדה המיוחדת: "לבקשת המבקשים ובהתחשב בצרכיהם המיוחדים, החליטה הוועדה המיוחדת, ביום 26.2.2007, כי הסכם ההעתקה למתחם הגולף יתוקן, באופן שיינתן למבקשים מגרש נוסף בתנאים הקבועים, בהסכם העתקה. בדיעבד התברר כי המבקשים רכשו מגרש במקום אחר באשקלון, לצורך בניית בית המגורים מספר חודשים לפני שהוועדה קיבלה את ההחלטה האמורה. הוועדה ערה לכך שהמבקשים נאלצים להתמודד עם קשיים מיוחדים, כמו גם לכך שטובת הילדים מחייבת פתרון מהיר, ככל האפשר, של מגורי קבע המתואמים לצרכיהם המיוחדים וכי לפיכך אפשר שהדרך בה בחרו המבקשים, יעילה ומתאימה יותר לצרכיהם. ואולם משהמבקשים בחרו לבנות את בית הקבע במקום אחר באשקלון, וממילא אין בכוונתם להצטרף בפועל להסכם ההעתקה למתחם הגולף, העילה שבשלה הוקצה למבקשים מגרש במסגרת הסכם ההעתקה למתחם הגולף לא מתקיימת עוד ומכל מקום לא היה מלכתחילה מקום לאשר למבקשים לרכוש מגרש נוסף במתחם הגולף כאמור בהחלטת הוועדה מיום 26.2.2007 (החלטה מס' 130/3). אישור שניתן על ידי הוועדה המיוחדת בלא שהודע לה, שהמבקשים רכשו מגרש לצורך בניית בית המגורים במקום אחר באשקלון. כך גם סבורה הוועדה שאין, בנסיבות העניין, מקום ליתן למבקשים אף תשלום מיוחד בסכום של 1,500,000 ₪ כבקשתם. לפיכך ההחלטה הקודמת שקיבלה הוועדה, ביום 26.2.2007, המיוחדת שמספרה 130/3 - בטלה. יחד עם זאת, חברי הוועדה סבורים, שבנסיבות האמורות ובהתחשב בצרכיהם המיוחדים של המבקשים וילדיהם, יהא זה מוצדק ליתן למבקשים בעד בית המגורים שרכשו באשקלון, תשלום מיוחד נוסף לפנים משורת הדין לפי הוראות סעיף 137 לחוק, בסכום כולל של 225,000 ₪ וכן הלוואה עומדת נוספת, בסכום של 135,000 ₪, לפי התנאים שבסעיף 47 לחוק, לצורך בית המגורים באשקלון. ואולם זאת בתנאי שהמבקשים יוותרו על המגרש שהוקצה להם במסגרת הסכם העתקה למתחם הגולף (מצ"ב נוסח תצהיר שעל המבקשים להמציא למנהלת סלע לעניין זה); וכמובן יוחזרו להם הכספים ששולמו כחלק מהסכם העתקה". (ההדגשה במקור, נספח א' לעתירה). עיקר טענות הצדדים 8. העותרים טוענים כי לאור העובדה שבכפר דרום היו בבעלותם שלושה מגרשים ונוכח הנסיבות הקשות והחריגות בגינן הם נאלצו לבנות את ביתם על מגרש בשווי ריאלי של 1,500,000 ₪ השווה בגודלו לשני מגרשים במתחם הגולף, יש לתת להם פיצוי בסכום ההפרש שבין עלות המגרש אותו רכשו באשקלון לבין עלות שני המגרשים במתחם הגולף, בקיזוז סך של 135,000 ₪ שניתנו להם כהלוואה עומדת. לטענתם, בנסיבות אלה הפיצוי המגיע להם כנגד ויתור על שני המגרשים במתחם הגולף צריך לעמוד על סך של 915,000 ₪, בנוסף לסכום של 225,000 ₪ שניתן להם בהחלטת ועדת הזכאות ובנוסף לפיצוי בסכום של 225,000 ₪ ו-135,000 ₪ כהלוואה עומדת שאושרו להם בהחלטת הוועדה המיוחדת מושא העתירה. העותרים הודיעו כי הם מוותרים על המגרשים במתחם "הגולף" כנגד החזרת הסכום של 450,000 ₪ ששילמו עבורם, אך טוענים כי על הוועדה לתת להם פיצוי בסכום של 915,000 ₪ (בנוסף לפיצוי שכבר נקבע להם), כדי שיוכלו להמשיך את חייהם כפי שעשו בגוש קטיף לפני הפינוי. העותרים מוסיפים כי פיצוי זה עולה בקנה אחד עם תכלית של החוק שהיא - העמדת המפונים באותו מצב בו היו בעת הפינוי. 9. המשיבה טוענת כי לא נפל פגם בהחלטותיה של הוועדה המיוחדת ואין מקום להתערב בשיקול דעתה, במיוחד כאשר מדובר בהחלטה שניתנה לפנים משורת הדין ומשיקולי צדק. לטענתה, עיון בפרוטוקול הדיון בעניינם של העותרים מלמד כי החלטת הוועדה התקבלה לאחר שנשקלו ונבחנו הטענות על רקע כלל נסיבות העניין. המשיבה מוסיפה כי נוכח העובדה שהעותרים רכשו את בית המגורים עוד לפני שהתקבלה ההחלטה להעניק להם את שני המגרשים במתחם הגולף, לא התקיימה מלכתחילה העילה המזכה אותם במגרש הנוסף באותו מתחם. עוד טוענת המשיבה כי בבסיס מתן ההטבה של רכישת שטחים במתחם הגולף בלא מכרז ובסכום מופחת, עומד הרצון לאפשר למפונים להעתיק את מקום מגוריהם במסגרת קהילה אחת. לטענתה, נוכח העובדה שהעותרים בנו את ביתם במקום אחר, הרי שלא קיימת עוד העילה שביסוד הבקשה ומכאן שבדין בוטלה החלטה מס' 130/3. המשיבה מציינת כי בבסיס בקשת העותרים ובבסיס החלטה מס' 130/3, עמד רצונם של העותרים להקים בית רחב דיו המתאים לצרכיהם והקושי להקים בית שכזה על המגרש שהוקצה להם בזכות. יחד עם זאת מוסיפה המשיבה ומציינת כי אין להסיק מכך שהעותרים זכאים לקבל מהמשיבה שיפוי מלא על כל בית שיחליטו לבנות, שכן העותרים קיבלו את מלוא הפיצוי המגיע להם על בתי המגורים שהיו בבעלותם ביישוב המפונה. לאור זאת, כך טוענת המשיבה, ביטול ההחלטה על הקצאת המגרש הנוסף לעותרים נעשה כדין והחלטת הוועדה המיוחדת להעניק לעותרים מענק נוסף בסך 225,000 ₪ והלוואה עומדת בסך 135,000 ש"ח בתמורה לוויתור על המגרש הנוסף, ניתנה לפנים משורת הדין. דיון 10. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, את החלטות הוועדה המיוחדת ואת המסמכים שהוגשו, ומשהבאתי בחשבון את התכלית העומדת ביסוד חוק יישום תוכנית ההתנתקות, לא מצאתי מקום להתערב בשיקול דעתה של הוועדה המיוחדת. 11. סעיף 1 לחוק יישום תוכנית ההתנתקות קובע כי לשם הסדרת יישום התוכנית תנקוט המדינה במספר פעולות, וביניהן: "מתן פיצויים הוגנים וראויים, בנסיבותיו המיוחדות של העניין, מאוצר המדינה, לזכאים על פי חוק זה; סיוע לזכאים לכך לפי חוק זה בתהליך הפינוי ובמעבר למקומות מגורים ותעסוקה חדשים; העתקת מקומות מגורים של קבוצות מתיישבים ... למקומות חלופיים, לפי חוק זה". בבג"צ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה נ' כנסת ישראל, פ"ד נט(2) 481 (להלן - בג"ץ המועצה האזורית חוף עזה), עמד בית המשפט העליון בהרחבה על תכלית החוק ועל סבירות הפיצויים שנקבעו למפונים בהתאם לחוק. בית המשפט העליון קבע כי מטרת החוק הינה, בין היתר, להעניק פיצוי נאות והוגן למפונים והוסיף: "יש להעניק לישראלי המפונה מהשטח המפונה אותו סכום בכסף אשר יאפשר לו לבנות מחוץ לשטח המפונה את ביתו, את עסקיו ואת שאר מערכות יחסיו שנפגעו בשל הפינוי, וזאת בתנאים דומים לתנאים שהיו לו בשטח המפונה תוך 'קיזוז' טובות ההנאה שניתנו ושהיו קשורות לטיבו של השטח המפונה" (שם, בעמ' 592). 12. בהתאם לכך ובמסגרת החוק, הוקמו מספר וועדות לשם הכרעה בתביעות פיצויים. הראשונה היא ועדת הזכאות שהוקמה מכוח סעיף 10 לחוק, אשר עיקר תפקידה לקבוע את הזכאות לפיצוי ואת שיעור הפיצויים המגיע. ועדה נוספת היא הוועדה המיוחדת שהוקמה לפי סעיף 137 לחוק. לוועדה זו ניתנה, בין היתר, סמכות: "לאשר תשלום מיוחד, לפנים משורת הדין, למי שלא מתמלא בו תנאי מתנאי הזכאות לפיצויים לפי חוק זה ..." (סעיף 137(ב)(2) לחוק). יחד עם זאת נקבע בחוק כי סכום התשלום המיוחד, אופן תשלומו ותנאים נלווים לתשלומו ייקבעו לפי שיקול דעתה של הוועדה המיוחדת (סעיף 137(ג) לחוק). במסגרת שיקול דעת זה נקבע בתקנות יישום תוכנית ההתנתקות (כללים לאישור בקשה ולקביעת תשלום מיוחד), התשס"ו-2005 (להלן - התקנות), כי בין השיקולים שעל הוועדה לשקול במסגרת בחינת הבקשה לתשלום מיוחד נכללות אף: "השפעות חריגות ומיוחדות של הפינוי על המבקש ביחס לכלל האוכלוסייה המתפנה, ובשים לב לנסיבותיו האישיות המיוחדות" (תקנה 5(10) לתקנות). 13. בחינת בקשות העותרים לקבל שטח נוסף במתחם הגולף ובחינת החלטה מס' 130/3, מראות בבירור כי בבסיס בקשות העותרים עמד רצונם לבנות בית שיתאים לצרכיהם המיוחדים, בו יוכלו לנהל עם ילדיהם אורח חיים נורמאלי, על אף נסיבות חייהם הקשות והמיוחדות. יחד עם זאת, מהחומר שבפני עולה כי העותרים, בהגישם את ה"בקשה לתשלום מיוחד לפנים משורת הדין" ואת ה"בקשה לדיון בפני הוועדה המיוחדת", נמנעו מלהציג בפני הוועדה נתונים מהותיים שנדרשו לה לשם הכרעה בבקשתם. כך, על אף שבטופס ה"בקשה לתשלום מיוחד לפנים משורת הדין", נדרשו העותרים לציין האם יש בבעלותם נכסים או דירות (ראו "בקשה לתשלום מיוחד לפנים משורת הדין" - נספח ו' לעתירה, בעמוד 3), נמנעו העותרים מלציין כי, ביום 5.12.06, כחודש וחצי לפני שהגישו את הבקשות לקבלת השטח הנוסף, הם רכשו את זכויות הבעלות בדירה דו משפחתית בת חמישה חדרים בקומת קרקע ברח' הרימון 5, אפרידר, אשקלון, אשר בנויה על מגרש בשטח של 720 מ"ר (ראו נספח ד' לעתירה). 14. העותרים טענו כי הם לא התכוונו לבנות את ביתם החדש על המגרש אותו רכשו אלא התכוונו לגור בבית הקיים במגרש עד לסיום הליך הקצאת הקרקעות, וזאת רק בשל "הסחבת הממושכת מצד מנהל מקרקעי ישראל" נאלצו להרוס את הבית הקיים במגרש שרכשו, שלא היה מתאים לצרכיהם, ולבנות במקומו בית חדש על המגרש ששוויו 1,500,000 ₪ (ראו פסקאות 6 ו 10 לעתירה). אין בידי לקבל טענה זו. מהחומר שלפניי עולה כי עוד ביום 4.12.06, כחודש וחצי לפני שהגישו את בקשתם, ביקשו העותרים לרכוש שני מגרשים צמודים במתחם הגולף באשקלון (נספח ה' לעתירה). העותרים עצמם ציינו בעתירתם כי הבית אותו בנו בסופו של דבר נבנה על שטח דומה בגודלו לשטח אותו ביקשו לרכוש במתחם הגולף כאמור לעיל. בדיון שנערך בעניינם במנהלת "סלע" ביום 2.6.08, נשאל העותר על ידי יו"ר הוועדה המיוחדת, מר תומר מוסקוביץ' (להלן - יו"ר הוועדה): "אם אתם קונים היום בית באשקלון אז מה שקבענו לגולף לא רלוונטי. אז מה אתה רוצה מאיתנו?", ואז השיב: "האופציה הייתה שאם הדברים היו מתקדמים היינו הולכים לביצוע. המגרשים האלו יכלו לשמש את הילדים שלי כאשר ירצו לבנות בית יום אחד" (נספח יא' לעתירה בעמוד 3 ש' 3-4). בהמשך אותו דיון עלה בבירור כי לעובדה שהעותרים נמנעו מלציין בבקשתם את העובדה שרכשו בית הייתה חשיבות מכרעת בגיבוש החלטה מס' 130/3 הראשונה. כך, באותו דיון ציין יו"ר הוועדה: "אנו יצאנו מגדרינו לאשר את ההחלטה כדי שתגורו שם. אם היית אומר לי מראש שקניתי בית במיליון וחצי ואני רוצה שתתן לי קרקע כדי שהילדים יבנו בעתיד לא יודע אם הייתי מקבל את אותה החלטה" (שם, בעמוד 3 ש' 9-11). בתגובה נמנע העותר מלטעון כי אכן התכוון לבנות בשטחים אלה את ביתו אלא ציין: "אבל היו לי שלושה מגרשים בגוש". 15. העותרים טוענים כי הסכום שהוענק להם כפיצוי עבור הקרקע שהייתה בבעלותם עומד על סך של 11,250 ₪ וכי הם כלל לא קיבלו פיצוי עבור המגרשים. לטענתם, על פי הרציונל של החוק ונוכח העובדה שהיו בבעלותם מגרש ובית, יש להשיב להם מגרש ובית, ומאחר שלא ניתן להעניק להם שטחים במתחם הגולף יש לתת להם מגרש במקום אחר בלי קשר לשאלה אם בפועל הם מתגוררים במתחם הגולף אם לאו. טענות אלו דינן להידחות. העותרים קיבלו פיצוי בהתאם לחוק בסכום כולל של 4,160,492 ₪ (ראו פסקה 50 לתשובת המדינה). סכום זה ניתן, בין היתר, כפיצוי עבור הרכוש שהיה להם בגוש קטיף ערב יישום תוכנית ההתנתקות. העותרים עצמם ציינו בעתירתם כי קיבלו את כלל הפיצויים המגיעים להם כחוק ואפילו יותר מכך (שם, בעמוד 3). למותר לציין כי סבירות הפיצויים שהוענקו למתיישבים היהודים שפונו מביתם במהלך יישום תוכנית ההתנתקות נידונה בהרחבה על ידי בית המשפט העליון בבג"ץ המועצה האזורית חוף עזה, שאישר את כלל רכיבי הפיצויים שהוענקו למתיישבים באופן פרטני. כאן גם המקום לציין כי בחוק יישום תוכנית ההתנתקות נקבעו מספר מסלולים לפיצוי המתיישבים על אובדן בית מגוריהם, וביניהם "מסלול ב'" המעניק למפונה - בנוסף על הפיצוי שניתן לו לפי סוג בית מגוריו ושטחו - סכום משתנה לפי ותק מגורים כמפורט בסעיף 3 לתוספת השנייה לחוק, ובענייננו פיצוי נוסף בסך 225,000 ₪. סכום זה משקף, כעולה מדברי ההסבר להצעת החוק, את ערך הקרקע באזור ייחוס מתאים בנגב או בגליל (ראו הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2004, סעיף 3 לתוספת השנייה לחוק). אין חולק כי העותרים עשו שימוש בסכום זה במטרה לרכוש את השטח הראשון שהוקצה להם במתחם הגולף. 16. הבקשה שהגישו העותרים לוועדה המיוחדת - כשמה כן היא - "בקשה שהוגשה לפנים משורת הדין", וההחלטה בה מסורה לסמכותה של הוועדה המיוחדת. ברי כי על המגיש בקשה לתשלום מיוחד לפנים משורת הדין, חלה חובה להציג את כלל העובדות הרלוונטיות לעניינו. היה וחל שינוי בנסיבות או התגלה לוועדה כי המבקש נמנע מלהציג בפניה את כלל העובדות הרלבנטיות להכרעה בבקשתו, מוסמכת הוועדה לבטל את החלטתה. דברים אלה עולים בקנה אחד עם תפיסת הפסיקה את אופייה של הוועדה ואופי ההתערבות השיפוטית הראויה בהחלטותיה: "ככלל, על החלטה של הוועדה המיוחדת רשאי המבקש לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים (סעיף 137(ד) לחוק). בהתאם לדין הכללי החל על העניין, נתונה החלטתו של בית המשפט לעניינים מנהליים לערעור בזכות בפני בית המשפט העליון. יודגש כי להבדיל מסמכות הביקורת הערעורית על החלטותיה של ועדת הזכאות, הרי שסמכות הביקורת השיפוטית על החלטותיה של הוועדה המיוחדת נושאת אופי של ביקורת שיפוטית-בג"צית על פי עילות המשפט המנהלי. דומה כי השוני בעניין זה נובע מההבדלים בתפקידן של כל אחת מהוועדות ומאופי הזכויות המוכרעות על ידן - בעוד שוועדת הזכאות מכריעה על פי הזכויות הקבועות בחוק, מכריעה הוועדה המיוחדת בבקשות החורגות ממסגרת החוק. לפיכך, הביקורת השיפוטית על הכרעותיה של הוועדה המיוחדת מתמקדות בבחינת חוקיות החלטותיה ודרך קבלתן" (ראו בג"ץ המועצה האזורית חוף עזה לעיל, בעמוד 613). בנסיבות עניינם של העותרים, באתי למסקנה כי החלטת הוועדה מושא ערעור זה סבירה ומידתית ועולה בקנה אחד עם תכלית החוק ומטרותיו, ולא מצאתי כי נפל פגם בחוקיותה או בדרך קבלתה. 17. הוועדה המיוחדת בחנה ושקלה את מכלול הטענות שהעלו בפניה העותרים ואף עימתה אותם עם העובדה שהיה ברשותם בית עוד לפני שהגישו את בקשתם וכן עם העובדה שהעילה שבגינה אושר להם המגרש הנוסף לפנים משורת הדין, לא הייתה קיימת מלכתחילה בעת מתן ההחלטה. יחד עם זאת החליטה הוועדה, לפנים משורת הדין, להעניק לעותרים סכום נוסף בסך 225,000 ₪ והלוואה עומדת נוספת בסכום של 135,000 ₪ וזאת בכפוף לוויתור על המגרש שהוקצה להם על-פי הסכם ההעתקה. הסכום הכולל שיינתן לעותרים לפנים משורת הדין בתמורה לוויתור על השטח שהוקצה להם הינו אפוא 585,000 ₪ (מתוכו סכום של 225,000 שהעותרים שילמו מכיסם). החלטת הוועדה סבירה ועניינית ולא מצאתי עילה להתערב בה. לאור כל האמור החלטתי לדחות את העתירה. בהתחשב בנסיבותיהם של העותרים, אין צו להוצאות. תוכנית ההתנתקות / מפונים