בקשת הימנעות מהרשעה פלילית בשל נסיבות אישיות

קראו את גזר הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשת הימנעות מהרשעה פלילית בשל נסיבות אישיות:


1. הנאשם הורשע בעבירה של איסור פרסום הסתה לגזענות לפי סעיף 144ב לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"), בעבירה של ניסיון לפרסם הסתה לגזענות לפי סעיף 144ב+25 לחוק, ובעבירה של פרסום הסתה לאלימות או לטרור לפי סעיף 144ד2(א) לחוק.

כתב האישום שהוגש, ייחס לנאשם 25 אישומים. מ- 24 מהם זוכה הנאשם והורשע רק באחד מהם, בגין דברים שאמר ביום 8.8.05 בתכנית הטלויזיה "לימוזינה", בעבירות כמפורט לעיל.

בקשה לביטול ההרשעה:

2. ב"כ הנאשם ביקש, בטעוניו, לבטל את הרשעתו של הנאשם ולסיים את ההליך ללא הרשעה.

הכלל הוא כי מי שהובא לדין ונמצא אשם, יורשע בעבירות שיוחסו לו. האמצעי של הימנעות מהרשעה יופעל רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, כאשר נמצא שחומרתה של העבירה קטנה מהנזק שייגרם לנאשם אם יורשע (ראה: ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337).
הימנעות מהרשעה כאשר אין לכך כל צידוק ממשי, אינה נכונה ואף פוגעת בעקרון השוויון בפני החוק (ראה: ע"פ 3647,2513/96 מדינת ישראל נ' ויקטור שמש ואח', פ"ד נ(3) 682).

וכדברי כב' השופט קדמי בספרו "על סדר הדין בפלילים" (תשס"ג – 2003), חלק שני עמ' 1106:
"בית המשפט לא יעשה שימוש בסמכות מיוחדת ויוצאת דופן של "הימנעות מהרשעה", אלא, במקרים נדירים כאשר אופי המעשה נושא ההרשעה, ונסיבות אישיות נדירות של הנאשם מצדיקות זאת".

בעניננו, אין בנסיבותיו של הנאשם דבר אשר יצדיק סיום ההליך ללא הרשעה:
מדובר בעבירות חמורות ובנאשם אשר אין זו הסתבכותו הראשונה עם החוק - לנאשם הרשעות קודמות רבות, בעבירות בהן הסתבך על רקע אידאולוגי. הנאשם אף ריצה בעבר עונשי מאסר בפועל. אמנם העבירות הקודמות בהן הורשע הנאשם ישנות יחסית, האחרונות שבהן משנת 2001, אולם מצבו של הנאשם אינו כשל מי שזו לו הפעם הראשונה בה עשה מעשה שיש בו עבירה פלילית.
אכן, הרשעה עלולה לפגוע באפשרויות תעסוקתו של הנאשם בעתיד. כן היא עלולה לפגוע בסיכוייו של הנאשם לסיים התמחותו במשפטים ולהיות עורך דין. ואולם, התוצאה היא פועל יוצא של מעשיו של הנאשם, ותהא זו לשכת עורכי הדין שתצטרך להחליט אם מי שעבר עבירות לאורך שנים ועבר עבירות שענינן הסתה לגזענות ולאלימות, ראוי שיהיה חבר בלשכת עורכי הדין.
זאת ועוד, מכך שנטען כי בשל העבירות הנוכחיות לא נתאפשר לנאשם לסיים התמחותו, ניתן להסיק כי בשעה שהנאשם עבר את העבירות בשנת 2005, כבר למד הנאשם לימודי משפטים, והיה עליו להיות זהיר כפל כפליים במעשיו.

בנסיבות אלה אינני רואה מקום לבטל את הרשעתו של הנאשם.




לעניין העונש:

3. במסגרת הטיעונים לעונש הגישה ב"כ המאשימה את הרישום הפלילי של הנאשם, וציינה כי לחובתו 12 הרשעות קודמות בעבירות אלימות, התפרעות ועוד, והוא אף ריצה עונשי מאסר.
לדברי ב"כ המאשימה, הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות, ומדובר בעבירות מכוערות שיש להן השלכות ציבוריות הנוגעות למרקם החיים המדינה, ועל בית המשפט להביע את סלידתו מהמעשים.
בנוגע לעבירת ההסתה לאלימות - הנאשם אמר דברים בזכות רצח רבין וקרא להורדת מסגדים ולגירוש ערבים. כן שיבח מעשי אלימות וקרא לפגיעה בחיי אדם. עבירה זו מעודדת מעשי נקם של בודדים, ותורמת להפיכת החברה לאלימה יותר.
בנוגע לעבירת ההסתה לגזענות - הנאשם קרא לגירוש ערבים, הגדיר אותם מסוכנים ו"סרטן". מדובר בהסתה כלפי חמישית מאוכלוסיית ישראל. הקריאה לגירוש ערבים באשר הם ערבים, מנוגדת לתפיסה הערכית של מדינת ישראל ולערך השוויון, ועל גזר הדין לכלול מסר לא רק לנאשם, אלא גם למיעוטים במדינה.
ב"כ המאשימה הדגישה כי דווקא בשל היותנו בני העם היהודי, איננו יכולים להרשות שבתוכנו יקומו אנשים המשבחים מעשי אלימות או מסיתים לגזענות.
עוד ציינה כי הנאשם לא התחרט על מעשיו.
לפיכך ביקשה להשית על הנאשם עונש של 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.

ב"כ הנאשם טען כי עיון ברישום הפלילי של הנאשם מעלה שב- 16 השנים האחרונות יש לנאשם עניין בבתי המשפט בעבירות לפי סעיף 152 לחוק העונשין, והעונשים שהוטלו עליו באותם מקרים, משנת 1993, הם קלים מאד, מה שמלמד על נסיבות קלות של ביצוע העבירה. לכן לא ניתן לייחס לנאשם עבר פלילי במשך שנים רבות, ולא ניתן לזקוף לחובתו עבירות פליליות מהסוג שהמאשימה מנסה לתאר.
לדבריו, בעניננו ישנן נסיבות מקלות רבות:
ראשית, העבירה בוצעה לפני למעלה מ- 4 שנים.
שנית, העבירה בוצעה בתקופה בה הדברים לא היו ברורים. לדבריו מדובר בנאשם שידוע לכל כי דבריו עומדים תמיד תחת זכוכית מגדלת של עו"ד שי ניצן. הדברים שנעשו לא באמת עשו רושם של עבירה בציבור הרחב, ואף אחד לא דיבר עליהם בהקשר של עבירה פלילית, למעט שי ניצן שטרח לעקוב בעצמו אחר דברי הנאשם, ורק הוא מצא את האלמנט הפלילי שבדברי הנאשם.
שלישית, למרות אותו מעקב צמוד שיש אחר הנאשם, מאז ובמשך 4 שנים, גורמי האכיפה ובראשם שי ניצן, לא הצליחו למצוא התבטאויות שלדעתם הנאשם נכשל בהן.
חמישית, העבירה התבצעה באווירה רגועה ונינוחה, כפי שמצוין בהכרעת הדין, כאשר הנאשם לא חשב שהוא עובר עבירה פלילית בזמן שאמר את דבריו. הנאשם ביקש להציג את עמדותיו, אך ספק גדול אם הוא חשב על ההיבט הפלילי הכרוך בכך.
שישית, המעשה שעשה הנאשם אינו ברף חמור במיוחד.
שביעית, הנאשם זוכה ממרבית העבירות בגינן הועמד לדין. הפסיקה הכירה בכך שכאשר בסופו של יום תוצאת המשפט היא זיכוי מחלק מכתב האישום, הדבר מהווה גורם משמעותי לקולא. ולא כל שכן במצב דנן בו הנאשם זוכה מרובו המכריע של כתב האישום.
שמינית, הנזק שנגרם לו הוא לא מידתי: לפני כ- 4 שנים הנאשם סיים לימודי משפטים בהצלחה, הוא התחיל לההתמחות אבל בגין התיק הזה ההתמחות שלו לא הוכרה, וכך נגרם לו נזק עצום. אין לנאשם מקצוע אחר. אין ספק שאם כתב האישום היה מוגש במתכונת שבה הסתיים - הרשעה באישום אחד מתוך 25 אישומים - לא היו חלות על הנאשם התוצאות הקשות מהן ניזוק.
ב"כ הנאשם הוסיף וטען כי בית המשפט חי בתוך עמו ורואה באמצעי התקשורת שנאמרים דברים חמורים יותר מאלה שאמר הנאשם, וברור שאילו היה ברור מלכתחילה שהמעשה היחיד שביצע הנאשם הוא אישום אחד מתוך 25, ספק גדול אם הנאשם היה בכלל מועמד לדין. לדבריו, אנו שומעים חדשות לבקרים, על ידי גופים שונים, דברי שבח לפיגועים שנעשים ביהודים והסתה לפגיעה ביהודים, ובכל זאת לא נפתחות חקירות בעניינים אלה, ולא נעשה עמם דבר.
בנוסף, ציין כי היתה אפליה פסולה בכך שהמחלקה המשפטית של אמצעי התקשורת, בה שודרה התוכנית נשוא אישום 25, לא הועמדה לדין על אף שאישרה לשדר את דברי הנאשם. גם בשל כך יש, לטענתו, להקל עם הנאשם.
ב"כ הנאשם אף טען כי לא נשמעה שמץ של ראיה לכך שדברי הנאשם עשו רושם על מישהו, ולא הוכח כי היתה לכך השפעה על הציבור. עוד טען כי הנאשם לא יזם את הדברים ולא פרסם אותם כאוות נפשו אלא היה חלק מתוכנית טלוויזיה מבוקרת ומוזמנת.
לגבי נסיבותיו האישיות של הנאשם ציין כי לנאשם אין מקור פרנסה, ביתו הרוס והוא גר באוהל, הנאשם אב ל- 9 ילדים והוא אמור להיות בקרוב אב לבן נוסף.

4. העבירות של איסור פרסום הסתה לגזענות, וניסיון לפרסם הסתה לגזענות, בהן הורשע הנאשם, הינן עבירות חמורות שבתי המשפט פסקו לא אחת כי הענישה בגינן צריכה להיות חמורה, כדי לשקף מסר ברור שמעשים כאלה אסורים בתכלית וראויים לגינוי (ראה, למשל, ת"פ 251/94, מדינת ישראל נ' עידו אלבה).

בדברי ההסבר להצעת החוק, בה הוצע להוסיף את הסעיפים האמורים (ה"ח 1728, תשמ"ה, 195), הוסבר כדלהלן:
"המסורת העברית רואה בכבודו וביקרו של האדם, שנברא בצלם אלוקים, ובהשכנת השלום בין הבריות, ערכים נעלים ביותר. באידך גיסא, השפלת כבוד האדם נחשבת במורשת היהדות עבירה חמורה... "כבוד הבריות" הפך במקורות ההלכה העברית מעין ערך קונסטיטציוני שבכוחו לדחות דינים אחרים. כדי למנוע איבה בין ישראל לנכרי תיקנו חכמי ישראל תקנות מסוימות, שעל פיהן אף התירו לעבור על איסורים מדרבנן... כל עוד התופעה של הסתה גזענית היתה שולית, ניתן היה להסתפק בהוראות האמורות וכן בהוראות שבחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965. ברם, משהפכה ההסתה הגזענית לתופעה מטרידה, נוצר צורך חינוכי לתקן את חוק העונשין ולכלול בו הוראה האוסרת במפורש פרסום הסתה לגזענות".

כב' השופט לי-רן התייחס לחומרה שבעבירות, בת"פ 2225/03, מ"י נ' איתמר בן גביר, :
"אמירות שיש בהן משום הסתה לגזענות, לא פסו עדיין, לצערי, ממקומותינו, והן ממשיכות לרחף כצל שחור ומאיים.
השיח הציבורי רווי לצערי באמירות גזעניות שחברה בת תרבות החפצה חיים אסור לה שתישא אותן.
כוחן של מילים שהקשרן הסתה וגרימת ריב ומדנים בין בני אדם שרוי עימן לאורך זמן. הן מופצות ברבים אל האוויר, כזרעים, וסובבות בו עד שהן נקלטות, בבוא היום, אצל חלקים מהציבור הנוחים לקליטתם, ונובטות לכלל מעשים קשים".

בעניננו התבטא הנאשם בתכנית הטלויזיה "לימוזינה" התבטאויות שונות, ובין היתר:
"יש כאלה הזויים שאומרים שאפשר לחיות עם הערבים בדו קיום. יש כאלה הזויים שאומרים שאני והסרטן יכולים לחיות ביחד. אבל... אף אחד לא יכול לחיות עם הסרטן שלו ביחד... מחלימים, אבל מה הם עושים? הם חותכים את הסרטן וזורקים אותו, הם לא חיים איתו ביחד...
ערבים? אני מאוד מכבד את הערבים. בגלל שאני מכבד אותם אני רוצה להעיף אותם מפה. כן? שיהיה לך ברור, אני לא חושב שהערבים הם מגעילים כי הם לא מתקלחים או כי הם שוכבים עם הכבשים שלהם..."
ועוד:
"מגיעים לכל כפר ועיר ב... ברחבי ארצנו הקדושה, עם רמקולים במרכז העיר. ומודיעים לערבים, רבותיי יש לכם כך וכך זמן להתארגן, מי שרוצה יגיע למשרד הזה והזה ויקבל פיצויים מתאימים לכל הרכוש שלו ולכל מה שהוא עשה, גם פיצויים על העוגמת נפש וכולי. ומי שלא ירצה, אנחנו נביא את החיילים במקום שילכו לגרש יהודים בגוש קטיף נביא אותם לגרש את הערבים מאום אל פחם... מהבחינה הזאתי אני דווקא מאוד מאוד אוהב את הבתים של הערבים... אז מה נעשה עם הבתים? ניקח להם את הבתים... הכל עניין של כוח... הרתעה".
ולמשל:
"כדי להביא את המשיח יש כמה אלמנטים שצריך לעשות. אלף כל, באמת לגרש את הערבים. אבל לא רק. כמובן להעלות את רמת המוסר בארץ. הר הבית... הורדת המסגדים... הדרך היא לעשות פה הפיכה..."

דבריו של הנאשם כפי שהוקלטו לצורך התוכנית, הינם דברים קשים, דברים שיש בהם דברי גזענות ודברי הסתה לאלימות. דברים שכאלה, בעיקר כשהם מתפרסמים בתוכנית טלויזיה, המשודרת לציבור הרחב, יש בהם סכנה. התנהגות שכזו, ראשיתה במילים שיש בהן הסתה לגזענות ולאלימות, וסופה שתביא למעשי אלימות.
לפיכך מחייבים מעשים שכאלה ענישה שיהיה בה מסר ברור וחד משמעי.

בנוסף לאמור לעיל, יש להתייחס לחומרה גם לעברו הפלילי של הנאשם. אמנם העבירה האחרונה בה הורשע הנאשם, לפני העבירה הנוכחית, היתה משנת 2001, אולם מדובר בעבירות רבות על רקע דומה, רקע אידאולוגי, ובהן מספר עבירות של השתתפות בהתפרעות, עבירות אלימות, עבירות כלפי שוטרים ועוד ועוד.
כמו כן יש להתחשב בכך שהנאשם אינו מביע חרטה על מעשיו.

לקולא יש לקחת בחשבון נתונים שונים אשר עלו בטעוניו של ב"כ הנאשם:
העובדה שכתב האישום ייחס לנאשם 25 אישומים, ובסופו של דבר זוכה הנאשם מ- 24 אישומים, וגם באישום הנותר הורשע בחלק מהעבירות בלבד.
כמו כן העובדה שמאז העבירות נשוא תיק זה, שנעברו לפני כארבע שנים, לא הסתבך הנאשם בעבירות אחרות.
בנוסף, יש לזכור כי אלמלא צילומו של הנאשם לצורך תכנית הטלויזיה ואלמלא שידור התכנית, הנזק שעלולים לגרום דברי ההסתה של הנאשם היה קטן יותר. ואולם מי שצילמו, ערכו ושידרו את התוכנית, שהושמעו בה דברי הסתה, ומי שאלמלא פעילותם לא היתה ניתנת לנאשם במה לאמירת דברי הסתה, אינם נותנים את הדין על כך.

בהתחשב במכלול הנסיבות, יש מקום לגזור על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, תוך התחשבות בנסיבות המקלות בקביעת משך המאסר.



לאור האמור לעיל אני דנה את הנאשם כמפורט להלן:

א. מאסר למשך 4 חודשים. הנאשם ירצה מאסר זה בעבודות שירות, בבית החולים שערי צדק בירושלים, בימים ראשון עד חמישי בין השעות 08:00 עד 16:00 ובערב חג וחול המועד כנהוג במקום העבודה.
מועד תחילת העבודות 18.11.09. במועד זה בשעה 10:00 על הנאשם להתייצב במפקדת מחוז דרום שליד כלא באר שבע.
מובהר לנאשם כי כל הפרה בעבודות השירות תביא להפסקה מינהלית ולריצוי העונש במאסר ממש.

ב. מאסר על תנאי של 6 חודשים, אותו לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור, תוך 3 שנים, על סעיפי החוק בהם הורשע.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. רישום פלילי של עד

  2. ביטול עבירה פלילית

  3. ספק סביר במשפט הפלילי

  4. עיוות דין בהליך הפלילי

  5. הימנעות מהרשעה פלילית

  6. נהיגה בקלות ראש פלילי

  7. פיצויים על זיכוי פלילי

  8. אשפוז כפוי פלילי

  9. הסתרת עבר פלילי של עובד

  10. תשלום הוצאות הליך פלילי

  11. שיהוי בשמיעת משפט פלילי

  12. סעיף 158 לחוק סדר הפלילי

  13. סירוב להעיד במשפט פלילי

  14. האשמת עובד בעבירה פלילית

  15. ביטול חוזה בגלל עבר פלילי

  16. קנס פלילי בבית משפט אזרחי

  17. בדיקת מסוכנות - עבר פלילי

  18. עצימת עיניים במשפט הפלילי

  19. פסק דין פלילי במשפט אזרחי

  20. זיוף קילומטראז עבירה פלילית

  21. אחריות פלילית - ייצור מזון מקולקל

  22. הליך פלילי נגד רופא שיניים

  23. פיצוי על טעות ברישום פלילי

  24. אחריות פלילית אורגנים בתאגיד

  25. עדות נגד הגרוש המשפט הפלילי

  26. הצגת עבר פלילי בהליך משמעתי

  27. ייפוי כוח מוגבל בהליך פלילי

  28. עיון בתיק רפואי בהליך פלילי

  29. סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי

  30. סעיף 77 לחוק סדר הדין הפלילי

  31. סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי

  32. סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי

  33. סעיף 211 לחוק סדר הדין הפלילי

  34. פיטורים עקב חשד לעבירה פלילית

  35. הארכת מועד להגשת ערעור פלילי

  36. אחריות פלילית על תאונת עבודה

  37. שימוש ברישום פלילי במשפט אזרחי

  38. בקשה לקבלת רישום פלילי של עדים

  39. ביטול זיכוי בהליך פלילי בערעור

  40. סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי

  41. הוכחת עבירה פלילית בהליך אזרחי

  42. רשלנות עורך דין שהורשע בפלילים

  43. הכרעות דין סותרות במשפט הפלילי

  44. כיסוי הוצאות הגנה בהליך פלילי

  45. ערעור על החלטה אחרת במשפט פלילי

  46. אך מגישים חוות דעת בתהליך פלילי

  47. אמון הציבור במערכת המשפט הפלילי

  48. סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי

  49. מירוץ ההתיישנות של עבירה פלילית

  50. הימנעות מהרשעת אדם ללא עבר פלילי

  51. ידיעת השופט על עבר פלילי של נאשם

  52. דחיית ערעור פלילי בהעדר התייצבות

  53. העברת תיק מהליך פלילי להליך מנהלי

  54. העברת הדיון לשופט אחר בהליך פלילי

  55. זכות העיון במרשם הפלילי של מתלונן

  56. עונש על מספר רב של עבירות פליליות

  57. ערעור על החלטת ביניים בהליך פלילי

  58. התיישנות תביעת פיצוי על זיכוי פלילי

  59. פסק דין פלילי כראיה בבית הדין למשמעת

  60. בקשה להבאת ראיות לסתור פסק דין פלילי

  61. זיכוי במשפט פלילי כראיה במשפט אזרחי

  62. הרשעה בפלילים עקב אי קיום צו בית משפט

  63. סמכות ועדה מקומית לנהל הליכים פליליים

  64. החזר קנס אזרחי לנישום לאחר הליך פלילי

  65. טיפול גמילה מסמים לנאשם בעבירה פלילית

  66. השפעת עבר פלילי בערעור על חומרת העונש

  67. עתירה נגד החלטה לא לנקוט בהליכים פליליים

  68. אחריות פלילית של דירקטורים על מעשי החברה

  69. שלילת קצבת ביטוח לאומי בגלל עבירה פלילית

  70. פסק דין מרשיע במשפט פלילי כראיה במשפט אזרחי

  71. בקשת הימנעות מהרשעה פלילית בשל נסיבות אישיות

  72. דחיית דיונים במשפט פלילי עקב החלפת עורך דין

  73. האם אפשר לנהל הליך אזרחי במקביל להליך פלילי ?

  74. הפסדי השתכרות בתאונת דרכים לאדם בעל עבר פלילי

  75. עיכוב יציאה מהארץ של נאשם תושב חוץ בהליך פלילי

  76. חשש מהפללה עצמית בהליך אזרחי במקביל להליך פלילי

  77. האם הפרת תנאי שחרור בערובה יכול להוות עילה להעמדה לדין פלילי

  78. בקשה לגילוי חומר חקירה לפי סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי

  79. פיצוי על נזק לרכב בתאונת דרכים על סמך פסק הדין פלילי המרשיע

  80. סעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו-199

  81. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון