בקשת שחרור מייצוג בבית הדין לעבודה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשת שחרור מייצוג בבית הדין לעבודה:

הרקע להגשת הבקשה

1. המבקשת היתה נתבעת מס' 8 בתיק עב' 2825/04 שבו נדונה תביעתו של משיב מס' 1 (שלשם הנוחות ייקרא להלן: "התובע") כנגד המבקשת וכנגד 10 נתבעים נוספים, ש-8 מהם, הם משיבים מס' 9-2.

2. תביעתו של התובע היתה מכוונת כנגד 4 חברות בע"מ, וכנגד 7 נתבעים נוספים (מהם 6 אנשים ואחד - עזבונו של מנוח), והכל בטענה שעבודתו אצל אחת החברות הופסקה תוך שהוא נותר זכאי לזכויות שונות (בסך של כ-235,000 ₪), כאשר - לטענת התובע - היה מוצדק להרים את מסך ההתאגדות בין החברות לבין עצמן ובין החברות לבין 7 הנתבעים האחרים.

3. מי שהיו נתבעים מס' 3-1 ונתבעים מס' 10-5 בתובענה האמורה (כלומר - כולל המבקשת), היו מיוצגים על ידי עו"ד באסל דראושה (המייצג כעת את משיבים מס' 9-2, וייקרא להלן: "עו"ד דראושה"). נתבעים אלה התגוננו, באמצעות עו"ד דראושה, וטענו כי יש לדחות את תביעתו של התובע.

4. המבקשת היתה נשואה בעבר למר מוחמד דראושה, שהיה נתבע מס' 5 בתביעתו של התובע. המבקשת היתה רשומה אצל רשם החברות כמי שהיתה מנהלת של חברה שהיתה נתבעת מס' 3 בתביעתו של התובע. בעלה דאז של המבקשת, היה רשום כבעלים של 99% ממניותיה של אותה חברה.

5. במהלך ההתדיינות בתביעת התובע, היה מו"מ לפשרה בין הצדדים, ובמקביל - התנהל דיון מוקדם. בעת הדיון המוקדם, ביום 15/3/07, הוסכם על מחיקתם של מי שהיו נתבעים מס' 4 ו-11 באותה תובענה, מהיותם נתבעים בכתב התביעה, והתיק נקבע להוכחות ליום 19/9/07.

6. במקביל להליכים שהיו בבית הדין בתביעתו של התובע, התקיימו הליכים משפטיים גם בין המבקשת לבין בעלה לשעבר. הליכים אלה היו בבית הדין השרעי ובבית המשפט לענייני משפחה. בעלה לשעבר של המבקשת, שהיה - כזכור - נתבע מס' 5 בתביעתו של התובע, היה מיוצג בהליכים אלה על ידי עו"ד דראושה. בני הזוג נפרדו ביום 13/1/06, והתגרשו - ביום 17/7/07.

7. ביום 25/6/07, שלח עו"ד דראושה מכתב אל המבקשת. כך, בין השאר, נרשם במכתב:
"כידוע לך, המדובר בתביעה שהוגשה נגד מס' נתבעים, כאשר הנך הנתבעת מס' 8 בתיק.
התביעה עניינה שכר עבודה, פיצויי פיטורין, ...
בחודש מרץ 2005, משרדו של הח"מ קיבל את ייצוגך בתיק יחד עם מס' נתבעים.
בשל חוסר שיתוף פעולה, לרבות אי תשלום שכ"ט הנני נאלץ להפסיק את ייצוגך בתיק.
מצ"ב העתק מכתב התביעה, כתב ההגנה ופרוטוקולים של דיונים ...
התיק קבוע להוכחות ביום 19.09.07 שעה 12:00 ...
אבקשך להופיע לדיון ובמידת הצורך לפנות לעו"ד אחר לצורך ייצוגך בתיק, וכן להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמך, לאחר קבלת התצהירים מטעם ב"כ התובע, שטרם התקבלו במשרד הח"מ.
בקשה לשחרור מייצוג בתיק תועבר לבית הדין בהקדם.".

8. המבקשת לא הגיבה על המכתב האמור. המבקשת גם לא התייצבה בבית הדין ביום 19/9/07 בעת הדיון שנקבע להוכחות. מנגד - עו"ד דראושה לא פנה לבית הדין בבקשה לשחרורו מייצוגה של המבקשת.

9. ביום 19/9/07 היתה - כזכור - אמורה להתקיים ישיבת הוכחות בתביעתו של התובע. הישיבה התקיימה, אך ההוכחות לא נשמעו, וזאת בשל כך שעקב איחור בהגשת תצהירו של התובע, טרם הגיע הזמן להגשת תצהיריהם של הנתבעים.

בעת הדיון (שכזכור - המבקשת הוזמנה אליו ולא התייצבה), הודיע עו"ד דראושה כי הוא כבר אינו מייצג את המבקשת. מששאלתי את עו"ד דראושה כיצד הוא כבר "אינו מייצג"; האם המבקשת היא זו שהודיעה לו על הפסקת הייצוג, הוא אמר שלמעשה המבקשת לא הודיעה לו על כך. על כן, הבהרתי לעו"ד דראושה שעליו יהיה לבקש את השחרור מהמשך ייצוגה של המבקשת. בתגובה, הודיע עו"ד דראושה כי הוא מבקש את שחרורו מייצוגה של המבקשת, וטען כי מדובר בבעיה של שכ"ט עו"ד וכן בחשש לניגוד עניינים בשל דיון בבית הדין השרעי.

בהחלטה מאותו יום כתבתי בענין זה, כך:
"אם ב"כ הנתבעים עומד על בקשתו לשחררו מייצוגה של נתבעת מס' 8, הוא מתבקש להודיע מה תגובתה לבקשתו (או להגיש בקשה בכתב לשחרור מייצוג, שהעתקה יישלח ישירות גם לנתבעת מס' 8).".

10. במקביל, נדחתה ישיבת ההוכחות בתיק ליום 27/12/07.

11. ביום 27/12/07, לא התייצב איש מהצדדים לתובענה. תחת זאת - הגיע באותו יום, באמצעות הפקסימיליה, הסכם פשרה בין הצדדים. הסכם הפשרה נחתם על ידי ב"כ התובע ועל ידי עו"ד דראושה, בשמם של נתבעים מס' 3-1 ו-10-5.

על פי הסכם הפשרה, התביעה כנגד מי שהיה נתבע מס' 10 - תימחק. החברות, שהיו נתבעות מס' 3-1 יחוייבו לשלם לתובע זכויות שונות בסך (קרן) של כ-70,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1/8/04, ועוד פיצוי הלנה בסך של 100,000 ₪ (שגם הוא נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום 1/8/04). הנתבעים האחרים בתביעת התובע (כולל המבקשת), חוייבו לשלם לתובע את שכר טרחת עורך דינו, בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ, וזאת בשני תשלומים; האחד תוך 45 ימים מיום אישורו של ההסכם, והשני - תוך 11 חודשים מאותו יום. עוד הוסכם כי אם נתבעים אחרים אלה לא ישלמו את שכר הטרחה שעליו סוכם, הם יחוייבו, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את אשר הוטל על החברות לשלם.


הסכם הפשרה האמור קיבל תוקף של פסק דין.

12. למבקשת נודע על הסכם הפשרה האמור רק לאחר שביום 22/9/08 נודע לה על הליכי הוצאה לפועל נגדה.

13. בבקשה שבפני כעת עותרת המבקשת לביטול הסכם הפשרה.

הדיון בבקשה

14. הבקשה נקבעה לדיון בבית הדין, תוך שניתנה החלטה המעכבת את ביצועו של פסק הדין כנגד המבקשת, בתנאי שיופקד סך של 1,500 ₪ (סכום אשר הופקד).

15. בעת הדיון, הוברר כי באי כחם של המשיבים אינם מעוניינים לחקור את המבקשת על תצהירה. ניסיתי להביא את הצדדים לידי פשרה כלשהי, אך נכשלתי בכך. עם זאת, באי כחם של הצדדים הסכימו על הגשת סיכומים בכתב בענין הבקשה, תוך שסיכמו ביניהם שבזמן שנקצב להגשת הסיכומים - הם יידברו ביניהם וינסו להגיע לסיום המחלוקת.

לצערי, הצדדים לא הגיעו להסכמה. ב"כ המבקשת וב"כ התובע הגישו סיכומים (ב"כ המשיבים האחרים - נמנע מלעשות כן).


גורל הבקשה

16. לדעתי, אין מקום לקבל את הבקשה, וזאת הן בשל טעמים שבפרוצדורה והן בשל טעמים מהותיים.

17. מהבחינה הפרוצדורלית - מדובר בבקשה לביטולו של פסק דין שאישר הסכם פשרה. טענותיה של המבקשת הן כנגד הפן ה"הסכמי" של הסכם הפשרה. לטענתה, לא היתה הסכמה שלה להסכם הפשרה ומי שהתיימר להסכים בשמה, כבר לא היה מוסמך לייצג אותה.

בענין כזה, היה על המבקשת להגיש תביעה לביטול הסכם הפשרה, תביעה אשר אם היתה מתקבלת - היתה קבלתה מביאה גם לביטולו של פסק הדין שאישר את ההסכם.

ביטול הסכם פשרה, מטעמים שביסוד ה"הסכמי" אמור להיעשות בדרך של תביעה שזה הסעד המבוקש בה, ואינו אמור להיות בדרך של בקשה לביטול פסק דין.

18. עם זאת, דחייתה של הבקשה אינה נעשית בשל הטעם הפרוצדורלי בלבד, ואילו זו היתה הסיבה היחידה לדחיית הבקשה, הייתי מפנה את המבקשת להליך הנכון.

הטעמים העיקריים לדחיית הבקשה, הם הטעמים המהותיים, ואליהם אתייחס להלן.

19. בא כחה הקודם של המבקשת, עו"ד דראושה, לא שוחרר מייצוגה, כך שכלפי בית הדין וגם כלפי התובע - הוא המשיך לייצג אותה גם בעת שהוגש הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין.

כזכור, עו"ד דראושה שלח למבקשת מכתב שבו הוא מודיע לה כי הוא "נאלץ" להפסיק את ייצוגה של המבקשת, וזאת "בשל חוסר שיתוף פעולה, לרבות אי תשלום שכ"ט". אולם, אין די במכתב זה כדי להביא להפסקת הייצוג, וזאת בראש ובראשונה בשל האמור במכתב עצמו.

במכתב עצמו נאמר כי בכוונתו של עו"ד דראושה להגיש לבית הדין בקשה לשחרור מייצוג. מכאן, שגם על פי המכתב עצמו, היתה המבקשת יכולה לדעת שאין במכתב עצמו כדי להביא להפסקת הייצוג, אלא נדרשת הגשת בקשה לשחרור מייצוג (וכמובן, גם החלטה המקבלת את הבקשה).

20. סיבה נוספת שמכחה לא ייתכן לראות את מכתבו של עו"ד דראושה ככזה היוצר את הפסקת הייצוג, נעוצה בכך שכאשר עו"ד מייצג צד בבית הדין, אין הוא יכול להשתחרר בעצמו מהמשך הייצוג. אמנם, בעל הדין עצמו יכול להחליף את עורך דינו או להורות לעורך דינו להפסיק לייצג אותו (והדבר מחייב רק "הודעה" על כך לבית הדין ולצד שכנגד), אך אם בעל הדין לא נתן הוראה כזו - יכול עורך הדין להפסיק את הייצוג רק אם בית הדין שחרר אותו מהמשך הייצוג.

הוראה זו אמנם אינה רשומה בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, אך בפועל, אימץ בית הדין לעבודה את תוכן ההוראה האמורה בתקנה 473 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

זו לשון התקנה:
"(א) בעל דין שמייצגו עורך דין רשאי להחליף את עורך דינו בכל תובענה או ענין, או לסלקו, ובלבד שנמסרה הודעה על כך לבית המשפט הדן בהם והומצא העתק ממנה לכל שאר בעלי הדין; כל עוד לא נעשה כן, ייחשב עורך הדין הקודם כעורך דינו של בעל הדין עד לסיומה הסופי של התובענה בערכאה שבה היא נדונה ובכל הערכאות שפורשו ביפוי הכוח שניתן לו.
(ב) בלא חילופין בדרך האמורה, אין עורך הדין רשאי להסתלק מן התובענה אלא ברשות בית המשפט או הרשם שלפניו היא תלויה ועומדת.".

העובדה שהוראה זו אומצה על ידי בית הדין לעבודה יכולה להילמד, בין השאר, מפסקי הדין וההחלטות הבאים: עב' (ת"א) 1609/02 גוליזדה - בסראגליק ואח' (פס"ד מיום 25/5/03), עב' (ת"א) 1208/00 סברדליק - יעקובוב (פס"ד מיום 31/12/03), עב' (ת"א) 3744/03 התאחדות התעשינים - אל גני בע"מ (פס"ד מיום 8/12/04), ד"מ (י-ם) 5117/03 נאומצ'יק - קלים סלבה בע"מ (פס"ד מיום 2/8/05), בש"א (נצ') 2510/05 ח'וטבא - המוסד לביטוח לאומי (החלטה מיום 21/2/06), ובש"א (ת"א) 6968/07 קינסטלר - ארן (החלטה מיום 10/3/08).

אם תקנה 473 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 לא היתה מאומצת על ידי בית הדין לעבודה, היה בכך כדי לגרום לאנדרלמוסיה בשאלת ייצוגם של בעלי דין על ידי עורכי דין בבית הדין לעבודה, ולעולם לא היה ניתן לדעת אם עו"ד שהחל לייצג בעל דין, אכן ממשיך לייצג אותו. לפיכך, היה ראוי שבית הדין לעבודה יאמץ את הוראת תקנה 473 האמורה, בהתאם לסמכות הנתונה לו מכח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, ובפועל - כאמור - ההוראה אכן אומצה.

21. גם בחינת עניינה של המבקשת על פי חוק השליחות, התשכ"ה-1965 (שייקרא להלן: "חוק השליחות"), מביאה למסקנה דומה.

המבקשת נסמכת על הוראת סעיף 14(א) לחוק השליחות, שבו נאמר:
"השליחות מסתיימת בביטולה על ידי השולח או השלוח, וכן במותו של אחד מהם, בגריעת כשרותו או בפשיטת רגלו, או - אם היה תאגיד - בפירוקו."

לטענת המבקשת, הודעת עו"ד דראושה למבקשת, במכתבו מיום 25/6/07 וכן הודעתו לבית הדין ביום 19/9/07, היו בגדר הודעת ביטול השליחות על ידי עו"ד דראושה (השלוח), ולפיכך, לאחר מכן - עו"ד דראושה כבר לא היה שלוחה של המבקשת.

אין לקבל טענה זו. הטענה מתעלמת מהאמור בהמשך חוק השליחות. בסעיף 15 לחוק השליחות מדובר על סייגים לסיומה של השליחות. סעיף 15(ב) לחוק השליחות אומר כך:
"לא ידע הצד השלישי על סיום השליחות, זכאי הוא לראותה כנמשכת; ואם השלוח ידע על סיומה, זכאי הצד השלישי גם לברירה הנתונה לו בסעיף 6 (ב).".

"הצד השלישי" בענין שבפני כולל הן את התובע והן את בית הדין (ואולי גם את משיבים מס' 9-2 או חלקם).

מכל מקום, בעת שנחתם הסכם הפשרה ובעת שהוא אושר וניתן לו תוקף של פסק דין, לא ידע התובע וגם אני לא ידעתי על סיומה של שליחותו של עו"ד דראושה. אדרבא, בהחלטה מיום 19/907, כמצוטט לעיל, הוריתי לעו"ד דראושה כיצד לפעול במקרה שהוא עומד על הבקשה לשחרור מייצוג. הוא לא פעל באותו אופן, כך שההנחה היתה שהוא כבר אינו מבקש את שחרורו מהייצוג והוא ממשיך לייצג את המבקשת.

על כן, היה התובע זכאי לראות את עו"ד דראושה כממשיך לייצג את המבקשת גם בעת חתימת הסכם הפשרה, ואני הייתי זכאי (וכך אף עשיתי) לראות את עו"ד דראושה כממשיך לייצג את המבקשת, בעת שנתתי את פסק הדין שבו אושר הסכם הפשרה.

22. טעם נוסף שיש להביאו בחשבון ואשר גם הוא אמור להביא לדחיית הבקשה, מצוי בהתייחסותה (וביתר דיוק - בהעדר התייחסותה) של המבקשת עצמה למכתבו של עו"ד דראושה מיום 25/6/07.

לאחר שפסק הדין הומצא למבקשת, במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, תולה המבקשת את עיקר טיעוניה באותו מכתב של עו"ד דראושה, אשר היה בו - לטענתה - כדי להביא להפסקת ייצוגה על ידי עו"ד דראושה. אולם, בפועל, בכל התקופה שמאז שקיבלה את המכתב ועד אשר הליכי ההוצאה לפועל החלו להפריע למבקשת, לא עשתה המבקשת מאומה בענין אותו מכתב. כזכור, המבקשת לא התייצבה בבית הדין ביום 19/9/07, אלא (כנראה) סמכה על כך שהיא עדיין מיוצגת על ידי עו"ד דראושה.

אלמלא היה התובע רואה את עו"ד דראושה כמי שממשיך לייצג את המבקשת גם ביום 19/9/07, היה התובע יכול לבקש מתן פסק דין כנגד המבקשת, על מלוא התביעה. ואלמלא הייתי אני רואה את עו"ד דראושה כממשיך לייצג את המבקשת גם ביום 19/9/07, הייתי יכול לקבל בקשה מעין זו, ולקבל במלואה את התביעה כנגד המבקשת.

המבקשת גם לא התייצבה בבית הדין לדיון ביום 27/12/07. אמנם, סביר להניח שהמבקשת כלל לא ידעה על אותו דיון, אלא שהיא הוזמנה אליו כדין, שכן המבקשת לא מסרה לבית הדין כל כתובת אחרת להמצאת הזמנות, מאשר כתובתו של עו"ד דראושה, ועו"ד דראושה ידע על הדיון. (ראו בענין זה את תקנה 480 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלה גם בבית הדין לעבודה, מכח תקנה 129(3) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991).

לפיכך, אלמלא היתה המבקשת מוחזקת כמי שמיוצגת על ידי עו"ד דראושה בעת שהסכם הפשרה הוגש לבית הדין, ביום 27/12/07, היה ניתן לתת כנגדה פסק דין, על מלוא התביעה, במקום לאשר את הסכם הפשרה גם בעניינה. דבר זה או דומה לו לא נעשה רק מחמת העובדה שההנחה היתה (ולדעתי - היא היתה הנחה נכונה ומבוססת), שהסכם הפשרה נחתם על ידי עו"ד דראושה גם בשמה של המבקשת.

23. התוצאה מהאמור לעיל היא שלא יהיה זה נכון לקבל את הבקשה, ולפיכך, אני דוחה אותה.


הארכת המועד לקיום הסכם הפשרה

24. התוצאה של דחיית הבקשה עלולה להיות חשיפת המבקשת לכך שהיא תחוייב לשלם את מלוא החוב שהסכם הפשרה הטיל על החברות שהיו נתבעות מס' 3-1 בתביעת התובע, במקרה שהסך של 10,000 ₪ שלגביו סוכם שהנתבעים האחרים (כולל המבקשת) ישלמו במועדים שעליהם סוכם, לא שולם באותם מועדים.

תוצאה זו, שלפיה יהיה על המבקשת לשלם סכומי קרן של כ-170,000 ₪ במקום סך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ - אינה צודקת בעליל, נוכח העובדה שבפועל המבקשת לא ידעה על תוכן הסכם הפשרה עד למועד שבו כבר החלו הליכי ההוצאה לפועל נגדה, ולא ניתנה לה האפשרות המעשית לחסוך מעצמה את הסיכון של חיובה בסכום הגבוה יותר, תמורת תשלום הסכום הנמוך יותר במועד.

25. כדי להימנע מאותו חוסר צדק שבתוצאה האמורה, אני סבור שנכון להאריך למבקשת את המועד שנקבע בהסכם הפשרה, כך שהמועד האמור יוארך ב-45 ימים החל מעת אותה הארכה.

(וראוי לתת את הדעת על כך שלפי ההלכה הפסוקה, בית הדין מוסמך להאריך גם מועדים שנקבעו בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין).

דא עקא, שהמבקשת לא ביקשה (לפחות לא במפורש) את הארכת המועד, כך שלתובע לא ניתנה הזדמנות להעלות טענות כנגד אותה הארכת מועד. על כן, קביעה כעת כי המועד יוארך, תהיה בלתי צודקת כלפי התובע.

26. במטרה שלא לתקן אי-צדק אחד על ידי פעולה בלתי צודקת כלפי האחר - אני מורה כי התובע יהיה זכאי להגיש, עד יום 3/8/09, טענות בכתב, כנגד הארכת המועד שבכוונתי להורות עליה, כאמור לעיל.

אם התובע לא יגיש טענות כאלה, יוארך המועד בהתאם לכוונתי.

אם התובע יגיש טענות כאלה - אבחן אותן, ואחליט על סמך האמור בהן אם להאריך את המועד או אם לאו.


לסיכום

27. מהסיבות האמורות לעיל, אני דוחה את בקשתה של המבקשת, ומשאיר על כנו את פסק הדין מיום 27/12/07, שאישר את הסכם הפשרה בין הצדדים (כולל המבקשת).

עם זאת, בכוונתי להאריך למבקשת את המועד האמור בהסכם הפשרה, ובענין זה, זכאי התובע להגיש טיעונים בכתב, עד יום 3/8/09, כאמור לעיל.

28. ברור שאין בהחלטה זו כדי להשפיע במשהו על טענותיה של המבקשת כנגד משיבים מס' 9-2 או מי מהם, וברור שאין בהחלטה זו כדי לגרוע מזכותה של המבקשת לטעון שעל אותם משיבים לשפות אותה באופן יחסי לחלקם על כל מה שהיא תשלם לתובע, אם היא תשלם, על פי פסק הדין מיום 27/12/07.

ברור גם שאין בהחלטה זו כדי לקבוע אם יש ממש בטענותיה של המבקשת כנגד עו"ד דראושה.

29. אני מחייב את המבקשת לשלם לתובע הוצאות משפט בגין הבקשה, בסכום שהופקד על ידי המבקשת בקופת בית הדין (כולל מע"מ).



לפיכך, מתבקשת המזכירות לשחרר את הסכום האמור לפקודת ב"כ התובע.

30. כל אחד מהצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה, רשות לערער על החלטה זו, תוך 15 ימים מיום שההחלטה תומצא לו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הרכב בית הדין לעבודה

  2. דיני עבודה משתתף חופשי

  3. כימות תביעה בדיני עבודה

  4. המבחן המעורב דיני עבודה

  5. סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה

  6. מותב קטוע בבית הדין לעבודה

  7. מקום שיפוט בית הדין לעבודה

  8. תיקון 43 לחוק בית הדין לעבודה

  9. הגשה בפקס לבית הדין לעבודה

  10. סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה

  11. מחיקת תביעה בבית הדין לעבודה

  12. שיקולי המדיניות של בית הדין לעבודה

  13. צירוף נתבעים בית הדין לעבודה

  14. דיני עבודה בעיר אילת

  15. סעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה

  16. סעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה

  17. בקשה להפרדת דיון בבית הדין לעבודה

  18. הבעת עמדה של דיין בבית דין לעבודה

  19. תביעה חסרת סיכוי בבית הדין לעבודה

  20. בקשת שחרור מייצוג בבית הדין לעבודה

  21. תקנה 43 (א) לתקנות בית הדין לעבודה

  22. תביעה על סכום נמוך בבית הדין לעבודה

  23. תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה

  24. תביעה על סכום נמוך לבית הדין לעבודה

  25. דחייה מוחלטת של תביעה בבית דין לעבודה

  26. איחור בהגשת כתב הגנה בבית דין לעבודה

  27. בקשה לקבלת כרטיס DVR בבית הדין לעבודה

  28. מילה נגד מילה בתביעה בבית הדין לעבודה

  29. תביעה של מנהל חשבונות בבית דין לעבודה

  30. מכתב התראה דיני עבודה - חילופי מעבידים

  31. תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה - סדרי דין

  32. טענת מרמה והפרת אמונים בבית הדין לעבודה

  33. סעיפי חוק בכתב התביעה בבית הדין לעבודה

  34. הגשת טופס תביעה בבית הדין לעבודה ע''י עו''ד

  35. תביעה לפי סעיף 24(א) (2) לחוק בית הדין לעבודה

  36. התערבות בית הדין לעבודה בהחלטת נציב שירות המדינה

  37. תקנה 191 לתקנות סדר הדין האזרחי אומצה בבתי הדין לעבודה

  38. האם אפשר לתקן "חישוב של רכיב תביעה" בבין הדין לעבודה ?

  39. הפרת צו בית הדין לעבודה: אי ניהול מו"מ עם נציגות העובדים

  40. תקנה 125 - לבית הדין לעבודה סמכות להאריך מועדים שנקבעו בחיקוק

  41. בית הדין לעבודה רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים או לגילוי ועיון במסמכים

  42. תקנה 467 סד"א חלה בבית הדין לעבודה מכח תקנה 129(2) לתקנות בית הדין לעבודה

  43. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון