קראו את גזר הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גזר דין בעבירות בניה ללא היתר: במסגרת תיק עמק 2686/05 בית משפט לענינים מקומיים נתניה הורשעו הנאשמים 1, 2 ו-3 עפ"י הודאתם בעבירות כתב האישום המתוקן שעניינן ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין בסטיה מהיתר לפי סעיפים 145, 203(א), 204, 205, 208 ,221 ו - 253 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 (להלן:"החוק") ולפי תקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), תשכ"ז- 1967 הכל כמפורט בכתב האישום המתוקן. במסגרת תיק עמק 2307/05 בית משפט לענינים מקומיים נתניה הורשעו הנאשמים 1, 2 ו- 3 עפ"י הודאתם בעבירות שעניינן ביצוע עבודות בסטיה מהיתר, לפי סעיפים 145, 203 (א), 204, 205, 208, 221 ו- 253 לחוק ולפי תקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), תשכ"ז- 1967, הכל כמפורט באישום הראשון לכתב האישום. כמו כן הורשעו הנאשמים 1, 2 ו- 3 עפ"י הודאתם בעבירה שעניינה אי קיום צו הפסקה מנהלי - עבירה לפי סעיפים 237 ו- 253 לחוק הכל כמפורט באישום השני לכתב האישום . ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש ציינה הדברים הבאים: התביעה עותרת להשית על הנאשמים עונש כספי מרתיע וזאת בהתחשב בשיקולים שיפורטו להלן: ראשית חומרת העבירות- מדובר בבניית תוספת של 10 קומות ו-19 יחידות דיור, שהן 18 דירות ודירת פנטהאוז, מעל בניין מגורים משותף שניתן לגביו היתר ל- 6 קומות על עמודים ומרתף, סה"כ 12 יחידות דיור כאשר בין החודשים יוני 2005 לפברואר 2006 בוצעו בתיק עמק 2307/05 חמש קומות נוספות שהן קומות 7,8,9,10,11 שהן עשר דירות נוספות בנות 5 חדרים ללא היתר בניה ובסטיה מההיתר שהיה קיים ובתיק עמק 2686/05 המתוקן ביצעו חמש קומות נוספות, קומות 12,13,14,15,16 שהן שמונה דירות 5 חדרים ודירת פנטהאוז ללא היתר בניה ובסטיה מהיתר הבניה שהיה קיים. בתיק עמק 70/00 בעניין אולימפיה בפ"ת - מוגש ומסומן 1 - התייחס בית המשפט לחומרת עבירות כאשר שם דובר בבניית שתי קומות, קומות ד' ו- ה' ללא היתר וקבע באשר לחומרת העבירות שמדובר בהיקף בניה משמעותי ללא היתר היה מצריך מתחילה ענישה משמעותית וכדי לבטא את החומרה שבית המשפט מיחס לעבירות אלה, המסר שצריך לצאת מלפני בית המשפט הינו חד משמעי ובהיר, שהמדובר בעבירה חמורה ביותר בהיקף המוסיף נופך עצום לחומרה, וחלילה להקל ראש גם כאשר הטענה הינה כפי שנטען על ידי ההגנה שנסיבות שונות שלא תלויות בנאשמים הביאו להוצאת ההיתר באיחור ובדיעבד.. עוד באשר לחומרה מציגה את ע"פ 71509/04 בימ"ש מחוזי ת"א - מוגש ומסומן 2 - אליה מצורפת החלטת בית המשפט העליון באותו עניין, שם דובר בבניית שתי דירות נוספות בשטח כולל של 65 מ"ר כל אחת ונקבע בפסה"ד כי עבירות הבניה הן עבירות קשות, בניית שתי דירות נוספות ללא היתר היא סטיה רבתי מהיתר הבניה וזו לא סטיה של מה בכך, הענישה חייבת להיות בהתאם כדי להביע מסר של מלחמה בנגע הבניה הלא חוקית והתנהגות על דרך איש הישר בעיניו יעשה בתחום הבניה.יתרה מכך לעניננו, ביצוע הקומות ויחידות הדיור הנוספות בוצע תוך הפרת צו הפסקה מינהלי שהוצא ביום 8/6/05 להפסקת הבניה ואושר על ידי בית משפט זה בתיק בש 1050/05 - מוגש ומסומן 3, בהחלטה מיום 7/7/05 וכאמור יש לראותו כצו הפסקה שיפוטי, כאמור בסע' 227 לחוק התכנון והבניה. הנאשמים הפרו ברגל גסה צו מנהלי ושיפוטי למרות שידוע ידעו כי חלה עליהם חובה להפסיק את הבניה שהרי עוד בהיותם בשלב קומה 7 וביצוע עבודות בקומה 8 קיבלו את צו ההפסקה אך המשיכו לאחר צו ההפסקה שאושר על ידי בית המשפט והפך לשיפוטי, לא חדלו והמשיכו וביצעו קומות 9-16. אי קיומם של צווים שיפוטיים פוגע גם בציבור כולו, במעמדה של הרשות השופטת ובתשתית החברתית המביאה לכיבוד החוק. הנאשמים עשו דין לעצמם, לא קיימו את צו ההפסקה שאושר לשיפוטי והתנהגותם מצביעה על התעלמות מהוראות החוק, זלזול בהחלטה שיפוטית שניתנה כדין והתרסה כנגד שלטון החוק. המשך עבודות הבניה לאחר מתן הצו מהווה הפרת צו שיפוטי שהיא עבירה לעצמה, אכן מרגע שצו הפסקה שיפוטי נכנס לתוקף שומה על מקבל הצו לחדול בו ברגע מהמשך ביצוע כל עבודת בניה שניה. בית המשפט רואה בחומרה תופעה של הפרת צווים שיפוטיים ומנהליים בדיני התכנון והבניה וישנה חשיבות להבעת מסר עונשי מרתיע בעבירות של הפרת צווים כדי להלחם בזלזול בצווי בית המשפט בכלל ובעבירות תכנון ובניה בפרט. מפנה לרע"פ 10896/04 בית המשפט העליון, מוגש ומסומן 4, שם נאמרו הדברים על הפרת צו הפסקה שיפוטי על פי סע' 241 אך הדברים יפים גם לעניננו שכן סע' 227 לחוק התכנון והבניה קובע כי משאושר צו הפסקה מינהלי על ידי ביהמ"ש רואים אותו מאותו יום ואילך כצו הפסקה שיפוטי כמשמעותו בסע' 241 לחוק (מצטטת מתוך פסק הדין ברע"פ 10896/04 את הדברים שנאמרו על ידי בית המשפט לעניין הפרת צווים והחומרה שיש להתייחס להפרות אלה). עוד חמורה העובדה כי הנאשמים המשיכו ובנו גם לאחר הגשת כתב אישום בתיק עמק 2307/05 לגבי קומות 7-11 והוסיפו ולא חדלו גם לאחר שהוצא צו ההפסקה ואושר על ידי בית המשפט וגם לאחר שהוגש כתב האישום בתיק 2307/05 מיום 22/8/05. בעניננו מדובר אם כן בבניה בהיקף משמעותי ביותר שבוצעה ללא היתר בניה ובסטיה מהיתר הבניה שהיה קיים תוך הפרה של צו הפסקה ובמקביל לכתב אישום תלוי ועומד ובניה שכזו מצדיקה ענישה משמעותית שיהיה בה כדי לבטא את חומרת העבירות ואת החומרה שבית המשפט מייחס לעבירות שכאלה. יצוין כבר עתה כי ביום 17/5/06 הוצא היתר לבניה נשוא כתבי האישום, אך עוד ייאמר כי בית המשפט העליון אמר לא פעם גם לעניין מידת העונש לאחר הצגת היתר בניה כי עצם המצאת היתר לאחר שהנאשמים עברו את העבירות ובמקרה כאן אף בצורה בוטה, אין בה כדי תרופה לנאשמים. נציין עוד כי מדובר בשיטת עבודה שכן כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום נוסף בגין פרוייקט אחר בתיק עמק 2681/05 . שיקול נוסף שנבקש מביהמ"ש לשקול בעת בואו לגזור את הדין הינו מטרת העבירה שהיא בניה עסקית להפקת רווח כלכלי. מדובר בבניה בלתי חוקית שכולה למטרת רווח כלכלי לבניית דירות על ידי חברה קבלנית ובנסיבות אלה אך מובן הוא שיש להתייחס לעבירות בחומרה רבה בהרבה. מדובר בעבירה כלכלית שהעונש עליה צריך להיות הולם לרווח המופק ממנה, הקנסות בגין עבירות הבניה נתפסים כסוג של היטל נוסף שיש לשלמו בדיעבד תמורת האפשרות לקדם פעולות בניה ללא העיכובים הכרוכים בצורך לאשר תוכניות ולקבל היתרים מראש. לפיכך על העונש לבטא ענישה כלכלית ועל הקנסות להיות גבוהים מהתועלת על מנת להבהיר לנאשמים כי הפרת החוק וזלזול בצווים אינה משתלמת מבחינה כספית והסיכון שנטלו בכך שהמשיכו בבניה עד להשלמת 10 קומות נוספות טרם קבלת היתר אינו סיכון משתלם. יפים כאן דבריו של בית המשפט המחוזי בתיק ב"ש 91212/06 - מוגש ומסומן 5, שם מדבר בית המשפט על רישוי עסקים (מצטטת).מדובר בפס"ד על הנורמה הפסולה לפיה יזמים ובעלי עסקים הפכו את סדר בראשית במובן זה שהתעלמו מהוראות חוק התכנון והבניה וחוק רישוי עסקים וכדי להרוויח זמן ומשאבים וכסף בחרו הם בשיטה של בניית עסק ופתיחתו ללא קבלת היתרים מתאימים ורק לאחר מכן פניה לרשויות לקבלת היתרים כמתחייב בחוק. שיקול נוסף שנבקש מבית המשפט לשקול בבואו לגזור את הדין הינו האינטרס הציבורי. פן חשוב בהחמרת הענישה הוא האינטרס הציבורי, עבירות על חוקי התכנון והבניה הינן עבירות חמורות, וביצוע עבודות בניה ללא היתר ובסטיה מהיתר היא עבירה על החוק והינה תופעה החותרת תחת התכנון הנאות של הבניה והשלכותיה מרחיקות לכת באף יותר שכן היא בן התופעות הבולטות הפוגעות בהשלטת החוק, מפנה לדברי בית המשפט העליון בפסקה אחרונה בר"ע 1/84 - מוגש ומסומן 6, זה ציטוט בודד מתוך שורה של פסקי דין החוזרים ומתריעים על התופעה של עבירות על חוקי התכנון והבניה שהשתרשה במדינה ואשר אותה יש לשרש בעיקר כאשר בעניננו היו מודעים הנאשמים לחריגות הבניה ולצו ההפסקה. בהמשך לאינטרס הציבורי הרי שנקבעה המדיניות המשפטית על פיה מחמירים בענישה בעבירות של תכנון ובניה, בתי המשפט מיחסים התיחסות מחמירה לעבירות על חוקי התכנון והבניה ועם אלה צריכה לבוא ענישה מחמירה שתשקף חומרה זו. לגבי הליכי הרישוי וההתרים שהוצאו בדיעבד, נחזור ונציין שיש מקום לענישה חמורה גם אם בינתיים הוכשרה הבניה בדיעבד כפי שהוברר בעדותו של נאשם 2 הנאשמים החלו את הפרוייקט בידיעה ובתכנון מחושב מראש לבנות 16 קומות על אף שהתכנון המקורי המותר עמד על 6 קומות בלבד אלא שלטענת הנאשמים אם היו ממתינים הם להשלמת הליכי רישוי אז היו פושטים את הרגל כי נכנסו להתחייבויות. לעניין זה ייאמר כי אין המדובר בנאשמים אשר עבודות בניה וכל הכרוך בהם זרים להם והיה עליהם להניח ידם מהבניה ולא להתחיל בה כל עוד קיבלו היתר, אם בכל זאת בחרו הנאשמים להיכנס להתחייבויות כאלה או אחרות כל עוד אין בידם היתר אין להם להלין אלא על עצמם ואני מפנה שוב לתיק עמק פ"ת 70/00 שם אומר בית המשפט שהמסר הברור שצריך לצאת הינו ללא כל קשר בקשיים להשגת היתר, אין להתחיל עבודות בניה כל עוד אין בידי המבצע היתר כדין במשמעותו בחוק. עוד נטען על ידי הנאשמים כי נגרמו להם עיכובים לא צפויים באישור התוכניות בקבלת ההיתר וזאת בדמות לחצים שהופעלו עליהם, על ידי חבר או חברי מועצה. אין לקבל טענת הגנה זו כדי להוות נימוק לקולא. טענות הנאשמים בדבר עיכובים ולחצים שהופעלו על ידי חברי מועצה הן לא טענות שבית משפט נכבד זה יכול לבחון באופן אמיתי שכן נטענו בעלמה, לא הובאו כל ראיות בתמיכה לטענות אלה, והעמדות של חברי המועצה כלפיהם נטענו הטענות אינן נמצאות בפני ביהמ"ש כך שכל ההתייחסות הינה חד צדדית. ככל שאכן היו קשיים כאלה הרי פתוחה היתה הדרך בפני הנאשמים לפנות אל הועדה המחוזית או אל בית המשפט המוסמך בעתירות שיובאו לועדה המקומית למלא את תפקידה ביעילות אך הם לא עשו כן ואין להם אלא להלין על עצמם בענין זה. לגופו של עניין, למעשה וכפי שגם הובהר בחקירתו של הנאשם 2 מדובר היה בפרוייקט שהתב"ע המקורית התירה 6 קומות ו- 18 יחידות דיור בלבד ועל מנת לממש את תוכניתם של הנאשמים לבנות 16 קומות ו- 31 יח' דיור היה צורך בשינוי תכנוני שהצריך שינוי תוכנית תב"ע בסמכות ועדה מחוזית שהינו הליך תכנוני מורכב וממושך אשר בדרך כלל נמשך מס' חודשים ואף שנים ותוצאתו אינה וודאית. ואכן התב"ע החדשה אושרה בדצמבר 2005 ורק לאחר אישור תוכנית התב"ע ניתן היה להגיש בקשה להיתר על פי התוכנית החדשה ובקשה להיתר שכזו אושרה רק ביום 17/5/06. אלא שבינתיים ועל מנת שלא לעכב את בניית פרוייקט המשיכו הנאשמים והשלימו את בניית 10 הקומות הנוספות תוך הפרה של צו הפסקה ועם התנהלות כזו אין להשלים. באשר לעדותו של הנאשם 2 לעניין מצבם הכלכלי הקשה של הנאשמים וכלשונו "ממש לפני פשיטת רגל" - הרי שמעבר לעובדה שמדובר בטענה שנטענה בעלמה ללא כל ראיות, הרי שבעבירות כלכליות יש ליתן משקל עודף לשיקולי הרתעה על פני משקל נסיבותיהם האישיות של הנאשמים. קיים איפוא צורך בענישה חמורה משמעותית כזו שתביע את הגינוי החברתי כמו גם את הפן הכלכלי והמובהק של העבירות בסוג שבפנינו. לסיכום לאור כל האמור בהתחשב באינטרס הציבורי, בהיקף ובחומרת העבירות ובמטרת העבירות ובמדיניות המשפטית הנוהגת לעניין העונשים, התביעה סבורה כי יש להשית על הנאשמים את העונשים הבאים: ראשית קנס כספי - הנאשמים הורשעו בביצוע עבודות בניה ושימוש במקרקעין בסטיה בהיתר בגין ביצוע 10 דירות ו- 19 יח' דיור וכן בעבירה של אי קיום צו הפסקה. מעשי הנאשמים הינם מעשים רבים אשר ניתן וראוי להטיל על כל אחד מהם עונש בנפרד ובמצטבר מעבר לעונש המקסימום הקבוע לעבירה בודדת. התביעה תטען כי יש לחשב את גובה הקנס לגבי כל אחד מהנאשמים לפי מס' העבירות בהן הורשעו הנאשמים כאשר בעניננו מדובר ב- 10 עבירות של בניה בסטיה מהיתר בגין כל קומה וכן עבירה נוספת של אי קיום צו הפסקה. כאשר על פי החוק לכל עבירה של סטיה מהיתר קבוע עונש מאסר ודינה קנס וכפל קנס במקרה של תאגיד וכן קנס או כפל קנס במקרה של תאגיד בכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר הודעה בכתב על אותה עבירה. מפנה את ביהמ"ש לפסיקה רלוונטית בדבר גובה קנסות שהוטלו על ידי בית המשפט בעבירות בניה שבוצעו , מפנה לע"פ גשמי ברכה שהגשתי לבית המשפט- שם אישר בית המשפט המחוזי קנס בסך של 100,000 ₪ שהוטל על המערערת בגין בניית שתי דירות נוספות בשטח כולל של 65 מ"ר כל אחת (מוצג 2), מפנה לפס"ד אולימפיה (מוצג 1) - שם אושר הסדר טיעון והוטל על כל אחד מהנאשמים קנס כולל של 200,000 ₪ בגין בניית 2 קומות ללא היתר. מפנה את ביהמ"ש לתיק עמק 3028/06- מוגש ומסומן 7 - שם אישר בית משפט זה הסדר טיעון על פיו הוטל על הנאשמים קנס כספי כולל בסך של 300,000 ₪ בגין בניית שתי קומות נוספות וחדר על הגג בשטח כולל של 370 מ"ר בסטיה מהיתר ובגין אי קיום צו הפסקה מינהלי בנסיבות בהן כבר הוצא היתר לבניה נשוא כתב האישום. מפנה גם לתיק עמק 4828/08 - מוגש ומסומן 8 - שם אישר בית משפט זה הסדר טיעון על פיו הוטל על הנאשמת קנס כספי בסך 100,000 ₪ בגין בניית קומה נוספת אחת הכוללת 4 יח' דיור ומרפסות בשטח כולל של כ- 600 מ"ר ללא היתר ובסטיה מהיתר, בנסיבות בהן כבר הוצא היתר לבניה. בנוסף לקנס הכספי עותרת התביעה לחייב כל אחד מהנאשמים לחתום על התחייבות להמנע מעבירה על פרק י' בחוק התכנון והבניה." (ההדגשה שלי א.ט.) ב"כ הנאשמים עתר להקלה בעונשם של הנאשמים בציינו הדברים הבאים: "באשר לפסיקה שהובאה על ידי המאשימה - הרי שנפסק לא אחת שיש לשקול כל מקרה לגופו ואין לשקול מקרה אחד לגבי מקרה אחר. באשר לתיק 4828/08 - מוצג 8 - מדובר בהסכמת הצדדים דהיינו בעסקת טיעון ולכן אין כל רלבנטיות לעניינו. באשר לר"ע 1/84 - מוצג 6 - מדובר בצו הריסה מנהלי ולא רלבנטי לעניננו. באשר לפס"ד בעניין גשמי ברכה - מוצג 2 - זה לא רלוונטי כי לא היו היתרי בניה גם במועד מתן גזר הדין בתיק זה ואילו בעניננו קיימים היתרי בניה. באשר לתיק עמק 70/00 - מוצג 1 - לא רלוונטי שכן שם נערכה עסקת טיעון בין הצדדים. באשר לתיק רע"פ 10896/04 (מוצג 4) - לא רלוונטי שכן בו מדובר בהפרת צו הפרה שיפוטי ובעניננו לא מדובר בהפרת צו שיפוטי אלא הפרת צו מנהלי. גם כתב האישום בעניננו לא מציין שמדובר בהפרת צו שיפוטי וגם לא הוגש כתב אישום בנושא שכזה. לגבי תיק 91212/06 - מוצג 5 - מדובר בעבירות רישוי עסקים ולא רלוונטי לעניננו, שם גם מדובר ברשיון עסק וסיכויים עתידיים לקבלת היתר, לא כך בעניננו. אני גם מגיש מסמכים שמאמתים את הדברים שהובאו במסגרת הראיות לעונש והמסמכים מוגשים יחד ומסומנים A. " ב"כ הנאשמים הוסיף ועתר להקל בעונשם של הנאשמים בציינו הדברים הבאים: "אני מגיש מסמכים רפואיים המעידים על מצבו הבריאותי של הנאשם 2 - מוגש ומסומן B. לגבי האישומים, בכל מקרה יש לראות את תיק עמק 2686/05 ו- 2307/05 כמקשה אחת של ארועים וכך יש להתייחס לכך במסגרת גזר הדין, שהרי אם לא כך ניתן היה להגיש כתב אישום על סטיה מהיתר בניה או בניה ללא היתר לגבי כל קיר שנבנה. מדובר במקשה אחת של ארועים באותו פרוייקט ויש לקחת בחשבון שעה שיגזר דינם של הנאשם אשר צרפו את שני התיקים, הודו במיוחס להם והורשעו על פי הודאתם. בענייננו, התקבל היתר לבניה נשוא האישומים בכל אחד מהתיקים האמורים ובעצם הושג האינטרס הציבורי והכל תוך זמן קצר. אם לא היו עיכובים שנגרמו באשמת איש המועצה, הנאשמים היו מקבלים את ההיתר לבניה נשוא התיקים האמורים כבר קודם לכן. לענין הקנס - אני מפנה לע"פ 4603/90 גבירצמן נ' מדינת ישראל פד' מז' (2) עמ' 529. שם החברה הורשעה הוטל עליה קנס המירבי בהתאם לאותה תקופה, בסביבות 60,000 ₪ ושם מדובר היה בהפרות של צווי הפסקה שיפוטיים. בניית פרוייקט לב העיר נבנה מבנה רב קומות בלב העיר, מכיל קומות משרדיות ומגורים שם היתה סטיה מההיתר,בניה בקו אפס, לא קיבלו היתר במועד גזר הדין. המקרה שלנו פחות קשה מהמקרה הזה. אני מפנה לפסק הדין 348/05 ששם דובר בבניה של 2000 מ"ר, מגיש את פסק הדין - מוגש ומסומן C. מפנה לת.פ. 6453/02 מדובר בבניה של 884 מ"ר והטילו קנס של 2000 ₪ - מוגש ומסומן D. מפנה לפסק דין של בית משפט זה ששם דובר בבניה של 7000 מ"ר וכאשר הבקשה בתיק הזה הוגשה בשנת 2000 ורק בשנת 2004 אושרה וניתן היתר ובית משפט הטיל על הנאשמת 200,000 שקלים - מוגש ומסומן E. הנאשמים שילמו בעצם את כל אגרות הבניה והיטלי ההשבחה, אין פה נזק כלכלי בדרך כלל שנגרם נזק כלכלי שלא משלמים אגרות בניה והטילי השבחה, שמדובר בהליך שהצדדים מבקשים ארכה לסיום הליך רישוי כל זה לא קיים בענייננו. היה ברור שהבניה תאופשר והבניה הוכשרה תוך זמן קצר. הנאשמים אנשים נורמטיבים אשר תורמים לקהילה. הם הפנימו את מעשיהם ולא יחזרו עליהם. אין להם הרשעות קודמות. מדובר בנאשמים שעוסקים בעניני בניה שנים רבות וזו פעם ראשונה שהם מורשעים בעבירות מהתכנון והבניה. במועד מתן היתר הבניה הבניה טרם הסתיימה והנאשמים לא מכרו עדיין את כל הדירות כך שלא היה להם רווח כלכלי כלשהו מהעבירות נשוא התיקים האמורים. מבקש שלא להחמיר עם הנאשמים." (ההדגשה שלי א.ט.) לאחר ששקלתי בזהירות יתירה טיעוני הצדדים אומר כי מדובר בעבירות חמורות ביותר שעבר כל אחד מהנאשמים. כפי שנפסק לא אחת - חוק התכנון והבניה דורש תחילת עבודה הבאה במסגרת עבודות הטעונות היתר, רק לאחר שאותה עבודה חוסה תחת היתר כדין במשמעות החוק . ברור הוא כי ללא היתר בניה כדין לעבודות בניה הטעונות היתר אין מקום להתחלת בניה, וזאת ידעו הנאשמים היטב. אם אכן כטענת ההגנה היה עיכוב מטעמים אלו ואחרים בתוככי הרשות אשר מנעה הוצאת היתר, היה על הנאשמים לא להתחיל בבניה הטעונה היתר כל עוד אין בידם היתר בניה כדין. אם בכל זאת בחרו הנאשמים להיכנס להתחייבויות כאלו או אחרות כל עוד אין בידם היתר בניה כדין - אין להם להלין אלא על עצמם. התכלית שעמדה כנגד עיני המחוקק בבואו לחוקק את חוק התכנון והבניה היתה להגן על הציבור מפני עבודות בניה אשר לא תעמודנה בפיקוח הרשויות המופקדות על מתן היתרי הבניה כדין. רשויות אלו מביאות בחשבון שיקוליהן בין השאר נושאי בטיחות בתחומים שונים, כגון בטיחות מבנים, בטיחות בניה, הוראות הג"א, מכבי אש וכיוצ"ב דרישות אשר עמדו בפני המחוקק בבואו לחוקק את חוק התכנון והבניה והתקנות על פיו, וזאת על מנת להגן על ביטחון הציבור ורכושו ולמנוע סיכון חיי אדם. בענייננו, מדובר בבניה בהיקף משמעותי ביותר שבוצעה ללא היתר בניה ושימוש בבניה ובמקרקעין ללא היתר כדין ובניה ללא היתר בניה ושימוש ללא היתר כדין בבניה ובמקרקעין שכאלו מצדיקים ענישה משמעותית שיהא בה כדי לבטא את חומרת העבירות ואת החומרה שבית המשפט מייחס לעבירות שכאלה, וכן את הסיכונים הגלומים בביצוע עבירות בהיקף משמעותי שכזה כמפורט בכתבי האישום שבתיקים עמק 2686/05 ועמק 2307/05 , מה עוד שלא רק שהנאשמים ביצעו עבודות בניה ושימוש במקרקעין ללא היתר כדין אלא שאף לא קיימו צו הפסקה מנהלי והמשיכו בביצוע עבודות בניה כמפורט באישום השני לכתב האישום שבתיק עמק 2307/05 בניגוד לצו הפסקה מנהלי, דבר שיש בו חומרה יתירה. המסר הברור שצריך לצאת מלפני בית המשפט הינו חד משמעי והוא שמדובר בעבירות חמורות ביותר בהיקף משמעותי המוסיף נופך עצום לחומרה מה עוד כשמדובר גם בעבירות שעניינן אי קיום צו הפסקה מנהלי. לא אחת נדונה בפסיקה חומרתה של העבירה שעניינה אי קיום צו הפסקה מנהלי ונקבע לא אחת כי אינטרס הציבור הגובר על פני כל אינטרס של הפרט דורש קיומם של צווים. בית המשפט אינו יכול ליתן יד לתופעה פסולה זו שעניינה אי קיום צו הפסקה מנהלי. המסר הברור הינו ללא כל קשר בקשיים בהשגת היתר שאין להתחיל בעבודות בניה טעונות היתר כל עוד אין בידי מבצע עבודות הבניה היתר כדין במשמעותו בחוק. יחד עם זאת, אני מתחשבת לקולא בכך שהנאשמים הודו באשמה וכך גם התקבל היתר לבניה נשוא כתבי האשום אם כי בדיעבד, נאשם 2 סובל מבעיות רפואיות - מוצגB , מדובר בנאשמים התורמים לקהילה ואין להם הרשעות קודמות. בנסיבות אלו, ולאחר ששקלתי כאמור בזהירות יתירה הנסיבות כולן אני מורה בזאת כדלקמן: 1. אני דנה נאשמת 1 לתשלום קנס בסך של 250,000 ₪. הקנס ישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים כשהראשון לא יאוחר מיום 1.5.09 ובכל ראשון לחודש שלאחר מכן. אי תשלום שיעור אחד משיעורי הקנס במועד מעמיד את כל יתרת הקנס לפירעון מיידי. 2. אני דנה נאשם 2 לתשלום קנס בסך של 75,000 ₪ או 360 ימי מאסר תמורתם. הקנס ישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים כשהראשון לא יאוחר מיום 1.5.09 ובכל ראשון לחודש שלאחר מכן. אי תשלום שיעור אחד משיעורי הקנס במועד מעמיד את כל יתרת הקנס לפירעון מיידי. 3. אני דנה נאשם 3 לתשלום קנס בסך של 75,000 ₪ או 360 ימי מאסר תמורתם. הקנס ישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים כשהראשון לא יאוחר מיום 1.5.09 ובכל ראשון לחודש שלאחר מכן. אי תשלום שיעור אחד משיעורי הקנס במועד מעמיד את כל יתרת הקנס לפירעון מיידי. 4. נאשמת 1 באמצעות מנהליה נאשמים 2 ו-3 תחתום על התחייבות על סך 100,000 ₪ למשך שנתיים להימנע מלעבור אותן עבירות או עבירה שעניינה אי קיום צו בית משפט. ההתחייבות תחתם תוך 7 ימים בבית המשפט ואם לא תיחתם יעצר כל אחד ממנהלי הנאשמת 2 ו-3 למשך 30 יום. 5. נאשם 2 יחתום על התחייבות על סך 50,000 ₪ למשך שנתיים להימנע מלעבור אותן עבירות או עבירה שעניינה אי קיום צו בית משפט. ההתחייבות תיחתם היום בבית המשפט ואם לא תיחתם ייעצר נאשם 2 למשך 30 יום. 6. נאשם 3 יחתום על התחייבות על סך 50,000 ₪ למשך שנתיים להימנע מלעבור אותן עבירות או עבירה שעניינה אי קיום צו בית משפט. ההתחייבות תיחתם היום בבית המשפט ואם לא תיחתם ייעצר נאשם 3 למשך 30 יום. זכות עירעור תוך 45 ימים מהיום.משפט פליליבניהבניה ללא היתר