קראו את גזר הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גזר דין מקל בעבירת שוד: כללי 1. מהו גזר הדין המתאים, למי שהורשע בעבירות של ניסיון לשוד, וביצוע שוד בחבורה, וזאת תוך התייחסות הן לשותפים האחרים בשוד, והן לנסיבותיו האישיות המיוחדות של הנאשם? 2. על כך, אשיב במסגרת גזר דין זה. ההרשעה 3. נגד הנאשם הוגש כתב אישום ביום 16.11.05, אשר ייחס לו עבירות אלה: ניסיון לשוד בחבורה; גניבה; שוד בחבורה; שיבוש מהלכי משפט. 4. לאחר שמיעת הוכחות, שהתפרשה על פני תקופה ארוכה, ניתנה על ידי ביום כח תמוז תשס"ט (31.7.08), הכרעת דין (עמ' 186-138 לפרוטוקול) שבה הרשעתי את הנאשם הן בניסיון לשוד והן בשוד בחבורה, וזאת על פי העובדות האמורות בכתב האישום. 5. באותה הכרעת דין זיכיתי את הנאשם מעבירת הגניבה. כמו כן, זיכיתי אותו, מחמת הספק, מעבירת שיבוש מהלכי משפט. 6. האירועים בהם הורשע הנאשם קשורים לפרשה של שוד מוניות. על פי קביעותיי בהכרעת הדין, השתתפו בשוד מספר אנשים, כאשר המארגנים היו מוסא קראעין וסאמר קראעין. הנאשם היה בעצמו נהג מונית והוא נסע עם מוניתו כאשר בנסיעה היו מוסא קראעין, סאמר קראעין, ווואיל זיר. שיטת השוד הייתה כזו, שמוסא קראעין ווואיל זיר עצרו מוניות וביקשו מהם כי יסיעו אותם למקום פלוני, ואילו במונית שבה נהג הנאשם (שהינו נהג מונית) היה סאמר קראעין. תפקיד המונית שבה נסע הנאשם היה מעין "פתיחת ציר", כאשר בפועל את השוד ביצעו מוסא קראעין ווואיל זיר. 7. במקרה הראשון, שאירע ביום 4.9.05, בשעה 14:30 לערך, המתלונן, נהג המונית, נאבק במוסא קראעין ובוואיל זיר, ולכן אירוע זה לא הסתיים בהצלחה ובגינו הורשע הנאשם בעבירה של ניסיון לשוד בחבורה, עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - "החוק"), בצירוף סעיף 25 לחוק. 8. במקרה השני, שהיה באותו יום בשעה 16:30 לערך, עלו מוסא קרעאין ווואיל זיר, למונית כאשר הנאשם וסאמר קראעין נסעו במונית בה נהג הנאשם. במקרה זה, השוד הצליח כאשר וואיל זיר פתח את דלת המונית , אחז במתלונן והוציאו מן המונית תוך גרימת חבלות למתלונן בידו, ואז מוסא קראעין נסע עם המונית למחסום "ארם", וכאשר הבחין בכוחות הביטחון יצא מן המונית וברח. הנאשם וסאמר קראעין אספו את וואיל זיר, כאשר הנאשם נוהג ,במוניתו ונסעו מן המקום. בגין אירועים אלה הורשע הנאשם בעבירה של שוד בחבורה, עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק. 9. אין מחלוקת כי הן בניסיון השוד (האירוע הראשון) והן בשוד עצמו, לא נוצר כל קשר פיזי בין הנאשם לבין המתלונ הנשדדים, בשני המקרים היה הנאשם ברכבו, המונית, והוא לא יצא ממנה, ומן הטיעונים לעונש היום גם עולה כי פיזית לא ראה את מעשי השוד בעיניו. 10. על כל פנים, בהכרעת הדין נקבע, כי הנאשם הינו מבצע בצוותא, שכן תפקידו כלל את הבאת מוסא קראעין וואיל זיר לאזור השוד, איסוף השותפים ו"פתיחת הציר" (ראה: פיסקאות 128-124 להכרעת הדין). ההליכים בתיק לאחר ההרשעה 11. לאחר שהכרעת הדין הוקראה לצדדים, ביום 31.7.08, ביקש הסנגור כי יוכן תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם. על אף התנגדות ב"כ המאשימה, ניתנה על ידי החלטה חיובית בעניין באותו יום, 31.7.08 (ראה: עמ' 188 לפרוטוקול). התסקיר אכן הוגש ביום 14.9.08. 12. מאז הכרעת הדין, נקבעו ישיבות ובחלקן לא התקיים דיון עקב אי התייצבות הסנגור או כאשר התברר שב"כ המאשימה לא היה מצוייד במלוא המידע והמסמכים, או עקב אי הגשת תסקיר הממונה על עבודות השירות, אשר לבסוף הוגש רק ביום 8.3.09. אין כאן מקום לפרט כל ישיבה וישיבה וסיבות דחייתה, אך בפועל, רק היום בבוקר, לאחר הדחיות המרובות, נשמעו הטיעונים לעונש. בשל דחיות רבות אלה, ועל אף שאנו נמצאים בערב פסח, החלטתי שלא לדחות פעם נוספת את הדיונים לכתיבת גזר דין ארוך ומלומד, וקבעתי כי גזר הדין יינתן היום, מיד לאחר שמיעת טיעוני הצדדים. טיעוני המאשימה 13. ב"כ המאשימה סבור, כי יש להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל, ולא להסתפק בשום חלופה אחרת. 14. תחילה, כאשר הטיעונים לעונש היו מפי ב"כ אחר של המאשימה, ניתן היה להבין כי עתירת המדינה היא להטיל על הנאשם עונש מאסר של שנים, וזאת תוך השוואה ליתר המעורבים בשוד (בנושא זה אדון להלן). אולם, ב"כ המאשימה שטען בפניי הבוקר, ראה מקום להשוות בין הנאשם לבין וואיל זיר, שנידון לשלוש שנות מאסר, וזה צריך להיות, פחות או יותר, המודד לענישה. 15. פרט לעונש המאסר, לא התבקשתי להטיל על הנאשם קנס או לחלט את רכבו, המונית, שבה בוצעה העבירה. טיעוני ב"כ הנאשם 16. עו"ד המבורגר, ב"כ הנאשם, עתר לכך שיוטלו על הנאשם שישה חודשי מאסר בתנאים של עבודות שירות, וזאת לאור המלצות שירות המבחן והממונה על עבודות השירות. 17. לעניין ההשוואה למעורבים האחרים בשוד, טען עו"ד המבורגר, כי אכן יש מקום להשוות רק עם וואיל זיר, וכי עונשו של הלה, שנקבע בעסקת טיעון לשלוש שנות מאסר, הוא בפועל עונש של שנת מאסר אחת, שכן סמוך לכך נידון לשנתיים מאסר בבית משפט שלום, ומאחר והעונשים חופפים, עונשו "נטו" של וואיל זיר, בגין שני מעשי השוד, הוא שנת מאסר. 18. על בסיס השוואה זו, ותוך התחשבות בתקופת מעצרו של הנאשם, ונסיבותיו האישיות, והשוני בינו לבין וואיל זיר, ככל שהדבר נוגע לעבר הפלילי, העונש הראוי הוא, מאסר בעבודות שירות בלבד. כמו כן, הגיש ב"כ הנאשם מספר פסקי דין שבהם גם בגין עבירת שוד נקבע, כי עונש מאסר בעבודות שירות הוא עונש מתאים בנסיבות מסוימות. התסקיר 19. ביום יח אלול תשס"ח (14.9.08), הוגש תסקיר בעניינו של הנאשם, חתום על ידי הגב' ורד אוחנה, קצינת המבחן למבוגרים, בירושלים. 20. כמו כן, קיבלתי תסקיר נוסף שהוגש על ידי אותה קצינת מבחן ביום כב אלול תשס"ח (22.9.08), ואשר נשלח לבית המשפט השלום בירושלים בעניינו של הנאשם בגין עבירת אלימות כלפי אשתו. 21. התסקיר מציין כי, הנאשם הינו בן 37, נשוי ואב לארבעה ילדים, בגילאים 14-4 שנה, התרשמות שירות המבחן היא כי הנאשם בעל רמת אינטליגנציה תקינה, ובעל יכולת ביטוי וורבלית תואמת. ביטחונו העצמי נמוך, והוא נוטה להתנהג באופן אימפולסיבי, ויש לו קושי בדחיית סיפוקים ועמידה בחוויות מתסכלות. 22. על רקע אישיות זו, מציינים התסקירים, כי הוא עבר תהליך של שינוי שבו גילה הבנה לתוצאות ההרסניות של מעשיו על חייו ועל חיי הסובבים אותו, והוא ביטא מוטיבציה לשנות את דפוסי התנהגותו ולנהל אורח חיים נורמטיבי. 23. במסגרת זו, נגמל מסמים קלים שהיה קשור אליהם וגם המטפל שלו במכון הירושלמי, ציין את המוטיבציה החיובית של הנאשם. קצינת המבחן אומרת כי תהליך זה של הגמילה, מעיד על כך שהנאשם לקח אחריות לחייו, הכיר את קשייו הרגשיים, ובכך התרחק מתדמית הקורבן, אותה נטה לאמץ בחווייתו את עצמו. 24. התסקיר מציין כי אישתו של הנאשם היא בעלת אישיות חזקה עם דימוי וערך עצמי גבוהים, והיא חמה ואכפתית אשר דואגת לילדיה ומשקיעה מאמצים בסיפוקם. 25. במסגרת הטיפול של שירות המבחן, ולאחר שהנאשם נהג באלימות כלפי אשתו (ב"כ הנאשם הסביר זאת בכך שהיה תקופה ארוכה של שנה, במעצר בית, ללא עבודה), הופנה הנאשם לטיפול קבוצתי לגברים דוברי ערבית המעורבים באלימות במשפחה. הוא סיים את השתתפותו בקבוצה, היה משמעותי בקבוצה והיה מעורב בהליך הטיפולי ורכש כלים להתמודדות טובה עם קשייו. 26. ככל שמדובר בעבירות, הנאשם מסר לשירות המבחן כי הוא לא היה שותף לרעיון לבצע את השוד ואף לא במימושו, וכי הסיע את השותפים האחרים במונית והוא רואה עצמו קורבן לאירוע ושולל כוונה לפגוע באחרים. 27. מאחר והנאשם עבר הליך טיפולי, עשה שינוי משמעותי בחייו, עובד בעסק משפחתי (מכון לשטיפת כלי רכב), ומערכת יחסיו עם משפחתו עתה היא תקינה, מסיים שירות המבחן את התסקיר, באומרו כי מאחר ומדובר בעבירות משנת 2005, שליחת הנאשם למאסר, תפגע באופן קשה בהליך שיקומו, ועלולה לגרום לרגרסיה במצבו, ולכן ההמלצה היא לקחת שיקולים אלה בחשבון במסגרת שיקולי הענישה. 28. במסגרת התסקיר השני, יש המלצה על צו של"צ לצד עונש מותנה, כאשר גם בתסקיר זה מודגשת ההתרשמות של שירות המבחן בשיפור ביחסים הזוגיים. דיון 29. אכן, יש ממש בטענת המדינה כי ככלל, עבירת שוד, מן הראוי כי מבצעה ייענש בחומרה, ובמעשיו בפועל. 30. בהקשר זה, אין לשכוח כי המחוקק קבע עונש מירבי של 20 שנות מאסר בגין עבירת שוד בחבורה, על פי סעיף 402(ב) לחוק (כאשר העונש בגין שוד "רגיל", הוא 14 שנות מאסר, כאמור בסעיף 402(א) לחוק האמור). 31. אולם, כפי שעולה גם מפסקי הדין אותם הציג ב"כ הנאשם, עו"ד המבורגר, יש מקרים לא מעטים בהם בית המשפט קובע עונש של עבודות שירות (ראה, למשל, ת.פ. 81/04, מדינת ישראל נ' סלים ונאסר אבו עמרה; ניתן ביום ח טבת תשס"ט (4.1.09), ע"י כב' השופטת רחל ברקאי מבית המשפט המחוזי בבאר שבע; ת.פ. 8251/07 מדינת ישראל נ' נתנאל פרץ; , גזר דין מיום כב שבט תשס"ט (16.2.09) שניתן על ידי כב' השופט אליהו ביתן מבית המשפט המחוזי בבאר שבע), כאשר במקרה אחד, שאמנם נסיבותיו מיוחדות ומדובר בחייל בשירות סדיר שעבודות שירות עלולות להפסיק את שירותו הצבאי, הסתפק בית המשפט בעבירת שוד בענישה שכללה מאסר על תנאי, קנס כספי ופיצוי בלבד, אף ללא מאסר בעבודות שירות (ראה: ת.פ. 40327/07 מדינת ישראל נ' אדריאן אושר, , שניתן ביום 5.1.09 על ידי כב' השופט כבוב חאלד מבית המשפט המחוזי בתל אביב). 32. אולם, במקרה שלפנינו, יש לבדוק ולנתח את העונשים שניתנו לנאשמים האחרים בשוד, וזאת כדי למצות, עד כמה שאפשר, את עיקרון "אחדות הענישה", שהינו אחד מן הביטויים לעיקרון העל של השיוויון בין הנאשמים. 33. כעולה מטבלת השוואה אשר ביקשתי שתערוך ב"כ המדינה, הענישה של מוסא וסאמר קראעין הייתה 6 ו-8 שנות מאסר בהתאם, אך שם מדובר בחמש עבירות של שוד בחבורה, שתי עבירות של ניסיון שוד בחבורה, ובנוסף לכך, עבירות של גניבהו מסחר ברכב בחלקים גנובים. מכאן, שאין מקום בכלל להשוות בין שני המארגנים של השוד, שביצעו שבעה מעשי שוד, לבין הנאשם שבפניי. 34. וואיל זיר, אכן ביצע עבירות כמו הנאשם שבפניי, דהיינו: שוד בחבורה וניסיון לשוד בחבורה, אך בנוסף לכך עבר גם עבירת גניבה באותם אירועים. וואיל זיר, היה גם האיש אשר ניסה להוציא את נהג המונית וגרם לו לחבלות, כך שהיה מעורב באלימות, בעוד הנאשם שבפניי, היה במוניתו וכלל לא ראה את מעשי השוד. 35. אולם, בסוגיית עיקר ההשוואה, נחלקו ב"כ הצדדים: ב"כ המאשימה ראה בעונש של שלוש שנות מאסר כעונש שהוטל על וואיל זיר בגין מעשה השוד בחבורה וניסיון השוד בחבורה, ואילו ב"כ הנאשם טען כי מדובר בעונש נטו של שנת מאסר, וזאת מאחר וביום 20.12.05, נידון וואיל זיר לשנתיים מאסר בבית משפט השלום, בעוד העונש של שלוש שנות מאסר הוטל עליו ביום 23.1.06. 36. התלבטתי בעניין זה, שכן, אין חולק שבית המשפט המחוזי (כב' השופטת כנפי - שטייניץ), אשר הטיל על וואיל זיר שלוש שנות מאסר, במסגרת הסדר טיעון, לא היה ער לעונש של שנתיים מאסר שהוטל עליו בבית המשפט השלום. 37. אולם, מאחר והשוואת הענישה נועדה, בין היתר, לצורך אמון הציבור בבית המשפט, מאחר ואין חולק כי וואיל זיר, שוחרר מן הכלא לאחר ריצוי שנת מאסר "נטו" בגין מעשה השוד, ניסיון השוד והגניבה, זה צריך להיות הבסיס להשוואה. 38. יש לזכור, כי על פי טבלת ההשוואה שהוכנה בפניי, ולאחר שהוגש לי גם גיליון ההרשעות הקודמות של וואיל זיר, ניתן לומר כי מדובר באדם אשר משנת 1990 ועד לשנת 2006, נידון בבתי משפט לענישה בגין עבירות רבות, ובהן: ניסיון לתקיפת שוטר; החזקת נשק חשוד כגנוב; סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו; תקיפת שוטר במילוי תפקידו (מס' פעמים); נשיאת סכין; פריצה לרכב; גניבת רכב; החזקת סמים (מס' פעמים). 39. לעומת זאת, עברו של הנאשם שבפניי הוא יחסית מינורי: בשנת 1989 נידון לקנס בגין הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ובשנת 2004 נידון למאסר בעבודות שירות בגין עבירת סמים. בפועל, איפוא, לא ישב הנאשם שבפניי במאסר (פרט למעצר). 40. בנסיבות רגילות, אולי היה מקום להעניש את הנאשם, בהשוואה לאחרים, בעונש של שנת מאסר ואולי תקופה קצת ארוכה מכך. 41. ברם, במקרה שלפנינו, מטים את הכף לכיוון מאסר בעבודות שירות, נתונים אלה: א. מעצר בפועל של שלושה חודשים ושמונה ימים; ב. מעצר בית של שנה תמימה; ג. נזק כלכלי עקב אי עבודה במשך תקופה ארוכה; ד. נזק כלכלי עקב נטילת המונית על ידי המשטרה ואי החזרתה לנאשם במשך כשלוש וחצי שנים; ה. ומבחינתי - זה העיקר: הנאשם עבר הליך טיפולי ועל פי התרשמות שירות המבחן, הוא אכן שינה את אורחות חייו והסיכוי לכך שיהיה מעורב בפשע, יחסית נמוך. ו. מעבר לצורך אציין, כי לא הוכח על ידי המדינה מהי התועלת הכלכלית שהפיק הנאשם מן השוד, להבדיל מן הנאשמים האחרים. סיכום 42. לאחר שהבאתי בחשבון את כל השיקולים, ועל פי הנסיבות של תיק זה, אני גוזר בזה את עונשו של הנאשם, כדלקמן: א. שישה חודשי מאסר בעבודות שירות, אותם ירצה הנאשם במנהל הקהילתי רמת אלון, החל מיום 28.4.09. באותו יום יתייצב עד לשעה 10:00 במפקדת מחוז הדרום ביחידת עבודות השירות בבאר שבע, ליד כלא באר שבע. ב. מאסר על תנאי של שנה, אותה ירצה הנאשם אם יעבור, החל מהיום, ובמשך שלוש שנים, עבירת רכוש מכל מין וסוג שהוא, לרבות עבירות שוד. 43. אני מורה בזה למשטרת ישראל להחזיר לנאשם את המונית אשר נלקחה ממנו בחודש ספטמבר 2005. 44. זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום. משפט פלילישוד