קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דחיית בקשה למעמד קבע: במרכזה של עתירה זו בקשתו של העותר 7 , מוסטפא חרוף ,להורות למשיב לתת לו מעמד של קבע בישראל "כדוגמת יתר האחים והאחיות שלו -העותרים 3-6 כדוגמת העותרת 2 אמו והעותר 1 אביו ולחילופין "מדוע לא ייתן בנסיבות העניין היוצאות דופן פיתרון למצוקת העותר 7 וליתן לו מעמד בארץ כדין" . ואלה העובדות הצריכות לעניין: אביו של העותר 7 ,העותר 1 ,הינו תושב ישראל .יליד 1958 ואמו, העותרת 2 ,הינה אזרחית אלג'יר. הורי העותר 7 נישאו זה לזו בשנת 1985 ולהם ששה ילדים משותפים,שלכולם,כולל העותר 7, דרכון של מדינת ירדן.כל ילדי בני הזוג , כולל העותר 7 ולמעט העותר 6, נולדו באלג'יר . העותר 7 הינו יליד 21.9.87. עותר זה ,אמו, אחיו ואחיותיו נכנסו כנראה לירושלים בשנת 2001, לאחר שהתגוררו תחילה באיזור איו"ש ,ככל הנראה ללא הסדרה חוקית של שהותם.(ראה נספח ע/31 לעתירה) בתאריך 11.12.2005 התקבלה אצל המשיב ,לראשונה, פניה מאת העותר 1 (להלן- הפניה הראשונית ) לצורך קביעת מועד להגשת בקשת אחמ"ש עבור אשתו,העותרת 2, וששת ילדיו,העותרים 3,4,5,6 ו-7 ובתו אנסאם שאיננה צד לעתירה זו (נספח ע/1 לעתירה ונספח א' לתשובת המשיב ). במועד זה כבר היה העותר 7 בגיר. ב-26.4.06 נשלחה לעותר תשובה(להלן- התשובה) (נספח ג' לתשובת המשיב ) , שבה נכתב , בין היתר ,לגבי העותר 7 ואחותו הבכורה אנסאם ( ילידת יוני 1986) ,שכאמור איננה צד לעתירה ,"הרי שהנם בגירים ובקשות אלה אם יוגשו לא יאושרו". אין חולק כי העותר 1 אכן לא הגיש בקשה המשכית עבור העותר 7 ועבור אנסאם והבקשה הפורמאלית לאיחוד משפחות שהגיש התייחסה רק לעותרים 3,4,5,ו-6 כ"ילדים" (נספח ד' לתשובת המשיב ) .עוד יצוין כי בפתיח לפניה הראשונית ציין העותר 1 כי היא עבור "אשתו וילדיו" וגם התשובה התייחסה ,על פניה, לעובדה שהעותר הגיש את הבקשה גם עבור העותר 7 כ"ילד" ,שעה שהלה הפך כבר לבגיר ביום 21.9.05. יודגש כי בכותרת התשובה ששוגרה מטעם המשיב לעותר 1 צוין במפורש ,כי "בקשות נפרדות לילדים אנסאם ומוסטפא" (העותר 7 - מ.ה.).כלומר ,ציפיית המשיב הייתה שהעותר 7 ,ביחד עם העותר 1 או בעצמו, יגיש בקשה נפרדת כבגיר לאיחוד משפחות עם הוריו, אחיו ואחיותיו .אין חולק , כי העותר 7 עצמו לא הגיש עד היום בקשה עצמאית כזו ולא בכדי ביקש בא כוחו בסוף הדיון בעתירה לראות בעתירתו נשוא תיק זה את אותה בקשה. כבר בשלב זה ייאמר ,כי מדיניותו של המשיב לקבוע רף עליון לגילו של צאצא של תושב ישראל, שלא נולד בישראל והוא עצמו אזרח זר הנעדר מעמד בישראל, אשר רק לגביו רשאי ההורה תושב ישראל להגיש בקשה לאיחוד משפחות כ"ילד", מושתתת על רציונאלים סבירים שאף אושרו בפסיקתו של בית משפט זה. (ראה עת"מ(י-ם) 742/06 אבו קווידר נ.שר הפנים; עת"מ 926/04 עפאניה נ' שר הפנים ועת"מ (י-ם) 1028/07 נגווא מוחמד ואח' נ' שר הפנים (לא פורסם) . אין בכך כדי לומר שתושב ישראל שהינו הורה לצאצא בגיר ,שהוא אזרח זר שאין מעמד מוסדר בישראל,אינו רשאי להגיש בקשה לאיחוד משפחות עבור אותו צאצא מטעמים הומניטאריים ולמשיב מוקנה שיקול דעת רחב אם לאשר בקשה כזו בהתאם למדיניותו. ראה לדוגמא: בג"צ 48/89 ריינהלד עיסא נ' מנהלת הלשכה האזורית למינהל אוכלוסין מזרח ירושלים, פ"ד מג (4) 573; בג"צ 3403/97 אנקין נ' משרד הפנים, פ"ד נא (4) 522; בג"צ 1689/94 הררי נ' שר הפנים, פ"ד נא (1) 15; בג"צ 209/73 לאפי נ' שר הפנים, פ"ד כח(1) 13). לאחר הגשת בקשת העותר 1 (נספח ד' לתשובה) התקיימה מסכת התכתבויות ארוכה בין ב"כ העותר 1 לבין המשיב (נספחים ע/3-ע/28 לעתירה ונספחים ה-י"ז לתשובת המשיב ,שחלקם חופפים ).באותם מסמכים ,שכותרת רבים מהם הינה "בירור בקשות האחמ"ש עבור ילדיו ואשתו של מר חרוף איאד " נזכרו ,בין היתר, שמות חלק מאחיו של העותר 7 ,שהיו קטינים בעת הגשת הבקשה , אך שמו שלו לא נזכר בהם באופן פרטני . בעתירה ע/30 שהוגשה בעת"מ 8442/08 של בית משפט זה ,שאליה מפנה ב"כ העותרים ושאותה הגישו העותרים שם לאחר שפניות ששלחו למשיב לא נענו עת ארוכה, צוין אמנם שמו של העותר 7 בכותרת העתירה כעותר (מס' 8) .אולם, לא הייתה במסגרתה כל התייחסות ספציפית לעותר זה ולעניינו ואף לא צורף אליה כל מסמך הנוגע באופן פרטני אליו.העותרים שם גם נמנעו מלצרף את הפניה הראשונית, את התשובה ואת הבקשה הפורמאלית לאיחוד משפחות שהגיש העותר 1 , מסמכים שמהם ניתן ללמוד על עמדת המשיב בעניינו של העותר 7 ועל כך שהעותר 1 זנח בשל כך את צירופו של העותר 7 לבקשה. המדינה לא הגישה כתב תשובה לאותה עתירה .זאת מאחר שבית המשפט (כב' השופט י' עדיאל) לא אישר את בקשתה להארכת מועד למתן כתב תשובה לצורך בירור הפרטים העובדתיים הנוגעים לעתירה. משום כך, לא הוצגה ,כנראה, לבית המשפט ע"י המשיב התייחסות פרטנית לעניינם של העותר 7 או של יתר העותרים , אלא הוסכם כללית שהעתירה תימחק ונקבע לוח זמנים מוסכם לדרישת מסמכים מטעם המשיב , להמצאת מסמכים מטעם העותרים ולמתן החלטה בעניינם בתוך 4 חודשים מעת המצאת המסמכים . החלטה כאמור אכן ניתנה ונשלחה לעותר 1 ב-20.1.09 .במסגרתה ניתנה לעותרת 2 אשרת שהיה מסוג ב/1 לשנה, לעותרות 3,4 ו-5 ניתן מעמד ארעי מסוג א/5 לשנתיים ומעמד של קבע ניתן לעותר 6 (נספח ע/34 לעתירה). בעקבות החלטה זו שלח ב"כ העותרים ביום 9.3.09 למשיב מכתב "טרום עתירה " (ע/36) , שבו נזכר לראשונה במפורש שמו של העותר 7. במכתב זה נאמר "בנוגע לעותר 8 ,הלא הוא הבן בשם מוסטפא חרוף לא ניתנה תשובה כלל ובבירור מסתבר כי בקשתו נדחית בשל היות (כך במקור -מ.ה.) בגיר במועד הגשת הבקשה עבורו". ב"כ העותרים מציין במכתב זה כי העותר 7 נמצא בארץ מאז גיל 12 ומתגורר באופן רציף עם בני משפחתו אשר כולם קיבלו מעמד "ללא סייג".ומוסיף "לא ברור מדוע לא ניתן מעמד (לעותר/7) בכל מקרה היה מקום לבחון את עניינו ולו באופן חריג .לחלופין מדוע לא להעביר את עניינו של מר מוסטפה לוועדה הבינמשרדית לצורך מתן מעמד לו" ב"כ המשיב טוענת כי מכתב זה לא התקבל אצלו על אף אישור מסירה שהציג ב"כ העותרים. אין ספק כי במכתב זה יש יותר משמץ של היתממות.זאת, משום שכבר מתוך תשובת המשיב לפניה המקורית ,שניתנה ביום 26.4.06 , יכלו ב"כ העותרים , העותר 7 עצמו והוריו העותרים 1 ו-2 , להבין, כי הפניה להכיר בו כ"ילד" סורבה כבר אז וכי שומה עליהם ,אם רצונם בכך,להגיש למשיב בקשה נפרדת לאשר איחוד משפחות לעותר 7 כצאצא בגיר. מקובלת עלי לפיכך טענת ב"כ המשיב ,כי ניסיונו של העותר 7 לראות בהכללתו בעתירה הקודמת משום בקשה לאיחוד משפחות מטעמו כבגיר, אין לה על מה שתסמוך .העתירה הקודמת אכן היוותה על פניה "המשך טיפול" בבקשת העותר 1 לאיחוד משפחות עם אשתו ,העותרת 2 , ועם ילדיו הקטינים, העותרים 3,4.5ו-6 (נספח ד' לתשובה) על תולדותיה ,בקשה ששמו של העותר 7 נפקד ממנה. לכן, לא ניתן לומר כי עצם צירופו של העותר 7 כעותר לאותה עתירה וההסכמה הדיונית שהושגה בה בין הצדדים יצרו "בקשה חדשה" מטעמו של העותר 7 .ממילא גם לא התקיים "שיהוי" כלשהו בטיפול בעניינו של העותר 7 מטעם המשיב. מכל מקום, משלא באה פניה ישירה מטעמו של העותר 7 למשיב ,בבקשה לתת לו מעמד בישראל כבגיר לצורך "איחוד משפחות" עם הוריו, אחיו ואחיותיו ,שלהם ניתן מעמד כאן, בטרם הוגשה העתירה לבית משפט זה , הרי עתירה זו לוקה בחוסר מיצוי הליכים ודינה להידחות על הסף . בעניין זה כבר נפסק ,כי אף אם העותר סובר מראש שבקשתו אל המשיב תידחה , שומה עליו להקדים פנייה ישירה למשיב לעתירתו לבית המשפט . משלא עשה כן והמתין פרק זמן סביר לתגובה,תידחה עתירתו על הסף, זאת מבלי להידרש לתוכנה .בג"ץ 6486/07 סעיד בדראן ואח' נ' משרד הפנים סניף חדרה ואח' (פורסם באתר בתי המשפט) וכן בג"ץ 6939/09 פלונית נ' שר הפנים . אשר על כן העתירה נדחית על הסף . כפי שציינה ב"כ המשיב בדיון בפניי ,העותרים 1 ו-7 או מי מהם רשאים ,כמובן, לפנות למשיב בבקשה לאשר להם "איחוד משפחות" מטעמים הומניטאריים ,כולל פניה לוועדה הבינמשרדית שיש להניח כי תידרש לבקשתם תוך זמן סביר.לאור התשובה שיקבלו הם רשאים ,כמובן,לעתור שוב לבית משפט זה. העותרים ישאו בהוצאות המשיב בסך 3,000 ₪. תושב קבע / מעמד קבעמשרד הפנים