קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דחיית בקשה לביטול פיטורים: 1. בפנינו בקשת המבקשת גב' יפה שמעון (להלן-המבקשת) נגד ויצו-הסתדרות עולמית לנשים ציוניות (להלן-המשיבה) כי בית הדין יורה על ביטול החלטת המשיבה לסיים את עבודתה ועל החזרתה לעבודה. מנגד טוענת המשיבה כי פיטוריה של המבקשת נעשו כדין ולפיכך יש לדחות את הבקשה. 2. המבקשת הגישה תצהיר מטעמה. מטעם המשיבה הוגש תצהיר על ידי מר שוקי אורבך, מנהל אגף משאבי אנוש במשיבה (להלן- מר אורבך) וגב' טלי נאומן, מנהלת מעון ויצו בשכונת נווה יעקב (להלן-גב' נאומן). 3. אלה הן העובדות הנחוצות להכרעתנו זו כפי שהן עולות, לכאורה, מכתבי הטענות, תצהירי הצדדים והעדויות שבפנינו: א. המשיבה מפעילה מוסדות חינוכיים בכל רחבי הארץ ובכללם מעונות רב תכליתיים המיועדים לילדים ממשפחות מצוקה המצויים בסיכון גבוה ומספקים לילדים מסגרת בין השעות 07:00 עד 19:00. המבקשת הועסקה במעון רב תכליתי הממוקם בשכונת נווה יעקב בירושלים (להלן-המעון). ב. גיל הילדים במעון נע בין 3 חודשים ל-6 שנים והם מחולקים לארבע כיתות, על פי גילאים: תינוקות, פעוטות, גנון צעיר וגנון בוגר. שעות הפעילות של הכיתות הם 07:00-16:00. בנוסף פועל במעון צהרון החל משעות הצהרים, המחולק אף הוא לילדים צעירים ולילדים בוגרים. מספר המטפלות בכל כיתה נקבע בהתאם למספר הילדים וכל אחת מהן אחראית מבחינה טיפולית (אוכל, החלפה, דיווח להורים) על מספר ילדים קבועים ואילו הפעילות החינוכית בכיתה נעשית במשותף לכל הילדים. המטפלות במעון מועסקות 5 ימים בשבוע, על פי היקף משרתן. ביום החופשי של כל מטפלת, היא מוחלפת על ידי מטפלת שתפקידה לבצע רוטציה בין הכיתות השונות (להלן-מטפלת רוטציה). בנוסף מועסקות במעון מטפלות מחליפות שתפקידן למלא את מקומן של המטפלות במקרים של היעדרות מן העבודה (להלן-מטפלת מחליפה). מנהלת המעון קובעת את השיבוץ של כל מטפלת בכיתות המעון וכן את סידור העבודה של כל המטפלות וזאת בהתאם לצרכי המעון וככל שניתן בהתחשב בבקשות המטפלת. ג. המבקשת החלה לעבוד במעון כמטפלת מחליפה ביום 1/9/1997 וביום 1/1/99 שונה תפקידה ל"עוזרת מטפלת" (נספח ב' לתצהיר מר אורבך). החל מיום 1/1/00 המבקשת עובדת קבועה במשיבה. היקף משרתה של המבקשת השתנה מעת לעת בהתאם לצרכי המעון והחל מיום 1/1/06 המבקשת הועסקה בהיקף משרה של 84.7% (נספח ב' לתצהיר גב' נאומן). ד. במאי 2006 מונתה גב' נאומן למנהלת המעון. ה. בשנת הלימודים תשס"ח שובצה המבקשת בכיתת הגנון הצעיר. לאור הצפי כי מספר הילדים בכיתת הגנון הצעיר יהיה 24 ולאור הנחית משרד התמ"ת לשיבוץ מטפלת לכל 9 ילדים, שובצו בכיתת הגנון הצעיר 2 מטפלות נוספות. ו. החל מיום 5/11/07 ועד ליום 23/11/07 שהתה המבקשת בחופשת מחלה. ז. בתחילת חודש 11/07 מספר הילדים בכיתת הגנון הצעיר היה 18 ועל כן החליטה גב' נאומן, במהלך חופשת המחלה של המבקשת, להעביר את המבקשת לתפקיד מטפלת ברוטציה. גב' נאומן קיימה פגישה עם המבקשת, מספר ימים לפני תום תקופת המחלה, והודיעה לה על השינוי המתוכן . גב' נאומן נתנה למבקשת אפשרות לבחור את הכיתות במעון שבהן היא תבצע רוטציה, והמבקשת בחרה בכיתת הגנון הצעיר ובכיתת הגנון הבוגר (ס' 50 לתצהיר גב' נאומן; פרו' ישיבה מיום 27/1/08, עמ' 1, דברי המבקשת , נספח ז' לבקשה). ח. לאחר הפגישה הנ"ל האריכה המבקשת את חופשת המחלה בשבוע ימים ושבה לעבודה ביום 10/12/07. כאשר חזרה לעבודה המשיכה לעבוד בכיתת הגנון הצעיר, על פי הנחייתה של גב' נאומן, וזאת לאחר שהמשיבה קיבלה תקציב זמני למטפלת נוספת בכיתה זו עבור ילד שאובחן כאוטיסט. ט. ביום 27/12/07 התבקשה המבקשת להחליף למחרת היום עובדת בכיתת הגנון הבוגר, במקום עבודתה בגנון הצעיר. המבקשת סירבה למלא אחר ההנחיה וביום 28/12/07 הגיעה למעון ועבדה בכיתת הגנון הצעיר. בעקבות האירוע התקיים בירור למבקשת ביום 30/12/07 , בהשתתפות המבקשת, גב' נאומן, גב' שמחה סחר, מפקחת המעון (להלן-גב' סחר) וגב' אורנה כץ, עובדת סוציאלית של המעון (להלן-גב' כץ). בסיכום הבירור נרשם כדלקמן: "...לאחר שיחה של למעלה משעתיים עם יפה, שבמהלכה יפה פרטה את קשייה מצד אחד, אך הובהרו לה תנאי עבודתה והאילוצים במעון מצד שני, סוכם כלהלן: טלי תוציא ליפה מכתב על התנהגות בלתי הולמת, הקשורה בהתנהלותה של יפה ביום שישי האחרון (28.12). יפה תפנה לרופא תעסוקתי, כדי לקבל אישור להמשך עבודתה במעון, כשהרופא מודע לכך שיפה עובדת עם ילדים בגיל הרך ולוקחת תרופות. יפה תקבל עליה את השינוי בעבודה (מקבוצה קבועה לרוטציה), שכולל סידור עבודה אחר ממה שהיה לה עד עכשיו (סידור העבודה נמסר ליפה לפני כחודש). יפה תשמע להוראות המנהלת, בכל הקשור לעבודה." (נספח ג' לבקשה). י. בהתאם לסיכום הפגישה שלחה גב' נאומן מכתב למבקשת שעניינו "התנהגות בלתי-הולמת" (נספח ד' לבקשה). בנוסף הופנתה התובעת לרופא תעסוקתי על ידי מר ארדי, סגן מנהל משאבי אנוש במשיבה (נספח ה' לבקשה). יא. המבקשת נבדקה על ידי רופאה תעסוקתית שקבעה ביום 22/1/08, כי בשלב הזה לא נמצאה סיבה פיזית או נפשית להגביל את המבקשת בעבודתה (נספח ו' לבקשה). יב. החל מיום 31/12/07 ובמהלך כל חודש ינואר 08 נעדרה המבקשת מן העבודה מפאת מחלה (נספח ג' לתצהיר גב' נאומן). יג. ביום 9/1/08 פגשה התובעת במרכז מסחרי סמוך למעון שתי עובדות מהמעון - גב' דליה עדי, עובדת המטבח ותקווה יונה, מטפלת במעון . בעקבות דברים שנאמרו על ידי המבקשת במעמד זה, התקיים למבקשת בירור ביום 27/1/08 אצל מר רפי מיוחס, מזכיר האיגוד המקצועי בהסתדרות העובדים במרחב ירושלים. בבירור השתתפו, המבקשת ובעלה, גב' נאומן וגב' סחר. מפרו' הדיון עולה כי השימוע נסב סביב התנהגות התובעת כלפי עובדת המעון וכן בעניין שיבוצה של התובעת וסידור העבודה. בסיכום הפגישה נרשם כך: "עפ"י סיכום עם יפה ואיציק, יפה תוכל להגיע למעון ביום רביעי בשעה 07:00 בבוקר וכן עוד פעמיים בשבוע בשעה 07:30, למשך השנה הקרובה. בשנה הבאה תיבחן אפשרות אחרת הן בנושא הכיתות והן בנושא שעות העבודה בשעות הבוקר. ממחר 28.1.08 מתחילה יפה לעבוד עפ"י הסיכומים הנ"ל במעון והמצב יבחן למשך ה-3 חודשים הקרובים כאשר טלי מנהלת המעון מצד אחד וכן יפה שמעון מהצד שני מדווחים לרפי על התנהלות העניינים" (נספח ז' לבקשה). יד. ביום 25/3/08 פנתה באת כוח המבקשת לגב' סחר וטענה, כי במהלך חודש דצמבר 07 הופצה שמועה לפיה המבקשת הכתה שתי עובדות של המעון וכתוצאה משמועה זו, הורעה מערכת היחסים בין המבקשת ובין עובדות המעון ולכן היא מבקשת כי המשיבה תערוך למבקשת שימוע בנוכחות העובדות שלכאורה הוכו וזאת במטרה לטהר את שמה (נספח ח' לבקשה). טו. ביום 8/4/08 התקיימה פגישה בנוכחות המבקשת, גב' סחר, גב' נאומן ושתי עובדות המעון. מסיכום הישיבה עולה, כי הובהר למבקשת כי אף אחת מהעובדות לא טענה כי היא הכתה אותה ואין בתיקה שום מכתב אישי המעלה טענה זו נגדה (נספח ט' לתצהיר מר אורבך). טז. במכתב מיום 28/4/08 דיווחה גב' פנינה גפן, מנהלת מחוז ירושלים והסביבה במשיבה לבאת כוח המבקשת אודות קיומו של הבירור ביום 8/4/08 . בין היתר ציינה כך: "בשיחה בנוכחית, כמו בשיחות קודמות או בכתב במקום כל שהוא לא נטען שיפה הכתה שתי עובדות. נושא זה הובהר ליפה שוב בפגישה ואנו מקוות שטענה זו הופרכה והובהרה באופן מוחלט. על מנת להמשיך ולקיים אוירה חיובית ונעימה אנו מוכנים לשוב ולהיפגש עם מי שנדרש, כמו כן מר רפי מיוחס נציג ההסתדרות מוכן להיפגש במטרה להשיב את העבודה למסלול תקין" (נספח ט' לבקשה, הדגשות של המותב). ביום 13/5/08 השיבה באת כוח המבקשת למכתב וביקשה לקבוע פגישה "על מנת לברר סופית את הנושאים במחלוקת" (נספח י' לבקשה). יז. ביום 20/5/08 פנה מר אורבך לבאת כוח המבקשת וביקש לקיים דיון בעניינה של המבקשת במשרדו (נספח יא' לבקשה). במענה למכתבו מיום 12/6/08 ביקשה, כי יערך בירור "באשר לשמועות חסרות הבסיס שהועלו כנגדה", וציינה כי אם ברצונו לעלות נושאים אחרים היא תשמח לעשות זאת לאחר הבירור המבוקש על ידה (נספח יב' לבקשה). יח. ביום 28/7/08 שבה התובעת באמצעות באת כוחה וביקשה, כי ייערך לה שימוע בדבר השמועות שהופצו נגדה במטרה ליישב עניין זה סופית (נספח יג' לבקשה). יט. ביום 10/9/08 פנתה באת כוח המבקשת לגב' גפן וטענה כי היא מסכימה שלא היה מקום לערב את מר אורבך ובנוסף שבה וביקשה שתתקיים פגישה בעניין הפצת השמועות נגד המבקשת (נספח יד' לבקשה). כ. בשנת הלימודים תשס"ט שובצה המבקשת בכיתת הגנון הבוגר. כא. ביום 24/9/08 פנתה ב"כ התובעת לגב' כרמית אוחיון, מנהלת מחוז ירושלים במבקשת וטענה כי מתחילת שנת הלימודים החדשה גב' נאומן מתנכלת למבקשת, מפלה אותה ביחס למטפלות אחרות, מתעלמת מבקשותיה לקבלת יום חופש ביום המועדף עליה ומתעלמת מסידורי העבודה שהיא מגישה ודרשה כי התנהלות זו תופסק שאם לא כן תפנה המבקשת לבית הדין (נספח טו' לבקשה). כב. ביום 24/11/08 ערכה גב' נאומן תחקיר אודות אירוע שבו המבקשת הזניחה, לכאורה, את אחד מילדי כיתתה. בסיכום התחקיר נרשם כדלקמן: "עקב בעיות חוזרות ונשנות (מכתבים נמצאים בתיק האישי של יפה שמעון) של יפה עם חברותיה לצוות ואיתי, ובגלל התרשמותי שאינה מבינה את חומרת העניין ומתנערת מאחריות, אני מבקשת לקיים שימוע או ברור בעניינה ומבקשת את פטוריה" (נספח יד' לתצהיר מר אורבך). כג. ביום 30/11/08 הוזמנה המבקשת לשימוע נוכח כוונת המשיבה לשקול את המשך העסקתה. הסיבות שבגינן הוזמנה המבקשת לשימוע פורטו במכתב כך: "1. יציאתו של הילד ליאב אסאדי מחוץ לכתליי הכיתה אל המבואה. 2. בעיות תקשורת עם הצוות והמנהלת" (נספח יח' לבקשה). כד. נוכח דרישת באת כוח המבקשת מיום 1/12/08, כי המשיבה תמציא פירוט מלא של כל הטענות העולות נגד המבקשת (נספח יט' לבקשה), שלח מר אורבך הזמנה נוספת לשימוע (נספח כ' לבקשה) ובה פורטו הסיבות בגינן היא מוזמנת לשימוע כך: "1. יציאתו של הילד ליאב אסאדי בתאריך 12.11.08 לקראת השעה 16:00 לבדו, מחוץ לכיתה אל המבואה שבהמשך יצא מחוץ למעון לגינת הכניסה. באירוע זה לא נלקחה אחריות מצידך כמו גם לא הבנת את חומרת העניין. 2. בעיות תקשורת עם הצוות והמנהלת - אינך מדברת עם המטפלות, חברותייך לעבודה ולא משתפת איתן פעולה למען הילדים" (נספח טז' לתצהיר מר אורבך). כה. ביום 9/12/08 התקיימה ישיבת השימוע במשרדו של מר אורבך. בישיבה השתתפו גב' נאומן, גב' חסון, הממונה המנהלתית המחוזית, גב' סחר , גב' גליה חן-מנהלת הגיוס וההדרכה בויצו, המבקשת, בעלה ובאת כוחה (פרו' הישיבה , נספח יד' לתצהיר גב' נאומן). במהלך הישיבה הוצע למבקשת שיבוץ במעונות אחרים של המשיבה (שאינם מעונות רב תכליתיים) כגון מעון בית הכרם, מעון הדסה עין כרם ומעון אפרתה וסוכם, כי המבקשת תודיע עד ליום 14/12/08 האם היא מקבלת או דוחה את ההצעה לעבור למעון אחר ועד לאותו מועד תשהה בחופשה על חשבון המשיבה. כו. ביום 14/12/08 הודיעה באת כוח המבקשת, כי המבקשת דוחה את ההצעה לעבור למעון אחר של ויצו. המבקשת ביקשה לחזור לעבודה במעון ולעבור לכיתת הגנון הצעיר, במקום כיתת הגנון הבוגר בה שובצה בתחילת השנה (נספח כב' לבקשה). כז. ביום 29/12/08 נשלח למבקשת מכתב סיום עבודה (נספח א' לתצהיר מר אורבך). עוד באותו היום הוגשה הבקשה שבפנינו. דיון והכרעה 4. כאמור אנו מצויים בהליך של סעד זמני בו נדרש בית הדין להכריע בטענות הצדדים, על סמך ראיות לכאורה שהובאו בפנינו, והכרעותינו הן במישור הלכאורי בלבד. על מנת שנשקול הוצאת צו מניעה או צו עשה כמבוקש, עלינו לבחון את סיכויי התביעה מחד ואת מאזן הנוחות מאידך. השאלה העומדת בבסיס המחלוקת בין הצדדים, לה נדרשת הכרעתנו היא, האם נפל פגם בהליך פיטוריה של המבקשת, המצדיק מתן סעד זמני בטרם התבררה המחלוקת בין הצדדים בתיק העיקרי. במסגרת הבקשה העלתה המבקשת שתי טענות עיקריות המצדיקות לשיטתה מתן סעד זמני נגד פיטוריה. האחת - פיטוריה נעשו משיקולים לא עניינים, בחוסר תום לב ונבעו מהתנכלות זדונית, ממושכת ושיטתית מצד גב' נאומן. השנייה - לא התקיים הליך שימוע כדין ולא ניתנה לה זכות טיעון. 6. נקדים ונאמר, כי לאור טענות הצדדים, המסמכים, כמו גם העדויות אשר הובאו בפנינו מצאנו כי יש לדחות את בקשת המבקשת, שכן, לכאורה, לא נפל פגם היורד לשורשו של עניין בהליך פיטוריה, המצדיק את התערבות בית הדין. ואלו הם הנימוקים להכרעתנו. האם פיטוריה של המבקשת היו משיקולים לא עניינים ובחוסר תום לב 7. לטענת המבקשת, הסיבה האמיתית לפיטוריה הינה חוסר אהדה מצד מנהלת המעון אשר מסיבה בלתי ברורה מתנכלת לה באופן שיטתי מאז החלה את עבודתה במעון. לטענתה, פיטוריה נגועים בשיקולים זרים ופסולים ובחוסר סבירות קיצונית וטענות המשיבה נגדה מופרכות ויש בהן הוצאת דיבה ולשון הרע. מנגד טוענת המשיבה, כי קיימות בעיות רבות בתפקודה של המבקשת במעון ובנוסף ישנו קרע עמוק בין המבקשת ובין מנהלת המעון והמטפלות האחרות. לטענתה אין ממש בטענות המבקשת בדבר התנכלות מצד גב' נאומן וכל כולן פרי תחושותיה הסובייקטיביות של המבקשת. 8. קודם שנבחן האם פיטוריה של המבקשת היו משיקולים עניינים נציין דברים שנאמרו על ידי בית הדין הארצי בכל הנוגע לביקורת שיפוטית בית הדין על החלטות מנהליות כדלקמן: "כלל הוא כי בית הדין לא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת וכי לא יתערב בהחלטה לשנות, אלא אם כי יש בה פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או כי היא נגועה בשיקולים זרים, או באי סבירות קיצונית היורדת לשורשו של ענין. בית הדין אף לא ישים שיקולי דעתו תחת זו של הרשות אפילו היה הוא בעצמו בוחר באפשרות אחרת מזו שבחרה בה הרשות ללכת, כל עוד מצויה אותה אפשרות במתחם הסבירות..." (ע"ע 1123/00 בית ספר תיכון עירוני כל ישראל חברים בתל-אביב יפו - יצחק צויזנר, ) מן הכלל את הפרט 9. בראש ובראשונה נציין כי המבקשת לא ביססה את טענותיה בדבר התנכלות מכוונת וזדונית של מנהלת המעון והן נותרו בעלמא. המבקשת פרסה בהרחבה את סידורי העבודה שקיבלה החל ממאי 2006 ועד לשנת הלימודים הנוכחית וטענה, כי גב' נאומן הכינה את סידור העבודה ושיבצה אותה לכיתות שונות תוך התעלמות מצרכיה האישיים וללא כל ההתייעצות איתה. בנוסף טענה, כי יש לראות בשיבוצה כמטפלת ברוטציה' במהלך שנת הלימודים תשס"ח' כהורדה בדרגה והרעה בתנאי העבודה. לא מצאנו במכלול העדויות והראיות בסיס לטענותיה של המבקשת כי שיבוצה בכיתה זו או אחרת נעשה מתוך התנכלות זדונית נגדה. כל שהוכח בפנינו הוא, כי המבקשת לא היתה שבעת רצון מהשיבוצים שקיבלה במהלך השנים האחרונות ובכך אין די כדי לבסס טענה בדבר התנכלות זדונית ומכוונת מצד גב' נאומן. טענותיה של המבקשת נסתרו בעדותה העקבית והמהימנה של גב' נאומן ממנה עולה, כי כל ההחלטות שקיבלה בעניינה של המבקשת התקבלו מטעמים מקצועיים ועניינים ובהתאם לצרכי המעון ובמהלך השנים היא התחשבה, ככל הניתן, בבקשותיה הרבות של המבקשת באשר לסידור העבודה וניסתה ללכת לקראתה ככל שיכלה בכפוף לצרכי המעון. נוסיף עוד, כי מעדותה של המבקשת עולה, כי בעקבות שיבוצה כמטפלת ברוטציה לא חל כל שינוי בתנאי העסקתה- שכרה לא נפגע, דרגתה לא הורדה והיקף משרתה נותר ללא שינוי (עמ' 3 ש' 14-4, עדות המבקשת). אשר על כן, נדחות טענות המבקשת, כי שיבוצה כמטפלת ברוטציה משמעו הורדה בדרגה והרעה בתנאי העבודה. 10. לא זו אף זו, כפי שנפרט להלן, פיטוריה של המבקשת נבעו משיקולים עניינים ובשל בעיות תקשורת עם עֲמִיתוֹתֶיהָ לעבודה וכן בשל בעיות בתפקודה וזאת רק לאחר שהמבקשת דחתה את הצעת המשיבה לעבור לעבוד במעון אחר. 11. ראשית, אנו מקבלים את טענת המשיבה כי ישנו קרע עמוק בין המבקשת לבין גב' נאומן ובין המבקשת לבין המטפלות האחרות ושבעיות התקשורת משפיעות על תפקודה של המבקשת. בתצהיר הודתה המבקשת כי ישנה בעיית תקשורת בינה לבין המטפלות ששובצו איתה ואף טענה כי הדבר פוגע בילדים שתחת חסותה. המבקשת הטילה את כל האחריות על שתי המטפלות וטענה, כי כנראה על פי הנחייתה של גב' נאומן, שתי המטפלות הנוספות אינן משתפות אותה ו/או את הילדים שתחת חסותה בפעילויות הכלליות בכיתה, הן אינן נענות לקריאותיה לעזרה וכתוצאה מהתנהגותן היא "מבודדת חברתית בתוך הכיתה ואינני חלק מעבודת הצוות" (ס' 46-47 לתצהירה). טענות אלה של המבקשת נדחות מכל וכל. המבקשת לא סיפקה הסבר ראוי ומניח את הדעת מדוע יש להטיל את האחריות רק על המטפלות האחרות והחשוב מכל הוא, שהמבקשת לא פירטה האם היא ניסתה לשפר את הקשר עם חברותיה לעבודה ואם כן באיזה אופן, וזאת בכדי שהיא תוכל לבצע את תפקידה כראוי ושהילדים שתחת חסותה לא יפגעו. כל שהוכח בפנינו הוא, כי המבקשת דרשה לעבור לכיתה אחרת ולא הצליחה להפנים כי השיבוץ לכיתה נעשה גם בהתאם לצרכי המעון ולא רק בהתאם לרצונותיה. יתר כל כן, טענות המבקשת נסתרו בעדותה הקוהרנטית של גב' נאומן שפירטה את בעיות התקשורת בינה לבין המבקשת ובין המבקשת לחברותיה לעבודה. בשל חשיבות הדברים נביא אותם כאן כלשונם: "ש. מפנה לסעיף 86 שם את כותבת: חרף הבעיות....-חוץ מהבעיה הזו לכאורה של ליאב, איזב עוד בעיות במעון. ת. כל התפקוד של מולי ומול חברותיה לצוות מהרגע שנפלה החלה שיפה עוברת לעבוד ברוטציה, ההחלטה משנה שעברה, גם כעסים מאוד גדולים גם עלי וגם על חברותיה, גם הרבה ימי מחלה והיעדרויות מוצדקות, גם חוסר תקשורת טוטאלי השנה עם חברותיה המטפלות בכיתה, השנה זה היה פשוט קשה, הבעיות היו על זה שהיא לא מוכנה לקבל את מה שאומרים לה. ש. כמו מה. ת. כמו סידור עבודה, ציוות בכיתה, הדרכה, כל דבר גרר, אם הייתי נכנסת וצריכה לומר שצריך לעשות משהו, עם יפה זה היה ויכוח, זה מסתובב סביב משהו שהוא חסר קבלה, לא מקבלת , החברות שלה גם משנה שעברה וגם השנה מבקשות לעשות הכל בשבילה, אני מוכנה לוותר על יום חופשי שלי שהיא תיקח אותו וויתרו לה, מטפלת מוכנה לעבוד עד שעה 8 ושיפה לא תבוא בשעה 7 וחצי וזה רק כדי שיפה תהיה מרוצה, היו כל כך הרבה ניסיונות להרגיע אותה ולהגיע לליבה" .... ת. ...אני ביקשתי כמה פעמים עזרה בטיפול ביפה, ואני מתכוונת להכוונה לעזרה, הפניה שלה לקבל עזרה במקומות נכונים מבחינתה מפני שכל ההתנהגות שלה במעון מאז שהעברתי אותה מהגנון הצעיר הייתה התנהלות, ואני לא פסיכולוגית, היא קיבלה את זה מאוד קשה ומעבר לפרופורציה. ש. יפה פנתה אלייך ואמרה לך והביעה בפנייך את התחושה שלה שהצורה שבה הדברים נעשו והתנהלת, עשית את זה מאחורי גבה בזמן שהיא הייתה בחופשת מחלה, והיא באה והכל השתנה, זו התחושה הכבדה שהיא הלכה איתה לאורך זמן, האם ניסית להסביר לה. ת. כל כך הרבה פעמים ישבתי איתה לבד, עם אורנה העובדת הסוציאלית של המעון, עם שמחה המפקחת של המעון, מתוך מטרה להרגיע אותה ולהבהיר לה שהמצב לא נורא, לבוא לקראתה בכל דרך אפשרית שיכולה להיות, כל פיתרון שהצעתי לה היא לא קיבלה אותו. היה לה קשה לקבל את סידור העבודה ואמרתי אולי פעם אחת בעלת יחזור יותר מוקדם או שיצא יותר מאוחר ואת תגיעי יותר מאוחר, כל פיתרון שהצעתי הייתה לה תשובה למה לא לקבל את הפיתרון שהצעתי לה, וכך גם עם העו"ס של המעון והמפקחת" (עמ' 12 ש 28-8, עמ' 13 ש' 11-1). ובחקירתה החוזרת הוסיפה כך: "ש. דיברת על כל מיני דוגמאות אחרות שמטפלות אחרות רוצות לסייע ליפה, זה נבע מחברות או משהו אחר. ת. לא, זה נבע מזה שנמאס להם מהפרצופים החמוצים, ההערות הקשות" (עמ' 14 ש' 8-6). הנה כי כן, מעדותה של גב' נאומן עולה, כי המבקשת לא שיתפה פעולה איתה ועם המטפלות האחרות בכיתה וכל הניסיונות של גב' נאומן והמטפלות לפייס את המבקשת ולשכך את כעסה נכשלו. העבודה במעון הינה עבודת צוות הדורשת שיתוף פעולה ואמון בין המטפלות ואין ספק כי קיומה של מערכת יחסים מתוחה וחוסר שיתוף הפעולה בין המבקשת למטפלות מהווה שיקול ענייני להמשך העסקתה של המבקשת . 12. השיקול הנוסף שהביא את המשיבה לשקול את סיום העסקתה של המבקשת היה התנהלותה באירוע שבו יצא ללא השגחה ילד מכיתתה מחוץ לכותלי הכיתה והמעון. ממכלול הראיות בפנינו עולה, כי ביום 12/11/08 (לא נמצא בסיס ראייתי לטענת המבקשת כי האירוע התרחש ביום 5/11) לקראת השעה 16:00, בעת שהמבקשת עמדה בכניסה לכיתה עם אחת האמהות ושוחחה איתה , המבקשת לא שמה לב כי אחד הילדים יצא לבדו מן הכיתה מחוץ למעון. באותה העת היו במעון שתי מטפלות נוספות ובת שירות לאומי שישבו עם הילדים בתוך הכיתה והעסיקו אותם בזמן ההמתנה להורים. 13. לטענת המבקשת, האחראית ליציאתו של הילד מהגן ללא השגחה, היתה המטפלת ברוטציה אילנה ולא היא, מאחר שאילנה החליטה לשלוח את הילד אליה, בעת ששוחחה עם אחת האמהות ולא יידעה אותה בעניין זה למרות היא ראתה שהמבקשת עסוקה בשיחה עם אחת האמהות (ס' 60 לתצהיר המבקשת). אף טענה זו של המבקשת דינה להדחות. אין מחלוקת כי המבקשת היתה המטפלת הקבועה באותה כיתה, שכן האחרות היו מטפלת רוטציה, מטפלת מחליפה ובת שירות לאומי והיא היתה האחראית האישית על הילד מבחינה טיפולית. על כך נוסיף, כי המבקשת עמדה בכניסה לגן ועל כן ניתן לצפות, כי גם בעת שהיא משוחחת עם אחת מהאימהות היא תבחין שאחד הילדים חולף על פניה ויוצא מהכיתה. בנסיבות אלה בוודאי שגם המבקשת אחראית על יציאתו של הילד מחוץ למעון והעובדה שהמבקשת לא לקחה שום אחריות מצידה על אירוע זה מעידה על קושי לקבל ביקורת ולהפנים את הצורך בשיתוף פעולה תקין בין צוות העובדות במעון. 14. לבסוף נציין כי גם לפני שנת הלימודים הנוכחית התעוררו בעיות בתפקודה של המבקשת כגון: סירובה של המבקשת למלא אחר הנחייתה של גב' נאומן להחליף ביום 28/12/07 עובדת מכיתת הגנון הבוגר, במקום עבודתה בכיתת הגנון הצעיר; בעיות אישיות של המבקשת שבגינן הופנתה המבקשת לרופא תעסוקתי שיבחן את כשירותה לעבודה; הדברים שאמרה המבקשת בגנות מנהלת המעון והתנהלות המשיבה, בעת שפגשה במרכז מסחרי הסמוך למעון שתי עובדות של המעון . 15. לאור כל האמור אנו קובעים כי לא הוכחה בפנינו תשתית עובדתית ומשפטית לכאורית, שיש בה כדי להצביע כי פיטורי המבקשת היו מנימוקים לא עניינים ובחוסר תום לב . מצאנו כי החלטת המשיבה לפטר את המבקשת סבירה ונבעה משיקולים עניינים ולפיכך אין כל עילה להתערבותנו בהחלטה. חובת השימוע וזכות הטיעון 16. השאלה העומדת בפנינו כעת היא, האם נערך למבקשת שימוע כדין והאם ניתנה לה זכות טיעון ראויה. לטענת המבקשת היא לא קיבלה פירוט בדבר הסיבות בגינן הוזמנה לשימוע והזימונים שנשלחו אליה כללו הנמקה חלקית בלבד. בנוסף טוענת המבקשת, כי במהלך השימוע העלתה המשיבה האשמות נגדה וחרף בקשתה לקבל פרטים בדבר האירועים נמנעה המשיבה מלפרט זאת. באשר להצעת המשיבה להעבירה לעבוד כמטפלת במעון אחר, טוענת המבקשת, כי למשיבה אין זכות להעבירה מאחר שרכשה לעצמה זכות קנויה לעבוד במעון נווה יעקב, לאור העובדה שהיא עבדה במעון כ-10 שנים וכי המעונות החלופיים שהוצעו מרוחקים מביתה מרחק של יותר משעתיים נסיעה ועל כן ההצעה להעבירה מהווה פגיעה בתנאי עבודתה ואינה מדתית וסבירה. לבסוף טוענת המבקשת, כי המשיבה לא בחנה אפשרויות אחרות אשר מידת פגיעתן בזכויותיה תהיה פחותה. 17. הכלל בדבר קיומו של שימוע, דורש כי רשות מנהלית לא תפגע באדם אלא אם נתנה לו קודם לכן הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו בפניה. המטרה העיקרית של השימוע היא לאפשר לעובד להזים את הטענות כלפיו, ולנסות לשכנע את העומד להכריע בגורלו שלטענות אין בסיס (ע"ע 355/99 לורה לינדר נ' ארגון נכי תאונות עבודה, פד"ע לז 846). בית הדין הארצי קבע לעניין חובת השימוע וזכות הטיעון כדלקמן: "זכות הטיעון איננה מטבע לשון, אין לראות בה 'טקס' גרידא שיש לקיימו, מצוות אנשים מלומדה, כדי לצאת לידי חובה. זכות הטיעון נמנית על זכויות היסוד של שיטתנו המשפטית ומטרתה להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבורכת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדתו ולעניינו של מי שעלול להיפגע מן ההחלטה. זוהי זכותו הראשונית של העובד לדעת מה הן הטענות המועלות נגדו, או בעניינו ובהתאם ליתן תגובתו להן, להציג את האידך-גיסא, מנקודת ראותו, ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו... עד כאן הזכות וממנה נובעת החובה המוטלת על המעביד להציג בפני העובד את הטענות המופנות כלפיו, ואת השאלות שעלו בעניינו אשר יש בהן כדי להשפיע על מקבל ההחלטה. כל זאת בפתיחות, בהגינות ובתום לב מבלי לכחד דבר מן העובד..." (ע"ע 1027/01 ד"ר יוסי גוטרמן נ' המכללה האקדמית עמק יזרעאל, עבודה ארצי, כרך לג (68) 35. 18. במקובץ מהעדויות והראיות שהוצגו בפנינו עולה, לכאורה, כי אין בסיס לטענות המבקשת באשר לפגמים שנפלו לטענתה בהליך השימוע. ראשית, נדחית טענת המבקשת כי לא קיבלה פירוט בדבר הסיבות בגינן הוזמנה לשימוע. בזימון שנשלח למבקשת ביום 30/11/08 נרשמו שני נימוקים שהביאו את המשיבה לשקול את סיום העסקתה. האחד - יציאתו של ילד מהכיתה מחוץ למעון. השני- "בעיות תקשורת עם הצוות והמנהלת- אינך מדברת עם המטפלות, חברותייך לעבודה ולא משתפת איתן פעולה למען הילדים". באשר לשיקול הראשון בוודאי שדי בפירוט המופיע במכתב ההזמנה לשימוע. באשר לשיקול השני, לטעמנו די בפירוט שמופיע במכתב השימוע ולא מוטלת חובה על המשיבה לפרט כל מקרה ואירוע ספציפי שבו התעוררה בעיית תקשורת בין המבקשת למטפלות ובין המבקשת לגב' נאומן. מן הסתם, במהלך יום העבודה במעון ישנם אינטראקציות רבות בין המטפלות שבהן חוסר שיתוף הפעולה ובעיות התקשורת מוצאות את ביטוין. על כן אין זה סביר לדרוש מהמשיבה לערוך רישום מדויק ומפורט של כל דבר שנאמר או של כל אירוע קטן. יתר על כן, דרישתה של המבקשת לקבל פירוט מדויק של כל אירוע, לרבות מועדים מדויקים, הינה דרישה מיתממת וזאת בשים לב לעובדה שהמבקשת הודתה בקרע העמוק בינה לבין המטפלות והיא אף ביקשה לעבור לכיתה אחרת. המבקשת במקום לנסות ולשכנע בצדקתה ולנסות להתמודד עם הטענות בדבר בעיית התקשורת עם הצוות ועם המנהלת, בחרה להתחמק ולדרוש לקבל פירוט מדויק של אירועים. לאור כל האמור נקבע, כי המבקשת ידעה היטב את הטעמים שעמדו בבסיס כוונות המשיבה לפטרה . 19. שנית, למבקשת אשר הייתה מיוצגת על ידי באת כוחה ניתנה מלוא ההזדמנות להגיב לכל הטענות שהועלו נגדה ולשכנע את העומדים להכריע בגורלה לא לסיים את העסקתה. כפי שעולה מפרו' הדיון המבקשת ניצלה אפשרות זו בעצמה ובאמצעות באת כוחה. 20. זאת ועוד, העובדה שהמשיבה הציעה למבקשת בישיבת השימוע אפשרויות שיבוץ במעונות אחרים באזור ירושלים, מעידה על תום ליבה של המשיבה ועל רצונה לבחון אפשרויות אחרות פוגעניות פחות מסיום העסקה. לעניין זה נדגיש כי למרות שהמעונות שהוצעו למבקשת רחוקים ממקום מגוריה מדובר בהצעה פוגענית פחות מסיום עבודה. 21. לאור כל האמור נקבע כי המשיבה קיימה הליך שימוע כדין ולא נפל פגם מהותי בהליך ואו בהחלטת המשיבה המצדיק את התערבות בית הדין. מאזן הנוחות 22. בבחינת מאזן הנוחות נוטה הכף לכיוון המשיבה. פיטוריה של המבקשת נעשו משיקולים עניינים ולאחר שהמבקשת סירבה לקבל את הצעת המשיבה לעבור לעבוד במעון אחר. בבואנו לבחון ולשקול את מידת הנזק שעשוי להיגרם לכל אחד מבעלי הדין אם יינתן הסעד, אם לאו והשוואתם של נזקים אלה מול אלה, סבורים אנו, כי הנזק שעשוי להיגרם למשיבה בהחזרת המבקשת לעבודה, יהיה גבוה מהנזק שעלול להיגרם למבקשת אם יקבע כי פיטוריה נעשו שלא כדין. לא זו אף זו, כאשר אנו מעמידים על כף המאזנים את סיכוי המבקשת בתביעתה העיקרית והסעד המבוקש בה נוטה הכף לדעתנו לדחיית הבקשה לסעד זמני. סוף דבר 23. הבקשה נדחית. לאור נסיבותיה האישיות של המבקשת ולמרות שהבקשה נדחתה סבורים אנו, כי אין לפסוק הוצאות כנגד המבקשת בשלב הזה. יחד עם זאת, שאלת ההוצאות של הליך זה תישקל בסיום כל ההליכים בין הצדדים. ביטול פיטוריםפיטורים