קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דחיית בקשה למתן פסק דין חלקי בבית הדין לעבודה: השופטת נילי ארד לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (סגנית נשיא השופטת אורלי סלע; עב' 8314/07) , אשר דחה בקשת המבקש למתן פסק דין חלקי המורה למשיבה ליתן בידו טופס 161 בנוגע לפיצויי פיטורים שנצברו לטובתו. השתלשלות ההליכים 2. המבקש הגיש בקשה למתן פסק דין חלקי בטענה כי למרות שחלפו למעלה מארבע שנים ממועד פיטוריו, לא ניתן לו טופס 161. הסעד לו עתר הוא כי בית הדין יורה לנתבעת לתת בידיו "טופס/י מס- הכנסה 161, המופנים לפקיד השומה בנוגע לפיצויי הפיטורין שנצברו" לזכותו. 3. המשיבה התנגדה לבקשה תוך שטענה, כי הצדדים חלוקים באופן מהותי בסוגיית פיצויי הפיטורים; כי בין הצדדים התבררה תביעה נוספת, עב' 4819/03 (להלן: התביעה הנוספת) ואף במסגרתה היו הצדדים חלוקים בדבר מועד הפיטורים ורכיבי השכר הקובע לפיצויי פיטורים. המשיבה ביקשה לדחות תביעתו הנוכחית של המבקש על הסף שכן לטענתה מתנהל "הליך כפול" ויש לדון בבקשתה זו טרם מתן ההחלטה בדבר פסק דין חלקי. 4. בית הדין האזורי דחה את בקשת המבקש ואלה עיקר נימוקיו: "לגופו של עניין טענה המשיבה כי הצדדים חולקים על מועד הפיטורים, הם חולקים על עצם השאלה האם יש להוסיף ולהפריש עבור פיצויי פיטורים או האם עמדה המשיבה בתנאי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג - 1963, כמו כן חלוקים הם בדבר שאלת זכותו הנטענת של המבקש לכפל פיצוי ועל גובה השכר והרכיבים לחישוב פיצויי פיטורים. בנסיבות אלה כלל לא ברור כי העתרות לבקשה עומדת בתנאי תקנה 191 במובן זה 'שאין בהמשך הדיון כדי לשנות את הממצאים לגבי העובדות המהותיות או לגבי השאלות העומדות להכרעה לעניין התביעה או הסעד כאמור' "; בפסק הדין בתביעה הנוספת אשר ניתן זה מכבר לא הוכרעה הפלוגתא בדבר מועד פיטוריו של המבקש ו"למותר לציין כי כל טענות המבקש המתייחסות לפיצויי פיטורים קשורות ממילא גם לסעד של מתן צו עשה למתן טופסי 161 ומשכך לא ניתן לומר כי אין בהמשך הדיון כדי לשנות את הממצאים לגבי העובדות המהותיות לעניין הסעד המבוקש"; טרם הוכרעה בקשת המבקש לתיקון כתב התביעה במסגרתה "המבקש עומד על תביעתו לכפל פיצויי פיטורים ובתוך כך להציג את שומת הצבירה שנצברה לזכותו בקרן פנסיה 'מבטחים' בגין פיצויי פיטורים. גם כאן מדובר בעניין הקשור לבקשה למתן סעד של מתן צו עשה למתן טופסי 161. משטרם הוכרעה בקשה זו לגופה לא ברור כיצד ניתן להיעתר לבקשה למתן פסק דין חלקי בסוגיה הקשורה לה"; לאור תגובת המשיבה לפיה יוכל המבקש לפנות למשיבה ולנסות להסדיר עמה את סוגיית טופס 161 "ככל שאפשרי הדבר ובכפוף להוראות הדין", אזי, "גם מטעם זה ונוכח הנכונות העולה מכתבי הטענות" אין מקום להיעתר לבקשה. הבקשה לרשות ערעור 5. עיקר הבקשה נוגעת למסגרת הדיון בבית הדין האזורי בטענה כי ההחלטה ניתנה במותב חסר וללא החלטה מוקדמת בבקשה לדיון בפני "דן יחיד". בעתירתו, ביקש להורות כי תבוטל החלטתו של בית הדין האזורי ויוחזר "הדיון לערכאה הדיונית על מנת שיכריע בבקשה במותב חוקי". טעמיו של המבקש הם אלה: דחיית הבקשה למתן פסק דין חלקי "מחייבת את בית הדין להתכנס בהרכבו המלא" משלא הוחלט קודם לכן שההליך כולו או בקשת הביניים תידון בדן יחיד; אב בית הדין "לבדה, מבלי שנתנה החלטה על קיום ההליך בלא נציגי ציבור, קבעה לא רק את דרך הדיון אלא גם את תוצאת הערעור" ובמיוחד כאשר הבקשה הוכרעה "על פי כתבי טענות ובלא דיון"; "העובדה שהבקשה נדחתה, אינה שוקלת לצורך להכריע במותב ולא על פי דן יחיד"; אף "לגופה ההחלטה שגויה, באשר - כעולה מההחלטה - הסכימה המשיבה ליתן בידי המבקש טופס 161" ולמרות זאת נדחתה הבקשה; קיימת חשיבות ציבורית לסוגיה מושא הבקשה. דיון והכרעה 6. הבקשה לרשות ערעור מכוונת נגד החלטה בעלת אופי דיוני, אשר מעצם מהותה וטיבה מסורה לשיקול דעתו של בית הדין האזורי. ככלל, בהחלטות ממין אלה לא יתערב בית דין שלערעור, אלא בנסיבות חריגות ויוצאות דופן ולא מצאתי טעם משפטי המצדיק סטייה מכלל זה. 7. ככלל, סדר הדין הולך אחר המהות. כלל זה תקף אף בענייננו משלגופו של ענין, אין הבקשה מצדיקה מתן רשות ערעור. החלטת בית הדין האזורי נכונה ואין מקום התערב בה, בהעדר התנאים למתן פסק דין חלקי לפי הוראת תקנה 191 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. מן הטעמים המפורטים היטב בהחלטת בית הדין האזורי וכפי העולה מכלל החומר, לא התבררה די הצורך התובענה בנוגע לשיעור פצויי הפיטורים. בשלב זה של הדיון, מקדימה הבקשה את זמנה, משלא נקבעו ממצאים ומסקנות ברורות במחלוקת מושא הבקשה שלפני [לעניין תקנה 191 ראו: רע"א 7725/02 גיל מיכאלוביץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נז(1) 379; עע 3199/05 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל נ' צבי פרידנברג, , 26.1.06]. 8. מעבר לנדרש, אציין כי במסגרת סמכותו על פי סעיף 18(ד)(4) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969 ולפי ההלכה הפסוקה "מוסמך אב בית הדין לקבוע את שלבי הדיון בתובענה ואת הסדר שבו יתבררו שאלות שבעובדה ושבמשפט וכן את העניינים שיתבררו". בעניין לינדה מנצור [דב"ע נו/ 3-224 טי.אי.טי בע"מ- לינדה מנצור, פד"ע לא 418, 424] עמד סגן הנשיא י' אליאסוף על מהותה של אותה הוראה בציינו כי "סמכות זו היא דיונית, והיא נתונה לשיקול-דעתו של אב-בית-הדין, בשים-לב למהות ההליך שלפניו, התשתית העובדתית שבו והשאלות המשפטיות המתעוררות בו. במסגרת זו, רשאי אב-בית-הדין לקבוע 'שתידון תחילה שאלה משפטית, שגורלה עשוי להכריע את הדיון' ". ודוק. סמכותו של אב בית הדין במסגרת סעיף 18(ד)(4) הנדרשת לצורך הכנת הדיון, הינה סמכות דיונית הנתונה לשיקול דעתו ויוזמתו של אב בית הדין [דב"ע נד/ 190-3 מרלן פריסטר-מדאינווסט, מרכז רפואי הרצליה בע"מ, פד"ע כז, 470] והכוללת בין היתר, את הגדרת המחלוקת והיקף יריעתה, את הסדר בו יתבררו השאלות שבמחלוקת, ואם ראוי לפצל את הדיון. חשיבותה של סמכות זו בייעול ההליך על ידי איתור נקודות המחלוקת והכנת ההליך לבירור שוטף ויעיל. סמכות זו תופעל על פי שיקול דעתו של אב בית הדין בכדי "למצות ולהגדיר בפירוט יתר ובדיוק מירבי את העומד לדיון" [דב"ע לב/30- 3פרידמן - תלפרי בע"מ, פד"ע ד' 232, 238]; ולעשות "את כל הדרוש לניפוי כתבי הטענות כך, שרק השנוי באמת במחלוקת בין הצדדים יעמוד לדיון" [דב"ע לג/8- 3טוטנאור בע"מ - לפידות, פד"ע ד' 321, 326.]. 9. הבקשה שלפני באה בגדר סמכותו של אב בית הדין להגדיר את המחלוקות, על פי כתבי הטענות של הצדדים, ולבחון אילו מהן בשלות למתן הכרעה ובעלות פוטנציאל דיוני להתברר במסגרת פסק דין חלקי. כל עוד הסוגיה שנויה במחלוקת, על פניה, ואינה בשלה להכרעת מותב בית הדין האזורי, בין בסילוק על הסף ובין במתן פסק דין חלקי, ומשנמצאה הבקשה מקדימה את זמנה - נתונה הסמכות לשופט, אב בית הדין במותב, להורות על דחיית הבקשה למתן פסק דין חלקי. 10. סוף דבר - הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות. פסק דין חלקיבית הדין לעבודה