קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דחיית בקשה לעיכוב ביצוע: 1. זוהי בקשתו של המבקש, הוא הנתבע העיקרי בתיק שבנדון, להורות על עיכוב ביצועו של פסק דינו של המותב בראשותי אשר במסגרתו הורינו על הרמת מסך ההתאגדות מעל חברת אבליים סחר בינלאומי בע"מ (להלן - החברה) שבבעלות המבקש וחייבנו את המבקש לשאת ביחד ולחוד עם החברה בתשלום פיצויי פיטורים למשיב, בסך של 12,000 ₪ אשר הזכאות להם לא היתה במחלוקת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 16/9/03 ועד לתשלום המלא בפעל וכן בסך של 2,000 ₪ הוצאות בתוספת מע"מ, וזאת עד למתן פסק דין בערעור שהגיע המבקש על פסק הדין. 2. במסגרת הערעור טען המבקש לטעויות שנפלו בפסק הדין ועל כן עתר לביטולו, ולשיטתו, יש לו סיכוי טוב שהערעור יתקבל. עוד טוען המבקש בבקשתו כי מדובר במשיב ש"הצטייר" כמי שנמצא בקשיים כלכליים. לטענתו, אם לא יעוכב הביצוע ויתקבל ערעורו, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו וייגרם לו נזק שאינו ניתן לתיקון. לדבריו יש "חשש כבד" לחוסר יכולת להפרע מהמשיב במקרה שערעורו יתקבל. עוד טוען המבקש כי ביצוע מיידי של פסק הדין יביא להתמוטטותו הכלכלית של המבקש ובני משפחתו שתלויים בו ואשר מצבם נכון להיום בכי רע. לטענתו ביצוע מיידי של פסק הדין יסב לו נזק שלא ניתן יהיה לתיקון הן מבחינה כלכלית, באשר אין לו אמצעים לשלם סכום זה והן מהבחינה הנפשית שתילווה לאובדן הכלכלי. מנגד, לשיטתו, לא ייגרם כל נזק למשיב אם יעוכב פסק הדין. 3. הבקשה הועברה לתגובת המשיב אשר התנגד לעיכוב הביצוע מכל וכל באשר לטענתו לא התקיים בנסיבות המקרה שבנדון, אף לא אחד מן התנאים כמתחייב על פי הפסיקה לעיכוב ביצוע של פסק הדין. לחילופין, הודיע המשיב בבקשתו כי הוא מסכים לעיכוב הביצוע אם יפקיד המבקש בקופת בית הדין את מלוא סכום החוב כפי שמפורט בתיק ההוצאה לפועל שנפתח בסך של 20,000 ש"ח. 4. תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלה בבית הדין לעבודה מכוח תקנה 129(2) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת כי: "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". החריג לכלל זה קבוע בתקנה 467 שכותרתה "עיכוב ביצוע על פי בית המשפט שנתן את החלטה", ולפיו: "בית המשפט או הרשם שנתן החלטה רשאי להורות על עיכוב ביצוע החלטתו עד להכרעה בערעור, או לתקופה קצרה מזו, אם הוגשה לו על כך בקשה בכל עת שלאחר ההחלטה ועד לגמר הדיון בערעור או בבקשת הרשות לערער, או עד תום המועד להגשתם, הכול לפי התאריך המאוחר יותר; הוגשה הבקשה מיד לאחר שימוע ההחלטה, ידון בה בית המשפט או הרשם אף מבלי שניתנה הודעה עליה". 5. הנה כי כן, כלל יסודי הוא, כי מי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו, בעוד אשר על זה המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין מוטל לשכנע את בית המשפט בקיום נימוק המצדיק סטייה מהכלל.." [ראה: בש"א 1360/02 אחים עובדיה שרותי ניקיון ושמירה בע"מ - עבד אלמועטי עמאש, ]. באשר לאמות המידה להפעלת שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט, לעניין עיכוב ביצוע נפסק על ידי בית הדין הארצי לעבודה: "אמות המידה להפעלת שיקול הדעת המוקנה לבית משפט, לרבות בית דין לעבודה, לעיכוב ביצוע, התגבשו בפסיקה כדלקמן: על המבקש להראות כי אם יזכה בערעור, לאחר שיבוצע פסק הדין של בית הדין האזורי, יהא זה מן הנמנע או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו ולהשיב למבקש את הסכומים ששולמו למשיב או כי ביצועו המיידי יגרום למבקש נזק שאינו ניתן לתיקון; על המבקש לעכב את ביצועו של פסק דין עד להכרעה בערעור להוכיח, כי קיימים סיכויים טובים לזכות בערעור; בנוסף, על בית הדין לשקול ולבחון את מאזן הנזקים והנוחות, את התוצאות שתגרמנה לכל אחד מהצדדים ואת האפשרות לתקנם (ראה: בש"א 219/96 (ע"א 218/96) ישקר בע"מ ואח' נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ ואח', פ"ד מט(5) 284, 287)". [ראה: בש"א 21/99 אפרימי יפה - לילה עבד, ]. בהקשר לעיכוב ביצועו של פסק דין כספי דוגמת זה שבפנינו נפסק בבש"א 1360/02 לעיל: "עיכוב ביצועו של פסק דין כספי מותנה, בדרך כלל, בהתקיים שלושה תנאים, שעל מבקש העיכוב לבססם. תנאי מוקדם הוא, קיומה של תשתית עובדתית, מוצקה, אמינה ומקפת באשר לאופיים, לטיבם ולמידתם של הנזקים העלולים להיגרם לחייב במימוש הנכסים, ולהעדר יכולת כספית לפרוע את החוב בלא לממשם. בנוסף, צריך שיתקיימו שני תנאים מצטברים ועיקרם בכך שסיכויי הערעור להתקבל אינם משוללי יסוד ושהערכת הנזק היחסי שייגרם למערער-המבקש, ממתן הצו או אי נתינתו, גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע והערעור בסופו של עניין יידחה". על האמור לעיל יש להוסיף, כי בכל הנוגע לתנאים לעיכוב ביצועו של פסק דין כספי, נפסק כי חשש בלבד, שמעלה מבקש, והמתבסס על מצבו הקשה של אדם מבחינה כלכלית או חוסר יציבות תעסוקתית - אין בהם בלבד - גם אם הוכחו - כדי לעכב ביצועו של פסק דין [ראה: בש"א 1360/02 לעיל; ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם פ"ד נו (4) 178; רע"א 6480/00 עיריית תל-אביב-יפו ואח' נ' בצלאל אהובה ואח', לא פורסם, , ניתן ביום 19.11.2000]. 6. ומן הכלל לענייננו. באשר לסוגיית סיכויי הערעור, הרי שמטבע הדברים, קיים קושי רב מצד בית הדין אשר על נכונות פסק דינו מערערים, לנקוט עמדה באשר לטיב הסיכויים בערעור על פסק דינו, אך נכונים אנו להניח לטובת המבקש לצורך דיון זה, כי ככל הליך של ערעור, לא ניתן לקבוע מראש שסיכויי הערעור משוללי כל יסוד. 7. דא עקע שבכך לא סגי, עת עסקינן בדיון בבקשה לעיכוב על רקע הכלל לפיו הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין. מעיון בנימוקי המבקש בבקשתו ובתצהירו, עולה כי מעבר לטענות וחששות בעלמא, לא הציג המבקש כל ראיה או ראשית ראיה לתמוך בטענותיו לפיהן השבת המצב לקדמותו תהיה בלתי אפשרית, הן אלו המתייחסות למצבו הכלכלי של המשיב והן אלו המתייחסות למצבו הכלכלי שלו עצמו, נסיבה שהיא כשלעצמה בודאי שאינה מסייעת לו בבקשתו. 8. סיכומם של דברים. אשר על כן, אין זאת אלא שצודק המשיב כי לא התקיימו במקרה זה התנאים המצדיקים לסטות מן הכלל לפיו מי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו. משזו מסקנתי, אינני נדרשת להצעתו החלופית של המשיב בעניין הפקדת הסכום בקופת בית הדין, ואולם ברי שתמיד פתוחה הדרך בפני המבקש, לאור הצעת המשיב, להפקיד את סכום החוב בקופת בית הדין ולהגיע להסכמה עם המשיב על עיכוב ביצוע פסק הדין בהסכמה. 9. סוף דבר - אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, בקשת המבקש לעיכוב ביצוע פסק הדין - נדחית. משזו קביעתי, ולאור החלטתי מיום 31/3/09, הרי שהחלטתי מיום 31/3/09 בדבר עיכוב הליכי הוצאה לפועל בתיק הוצל"פ 13-01177-07-9 - מבוטלת. עיכוב ביצוע