האם הסכם בין סיעות מהווה שוחד בחירות ?

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא האם הסכם בין סיעות מהווה שוחד בחירות: ההליך בתמצית: בפני ערעור שהוגש בהתאם להוראות סעיף 72 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ח - 1965 (להלן: "החוק" או "חוק הבחירות"), החל על בחירות לראשות מועצה מקומית. המערערים מבקשים כי בית המשפט יבטל את תוצאות הבחירות לראשות המועצה המקומית עראבה שנערכו ביום 25/11/08 (סיבוב בחירות שני, בהמשך לבחירות מיום 11/11/08) ויורה על עריכת בחירות חדשות. בבחירות שהתקיימו ביום 11/11/08 לא הוכרע המאבק על ראשות המועצה המקומית עראבה. לסיבוב השני שהתקיים ביום 25/11/09 עלו שני מתמודדים. מי שהיה ראש המועצה קודם לבחירות, הוא המערער, והמשיב 3, אשר בסופו של ההליך נבחר לעמוד בראשות המועצה. מבין 12,082 בעלי זכות בחירה הצביעו בסיבוב השני של הבחירות 10,502 בעלי זכות בחירה. המערער שכיהן קודם לבחירות כראש המועצה, קיבל 5,087 קולות כשרים. משיב 3, שזכה בבחירות ונבחר לעמוד בראשות המועצה, קיבל 5,309 קולות. הפער בין ראש המועצה הנבחר והמערער היה, אם כן, 222 קולות מצביעים בלבד. עילות הערעור: המערער מבקש כי בית המשפט יבטל את הבחירות ויורה על עריכתן מחדש וזאת מאחר ונפלו בהליך הבחירות שני פגמים מהותיים שהשפיעו על תוצאות הבחירות. לטענת המערער, מתקימים התנאים הקבועים בסעיף 73(ב)(1) לחוק הבחירות במובן זה שהליקויים עלולים היו להשפיע על תוצאות הבחירות, ולטענת המערער גם השפיעו בפועל על התוצאה. שני הליקויים שבענינם הוגש הערעור הם כדלקמן: ליקוי משני: הצבעה בשמם של כ- 20 בוחרים אשר על פי רישומי משרד הפנים שהו בחו"ל ביום הבחירות. עם זאת, ובשים לב לפער הקולות שבין המתמודדים, אין די בליקוי זה כדי להוביל לביטול הבחירות. ליקוי עיקרי: קיומו של הסכם בין שתי סיעות , לבין סיעתו של המשיב 3, לפיו יתמכו חברי ותומכי הסיעות הנ"ל במערער בתמורה למתן יכולת שליטה על פעולות שונות במועצה המקומית. נטען כי הסכם זה מהווה שוחד בחירות והוא נוגד את תקנת הציבור. הסכם זה היטה, על פי הנטען, את תוצאות הבחירות . אבחן להלן את שתי עילות הערעור. נטל ניהול הליך של ערעור בחירות ונטל הוכחת הטענות בדבר ליקויים בהליך: בטרם אפרט את העובדות, כפי שהוכחו, אבהיר בקצרה את גישתו של בית המשפט בכל הנוגע לנטל המוטל על המבקש את ביטול הבחירות, הן בהיבט כללי ניהול ההליך המנהלי, והן בנוגע לנטל הוכחת הטענות בדבר ביצוען של עבירות על חוק הבחירות. סבור אני כי הפסיקה בדבר אותם מקרים חריגים בהם יבטל בית משפט תוצאות בחירות, ופסקי הדין שניתנו בעניין זה, מובילים אל המסקנה כי על הטוען לביטול תוצאות בחירות נטל מוגבר, הן במישור ניהול ההליך המנהלי והן במישור הוכחת טענותיו בדבר ביצוען של עבירות על חוקי הבחירות. במישור המנהלי על הטוען לביטול בחירות לבוא בידיים נקיות, להקפיד בעובדות שהוא מציג בפני בית המשפט ובשמירה על כללי המשפט המנהלי. במישור הוכחת הטענות בדבר ביצוע עבירות מוטל נטל הוכחה בטווח שבין מאזן ההסתברויות ובין רמת ההוכחה הנדרשת במשפט הפלילי, ואולם בדרגה קרובה לזו שנדרשת במשפט הפלילי. הבהרתי את עמדתי בעניין זה בעמ"נ (חיפה) 7062-12-08 עמאש ואח' נ' מנהל הבחירות למועצה המקומית ג'אסר אל זרקא ואח' (פסק דין מיום 29/3/09); בעמ"נ (חיפה) 08- 12- 9389 ראיד אבו אלהיג'א נ' נואף חג'וג' ואח' (פסק דין מיום 15/3/09) ובעמ"נ 1450-11-08 שחייבר נ' בוקאעי ואח' (פסק דין מיום 16/2/09) שאושר בבית המשפט העליון בבר"ם 1847/09 שחייבר נ' בוקאעי ואח' (החלטה מיום 9/3/09. יצוין כי בהחלטה זו, בה נדחתה הבקשה לרשות ערעור על הסף, לא נדרש בית המשפט העליון להכריע בסוגיית נטל ההוכחה הנדרש).  לא אחזור על כל שכתבתי שם. סבור אני כי במקרה זה מרים המערער את הנטלים המוטלים עליו, הן במישור ניהול ההליך המנהלי והן במישור נטל ההוכחה. אוסיף עוד, כפי שיובהר, כי מאחר ואין מחלוקת שנחתם ההסכם נשוא הערעור, והמחלוקת היא האם בוטל ההסכם כולו או האם בוטלו סעיפים בהסכם המהווים שוחד והאם פורסם ההסכם כחוק, הרי שלכאורה עובר נטל ההוכחה לכתפי המשיב 3 והצדדים להסכם. במקרה זה שבפני אין צורך להתלבט בשאלת העברת הנטל מאחר וסבור אני כי המערער הוכיח במידת ההוכחה הנדרשת במשפט פלילי, ואף מעבר לנדרש בהליך זה, כי נחתם הסכם המהווה שוחד בחירות וכי הסכם זה לא בוטל, בחלקו או כולו, ולא פורסם. כמו כן הוכח כי נרשמה הצבעתם של 20 בעלי זכות בחירה בעראבה שעל פי רישומי משרד הפנים וביקורת הגבולות היו מחוץ לתחומי מדינת ישראל במועד הבחירות. טענות מקדמיות של המשיב 3: ב"כ המלומד של משיב 3 טען בפתח סיכומיו כי ניהול הדיון ע"י המערער נגוע בחוסר נקיון כפיים. טענותיו התמקדו בשני נושאים. הנושא הראשון הוא טענה שהעלה המערער כי מספר הבוחרים ששהו בחו"ל ולכאורה הצביעו גדול בהרבה מזה שהוכח. בכך רואה הוא חוסר נקיון כפיים והעלאת טענת שווא. טענתו השניה הייתה בדבר אי גילוי ראיות שהיו ברשותו. הכוונה לקלטת המתעדת את טקס חתימת ההסכם נשוא הערעור, טקס שאליו עוד אתיחס בהמשך. סבור אני כי אין בטענות אלו ממש. בכל הנוגע לטענה בדבר מספר השוהים בחו"ל שלכאורה הצביעו - המערער הציג את התופעה בערעורו. בטעוניו הבהיר כי אין לו מקור ידיעה מוסמך ואולם מסר שמות שהיו "חשודים" בכך שנרשם שהצביעו, בעוד ששהו בחו"ל. המערער ביקש כי ינתן צו המורה למשרד הפנים לבדוק את הרשימה ואכן התברר כי מתוך רשימת ה"חשודים" כ- 20 בוחרים שלכאורה הצביעו שהו בחו"ל. לא ראיתי כל פגם בהליך זה . בכל הנוגע לאי חשפת העובדה שקיימת קלטת המתעדת את אירוע חתימת ההסכם - גם בכך אין חוסר נקיון כפיים. המערער סיפר בתצהירו ובהודעת הערעור כי ידוע לו שהיה טקס כאמור. מכאן שעצם הטענה הייתה ידועה. לא הייתה עליו החובה לחשוף את כל הראיות שיש לו בטרם ישמעו העדויות. יתרה מזאת - המשיב טוען כי יש לראות בטקס זה כראיה לא רק לחתימת ההסכם אלא גם לביטולו החלקי, זאת מאחר וסעיפי ההסכם שיש בהם פגם לא הוקראו. עוד טוען הוא כי יש לראות בטקס הנ"ל כתחליף לפרסום. מכאן שדווקא המשיב צריך היה להיות בעל עניין להצגת כל ראיה אפשרית לטקס הנ"ל ואין הוא יכול לטעון כי היה בהצגת הקלטת כדי לפגוע בזכויותיו הדיוניות. טענה נוספת היא כי ראש המועצה הקודם, המערער, היה מעורב במעשי שחיתות בעת שעמד בראש המועצה ולכן אין מקום ליתן לו סעד. לא מצאתי בסיס לטענה זו. ראשית - ככל שסבור מאן דהוא כי ראש המועצה הקודם ביצע עבירות בעת שכיהן בתפקידו - יתכבד ויגיש תלונה למשטרה וזו תחקר. לבית משפט זה לא ידוע על תלונה כאמור, לא כל שכן על הרשעה בעבירת שחיתות. שמועות על שחיתות אינן יכולות להוות בסיס לטענה מסוג זה. מעבר לכך, הוראת סעיף 7(ב) לחוק הבחירות, המוחלת גם על הבחירות לפי חוק הבחירה הישירה, אינה פוסלת אדם להיבחר אלא אם נידון לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על 3 חודשים, ואם טרם חלפו 7 שנים מהיום שסיים לשאת את עונש המאסר בפועל. מכאן שגם אם היה המערער מעורב במעשי שחיתות, דבר שכאמור כלל לא הוכח, הרי שרק בהתקיים תנאים הקבועים בחוק תישלל ממנו האפשרות להתמודד בבחירות. יתכנו מקרים בהם תתקבל בקשה לפסול מועמד שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, גם אם לא מתקיימים תנאי סעיף 7(ב) הנ"ל ובית המשפט לא יסיע בידי עותר שידיו נגועות בשחיתות. ואולם כאמור, אין זה המקרה שבפני. לדיון בעניין זה ראה: בג"צ 2658/06 עלי הזימה נ' סלימאן משלב, (2006). אשר על כן, וגם לטענה זו, לא מצאתי בסיס עובדתי או משפטי המצדיק את דחיית הערעור. אוסיף עוד כי ככל שסבורים תושבי רשות מקומית כי ראש מועצה פעל שלא כדין בעת כהונתו - יביאו הדבר בחשבון בעת הטלת הפתק לתיבת הקלפי בבחירות. הימנעות המשיב 3 ממסירת עדות: ענינו של ערעור בחירות זה בהטחת האשמה של כריתת הסכם הנגוע בשוחד בחירות ע"י המשיב 3. ניתן היה לצפות כי המשיב 3, ראש מועצה נבחר ואיש ציבור, ייתן את גרסתו והסבריו בתצהיר התומך את תשובתו בערעור ויתייצב להעיד כראשון בין שווים מבין העדים שמטעמו. דבר זה לא נעשה. לא הוגש תצהיר מטעמו של המשיב 3. במקומו העיד אחיו וכן אחרים. רק לקראת סיומו של הליך שמיעת הראיות ביקש ב"כ המשיב 3 לתקן את הפגם כאשר טען כי מדובר בטעות טכנית. לא התרתי את הוספת התצהיר או מסירת עדות ברגע האחרון ולא ניתן לקבל טענה כי אי הגשת תצהיר ממי שהיה אמור להיות העד המרכזי היא בגדר של טעות. במקרה זה נראית יותר האפשרות שמשיב 3 בחר שלא להעיד מחשש להפללה עצמית. בכל מקרה, אין צורך להכריע בעניין זה בהליך שבפני. די אם אקבע כי הימנעותו מהעדה משליכה על אמינות גרסת העדים מטעמו ומערערת את המהימנות שניתן ליחס לגרסתם. מכאן אבחן את טענות המערער. הצבעה במקום בעלי זכות בחירה השוהים בחו"ל: נראה כי בעניין זה אין למעשה מחלוקת בין הצדדים. בהתאם לצו שניתן ע"י בית המשפט המציא משרד הפנים אישורים כי 20 מבין הבוחרים ששמותיהם הועברו לבדיקה ואשר נרשם כי הצביעו בקלפיות ביום הבחירות, שהו בחו"ל במועד זה. מכאן שלכאורה הצביעו בשמם של אותם בוחרים אנשים אחרים, ככל הנראה תוך שימוש בתעודת זהות של השוהים בחו"ל. אין חולק כי הצבעה תוך שימוש בתעודת זהות של אחר היא עבירה בהתאם להוראות סעיף 90 לחוק הבחירות. בהתאם, ראוי הוא כי תיערך חקירת משטרה לברר מי הם אלו שהצביעו במקומם של השוהים בחו"ל וכן מי הם חברי ועדות הקלפי שאפשרו את ביצוע ההצבעה הנ"ל. כל אלו שותפים, לכאורה, לדבר עבירה. כפי שצוין, אין די במספר המצביעים שהצביעו בשם בוחרים ששהו בחו"ל כדי לשנות את תוצאת הבחירות. עם זאת, יש לציין כי השמות שנבחנו היו מתוך רשימת "חשודים" שהמציא המערער. אם אכן תופעה זו נפוצה הרי שיתכן ויש עוד "שוהים בחו"ל" או במקומות אחרים בהם לא ניתן להצביע (כגון: בתי כלא, מאושפזים בבתי חולים וכד') אשר לכאורה נרשמו כמצביעים בפועל. ראוי כי עניין זה ייבדק, ללא כל קשר לתוצאות ההצבעה ולתוצאות ערעור זה. ההסכם: ההסכם נשוא ערעור זה, שהוא לב הערעור, נערך בין המשיב 3 וסיעתו, סיעת "החזית הדמוקראטית" עראבה, ובין שתי רשימות והעומדים בראשם. רשימת "אלנאהדה" עראבה מיוצגת על ידי מועמדה וראשה ד. סאלח בדארנה ורשימת "עראבה אלג'ד" מיוצגת על ידי החבר ד. ג'רבוני-נסאר. כפי שיובהר, עניינו של הסכם זה חוצה את גבולות עראבה. מר בדארנה ביקש להתמודד בבחירות המקדימות של חד"ש כדי להשתלב במקום ראלי ברשימת המועמדים לקראת הבחירות לכנסת שנערכו ביום 10/2/09. מהותו של ההסכם הייתה תמיכת רשימתו של בדארנה ורשימתו של ג'רבוני במשיב 3 כאשר בתמורה היה על המשיב 3 וסיעתו לתמוך במר בדארנה בבחירות המקדימות בחד"ש. בהסכם תמיכה הדדית זו אין פגם. אלא שבהסכם נרשמו גם תנאים בכל הנוגע לאופן בו תנוהל המועצה המקומית עראבה וכיצד יפעל המשיב 3, אם יבחר. אציג את ההסכם כלשונו, כפי שהוגש ע"י המערער ביחד עם תרגום מאושר ע"י נוטריון: הסכם "הצד הראשון: רשימת החזית הדמוקראטית - עראבה מיוצגת ע"י מועמדה לראשות המועצה מר עומר ואכד (נסאר). הצד השני: רשימת "אלנאהדה" עראבה מיוצגת על ידי מועמדה וראשה ד. סאלח בדארנה + רשימת "עראבה אלג'ד" מיצגת על ידי חבר הועדה ד. ג'רבוני-נסאר-עראבה. הוסכם בין הצדדים (הראשון + השני בשני חלקיו) כדלקמן: חזית עראבה הדמוקרטית מתחייבת לתמוך במועמדות דוקטור סאלח בדארנה כנציג "יחיד" במקום ריאלי (בין שלושת הראשונים) ברשימה הארצית של החזית לכנסת הבאה בתאריך 10.2.09 וזה מותנה בהצהרתו של ד. סאלח בדארנה על השתייכותו לחזית המקומית והארצית והפגנת פעילותו. ישר אחרי הבחירות ובמקרה של זכייתו של מר עומר ואכד בראשות המועצה - מתחייב באופן אישי ומתחייבת עמו חזית עראבה הדמוקרטית באישור והקמה של "ועדת היגוי" בין שלושת הצדדים - מיוצגת באיש אחד מכל צד. מהחזית - המועמד לראשות המועצה - עומר ואכד-נסאר אלנאהדה - ד. סאלח בדארנה. עראבה אלג'ד ד. עומר ג'רבוני (נסאר) או מר חסן עלי נסאר. ועדה זו מתכנסת פעמיים בחודש (לפני כל ישיבת מועצה מקומית) לועדה זו הזכות המלאה לדון ולהחליט בכל ענין או פרויקט כמו (חלוקת תפקידים, העסקת עובדים, התקשרויות ומינוי ספקים, מעראבה או מחוצה לה בכל התחומים (הנדסה, מדידות, עריכת דין שמאים, ביטוחים, חינוך ותרבות, עבודות דפוס, הסעות וכיוצא בזה). הצדדים מצהירים באופן ברור וחלק כי החלטות ועדה זו מחייבות באופן מוחלט שאינו משתמע לשתי פנים. הסכם זה יהיה בר תוקף ומחייב לאחר החתימה עליו ע"י שלושת הצדדים בנוסף לעדים וערבים משלושת הצדדים מתחייבים בערבות לביצועו והם הערבות התרבותית והחברתית והכספית בפני מערכת החוק והמשפט. בהתאם להסכם זה מתחייבת רשימת "אלנהאדה" ו"עראבה אלג'ד" לתמוך באח עומר ואכד נסאר באמינות ונאמנות בבחירות לרשות המקומית בסיבוב השני בעראבה בתאריך 25.11.08 כך שהוא יהיה מועמד לשלושת הצדדים. ליבו של הסכם זה בסעיף "c" להסכם, אשר המשיב 3 טוען כי בוטל. כמו כן מחלוקת בין הצדדים בכל הנוגע למשמעות הביטוי "ועד היגוי" שבסעיף 2. האם מדובר בגורם מייעץ או בגורם מחליט. המחלוקת בין הצדדים היא בשלוש שאלות - האם ההסכם נחתם, האם בוטלו הסעיפים הפסולים והאם פורסם ההסכם ברבים כמצוות המחוקק. כמו כן מחלוקת פרשנית האם הסכם זה הוא בגדר של שוחד בחירות. סבור אני כי התשובה לכל השאלות פשוטה. האם נחתם ההסכם: לבית המשפט הוצג נוסח של הסכם זה נושא את חתימות הצדדים ועדים מטעמם. יתרה מזאת, הוצגה לבית המשפט הקלטת של טקס החתימה שנערך במטה מפלגתו של מר בדארנה ברוב עם. בטקס נראה מר בדארנה מקריא את ההסכם לציבור פעילי הבחירות. המשיב 3 נראה יושב ליד שולחן המכובדים שעל במת הכבוד כשהוא מעיין בהסכם. סבור אני כי מדובר בחתימה חגיגית על הסכם שתועדה הן בעצם ההסכם הכתוב והחתום והן בצילומי הטקס הנ"ל. יצוין כי רק המערער הציג תרגום נוטריוני של הסכם. בין הצדדים הייתה מחלוקת בכל הנוגע לתרגום הנכון של מילה בהסכם, בסעיף c הנ"ל, האם משמעותה מחייבת או משמעות של גוף מייעץ. המערער הציג דף ממילון שימושי, סומן מע/2. על פי הפרוש המילוני משמעות המילה היא "להחליט". ב"כ המשיב 3 פנה למתורגמן מטעם בית המשפט כדי שזה יתרגם את המילה והמתורגמן קבע כי המילה בעברית היא "לחתוך". סבור אני כל אלו תומכים בתרגום הנוטריוני ולפיו מדובר בהסכם שלפיו יהיה לגוף המוקם בהתאם להוראות ההסכם סמכויות החלטה המחייבות את הצדדים. על העובדה שנחתם הסכם ושהוא בעל תוקף מחייב ניתן ללמוד מעדותו של מר וואכד עלי, אחיו של המשיב 3, שסיפר כי כעס על חתימת ההסכם וסבר כי ההסכם מפקיע מהמשיב 3 את סמכויותיו כראש מועצה. גם עו"ד יאסין מטעמו של המשיב 3 סבר כי ההסכם מחייב ופסול. מכאן שניתן ללמוד מעדויות עדים מטעם המשיב 3 כי ההסכם נכרת וכי הוא מעניק לוועדת ההיגוי שתוקם על פיו סמכויות החלטה מחייבות. האם בוטל ההסכם או האם נמחק ממנו סעיף c: מעת שנחתם ההסכם הנטל להוכיח את שינויו או ביטולו מוטל על הטוען. במקרה זה לא מרים המשיב 3 ועדים מטעמו את הנטל. ואולם מעבר לכך, סבור אני כי הוכח לבית המשפט ע"י המערער כי ההסכם לא בוטל, זאת אם נאמר כי הנטל רובץ לפתחו וכי מדובר בנטל מוגבר, כפי שצוין לעיל. ראשית אציין כי לא הוצגה לבית המשפט כל ראיה כתובה וברורה לביטולו של הסכם. לא הוצג נוסח חתום של הסכם אחר, לא הוצג מכתב ביטול וכיוצ"ב. מעבר לכך, גם בעדויות שבפני בית המשפט לא אמר מי מהעדים במפורש כי ההסכם בוטל. נאמרו אמירות כגון שההסכם מחייב רק מוסרית, כי אין בו כוונת השפעה מחייבת וכד'. ואולם אין עד שהעיד על הליך של ביטול הסכם הדומה, בצורה זו או אחרת, להליך חתימתו של ההסכם. המשיב 3 מנסה להיאחז בעובדה כי בטקס החתימה, כאשר הקריא מר בדארנה את ההסכם, דילג בעת ההקראה על סעיף c . מכאן מנסה הוא ללמוד כי סעיף זה בוטל והושמט מההסכם. סבור אני כי אין בכך ממש. ככל הנראה היה דר' בדארנה ער לפסול שבסעיף זה ובחר שלא להקריאו ברבים. עניין זה יהיה מהותי גם בכל הנוגע לטענה כי ההסכם פורסם ברבים, אליה עוד אתייחס בהמשך. ואולם לצורך שאלת קיומו ותוכנו של ההסכם אין לראות בעובדה כי חלקו של ההסכם לא הוקרא כראיה לביטול אותם חלקים. ההסכם נבחן על פי נוסחו הכתוב והחתום וכאמור, הנוסח כולל גם את סעיף c כפי שפורט לעיל. מוכן אני להניח, לטובת המשיב 3, כי אכן נעשו שינויים קלים בהסכם כגון שינוי סעיף b עליו העידו כי הוחלט בסופו של יום שהוועדה הנ"ל תתכנס אחת לחודש ולא פעמיים. ואולם בכל אלו אין כדי לבטל את ליבו ומהותו של ההסכם. האם ההסכם פסול: סבור אני כי התשובה לשאלה זו היא חד משמעית. מדובר בהסכם המהווה שוחד בחירות. בנוסף מדובר בהסכם המעניק סמכויות שלטוניות לגורם שלא נבחר ע"י הציבור. שני אלו פוסלים את ההסכם מיסודו. כאמור, סעיף c להסכם מעניק לוועדה שתוקם ע"י הצדדים להסכם את הסמכויות הבאות: לועדה זו הזכות המלאה לדון ולהחליט בכל ענין או פרויקט כמו (חלוקת תפקידים, העסקת עובדים, התקשרויות ומינוי ספקים, מעראבה או מחוצה לה בכל התחומים (הנדסה, מדידות, עריכת דין שמאים, ביטוחים, חינוך ותרבות, עבודות דפוס, הסעות וכיוצא בזה). הצדדים מצהירים באופן ברור וחלק כי החלטות ועדה זו מחייבות באופן מוחלט שאינו משתמע לשתי פנים. מדובר בהענקת שליטה על מגוון רחב של סמכויות המועצה והעומד בראשה בתמורה לתמיכה פוליטית. בין היתר ניתנת בתמורה לתמיכה הפוליטית סמכות לחברי הוועדה להחליט בפרויקטים כלכליים, העסקת עובדים, העסקת ספקי שרותים למועצה ועוד. מדובר בהסכם להעביר לוועדה את זכות ההחלטה בנושאים שעל פי חוק מחייבים מכרז ושהסמכות לדון בהם מסורה לראש המועצה, לועדת מכרזים ולגורמי המועצה. סבור אני כי במבחנים כפי שנקבעו בפרשת פרומר נ' סבג (רע"א 3055/05, פרומר ואח' נ' סבג ואח' (2005)) מדובר במקרה זה בשוחד בחירות מובהק שעניינו מתן טובת הנאה ושליטה כלכלית בתמורה לתמיכה פוליטית. הסכם זה מהווה שוחד בחירות בהתאם להוראות סעיף 88 ו- 89 לחוק הבחירות. בנוסף, פסול ההסכם מיסודו בעצם העברת הניהול הפעיל של המועצה המקומית לידי ועדה המורכבת מאלו שלא נבחרו בבחירות. למעשה מדובר במכירת הסמכות השלטונית והפקעתה מידי ראש המועצה הנבחר, בתמורה לתמיכה פוליטית. מדובר בהסכם הנוגד את טובת הציבור, הסכם פסול מיסודו. אשר על כן אני קובע כי הסכם זה שנחתם בין הצדדים היה הסכם פסול שבבסיסו שוחד בתמורה לתמיכה פוליטית בבחירות לראשות המועצה המקומית. אי פרסום ההסכם: סעיף 45א לחוק הבחירות שעניינו פרסום הסכמים קובע כדלקמן: "(א)   נעשה הסכם בכתב בין סיעות, בין חברי מועצה מסיעות שונות או בין חבר מועצה לבין סיעה, בקשר לאחד מאלה: (1)   בחירת ראש רשות מקומית; (2)   הרכבה הסיעתי של מועצת רשות מקומית; (3)   צירוף חברי מועצה אחרי כינון המועצה; (4)   מינוי סגן ראש המועצה, ימסרו הצדדים את נוסחו המלא למזכיר הרשות המקומית, תוך שלושה ימים מיום החתימה ולא יאוחר מ-48 שעות לפני יום הבחירות, הצגת המועצה או הצבעת הדחה של חבר מועצה או של ראש רשות, לפי הענין, והמזכיר ימסור את הנוסח האמור לחברי המועצה תוך 24 שעות מהמועד שבו נמסר לו ההסכם. (ב)   במנין הימים והשעות האמורים בסעיף קטן (א) לא יבואו בחשבון ימי מנוחה או שבתון על פי חיקוק." אין חולק כי במקרה זה לא נעשה הליך של פרסום ההסכם בדרך הקבועה בחוק. המשיב 3 טוען כי בפועל פורסם ההסכם ברבים, הן באותו טקס חתימה והן בדרך של מנשרים שהופצו ברבים. לטענתו פרסום זה מרפא את הפגם של העדר פרסום כחוק. לא אוכל לקבל טענה זו. החוק קובע את דרך הפרסום. כל פרסום נוסף יבורך ואולם כדי לעמוד בדרישות החוק יש לפרסם את ההסכם בהתאם לקבוע בחוק. כך למשל מתפרסמת כל תקנה בת תוקף תחיקתי ב"רשומות", על אף שיש להניח כי מירב האזרחים אינם מנויים על "רשומות" ורבים יותר שואבים מידע מכלי התקשורת. מכאן שלא ניתן להמיר דרישת פרסום הקבועה בחוק בפרסום אחר, גם אם תפוצתו וחשיפת תכנו לציבור עולים על אלו של הפרסום הרשמי. ואולם מעבר לכך - לא ראיתי בכל הראיות כי ההסכם המלא פורסם לציבור. כל שפורסם הם מנשרים בדבר תמיכת הסיעות במשיב 3 ואולם ההסכם, בנוסחו המלא, לא פורסם. כאמור - אפילו בטקס חתימת ההסכם הקפיד מר בדארנה להשמיט בקריאה את סעיף c הבעייתי. מכאן שאפילו טקס זה אינו יכול להחשב כפרסום של ההסכם במלואו. בהתאם אני קובע כי ההסכם הפסול בנוסחו המלא, שבבסיסו שוחד בחירות, לא פורסם. לא כחוק ולא בכלל. סיכום לעניין ההסכם: בסיכומו של דבר אני קובע כי ההסכם שנחתם בין המשיב 3 לרשימות התומכים במר בדארנה ומר ג'רבוני היה הסכם פסול הנגוע בשוחד בחירות. הסכם זה נחתם, חייב את הצדדים, מעולם לא בוטל ומעולם לא פורסם. האם היה בהסכם זה כדי להשפיע על תוצאות הבחירות: סבור אני כי התשובה לשאלה זו חיובית, פשוטה וברורה. בסיבוב הבחירות הראשון לראשות המועצה השתתפו גם מר בדארנה ומר ג'רבוני. מספר התומכים של כל אחד מהם בנפרד עולה בהרבה על הפער שבין המשיב 3 למערער בבחירות שנערכו בסיבוב השני. מובן כי לעולם לא ניתן יהיה לדעת האם הצביעו אנשיהם של ג'רבוני ובדארנה עבור המשיב 3. ואולם כאשר מביאים בחשבון את מספר תומכיהם בסיבוב הראשון, את ההסכם לתמיכה פוליטית במשיב 3 ואת תוצאות הבחירות והפער שבין המתמודדים, סבור אני כי ניתן לומר בוודאות כי הוכח שהסכם שוחד בחירות זה עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות, כל זאת על פי כל הגישות שנקבעו בפסיקת בתי המשפט, ואין צורך להכריע בין המבחנים השונים שצוינו בפסיקה. ראה: ברע"א 3055/05, פרומר ואח' נ' סבג ואח' (2005); רע"א 414/94 מרעי נ' ועדת הבחירות, פ"ד מח(4) 428; ברע"א 1863/90 רביץ נ' דיין (פ"ד מה(2) 309. התוצאה הסופית והסעד: בסיכומו של דבר אני קובע כי הבחירות לראשות המועצה המקומית עראבה הושפעו ע"י הסכם פסול הנגוע בשוחד בחירות שנחתם בין המשיב 3 לשתי סיעות שהתחיבו לתמוך בבחירתו בתמורה לשליטה מלאה על הניהול והפעילות הכלכלית של המועצה. אני קובע כי במקרה זה התקימו התנאים המפורטים בסעיף 73(ב)(1) לחוק הבחירות, הקובע כדלקמן: (ב)   בערעור בחירות רשאי בית המשפט - (1)   לבטל את הבחירות בכלל או באזור קלפי מסויים ולצוות על עריכתן שנית; אולם בית המשפט לא יבטל בחירות אלא אם נראה לו שהליקוי המשמש עילה לערעור עלול היה להשפיע על התוצאות; (2)   להכריז - מיד או אחרי עריכתן של הבחירות שנית - שפלוני לא נבחר חבר המועצה וכי אדם אחר נבחר. (3)   אם החליט כאמור בפסקה (1), להורות כי ראש הרשות או חברי המועצה, כולם או חלקם, לפי העניין, יועברו מכהונתם, ובלבד שמצא שלראש הרשות או לחברי המועצה, לפי העניין, בעצמם או על ידי אחר, היתה השפעה על הליקוי שבשלו החליט בית המשפט כאמור בפסקה (1). במקרה שבפני הוכח כאמור כי ההסכם הפסול עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות. עוד הוכח כי המשיב 3 היה שותף לחתימת ההסכם זאת כאשר נכח בטקס החתימה, החזיק את ההסכם, קרא אותו ולא ביקש לבטלו. כאמור, המשיב 3 אף התחמק ממסירת עדות בבית משפט זה, על אף שהדבר היה מתבקש ואף מתחייב. מכאן שהייתה למשיב 3 השפעה על הליקוי שבשלו יש לבטל את הבחירות. אשר על כן אני מורה כדלקמן: אני קובע כי תוצאת הבחירות שנערכו לראשות המועצה המקומית עראבה תבוטל וכי יש לערוך בחירות חדשות בתוך 30 ימים מיום שפסק דין זה יהפוך לחלוט. אני מורה להעביר מכהונתו את ראש המועצה הנבחר, משיב 3, מאחר והיה צד להסכם הנגוע בשוחד בחירות. בהתאם להוראות סעיף 73(ג) אני מורה כי עד לבחירות שיערכו ימנה שר הפנים ועדה למילוי תפקידי ראש הרשות. אני מחייב את המשיב 3 לשלם למערער את הוצאותיו ושכר טרחת עורך דינו בסכום כולל של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק וכן לשלם לב"כ המשיב 1 את הוצאות הקלטת ותמלול הפרוטוקול, כפי ששולמו בפועל. כל הסכומים הנ"ל יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל. כדי למנוע אי סדר וואקום שלטוני וכן כדי לאפשר לכל צד לשקול את המשך צעדיו, ובשים לב לפגרת הפסח, אני מעכב את ביצועו של פסק הדין עד ליום 23/4/09. חוזהשוחדשאלות משפטיותבחירות