הארכת אשרת שהייה עובד זר סיעודי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הארכת אשרת שהייה עובד זר סיעודי:

זוהי עתירה להורות למשיבים:


להנפיק לעותר רשיון ישיבה ועבודה כללי מסוג ב/1, ולהאריכו מעת לעת, עד להשלמת 63 חודשים, שהם תקופת השהייה המקסימאלית המותרת למהגר עבודה בישראל על פי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952.
לקבוע הנחיות מנהליות למתן רישיון ישיבה ועבודה כללי מסוג ב/1 למהגרי עבודה, אשר הובאו לישראל במרמה לעבודה בתחום הסיעוד, ואשר אינם מוכשרים לעבודה בתחום הסיעוד ו/או אין להם את כישורי השפה הדרושים על מנת לעבוד בתחום זה.
לקבוע הנחיות מנהליות למתן אשרות כניסה לישראל בנציגויות ישראל במדינות המוצא של מהגרי העבודה, וזאת עד ליישומן המלא של החלטות הממשלה 4024 מיום 31.7.05 ו- 2211 מיום 12.8.07, בדבר פיקוח על גיוסם של מהגרי עבודה לעבודה בישראל.


עובדות
1. העותר, אזרח הודי, נכנס לראשונה לישראל ביום 23.1.08, באשרת עבודה ב/1 בתחום הסיעוד.

2. ביום 6.8.08 עוכב העותר ע"י יחידת האכיפה.
במעמד זה טען העותר כי מעולם לא עבד אצל המעסיק החוקי המיועד, מר חסן עלי, וכי לפרנסתו עבד בעבודות ניקיון מזדמנות.
לעותר הוסבר כי, לפנים משורת הדין ועקב שהייתו הקצרה בארץ, הוא לא ייעצר ויורחק, אלא ישוחרר למשך 30 ימים, אשר במהלכם יהיה עליו למצוא מעסיק בעל היתר העסקה פנוי בתחום הסיעוד, ולהסדיר את מעמדו כדין.
על פי האמור בפרוטוקול השימוע, העותר "הבין את הנאמר בשפה האנגלית, אשרתו בוטלה באותו יום ואף הוצגה בפניו".
(העתק פרוטוקול השימוע צורף כנספח ב' לתגובה).

3. ביום 11.8.08 פנתה ב"כ העותר אל המשיב בדרישה ליתן לעותר רשיון ישיבה ועבודה כללי מסוג ב/1, עד להשלמת תקופת השהייה המותרת על פי חוק.
במכתב תשובה מאותו יום צוין כי העותר שוחרר למשך חודש ימים במהלכו עליו להסדיר את מעמדו, ואם לא יעשה כן יפעל המשיב להרחקתו.
עוד צויין במכתב כי על העותר למצוא מעסיק "אך ורק בתחום הסיעוד, אליו נכנס לארץ מלכתחילה" וכי יחידת האכיפה אינה הגורם האחראי למתן אשרות.

4. ביום 8.9.08 הוגשה העתירה נשוא פסק דין זה.

תמצית הטענות
5. לטענת העותר, הוא נפל קורבן לתעשיית "ייבוא" בני אדם לצרכי עבודה בתמורה לסכומי עתק, והובא לישראל, כמו עשרות עובדים הודים נוספים, לעבודה בתחום הסיעוד, חרף העובדה שאין כל מעסיק המבקש להעסיקו, וחרף ידיעת "המייבאים" כי אינו דובר אנגלית ולפיכך נעדר היכולת לקיים תקשורת מילולית עם המעסיק הסיעודי.

6. העותר הגיע לישראל על מנת לעבוד בה, על רקע מצוקתו הכלכלית ועל מנת לתמוך במשפחתו שנותרה בהודו.
לטענתו, נאמר לו כי יעבוד בהשגחה על אדם קשיש במשרה חלקית וכי בשאר הזמן יוכל לעבוד במקומות אחרים.
עוד נאמר לעותר, על פי טענתו, כי מעסיקיו יהיו דוברי שפתו, כי השפה לא תהווה עבורו מכשול וכי יוכל לעבוד ולהשתכר בישראל בעבודות רבות.
לטענת העותר, הוא נדרש לשלם למתווך כח אדם סכום של 9000$, אותו השיג, בין היתר, באמצעות הלוואות בשוק האפור.
העותר מוסיף כי מתווך כח האדם לא לקח אותו לעבודה אצל המעסיק הסיעודי, נטש אותו בשדה התעופה והתחמק מבקשותיו לשלוח אותו אל המעסיק הסיעודי.
לטענת העותר, לא עלה בידיו לאתר עבודה בתחום הסיעוד וסוכנויות כוח האדם, להן הציע את שירותיו, סרבו לטפל בו או להציע לו עבודה משום שאינו דובר אנגלית.
לפיכך, כך לטענת העותר, חובותיו הולכים ותופחים והוא במצוקה.

7. בעתירה, טוען העותר, כי המשיבים התרשלו במילוי חובתם לפעול בשקידה ראויה להבטיח כי לא יובאו לישראל עובדים אשר אין מעסיק המבקש להעסיקם, עובדים אשר אינם מוכשרים לעבודה בענף הסיעוד או עובדים שאין להם את כישורי השפה הדרושים על מנת לעבוד בתחום זה.
כך, טוען העותר, היה על המשיבים לקבוע כללים למתן אשרות כניסה לישראל בנציגויות ישראל במדינות המוצא של מהגרי העבודה, אשר יבטיחו כי עובדים כדוגמת העותר לא יובאו לישראל.
לטענת העותר, משכשלו המשיבים לעשות כן, הם הפרו את חובתם המנהלית לפעול בהגינות ועליהם לפעול לתיקון המצב שנוצר עקב מחדלם.

8. העותר מפנה אל החלטת ממשלה 4024, מיום 31.7.05, לחתום על הסכמים בילטרליים עם מדינות המוצא של מהגרי העבודה, על מנת להסדיר את גיוסם של מהגרי העבודה לעבודה בישראל ועל מנת "למנוע ניצול לרעה של עובדים זרים וגביית עמלות מופרזות מאותם עובדים".
יישומה של החלטה זו נדחה, ולטענת העותר, המשיבים לא נקטו בצעדים זמניים שתכליתם הגנה על מהגרי העבודה עד ליישומן.
כמו כן טוען העותר כי החלטה זו מעידה על מודעות המשיבים לתופעות המירמה הכרוכות בהבאתם של מהגרי העבודה, וכי במודעות זו יש כדי להגביר את חובות הזהירות, ההגינות והשקידה הסבירה המוטלות על המשיבים.

9. העותר מוסיף וטוען כי חובותיה של המדינה לפקח על הליך גיוסם של מהגרי עבודה נובעות אף מהדין הבינלאומי.

10. המשיבים מתנגדים לעתירה.
לטענתם, נטל הסדרת המעמד ומציאת המעסיק מוטל על העותר, והוא לא השכיל לעשות כן, על אף ההזדמנויות שניתנו לו.
עוד, לטענת המשיבים, עתירת העותר לקביעת הנחיות מנהליות לפיהן תינתן אשרה כללית לעובדים זרים אשר להם קשיי שפה, הינה משוללת יסוד ומנוגדת לאינטרס הציבורי בדבר הקטנת מספר העובדים הזרים השוהים במדינת ישראל שלא כדין.
המשיבים מוסיפים וטוענים כי הם נמצאים בעיצומה של עבודת מטה להתקנת נהלים חדשים בתחום העסקת העובדים הזרים, וזאת במטרה להגשים את החלטות הממשלה בנושא ולאור ההלכה הפסוקה.
לפיכך, טוענים המשיבים, דין העתירה להידחות.

דיון
11. העותר נכנס לראשונה לישראל ביום 23.1.08, באשרת עבודה ב/1 בתחום הסיעוד.
העותר לא פנה אל מעסיקו החוקי מאחר, ולטענתו, הוא לא "נלקח" אל המעסיק ע"י מתווך כוח האדם.
העותר לא פנה גם אל המשיבים בנסיון לאתר את המעסיק אליו יועד, או על מנת להסדיר את מעמדו.
חלף זאת, בחר העותר לעבוד בעבודות ניקיון מזדמנות, כך על פי הצהרתו שלו בשימוע אשר נערך לו (נספח ב' לתגובה).

אני ערה לכך כי בעתירתו מכחיש העותר את הצהרתו לפיה עבד בעבודות ניקיון (סעיף 25 לעתירה).
יחד עם זאת, טענה זו, המופיעה בעתירה, אינה נכללת בתצהיר העותר ומשום כך אינה נתמכת בתצהיר.
אי לכך לא מצאתי קושי להעדיף את האמור בפרוטוקול השימוע על טענת העותר המופיעה בעתירה ואשר אינה נתמכת בתצהיר.

12. העותר, כאמור, לא פנה אל המשיבים, וביום 6.8.08, לאחר שהייה שלא כדין במשך כחצי שנה, עוכב ע"י יחידת האכיפה.
על אף שהייתו הבלתי חוקית, שוחרר העותר, לפנים משורת הדין, והתאפשר לו להסדיר את מעמדו בתחום הסיעוד, אליו יועד מלכתחילה.
העותר לא עשה כן, ובחר לפנות בעתירה זו.

13. מהאמור לעיל עולה כי העותר בחר לעשות דין לעצמו.
העותר לא פנה אל המשיבים להסדרת מעמדו, והמשיך לשהות ולעבוד בישראל שלא כדין.
גם לאחר שהעותר עוכב ושוחרר, הוא לא הסדיר את מעמדו בתחום הסיעוד.
די באלה כדי לדחות את העתירה.

14. בעתירה, טוען העותר, כי לא עלה בידיו לאתר עבודה בתחום הסיעוד, וכי סוכנויות כוח האדם, להן הציע את שירותיו, סרבו לטפל בו או להציע לו עבודה, משום שאינו דובר אנגלית.

טענה זו של העותר הינה טענה כללית, אשר לא פורטה באופן מספק ומשום כך לא הוכחה כנדרש.
העותר לא הצביע על נסיונות ספציפים לחיפוש אחר מעסיקים סיעודיים בעלי היתר כדין, לא צרף כל אסמכתא לפניותיו, לא פרט את שמות המעסיקים אשר אליהם פנה ולא פירט את הצעדים בהם נקט על מנת לאתר עבודה בתחום הסיעוד.
העותר גם לא הצביע על מקרים ספציפים בהם נדחתה בקשתו להעסקה מחמת קשיי שפה.

אי לכך לא הוכיח העותר כי אין באפשרותו למצוא עבודה בתחום הסיעוד, וגם משום כך, דין העתירה להידחות.

15. העותר טוען כי המשיבים הפרו את חובותם לפעול בשקידה ראויה על מנת להבטיח כי לא יובאו לישראל עובדים אשר אין מעסיק המבקש להעסיקם, עובדים אשר אינם מוכשרים לעבודה בענף הסיעוד או עובדים שאין להם את כישורי השפה הדרושים על מנת לעבוד בתחום זה.
לטענת העותר, על המשיבים לפעול לתיקון המצב שנוצר עקב מחדלם, ע"י מתן רישיון ישיבה ועבודה כללי לעותר.

גם אם ניתן היה לצפות כי המשיבים יפעלו עפ"י המוצע ע"י ב"כ העותר, לא מצאתי כי יש בכך כדי לתמוך בעתירה.
העותר נכנס לישראל במטרה לעבוד בתחום הסיעוד, מתוך ידיעה כי זה תחום העיסוק בו הוא מתעתד לעבוד.
לצד הדרישות מהמשיבים מוטלות גם חובות על מהגר העבודה ובהן, בין היתר, בירור השפה המדוברת במדינה המיועדת.
העותר ידע כי הוא מתקשה בשפה האנגלית ולפיכך, ככל שהדבר הציב בפניו קושי לאתר עבודה בתחום הסיעוד, אין להטיל את ה"אשם" לכך רק על המשיב אלא גם על העותר.
יתירה מכך, וכפי שצוין לעיל, העותר גם לא הוכיח במידה הנדרשת כי הקושי השפתי אכן הכשיל אותו מלמצוא עבודה בתחום הסיעוד, והוא לא הוכיח במידה הראויה כי הובטח לו שמעסיקיו יהיו דוברי שפתו.

16. ראוי להפנות בהקשר זה לסעיפים 45-46 לתשובת המשיבים, כדלקמן:
"עניין לנו אם כן בטענה, לפיה ידע והיה מודע העותר כי הינו מגיע לעבוד בתחום הסיעוד... וכעת, לאחר שהגיע לישראל ולאחר שעשה דרך ארוכה זו והכל מבחירתו החופשית, טוען כי מדינת ישראל, היא היא האחראית הבלעדית למצב אליו נקלע. ולא היא.
... המדובר בטענה משוללת כל יסוד, והיא בבחינת, הגעתי לישראל – ומדינת ישראל היא האשמה בכך ועליה לשאת בכל האחריות הנובעת מעצם הגעתי...".

17. לסעד המבוקש קיימות גם השלכות רוחב.
ראוי להפנות אל מכתב מאת הלשכה המשפטית של המשיב 1, אשר צורף לעתירה כנספח ע/18, בו נכתב, בהתייחס לבקשה דומה לזו של העותר, כדלקמן:
"השלכות הרוחב של היעתרות לבקשת הפונות ברורות. אם נעתר לבקשת הפונות – הרי שמכאן והילך די יהיה בכך שעובד זר סיעודי... יטען טענה בעלמא שרומה ע"י מי שאחראים לטענתו על הגעתו לישראל, וידרוש לעבור תחום תעסוקה אחר, קל יותר או מכניס יותר. תוצאה זו אינה הולמת את מדיניות ההגירה של מדינת ישראל" (סעיף 14 לנספח ע/18 לעתירה).

18. אין חולק כי על פי נהלי המשיב ומדיניותו, העותר אינו רשאי לעסוק בכל תחום עיסוק.
העותר נכנס לישראל במטרה לעבוד בתחום הסיעוד (גם אם במשרה חלקית, לטענתו), מתוך ידיעה ברורה, ואין הוא מגלה עילה אשר מכוחה הוא רשאי לדרוש מהמשיבים לנהוג בניגוד למדיניותם ולאפשר לו לעבוד בישראל בכל תחום בו הוא חפץ.

19. העותר מוסיף וטוען כי המשיבים הכירו באחריותם ובחובותיהם כלפי מהגרי עבודה סיניים, אשר הובאו לישראל במירמה לעבודה בענף הסיעוד, מבלי שיש באפשרותם להשתלב בעבודה בענף זה.
לטענת העותר, המשיבים אפשרו לעובדים סיניים אלה, לעבור לעבודה בתחומי תעסוקה אחרים.
לטענתו, סירובם לעשות כן כעת, ביחס לעותר ודומיו, הינו שרירותי ופסול.

כפי שעולה מנספחים ע/19 ו-ע/20 אשר צורפו לעתירה, האפשרות לעיל ניתנה רק לעובדים אשר "הובאו לישראל לעסוק בתחום הסיעוד שלא בידיעתם".
תנאי זה אינו מתקיים בעותר, ולפיכך דין טענת העותר לפיה המשיבים פעלו בשרירות, להידחות.

20. בעתירה מבקש העותר להורות למשיבים לקבוע הנחיות מנהליות למתן רישיון ישיבה ועבודה כללי מסוג ב/1 למהגרי עבודה אשר הובאו לישראל במרמה, לעבוד בתחום הסיעוד, ואשר אינם מוכשרים לעבודה בתחום הסיעוד ו/או אין להם את כישורי השפה הדרושים על מנת לעבוד בתחום זה.
עוד מבקש העותר להורות למשיבים לקבוע הנחיות מנהליות למתן אשרות כניסה לישראל בנציגויות ישראל במדינות המוצא של מהגרי העבודה, וזאת עד ליישומן המלא של החלטות הממשלה 4024 מיום 31.7.05 ו- 2211 מיום 12.8.07, בדבר פיקוח על גיוסם של מהגרי עבודה לעבודה בישראל.

דין העתירה לסעדים אלה להידחות.
מתשובת המשיבים עולה כי מטעם המשיבים "נעשית פעילות רבה ומאומצת על מנת להשלים את מלאכת התקנת ההסדרים החדשים בתחום העסקת העובדים הזרים ולהביא לשינוי ממשי בדפוסי העסקת עובדים זרים בישראל...".
שינוי זה נדרש, כך על פי המשיבים, "לאור החלטות ממשלה שנתקבלו, ההלכה הפסוקה שהתחדשה ובעיות מבעיות שונות אשר הוצפו על ידי גורמים שונים, לרבות המעסיקים והעובדים" (סעיף 75 לתשובה).
הסדרים אלה, על פי המשיבים, הינם הסדרים כוללים אשר מטרתם, בין היתר, ליתן פתרון לשאלות ולבעיות אשר הועלו בעתירה נשוא פסק דין זה, והיא הבאתם של עובדים זרים במרמה לעבודה בתחום הסיעוד, כאשר עובדים אלה אינם מוכשרים לעבודה בתום הסיעוד ו/או אין להם את כישורי השפה הדרושים על מנת לעבוד בתחום זה.
על פי הסדרים אלה, הסדרת ההעסקתם של עובדים זרים בענף הסיעוד תעשה באמצעות לשכות פרטיות אשר תהיינה כתובת בלעדית להבאה, לתיווך ולטיפול בעובדים, באופן אשר יבטיח לעובדים תשלום שכר ומתן תנאים הוגנים, ויגביר את האכיפה כנגד מי שגובה תשלום שלא כדין מאותם עובדים, כל זאת לטענת המשיבים.

מאחר והמשיבים כבר פועלים על מנת להשלים את התקנת ההסדרים החדשים, אשר נועדו ליתן פתרון לבעיות שהעלה העותר, לא מצאתי מקום להורות למשיבים לקבוע הנחיות מנהליות בנושאים אלה.

21. אשר על כן ולסיכום - העתירה נדחית.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. השאלת עובד זר

  2. הרחקת עובד זר

  3. גירוש עובדות זרות

  4. זכויות עובדים זרים

  5. גירוש עובד זר מסין

  6. מענק לידה עובדת זרה

  7. אשרת עובד זר מומחה

  8. עזרה בתשלום - העסקת עובד זר

  9. הפקדת ערובה עובד זר

  10. עורך דין עובדים זרים

  11. העסקת עובד זר בשמירה

  12. רישיון לעובד זר מומחה

  13. גירוש עובד זר מרומניה

  14. העסקת עובד זר במשק בית

  15. תביעה של עובד זר טורקי

  16. תאונת דרכים עובד זר

  17. מתורגמן סינית לעובד זר

  18. העסקה משותפת של עובד זר

  19. העסקת עובד זר במשק חקלאי

  20. זכויות עובדת זרה סיעודית

  21. נוהל תאגידים עובדים זרים

  22. רישיון תיווך עובדים זרים

  23. משכורת ברוטו עובדים זרים

  24. העסקת עובד זר תושב שטחים

  25. עובד זר מומחה - מס הכנסה

  26. ניכוי ממשכורת של עובד זר

  27. העסקה חד פעמית של עובד זר

  28. גביית עדות עובד זר בוידאו

  29. דמי פגיעה לעובד זר מהשטחים

  30. עדות מוקדמת של עובדים זרים

  31. חיוב עובד זר להפקיד ערובה

  32. עורך דין ויזות לעובדים זרים

  33. העסקת עובד זר בבית ללא היתר

  34. בקשה להפקדת ערובה עובדת זרה

  35. תמריץ אי היעדרות לעובדים זרים

  36. ערבות לשחרור עובד זר לא חוקי

  37. החלפת מקום עבודה ע''י עובד זר

  38. שלילת רישיון תיווך עובדים זרים

  39. עובד זר לא חוקי - תאונת עבודה

  40. עתירה מנהלית נגד גירוש עובד זר

  41. תנאים להעסקת עובדים זרים בבניין

  42. הארכת אשרת שהייה עובד זר סיעודי

  43. העסקת עובדים זרים ללא חוזה בכתב

  44. זכויות עובדת זרה לא חוקית שילדה

  45. תביעה של עובד תאילנדי נגד המעסיק

  46. זיכוי מטעמי צדק העסקת עובדים זרים

  47. ביטול כתב אישום העסקת עובדים זרים

  48. אי מתן מגורים הולמים לעובדים זרים

  49. פיצויים לעובד זר בגין כליאת שווא

  50. הארכת אשרת שהייה לעובד זר בחקלאות

  51. העסקת עובדים זרים ללא ביטוח רפואי

  52. העסקת עובדת זרה במשק בית בלי ביטוח

  53. זהות המעביד של עובד זר בענף הבנייה

  54. תביעת עובדת זר מבולגריה לתשלום שכר

  55. אישור תביעה ייצוגית של עובדים זרים

  56. פיצויי פיטורים לעובד זר בענף הבנייה

  57. הרחקת עובדים זרים לא חוקיים מישראל

  58. תביעה של עובד זר נגד משפחת אדם שנפטר

  59. תביעת עובד זר סיעודי נגד משפחת המטופל

  60. חיים משותפים עם עובדת זרה ללא נישואין

  61. העסקת עובדים זרים בעבודות שיפוץ דירה

  62. פגמים בהודעות קנס לפי חוק עובדים זרים

  63. הקצאת עובדים זרים בחקלאות מטעמי בריאות

  64. זיכוי מעבירת העסקת עובדים זרים ללא היתר

  65. מימון עובד זר ע''י קופת חולים בזמן אשפוז

  66. אחריות נושא משרה בתאגיד על העסקת עובד זר

  67. עובד זר לא חוקי שיש לו ילד מאישה ישראלית

  68. אחריות נושא משרה על הפרת חוק עובדים זרים

  69. אחריות מנהל חברה על העסקת עובד זר ללא היתר

  70. הוראת משרד התמ''ת בעניין תשלום לעובדים זרים

  71. חישוב פיצויים לעובדת זרה שנהרגה בתאונת דרכים

  72. יחסי עובד מעביד - העסקת עובדים זרים ללא היתר

  73. אי חידוש אשרה של עובד זר בגלל ויכוח על המשכורת ?

  74. ערובה להבטחת הוצאות תביעה של עובדת זרה פיליפינית

  75. עובדת זרה הועסקה בתנאים מחפירים ונשללו ממנה זכויות

  76. האם נסיעת עובד זר לביקור בארצו מנתק את רצף העבודה ?

  77. כניסת מפקחים לבית ללא צו בית משפט / העסקת עובד זר ללא היתר

  78. עובד זר, הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בקשה לשמיעת עדותו המוקדמת

  79. עצם היותו של תובע עובד זר, אין בו כשלעצמו טעם לחיובו בהפקדת ערובה

  80. עתירה מינהלית בנושא נוהל מתן לווי רפואי לנכי צה"ל על ידי עובדים זרים

  81. תביעת עובד זר אזרח תושב אוקראינה לפיצוי בנזיקין בגין עוולת כליאת שווא

  82. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון