קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין בפשרה: לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (השופט דניאל גולדברג ונציגי הציבור מר אליהו מחלב ומר אילן לוי; עב' 1575/08), אשר ניתן ביום 4.8.08 והומצא לידי המבקש - לפי נתוני המערכת הממוחשבת - ביום 13.8.08. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 25.3.09. רקע בהסכמת הצדדים פסק בית הדין האזורי לפשרה על פי סעיף 79א'(א') לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד - 1984, כי על המבקש לשלם למשיב פיצויי פיטורים בסך של 45,000 ₪. טענות הצדדים המבקש טוען כי לאחר מתן פסק הדין התברר לו כי המשיב פתח עסק מתחרה, אשר את הקמתו תכנן עוד כאשר עבד אצל המבקש. בשל הקמת העסק החדש עבר מירושלים לרמת הגולן תוך הצגת מצג שווא כי בכוונתו להמשיך בעבודתו כרגיל (על אף הגדלת ההוצאות הכרוכה בכך מבחינת המעסיק). לטענתו, פרטים אלו הוסתרו מבית הדין ב"הונאה" ואילו הדבר היה ידוע לא היו נפסקים פיצויי הפיטורים לטובת המשיב. בנסיבות אלו, הוא מבקש להאריך את המועד להגשת ערעור. המשיב בתשובתו טוען כי אין בבקשה כל פרט חדש שלא היה ידוע למבקש בעת מתן פסק הדין ולכל המאוחר מייד בסמוך לאחריו, היינו מספר חודשים טרם הגשת בקשה זו. עוד הדגיש כי פסק הדין ניתן בהסכמה על פי סעיף 79א' לאחר שהוסברה למבקש המשמעות המלאה של הסכמה זו. המבקש בתגובתו לתשובת המשיב מבהיר כי לא ניתן היה להמשיך להעסיק את המשיב לאחר שעבר לצפון הארץ בהתחשב בהוצאות הכבדות שנבעו מכך, ולכן יש לראות בפיטורי המשיב משום "התפטרות מרצונו" שאינה מזכה אותו בפיצויי פיטורים. הכרעה המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי נקבע בתקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 (להלן - "התקנות"), שזו לשונה: "המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי הוא שלושים ימים מיום השימוע, או מהיום שבו הומצא למערער פסק הדין אם ניתן בהעדר הצדדים, והוא כשאין הוראת חיקוק אחרת הקובעת מועד שונה להגשת ערעור". סמכות בית הדין להארכת מועד נקבעה בתקנה 125 לתקנות, הקובעת כי: "מועד או זמן שקבע בית הדין או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, לרבות בתקנות אלה, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו". לעניין "הטעמים המיוחדים" שבגינם ניתן להאריך מועד הקבוע בחוק או בתקנות נקבע בעא"ח 56/05 מאיר איתן - הילטון תל אביב בע"מ, , מיום 23.5.05: "אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו הוא". לעניין זה נקבעו על ידי בית המשפט העליון בע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט ואח', פ"ד נה(2) 904, עקרונות מנחים להגדרת "טעמים מיוחדים", שהינם: "... בחינת המקרים השונים מלמדת כי טעם מיוחד יוכר במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור, עקב אירועים שהנם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין (מוות, מחלה). טעם מיוחד קיים אף במקרה בו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, כלול בקטגוריה זו, ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה, טעות הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה". לאחר בחינת טענות המבקש וכלל החומר שבתיק, אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה. המבקש לא ציין כל טעם אשר מנע ממנו להגיש את הערעור במועד ולחלופין להגיש את הבקשה במועד מוקדם יותר. רוב טענות המבקש (לעניין מעבר המגורים לרמת הגולן והמשמעויות הנובעות מכך לגבי המשך העבודה) היו ידועות לו בעת קיום הדיון בבית הדין האזורי ואין בבקשה כל פירוט מתי נודע לו על העובדות ה"חדשות", כיצד יש בכך כדי להשפיע על הפסיקה (שהרי אין חולק כי המשיב זכאי להתפרנס לאחר שפוטר) ומדוע התמהמה כ-8 חודשים עד להגשת הבקשה. טעם נוסף לדחיית הבקשה הינו סיכויי הערעור, המהווים שיקול מרכזי ומכריע בהחלטה בדבר הארכת המועד (עא"ח 38/08 עזרא מכמאל - המוסד לביטוח לאומי, , מיום 22.1.09). פסק הדין ניתן מכוח סעיף 79א' לאחר שהוסברה לצדדים כמקובל משמעות הסכמתם. לעניין זה נאמר בעד"מ 300386/97 דב לנצנר - מיכל מלאכי, , מיום 19.6.00: "הלכה מושרשת היא, כי בית דין זה היושב כערכאת ערעור לא ימהר להתערב בפסיקה לפשרה אלא אם נפלה בפסק הדין טעות בולטת או שנוכח כי "... קיימת חריגה קיצונית ביותר מגבולות הסבירות שבמסקנות או בקביעת הסכומים שנפסקו" (דב"ע נה/ 97 - 3 מוסך המחדש בע"מ - פארס גברין גמאל, לא פורסם, ניתן ביום 1.5.1995). נסיבות המקרה דנן, אינן מצדיקות את התערבותנו". בטענות המבקש אין כדי להצביע על "טעות בולטת" או "חריגה קיצונית" ולפיכך גם סיכויי הערעור אינם מהווים טעם מיוחד להארכת המועד. סוף דבר - הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות המשיב בגין הבקשה בסך של 1,000 ₪. הארכת מועד להגשת ערעורהארכת מועדהמועד להגשת ערעוריםפסק דין בפשרה (סעיף 79א')ערעורפשרה