הגשת ראיות בשלב הסיכומים

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגשת ראיות בשלב הסיכומים בבית המשפט לעניינים מנהליים: 1. בפני בקשה להתיר למועצה האזורית מטה אשר, המשיבה בעתירה (להלן: המועצה) להגיש ראיה נוספת מטעמה, לאחר שניתן צו להגשת סיכומי טענות. 2. העותרת - רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ (להלן: העותרת) הגישה עתירה בעניין חיובה בתשלום ארנונה למועצה. בעתירה העלתה העותרת טענות שונות כנגד השומות שנשלחו אליה לשנים 2007-2008 בגין נכסים של העותרת המצויים במתחם הידוע כ"מכון דוד" באזור הקריות. ליבו של הסכסוך נעוץ בפרשנות הוראות הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים בנוגע לחיובי הארנונה לשנים 2005-2006, הסכם שנחתם ביום 14/8/05, ככל שהוא מתייחס לחיובי הארנונה עבור קרקע תפוסה. 3. בסעיף 5(ג) להסכם הפשרה נקבע כי החיוב בגין קרקע תפוסה יחושב בהתאם לתעריף הקבוע "לקרקע תפוסה במפעל ליצור נשק" (לשנת 2005 עמד התשלום על 10 אג' למ"ר). עוד נקבע כי תעריף זה מחושב על פי הוראות סעיף 274ב'1 לפקודת העיריות [נוסח חדש] הקובע סכום מרבי לארנונה שתוטל על קרקע תפוסה במפעל לייצור נשק. בסעיף 5(ג) נקבעה הוראה המאפשרת את תיקון התעריף לקרקע תפוסה אם יקרה אחת משניים; האחד, בית משפט יפסוק בפסק דין חלוט כי סעיף 274ב1 הנ"ל בטל; והשני, אם העותרת תתפשר עם רשויות אחרות על תשלום תעריף אחר עבור קרקע תפוסה. במקרה שהסעיף יבוטל ישולם התעריף לקרקע תפוסה במפעל עתיר שטח - שהיה בשנת 2005 3.60 ₪ ובמקרה שהעותרת תתפשר ישולם התעריף על פי הסדר הפשרה או התעריף של 3.60 ₪ למ"ר לפי הנמוך מביניהם. 4. יצוין כי הטעם להסכם זה היה נעוץ בכך שחלק מהמתחם נשוא הדיון מצוי בשטח שיפוט של רשויות אחרות או בשטחים אקסטרה- טריטוריאליים. לכן בקשה המועצה שלא להרע את מצבה לעומת הרשויות האחרות. 5. מטענות המועצה מתברר כי למועצה נודע שהעותרת משלמת סכומים ניכרים לרשויות סמוכות כמו לעיריית עכו. על פי הנטען תקפו עיריית ערו ועיריית קריית ים את תוקפו של סעיף 274ב1 הנ"ל (בג"צ 5271/05) אולם בעקבות הסכם פשרה שהושג בינן לבין העותרת, נמחקה העתירה. על פי ההסכם למחיקת העתירה, כך טוענת המועצה, משלמת העותרת לעיריות הנ"ל תשלומים המשקפים חיובי ארנונה לקרקע תפוסה העולים על התעריף הקבוע לפי סעיף 274ב1 לפקודת העיריות. לפיכך סברה המועצה כי מכוח סעיף 5(ג) להסכם הפשרה היא רשאית לדרוש את הגדלת החיוב ושלחה לעותרת שומת ארנונה מעודכנת. 6. בדיון שנערך בפני בחודש 5/09 ביקשו הצדדים שהות לגיבוש הסדר והסכימו כי אם לא יושג הסדר יוגשו סיכומי טענות בכתב. הסדר לא הושג והעותרת הגישה את סיכומיה. בסיכומים טענה כי לא התפשרה עם העיריות השכנות על תעריף קרקע תפוסה. לטענתה, היא חששה שמא השטחים האקסטרה טריטוריאליים יסופחו לשטחי הרשויות האמורות, בהתאם להמלצת וועדת חקירה שמונתה על ידי שר הפנים לבדיקת מעמדו המוניציפאלי של מכון דוד. העותרת טוענת כי משיקולים בטחונים סברה שיש להימנע מסיפוח השטחים ועל כן הגיעה להסכם פשרה על פיו תשולם לעיריות הפרש "ארנונה וירטואלית" כהגדרת העותרת. תשלום זה אינו משקף ארנונה עבור קרקע תפוסה אלא פיצוי בעקבות ויתור הרשויות השכנות על צירוף השטחים. פיצוי זה חושב מתוך הבנה כי מרבית השטחים האקסטרה טריטוריאליים הינם שטחם מבונים ולא קרקע תפוסה (סעיף 45 לסיכומים). 7. בבקשה הנוכחית טוענת המועצה כי טענה זו של העותרת הינה גרסה חדשה שלא נטענה, לפחות לא בנוסח זה, בעתירה. לפיכך ועל מנת לסתור את הטענה מבקשת המועצה לצרף כראיה דפים מתוך דוחותיה הכספיים של העותרת. מהביאורים לדוחות הכספיים ניתן ללמוד, כך לגישת המועצה, כי ההסכם עם העיריות השכנות כולל גם רכיב של תשלום עבור קרקע תפוסה. כמו כן עולה כי מדינת ישראל התחייבה לשפות את העותרת בגין תשלומים עבור קרקע תפוסה (באור 20 לדוחות הכספיים). 8. העותרת אינה מתנגדת לצירוף הראייה ובתנאי שינתן לה לצרף כראיה 5 תצהירים. בתצהירים אלו ניתן הסבר לדוחות הכספיים ויש בהם חזרה על הטענה כי התשלום על פי ההסכם עם העיריות השכנות אינו כולל תשלום ארנונה לקרקע תפוסה. השיפוי עבור תשלומי הארנונה לקרקע תפוסה, כך נטען, נוגע לתשלומים אחרים ולא לתשלומים על פי ההסכם עם העיריות. יצוין כי המועצה מתנגדת לצירוף התצהירים אולם אינה מתנגדת להגשת הסכם הנכסים שבין המדינה לרפאל שצורף כנספח לתצהירים. 9. אין כל חולק כי בדרך כלל לאחר שניתן צו להגשת סיכומים אין מקום להגשת ראיות נוספות. בהליך של עתירה מינהלית מתמצא שלב הראיות בהגשת התצהירים ולעיתים גם בחקירת המצהירים (כאמור בתקנה 15(א) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000). עם זאת יש לזכור כי ההליך המנהלי אינו כולל הליך ממצה של בירור עובדתי. חקירת המצהירים מסורה לשיקול דעת בית המשפט לבקשת בעל דין לחקור את המצהירים ובדרך כלל מדובר בחקירה קצרה וממוקדת. טיבו זה של ההליך מחייב את בעלי הדין לעשות את כל האפשר כדי שהעובדות הרלבנטיות יפרשו בפני בית המשפט מתוך התצהירים המוגשים . 10. מאידך, בהעדר הליך הגשת ראיות מפורט, מחויב בית המשפט להימנע מקביעות עובדתיות מקום שהעובדות במלואן טרם נפרשו בפניו. לפיכך מקום שההכרעה בהליך מחייבת גם קביעת עובדות ראוי שבית המשפט ינהג בפתיחות מספקת כדי לאפשר את הגשת כל הראיות הרלבנטיות וכדי שההכרעה, במיוחד בעניינים הנוגעים לציבור הרחב, תהא מושתתת על בסיס עובדתי מלא. 11. במקרה הנוכחי ישנה חשיבות ברורה לפרישת כל היריעה הנוגעת לטיבם של התשלומים שמשלמת העותר לעיריות השכנות שהרי הסכם הפשרה שנעשה איתן הוא הבסיס להוצאת השומות לעותרת. לפיכך ואף שמצויים אנו בשלב מתקדם איני סבור כי יש לנעול את הדרך בפני שני הצדדים להשלים את הראיות בעניין ההסכם עם העיריות. אשר על כן הנני נעתר גם לבקשה להוספת ראיה שהוגשה על ידי המועצה וגם לבקשת העותרת לצירוף התצהירים הנוספים. 12. העותרת תוכל לתקן את סיכומיה ולהשלימם, בעקבות צירוף הראיות הנוספות, תוך 15 יום. המועצה תגיש את סיכומי הטענות 30 יום לאחר מכן. התיק יובא לעיוני בעוד 45 יום.הגשת ראיותסיכומיםמסמכיםראיות