הגשת ראיות חסויות לבית הדין לעבודה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגשת ראיות חסויות לבית הדין לעבודה: 1. בפניי בקשות הדדיות לגילוי ועיון במסמכים. (הבקשה שהוגשה על ידי התובעת כוללת גם בקשה לפרטים נוספים. הבקשה שהוגשה על ידי הנתבעת הנה לגילוי ועיון במסמכים בלבד). הרקע לבקשות 2. התביעה בה עסקינן עניינה בטענה של הפרת זכויות התובעת שנעשתה, לטענתה, בין היתר על ידי הברחת וגזילת זרעי יסוד בזן של אבטיחי מיני ללא גרעינים (mini seedless) על ידי הנתבע 1 אשר היה עובד של התובעת החל משנת 1983, והחל משנת 1996 מנהל אגף למחקר ופיתוח וחבר הנהלה בחברה. במסגרת תפקידו, טוענת התובעת כי הנתבע 1 שימש כאחראי על פיתוחי זנים הקשורים באבטיחים. הנתבע 1 פוטר בחודש יוני 2004 ומאז ועד לסיום עבודתו אצל התובעת, טוענת התובעת כי גזל זרעי יסוד של אבטיחי המיני. 3. ביום 16.8.04 פתחה התובעת בהליכים משפטיים כנגד הנתבע 1 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. סופם של הליכים אלו היה בחתימתו של הסכם פשרה בין הצדדים אשר קיבל תוקף של פסק דין וזאת ביום 2.12.04. 4. לטענת התובעת, על אף הסכם הפשרה עשה הנתבע 1, במסגרתה של חברה שהקים בשנת 2005 (הנתבעת 2), שימוש בחומר סודי של התובעת בכל הקשור לזני ה-mini seedless ואף החל לשווק במסגרת הנתבעת 2 זנים שהופקו מזרעי היסוד של התובעת שלקח מהליך הטיפוח אצלה. 5. ביום 29.7.07 שוב פתחה התובעת בהליכים משפטיים, הפעם כנגד הנתבע 1 והחברה שהקים, הנתבעת 2, ובמסגרת זו עתרה לקבלת סעדים שונים ביניהם צו מניעה קבוע, צו למתן חשבונות ותשלום פיצויים לתובעת. 6. מאחר והנתבעת הגישה בקשה לסילוק על הסף של התביעה או לחילופין העברת הדיון לבית הדין לעבודה, הגיעו הצדדים ביום 13.3.08 להסדר דיוני שקיבל תוקף של החלטה, שלפיה הסכסוך יועבר לבירור בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו. 7. יצויין כי בתגובה לתביעת התובעים הגישו הנתבעים ביום 14.11.07 תביעה שכנגד בגין לשון הרע. במסגרת ההסכמה הדיונית האמורה לעיל הוסכם כי תביעה זו תידון בפני בית משפט השלום בתל אביב-יפו. 8. במסגרת ההליכים שהתקיימו בפני בית דין זה, נתנה כב' הרשמת בר"ג-הירשברג החלטה ביום 17.12.08, שלפיה הוצע כי הצדדים יעשו במשותף לקידום ההליך ולהגעה להסכמות בדבר הליכי גילוי ועיון ככל הנדרש. 9. ביום 6.1.09 העבירה התובעת לנתבעים תצהיר גילוי מסמכים כללי. 10. ביום 12.1.09 העבירו הנתבעים לתובעת תצהיר גילוי מסמכים כללי. בש"א 2385/09 - בקשה שהוגשה על ידי התובעת לגילוי ועיון במסמכים ומתן פרטים נוספים 11. ביום 14.1.09 (על הבקשה הוטבעה חותמת נוספת נושאת תאריך 18.1.09) הוגשה הבקשה לגילוי ועיון במסמכים ומתן פרטים נוספים מטעם התובעת. 12. המסמכים שהוחלפו בין הצדדים לאחר הגשת הבקשה הנם: א. תגובת הנתבעים לבקשת התובעת לגילוי ועיון במסמכים ומתן פרטים נוספים (מיום 20.1.09). ב. תגובת התובעת לתשובת הנתבעים לבקשה לגילוי ועיון במסמכים ומתן פרטים נוספים (מיום 4.2.09). ג. הודעת עדכון מטעם התובעת ביחס להתנהלות הנתבעים וה"תרגילים" שהם נוקטים כדי לחמוק מגילוי מסמכים ב"כל מחיר" (מיום 12.2.09). ד. הודעה מטעם הנתבעים לגבי "הודעת עדכון" מאת התובעת (מיום 17.2.09). 13. התובעת מבקשת כי בית הדין יורה לנתבעים ליתן מענה בתצהיר ביחס לדרישה למסמכים ספציפיים, יורה לנתבעים כי יאפשרו עיון במסמכים הספציפיים שהתבקשו, יאשר עיון במסמכים שפורטו בתצהיר גילוי מסמכים הכללי וכן יורה לנתבעים ליתן פרטים נוספים בתצהיר במענה לפרטים שהתובעת דורשת. 14. לטענת התובעת ישנה חשיבות רבה בגילוי המסמכים והנתונים המבוקשים על ידה מאחר ורק בדרך זו ניתן ללבן את לב ליבה של המחלוקת. לטענת התובעת המסמכים והנתונים הנדרשים עולים מכתב ההגנה של הנתבעים בטענתם כי הם הצליחו לקצר את תקופת הטיפוח עדי ליצור זן מסחרי, פרי פיתוח עצמאי ללא שימוש בסודות של התובעת. עוד טוענת התובעת כי תצהיר גילוי המסמכים הכללי שהוגש על ידי הנתבעים הנו חלקי וחסר כיוון שלא נכללו בו המסמכים הנדרשים לגבי תהליך הטיפוח. לגבי הבקשה למתן פרטים נוספים טוענים התובעים כי יש בהם כדי לשפוך אור על טענות בכתב ההגנה. 15. הנתבעים מנגד, נאחזים בעיקר בטענה כי גילוי כה מאסיבי ונרחב, כפי שמבקשת התובעת יגרום להם נזק באשר מדובר בסודות מסחריים של הנתבעים באשר הנם מתחרים של התובעת. הנתבעים טוענים כי על התובעת לגלות תחילה את בדיקות ההשוואה שביצעה מהן עולה, לטענתה, המסקנה כי אין דמיון בין זני הנתבעים לזני התובעת - מסקנה שמשמעה דחיית התביעה, משכך, לטענתם, התובעת מרחיבה חזית אסורה בטענתה כי מדובר ב'גזילה מתחכמת' ולא רק 'בחיקוי בדיוק ניכר' של זני התובעת. זאת ועוד, הנתבעים טוענים כי הבקשה לפרטים נוספים הנה למעשה, שאלון, וכי בהתאם לתקנה 46 (ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות") יש להראות טעמים מיוחדים לקבלת רשות למסירת שאלון. לסיכום טוענים הנתבעים כי בקשת התובעת הנה דייג במסמכיהם מאחר ולתביעה אין ביסוס ראייתי. 16. כאמור, לאחר שהוגשו הבקשה והתגובה הוגשו מסמכים נוספים מהם עולה, בתמצית, כי בתביעה בבית משפט השלום ניתנה כבר החלטה על גילוי מסמכים במסגרת בש"א 184745/08, , במסגרתה מצא בית המשפט כי הבקשה לגילוי מסמכים לרבות מסמכי הטיפוח אכן רלוונטים לצורך טענות ההגנה של התובעת ואין הצדקה שלא לגלותם, וזאת בכפוף לחתימה לפיה לא ייעשה כל שימוש במסמכים והנתונים הנוגעים להליך הטיפוח שלא לצורך ההליך המשפטי דנן. ואולם, לאחר מתן החלטה זו, עתרו הנתבעים בבקשה לעיכוב ההליכים בתביעתם זו עד אשר תתברר התביעה בבית הדין לעבודה. 17. לאחר שקראתי את המסמכים האמורים לעיל ואת המסמכים הנוספים שהוגשו, הן בתיק העיקרי והם בבש"א המקבילה מטעם הנתבעים (בש"א 2384/09) הריני מורה לנתבעים לגלות בתצהיר את המסמכים שפורטו בנספח א' לבקשתה ולאפשר עיון בהם, וזאת למעט האמור בס' 1.7 לנספח א' לעניין פלט הכניסות והיציאות של ד"ר ורדי מישראל ולישראל החל מעזיבתו את התובעת, וזאת בהתאם לסדר הדברים, ומן מהנימוקים שלהלן: בהתאם לתקנה 46 לתקנות בית הדין רשאי להתיר גילוי מסמכים ועיון בהם אם סבר שהמסמכים שגילויים מתבקש יאפשרו "דיון יעיל". תנאי לקיומו של דיון יעיל, הוא שהמידע המבוקש יהיה רלבנטי למחלוקת הנדונה. ביקש צד להליך צו לגילוי ולעיון במסמכים, יידרש בית הדין "בראש ובראשונה ... למידת הרלוונטיות של המסמך שגילויו מתבקש, לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת" ( ר': עע 129/06 טמבור בע"מ - אברהם אלון ואח', , ניתן 7.5.06). הרלבנטיות לצרכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלבנטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה וכל כולו לא בא אלא ל"לדוג" בעניינו של בעל דין אין לגלותו, (ר': דב"ע נז/ 55-3 קבקוב הרצל - בנק מסד בע"מ, מיום 14.9.99). בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי לביצוע "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי. בשלב השני, יבחן בית הדין ב"מבט על" וישקול את מכלול האינטרסים והאיזון ביניהם, של מבקש הגילוי מחד, ושל הצד שכנגד המתנגד לגילוי, וכל זאת, על רקע נסיבותיו של המקרה הספציפי. (ר': עע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים - קלרק אבנציק, , ניתן 28.3.07). תמצית המחלוקת שבין הצדדים הנה: האם הנתבעים, ובראשם הנתבע 1 שעבד אצלה במשך שנים בתפקיד בכיר, כמנהל אגף המחקר והפיתוח, גזלו את סודותיה, אם לאו. במקרה בו עסקינן, מאחר והטענה הנה שהנתבע 1 במסגרת תפקידו ומעמדו בתובעת, לקח, לכאורה, בהיחבא, רכוש שאינו שלו, אך ברור הוא שמרבית הנתונים הרלוונטיים לבירור התביעה נמצאים בחזקתם של הנתבעים ולא להיפך. באשר לטענות הנתבעים לפגיעה בפרטיותם ובסודות המסחריים שלהם, לעניין זה בהתאם להלכת נציבות המים דלעיל, בחנתי את מידת הפגיעה בזכויותיה המהותיות של התובעת, אם תדחה בקשתה לעיון במידע המבוקש; ומנגד, את מידת הפגיעה שבגילוי החומר המבוקש, בפרטיותם ובסודות המסחריים של הנתבעים; וההסתברות לפגיעה העלולה להיגרם להם מגילוי אותו החומר. בה במידה בחנתי את מידת הפגיעה באינטרסים חיוניים של הציבור, עצמתם והפגיעה האפשרית בהם. מסקנתי הנה כי ללא הגילוי של המסמכים תסוכל התביעה ולא ייעשה משפט צדק. באופן זה ייפגע אינטרס חיוני של הציבור כי הליכים משפטיים יהיו ברי-תוקף וניתן יהייה ללבן מחלוקות באופן אמיתי ויעיל במסגרת כתליו של בית משפט. ב"כ הנתבעים הפנה בטיעוניו לפסק הדין ברע"א 3638/03 ביטום תעשיות פטרוכימיות בע"מ נ' כמיפרן-ישראל בע"מ, פ"ד נח (1) 97 שם נאמר בין היתר, כי אין ליתן צו לגילוי מסמכים אשר יפגע בסוד מסחרי, בטרם הונחה תשתית ראייתית ולו מינימאלית לטענות הצד המבקש את הגילוי. המינוח הנו "תשתית מינימאלית" ולא בכדי. לעמדתי כתב התביעה מניח תשתית מינמאלית ולאור הצורך בבירור המחלוקת יש לגלות המסמכים. יחד עם זאת, במסגרת האיזונים ועל מנת שלא ייפגעו הסודות המסחריים של הנתבעים, הרי שבהתאם לס' 23 (ב) לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999, הריני מורה כפי שהורה בית משפט השלום בבקשת גילוי המסמכים בתביעת לשון הרע (התובעת מסכימה לכך כעולה מס' 22-21 לתגובתה לתשובת הנתבעים לבקשתה), כי על הנתבעים לגלות את המסמכים ולאפשר עיון בהם וזאת כפוף לחתימתם של הנתבעים על התחייבות לפיה לא יעשו כל שימוש במסמכים והנתונים, שלא לצורך ההליך המשפטי דנן. לגבי פלט הכניסות והיציאות של הנתבע 1 מישראל ולישראל החל מעזיבתו את התובעת. בעניין זה טוענת התובעת כי כך תוכל לברר את טענת ההגנה של הנתבעים לגבי קיצור תקופת הטיפוח באמצעות גידול במספר מקומות בעולם בו זמנית. לעמדת הנתבעים הבקשה פוגעת בפרטיותו של הנתבע 1 שלא לצורך. אני מקבלת גישה זו. לעמדתי המדובר בגילוי נרחב מדיי הגולש שלא לצורך לעניינו הפרטיים של אדם. אין זה מחויב המציאות שהנתבע 1 הוא זה שנסע לכל שטחי הלקוחות הפוטנציאליים. כעולה מכתב התביעה הנתבע 1 הקים את הנתבעת 2 ביחד עם שותף נוסף (מר דב גודינגר), לפיכך ייתכן שעובד אחר עשה נסיעות ליעדים בהם הנתבעת 2 ביצעה את הגידול. שנית, יתר המסמכים שהתבקשו, מספקים את המידע גם בסוגייה זו. לפיכך, בהתאם להלכת נציבות המים, מקום בו ניתן לקבל את אותו מידע בדרך חלופית מאזן האינטרסים ייטה לטובת הטוען לפגיעה בפרטיות. 18. לאור האמור לעיל, התובעת תחתום על התחייבות שלא לעשות כל שימוש במסמכים ובנתונים שתקבל מן הנתבעים, כאמור בהחלטה זו, שלא לצורך ההליך המשפטי דנן, וזאת בתוך 15 ימים מהיום. המסמכים יגולו בתצהיר ויתאפשר עיון בהם בתוך 15 יום מהמועד שבו תחתום התובעת על מסמך כאמור. הבקשה לפרטים הנוספים שהוגשה על ידי התובעת (נספח ב' לבקשה) 19. בעניין זה טענה התובעת כי מתן הפרטים הנוספים ישפוך אור על טענות הנתבעים בכתב ההגנה. הנתבעים מתנגדים לבקשה מן הטעם שמדובר בשאלון נרחב ומקיף אשר לפי תקנה 46 (ב) לתקנות יש להראות 'טעמים מיוחדים' לקבלת רשות למסירתו, דבר שלא נעשה במקרה זה. עוד טוענים הנתבעים כי מדובר בדייג בסודותיהם המסחריים וכי הבקשה קנטרנית. בתשובתה לתגובת הנתבעים טוענת התובעת כי על בסיס העיקרון של חתירה להגשמת ההליך השיפוטי על הנתבעים לגלות גילוי רחב ככל האפשר את המידע הרלוונטי למחלוקת. עוד ציינה התובעת כי אף אם מדובר בשאלון הרי שבמקרה זה יש להתיר את מסירתו. עוד צוין כי בהליך המקביל, בבית משפט שלום הותר השאלון וכי גם התובעים שכנגד (בהליך המקביל) דרשו כי התובעת (הנתבעת שכנגד) תשיב על מאות שאלות. 20. מלשונו של נספח ב' לבקשה עולה כי הפרטים המבוקשים על ידי התובעת הנם למעשה שאלון הלובש פורמאלית כותרת של בקשה למתן פרטים נוספים. עיון בבקשה מגלה כי המדובר בשאלות של פרטי פרטים, הרבה מעבר להבהרה של הנכתב בסעיפים בכתב ההגנה, שהתובעת ייחסה להן את הבקשה. כך יצויין, כי תחת כותרת של שאלה ראשית אחת בהתייחס לסעיפים בכתב ההגנה מבקשת התובעת שרשרת של תתי שאלות נוספות המהוות שאלון לכל דבר. תקנה 46 (ב) לתקנות מורה: "בית הדין או הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן לבקשת בעל דין צו למסירת שאלון לבעל דין אחר, אם היה סבור שיש בכך כדי לאפשר לבית הדין להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין." בשים לב ל"טעמים המיוחדים" הנדרשים למתן צו למסירת שאלון בבית-הדין לעבודה, נפסק כי "השימוש בהליך ביניים של שאלון צריך שיהא נדיר ושרק בנסיבות יוצאות דופן ינתן", וכי "התנאים להרשות הגשת שאלון חמורים יותר מאלה המתיחסים להליכי הביניים האחרים. בכך גילה מתקין התקנות דעתו כי רק במקרים נדירים תורשה הגשת שאלון". לא מצאתי כי בקשתה של התובעת מפרטת טעמים מיוחדים המצדיקים שימוש בהליך ביניים של שאלון כאמור בתקנות, בפרט בנוסף לגילוי המסמכים, ומשכך הבקשה למתן צו למסירת פרטים נוספים, נדחית. בש"א 2384/09 מטעם הנתבעים לגילוי ועיון במסמכים 21. ביום 12.1.09 הגישו הנתבעים בקשה לגילוי מסמכים ספציפי ולעיון במסמכים. המסמכים שהוחלפו בין הצדדים לאחר הגשת הבקשה הנם: א. תגובת התובעת לבקשת הנתבעים למתן צו לגילוי מסמכים ספציפי ולעיון במסמכים (מיום 4.2.09). ב. תשובה לתגובת הזרע לבקשת הנתבעים למתן צו לגילוי מסמכים ספציפי ולעיון במסמכים (מיום 16.2.09). ג. בקשה להוציא מתיק בית הדין מסמך המתיימר להיות "תשובה לתגובה" שהגישו הנתבעים ולחילופין לאפשר להגשת תשובה (מיום 19.2.09). במסגרת זו מבקשים הנתבעים את מסמכי הבדיקות וכן קלטות תמלילים ומסמכי חקירה הנזכרים בתצהיר גילוי המסמכים הכללי מטעם התובעת. הנתבעים טוענים בבקשתם כי גילוי תוצאות הבדיקות של הזנים מייתרות את התביעה כולה. עוד מבקשים הנתבעים את כל המסמכים המהווים בדיקות המשוות בין זני אבטיח mini seedless של הנתבעים לבין אלו של התובעת, את כל הראיות בדבר הפרת הזכויות הנטענות ע"י התובעת בכתב התביעה, שהיו ברשות התובעת בעת הגשת התביעה, את כל הפניות מעטם התובעת ומטעם חברות הבנות של התובעת לצדדים שלישיים בארץ ובעולם ואשר בהן הופצו לטענת הנתבעים, טענות שקריות המופיעות בכתב התביעה, את המסמכים המעידים על רישום זכויות מטפחים של זני אבטיח mini seedless של התובעת. התובעת, מנגד, טוענת לגבי מסמכי החקירה, תמלילים ובדיקות כי מדובר במסמכים חסויים שהוכנו לצורך ההליך המשפטי. מבלי לגרוע בטענה זו טוענת התובעת כי היא שומרת על זכותה לבקש לדחות את גילוי המסמכים ו/או איזה מהם, לאחר שלב הגשת התצהירים, כאמור ברע"א 4249/99 סויסה נ' הכשרת הישוב ואח' (להלן: "הלכת סויסה"). באשר לראיות שמבקשים הנתבעים (ס' ג' לבקשה), טוענת התובעת כי גילתה בתצהיר גילוי המסמכים את כל המסמכים שבידיה. באשר לפניות התובעת לצדדי ג' טוענת התובעת כי המדובר במסמכים שאינם רלוונטים להליך זה כי אם להליך המקביל של תביעת לשון הרע המתנהלת בבית משפט השלום ובאשר למסמכים הנוגעים לזכויות מטפחים (ס' ה' לבקשה) טוענת התובעת כי גם מסמכים אלו גולו במסגרת תצהיר גילוי המסמכים הכללי. 22. לאחר שקראתי את המסמכים האמורים לעיל ואת המסמכים הנוספים שהוגשו, הן בתיק העיקרי והם בבש"א המקבילה מטעם התובעת (בש"א 2385/09) הריני מורה לתובעת לגלות לנתבעים בתוך 30 ימים מהיום בתצהיר את המסמכים שפורטו בס': א', ב', ג', ה' לבקשתה ולאפשר עיון בהם, (למעט האמור בס' ד') והכל מהנימוקים שלהלן: כאמור לעיל, נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם היא גילוי מרבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך המשפטי עומדת חשיפת האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט. התובעת אינה טוענת כי אין בכוונתה לעשות שימוש במסמכי הבדיקות שערכה וכן בהקלטות, תמלילים ומסמכי החקירה, כי אם שומרת את זכותה לבקש בעתיד לעשות בהם שימוש מאוחר יותר בהתאם להלכת סויסה. 23. להלן התייחסותי לטענות שהועלו על ידי התובעת ביחס לראיות הקשורות בבדיקות: באשר לטענת החיסיון - ככלל, חיסיון של מסמך שנועד לצורך הליכים משפטיים, דוחה את זכותו של בעל דין שכנגד לגילוי תוכנו של המסמך ולעיון בו. המשמעות המעשית של החיסיון הנה שאין לאפשר עיון במסמך חסוי אך מסמך כזה לא יוגש לבית משפט ולא ייעשה בו למעשה כל שימוש גלוי. במקרה דנן יכלה התובעת לומר בברור כי אין בכוונתה לעשות שימוש כלשהו במסמך מכיוון שהוכן לצורך ההליכים המשפטיים, ואולם התובעת שמבקשת 'לשמור על זכותה העתידית' לעשות בהם שימוש בשלב יותר מאוחר, מעצם כך, ואפילו לא הגישה את בקשתה באופן 'רשמי' כבר עכשיו, הפכה את המחלוקת בין הצדדים, ממחלוקת בשאלת החיסיון למחלוקת בשאלת עיתוי החשיפה. קבלת טענת התובעת בדבר 'חיסיון מותנה עד למועד בו תחליט אם ומתי להגיש בקשה' תוביל בפועל לקבלת בקשתה לדחות את מועד הגשת הראיות למועד הרצוי לה. הלכת סויסה בעניין דחיית מועד הצגת ראיות, אליה הפנתה התובעת אינה רלוונטית למקרה שלפנינו, מכמה טעמים: ההלכה רלוונטית לתחום הביטוח ובמיוחד רלוונטית למקרים בהם קיימים חשדות בדבר הגשת תביעות מרמה ע"י תובעים. ושנית, בניגוד למקרה סויסה במקרה שלפנינו הצד המבקש שלא להציג את הראיות הנה התובעת אשר עליה מוטל נטל הראייה. יחד עם זאת, מאחר והטענה הועלתה והתובעת הפנתה להלכת סויסה, הרי שגם אם נבחן את המקרה דנן בהתאם לקבוע בהלכת סויסה, המדובר בכל מקרה, בחריג, לכלל שהנו גילוי ועיון במסמכים בעתו בין כשמדובר במסמכים "מועילים" ובין כשמדובר במסמכים "מזיקים". זאת ועוד, באותו עניין בית המשפט קבע כי אחד השיקולים המרכזיים בהחלטה על הדחייה הנו אם בית המשפט מוצא כי דחיית העיון בראיות תשרת את גילוי האמת יותר מהעיון בהן בעיתו. יצויין כי לא מצאתי כי דחיית השימוש בראיות למועד אחר תשרת את גילוי האמת יותר מהעיון בהן בעיתו. עימות הנתבעים עם הראיות לאחר שלב הגשת התצהירים, הנה טקטיקה פסולה של הפתעת היריב ולא תתרום במאומה להליך המשפטי, נהפוך הוא, היא תסרבל אותו שכן היא תאלץ את הנתבעים להתמודד עם חומר ראיות בשלב מאוחר יותר, דבר שבהכרח עשוי להביא לדחיית ההליך המשפטי. מנגד, גילוין של הראיות כעת יאפשר התמודדות עם לב ליבן של הטענות בדבר הפרת זכויות התובעת ויקדם את ההליך. כמו כן, לא הוכח כי חשיפתן של הראיות בשלב זה תוביל לשיבוש ראיות על ידי הנתבעים. בהתייחס ליתר המסמכים שביקשו הנתבעים: 24. אני מוצאת שמסמכים בדבר הפניות לצדדים שלישיים בארץ ובעולם (סעיף ד'), אינם רלוונטים ואין להורות על גילויים שכן הם אינם קשורים להליך הנוכחי כי אם להליך המקביל המתנהל בבית משפט השלום בתביעת לשון הרע שהגישו הנתבעים כנגד התובעת, לפיכך על הנתבעים להגיש בקשתם בעניין זה לערכאה המתאימה. לגבי המסמכים המפורטים בסעיפים ג' ו-ה' לא ראיתי כי קיימת מחלוקת בין הצדדים לפיכך, מסמכים אלו יגולו. ביום 19.2.09 הגישה התובעת בקשה להוציא מתיק בית הדין מסמך המתיימר להיות "תשובה לתגובה" שהגישו הנתבעים ולחילופין לאפשר הגשת תשובה. בקשה זו להגיש תשובה מפורטת בפני עצמה, וכוללת התייחסות לכל ה'כשלים' שהתובעת טוענת להם. משכך, אין אני מוצאת כי יש מקום להוסיף עוד כתב טענות בתיק בש"א זה, ולכן אני דוחה את הבקשה. 25. לאור האמור לעיל על הצדדים לפעול בתאם להחלטותיי בס' 18 ו-22 לעיל. 26. הוצאות משפט בגין שתי הבקשות תפסקנה בתום ההליך.הגשת ראיותראיות חסויותראיותבית הדין לעבודה