הוכחת זכות במניה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הוכחת זכות במניה: 1. לפני ערעור מינהלי שהגישו יורשי המנוח כובאני שמעון ז"ל ו-14 אחרים (להלן - המערערים) על החלטותיו של רשם האגודות השיתופיות (להלן - הרשם) בהן דחה על הסף בקשות שהגישו המערערים להכיר בזכותם למניה בקו-אופ הריבוע הכחול אגודה שיתופית לשירותים בע"מ (להלן - "האגודה"). רקע עובדתי 2. ביום 15.8.00, מינה הרשם ועד ממונה לאגודה, לאחר שפסל את הבחירות שהתקיימו באגודה בחודש נובמבר 1999 ולאחר שחוקרים שמונו מטעמו הצביעו על אי סדרים מהותיים באגודה. באותה עת נדונה בבית המשפט הגבוה לצדק עתירה שעניינה עתידה של האגודה (בג"צ 8047/98, לויט נ' רשם האגודות השיתופיות) . בפסק דין מיום 10.2.02, אומצה תכנית שהגיש הועד הממונה בשיתוף עם פרקליטות המדינה, לפיה תוגש לבית המשפט המחוזי בקשה לאישור הצעת הסדר בין האגודה לבין חבריה, לפי סעיף 350 לחוק החברות התשכ"ט-1999. לפי הצעת ההסדר, נכסי האגודה יימכרו והתמורה שתתקבל תשמש לפדיון מניות חברי האגודה ויורשי החברים שנפטרו, בערכן הריאלי, בהתאם לפנקס החברים שפורסם ביום 15.10.01, תוך שמירת קרן מתאימה לחברים וליורשי חברים שטרם התפקדו אך יתגלו במהלך תקופה מוגבלת שתיקבע. לפרסום פנקס החברים ביום 15.10.01 קדמו שני דו"חות שכתבו חוקרים שמינה הרשם. הדו"ח הראשון נכתב על ידי כב' השופט (בדימוס) מיכאל בן יאיר והוא פורסם בעיתונות. בעקבות פרסום דו"ח זה, התקבלו במשרדי הרשם ערעורים שונים. הרשם מינה את רו"ח יהודה ברלב כחוקר נוסף, לשם עדכון פנקס החברים. רו"ח ברלב הגיש דו"ח ביניים שפורסם אף הוא בעיתונות תוך מתן אפשרות לעיין ברשימת החברים שבדו"ח על ממצאיו ולהגיש הסתייגויות. בעקבות פרסום הדו"ח, הוגשו הסתייגויות אשר נדונו והוכרעו על ידי הרשם. ביום 15.10.01, נתן הרשם החלטה המורה על פרסום פנקס החברים באגודה ורשימת החברים שנפטרו. בהחלטה צויין, כי ברשימות השונות של חברי האגודה נתגלו אי סדרים וטעויות שנבעו מאי קיומם של אמצעי מחשוב וכן כתוצאה מעשרות מיזוגים של האגודות השונות שבסופו של דבר הביאו לקיומה של האגודה. וכך, בין השאר, נקבע בהחלטת הרשם: "מקץ כמעט ארבע שנים בהן מתקיימת חקירה לאיתור חברי האגודה לשם עדכון פנקס החברים, נראה כי מי שבאמת חבר באגודה או יורש של מי שהיה חבר באגודה פנה לחוקרים והציג בפניהם את טענותיו לגבי זכויותיו להימנות על רשימת החברים... כפי שפורט לעיל, פורסמו בעיתונות הודעות רבות לגבי הליך איתור החברים ועדכון פנקס החברים ונקבעו מועדים אחרונים להגשת חומר לחוקרים. אני ער לכך כי אחרי ככלות הכל יתכן ועדיין יתגלה בעתיד שישנם מספר חברים או יורשים של חברים שיגלו שיש ברשותם תעודת מניה או ראיה אחרת, וכי הם חברים או בעלי זכויות באגודה. אנשים אלה יוכלו לפנות בהליך המשפטי המתאים לשם הכנסתם לפנקס החברים, וזאת אם באמצעות פניה לבית המשפט המוסמך או באמצעות בקשה לאגודה או בקשה לעדכון נוסף של פנקס החברים אל רשם האגודות". הצעת ההסדר אושרה על ידי האסיפה וביום 8.7.02 אושר ההסדר על ידי בית המשפט המחוזי בתל -אביב (כב' הנשיא אורי גורן). ביצוע ההסדר החל ביום 31.8.03 ובמסגרתו שולם עבור פדיון המניות לחברים ויורשיהם שנכללו בפנקס החברים שפורסם ביום 15.10.01. התשלום חושב בהתאם לסכומים שהתקבלו באגודה ממימוש נכסים ובהתאם למספר החברים שנכללו בפנקס החברים שאישר הרשם. בהתאם להסדר, הושארה עתודה לתשלום לחברים נוספים שיוכרו. 3. גם לאחר פרסום פנקס חברי האגודה הוגשו תביעות של אנשים נוספים שביקשו להכיר בהם כחברים בעלי מניה באגודה. על רקע זה הגישה האגודה בקשה לבית המשפט של ההסדר וביום 7.12.04 קבע בית המשפט המחוזי בתל-אביב כי הזכאים לקבל תשלום במסגרת הליך הפדיון של האגודה הם: א. מי שרשומים בפנקס שפורסם על ידי רשם האגודות השיתופיות ביום 15.10.01 או יורשיהם של מי שרשומים כאמור; ב. מי שהוכר או יוכר על ידי ערכאה שיפוטית כחבר באגודה עד למועד מתן ההחלטה בבקשה; ג. מי שלגביו היה תלוי ועומד ביום 24.7.03 הליך משפטי שעניינו חברות באגודה ובאותו הליך משפטי שעניינו חברות באגודה ובאותו הליך משפטי יקבע כי הוא זכאי להיכלל בפנקס חברי האגודה. 4. ביום 7.3.05, לבקשת האגודה, החליט הרשם כי הזכות הסופית להכלל בפנקס החברים של האגודה לצורך פדיון המניות חלה רק לגבי אדם הכלול באחת משלושת הקטגוריות שנקבעו בהחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 7.12.04. בקשר לכך הוסיף הרשם וקבע כי - "אין משמעות להוספת שם פונה לפנקס החברים שהפנייה להכיר בו כחבר באגודה נעשתה או תעשה לראשונה לאחר ה-7 בדצמבר 2004". הרשם החליט כי לא ידון בבקשות שהגיעו לאחר מועד זה (נספח ד' לתגובת האגודה). 5. במספר פסקי דין של בית המשפט המחוזי קיבל בית המשפט, בהרכבים שונים, ערעורים שהגישו אנשים שבקשתם להכיר בהם כחברים בעלי מניה באגודה נדחתה על ידי הרשם. האגודה הגישה בקשות ערעור לבית המשפט העליון והדיון בהן אוחד. על פי המלצת בית המשפט העליון הגיש הרשם הצעת הסדר לבית המשפט העליון בה נאמר: "2. על אף סופיותו של פנקס החברים הסופי הותיר הרשם פתח לתיקונים בפנקס זה במקרה שיוצגו בפניו ראיות מתאימות. 3. ראיה שעל פיה ניתן להכיר באדם כבעל מניה באגודה למרות ששמו (ויתר פרטי זהותו) איננו נכלל בפנקס החברים הסופי הינה אך ורק ראיה ישירה (כל ראיה אחרת, כגון: אישור בדבר רכישת דירה הכוללת רכישה של "מניח בצרכניה" או מושג דומה, איננה נחשבת ראיה מספקת לצורך פתיחת פנקס החברים הסופי). 4. מי שיש בידיו ראיה ישירה יפנה לאגודה וזאת בין אם פנה בעבר לרשם ו/או לאגודה ופנייתו נדחתה או טרם נענתה (כלומר, פניות שנעשו עד למועד פרסום המודעה בעיתונות לא תחשבנה כפניות לצורך החלטה זו) ובין אם טרם פנה. כל הפניות, בצירוף הראיות הישירות שיגיעו לאגודה עד למועד הקובע, תועברנה במרוכז לרשם אשר ידון בהן. הרשם יהא רשאי לזמן לחקירה פונים כל אימת שיתעורר חשד בנוגע לאותנטיות הראיות שהציגו. 5. אם הפניה תעשה ע"י יורש של בעל מניה יש לצרף בנוסף למפורט לעיל תעודת פטירה של בעל המניה וכן צו ירושה או צו קיום צוואה, מאומת ע"י עו"ד. 6. לא יידונו פניות שיתקבלו לאחר המועד הקובע וזאת אף אם יוצגו ראיות ישירות. 7. כל מי שתלוי ועומד בעניינו הליך במועד הקובע, יהיה זכאי להיכלל בפנקס החברים הסופי ולקבל תשלום עפ"י ההסדר אם זכותו לכך תוכר ע"י בית המשפט לאחר שהוכיח את זכאותו על פי ראיה ישירה על יסוד החלטה זו. 8. כל מי שיוכר כבעל מניה על יסוד ההחלטה דנן יהיה זכאי להיכלל בהסדר ולקבל את שני התשלומים שכבר שולמו לבעלי המניות (בסכום מצטבר של 44,000 ₪ בצירוף ריבית רבעונית של 1% החל מאוקטובר 2006) וכן תשלומים נוספים אשר ישולמו לבעלי מניות". (נספח ה' לתגובת האגודה). "ראיה ישירה" הוגדרה בסעיף ההגדרות של הצעת ההסדר לאמור: "תעודת מניה מקורית של האגודה (או של אגודות שיתופיות אחרות אשר התמזגו עם האגודה), או פנקס חבר מקורי של האגודה (או של אגודות שהתמזגו עם האגודה) שבו מופיעים אישורים בדבר ביצוע התשלומים ע"ח המניה (יש להציג ראיות מקוריות או באמצעות העתקים נאמנים למקור מאומתים ע"י עו"ד)" (נספח ה' לתגובת האגודה). 6. בפסק הדין של בית המשפט העליון מיום 11.3.07 (ברם 11701/05 ואח') אישר בית המשפט העליון את הצעת הרשם וקבע לאמור: "בהחלטתנו מיום 17.7.06, שניתנה בעקבות דיון שנערך חמישה ימים קודם לכן, קבענו שייערך דיון נוסף בפנינו שמטרתו תהא, בין היתר, לבחון אפשרויות למתן ארכה להכרה באנשים נוספים כחברים באגודה. הונחה בפנינו ביום 30.10.06 הודעה של רשם האגודות השיתופיות (להלן - הרשם). להודעה צורפה הצעה לפיה תינתן, לפנים משורת הדין, ארכה של שישים ימים על מנת שכל אדם שלא נכלל בפנקס החברים יוכל לבקש להיכלל בו, ובלבד שיש בידיו ראיה ישירה לגבי חברותו. אדם כאמור יהיה זכאי לקבל את חלקו בתמורה שהתקבלה ממכירת נכסי האגודה. ההצעה נתמכת על ידי הוועד הממונה של האגודה. ההצעה נראית לנו הגיונית וראויה. בית המשפט המוסמך ליתן אישורו להצעה הינו בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר אישר את ההסדר לפי סעיף 350 לחוק. אנו מניחים שההצעה תובא עתה בפני בית המשפט המחוזי". הרקע העובדתי בעניינם של המערערים ועיקרי טענותיהם 7. המערערים שלפני ביססו את טענתם בדבר הזכות להכיר בהם כבעלי מניה באגודה על עותק של פנקס בעלי מניות ישן שלטענתם, על פיו, הוצאו תעודות חבר באגודה לחברים הנוספים באגודה. בהחלטות שקיבל הרשם בחודשים מרץ-מאי 2008 דחה הרשם את הבקשות שהגישו המערערים. הרשם קבע כי המערערים אינם עומדים בתנאים שנקבעו על ידו ועל ידי בתי המשפט כדי לזכות בהכרה כחבר בעל מניה באגודה. כל ההחלטות שקיבל הרשם בבקשות שהגישו המערערים להכיר בהם כחברים באגודה, זהות במהותן. וזו כלשונה אחת מההחלטות שקיבל הרשם בעניינם של המערערים: ".... הבקשה להכרה מבוססת בעיקר על המסמכים והטענות כדלקמן: א. מסמך הנקרא דו"ח בעלי מניות לפי א-ב מיום 29/11/99, דף 299, אשר שם המנוח מופיע בו כבעל מניה מס' 202788, מסניף 2976. ב. דף צילום אשר נטען לגביו כי הוא לקוח מרשימת בעלי המניות של החוקר רו"ח בר לב, ובו מופיע שם המנוח. 2. ביום 11.3.07 החליט בית המשפט העליון (בר"מ 198/06) להמליץ לבית המשפט המחוזי בתל אביב, הוא בית המשפט המוסמך - בית המשפט של ההסדר, לקבל את המתווה שהוצע ע"י המדינה לסיום פרשת הקו אופ, ואשר כלל תנאים שונים. התנאי הרלבנטי, לענייננו, הוא שהוחלט לתת אפשרות אחרונה להוכחת זכאות לבעלות במניה באגודה אך ורק באמצעות הצגת תעודת מניה או פנקס חבר של האגודה דנן או של אגודות שמוזגו לתוכה (הכוונה לפנקס חבר מקרטון דק אשר הוא מהדורה קודמת של תעודת מניה והונפק באגודות הצרכניות בשנות הארבעים והחמישים). ביום 1.4.07 אישר נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, כב' השופט אורי גורן, בפניו מתנהלים הדיונים כבית המשפט של ההסדר, את המתווה דנן. בעקבות זאת, נעשה פרסום בעיתונות על מתן האפשרות הנוספת לפעול כאמור בהודעה. 3. המבקש אינו עומד בתנאי שנקבע על ידי וע"י בתי המשפט. 4. בשיטתנו המשפטית, המוציא מחברו - עליו הראיה. בנסיבות העניין, המבקש לא עמד בתנאים שנקבעו לצורך הכרה לזכות באגודה. לאור האמור, בקשת המבקש להכרה בזכות למניה באגודה, נדחית בזאת". (נספח א' לערעור). 8. המערערים טוענים כי אין חולק שעותק פנקס בעלי המניות של האגודה שבידם הינו עותק של מסמך מקורי שהיה באגודה והוא הבסיס להוצאת תעודות חבר באגודה לחברים השונים. לפיכך, כך לטענתם, דינו כמניה לעניין "ראיה ישירה שהינה תעודת חבר". לטענתם, פנקס בעלי המניות מכיל את כל בעלי המניות שהאגודה הכירה בהם למעט כ-7,500 אנשים שהוכנסו בדרך לא דרך לפנקסי האגודה. 9. המערערים טוענים כי פנקס בעלי המניות הישן מהווה הוכחה ישירה לבעלותם במניה באגודה בשל העובדה שבסמוך לציון שמו וכתובתו של כל אחד מהם צויין מספר תעודת המניה שבבעלותו. המערערים מוסיפים וטוענים כי בבדיקה שנערכה התברר כי כל מספרי המניות המופיעים בפנקס זהים למספרי המניות שהאגודה הכירה בבעליהם כזכאים למניה, על סמך תעודת המניה שבידיהם. לפיכך, כך לטענתם, אין הצדקה להחיל דין שונה על מערער אשר שמו מופיע בפנקס לצד מספר המניה הרשומה על שמו. 10. המערערים טוענים כי עותק פנקס בעלי המניות הישן עליו הם מסתמכים הינו ראיה ישירה שכן מדובר במסמך המאשר כי האגודה הכירה במערערים המופיעים בפנקס בעלי המניות הישן כבעלי מניותיה. לטענתם, אין להעלות על הדעת כי תשלל מהם זכות הקניין רק בשל כך שהם מבוגרים ואיבדו את תעודת המניה עצמה, הכל בשל כך שלטענתם התקיים הליך כושל לאיתור בעלי המניות באגודה. 11. לטענתם, נוצר מצב בו מי שהגיש תביעה במועד על פי החלטת בית המשפט העליון ובית המשפט המחוזי, המחזיק בתעודת מניה אשר הוצאה על פי פנקס בעלי המניות הישן (הוא העותק שעליו מבססים המערערים את תביעתם להכיר בזכותם כבעלי מניות) ואשר לא הוכר ע"י רו"ח בר לב כבעל מניות באגודה, יוכר כבעל מניות באגודה. אולם חברו של אותו אדם הרשום יחד עמו בפנקס בעלי המניות הישן ואיבד את תעודת המניה שלו, אך שמו מופיע בפנקס בעלי המניות הישן, לא תוכר זכותו כבעל מניות באגודה. לטענתם, אין כל הצדקה להקנות חשיבות רבה יותר לתעודה מאשר לפנקס אשר על בסיסו הוצאה התעודה, כאשר ברור כי בשני המקרים מדובר באדם ששמו אינו מצוי בפנקס בעלי המניות של האגודה שרו"ח בר לב אישר ואשר אושרר לאחר מכן על ידי הרשם. עיקרי טענות האגודה 12. האגודה טוענת כי הרשם פעל על פי החלטת בית המשפט העליון שקבע כי רק מי שיש בידיו "ראיה ישירה" לגבי חברותו באגודה, ניתן יהיה להכיר בזכותו באגודה. לטענתה, הצעת הרשם להסדר שהוגשה לבית המשפט העליון כללה הגדרה מפורשת של "ראיה ישירה". האגודה טוענת כי בידי המערערים אין "ראיה ישירה" והם מבקשים להסתמך על קובץ שבעזרתו ניסו כבר בעבר לערער על תוקפו ומעמדו של פנקס בעלי המניות באגודה ונדחו. בעניין זה מפנה האגודה לעמ"נ (י-ם) 116/03 שמעוני נ' רשם האגודות השיתופיות (להלן - פרשת שמעוני). לטענתם, החלטת בית המשפט המינהלי שדחה את קבילותו של הקובץ המצוי בידי המערערים הפכה חלוטה. 13. האגודה מוסיפה וטוענת כי זכות הקניין הינה חוקתית אך אין היא פוטרת את הטוענים לה מהחובה להוכיח את קניינם. לטענתה, המערערים לא הוכיחו את זכות הקניין שלהם אלא הציגו תצהירים ומסמכים שאינם עומדים בדרישות הראייתיות הנדרשות ואינם מוכיחים את טענותיהם. האגודה טוענת כי אין עילה להתערבותו של בית המשפט בהחלטות הרשם, קל וחומר כאשר לטענת האגודה התקיים הליך משפטי בנוגע לאותן ראיות אשר עליהן נסמכים המערערים ובית משפט זה דחה כבר את טענותיו של המערער. האגודה טוענת כי טענות המערערים נשקלו בהתאם להסדר שאושר על ידי בית המשפט העליון ונדחו בשל אי עמידתם בתנאי ההסדר. לטענתה, טענות המערערים אינן מגובות בראיות ישירות והן סותרות את רישומי האגודה ואת פנקס בעלי המניות אשר הוצג על ידי החוקר מטעם הרשם, רו"ח יהודה בר-לב. לפיכך, לטענת האגודה, דין הערעור להידחות. דיון והכרעה 14. הזכות לה טוענים המערערים הינה קניינית - זכות יסוד בעלת חשיבות מהמעלה הראשונה. עם זאת צודקת האגודה בטיעונה העקרוני כי זכות הקניין אינה נוצרת יש מאין ומהות הזכות - כשלעצמה - אינה פוטרת את הטוענים לה מהחובה להוכיח את קניינם ובמקרה שלפנינו זכותם להכרה כחברים בעלי מניה באגודה. בענייננו מבקשים המערערים להסתמך על רישומם (כולל פרטים מזהים ומספר המניה) בפנקס בעלי המניות הישן והמקורי של האגודה, מאחר ולטענתם, בחלוף שנים כה רבות מאז נרכשה המניה, הם איבדו את הפנקס עצמו. 15. בעניין זה מבקשת האגודה להסתמך על החלטה שניתנה על ידי בפרשת שמעוני. לטענתה, בהחלטה זו דחה בית המשפט את קבילות הקובץ שהציגו המערערים וההחלטה - שהפכה חלוטה - מחייבת גם את המערערים שבפני. טיעון זה יש לדחות. באותו מקרה ביקש אליעזר שמעוני (להלן - המערער או שמעוני) לאפשר לו לערוך בדיקה מחודשת המתייחסת לכל השנים בהן התקבלו חברים לאגודה כדי שיוכל לגבש רשימה חדשה של בעלי המניות של האגודה. בערעור טען שמעוני כי קבלת טענותיו בערעור תיטיב עם בעלי המניות מאחר והתמורה מפדיון המניות, אשר יחולקו בין מספר הקטן בכמחצית של בעלי מניות, תגדל, לאחר שיוצאו רשימות שהוכנסו - כך לטענתו - שלא כחוק, לפנקס רישום בעלי המניות באגודה. בהחלטה לדחות על הסף את הערעור נקבע כי מדובר במי שביקש לערוך בעצמו בדיקות כלליות בנוגע לכל שנות האגודה. מדובר במערער שביקש למנותו למעשה כחוקר נוסף לבחינת פנקס החברים של האגודה במטרה להוציא מהפנקס אנשים שהוכרו כחברים באגודה. החלטה זו, על פניה, אין בה כדי להוות מחסום טכני או מהותי כלפי אנשים אחרים שביקשו באופן קונקרטי להוכיח את הזכות שלהם להיות מוכרים כחברים בעלי מניה באגודה. 16. אדרבה, בית המשפט המינהלי חזר והכיר בערעורים שהגישו אנשים שהציגו ראיות ברורות וקונקרטיות על רכישת המניה גם לאחר פרסום פנקס חברי האגודה (ראה למשל עמ"נ 130/03 ארגס נ' רשם האגודות השיתופיות, , עמ"נ 314/05 פלדמן נ' רשם האגודות השיתופיות, , ועמ"נ 333/05 עמיעד נ' רשם האגודות השיתופיות, ). פסקי דין אלה התבססו בין השאר על החלטת הרשם מיום 15.10.01 שהורתה על פרסום פנקס החברים באגודה אך ציינה כי: "ייתכן ועדיין יתגלה בעתיד כי ישנם חברים שיגלו שיש ברשותם תעודת מניה או ראיה אחרת שיש בה כדי להוכיח את זכותם להכרה כחברים באגודה ולפיכך יש להתיר להם לפנות בהליך משפטי מתאים לשם הכללתם בפנקס החברים". כאמור, גם למערער שמעוני איפשר הרשם להציג ראיות פרטניות על טענות בנוגע לטעויות שנפלו בפנקס חברי האגודה. עם זאת קבע הרשם, בצדק, כי: "העלאה חוזרת ונשנית של טענות מספריות - סטטיסטיות כלליות בלי הצגת רשימות שמיות עם ראיות פרטניות לגבי כל טעות נטענת, אינה יכולה להצדיק דיון שעניינו פגיעה אפשרית בזכאותם של מי שהוכחו במשך שנים כבעלי מניות באגודה וכך פעלו לגביה לכל דבר ועניין" (ראה סעיף 20 להחלטת הרשם כפי שהובאה בפרשת שמעוני). על בסיס זה נדחתה על הסף בקשתו של המערער שמעוני שביקש כאמור לאפשר לו לערוך פעולות חקירה נוספות בעצמו, במימון האגודה, מבלי שהיה בידו מידע קונקרטי וממשי בנוגע לזכותם של חברים נוספים להכיר בהם כחברים בעלי מניה באגודה. 17. הטיעון היחיד שמעלה האגודה, אותו יש לקבל, נוגע להצעת הרשם שאושרה על ידי בית המשפט העליון בנוגע להוכחת הזכות להכרה במניות האגודה באמצעות "ראיה ישירה". בעניין זה אין לי אלא להצטרף לדברים שנקבעו בפסק הדין שניתן לאחרונה על ידי נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים, כב' השופטת מוסיה ארד, בעמ"נ 524/08 זמיר נ' קו-אופ הריבוע הכחול אגודה לשירותים (סעיפים 21-25 לפסק הדין) שאיני רואה צורך לחזור עליהם. 18. הצעת הרשם אושרה בפסק הדין של בית המשפט העליון ונאמר בה כי ניתן יהיה להוכיח את הזכות רק באמצעות "ראיה ישירה". באותה הצעה נאמר גם כי "ראיה ישירה" משמעותה תעודת מניה או פנקס חבר. מאחר ובידי המערערים אין תעודת מניה או פנקס חבר אלא רק רישום ישן בפנקס בעלי המניות של האגודה על היותם בעלי תעודת מניה וציון מספר המניה שבידם, אין בידי לקבל את הערעור. לאור האמור החלטתי לדחות את הערעור. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. דיני חברותבעלי מניותמניות