החרמת טרקטורונים ע''י המשטרה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החרמת טרקטורונים ע''י המשטרה: בקליפת האגוז - הרעיון מבורך אך הביצוע איננו מתאים 1. במקרה שלפנינו רחש ליבה של משטרת ישראל דבר טוב, להפסיק השתוללות נהגי טרקטרונים באזור בית שמש. אשר לכן החליטה במספר מקרים 'להחרים' את הטרקטרונים ולתפוס אותם לתקופה בלתי קצובה שאיננה ידועה. זאת עוד בטרם הוכן כתב אישום, ובטרם ניתן לנאשמים לטעון את טענותיהם לפני בית המשפט. 2. אלא שלצערנו המשטרה מסתמכת על סעיף חוק שאיננו מתאים וחורגת מסמכותה ולכך לא ניתן להסכים. צריכים אנו לזכור כי כל גוף ממשלתי חייב לפעול על פי חוק, בדיוק על פי החוק, ורק על פי החוק. אם החוק נראה לא מתאים, ניתן לבקש מהמחוקק לתקנו ולשנותו. אך אסור לנו לעולם להסכים כי המדינה תפעל בשרירות לב ובעיקום הוראות החיקוק. ייתכן וסבורה המשטרה כי התוצאות רצויות אך יתכן והן פוגעות באזרחים חפים מפשע. 3. המקרה שלפנינו נראה דוגמא טובה לעיוות דין שיכול להיות כאשר פועלים בדרך מעין זו שכן אין כל ראיות לפני כי המבקש הוא בין הנהגים המשתוללים על טרקטרונים. לפחות לכאורה מדובר במי שאין צדק בתפיסת טרקטרונו. 4. כדי להסביר את מסקנתנו נסביר בקצרה את הבעיה, את הדרך שהלכה בה המשטרה, נבדוק אם משפטית ניתן לעשות כן, ונבדוק את המקרה שלפנינו. התוצאה לדעתנו חד משמעית ואין לנו אלא להתפלא על שזו לא הייתה ברורה מראש למקבלי ההחלטות. שוב, ייתכן ומן הראוי לתקן את החוק, ואולי יפה שעה אחת קודם, אך אין אפשרות משפטית והגיונית לפעול בדרך בה בחרה המשטרה. פעולת המשטרה - תפיסת טרקטרונים בהתאם לסעיף 32 לחוק סדר הדין הפלילי 5. לטענת המשטרה, לאחרונה, קיימת תופעה של השתוללויות טרקטורונים באזור בית שמש וסביבתה. מתושבים רבים התקבלו תלונות על נהיגה בטרקטורונים באופן המסכן את חיי הנוהג ואת ביטחון הציבור. הבעיה בטרקטרונים (כמו גם באופנועים) היא שלרוכביהם ישנה נטייה לנסות להתחמק מהמשטרה וקשה ומסוכן לערוך מרדפים אחריהם. זאת משום שמרדפים משטרתיים בכלל מסוכנים הם להפליא ומועדים לתאונות דרכים שבהם נפגעים חפים מפשע. ואם מדובר בטרקטורון שבעליו הוריד את מספרו ונמלט מהמשטרה, אזי תפיסתו כמעט בלתי אפשרית. 6. אשר לכן, תפסה המשטרה מספר טרקטרונים שבעליהם ביצעו עבירות שונות, ולא החזירה אותם לבעליהם. נציין כי ברוב המקרים עדיין לא הוגש כתב אישום אך המשטרה מחזיקה אותם בידיה ומסרבת להחזירם בטענה שעל פי החוק מותר לה להחזיקם עד שיסתיים המשפט. 7. על החלטה זו של תפיסת הטרקטרונים לזמן בלתי מוגבל, הוגש ערר זה על ידי המבקש, ונדון תחילה בסמכות לה טוענת המשטרה. הסמכות לה טוענת המשטרה - סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי 8. לטענת המשטרה, פועלת היא על פי סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ב- 1969 (להלן: "הסעיף" ו - "הפקודה" בהתאמה). הסעיף מופיע בפרק הרביעי בפקודה הדן בתפיסת חפצים, וכותרתו היא "הסמכות לתפוס חפצים". וזו לשונו: "32.(א)רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה". 9. לשיטת המשטרה, סעיף זה מקנה לכל שוטר את הסמכות לתפוס ללא צו כל חפץ ששימש לביצוע עבירה, ואף יכולה היא לבקש השמדתו מבית המשפט וזאת בהתאם לאמור בסעיף 39 לפקודה. תפיסה זו מוגבלת לתקופה של ששה חודשים (סעיף 35) לפקודה, וזכאי בעל החפץ לערור עליה לבית משפט השלום כפי שנעשה במקרה שלפנינו (סעיף 34). הפרשנות המצמצמת את הסעיף 10. ההיגיון בסעיף הנ"ל הוסבר על ידי המלומד קדמי, ובלשונו: "כלומר בהתאם לאמור בסעיף הנ"ל, המשטרה רשאית לתפוס כל חפץ רק אם יש יסוד סביר להניח שנעברה בחפץ עבירה או שעומדים לעבור בחפץ עבירה. ההיגיון העומד מאחורי תפיסת החפץ הינו לצורך מניעה עתידית של ביצוע עבירה באמצעות החפץ שנתפס, או לצורך חילוטו של החפץ או לצורך הצגתו בפני בית המשפט כראיה". כפי שעולה בבירור מפרשנותו של המלומד קדמי, ישנן שלוש סיבות לתפיסת החפץ. מניעה עתידית של עבירות. תפיסת החפץ לשם חילוטו בעתיד, שכן אי תפיסתו תסכן את החילוט היות והבעלים ינסו מן הסתם להבריחו. הצגתו של החפץ בבית המשפט כראיה. 11. לא רק זו אלא שבפסקי דין רבים נאמר כי יש להשתמש בהליך זה במשורה וכאמצעי אחרון, ובהיעדר אמצעים חלופיים להשגתה של אותה תכלית. הסיבה לכך פשוטה, השימוש בסמכות זו מהווה פגיעה בזכות הקניינית החוקית של בעל החפץ. לא רק זו אלא שהפגיעה בבעל החפץ נעשית עוד טרם שהואשם הבעלים בדבר, טרם יוגש כתב אישום, ובלא שהבעלים יכול להתגונן. וכמובן, תמיד קיימת האפשרות שבסיום ההליך יצא הבעלים זכאי, אך הנזק כבר נגרם לו. 12. בעניין זה יפים דבריו של כב' השופט מ. חשין ברע"פ 1792/99 אלי גאלי נ' משטרת ישראל. פ"ד נג(3), 312, פיסקה 21 לפסק הדין: ...הפגיעה ברכושו של אדם על-ידי נטילתו ממנו, על מנת להבטיח אפשרות חילוט בעתיד היא פגיעה ברכושו ובקניינו ולפיכך יש לנקוט בו רק כאמצעי אחרון ובהעדר אמצעים חלופיים להבטחת אותה תכלית...... כשם שבית-המשפט לא יורה על מעצרו של אדם אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שיחרור בערובה ותנאי שיחרור שפגיעתם בחירותו של המבקש פחותה ...... כן יהיה דינו של חפץ שנתפס ואשר המשטרה מבקשת להוסיף ולהחזיק בו. השאלה הנשאלת היא, אם יש "חלופת-מעצר" לנכס, חלופה שבאמצעותה ניתן להשיג את מטרת המעצר שלא על דרך החזקתו של הנכס בידי המשטרה. ..... לא נשלול נכס מבעליו - אם נוכל למנוע את פגיעתו הרעה שלא על דרך של מעצר........... כך נעמת את אינטרס הפרט עם אינטרס הכלל, ונשלול מנכס את חירותו רק במקום שטובת הכלל דורשת כן במפגיע”. 13. אלא שבמקרה שלפנינו ישנה חקיקה ייעודית בפקודת התעבורה והכלל הוא שחקיקה ספציפית וחקיקה כללית, חקיקה ספציפית גוברת. ונעבור על חקיקת תעבורה זו בקצרה. חקיקה מיוחדת בפקודת התעבורה המאפשרת תפיסת והשבתת רכב 14. סעיף 57א' בפקודת התעבורה מאפשר לקצין משטרה לאסור את השימוש ברכב ולהורות על איחסונו במגרש לתקופה שלא תעלה על שלושים יום. סעיף 57ג' לפקודה מאפשר לבית המשפט להורות על איסור שימוש ברכב לתקופה של עד 120 יום. ככלל, סעיף 57 על כלל תתי סעיפיו מתווה דרך שבה יש לנהוג כאשר מבקשים להשבית רכב. ונדגיש כי מדובר בסעיף ספציפי ביותר. הוא תוחם את סוגי העבירות שניתן בעטיין להשבית רכב (רק עבירות המופיעות בתוספת השביעית), קובע את תקופת הזמן המקסימלית, קובע הליכים לשמיעת האזרח, לערר על החלטת קצין המשטרה, ועוד כהנה וכהנה. נציין כי מדובר על חקיקה ראשית של הכנסת שנעשתה לאחר עבודת הכנה מרובה, לבטים והתנגדויות, עד שהגענו עד הלום. 15. אם נקבל את פרשנותה המרחיבה של המשטרה, הרי לעולם אין צורך בסעיף זה. לפי פרשנות מרחיבה זו, תמיד יכולה המשטרה לתפוס רכב במידה ובעליו עבר כל עבירת תנועה על פי סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי. לכאורה, אם נהג אוטובוס חנה במקום אסור, יכולה המשטרה לתפוס את האוטובוס שכן כיצד יכולה היא למנוע ממנו לחנות שם בעתיד? ברור שלא ניתן לקבל זאת. 16. ניתן דוגמא אחרת לתוצאות פרשנות המשטרה. לכאורה, במידה ונהג עשה שימוש במכשיר טלפון נייד בזמן נהיגה, יכולה המשטרה לתפוס את הטלפון הנייד שלו ולבקש לחלטו (שוב על פי סעיף 32 לפקודה). ייתכן ויהיו כאלה שדווקא יתמכו בהחרמת הטלפון הנייד למדברים בו בזמן נסיעה. אבל סביר להניח שיהיו אחרים שיתנגדו לכך שכל שוטר שיטען כי עשו שימוש בפלאפון יוכל לקחתו מהם. 17. דומני אבל שאלו ואלו יסכימו שסמכות מעין זו צריכה להינתן בחוק מפורש ובהיר עליו יחליט המחוקק בדרך החקיקה הרגילה. לא יתכן שיום אחד יקום אחד השוטרים ומסיבות אלו או אחרות יחליט פתאום להשתמש בסמכות שיש לו לדעתו ולהתחיל להחרים טלפונים ניידים למדברים בהם. כפי שברורה דוגמא זו, ברור גם שלא היה מקום לתפיסת הטרקטרונים. 18. ונדגיש שוב כי פקודת התעבורה מאפשרת במקרים מסויימים השבתת כלי רכב, ואפילו לתקופה לא קצרה. אולם העבירות בהן בחר המחוקק להשבית את הרכב אינן כוללות את העבירות בהן נאשם המבקש. 19. ולאחר שהסברנו את הפן המשפטי, נדון בקצרה בטענות העובדתיות הקשורות למקרה שלפנינו. עובדות המקרה שלפנינו - השתוללות עם טרקטרון או כלי עבודה? 20. לטענת המשיבה ביום 19.6.09 נהג מר מידד דוד (להלן: "המבקש") בטרקטורון שמספרו (להלן: "התפוס") 581226 ונסע בכביש 38 שלא לשם חצייתו, מכיוון צומת האלה לתחנת הדלק הסמוכה. הטרקטורון היה ללא מסגרת בטיחות (קשת התהפכות), ללא לוחית זיהוי, וללא ביטוח תקף. המבקש יצא מהשטח ונסע בכביש כ - 200 מטר כדי להיכנס לתחנת הדלק ובכך עבר על תקנה 39 ג' לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (נהיגת טרקטורון בכביש שלא על מנת לחצותו). המשטרה תפסה את הטרקטורון וב"כ המבקש הגיש בקשה להחזרתו שנידונה לפני ביום 7.7.09. 21. לגרסת התביעה מדובר בהשתוללות נהג טרקטורון שהסיר את המספר כדי למנוע את זיהויו. ממילא יש להתייחס אליו כנהג מסוכן, ואל הטרקטורון ככלי שעשועים. 22. אלא שלמבקש גרסא אחרת לחלוטין. ראשית טוען הוא כי מדובר בטרקטורון של אביו המוחזק ככלי חקלאי לצורך עבודה בכרמים השייכים למשפחה (וגם המבקש עובד עליו). היות ומדובר בשטח שאיננו מישורי, אין כטרקטורון כלי מתאים לעבודה בשטח. כדי לאפשר מעבר קל יותר של הטרקטורון בכרם, הורידו בעליו את המסגרת אליה מחובר היה המספר. לא כדי להתחמק על נקלה משוטרים אלא על מנת להקל על עבודת האדמה. 23. המבקש מודה כי נסע כ -200 מטר על הכביש בדרך לתחנת הדלק, אך עשה זאת כשיצא מהשטח על מנת לתדלק. נציין כי המבקש ביקש להקדים את הדיון בטענה כי הטרקטורון נחוץ מאוד למשפחתו היות ועכשיו תקופת בציר ענבים. דווקא כעת חסרונו הוא קריטי ופוגע בפרנסה. 24. חיזוק לטענת המבקש יש בעובדה כי ברישיון הרכב מופיע כי הטרקטורון כולל גרור חקלאי והוא רשאי לגרור ציוד חקלאי. מה שמעיד על כך שמדובר כנראה בכלי עבודה. 25. יש למבקש הרשעות תעבורה (דו"חות) כמו גם לרוב נהגי ישראל, אך אין למשטרה כל טענה ו/או הוכחה כי הרשעה כלשהי קשורה לנהיגה פרועה על טרקטורון או כלל לטרקטורון. המבקש מסכים כי אכן עבר עבירות תעבורה בנהיגה זו, אך טען כי מדובר בשוגג ובוודאי לא בנהיגה מסוכנת ו/או מופרעת. אין חולק כי לאחר שיוגש כתב אישום יקבל את עונשו כפי שיגזור בית המשפט. אך אין לשיטתו כל הצדקה לתפיסה בלתי מוצדקת של הטרקטורון. 26. אין זה השלב לקבוע מי מהצדדים צודק, וייתכן ודווקא המשטרה צודקת בטענותיה. אולם ברור שלא ייתכן בשלב זה לתפוס את הטרקטורון ללא מגבלת זמן. וזאת עוד בטרם הגשת כתב אישום. האם אין לכן דרך להילחם במכת הטרקטרונים/אופנועים הנוהגים שלא כדין? 27. ב"כ המשיבה חזר בפני על התופעה הבעייתית של השתוללויות נהגי טרקטורונים. חומר רב הוצג לפני על פיו יש ונפגעים עוברי אורח תמימים מהשתוללויות טרקטרונים. בין אם אלו נוסעים על חוף הים, במדבר, או סתם בישוב מגורים. לשיטת המשטרה, על בית המשפט לצאת חורמה כנגד נהגים אלו. ועל כן, האמצעי היחיד למנוע את השתוללותו של הטרקטורון הוא באמצעות תפיסתו בידי המשטרה. זאת משום שאין כל דרך אחרת למנוע מהבעלים לשוב ולנהוג בו בצורה המסכנת את הבריות. עוד ציינה המשטרה כי מדובר בכלי שבמהותו הוא כלי שעשוע ולא כלי עבודה. ממילא באיזון האינטרסים גובר האינטרס הציבורי. 28. אך לצערי לא ניתן לקבל זאת. כפי שהראינו, שלושה נימוקים יש לתפיסת החפץ והם מניעה עתידית של עבירות, תפיסת החפץ לשם חילוטו בעתיד, והצגתו של החפץ בבית משפט כראיה. 29. הצגתו של החפץ בבית המשפט כראיה. כל הנימוקים האלו אינם תופסים כשמדובר על עבירת תנועה של כלי רכב. ראשית, ישנה חקיקה ספציפית בפקודת התעבורה המתייחסת לכך; ושנית, פרשנות כזו תביא לתוצאה אבסורדית עליה עמדנו. 30. לא רק זו, אלא שלא ברור כלל שמי שייתפס רכבו יהיה הנהג המסוכן. כפי שנראה במקרה שלפנינו, יתכן ומי שנתפס רכבו הוא מי שבמקרה היה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. מתן סמכות גורפת שכזו יכול לפגוע בראש ובראשונה באזרחים ההגונים ולא בעבריינים האמיתיים. 31. אלא שלא אלמן ישראל. בפקודת התעבורה ישנם אמצעים רבים בהם יכולה המשטרה לנקוט כפי שאלו ננקטים נגד כלל הנהגים העבריינים. כמו בשאר העבירות, ניתן להעמיד לדין את הנהגים ובעלי הרכב ולדרוש עונשים מרתיעים הכוללים פסילות ארוכות וקנסות כבדים, ואף מאסרים במקרים הראויים לכך. 32. מעבר לכל אלו, יכולה המשטרה לבקש לתקן את החוק כפי שעושה היא במקרים רבים. אם ירצה המחוקק, ניתן לקבוע בתוספת השביעית רשימת עבירות "טרקטרונים" שבעטיים ניתן יהיה להשבית את הרכב, ואולי אף לתקופה ארוכה יותר מהקיים היום. כך למשל ייתכן ויש לשקול לאסור שימוש באופנועים/טרקטורים שהמספר בהם מוסווה או מוסתר חלקית, באופנועים/טרקטרונים המשתוללים בכבישים, ועוד. אלא שכל זה צריך לעשות על ידי המחוקק ובצורה ברורה. לא על ידי החלטה פתאומית ומקומית של קצין משטרה זה או אחר (ותהיינה כוונותיו טובות כאשר תהיינה). החלטה מעין זו יוצרת רושם של שרירות לב שאסור שתהיה ('גחמה' בניסוחי ב"כ המבקשים). ניסיון החיים וההיסטוריה מלמד שבכל מקום שבו נעשו 'קיצורי דרך' משפטיים מעין אלו, התוצאה הייתה רעה ולא אוסיף בכך (והמקרה שלפנינו יוכיח). ובקצרה, לא המשטרה תחליט מתי ואיך לתפוס ולהשבית רכבי נהגים אלא אך ורק המחוקק. סוף דבר 33. אין ספק שכוונת פעולתה של המשטרה בתפיסת הטרקטורונים טובה, אך יחד עם זאת, עליה להילחם בתופעה בהתאם לכלים שהוענקו לה בחוק, ובהעדר כלים כאלו, עליה לפעול בהתאם לחוק הקיים, ולא לעשות נוהג לעצמה. המשטרה תחזיר לאלתר את הטרקטרון מס' 5812268 למבקש. בנסיבות העניין אין מקום לעיכוב ביצוע שכן הפגיעה במבקש תהיה לא מידתית. 34. ב"כ המבקש ביקש הוצאות למופת של לפחות עשרת אלפים שקלים שכן לדעתו מדובר בשערורייה. מסכים אני עימו כי יש מקום להוצאות אך צריך לזכור שהמבקש אינו טלית שכולה תכלת. אשר לכן, תשלם המשיבה למבקש סכום של 2,000 ₪ עבור הנזק וההוצאות (כולל הוצאות משפטיות) שנגרמו לו. הסכום ישולם תוך 45 יום. העתק ההחלטה יישלח לעו"ד ברק לייזר בהנהלת בתי המשפט להעבירו לגורמים המתאימים, שכן אולי כדאי וישקלו הם אם יש מקום לתיקון פקודת התעבורה בהתאם למה שהוסבר בפסקה 32 למעלה. המזכירות תפקסס את ההחלטה בדחיפות לצדדים ותחזיר לתביעה את תיקה. זכות ערר כחוק.משטרההחרמת רכושטרקטורון