היכרות מוקדמת עם מועמד במכרז

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא היכרות מוקדמת עם מועמד במכרז:

בפני בית הדין בקשה דחופה, בעקבות החלטת נציב שירות המדינה כי לא נפל פגם במכרזים למשרות נספחים כלכליים שהתקיימו ביום 22.3.09, לבטל מכרזים אלו ולקבוע כי נפל בהם פגם ולעכב את יציאתם של המועמדים שנבחרו לתפקידי נספח כלכלי למקום נשוא בחירתם, עד לסיום ההליך העיקרי.
המשיבות טענו כי לא נפל פגם במכרזים וכי נבחרו המועמדים הטובים ביותר ועל כן יש להותיר את בחירת המועמדים על כנם ולאפשר להם את יציאתם לתפקיד בארצות להם נבחרו.
בדיון שהתקיים ביום 15.6.09 הוצע למבקש להתמקד בעניין מכרז מדריד בו היתה הסתייגות ודעת מיעוט של מר שוהם שבחרה בו, אולם המבקש סירב להצעה זו.
כמו כן, בהחלטה מיום 15.6.09, הורה בית הדין להסתדרות וכן לזוכים במכרזים להגיש תגובותיהם לבקשה עד ליום 17.6.09.
חמשת הנבחרים הגישו הודעות לבית הדין במועד ובחתימתם, כאשר כל אחד מהם פירט את הפעולות שנקט מבחירתו במכרז ואילך, ואת עמדתו לגבי הבקשה לסעד זמני.
ההסתדרות הגישה הודעה לפיה יו"ר הסתדרות המח"ר נפל למשכב ואין באפשרותו לחתום על תצהיר. מטעם ההסתדרות לא התייצב איש לדיון וזאת מבלי לבקש רשות מבית הדין להיעדר.
הוגש תצהיר של נציג ההסתדרות בוועדה מר שוהם, אולם זאת מטעם המבקש ומטעם עצמו, כפי שציין בעדותו.

העובדות


בחודש מרץ 2009 הגיש המבקש מועמדותו למכרזים לתפקידי נספחים כלכליים בחו"ל: מכרז מס' 14/09 – נספח כלכלי למדריד ; מכרז מס' 16/09 – נספח כלכלי בהאג ; מכרז מס' 17/09 – נספח כלכלי בפריז ; מכרז מס' 19/09 – נספח כלכלי בקליפורניה ומכרז מס' 25/09 – נספח כלכלי בטוקיו.

ועדת המכרזים נקבעה ליום 22.3.09.


בתאריך 18.3.09 הוגשה בקשה לסעד זמני בבש"א 1203/09 בתיק עיקרי קודם (עב' 2934/07 להלן: "התיק הקודם") בה התבקש בית הדין להורות כי נציג המשרד בועדות הבוחנים למכרזים לא יהיה מר הירש וכי ימונה ישירות על ידי מנכ"ל המשרד.

בו ביום ניתנה החלטה לדיון במעמד הצדדים, אולם הוגשה תגובת המדינה לפיה לוועדת המכרזים שצפויה להתכנס מונה נציג אחר ממנהל אחר ולאחריה ניתנה החלטה בית הדין בה "ניתן תוקף של החלטה להתחייבות המשיבה, מדינת ישראל, לפיה לא יהיה מר בועז הירש חבר בוועדות המכרזים אליהם ניגש מנר יוסף שוחט..." (נספח 1 לתגובת המשיבה בהליך זה).


ביום 22.3.09 ישבה ועדת הבוחנים במכרזים כאמור בסעיף 1 לעיל. חברי הועדה היו מר חיים גולן-גוטין, נציג של נציבות המדינה, הגב' רחל רועי, נציגת המשרד ומר משה שוהם, נציג ההסתדרות, פרט למכרז הנוגע לתפקיד בטוקיו בו ישב גם מר דוד חורי, נציג ממשרד אחר.
המועמד הראשון שנכנס היה המבקש. בראותו את הגב' רועי, טען כי "הנוכחות של רחל רועי נציג משרד בוועדה עושה פלסתר מהחלטת בית הדין, בועז הירש מנהל מינהל סחר חוץ עשה תרגיל ובחר נציגה מטעמו", וכי "רחל צריכה לומר האם בועז דיבר איתה על מנת לתאם עמדות" (נספחים 2-6 לתגובה).

השתלשלות העניינים מתוארת בנספח 3 לתגובה המתייחס ל"אירוע חריג", לרבות הדברים שנאמרו מפי המבקש, ותוך ציטוטם במירכאות (להלן: "אירוע חריג").


כתוצאה מדברי המבקש, זומנו לוועדה מר לביאן ומר מיכאל אטלן היועמ"ש של המשרד.

מר לביאן שהה דקות ספורות ונשאל לגבי כפיפותה של הגב' רועי למר הירש ואמר כי אין כפיפות כזו (עמ' 24 ש' 24 ואילך). לגבי נוכחותו של מר אטלן, אין לנו אלא את הכתוב במסמך "אירוע חריג": "בשלב זה קראתי ליועץ המשפטי של המשרד, עו"ד מיכאל אטלן על פי מה שהוסבר לו, הוא סובר שיש להמשיך את הדיון בועדה".


באותו מסמך אירוע חריג, כותב יו"ר הועדה: "כמו כן, חיים גוטין ביקש לומר כי הוא מכיר את מר יוסי שוחט אשר משתתף כנציג הסתדרות בועדות בהן גם הוא משתתף".
המבקש הגיש ליו"ר הועדה מר גוטין את תרשים המשרד אשר לטענתו בו כתוב בבירור שהמטה לקידום השקעות כפוף למנהל סחר חוץ (נספח 3 לתגובה). מסמך זה הוצג בפני מר לביאן בביקורו בישיבה והוא התייחס אליו (עמ' 35 ש' 1-6).


המחלוקת


האם התנהל המכרז בכל אחד מהמשרות לנספח כלכלי במדריד, קליפורניה, טוקיו והאג ופריז כדין, ובמידה ויקבע שלא, האם יש לפסול את המכרזים.
האם נפלו פגמים בהתנהלותה של הגב' רועי, האם היא נגועה בדעה קדומה או מוקדמת אם לאו, האם צריכה היתה לציין כי חתמה ביום 19.2.04 בהערות המעריך העקיף על חוות דעתו של מר גיל ארז ביחס למבקש, והאם יש בחתימתה זו לפסול את ישיבתה כחברת ועדת המכרז.


הכרעת הדין
נקדים ונאמר כי כל מה שנקבע להלן הינו לכאורה בלבד על סמך מה שהוצג בפנינו בהליך הזמני וזאת מבלי שהוגש התיק העיקרי וזאת ברשות בית הדין על פי החלטתו מיום 15.6.09 (עמ' 2-3).
עוד יודגש כי הליך זה איננו במסגרת ההליך הקודם העיקרי בתיק עב' 2934/07, כאמור באותה החלטה, והוא ידון על פי הראיות שהוצגו בפנינו בהליך זה, לכאורה, בלבד.

הרכב הועדה


לא היתה מחלוקת בדבר כשירותו של מר גוטין לשבת בה. המבקש גם לא חלק על כשירותו של מר שוהם לשבת בוועדה. מר שוהם הינו גמלאי של המשרד, אולם לשעבר היה במינהל לסחר חוץ, אותו מינהל שבית הדין קבע בהחלטה מיום 18.3.09 (להלן: "ההחלטה") שלא ישב ממנו חבר בועדה, עניין אשר בשל היותו גמלאי, אין מקום להתייחס אליו בשלב זה או בכלל, אולם יש לו משקל לעניין הקשר שבין המבקש למר שוהם ועדותו, כפי שנדון בהמשך.




הסוגיה העיקרית התייחסה לגב' רועי ונדון בה בראשונה, מאחר ולגביה נטענו מספר טענות.
האחת – כי מונתה על ידי מר הירש.
השניה – כי היה עליה לגלות את עניין אישור חוות הדעת של מר ארז.
השלישית – כי היא נגועה בדעה קדומה עד עצם היום הזה.

נדון בטענות אלה כסדרן.

האם הגב' רועי מונתה על ידי מר הירש?


הוכח לטעמנו, גם בתצהירי המשיבה (סעיף 6 לתצהיר מר לביאן) וגם בעדותו של מר לביאן, כי הוא ומנכ"ל המשרד סברו שעל מר הירש לכהן בתפקיד בועדה. יחד עם זאת הוכח בבירור כי מטעמים פרקטיים ועל מנת לקדם את ענייני הנספחים הכלכליים לנוכח אילוצי הזמן של שבעת הנספחים המכהנים בחו"ל ומועד חזרתם, ונוכח מכתבו של ב"כ המבקש מיום 10.3.06, ישבו המנכ"ל ומר לביאן על המדוכה ובחרו בגב' רחל רועי (עמ' 28 ש' 23-28). לא הוכח ועדותם לא נסתרה, כי מר הירש היה מעורב באיזה שהוא אופן בבחירתה של הגב' רועי בכל הקשור למנכ"ל ולסמנכ"ל. מר לביאן העיד כי הוא זה שהודיע למר הירש על בחירתה. עוד ציין חד משמעית כי לא נועץ עימו בעניין (עמ' 30 ש' 4-6).




הגב' רועי לא שהתה באולם בית הדין בעדויות האחרים, אולם עדותה תמכה בעדותו של לביאן כי ההודעה על מינויה שלה הודע למר הירש על ידי מר לביאן וכי לא ניהלה עם מר הירש דיונים בעניין ולא היא הודיעה לו על מינויה (עמ' 42 ש' 10 ואילך). כמו כן, ציינה כי היא עצמה ידעה על המינוי שלושה ארבעה ימים לפני המכרז (עמ' 42 ש' 15) ושמר לביאן הודיע לה.

גם מדברי מר לביאן עולה כי ההודעה לגב' רועי נמסרה בתכוף לפני המכרזים (עמ' 28 ש' 26-28).



לסיכום שאלה זו, מצאנו כי גרסתו של המבקש בדבר "מזימה" שנרקמה בין מר הירש לגב' רועי הופרכה ולכן האמור על ידו במסמך אירוע חריג, כי "רחל צריכה לומר האם בועז דיבר איתם על מנת לתאם עמדות", נבדקה על ידינו ככל שהוכח בפנינו לכאורה בהליך זה, ונמצא כבלתי נכון.

לפיכך, קובעים אנו כי מר הירש לא היה חלק מקבלת ההחלטות בעניין מינויה של הגב' רועי ולא למותר לציין כי מר הירש אינו סמנכ"ל כבר מנובמבר 2008.

האם היה על הגב' רועי לגלות את עניין אישור חוות הדעת של מר ארז?


מבחינת נורמטיבית, הפנה ב"כ המבקש את בית הדין לנספח 20 לתגובת המשיבה שהוא הנחיות היועמ"ש לממשלה בעניין ועדות בוחנים במכרזים לקבלת עובדים למשרות בשירות המדינה (להלן: "נספח 20") ולסעיף 5 בנספח זה שזו לשונו:

"עקרונות מרכזיים בעבודת ועדת הבוחנים הותוו בפרשת אילן. נפסק כי על חבר ועדת הבוחנים לדווח לחברי הוועדה על כל נתון שיש בו כדי להשליך על ההחלטה של הוועדה, לרבות נתונים אישיים של חבר הוועדה העשויים להשפיע על החלטתו. כך למשל באשר לקשיים אישיים או משפחתיים שיש לחבר עם המועמדים או עם מי מהם ; על היכרות מוקדמת שיש לו עם מועמד או עם מועמדים ; על פגישות שהיו לו עם מועמדים או עם נציגיהם ; על ניסיונות שנעשו בידי גורמים שונים להשפיע, אם במישרין ואם בעקיפין, על החלטות הועדה, ואף על המלצות מקצועיות לגבי מועמדים."

עיון בסעיף זה מצביע כי חבר ועדת בוחנים צריך לדווח לחברי הועדה על כל נתון שיש בו להשליך על ההחלטה של הועדה, לרבות נתונים אישים של חבר הועדה, העשויים להשפיע על החלטתו. ובדוגמאות פורטו קשרים אישיים, היכרות מוקדמת עם מועמד, פגישות עם מועמד "ואף על המלצות מקצועיות לגבי מועמדים".



נספח ב' לבקשה הינו טופס הערכת עובד שמולא על ידי מר גיל ארז הממונה הישיר של מר שוחט בכתב ידו של מר ארז, כפי שהוכח לפנינו (עמ' 40 ש' 9-11). בטופס הערכת עובד זה, בחלק ו' הנושא את הכותרת "הערות המעריך העקיף", נכתב בסעיף 2 ב"הערכת עובדים נוטה המעריך בדרך כלל" ומסומן וי ליד המשבצת "הוא שקול בדעתו". על סעיף זה חתומה הגב' רועי. חתימתה זו על חלק זה, עולה בקנה אחד עם עדותה לפיה לא הוסיפה ולא גרעה דבר מהערכתו של מר ארז. גב' רועי לא הכחישה שהכירה את המבקש וגם ציינה כי הוא הגון ובעל ניסיון, כאמור בעמ' 39 ש' 16 וכן בעמ' 44 ש' 17-18 לפרוטוקול.

מכאן עולה, כי אין המדובר בחוות דעת שנתנה הגב' רועי על המבקש כפי שהוא מנסה להציג זאת, כי אם אישור ממונה עקיף לשיקול הדעת שהופעל על ידי הממונה הישיר, גם אם חוות דעת זו לא היתה טובה. סבורים אנו כי בנסיבות אלה, ספק אם נכנסת חתימתה על סעיף ו' להערכת העובד למסגרת של סעיף 5 לנספח 20 ובגדר "המלצות מקצועיות לגבי מועמדים".

יתר על כן, בבג"צ 3751/03 יוסי אילן נ' עיריית תל אביב יפו, פ"ד נט(3) 817 נאמר מפי הש' חשין קבע כי היכרות מוקדמת עם מועמדים, אין בה כדי לפסול מכרז שהרי בוועדות של מכרזים פנימיים, יושבים לעיתים קרובות אנשים המכירים את המועמדים:
"... מכרזים במכרזים פנימיים לאיוש משרות יושבים באורח תדיר אנשים המכירים את המועמדים – לעתים היכרות רבת-שנים – בין שחברי הוועדה נציגים הם של ועד העובדים ובין שמכירים הם את המועמדים ממקום העבודה. היכרויות אלו גוררות מטבעם של דברים התרשמויות קודמות מן המועמדים והערכות וידע על-אודותם. התרשמויות, ידע והערכות אלה יפעלו לעתים לשלילה לעתים לחיוב, ומכל מקום, חברי ועדת המכרזים – כולם או מקצתם – אינם פועלים כדרכו של שופט המרוחק מן המתדיינים שלפניו. ההלכה הסכינה עם תופעה זו – נמצא כי החלופה של ועדות מכרזים שחבריהן אינם מכירים כלל את המועמדים ניגעת בפגמים לא פחות חמורים – והשלימה עמה. כך נקבע אפוא כי היכרות מוקדמת עם מועמדים, הערכה מוקדמת על מועמדים ואף פגישות עם חברי ועדת מינויים וניסיון להשפיע עליהם – כל אלה אין בהם בהכרח כדי להביא לפסילתו של מכרז."
(פסקה 13 לפסק הדין).

נציין כי מפרוטוקול וועדת המכרזים ועל פי סעיף 9 לתצהיר הגב' רחל, עולה כי המבקש לא העלה כל טענה שלו לגבי דעה קדומה שלה עליו במכרז עצמו וכי גם מר שוהם העלה זאת רק בסוף המכרז (עמ' 44 ש' 7-8). דהיינו, המבקש לא ציין בוועדה כי הגב' רועי הביעה בעבר חוות דעת לא טובה עליו, אלא ביקש את פסילתה עקב טענתו כי הינה כפופה למר הירש. כידוע על פי הפסיקה, על מתמודד הטוען לפגם בהליכי המכרז, יש להעלות טענותיו לפני התמודדותו וקבלת ההחלטה, ולא לאחר שלא נבחר (לעניין זה ר' ע"ע 1279/02 מדינת ישראל נ' כרמי, , ניתן ביום 16.1.03).



זאת ועוד, חתימתה זו על סעיף ו' בחוות הדעת ניתנה בפברואר 2004, דהיינו לפני יותר מחמש שנים.

העדה העידה כי כבר שנים איננה עובדת יחד עם המבקש ועל כן חלוף הזמן אף הוא מנתק את הקשר הסיבתי הנטען לזקיפת דעה מוקדמת או קדומה לעדה שבפנינו.



פה המקום להתייחס לכך שהמבקש טוען כי חוות דעתו של ארז ניתנה ב-27.6.03 וכי חוות דעתה ניתנה ב-19.2.04 וחלוף הזמן ביניהם לוקה. מצאנו כי גם מדבריו כי "ההערכה הישירה ניתנה כחודשיים לפני סיום תפקידו כנספח כלכלי באיטליה, ולא שלושה חודשים לאחר מכן", עולה איפוא שהערכה העקיפה ניתנה לאחר שהוא חזר מאיטליה, שכן אם הערכה הישירה ניתנה בספט' 2006 כחודשיים לפני סיום תפקידו כנספח באיטליה כאמור מפורשות בסעיף 15 לבקשה ובסעיף 16 לתצהירו, אזי הערכתה ניתנה אחרי שובו ואי אפשר לזקוף לחובתה את החזרתו מאיטליה.

גם עניין זה הופרך מדבריו שלו בתצהירו בעניין הערכה העקיפה.

האם הגב' רועי נגועה בדעה קדומה עד עצם היום הזה?


המבקש טוען כי לגב' רועי היתה דעה קדומה עליו שיש בה כדי להביא לפסלותה בוועדת המכרזים.

כפי שציינו לעיל, טענת המבקש בדבר פסלותה של הגב' רועי עקב דעה קדומה שיש לה כביכול עליו, לא הועלתה בפני וועדת המכרזים.



עדותה של הגב' רועי תאמה את תצהיריה והיתה מהימנה עלינו, משום שנתמכה גם בנוסח התנגדותו של המבקש במסמך אירוע חריג, ממנו לא עולה שום ביטוי של דעה קדומה.

המבקש ידע גם ידע על טופס הערכת העובד הנ"ל, וזאת נודע לו בגילוי המסמכים בשלב המקדמי שלפני הדיון בתיק העיקרי בהליך הקודם ועל כן, כפי שמצא לנכון להביא את מסמך ההיררכיה של המשרד, יכול היה להביא גם מסמך זה או לפחות לטעון אותו בצורה ברורה וחד משמעית בפני הועדה, דבר שלא עולה מנוסח ציטוט דבריו.
כאן המקום לציין כי הגב' רועי היתה אחת מתוך שלושה או ארבעה חברי ועדה ולא יו"ר, ועל כן במילא לא יכלה להכריע את הכף בכוחות עצמה.
מכל מקום מצאנו כי מרחק הזמן ושוליות חתימתה בסעיף ו' להערכת העובד, אין בהם כדי לפגום או להצביע על דעה קדומה או מוקדמת. טענה קדומה הינה טענה חמורה אשר יש להוכיחה (לעניין זה בג"צ אילן לעיל).
בפנינו לא הוכחה דעה כזו וגם בחקירה הנגדית לא נסתרה עדותה וגם בתצהירה ובתצהירה המשלים כי הפעילה שיקול דעת ספציפי בכל מכרז וכי לא נהגה באופן הנובע מרקע או מידע מוקדם כלשהו.



תימוכין לעמדתה זו מצאנו בנספחים 2-6 (מש/1 – מש/5) בטבלאות הציונים אשר מהם עולה בבירור כי במכרזים השונים נתנה הגב' רועי ציונים למבקש הגבוהים מציוניהם של מעריכים אחרים. כך למשל במכרז של טוקיו, הגב' רועי נתנה ציון גבוה יותר למבקש, מאשר מר גוטין ומר חורי. כך גם במכרז להאג.




כפי שעלה מהפרוטוקול בחקירת המבקש (עמ' 13 ש' 17-18), לא הוכחה בהתנהלותה של הגב' רועי כל מגמה להכשיל את המבקש או שלא לתת לא ציונים על פי שיקול דעתה בכל מכרז לגופו. יתר על כן, מהציונים ניתן לראות כי השתנו הפערים בינה לבין ציוני האחרים בכל מכרז באופן שונה, כאשר בארבעה מהם היו ציונים נמוכים של מעריכים אחרים ואף נמוכים בהרבה.

לפיכך, גם התנהלותה במכרז לא רק שלא מצביעה על דעה קדומה או אפליה, אלא מצביעה על שיקול דעת.



מועד נוסף בין טופס ההערכה לחתימתו על ידה לבין המכרז בו לכאורה נזקף לחובתה אקט של דעה קדומה, התייחס לעדותו של מר שוהם בדבר קיומו של מכתב בחתימתה הממליץ על החזרתו ארצה של המבקש. ראשית, עדות זו לא מתיישבת עם סעיף 16 לתצהיר המבקש. שנית וחשוב מכך, מכתב זה מעולם לא הוצג בפנינו ומר שוהם לא טרח לאתר אותו מיום המכרז במרץ ועד ליום עדותו בפנינו. שלישית, הגב' רועי ציינה כי כבר בתום מכרז אמרה לו שאינה זוכרת כתיבת מכתב כזה (עמ' 41 ש' 5-10 וכן סעיף 7 לתצהיר המשלים בו כתוב שהיא ערכה חיפוש בתיקו של המבקש ולא נמצא מכתב כאמור). עוד העיד בפנינו מר לביאן כי הוא חיפש מכתב כזה אף בתיקים אחרים ולא מצא (עמ' 37ש' 20-27) ואף הביא את התיקים ליתר ביטחון לבית הדין, כפי שראינו.

מכל מקום, נטל ההוכחה על המבקש, שעה שהוא זוקף לחובתה מכתב שלא הוגש ולא הוכח.
לא למותר לציין כי מר שוהם לא זכר איפה ומתי ראה את המכתב ומה כתוב בו ומתי נכתב, כך שכל עניין מכתבה זה נטען בעלמא וללא כל אסמכתא.
אשר על כן, הטענה כי יש עוד אירוע לכאורה שאותו ניתן לזקוף לחובת הגב' רועי בעניין חזרתו מאיטליה הופרך כלא היה ונטען בעלמא ללא כל ביסוס.



עלינו לציין כי עדותו של מר שוהם היתה מהוססת ולא מבוססת והדבר עלה כמעט בכל שאלה בהיסוס בתשובותיו ובחוסר הדיוק שבהם. לכך יש להוסיף כאן את אמירתו החמורה לכשלעצמה כי לו היה נבחר המבקש או מר גיל קינן, לא היה נכתב מכתבו בכלל (עמ' 17 ש' 25-27).

עצם אמירתו זו מצביעה על המשקל שיש לתת לעדותו ולהסתייגותו ולמכתב שהוצא לאחר המכרז.



לסיכום ביניים, מצאנו כי טענות המבקש בדבר דעה קדומה של הגב' רועי הופרכו אחת לאחת ולא נמצא כי היתה כל דעה קדומה וכזו לא הוכחה בפנינו. יתר על כן, מצאנו כי הופעל שיקול דעת וכי מעריכים אחרים נתנו ציונים נמוכים יותר. לפיכך, לא נפל פגם גם בהיבט זה במכרז ודין טענה זו להידחות.


מערכת הכפיפות המשרדית ביחס למכרז


המבקש טען כי הגב' רועי כפופה למר הירש. לתימוכין הביא בפני הועדה לאלתר ובעת תחילת הדיון בה את תרשים הכפיפויות של המשרד (חלק מנספחים 2-5 שהוצג בפני הועדה).

לטעמו של בית הדין טענת כפיפות זו נסתרה מכל וכל גם בפני חברי ועדת הבוחנים אשר טוב עשו שהזמינו לאלתר את מר לביאן כדי לברר סוגיית כפיפות זו ואשר בפניהם ציין מר לביאן שהגב' רועי אינה כפופה למר הירש:
"ש. היום במסגרת חקירת מר שוחט שאלתי אותו לגבי ההיררכיה במשרד הוא הציג את מב/1 מה התייחסותך למבנה
ת. המסמך הזה לא מעיד על כפיפות, כפיפות מאושרת על ידי נש"מ בידיעתי ובאמצעותי. יש מבנים ארגוניים כאלה. הוא מעיד על שיתוף פעולה, יש אחרים המעידים על שיתוף פעולה יותר הדוק. כאן המטה לקידום השקעות הוא לצד של אגף סחר חוץ אין ספק שיש שיתוף פעולה בינים הוא מבורך...
ש. היום מר שוחט בעדותו הביא דוגמא אומנם המסמך לא הוגש לבית הדין זה טופס אש"ל באישור גב' רועי ומר ברנדר שמעת את מר שוחט האם אתה רוצה הלתייחס
ת. אני יודע דברים כאלה בחודשים האחרונים שנברנו במסמכים הוא לא מעיד על כפיפות. רפי בנדר הוא סגנו של מר הירש. הוא בעצם מצאנו שהוא חתם גם דו"ח האשל של בועז הירש וגם על דו"ח האשל של רועי שהוא מבקר את דו"ח האשל מאורגן ומסודר והוראות תשלום ויש בו את כל הפרטים הנחוצים. ברור שרפי בנדר הוא סגנו של בועז והוא לא הממונה עליו למרות שהוא חתם על דו"ח אש"ל שלו. וגם לא ממונה על רחל רועי."
(עמ' 24, ש' 24 ואילך וכן תצהירו בסעיפים 11-13).
כלומר הופרכה גם הטענה כי חתימת בר בנדר על טופס האש"ל מצביעה על כפיפות.


תצהיר מר לביאן גם נתמך בעדותו החד משמעית וכן נתמך במכתבי חברי הועדה שנשלחו לאריאלה סימן טוב אשר ביקשה לבחון את השתלשלות העניינים (נספח 13 סעיף 2-3, נספח 14 סעיף 1 ופסקאות 6-8 לנספח 15 לתגובה), מהם עולה כי אכן זו היתה השתלשלות העניינים לפיה מיד עם הערתו של המבקש בדבר שאלת הכפיפות, ולטעמנו העיר בעניין זה בלבד, הוזמן לוועדה מר לביאן אשר נתן מענה מפורט לעניין.




בפנינו הוכח לכאורה אם לא למעלה מזה, כי הגב' רועי לא כפופה למר הירש. הדבר נתמך בנספח 19 לתגובה, ספר התקינה של נציבות שירות המדינה, ממנו עולה כי גם מר הירש וגם הגב' רועי נמצאים במתח דרגות בכיר מקביל וכפופים ישירות למנהל הכללי שאף תיאור ומספור תפקידו מופיע. זאת ועוד, בחקירה הנגדית של מר לביאן (עמ' 24 ש' 24 ואילך) ושל הגב' רועי (עמ' 46 ש' 8-10) הכחישו כי בשלב כלשהו בהיסטוריה היתה כפיפות של המטה לקידום השקעות למנהל לסחר חוץ. מר לביאן הסביר כי גם אם הם נמצאים באשכולות מקצועיים של שיתוף פעולה, אין מדובר בכפיפות (עמ' 24 ש' 24 ואילך). עדותו נתמכה בעדותו הגב' רועי שלא נכחה בעדותו. שניהם הכחישו נמרצות כפיפות כלשהי והגב' רועי ציינה הקמה היסטורית של המטה לקידום השקעות (עמ' 46 ש' 3-4) ונימקה מדוע אינם בכפיפות, אך בשיתוף פעולה.

יש לציין כפי שהוכח, שהגב' רועי במסגרת תפקידה גם בסחר חוץ בעבר וגם במטה לקידום השקעות משנת 2004, מכירה את התפקידים נשוא המכרזים ועל כן בחירתה כחברת וועדה היתה נכונה גם ברמה המקצועית.



מר לביאן גם הסביר כי ההגדרה של מנהל סחר חוץ כ"מנהל" והמטה לקידום השקעות כ"מטה," אינה מעלה או מורידה לעניין היותם מקבילים ולא בכפיפות, כך נתן לדוגמה הגדרות נוספות של אגפים או למשל "תכנית" מינהלת הלב, שכולם מקבילים ואינם כפופים אחד לשני, למרות שמותיהם השונים והמילים השונות בהם נעשה שימוש. עניין זה הוכח ומצאנו כי גרסת המבקש בעניין כפיפותה של הגב' רועי למר הירש הופרכה.

הסתמכותו של המבקש על פלטים מהאינטרנט אינה יכולה לעמוד מול הגדרות בספר התקינה של הנציבות, שהוא המסמך המחייב לעניין הכפיפות ופלט האינטרנט הופרך לנוכח העדויות.



זאת ועוד, לטובת הועדה יש לציין כי הועדה לא הסתפקה בהזמנתו של מר לביאן, סמנכ"ל לענייני מנהל, אלא לנוכח העובדה שהמבקש ציין בפני הועדה כי בדעתו להעלות טענות נוספות המתייחסות להחלטת בית הדין, זימן יו"ר הועדה את עו"ד מיכאל אטלן, היועמ"ש לתמ"ת. בעניין זה יש לומר כי אכן הציג בפני הועדה את החלטת בית הדין ויפה עשתה הועדה משלאור דבריו "הנוכחות של רחל רועי נציג משרד בוועדה עושה פלסתר מהחלטת בית הדין", זומן היועץ המשפטי אשר התיר את המשך המכרז ועל סמך החלטתו פעלו.




כעולה מבירור התמ"ת ומנספחים 13-15 לתגובה, משנשאל המבקש לאחר ביקור מר לביאן אם אפשר להמשיך בתהליך, ענה בחיוב.

מכל תגובות החברים שהופנו לגב' אריאלה סימן-טוב ממשרד התמ"ת עולה כי המבקש נשאל אם אפשר להמשיך בראיון ונתן על כך הסכמתו (נספח 13 סעיף 3, נספח 14 סעיף 2 סייפה ונספח 15 עמ' 2 פסקה 1 לתגובה). כך הוכח שהועדה ובראשה יו"ר הועדה, עשו את המיטב והמירב לברר לאלתר את טענות המבקש כפי שהועלו בוועדה ולמצוא להם פתרון באמצעות בעלי הסמכות והידע המנהלי והמשפטי במשרד, כדי לוודא שמלאכתם נעשית נאמנה ועל בסיס חוקי.
לאור האמור, מצאנו כי לא רק בנושא הכפיפות שלא הוכחה פעלה הועדה כראוי, אלא גם מיצתה את השאלה המשפטית האם בהרכב יש או אין כדי לעשות פלסתר את החלטת בית הדין.



מצאנו כי משהגב' רועי לא היתה כפופה למר הירש ולא היתה חלק ממנהל סחר חוץ, היתה בחירתה וישיבתה בוועדה כדין, ככל שהוכח בפנינו, וכי עניין זה הובהר ונבדק טרם תחילת ראיונות המבקש והאחרים, דהיינו במועד הראוי לבדיקת העניין.

אשר על כן, דיוני הועדה לאחר בירור זה עומדים לחלוטין בחזקת התקינות ולא נפל בהם פגם בכלל או היורד לשורשו.



מכל האמור לעיל עולה לכאורה, כי נדחו שתי טענות המבקש הן לגבי הפגמים שנפלו, הן לגבי הכפיפות והן לגבי הדעה המוקדמת ואף לא מצאנו פגם בהתנהלות הועדה עת ביררה את כל מה שהיה ניתן על פי טענות המבקש בטרם החלה בראיונות שלו ושל המועמדים האחרים.


שיקול דעת נציבות שירות המדינה


טענה נוספת שעלתה בבקשה היא טענה כנגד נציבות שירות המדינה. כאמור בסעיף 24 לבקשה בדבר חובות המשיבים כמעביד וכגוף ציבורי בהטעיית בית הדין ובהימנעות איוש המשרות לנספחים הכלכליים.

בסיכומיו, הדגיש ב"כ המבקש כי נציבות שירות המדינה לא נתנה עדות בפנינו וכי בכך חדלה. לפיכך, נבחן את המצוי בפנינו בעניין נציבות שירות המדינה.



נספח א' לבקשה הינו מכתב גב' אריאלה אשכנזי מיום 27.5.09 בו היא כותבת כי נציב שירות המדינה החליט כי לא נפל במכרזים פגם המצדיק את ביטולם. עוד עולה מתוך המסמך עולה כי "מבדיקה שערכנו, עולה כי הגב' רחל רועי אינה כפופה למר בועז הירש". עניין זה הוכח בפנינו בנספח 19 שהוא מסמך תקינה של הנציבות.

ככלל, חלה חזקת התקינות וכשכותבת הגב' אשכנזי שנציב שירות המדינה החליט שלא נפל פגם במכרזים לאחר שבדק את שאלת הכפיפות ומאחר וגם בפנינו הוכח הדבר, לא מצאנו כי יש הצדקה מנהלית או אחרת להתערב בהחלטת הנציב, המכותב למכתב זה.



זאת ועוד, בקשר להבעת דעה שלילית, היא מציינת בפניו שהטענה נטענה בצורה סתמית ואף לדעתה לא עולה הדבר מפרוטוקול הועדה וכי טענה זו נטענה לראשונה בהשגתו.

אף אנו סברנו כך לאחר ששמענו את הצדדים וראינו את המסמכים ולכן גם בעניין זה לא מצאנו את החלטת הנציבות כמצדיקה התערבות.
יש לציין כי לכל מכתבי הנציבות מכותבת הלשכה המשפטית בייעוץ המשפטי בנש"מ, כך שאין לנו סיבה לסבור כי מכתביו של ב"כ המבקש לא נידונו ונשקלו כראוי.



ב-24.3 קיבל ב"כ המבקש תשובת ביניים ובה נאמר: "קיבלנו את מכתבך שבסימוכין (מיום 24.3.09 - ש.ש.) הנושא נמצא בבדיקה כמו כן ניתנה ההנחיה במשרד להקפיא את הליכי איוש המשרד עד לבירור ההשגה וקבלת ההחלטה. מיד כשתושלם הבדיקה נודיעך על תשובתנו." (נספח 7 לתגובה, דגש שלי – ש.ש.).

ברור מנוסח מכתב זה כי הנציבות שקלה בכל כובד הראש ואכן גם נקטה פעולה חריגה בעת שהקפיאה את איוש המשרה עד לבירור ההשגה. לפיכך לא ברור איזו תלונה יש למבקש כנגד פעולות הנציבות. לא למותר לציין כי גם למכתבה זה מכותבת הלשכה המשפטית הנש"מ.



עוד יודגש כי למרות מכתב הנציבות מיום 27.5 היתה הנציבות פתוחה לקבל את טענת המבקש על מסמך חוות הדעת ועל כן הוא נענה במכתב מיום 8.6 ובו מתבקש להעביר בדחיפות את חוות הדעת אליה התייחס במכתבו מיום 3.6 (נספח 9 לתגובה), כלומר הנציבות לא שללה בדיקה גם לאחר מכתבה מיום 27.5. גם בכך יש להצביע על הנכונות להפעיל שיקול דעת ולבדוק את העניין.

מצאנו כי גם לו היתה מתקבלת חוות דעת זו לא היה בה כדי לשנות את ביטול ההקפאה לנוכח הניתוח שניתחנו את המסמך לו קורא המבקש "חוות דעת" ואנו רואים זאת כטופס הערכה שנערך על ידי מר ארז ושסעיף ו' שלו בלבד אושר על ידי הגב' רועי, כאשר רק שיקול דעתו כמסומן בו אושר על ידה ללא הערות.
מכל מקום, מסקירת פעולות הנציבות ברצף תוך התייעצות עם הלשכה המשפטית בנש"מ כעולה מהאזכור של השיחה של ב"כ המבקש עם עו"ד מיטב מהנציבות, ברור כי הנציבות עשתה את המוטל עליה ראשית בהקפאה עד לבירור ושנית בבירור לגופו.



אי התייצבות הנציבות או עד מטעמה בנסיבות אלה, אינם נזקפים לחובת המשיבים משהמסמכים אותם פרטנו לעיל מטעם הנציבות מדברים בעד עצמם ואינם שנויים במחלוקת לגבי תוכנם, כפי שציינו לעיל, גם מהותית לא מצאנו פגם בשיקול הדעת המנהלי שהופעל.


מעורבות ההסתדרות


המבקש צירף לבקשתו את מכתב מר שוהם שישב בוועדת הבוחנים ליו"ר ההסתדרות וכן את מכתב עו"ד סרוסי, ב"כ ההסתדרות, ואת מכתב ראובן גולדברג, יו"ר הסתדרות המח"ר (נספחים ו'-ח' לבקשה בהתאמה).




מר משה שוהם חתום על המכתב למר גולדברג כנציג הסתדרות המח"ר בוועדה. מכותבים נציב שירות המדינה ומנכ"ל משרד התמ"ת. במכתב זה נאמר בין היתר:

"בתום הדיונים נאלצתי לחתום על פרוטוקול הועדה על פי הנחיות בכתב ובעל פה (ממך) וזאת בניגוד לרצוני ולדעתי. הוועדה התקיימה בהמשך להחלטת בית הדין לעבודה שקבע כי איש המינהל סחר חוץ לא ישב בוועדה, לצערי, החלטת בית הדין לא יושמה." .(דגש שלי ש.ש.)

לנוכח החלטתנו לעיל, כי החלטת בית הדין כן יושמה ולא ישב בוועדה איש ממינהל סחר חוץ, אין בסיס לאמור במכתבו. בהמשך נתייחס להתנהלותו של מר שוהם במכרז, בין היתר על פי מכתבים אלו וחקירתו הנגדית, אולם כאן נציין כי בחקירתו הנגדית לא דיבר על הנחיות בכתב ממר גולדברג, אלא רק על התייעצות טלפונית (עמ' 18 ש' 18-27), יש סתירה בדברים.



בנוסף במכתב זה נאמר: "על אף שנציגת המשרד דנן התעלמה מהמועמד שהתקיים בתום הראיון דאגה מאוד להמעיט בערכו!". גם משפט זה במכתבו הוכח בפנינו כבלתי נכון לנוכח הציונים בטבלאות הציונים של המעריכים האחרים הנמוכים משלה בחלקם, כאמור לעיל.

עוד כתב: "ידוע לי כי למנהלת המטה לקידום השקעות משקעים שליליים כנגד המועמד, עקב יחסי עבודה עכורים ביניהם ומשקעים מהעבר."
בחקירתו הנגדית, לא הצליח העד להצביע על אסמכתא כלשהי לאמירה זו. המכתב עליו הסתמך לכאורה לא הוגש ולא הומצא למרות חיפוש אנשי המשרד, ולמעשה אמירתו זו נסתרה מכל וכול בעדותה ובעובדה כי כבר שנים אינה עובדת עם המבקש.



בנוסף, ציין בפסקה שלפני האחרונה במכתבו, כי חברי הועדה הפעילו עליו לחץ והוא נמנע להתנגד לחלק מההחלטות. מכתביהם של רחל רועי, מר חורי ומר גוטין לאריאלה סימן טוב (נספחים 14-16 לתשובה), לא מצביעים על כל התנהלות המתוארת במכתבו, יתר מכך, האמירות במכתב כגון: "הלחץ והעייפות עשו את שלהן לפיכך נמנעתי להתנגד לחלק מההחלטות" או "לפחות בשני מקרים... היה עלי להימנע לחתום על ההחלטה. לא ניתנה לי אפשרות להתרכז על מנת לנסח את נימוקי הנגד", אמירות אלה מצביעות על היעדר כל הסתייגות מטעמו בזמן אמת אלא בהיבט רטרואקטיבי ובהנמקה שאין בה כל ממש, שהרי זה בדיוק תפקידו של נציג ההסתדרות שעה שמצא פגם בהליך. לעניין זה גם אם נפגע עובד אחד עליו להפסיק את התהליך גם במחיר עיכוב של שמונה האחרים. מרגע שנציג ההסתדרות העדיף מסיבותיו שלו את כל השמונה (עמ' 17 ש' 4-9, וש' 22-24), אין לא להלין אלא על עצמו.

אנו סברנו שלא נפלו הפגמים עליהם מצביע לכאורה במכתבו.



הגב' אוסנת סרוסי צירפה למכתבו של מר שוהם את מכתבה שם היא מציינת כי מר שוהם הינו נציג הסתדרות המח"ר בוועדת הבוחנים. עו"ד סרוסי לא נוקטת עמדה במכתבה אלא מפיו של מר שוהם ומבקשת מנציב השירות "בנסיבות הללו מבוקש בזאת לברר העניין שבנדון ולבדוק הפגמים שבמכרז, ו/או לחילופין, לדרוש את ביטול המכרז".

עו"ד סרוסי אינה מבקשת סעד ספציפי ומשאירה זאת לשיקול דעת נציב השירות (נספח ז' לבקשה אינו חתום כלל).



מכתבו של ראובן גולדברג יו"ר הסתדרות המח"ר מופנה לשר התמ"ת. מכתב זה פותח במילים "פעמים מספר ניגש מר יוסי שוחט למכרזים על תפקידים שונים במשרדים. בחלק מהמכרזים השתתפתי אישית ובחלק מהם השתתפו נציגים אחרים של הסתדרות המח"ר. כולנו בהרגשה כי מישהו "הוציא חוזה" על מר שוחט ומונע ממנו להצליח במכרזים... ונציגנו יצא בהרגשה רעה מאוד בכלל ובנושא מר שוחט שהשתתף באחד המכרזים בפרט".

המכתב כללי, אינו מצביע על פגמים ספציפיים, מדבר על הרגשה רעה אולם אינו מבוסס, מה גם שבמכתב נאמר ש"בחלק מהמכרזים השתתפתי אישית", דהיינו מר גולדברג עצמו במכרזים שהשתתף, לא הצליח להביא לבחירתו של מר שוחט.
הסעד המבוקש במכתבו מאת השר: "אודה לך אם תורה לבדוק אם באמת קיימת "התנכלות" למר שוחט או שיש בסיס שלא לאפשר לו קידום ואז רצוי שמישהו מוסמך יעמיד אותו על הדברים". הנוסח מדבר בעד עצמו ואין מה להוסיף.



לא למותר לציין כי המשפט האחרון הוא "חבל שפוגעים בעובדים טובים ונאמנים, בין השאר בשל פעילותם באיגוד מקצועי". הנימה כאן היא כבר נימה המייחסת זאת לעילה אחרת של פעילותו באיגוד, טענה שלא היתה לה כל בסיס לנוכח מה שהוצג בפנינו.




סיכום ניתוח המכתבים מצביע על הרגשה כללית בעלמא, לרבות במכתבו של מר שוהם שנכח במכרזים והתנהלות לא נחרצת בנוסחי המכתבים של ההסתדרות.

לכך יש להוסיף את התנהלות ההסתדרות בהליך שלפנינו. עם כל הכבוד למוגבלותו הרפואית של מר גולדברג, הרי שעל פי החלטת בית הדין, היה על ההסתדרות להגיב. ההסתדרות הגיבה ב-17.6 ובתגובה נאמר: "יוער כי הטענות אשר הועלו על ידי מר משה שוהם, לא נבדקו לגופן על ידי הסתדרות המח"ר במועד עריכת המכרז" וכן נאמר שם כי "מר ראובן גולדברג בשיחה טלפונית עם מר משה שוהם, ביקש על האחרות לחתום על פרוטוקול הועדה ואף להעלות את הסתייגויותיו בכתב בפרוטוקול הועדה ולאחר מכן להביא העניין לבירור בנציבות שירות המדינה, על מנת שהדברים יבדקו לעומקם".
מתגובתה לבית הדין עולים שני דברים מהותיים: האחד – כי ההסתדרות כלל לא בדקה את טענות מר שוהם והשניה – היא כי מר גולדברג נתן הנחיה למר שוהם לחתום על הפרוטוקול ולצרף הסתייגות, כפי שאכן נעשה במכרז אחד של מדריד, שהוא הנוהל הנכון.
כמו כן עולה מתגובת ההסתדרות שגם היא סבורה שנציב שירות המדינה הוא המוסמך לבדוק דברים לעומקם. אנו מבינים מתגובתה כי ההסתדרות העבירה את החומר לבדיקת הנציבות וכפי שציינו לעיל, הנציבות אכן פעלה כך.
לאור האמור, משלא התייצבה ההסתדרות לדיון, יש לראות בכך את עמדתה על דרך ההימנעות.



מר שוהם הסביר בעדותו כי לא נועץ בהסתדרות לעניין התצהיר שלו וכי עשה אותו על דעת עצמו במשרד ב"כ המבקש. עוד ציין כי לא קיבל אישור לתצהיר מההסתדרות (עמ' 15 ש' 21-25) ואמר מפורשות כי הוא מייצג את עצמו (עמ' 16 ש' 3-4) וזאת בניגוד למכתבו בו הוא כותב שהוא נציג ארגון המח"ר.

בהתנהלות זו יש לראות את מר שוהם כמייצג את עצמו ולא את ההסתדרות.
לפיכך, יש לומר כי ההסתדרות כהסתדרות לא נקטה עמדה לכאן או לכאן, כי אם הותירה לכל אורך הדרך את שיקול הדעת לנציבות שירות המדינה.



מעדותו של מר שוהם עולה כי הוא נמנע מלהתנגד לחלק מההחלטות והוא חתם על ההחלטות:

"ש. זה לא מוזר שאותו הרכב ועדה יושב דן בשמונה מכרזים רק במכרזים שאתה נמצא בהם בדעת מיעוט אתה טוען שיש פגמים
ת. כוונתי שכל ההתנהלות נפל פגם מהותי. זה שהסכמתי וחתמתי על בחירת אנשים למקומות האחרים ההחלטות היו פה אחד אני לא אומר שלא נפלו בהם פגמים אך מתוך האחריות כלפי אנשים אני מייצג ציבור עובדים מתוך הליכים שהכרתי אותם וחוויתי אותם בעבר בשליחויות שונות על מנת לאפשר לאנשים הכנה מתאימה החלטתי לחתום ולתת לתהליך להמשיך.
ש. תראה לי מקום אחד בו את האמרת שנפל פגם מהותי אשר בגללו יש לבטל את כל המכרזים
ת. לא השתמשתי במילה פגם מהותי אך העלתי טענות בהתאם להנחיות שקבלתי מהסתדרות המחר וכפי שאמרתי קודם יש מטריציה אחת זה מכרז אחד כולל בו משובצים אנשים וזה לא שמונה מכרזים. לפיכך זה פוגם בהליך כולו." (דגש שלי ש.ש.)
(עמ' 17 ש' 2-13).


באשר לחובתו של נציג ההסתדרות בועדת בוחנים למכרז, נקבע בפסק דין דב"ע נה/4-1 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י - הסתדרות עובדי המדינה נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 23.12.94, כי ישנה חובה על נציג ההסתדרות למחות במידת הצורך:

"חובת המערערת למחות לפני החלטת ועדת המכרזים
7. אפילו אם היה פגם בהרכב ועדת המכרזים, אין לקבל את תקיפת המערערת על כשירות המכרז, משום שנציגה מטעמה השתתפה במכרז מבלי למחות.
במקביל לחובת הרשות הציבורית לקיים את המכרז על פי כללי המשפט המנהלי קיימת חובת המשתתפים ונציגי העובדים להתנהג בתום לב ובדרך הוגנת.
לענייננו יצוין הכלל, כי מי שמשתתף במכרז ביודעו על פגם שדבק בו, מנוע מלטעון לאחר מכן כלפי תקפו של המכרז (דב"ע תש"ן/3-27, שצוטט לעיל, בע' 321).
(דגש שלי ש.ש.).

(פיסקה 7 לפסק הדין).

בהמשך פסק הדין נקבע כי נציג ההסתדרות אינו יכול לכהן כחבר ועדת המכרזים ולחכות עד לתוצאות המכרז כדי למחות כנגד כשירות הועדה (פיסקה 9 לפסק הדין).
דברים אלו יפים מאוד גם לענייננו.

קבילות ומשקל מכתבה של אריאלה סימן טוב אל הגב' אשכנזי (נספח לתגובה וכן מש/6 ומש/7) ומועד כתיבתו


ב"כ המבקש ניסה לטעון כי הפניה לקביעת גב' רועי כחברת ועדה היתה מוקדמת למכתבו מה-10.3 והיא היתה מה-6.3. את יתדותיו סמך על המסמך המקורי מש/7 בו נראה תיקון לספרה 6. לטעמנו, התיקון הוא מהספרה חמש לספרה שש. בנוסף, טען כי יש מקום לספק לנוכח העובדה שבמסמך המקורי לא מופיע הכתוב בצד שמאל למעלה, (תאריך מאשרת את ההרכבים וחתימה). כמו כן טען כי על פי עדות לביאן, מונתה הגב' רועי לפני המועדים שעליהם העיד מר לביאן (נספחים 2-6 לתגובה).

כן ציין כי האישור בהחלט מצביע על ה-6.3. לפיכך טען כי על סמך זה ניתן לטעון שהגב' רועי מונתה בתיאום עם מר הירש עוד לפני מכתבה של הגב' סימן טוב.
אין בידינו לקבל טיעון זה, גם לא מבדיקת הראיות עצמן וגם לא מהעדויות התומכות בהן של מר לביאן ושל הגב' רועי.
מר לביאן עמד על כך חזור ושנה, כי פנה למנכ"ל בעניין שינוי חברותו של מר הירש בוועדה בניגוד לדעתו ולדעת המנכ"ל, מטעמי יעילות, רק אחרי ה-10 לחודש לאחר מכתב ב"כ המבקש.
עדותו בעניין זה היתה נחרצת ומהימנה אף שלא זכר את התאריך המדויק לאחר ה-10 לחודש. גם הגב' רועי העידה כי מונתה ימים ספורים לפני המכרז.



בנוסף, בדיקת המסמכים עצמם מראה כי בראש הפקס מש/6 מופיע, אף כי חתוך, התאריך "2009.MAR.16". דהיינו, שורה זו מאששת את טענת המשיבה כי אכן מדובר ב-16 לחודש. זאת ועוד, ניתן להסיק כי מי שאישר את ההרכבים כאמור בצד שמאל למעלה, הוא מישהו מנש"מ (אולי גבי אשכנזי) וזאת מאחר ומר לביאן לא זיהה את החתימה כשל מישהו שהוא מכיר (עמ' 28 ש' 14-15).




עוד רואים בקצה השמאלי קו קטן משמאל לספרה 6, שלא מופרך לחשוב שנמחק בצילום והוא חלק מהספרה 1, דהיינו 16.3 בו אושרו ההרכבים.

כתנא דמסייע, יש לראות בכך שה-6.3 היה יום שישי בשבוע שמן המפורסמות אינו יום עבודה דרך כלל בשירות הציבורי, ועל כן אין זה סביר לייחס משלוח מכתב ביום זה ממי מהצדדים, גם לא מהמשרד וגם לא מנש"מ.
לטעמנו גרסה זו של התאריך 16.3.09 המבוססת על המסמכים עצמם מתיישבת יותר יפה עם העדויות מטעם המשיבה ואינה מתיישבת עם התיאוריה אותה ניסה לבסס ב"כ המבקש כי מדובר ב-6.3.



לאור האמור, יש לדחות טענתו זו ולקבל את הגרסה כי המנכ"ל עם מר לביאן החליטו על מינוי הגב' רועי אחרי ה-10 לחודש מרץ ובסמוך למכרז, והודע על כך על ידי מר לביאן למר הירש שחברותו נשללה ולגב' רועי שמונתה לוועדה.


מבחנים למתן סעד זמני


שיהוי

תשובת הנציבות ניתנה ב-27 למאי, אולם הבקשה הוגשה ביום 8.6.09 כשבועיים לאחר מכן. עם כל הכבוד להתכתבות שבין ב"כ המבקש לנש"מ, הרי שבבקשה לסעד זמני יש לבוא ברגע הראשון הרלבנטי. בשבועיים אלה יכלו המועמדים שנבחרו לנקוט בפעולות לנוכח ביטול ההקפאה על ידי נש"מ ובכך נגרם להם נזק.
לטעמנו בסוגיה דחופה זו, גם בשבועיים אלה יש משום שיהוי.
דגש מיוחד יושם על כך שמדובר בחמישה מכרזים ובעיכוב של חמישה אנשים שעה שיש שיהוי.
המבקש העיד כי ידע על תוצאת המכרזים יום למחרת התכנסותה של ועדת המכרזים (עמ' 6 ש' 23-27). לטעמנו השיהוי הינו מהיום בו נודע למבקש על תוצאות המכרז. דווקא

משום שהמבקש חזר ושנה את הרגשתו כי מתנכלים לו, היה עליו לפנות לאלתר לבית הדין או לנציבות מיד אחרי המכרז, ולמחרת, וזאת לא עשה. הדבר עולה בבירור מחקירתו הנגדית (עמ' 6 ש' 9-21).
עוד עלה כי המבקש העביר לנציבות את העתק טופס חוות הדעת שניתנה על ידי מר ארז, רק ביום בו הגיש בקשה זו ביום 8.6.09 ולאחר בקשת הנציבות שיעשה כן, ובכך אין לו להלין אלא על עצמו.
לצורך העניין, גם אם העיכוב חל בייצוג או מכל סיבה אחרת לרבות כנס עוה"ד באילת, לא צריכים המועמדים האחרים לשאת בנזק השיהוי בגין כך, ככל שזה נוגע למאזן הנוחות.



ניקיון כפיים

מצאנו כי העד מטעם המבקש מר שוהם, לא ייצג את ההסתדרות וכי ההסתדרות אינה תומכת בעמדת המבקש מאחר ולא התייצבה ולא התייחסה לתצהירו של מר שוהם, וכפי שעלה מעדותו, הוא כלל לא העביר להם התצהיר טרם שנחתם. כלומר, הסתמכות המבקש על עמדת ההסתדרות היתה בלתי מבוססת מאחר שבמכתביה לא נקטה ההסתדרות עמדה בהליך זה, ואף שניתנה לה ההזדמנות לכך ולא התייצבה לדיון אף שלא ביקשה רשות להיעדר. עניין זה יפעל לרעתו של עד המבקש מר שוהם, וכן לרעת עמדת המבקש.



בעניין נקיון הכפיים של המשיבים, מצאנו את טענותיהם מגובות במסמכים והתצהירים שלא נסתרו.

אמנם מצאנו את טענות המבקש בדבר הרגשתו הקשה לאור השתלשלות העניינים לא בלתי מוצדקת, אולם טענותיו שנתבססו על הרגשות והכעסים שנצטברו במהלך השנים (עמ' 7 ש' 12-15), נטענו בעלמא ולא נתמכו ביתדות ראייתיות ראויות.

מאזן הנוחות


במאזן הנוחות שבהליך זה, אין המאזניים הנבדקות נשקלות רק בין המבקש לבין המשיבות כי אם במצרף זה כלולים גם חמישה מועמדים שנבחרו במכרזים למשרות נספח כלכלי במדינות שונות בעולם. כל אחד מהם הגיש בפנינו את עמדתו המתנגדת למתן הסעד ואף פורטו בפנינו הפעולות שננקטו על ידם מרגע זכייתם במכרז, הכוללת ביטול חוזה שכירות, מעבר דירה, אי הרשמת ילדים למוסדות חינוך לשנה הבאה, ביקור בחו"ל על חשבונם, חפיפה בחו"ל עם הנספח היוצא, וכן שכירת נכסים בחו"ל. כל אחד כאמור בהודעה מטעמו. אין צורך לחזור על טענותיהם בתגובותיהם, אולם ניתנה להם הזדמנות לטעון והם עשו כן והתנגדו לבקשה.




ב"כ המבקש טען כי משעה שהוקפאו ההליכים על ידי הנציבות, לקח כל אחד מהם סיכון. כפי שציינו בסעיף הדן בשיהוי, אין אנו סבורים כך ומכל מקום זהו המצב העובדתי היום והוא צריך להילקח בחשבון. פה המקום לציין כי הוצע למבקש להתמקד במכרז אחד אשר מהותית היתה בו דעת מיעוט לטובתו, אולם הוא בחר לבקש את הסעד לגבי כל אחד מהמכרזים וכפי שציין ב"כ, אין הוא יכול להתמנות לחמש המשרות גם יחד ולהישלח לחמישה יעדים בו זמנית, ולכן מאזן הנוחות פועל לרעתו לעניין מניעת יציאת כל הנספחים הכלכליים לארצות בחירתם. בעניין זה הנזק שלו קטן יותר מאשר הנזק הספציפי של כל אחד מהמועמדים שנבחרו ובוודאי של כולם ביחד.




שאלה נוספת שיש לקחת בחשבון הינה העובדה כי הנספחים הכלכליים בארצות המכרז נסתיימה כהונתם וגם חוזי השכירות שלהם תמו ועליהם לשוב ארצה, מה שמותיר את המדינה ללא נספחים כלכליים לתקופה בלתי ידועה של ההליך העיקרי שטרם הוגש, יהיה ההליך מהיר ככל שיהיה. עניין זה אינו תקין ואין להפקיר את ענייניה של המדינה ובמאזן הנוחות נראה לנו כי עצם חשיבות של נספח כלכלי כפי שרואה אותו גם המבקש בעצמו החפץ לבצע תפקיד זה וכפי שציינה הגב' רועי "לתפארת מדינת ישראל" (עמ' 44 ש' 12) הרי שמאזן הנוחות גם אל מול המשיבים פועל לרעתו.




עוד יודגש כי משלא הוכחו לכאורה פעולות שמצביעות על פגמים היורדים לשורשם, הרי שמאזן הנוחות פועל לטובת המשיבים.


סוף דבר


לנוכח האמור לעיל, הבקשה לצו מניעה נדחית. הוכח בפנינו לכאורה בהליך זה כי המכרזים נערכו כדין וכי לא נפל בהם פגם ועל כן הם יוותרו על כנם.




המבקש ישא בהוצאות כל אחת מהמשיבות בנפרד בסך 2,000 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום . אם לא ישולם במועד, ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן ההחלטה ועד ליום התשלום בפועל, וזאת ללא כל קשר לתוצאות ההליך העיקרי.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהו מכרז ?

  2. מכרז תפור

  3. הקפאת מכרז

  4. מסמכי המכרז

  5. פסילת מכרזים

  6. אומדן מכרזים

  7. פגם טכני במכרז

  8. תנאי סף במכרז

  9. מכרז מכון רישוי

  10. מכרז לביצוע נקז

  11. פגם מהותי במכרז

  12. מכרז כריתת עצים

  13. ביטול מכרז פומבי

  14. הארכת פטור ממכרז

  15. עתירה לאכיפת מכרז

  16. זכות הטיעון במכרז

  17. פיצויי קיום במכרז

  18. המלצה לפסול מכרז

  19. מכרז ערוץ המוסיקה

  20. תיאום הצעות במכרז

  21. תנאים במכרז ציבורי

  22. פתיחת מעטפות מכרז

  23. הצעה גירעונית במכרז

  24. מכרז של חברת החדשות

  25. מכרז שיפוץ בית ספר

  26. פירוש תנאי סף במכרז

  27. היעלמות מעטפה במכרז

  28. תנאים מקפחים במכרז

  29. הערכת מועמדים במכרז

  30. אי פרסום מכרז חיצוני

  31. ביטול מכרז ללא הסבר

  32. אי מימוש זכייה במכרז

  33. ניגוד עניינים במכרז

  34. הצעה אחת בלבד במכרז

  35. טיאוט רחובות - מכרז

  36. אורכה להגשת מסמכי מכרז

  37. הצעה תכסיסנית ‏במכרז

  38. ביטול מעשה עשוי במכרז

  39. הצעה נמוכה מדי במכרז

  40. פגם בתנאי הסף של מכרז

  41. ביטול החלטה לבטל מכרז

  42. נוסח לא ברור של מכרז

  43. מכרז של משרד החקלאות

  44. מכרז לבניית בריכת מים

  45. חוסר ודאות הצעה במכרז

  46. פגם בכל ההצעות במכרז

  47. זכות עיון במסמכי מכרז

  48. מקבילית הכוחות מכרזים

  49. בקשה לפסילת זוכה במכרז

  50. בקשה לעיון במסמכי מכרז

  51. ביטול מכרז למינוי מנהל

  52. תנאי סף להשתתפות במכרז

  53. מכרז תעודות זהות חכמות

  54. אי עמידה בתנאי סף במכרז

  55. מכרז לביצוע סקר מקרקעין

  56. פסילת מועמד במכרז פנימי

  57. הגבלת מספר הזוכים במכרז

  58. מכרז לרכישת מכונת צילום

  59. עריכת מכרז עירייה סלולר

  60. מכרז הסעות במשרדי הממשלה

  61. ניסיון קודם כתנאי במכרז

  62. פגמים במכרז מועצה מקומית

  63. מכרז ביטוח מועצה מקומית

  64. דרישת ניסיון כתנאי במכרז

  65. פגם במכרז של משרד הפנים

  66. דרישת ותק כתנאי סף במכרז

  67. ביטול מכרז של הקרן הקיימת

  68. ערעור על פסילת הצעה במכרז

  69. החזר הוצאות השתתפות במכרז

  70. מכרז מינויים בחברת החשמל

  71. העדפת תוצרת הארץ במכרזים

  72. פרסום מכרז ע''י מפרק חברה

  73. הפרת צו שיפוטי בהליכי מכרז

  74. דחיית ''הצעה יחידה'' במכרז

  75. תביעה נגד המכרז של המדינה

  76. ניסיון קודם של משתתף במכרז

  77. ביטול מינוי שנעשה ללא מכרז

  78. פסילת ההצעה הכי זולה במכרז

  79. בקשת ארכה לתשלום לפי מכרז

  80. השפעת עדכון מחירים על מכרז

  81. סיום תקפות רשיון במהלך מכרז

  82. בקשה לפסילת מכרז לאיוש משרה

  83. ביטול מכרז לאחר פתיחת הצעות

  84. ביטול קבלת הצעות מחיר במכרז

  85. גביית דמי היתר מזוכה במכרז

  86. בקשה למתן צו זמני בהליך מכרז

  87. החזר כספי בעקבות זכיה במכרז

  88. היכרות מוקדמת עם מועמד במכרז

  89. ביטול הודעה על ביטול מכרזים

  90. פסילת הצעה במכרז בשל פגם טכני

  91. מכרז זכויות שידורי רדיו בצפון

  92. דחיית ההצעה הזולה ביותר במכרז

  93. ביטול מכרז לאחר צו התחלת עבודה

  94. תקופת התקשרות בלתי סבירה במכרז

  95. מכרז להנחת צנרת השקיה בקולחין

  96. עתירה לבטל את החלטת ועדת המכרזים

  97. פסילת הצעה במכרז בגלל סוג המטבע

  98. תשלום בחסר על עבודה במסגרת מכרז

  99. רשות שדות התעופה מכרזים פנימיים

  100. אי קבלת הזמנה לשלב השני של מכרז

  101. דוגמא לתביעה לביטול מכרז שהתקבלה

  102. הורדת מחיר הצעה במכרז לאחר זכיה

  103. בחינת כדאיות כלכלית של מציע במכרז

  104. שלילת מעמד משתתף בעל כשירות במכרז

  105. אי ביטול מכרז פגום מחמת מעשה עשוי

  106. אי עמידה בלוח זמנים - הצעה במכרז

  107. פניה לבית המשפט בעניין זכיה במכרז

  108. שינוי תנאים במכרז לאחר פתיחת הצעות

  109. פיצויים על פגמים בהצעה מתחרה במכרז

  110. ביטול מכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות

  111. דיון בהצעות שלא הוגשו לתיבת המכרזים

  112. ביטול זכיה במכרז עקב איחור בתשלומים

  113. מסירת פרטים לא נכונים של מועמד במכרז

  114. הגבלת הזמן על זכות העיון במסמכי מכרז

  115. טענה להפסדי רווחים בעקבות ביטול מכרז

  116. הפסד במכרז למרות הצעת ההצעה הכי זולה

  117. עמידה בתנאי מכרז - דיני תכנון ובנייה

  118. פגיעה באינטרס הציבורי בגלל עיכוב מכרז

  119. האם בית המשפט יכול לשנות תוצאות מכרז ?

  120. טופס הזמנת הצעות למכרז - תנאים מקדמיים

  121. בקשה למניעת עיכוב בכניסה לתפקיד נבחר במכרז

  122. האם אפשר לעכב מינוי לתפקיד באמצעות מכרז ?

  123. בקשה לבית המשפט העליון להפסקת הליכי מכרז

  124. ערעור על תוצאות מכרז בשווי מיליארדי שקלים

  125. תביעה לביטול זכיה במכרז בגלל שיקולים זרים

  126. הכרזת בית משפט על ההצעה הזולה ביותר במכרז

  127. פרסום מכרז חדש באותם תנאים לאחר ביטול מכרז

  128. מכרז למתן זיכיון לשידורי רדיו אזורי בירושלים

  129. פסילת הצעה במכרז בשל פגם בהתנהגות במכרז קודם

  130. פטור מחובת המכרז: תקנה 3(23) לתקנות חובת המכרזים

  131. האם מותר לשנות את תנאי הניקוד ותנאי הסף במכרז ללא הודעה ?

  132. אי מילוי תנאי בחוזה למכירת נכס קדם מכרז מקרקעין ו/או גרימה להפרתו

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון