הענקת מעמד מטעמים הומניטריים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הענקת מעמד מטעמים הומניטאריים:

זוהי עתירה להורות למשיבה להסדיר את מעמדו של העותר מטעמים הומניטריים.

עובדות
1. העותר, על פי טענתו, הוא ארמני, יליד 1949.
עובר לכניסתו לישראל, התגורר העותר, לטענתו, בלטביה עם אשתו הראשונה.

2. ביום 19.11.98 נכנס העותר לישראל, באשרת תייר ב/2, אשר תוקפה לשלושה חודשים.
לאחר שפגה אשרתו, הוסיף העותר לשהות בישראל, שלא כדין.

3. ביום 23.12.00, ולאחר שהתגרש מאשתו הראשונה, נישא העותר לגב' שולמן זיוה.

4. ביום 24.4.01 הגישה הגב' שולמן בקשה לאיחוד משפחות עם העותר, וביום 6.6.01 הונפקה לעותר אשרה מסוג ב/1 לשישה חודשים.

5. ביום 18.2.02, לאחר שנערך לעותר ולגב' שולמן שימוע, אושרה בקשתם לאיחוד משפחות ולעותר הונפקה תעודת זהות ארעית (א/5) בתוקף לשנה.

6. ביום 29.8.02 פנתה גב' שולמן למשיבה, וביקשה להפסיק את ההליך המדורג לעותר, בשל כוונתה להתגרש ממנו.
גב' שולמן ציינה במכתבה כי היא מתגוררת עם העותר במשך שנתיים, וכי התברר לה כי העותר שומר על קשר רציף עם גרושתו ומעביר לה כספים.
כמו כן ציינה גב' שולמן את חששה כי העותר נישא לה רק על מנת לקבל מעמד בישראל ו"אחר כך להביא את משפחתו".

7. ביום 3.2.03 הגישה גב' שולמן בקשה חדשה להארכת אשרת השהייה של העותר.
במסגרת הבקשה ציינה גב' שולמן כי היה בינה לבין העותר "ריב" אך הם התפייסו.

8. ביום 23.6.03, לאחר שנערך שימוע לעותר ולגב' שולמן, הוחלט להאריך את תעודת הזהות הארעית א/5 של העותר, בשנה נוספת.
לאחר שהוגשה בקשה נוספת מטעם העותר, ולאחר שימוע נוסף, הוארכה תעודת הזהות הארעית שלו בשנה נוספת, החל מיום 29.7.04.

9. ביום 25.11.04 פנתה למשיבה וביקשה להפסיק את ההליך המדורג לעותר, ובפברואר 2005 הגישה גב' שולמן בקשה לקביעת סמכות שיפוט להתרת נישואין (סעיף 13 לעתירה).
בבקשתה להפסיק את ההליך המדורג של העותר טענה גב' שולמן, כי העותר "לא מפסיק את היחסים עם אשתו לשעבר" (נספח ז' לתגובה).

10. ביום 24.7.05 פנה ב"כ העותר דאז, עו"ד מקסים ארבל, בבקשה למחלקת אשרות במשרד הפנים וביקש להאריך את אשרת שהייתו של העותר בישראל לצורכי התארגנות לעזיבת ישראל למדינה אחרת.
בקשת העותר נדחתה, וגם תכתובות נוספות, שניהלו העותר ובא כוחו עם המשיבה בעניין זה, לא הועילו.

11. ביום 28.8.05 הותרו נישואי העותר וגב' שולמן, וביום 29.8.05 הודיעה המשיבה לעותר כי בעקבות התרת הנישואין, הוא אינו זכאי למעמד בישראל ועליו לצאת מישראל (נספח יג לתגובה).
ערר שהגיש העותר כנגד החלטה זו נדחה ביום 8.9.05.

12. ביום 15.3.06 הגיש העותר עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ (בג"צ 2391/06) , במסגרתה ביקש להורות למשיבה להעניק לו אזרחות ישראלית, ולחילופין, להאריך את רשיון השהייה שלו בישראל, מאחר וגירושו מישראל "יגזור את גורלו לחיי דלות ועוני ללא משפחה וחברים תומכים".

13. ביום 31.5.06 נדחתה העתירה בבג"צ, הן מהטעם של שיהוי, והן מטעמים מהותיים.
וכך נקבע בפסק דינו של בית המשפט העליון:
"5. על כן, עת התפרק התא המשפחתי וקשר הנישואין פקע מחמת גירושין בבית המשפט לענייני משפחה – ובייחוד כבענייננו עת הסכימו בני הזוג על פירוק התא המשפחתי וגירושין מרצונם – רשאי היה המשיב לדחות את בקשת העותר לקבל אזרחות ישראלית מכוח נישואיו לאזרחית ישראלית, ולא מצאתי כי נפל פגם בשיקול דעתו המצדיק את התערבותנו.
6. אשר לטעמים ההומניטאריים אותם מעלה העותר בעתירה, הרי שפתוחה הדרך בפניו להגיש בקשה לקבלת רשיון ישיבה בישראל מכוח חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, על-בסיס שיקולים הומניטאריים ככל שהנסיבות מצדיקות זאת. כידוע, עתירות הנוגעות לרכישת מעמד של תושב קבע מכוח חוק הכניסה לישראל (להבדיל מאזרחות) ידונו לפני בית המשפט המחוזי בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים...".

14. ביום 19.10.06 הגיש העותר עתירה נוספת לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ (בג"צ 8549/06) , אולם גם עתירה זו נדחתה, ביום 2.11.06, מהטעם כי אין היא מוסיפה על העתירה הקודמת.

15. בפברואר ו/או במרס 2007 פנה העותר למשיבה וביקש "לפעול כיום רטרואקטיבית ולקצר את ההליך המדורג ולהעניק לו אזרחות ישראלית", או לחלופין "להעניק לו מעמד בישראל מטעמים הומניטאריים בהתחשב בנסיבות המורכבות של חייו, בגילו המבוגר, ובכך שהוא נמצא בישראל כבר מזה כשש שנים" (נספח ג' לעתירה).

16. ביום 19.3.07 נדחתה בקשת העותר מן הטעם כי "לא מצאתי טעמים הומניטריים לבקשתו פרט לעובדה כי אין לו זכויות סוציאליות במדינתו, הנדון מתבקש לעזוב את הארץ כפי שנדרש בעבר".
החלטה על דחיית הבקשה הועברה לעותר ביום 23.3.07.

17. ביום 25.10.07 חזר העותר על בקשתו, מאחר והתשובה לפנייתו מיום 8.3.07 לא נתקבלה.
המשיבה הודיעה כי תשובתה בעינה עומדת.
גם ערר אשר הגיש העותר נדחה ביום 8.1.08.

18. ביום 16.1.08 פנתה ב"כ העותר אל המשיבה וטענה, בין היתר, כי התשובה לערר אמורה היתה להישלח ע"י לשכת מינהל האוכלוסין המרכזית בירושלים, ולא ע"י הלשכה האזורית בהרצליה, ולפיכך היא מהווה חריגה מסמכות.
עוד טענה ב"כ העותר כי התשובה שנשלחה היא לקונית ובלתי ממצה ואינה מנמקת את הנימוקים והסיבות אשר בגינן נדחה הערר.
פנייה זו לא נענתה, וביום 10.4.08 הגיש העותר את העתירה נשוא פסק דין זה.

תמצית טענות הצדדים
19. לטענת העותר, ישראל היא מרכז עולמו, לאחר שחי בה "שנים רבות".
לטענתו, מאחר והיה נשוי לישראלית בנישואים כנים אשר "התפרקו על רקע קנאותה של האישה ועל רקע המצוקה הכלכלית אליה נקלעו בני הזוג", יש לבחון את עניינו כחריג "בראייה של הצדק הכללי" (סעיף 34 לעתירה).

20. עוד, לטענת העותר, הוא אמור היה לקבל אזרחות ישראלית מכוח נישואיו, ולא זכה לקבל תשובה לשאלה מדוע ההליך המדורג בעניינו נמשך תקופה כה ארוכה, אשר בגינה התפרקו נישואיו והביאו לגירושיו.

21. העותר מוסיף וטוען, כי הוא חי כל חייו הבוגרים בלטביה, אולם הוא אוחז בדרכון רוסי.
לטענתו, לאחר שקיבל מעמד של תושב ארעי בישראל נשללה זכאותו לשוב ללטביה ולפיכך הוא יכול לחזור רק לרוסיה, "מדינה בה אין לו דבר וחצי דבר" (סעיף 17 לעתירה).
גירושו לרוסיה, "בה לא חי שנים ארוכות... כאשר הוא על סף גיל 60, ללא זכויות סוציאליות", מהווה, לטענת העותר, "גזר דין מוות עבורו" והוא "ימצא עצמו חסר בית מתגלגל ברחובות נדון לחיי עליבות וחוסר כל".
בכך יש, לטענת העותר, טעם הומניטרי, אשר בגינו יש להעניק לו מעמד.

22. עוד טוען העותר, כי החלטות המשיבה לא נומקו וכי לא נמסר לו כל המידע אשר שימש בסיס להחלטותיה.

23. המשיבה מתנגדת לעתירה מטעמים של מעשה בית דין, שיהוי והעדר עילה, הכל כמפורט בתגובה.

דיון
24. טענת העותר לפיה הוא אמור היה לקבל אזרחות ישראלית בהתאם להליך המדורג, נדונה ונדחתה ע"י בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ (בג"צ 2391/06).
לפיכך, אין מקום לשוב ולהידרש לטענה זו ודינה להידחות.

25. על פי תקנה 3 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, על העותר להגיש את עתירתו "בלא שיהוי, לפי נסיבות העניין, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם".

החלטתה האחרונה של המשיבה בעניינו של המשיב ניתנה ביום 8.1.08.
אף על פי כן, העתירה הוגשה רק ביום 10.4.08.
מכאן, כי דין העתירה להידחות גם מחמת שיהוי בהגשתה.

26. ועוד. לטענת המשיבה, אשר לא נסתרה, העותר הוסיף לשהות בישראל לאחר שפגה אשרת התייר שקיבל בכניסתו לישראל ביום 19.11.98, אשר תוקפה היה ל-3 חודשים.
ביום 23.12.00 נישא העותר לגב' שולמן, ורק ביום 6.6.01 הוסדר מעמדו של העותר.
מכאן, כי העותר שהה בישראל שלא כדין למעלה משנתיים.
העותר לא ציין עובדה זו בעתירה, וניכר מניסוח העתירה כי העלים עובדה זו. מנוסח העתירה ניתן היה להניח, בניגוד לעובדות האמיתיות, כי הוא עזב את ישראל לאחר ביקור בה בשנת 1998, ושב אל ישראל בשנת 2000 (ר' סעיפים 6-7 לעתירה).

מאחר והעותר שהה בישראל במשך למעלה משנתיים, ומאחר והעלים עובדה זו בעתירתו, ניתן לקבוע כי העותר הגיש את העתירה בחוסר תום לב ובהעדר נקיון כפיים, ובכך יש משום נימוק נוסף לדחיית העתירה.

27. לטענת העותר, יש להיעתר לבקשתו למעמד בישראל, מטעמים הומניטריים.

דין טענה זו להידחות, גם מבחינה מהותית.
עמדת המשיבה היא, כי אין בנסיבותיו של העותר טעם הומניטרי המצדיק הענקת מעמד לעותר.

28. העותר אינו אזרח ישראל, ואין לו זכות קנויה לשהות ולחיות בישראל.
מתחם שיקול הדעת המוקנה למשיבה בהחלטתה אם להתיר לאדם לשהות בישראל הינו רחב, ולא בנקל יתערב בו בית המשפט.
העותר נכנס לישראל בשנת 1998, ושהה בה, שלא כדין, במשך כשנתיים, עד שהוסדר מעמדו כבעלה של גב' שולמן.
לאחר שהוסדר מעמדו של העותר, בהיותו נשוי לגב' שולמן, הוא שהה בישראל כדין, במשך כ-5 שנים.
לאחר גירושיו מגב' שולמן, הוסיף העותר לשהות בישראל ללא אשרה, מיום 29.8.05 ועד היום, תוך שהוא פונה פעמים רבות למשיבה, בין ישירות ובין באמצעות הערכאות.
מכאן, כי העותר שהה בישראל כ- 10 שנים, אולם בחלק ניכר מהן הוא שהה בישראל ללא אשרה.
לפיכך, טענת העותר, לפיה ישראל היא מרכז חייו, אינה מהווה נימוק מספק על מנת להעניק לו מעמד.

29. גם העובדה לפיה העותר היה נשוי לאזרחית ישראלית, אינה מהווה שיקול הומניטרי אשר די בו כדי להצדיק הענקת מעמד לעותר.
נישואיו של העותר לאזרחית הישראלית הסתיימו תוך פחות מ-5 שנים, ואין להם ילדים משותפים.

30. העותר טוען כי ניתן לגרשו רק לרוסיה, בה לא חי שנים ארוכות ואין לו בה חברים ומשפחה.
עוד טוען העותר, כי יהיה לו קשה למצוא עבודה ברוסיה, כי אין לו שם זכויות סוציאליות, וכי גירושו לרוסיה, בהיותו על סף גיל 60, מהווה "גזר דין מוות עבורו" והוא "ימצא עצמו חסר בית מתגלגל ברחובות נדון לחיי עליבות וחוסר כל".



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פקיעת מעמד קבע

  2. עורך דין מעמד אישי

  3. הסדר מעמד לבן זוג זר

  4. הסדרת מעמד לבת זוג זרה

  5. בקשה לקבלת מעמד של פליט

  6. ארכה להסדרת מעמד בישראל

  7. הענקת מעמד מטעמים הומניטריים

  8. הוכחת חיים משותפים הסדרת מעמד

  9. בקשה חדשה למתן מעמד מכוח זוגיות

  10. עתירה לבטל הוראה לצאת מישראל ולהעניק מעמד

  11. קבלת מעמד ממשרד הפנים לאזרח גרוזיה / גאורגיה

  12. עתירת אדם ממוצא ניגרי לתת לו מעמד פליט עפ"י אמנת הפליטים

  13. עתירה מנהלית בעניין האמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של פליטים

  14. עתירה עקב סירוב משרד הפנים לתת מעמד קבע או כל מעמד אחר בישראל

  15. בקשה לקבלת מעמד מכוח נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של אזרחים ישראלים

  16. הסדרת מעמד לפלסטיני במסגרת איחוד משפחות ושיתוף פעולה עם כוחות הביטחון של ישראל

  17. עתירה למתן צו אשר יורה למשרד הפנים לנמק מדוע לא יינתן מעמד פליט על פי אמנת הפליטים

  18. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון