העסקת עובד זר במשק חקלאי

קראו את הכרעת הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא העסקת עובד זר במשק חקלאי:

1. בפתח הדברים אודיע, כמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, כי החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

מעבר לנדרש על פי סעיף 182 לחוק האמור, אעיר כבר כעת, כי לדעתי - המאשימה היתה מיטיבה לעשות אילו היתה מפעילה שיקול דעת ונמנעת כלל מהגשת כתב האישום. אני מניח שאילו גורמים מפוכחים מטעם המאשימה היו נותנים את דעתם על טענות הנאשם כפי שנרשמו בבקשתו לביטול הודעת הקנס המנהלי - הרי שהמאשימה היתה מבטלת את הקנס המנהלי שהוטל, והטרחה הכרוכה בניהול האישום היתה נחסכת מהנאשם, מבני משפחתו, מהמאשימה וגם ממני.

אני ממליץ למאשימה בבואה להחליט אם להוציא הודעות תשלום קנס מנהלי ובבואה להחליט אם לבטל את ההודעות - לפעול באופן שיש בו פחות מן הטכנוקרטיה ויותר מן הסבירות.

2. מכל מקום, משהודעת תשלום הקנס המנהלי לא בוטלה, ביקש הנאשם להישפט, ואכן הוגש כנגדו כתב האישום שבו אני דן כעת.

3. בכתב האישום מיוחסת לנאשם עבירה על סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991, בכך שביום 30/10/05, העסיק שלא כדין את גב' Elisabeth Emmerichs (ששמה המלא הוא Christa Elisabeth Emmerichs אך הדבר לא נזכר בכתב האישום, והיא תיקרה להלן: ""כריסטה"), אזרחית גרמניה, אשר לא היתה רשאית לעבוד אצל הנאשם והוא העסיק אותה ללא היתר.

4. הנאשם כפר באשמה ובשל כך שמעתי את הוכחות הצדדים.

הערה בענין עובדות המקרה

5. בטרם אפנה לפרט את עובדות המקרה, ברצוני להעיר הערה בענין קביעת העובדות.

6. למעשה, אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים. עובדות המקרה - ברורות או כמעט ברורות. הבעייתיות העיקרית באופן בחינתן של העובדות, נובעת לדעתי מפרשנות בלתי נכונה של דברים שמסר הנאשם בהודעתו (מ/3), פרשנות שנעשתה על ידי השוטר מאיר חורש, בדו"ח הפעולה שנרשם על ידיו (מ/4).

כוונתי בענין זה לקשר בין מגוריה של כריסטה במשקו של הנאשם לבין המלאכה שבוצעה על ידיה בעת הביקורת. בעוד שהנאשם הבהיר בהודעתו (מ/3) שלא היה כל קשר של "תמורה", אלא שהוא איפשר לכריסטה להתגורר במשקו והיא - בשל שעמומה - ביקשה מהפועל יוסוף לעסוק בצביעה, הרי שבאופן שבו השוטר מאיר חורש פירש את דברי הנאשם, נרשם כאילו בקשתה של כריסטה היתה לבצע עבודה בתמורה למגורים.

בחינת כל הראיות, מצביעה על כך שלא היה ניתן לבסס על גרסת הנאשם, איזושהי פרשנות שלפיה יש קשר של תמורה בין המלאכה שכריסטה ביצעה, לבין רשות המגורים שניתנה לה.

7. מלבד ענין "פרשני" זה - איני רואה כל מחלוקת עובדתית בין הצדדים, והעובדות שתפורטנה להלן, מבוססות על הראיות שהובאו על ידי שני הצדדים.




עובדות המקרה יובאו להלן, בארבעה פרקים

פרק ראשון - הנאשם, והמשק החקלאי של בני משפחתו

8. הנאשם הוא חקלאי, תושב כפר יחזקאל. הנאשם מפעיל משק חקלאי, השייך להוריו. המשק כולל גם רפת. המשק מצוי בבעלות משפחת הנאשם כבר 87 שנים, מאז שאבי סבו של הנאשם ההיה בין מקימי מושב כפר יחזקאל.

9. בעבר, אביו של הנאשם, מר עוזי עשת (שייקרא להלן: "עוזי"), הפעיל את המשק - לבדו. מדובר במספר עבודות קבועות שמבוצעות במשך היום; חליבה, האכלה והגמאה. לשם ביצוע עבודות אלה - די בכך שאדם אחד יעבוד במשק. אכן, כאמור, עוזי הפעיל את המשק לבדו. בנוסף לכך, באים למשק בעלי מלאכה חיצוניים; וטרינר, מזריע, ספקים שונים וכן קבלני בינוי כשצריך לשדרג את המשק.

10. בשנים האחרונות, עוזי כבר אינו מפעיל את המשק, אלא הוא עובד במועצה האזורית. המשק עבר להיות מופעל על ידי הנאשם. הנאשם הוא נכה צה"ל, ובשל כך - הוא מוגבל בביצוע עבודות פיזיות. על כן, מאז שהמשק מופעל על ידי הנאשם - היה צורך בעובד שכיר שיעבוד במשק.

11. בעבר, קיבל הנאשם היתר להעסיק עובד זר, ואכן הוא העסיק עובד אזרח תאילנד. העובד התאילנדי התגורר בקרוואן שמצוי בתחומי המשק. בין העובד התאילנדי ובין הנאשם ובני משפחתו - לא היו כל קשרים חברתיים, אלא יחסי עובד-מעביד בלבד.

12. לאחר מכן, החליט הנאשם שלא להעסיק עובד זר. הוא הפסיק להעסיק את העובד התאילנדי, והחל להעסיק במקומו עובד ישראלי, מר יוסוף מסארווה (שייקרא להלן: "יוסוף").

13. יוסוף הועסק במשק (כעובד שמעבידו הרשום הוא עוזי, אך המעביד בפועל הוא הנאשם), החל מחודש מרץ 2004. יוסוף השתכר שכר חודשי קבוע, לא לפי שעות. בשלהי שנת 2005 עמד שכרו החודשי של יוסוף על סך של 5,784 ₪. בנוסף לכך שולם לו החזר הוצאות נסיעה בסך 1,000 ₪ לחודש. מכאן שאם יום עבודה של יוסוף היה קצר יותר - הנאשם ובני משפחתו לא היו יוצאים נשכרים מכך.

14. מאז שיוסוף הועסק אצל הנאשם במקום העובד התאילנדי, נותר הקרוואן שבמשק ריק. אולם, מעת לעת - התארחו בו אורחים של בני משפחת הנאשם.

חלק מהאורחים היו כאלה שהתארחו אצל משפחת הנאשם בשל מה שבני המשפחה ראו כ"אזרחות טובה". כך למשל, התארחו אצלם 3 קצינים נֶפָּלִים, המשרתים בכח החירום של האו"ם ומוצבים דרך קבע בנאקורה (שבלבנון).

15. מוצא משפחתו של הנאשם הוא בגרמניה. בהסתמך על כך, קיבל הנאשם (שהוא ישראלי יליד הארץ) - אזרחות גרמנית, והוענק לו דרכון גרמני.

עובדת היותו של הנאשם נושא דרכון גרמני היתה "ידועה בציבור" באזור הגלבוע.

פרק שני - קורותיה של כריסטה

16. כריסטה נולדה בגרמניה בשנת 1955. כפי הנראה אחד מסביה היה יהודי.

17. בשנות ה-70' של המאה ה-20, בהיות כריסטה בחורה צעירה, היא באה לישראל כמתנדבת, ושהתה - כנראה - באחד מקיבוצי עמק יזרעאל.

במהלך תקופת התנדבותה בישראל, קיבלה כריסטה טיפול שיניים, מרופא בעפולה, ד"ר רבין, וכפי הנראה היא היתה מרוצה מהטיפול שקיבלה (או מהרופא).

18. לאחר מכן, שבה כריסטה לגרמניה, למדה עבודה סוציאלית, ובשנת 1984 גם קיבלה תואר שני בעבודה סוציאלית.

19. בשנת 2005 (וכנראה גם זמן מה לפני כן), עבדה כריסטה על עבודת הדוקטורט שלה. עבודה זו היתה בהשוואה בין מעמד האשה בגרמניה לבין מעמד האשה בכרתים. לצורך כך, שהתה כריסטה במשך זמן מה בכרתים.

20. בזמן שהותה של כריסטה בכרתים, היא נזקקה לטיפול שיניים. כפי הנראה, כריסטה לא סמכה מספיק על רופאי השיניים בכרתים והיא העדיפה לבוא שוב לישראל, כדי לשלב בין ביקור חוזר בארץ לבין קבלת טיפול שיניים שהיא סמכה עליו.

21. כריסטה אכן שבה לישראל. היא הגיעה לארץ ביום 11/9/05 (כעולה מהחותמת בדרכון שלה - נ/2; אעיר כי תעודת עובדת הציבור - מ/5 בענין מועד שהייתה של כריסטה בישראל, אינה רלוונטית לאישום זה, שכן מדובר בכניסה בשנת 2006, כפי שגם התנדבותה של כריסטה בתקופת מלחמת לבנון השניה, הנלמדת מהעיתון - נ/7, אינה רלוונטית לאישום שבפני).

22. לאחר שובה של כריסטה לישראל היא פנתה לטיפול שיניים בעפולה (אם כי - כבר לא אצל ד"ר רבין שטיפל בה כ-30 שנה לפני כן).

לכריסטה נקבעו תורים לטיפולי השיניים, לפחות במועדים הבאים: 26/9/05, 6/10/05, 16/10/05 ו-3/11/05.

23. כריסטה סברה תחילה להתגורר - במהלך שהותה האמורה בישראל - באכסניה במעין חרוד. היא אכן נרשמה לאכסניה זו, ושהתה שם לילה או שניים, אך כפי הנראה - לא היתה מרוצה.

פרק שלישי - החיבור בין כריסטה לבין משקו של הנאשם

24. כריסטה שוטטה באזור הגלבוע וחיפשה מקום אחר לשהות בו. עוברים ושבים ששמעו ממנה על כך, וידעו שהיא מגרמניה, קישרו בינה לבין הנאשם, בידיעה שלנאשם יש דרכון גרמני, ומתוך מחשבה (מוטעית) שהוא מבין גרמנית.

25. הנאשם ששוחח עם כריסטה באנגלית, שמע ממנה על כך שהיא מחפשת מקום לינה. הנאשם, מתוך רצון טוב, כגילוי נכון של הסברת פנים לתייר, וכמחשבה על כך שהוא מחזיר טובה "לכפר הגלובלי" מאחר שגם הוא מתארח במקומות שונים בעת שהוא מטייל בעולם - הציע לה לגור בקרוואן שבמשקו, אותו קרוואן שנותר ריק מאז שהנאשם הפסיק להעסיק את העובד התאילנדי, והחל להעסיק את יוסוף.

הנאשם ביקש כי כריסטה תדאג לכך שהקרוואן שבו היא תתגורר, יישאר נקי. הנאשם לא ביקש כל תמורה כנגד הארוח של קריסטה בקרוואן, ולא סוכם ביניהם על תמורה כלשהי.

26. כריסטה קיבלה את ההזמנה, ועברה להתארח בקרוואן שבמשק בני משפחת הנאשם.

27. כריסטה לא נותרה רק בקרוואן, אלא היתה כבת בית אצל הוריו של הנאשם, עוזי וחווה. היא אכלה ביחד איתם ועם שאר בני המשפחה בארוחות משפחתיות משותפות. היא התיידדה עם בתו של עוזי, הדר, אחותו של הנאשם, אשר גם היא עובדת סוציאלית, כך שהיו להן נושאי שיחה משותפים. בני המשפחה נהנו לשוחח עם כריסטה שיחות ארוכות "אל תוך הלילה", כניסוחו של עוזי. כריסטה טיילה במשק עם אחייניותיו של הנאשם, בנותיה של הדר. הקשר בין בני משפחת הנאשם לבין כריסטה היה כקשר שבין בני משפחה מארחת לבין אורחת. קשר שונה לחלוטין מהקשר שהיה בין בני המשפחה לבין העובד התאילנדי בעת שהוא עבד במשק.

28. כריסטה גם ביקרה ברפת, ובני המשפחה הראו לה כיצד חולבים פרות, כיצד משקים עגלים בני יומם בחלב מבקבוק (ייתכן שכריסטה עצמה נתנה לעגל לשתות מבקבוק, כפי שעשתה גם נכדתו של עוזי, בת ה-5).

29. כאמור בסעיף 22 לעיל, טיפולי השיניים של כריסטה נמשכו לפחות בתקופה שמיום 26/9/05 ועד יום 3/11/05. תדירות הטיפולים לא היתה גבוהה, וביניהם - חשה כריסטה שעמום.

30. אשרת השהייה של כריסטה בישראל, עמדה לפוג. הנאשם או מי מבני משפחתו עזר לה במשלוח (בפקסימיליה) של בקשה להארכת האשרה עד לסיום הטיפולים.

פרק רביעי ואחרון - ארועי יום הביקורת, 30/10/05

31. ביום 30/10/05 (שהיה שבועיים לאחר טיפול השיניים מיום 16/10/05 ו-4 ימים טרם הטיפול הבא, שהתעתד להיות ביום 3/11/05), חשה כריסטה - כאמור - גם שעמום.

כריסטה שוחחה עם יוסוף על שעמומה, והציעה את עזרתה.

(אעיר כי הנאשם העיד שכריסטה ביקשה ממנו מספר פעמים לבצע עבודות במשק, אך הוא סרב בטענה שהדבר אסור. באופן מודע אני נמנע מלקבוע גרסה זו כעובדה, אף שאין בפני עדות סותרת, באשר אני מייחס משקל מועט לאותה גרסה שהועלתה לראשונה בעדות, לא נמסרה בהודעה מ/3 ואף לא במכתבו המפורט של הנאשם נ/8 ובתצהיר התומך בו).

32. במשק היה באותו זמן דלי צבע שנועד לצביעת מעקות ברפת. לאחר שכריסטה הציעה ליוסוף את עזרתה, החליט יוסוף לקבל את הצעתה. הוא נתן לכריסטה את הצבע ומברשת, והיא החלה לצבוע את המעקות ברפת.

ברור שעשיית מלאכה זו על ידי כריסטה, חסכה את הצורך שיוסוף יעשה כך, ונראה שהדבר הביא להפחתת שעות העבודה של יוסוף באותו יום, הפחתה, שכאמור כבר בסעיף 13 לעיל, אינה חוסכת מאומה מהנאשם ובני משפחתו.

33. באותו יום, נערכה בכפר יחזקאל ביקורת של פקחי משרד התמ"ת, מר שלמה אזולאי ומר יצחק ברבי, שאליהם התלווה השוטר מאיר חורש.

כשהפקחים הגיעו אל הרפת של משקם של בני משפחת הנאשם, הם הבחינו בכריסטה הצובעת את המעקות ברפת. הם דיברו עמה, והתברר להם שהיא תיירת. היא אמרה להם שהיא באה לישראל לצורך טיפולי שיניים (אני מודע לכך שהעד שלמה אזולאי מסר תחילה שכריסטה אמרה לו שהיא באה ללימודים, אך גרסה זו לא נותרה על כנה, שכן בעת חקירתו הנגדית אישר העד שכריסטה אמרה שהיא באה לטיפולי שיניים. ראו שו' 7 בעמ' 6 לפרוטוקול וכך עולה אף מתיאור המקרה מ/1 וכן מדו"ח הפעולה מ/4).



34. לאחר השיחה של כריסטה עם פקחי משרד התמ"ת, הגיע גם הנאשם למקום. הפקח מר יצחק ברבי גבה ממנו הודעה (מ/3).

35. הפקחים השאירו אצל הנאשם הודעת תשלום קנס מנהלי, בטענה שהוא העסיק את כריסטה שלא כדין.

כריסטה הבינה שהנאשם הסתבך בעטיה, חשה מאד שלא בנוח, והחליטה לעזוב את המקום. היא השאירה מכתב תודה, חבילת שוקולד וכן תצלומי מסמכים שלדעתה היו יכולים לסייע לנאשם (הדרכון שלה, הדיפלומה שלה והזימונים לטיפולי השיניים).


מהות האשמה המיוחסת לנאשם

36. כאמור לעיל, בכתב האישום מיוחסת לנאשם עבירה על סעיפים 2(א) לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991.

כבר בשל כך נראה כי יש בעיה, שכן בעת ביצוע העבירה המיוחסת לנאשם (30/11/05), שמו של אותו חוק כבר לא היה כפי שמופיע בכתב האישום. שמו של החוק האמור שונה, החל מיום 1/5/05 (ראו סעיפים 15(1) ו-17 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005, שבו נכלל התיקון).

עם זאת, לא נראה לי שנכון לדקדק עם המאשימה בשל כך שהיא לא היתה מודעת לכך שבעת הרללונטית כבר שונה שמו של החוק, כך שאתייחס לכתב האישום כאילו הוא מייחס לנאשם עבירה על סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (שייקרא להלן: "החוק").

37. סעיף 1יג(א) לחוק, קובע כך:
"לא יקבל אדם עובד זר לעבודה, אלא אם כן התיר הממונה ככתב את העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעביד, ובהתאם לתנאי ההיתר; היתר כאמור יכול שיהיה למכסה מסוימת של עובדים זרים שיועסקו אצל אותו מעביד או לפי רשימה שמית.".

38. בסעיף 2(א) לחוק, נאמר:
"(א) מעביד שעשה אחד מאלה -
(1) העביד עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל, והתקנות לפיו;
(2) העביד עובד זר בניגוד להוראות סעיף 1יג, דינו - כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם נעברה העבירה לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או משלח ידו של המעביד, דינו מאסר שנה או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה.".

39. אשר על כן, כדי להרשיע אדם בעבירה על סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים, יש צורך להראות בראש ובראשונה שהוא היה בגדר "מעביד", ולאחר מכן להוכיח שכמעביד הוא העסיק עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 או שהוא העסיק עובד זר בניגוד לסעיף 1יג לחוק - כלומר - בלא היתר מאת הממונה.

מידת ההוכחה הנדרשת בהוכחת יסודות העבירה - היא, כבכל ענין פלילי, מעבר לספק סביר.

האם המאשימה הוכיחה את היסודות הנדרשים ?

40. דעתי היא כי המאשימה לא הוכיחה שהנאשם היה בגדר "מעביד" של כריסטה. אדרבא, הוכח כי הקשרים בין הנאשם לבין כריסטה לא היו קשרי עבודה כלל.

41. מהעובדות שנקבעו לעיל עולה כי כריסטה היתה אורחת של הנאשם ובני משפחתו. המלאכה שבוצעה על ידיה בעת עריכת הביקורת (צביעת מעקות ברפת), היתה מלאכה שבוצעה על ידיה לאחר שיוסוף נעתר לבקשתה שבאה מחמת שעמום.

אין מדובר ביחסים שמכחם נכון לראות את הצביעה כתמורה לארוח, אלא ביחסי נימוס רגילים בין אנשים בני תרבות.

אני מניח שאילו היו הפקחים באים לבית בני משפחת הנאשם בתום ארוחת ערב משותפת לבני המשפחה ולכריסטה, והיו רואים את כריסטה מבצעת מלאכה של הורדת כלים משולחן האוכל - הם לא היו מעלים על דעתם למסור לנאשם הודעת תשלום קנס מנהלי. מבחינה עקרונית - איני רואה כל הבדל בין מלאכת צביעת מעקות הרפת שכריטסה ביצעה, לבין הורדת כלי אוכל מהשולחן בתום הארוחה. גם זו וגם זו - אינן מביאות לידי יצירת יחסי עובד-מעביד ואף לא לדבר מה קרוב לכך.

42. פרשנותו של החוק אמורה להיעשות על פי תכליתו. החוק נועד להסדיר את העסקתם בישראל של עובדים שאינם תושבי המדינה.

גם אם אתן למונח "מעביד" שבחוק פרשנות מרחיבה מאד, אשר תחרוג מהגבולות הרגילים של יחסי עובד-מעביד (ואיני סבור שנכון לתת פרשנות מרחיבה כשמפרשים את החוק מההיבט הפלילי שבו), לא אוכל להגיע לכך שהנאשם ייראה כמעביד של כריסטה על פי יחסי הארוח שנוצרו ביניהם.

אין כל ערך מוגן שיצדיק פרשנות כזו.

(במאמר מוסגר אעיר כי על פי הוראת סעיף 34כא לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אין - לדעתי - כל סיבה שלפיה יש לפרש (בתחום הפלילי) את חוק עובדים זרים בפרשנות מרחיבה דווקא).

43. קבלת פרשנות שלפיה כריסטה היתה "עובדת" של הנאשם, תביא למצב שבו תיירים לא יוכלו כלל להתארח אצל תושבי ישראל, מבלי קבלת היתר להעסקתם או מבלי שאותם תיירים לא יתנהגו כבני תרבות, שכן כל מלאכה שהם יבצעו אצל מארחיהם - תוכל להיחשב ל"עבודה" המצריכה קבלת היתר.

44. עיינתי בחלק מפסקי הדין שב"כ המאשימה (עו"ד איילון) הפנתה אליהם בסיכומיה, ולא מצאתי כי יש בהם כדי להביא למסקנה שונה ממסקנתי.




45. כך למשל בתיק (ב"ש) פ' 1042/05 מדינת ישראל – אהרונוב (הכרעת דין מיום 18/10/06), נקבע עובדתית שהעובד הזר ביצע עבודות בניה במסעדה של הנאשם, תמורת קבלת ארוחות. לעומת זאת - בעניינו של הנאשם לא היו יחסי תמורה מעין אלה.

46. בתיק (ת"א) פ' 1072/01 מדינת ישראל – שוסטר (שייקרא להלן: "ענין שוסטר") דובר על מקרה שבו כלל לא היתה מחלוקת שהעובד הזר הוזמן על ידי הנאשם לביצוע עבודה תמורת תשלום. המחלוקת היתה אם מדובר ביחסי עובד-מעביד או שמא ביחסי מזמין-קבלן. בהחלטתה מיום 10/4/03, דחתה חברתי השופטת לאה גליקסמן את טענת הנאשם שלפיה אין עליו להשיב לאשמה, מאחר שלא הוכחו יחסי עובד-מעביד, תוך קביעה שחוק עובדים זרים, על פי תכליתו - נועד לאסור גם העסקת עובד זר שאינו עונה על הגדרת "עובד" לפי מבחנים אחרים.

מכל מקום - אין הדבר דומה לענייננו. בענייננו, על פי העובדות שנקבעו לעיל, אין טענה שכריסטה היתה קבלנית שנשכרה לביצוע עבודה על ידי הנאשם (או על ידי יוסוף), כמזמין. כריסטה לא היתה קבלנית ולא היתה עובדת. היא היתה אורחת.

במאמר מוסגר אוסיף כי דעתי שונה מדעתה של חברתי, השופטת לאה גליקסמן כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטתה בענין שוסטר. נתתי לכך ביטוי בהכרעת הדין בתיק פ' 1001/02 מדינת ישראל - נוינר , (הכרעת דין מיום 14/3/05). עם זאת, כאמור, גם אם דעתי היתה כדעת השופטת גליקסמן בענין שוסטר, לא הייתי מגיע כאן למסקנה אחרת, שכן בעניינו של הנאשם אין מדובר ב"העסקה" ואין מדובר ב"הזמנה", כריסטה לא היתה "עובדת" ואף לא היתה "קבלנית".

להמחשת דעתי על כך שגם נקיטת גישה (שלדעתי, כאמור, היא מרחיבה מדי), כמו זו שננקטה על ידי השופטת גליקסמן בענין שוסטר לא היתה מביאה להרשעתו של הנאשם, אביא כאן ציטוטים מפסק הדין בענין שוסטר. תחילה - אביא ציטוט לדברים שאני מסכים עמם, ובכל הכבוד - מצטרף אליהם:
"השאלה בה עלי להכריע איפוא היא כיצד יש לפרש את הביטויים 'מעביד' ו'עובד זר' בחוק העסקת עובדים זרים. כעולה מהאמור לעיל, יש לפרש את הביטויים ... בהתאם לתכלית החוק.
על תכלית החוק להעסקת עובדים זרים ניתן ללמוד מדברי ההסבר להצעת החוק ולתיקונים לחוק.
...
מהאמור לעיל עולה כי לחוק העסקת עובדים זרים שתי מטרות: האחת - מניעה וצמצום העסקת עובדים זרים ללא היתר; השניה - הבטחת תנאי העסקה הולמים לעובדים הזרים במובן הרחב: דהיינו תשלום שכר הולם והוגן, מתן תנאי מגדורים הולמים, הבטחת טיפול רפואי ועוד. יש לציין, כי לאיסור על העסקת עובדים זרים ללא היתר אין משמעות טכנית בלבד. מתן ההיתרים, על פי צרכי המשק, אמור להבטיח כי העסקת עובדים זרים לא תבוא על חשבון העסקתם של עובדים ישראלים ולא תגדיל את ממדי האבטלה במשק.

כאמור לעיל, תמים דעים אני עם חברתי, השופטת גליקסמן, בכל המצוטט בפסקאות לעיל מפסק דינהּ.

אולם, גם המשכו של פסק הדין בענין שוסטר - אשר כאמור - אינו מקובל עלי - לא היה מצדיק את הרשעת הנאשם כאן. כך נרשם בהמשך הדברים:
"כאמור, הפרשנות שיש לתת למונחים 'מעביד' ו'עובד זר' צריכה להלום את תכלית החוק, כמפורט לעיל. אני סבורה, כי הפרשנות ההולמת את הוראת החוק היא לפרש את המונחים 'מעביד' ו'עובד' ככוללים כל סיטואציה של התקשרות לביצוע עבודה על ידי מי שהוא 'עובד זר', דהיינו מי שאינו רשאי לעבוד על פי הוראות חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. זאת, גם אם לענין תחולת חוקי העבודה האחרים היה נקבע כי לא התקיימו בין המזמין את העבודה לבין מבצע העבודה יחסי עובד-מעביד. כאמור, אחת ממטרות החוק היא למנוע העסקת עובדים זרים הגורמת לפגיעה בתעסוקת עובדים ישראליים ומגדילה את ממדי האבטלה במשק. העסקתו של העובד הישראלי עקב העסקת העובד הזר נפגעת בין אם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין המעביד לבין העובד הזר, ובין אם מתכונת ההתקשרות ביניהם היתה אחרת, כגון התקשרות בין מזמין לבין קבלן עצמאי או התקשרות בין מזמין לבין משתתף חופשי. לאמור לעיל אוסיף כי, לדעתי, הפרשנות הזו עולה גם מסעיף 2(א)(1) לחוק העסקת עובדים זרים. העבירה על פי סעיף 2(א)(1) לחוק העסקת עובדים זרים היא העסקת עובד זר 'שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 והתקנות לפיו'. על פי תקנה 5 לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974, כל אדם שמבקש להיכנס לישראל כדי לעבוד בה זמנית בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 (עובד זמני). כלומר, כל אדם הקוצה לעבוד בישראל, ללא קשר לאופן בו יצבע את עבודתו, חייב לקבל אשרה מסוג ב/1, והוא נחשב כ'עובד זמני'. כפועל יוצא מכך, כל מי שמעסיק אדם שאינו רשאי לעבוד על פי הוראות חוק הכניסה לישראל, בכל מתכונת התקשרות שהיא, עובר על האיסור הקבוע בסעיף 2(א)(1) לחוק העסקת עובדים זרים. קבלת פרשנות הנאשם תביא לתוצאה בה ניתן יהיה לעקוף את הוראות חוק העסקת עובדים זרים, על ידי העסקת העובד הזר שלא במעמד של 'עובד'.".

האופן שבו מתארת השופטת גליקסמן את תכלית החוק, ובשלו - את אופן פרשנות המונחים "עובד" ו"מעביד" בחוק - אינו קשור כלל ליחסים שהיו בין הנאשם לבין כריסטה, שכל "חטאה" היה בכך שבעת שהתארחה אצל בני משפחת הנאשם, השתעממה וחיפשה לעצמה עיסוק עד לטיפול השיניים הבא.

גם אם יוסוף היה מונע מכריסטה לצבוע את מעקות הרפת, לא היה בכך כדי לתרום במשהו למניעת האבטלה בישראל. לא היה נשכר עובד לשם כך. גם אם כריסטה לא היתה מחפשת לעצמה עיסוק כדי להפיג את שעמומה, לא היה בכך כדי לתרום במשהו לשיפור תנאי העסקתם של עובדים זרים.

הרציונל היפה שנקבע בהחלטה בענין שוסטר (אף שאיני מסכים עמו, כאמור לעיל), יכול להיות יפה כשהוא בא להתמודד עם מצב שבו עובד זר מועסק כ"קבלן", והמזמין טוען כי הוא אינו "מעביד" כך שחוק עובדים זרים לא חל עליו. במקרה כזה ניתן להבין גישה שלפיה יש מקום לנקוט פרשנות כגון זו שננקטה בענין שוסטר. אולם, אין לכך קשר למקרה של הנאשם וכריסטה.

47. בשל כל האמור לעיל, אני סבור שלא זו בלבד שהמאשימה לא הוכיחה את היסוד הראשוני הנדרש בסעיף 2(א) לחוק - את היותו של הנאשם בגדר "מעביד" על פי הפרשנות הנכונה של החוק ואף לא על פי כל פרשנות מרחיבה אפשרית, אלא אף שהוכח כי הוא לא היה "מעביד".


לסיכום

48. משלא הוכח כי התקיימו יסודות העבירה (ואף הוכח כי הם לא התקיימו) - אני מזכה את הנאשם.

49. בהתאם להוראות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, יש לקרוא את הכרעת הדין בפומבי. לפיכך, אני מודיע שאקרא את הכרעת הדין ביום 3/5/09 בשעה 10:00.

עם זאת, אני מבקש מהמזכירות לשלוח לצדדים את הכרעת הדין בדואר, ומבהיר כי הצדדים אינם חייבים להתייצב בבית הדין ביום 3/5/09 לשם שמיעת הכרעת הדין, שבהשמעתה בפומבי - אין כל טעם.

50. זכות ערעור על הכרעת דין זו היא תוך 45 ימים מיום המצאתה לצד המערער.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. השאלת עובד זר

  2. הרחקת עובד זר

  3. גירוש עובדות זרות

  4. זכויות עובדים זרים

  5. גירוש עובד זר מסין

  6. מענק לידה עובדת זרה

  7. אשרת עובד זר מומחה

  8. עזרה בתשלום - העסקת עובד זר

  9. הפקדת ערובה עובד זר

  10. עורך דין עובדים זרים

  11. העסקת עובד זר בשמירה

  12. רישיון לעובד זר מומחה

  13. גירוש עובד זר מרומניה

  14. העסקת עובד זר במשק בית

  15. תביעה של עובד זר טורקי

  16. תאונת דרכים עובד זר

  17. מתורגמן סינית לעובד זר

  18. העסקה משותפת של עובד זר

  19. העסקת עובד זר במשק חקלאי

  20. זכויות עובדת זרה סיעודית

  21. נוהל תאגידים עובדים זרים

  22. רישיון תיווך עובדים זרים

  23. משכורת ברוטו עובדים זרים

  24. העסקת עובד זר תושב שטחים

  25. עובד זר מומחה - מס הכנסה

  26. ניכוי ממשכורת של עובד זר

  27. העסקה חד פעמית של עובד זר

  28. גביית עדות עובד זר בוידאו

  29. דמי פגיעה לעובד זר מהשטחים

  30. עדות מוקדמת של עובדים זרים

  31. חיוב עובד זר להפקיד ערובה

  32. עורך דין ויזות לעובדים זרים

  33. העסקת עובד זר בבית ללא היתר

  34. בקשה להפקדת ערובה עובדת זרה

  35. תמריץ אי היעדרות לעובדים זרים

  36. ערבות לשחרור עובד זר לא חוקי

  37. החלפת מקום עבודה ע''י עובד זר

  38. שלילת רישיון תיווך עובדים זרים

  39. עובד זר לא חוקי - תאונת עבודה

  40. עתירה מנהלית נגד גירוש עובד זר

  41. תנאים להעסקת עובדים זרים בבניין

  42. הארכת אשרת שהייה עובד זר סיעודי

  43. העסקת עובדים זרים ללא חוזה בכתב

  44. זכויות עובדת זרה לא חוקית שילדה

  45. תביעה של עובד תאילנדי נגד המעסיק

  46. זיכוי מטעמי צדק העסקת עובדים זרים

  47. ביטול כתב אישום העסקת עובדים זרים

  48. אי מתן מגורים הולמים לעובדים זרים

  49. פיצויים לעובד זר בגין כליאת שווא

  50. הארכת אשרת שהייה לעובד זר בחקלאות

  51. העסקת עובדים זרים ללא ביטוח רפואי

  52. העסקת עובדת זרה במשק בית בלי ביטוח

  53. זהות המעביד של עובד זר בענף הבנייה

  54. תביעת עובדת זר מבולגריה לתשלום שכר

  55. אישור תביעה ייצוגית של עובדים זרים

  56. פיצויי פיטורים לעובד זר בענף הבנייה

  57. הרחקת עובדים זרים לא חוקיים מישראל

  58. תביעה של עובד זר נגד משפחת אדם שנפטר

  59. תביעת עובד זר סיעודי נגד משפחת המטופל

  60. חיים משותפים עם עובדת זרה ללא נישואין

  61. העסקת עובדים זרים בעבודות שיפוץ דירה

  62. פגמים בהודעות קנס לפי חוק עובדים זרים

  63. הקצאת עובדים זרים בחקלאות מטעמי בריאות

  64. זיכוי מעבירת העסקת עובדים זרים ללא היתר

  65. מימון עובד זר ע''י קופת חולים בזמן אשפוז

  66. אחריות נושא משרה בתאגיד על העסקת עובד זר

  67. עובד זר לא חוקי שיש לו ילד מאישה ישראלית

  68. אחריות נושא משרה על הפרת חוק עובדים זרים

  69. אחריות מנהל חברה על העסקת עובד זר ללא היתר

  70. הוראת משרד התמ''ת בעניין תשלום לעובדים זרים

  71. חישוב פיצויים לעובדת זרה שנהרגה בתאונת דרכים

  72. יחסי עובד מעביד - העסקת עובדים זרים ללא היתר

  73. אי חידוש אשרה של עובד זר בגלל ויכוח על המשכורת ?

  74. ערובה להבטחת הוצאות תביעה של עובדת זרה פיליפינית

  75. עובדת זרה הועסקה בתנאים מחפירים ונשללו ממנה זכויות

  76. האם נסיעת עובד זר לביקור בארצו מנתק את רצף העבודה ?

  77. כניסת מפקחים לבית ללא צו בית משפט / העסקת עובד זר ללא היתר

  78. עובד זר, הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בקשה לשמיעת עדותו המוקדמת

  79. עצם היותו של תובע עובד זר, אין בו כשלעצמו טעם לחיובו בהפקדת ערובה

  80. עתירה מינהלית בנושא נוהל מתן לווי רפואי לנכי צה"ל על ידי עובדים זרים

  81. תביעת עובד זר אזרח תושב אוקראינה לפיצוי בנזיקין בגין עוולת כליאת שווא

  82. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון