קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפרת הבטחה מנהלית לעובד במשרד החינוך: 1. לפנינו בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד המשיבה, (להלן: "הבקשה"), האוסר עליה לקיים את ישיבת ועדת הבוחנים שנקבעה ליום 23.8.09, למינוי מנהל לבית הספר המ"מ "גוונים" בגדרה, (להלן: " בית הספר"), וכן לאסור עליה למנות מנהל ו/או מנהלת במינוי בפועל לבית הספר במקום המבקשת. יצויין, כי ראש המועצה המקומית גדרה מר יואל גמליאל, (להלן: "ראש המועצה") ומנהל מחלקת החינוך במועצה המקומית גדרה, ד"ר רפי בן חיים, (להלן: "מנהל מחלקת החינוך"), תומכים בעמדת המבקשת וטוענים כי יש לאפשר לה להמשיך בתפקידה. גם יו"ר הסתדרות המורים במרחב מר גבי שמעון תומך בעמדת המבקשת ובדרישתה להמשיך ולנהל את בית הספר. 2. אין מחלוקת בין הצדדים לגבי העובדות הרלבנטיות כדלקמן: א. המבקשת הינה עובדת הוראה קבועה במשרד החינוך ובמשך 3 השנים האחרונות שימשה כמנהלת בית הספר. היא מונתה לתפקידה כאמור לאחר שזכתה במכרז ונבדקה התאמתה לתפקיד על ידי ועדת בוחנים. ב. על פי ס' 7.6.4 לנוהל הקבוע בתקנון שירות עובדי ההוראה, (להלן: "התקנון"), המתייחס לתקופת נסיון וקביעות של מנהל, ייחשבו שלוש שנות עבודתו הראשונות כשנות נסיון בתפקידו, (הוראות הנוהל כאמור צורפו כנספח ד' לבקשה ונספח א' לתגובת המשיבה). ג. בשלושת שנות כהונתה כמנהלת בית הספר עלה מספר התלמידים בו מ- 205 בשנת תשס"ז ל- 450 בשנת תשל"ח ו- 555 בתשס"ט. ד. במהלך שלושת שנות כהונת המבקשת כמנהלת, ביקרו מפקחות של המשיבה בבית הספר ומסרו מספר דוחות ביקור בעניינה. הדוחות צורפו לבקשה, (נספחים ב'1 עד ב'5). ה. ביום 2/3/09 התקיימה במשרדה של המפקחת, מתאמת החינוך היסודי במחוז המרכז, הגב' לילי הורביץ, פגישה בנוכחות הגב' אסנת פרנס, המפקחת הישירה על בית הספר, ראש המועצה המקומית גדרה מר יואל גמליאל, יו"ר הסתדרות המורים ומנהל מחלקת החינוך ובה סוכם כי תקופת הנסיון של המבקשת תוארך בשנה נוספת, קרי תימשך גם בשנת תש"ע ובמהלכה היא תלווה על ידי הגב' הורביץ. כן סוכם כי בחודש מרץ 2010 יתקיים דיון מסכם על תפקודה והמשך העסקתה. נציגי המועצה המקומית והסתדרות המורים הסכימו כי יקבלו אז כל המלצה שתינתן בנדון על ידי הגב' הורביץ, (להלן: "פגישת הסיכום"). ו. ביום 20/4/09 התקיימה מועצת מפקחים בענין פיטוריה של המבקשת בתקופת הנסיון, בה הוחלט על הפסקת עבודתה של המבקשת כמנהלת בית הספר. באותה ישיבה השתתפו גם הגב' לילי הורביץ ואסנת פרנס, (נספח ה' לתגובה לבקשה). ז. ביום 4/5/09 התקיימה פגישה נוספת בעניינה של המבקשת, (סיכום הדברים צורף כנספח ו' לתגובה לבקשה), בה נכחו מנהלת מחוז המרכז ד"ר סולי נתן, מנהל מחלקת החינוך, גב' פרנס המפקחת הישירה וגב' חנה בן ארי, מפקחת כוללת. בתום פגישה זו, הודיעה ד"ר סולי נתן, מנהלת מחוז המרכז בפני הנוכחים, כי מאחר וקיימים קוטביות וחילוקי דעות לגבי תפקוד המבקשת בין עמדת המועצה המקומית לבין עמדת הפיקוח, יועבר המשך הטיפול בעניינה של המבקשת לירושלים, לאחר שהיא תשמע עמדת המבקשת, (עמ' 4 לנספח ו' לתגובה). ח. ביום 4/5/09 קיבלה המבקשת הזמנה לשימוע בעניינה, שאמור היה להתקיים ביום 11/5/09, (נספח ז' לתגובה). בהזמנה לשימוע נאמר כי מדובר בשימוע: "בשל כוונת הנהלת המחוז להציע פיטורייך מעבודתך מסיבות פדגוגיות". ט. בישיבת השימוע שהתקיימה ביום 11/5/09 נכחו ד"ר סולי נתן, מנהלת מחוז המרכז והמבקשת, (פרוטוקול השימוע נספח ח' לתגובה). י. ביום 21/5/09 קיבלה המבקשת מד"ר שמעון שושני, המנהל הכללי במשרד החינוך מכתב המודיע לה על פיטוריה מטעמים פדגוגיים מעבודתה כמנהלת במוסדות חינוך רשמיים. (נספח ח' לבקשה). יא. המבקשת ה גישה ערעור על פיטוריה ביום 7/5/09 וההחלטה הדוחה את ערעורה התקבלה משר החינוך ביום 19/7/09. בעקבות דחיית ערעורה, הוגשה הבקשה לבית הדין. 3. עיקרי טענות המבקשת: לטענת המבקשת, פיטוריה נעשו שלא כדין ובניגוד לסיכום המפורש בעניינה כי תמשיך לכהן כמנהלת בנסיון שנה נוספת, כאמור בפגישת הסיכום מיום 2/3/09. לדידה, ראש המועצה ומנהל מחלקת החינוך במועצה, כמו גם הסתדרות המורים והורי התלמידים בבית הספר, תומכים בעמדתה ומקבלים את גירסתה בדבר תפקודה כמנהלת טובה ומוצלחת. לעומת זאת, לדידה, המפקחת הישירה הגב' אסנת פרנס פועלת כלפיה "מתוך עויינות ובחוסר תום לב" ובעקבותיה המפקחות האחרות. המבקשת טענה, כי הליך הפיטורין היה לקוי ובוצע שלא כדין, בניגוד להוראות חוזרי מנכ"ל משרד החינוך ובניגוד ברור להבטחה שניתנה לה בפגישה מ- 2/3/09. לדידה, מנהלת המחוז לא ביקרה כלל בבית הספר טרם פיטוריה וכן דו"ח המפקחת הישירה הגב' פרנס לוקה בחסר בהיותו חסר המלצה חד משמעית לפיטוריה. כן נטען, כי לא נערך לה שימוע כדין, לא זומן נציג הסתדרות המורים ולא ניתנה לה אפשרות להתייעץ בעניינה. המבקשת הדגישה, כי החלטת הפיטורין נגועה בחוסר סבירות וכי התנהגות המשיבה הינה בלתי סבירה בעליל ונוגדת את ההליכים הסבירים והתקינים של יחסי עובד ומעביד. עוד טענה המבקשת, כי הליך הפיטורין שבוצע בעניינה נגוע בשיקולים זרים ובחוסר תום לב. לדידה, מטרת הסעד הזמני המבוקש לשמור על המצב הקיים. המבקשת צירפה לבקשתה תצהיר מטעמה וכן צורפו תצהיריהם של ראש המועצה ושל מנהל מחלקת החינוך במועצה. המבקשת צירפה גם מכתבי תמיכה רבים של הורים. לדיון בבקשה התייצב גם מר גבי שמעון, יו"ר הסתדרות המורים במרחב, שהביע בשם הסתדרות המורים תמיכה מוחלטת בגירסת המבקשת. כל המצהירים נחקרו על תצהיריהם וכן נחקר גם מר גבי שמעון. 4. עיקרי טענות המשיבה: לטענת המשיבה, לא נפל כל פגם בהליך הפסקת עבודתה של המבקשת ומאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המשיבה. לטענת ב"כ המשיבה, לא הופרה כל הבטחה שניתנה למבקשת. ההסכמה בפגישה מ- 2.3.09, לפיה תינתן למבקשת שנת נסיון נוספת, לא היתה מגובשת שכן, בכל מקרה, מנהלת המחוז נדרשה לאשר את הארכת תקופת הנסיון. ומשזו לא אישרה, הרי שאין להסכמה תוקף. לטענת ב"כ המשיבה, למרות שהמבקשת איננה מתאימה לתפקידה כמנהלת בית הספר, ניתנו לה הזדמנויות רבות בשלושת שנות הנסיון למצות את מלוא תקופת הנסיון, אולם, היא לא הוכיחה את עצמה. המשיבה הדגישה, כי בכל דוחות הערכת תפקודה של המבקשת, צויינו אי התאמתה וחוסר כשירותה של המבקשת לעבוד כמנהלת וכן צויינו ליקויים בתפקודה כמנהלת. כן נטען, כי קביעת המשיבה שהמבקשת אינה ראוייה מטעמים פדגוגיים להמשיך בתפקידה, היא קביעה מקצועית שנעשתה לאחר הפעלת שיקול דעת בנדון וכי בית הדין אינו אמור לשים שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הרשות המוסמכת לכך. בכל מקרה טענה ב"כ המשיבה, כי בהליך פיטורי המבקשת, לא נפל פגם היורד לשורשו של ענין וכי אין להשיבה לתפקיד ניהול, אפילו לא לתקופת נסיון נוספת. לדידה, השימוע שנערך למבקשת, נערך כדין וכל טענות המבקשת בדבר חוסר סבירות וחוסר תום לב נטענו על דרך הסתם ויש לדחותם. בתמיכה לגירסת המשיבה הוגשו תצהיריהם של הגב' לילי הורביץ - מפקחת מתאמת החינוך היסודי במחוז המרכז ושל הגב' ברון - סגנית מנהלת גף כ"א בהוראה במחוז המרכז. הגב' הורביץ נחקרה על תצהירה. 5. בהליך בו מבוקש צו מניעה זמני, על בית הדין לשקול את הראיות ולו לכאורה בלבד. במקרה דנן, משמתבקשת בחינה של החלטת הפיטורין שהיא החלטת גוף ציבורי, עלינו לבחון האם ההחלטה התקבלה בהתאם לכללי המשפט המנהלי. האם היא התקבלה בתום לב בהתאם לשורת הצדק ותוך קיום סדרי מנהל תקינים בהליך הפיטורים. לא נעלמה מעיננו ההלכה לפיה בית הדין אינו אמור להמיר את שיקול דעת הגורמים המקצועיים ברשות וכאמור, עילות ההתערבות של בית הדין מוגבלות לענין חוסר סמכות, שיקולים זרים, הפליה, משוא פנים, אי שמירה על כללי הצדק הטבעי, חוסר סבירות והתנהגות שאינה בתום לב, (ע"ע 300146/98, יצחק פרנקשטיין נ' מועצה אזורית גליל תחתון, פסק דין מיום 24.6.03 טרם פורסם ). 6. שוכנענו, ולו לכאורה, כי למבקשת קמה במקרה דנן זכות לקבלת הסעד המבוקש על ידה. שוכנענו כי המשיבה הסכימה לבקשת המבקשת להעניק לה שנת נסיון נוספת בשנת תש"ע. כך סוכם בפגישה בה נכחו הגב' לילי הורביץ מפקחת מתאמת במחוז המרכז, הגב' אסנת פרנס המפקחת הישירה על המבקשת, ראש המועצה, מנהל מחלקת החינוך במועצה ונציג הסתדרות המורים. לראשונה, בדיון עצמו, הציגה הגב' הורביץ את המכתב מש/1, בו מופיעה ההסכמה הברורה והחד משמעית בנדון. הגב' הורביץ ניסתה לחזור בה מהסכמתה זו בתצהיר שהגישה בתגובה לבקשה. בתצהירה, היא טענה, כי מדובר בהסכמה להמלצה בלבד שניתנה "לפנים משורת הדין". כן נטען על ידה בתצהירה, כי המלצה זו איננה "מחייבת את מנהלת המחוז". מצאנו שלא לקבל את טענותיה של הגב' הורביץ בתצהירה ולהעדיף את גירסת המבקשת בנדון. 7. שוכנענו ולו לכאורה, כי ההסכמה שגובשה בפגישת הסיכום היתה למעשה "הבטחה מנהלית" להעניק למבקשת שנת נסיון נוספת. עקרונות ההבטחה המנהלית מקורם בפסיקת בית המשפט העליון בפרשת סאי טקס (בג"צ 135/75 ו- 321/75, סאי טקס בע"מ, אומן בע"מ נ' שר המסחר והתעשיה, פ"ד ל (1) 673). באותו פסק דין נקבע העקרון לגבי התחייבות שלטונית, כדלקמן: "... כלל גדול הוא שרשות ציבורית חייבת לכלכל את מעשיה בתום לב, כלומר לנהוג ביושר ובהגינות ביחסיה עם האזרח. ואם במישור הפרטי, לפי סעיפים 12(א) ו- 39 לחוק החוזים, (חלק כללי), תשל"ג - 1973, חייב אדם במשא ומתן לקראת כריתת חוזה ובקיום של חיוב הנובע מחוזה, לנהוג בתום לב, רשות ציבורית בעניינים שבינה לבין האזרח לא כל שכן. הבטחה שניתנה על ידי בעל שררה בגדר סמכותו החוקית בכוונה שיהיה לה תוקף משפטי והצד השני מקבל אותה בצורה זו, ההגינות הציבורית דורשת שההבטחה תקויים הלכה למעשה, כאשר בכוחו של המבטיח למלא אחריה, אפילו לא שינה האזרח את מצבו לרעה בעקבות ההבטחה". עוד נפסק, (בג"צ 142/86, דישון כפר שיתופי להתיישבות חקלאית נ' שר החקלאות, פ"ד מ(4) 523, 529), כי הסכמה שלטונית תחייב, אם התקיימו המבחנים הבאים: א. נותן ההבטחה היה בעל סמכות לתיתה. ב. היתה לו כוונה להקנות לה תוקף משפטי. ג. הוא בעל יכולת למלא אחריה. ד. אין צידוק חוקי לשנותה או לבטלה. הלכות אלו אומצו במשפט העבודה, (ראה להלן לאחרונה: ע"ע 144/08, עיריית ירושלים נ' דוד מוטהדה, פסק דין מיום 6/7/09, טרם פורסם , וכן: ס"ק 13/08, ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים נ' משרד האוצר ואח', פסק דין מיום 10/5/09, טרם פורסם ). בענייננו, על בית הדין לבחון בשלב זה, האם ההסכמה שניתנה על ידי הגב' הורביץ להאריך את תקופת נסיונה של המבקשת בשנה נוספת, הסכמה שגובשה במכתב מש/1, יש בה משום הבטחה מנהלית. שוכנענו, ולו לכאורה, כי אכן ההסכמה שגובשה במכתב כאמור יש בה משום הבטחה מנהלית להאריך למבקשת את תקופת הנסיון בשנה נוספת. שוכנענו, כי לגב' הורביץ - המפקחת המתאמת, היתה הסמכות להגיע להסכמה כאמור. בסעיף 10 לתצהירה, היא מדגישה כי הגיעה להסכמה כאמור "לאחר שביררתי עם הממונים עלי אפשרות כזו". משמע, גם הממונים על הגב' הורביץ אישרו את ההסכמה שגובשה על ידה לתת למבקשת שנת נסיון נוספת. זאת ועוד - המכתב שמבטא את ההסכמה - מש/1 מנוסח בצורה חד משמעית ומפרט את ההסכמה ללא כל סייג ומבלי שנדרש בו כל אישור נוסף ממנהלת המחוז אליו הוא הופנה. המכתב מש/1 אינו נוקט כלל בלשון "המלצה", כטענת גב' הורביץ בתצהירה, אלא הוא קובע באופן מפורש וברור את תוכן ההסכמה. במכתב עצמו מציינת הגב' הורביץ במפורש כיצד היא עצמה תבצע את הביקורת על עבודת המבקשת בשנת הנסיון הנוספת, (המבקשת אמורה להגיע למשרדה בנוכחות המפקחת הישירה לקבלת דיווח על עבודתה מדי חודש ופעמיים בשנה אמורה הגב' הורביץ לבקר בבית הספר ולכתוב דו"ח ביקור), דהיינו, הגב' הורביץ קבעה תנאים ברורים להסכמה להאריך את תקופת הנסיון של המבקשת, מתוך כוונה שהיא עצמה תמלא את חלקה בתנאים שקבעה. כל זאת, ללא כל סייג באשר לקבלת אישור נוסף. המשיבה לא הציגה כל ראיה שיש בה כדי לסתור את טענת המבקשת לפיה הגב' הורביץ, כמפקחת מתאמת, פעלה בגבולות סמכותה והיתה בעלת הסמכות ליתן את ההבטחה למבקשת בדבר הארכת תקופת הנסיון שלה. אין די בהכחשה סתמית בתצהיר בהקשר זה, ללא כל ראיה תומכת. לאור האמור, שוכנענו ולו לכאורה, כי הגב' הורביץ - נותנת ההבטחה מיום 2/3/09, היתה בעלת הסמכות לתיתה, היתה לה כוונה להקנות לה תוקף משפטי, והיא היתה בעלת היכולת למלא אחריה. כיון שכך, נקבע בזאת, כי ניתנה למבקשת ולו לכאורה, הבטחה מנהלית להאריך את תקופת הנסיון שלה בשנה. 8. למרות הסיכום האמור ולמרות ההבטחה המפורשת שניתנה למבקשת בפגישה מ- 2.3.09, להאריך את תקופת הנסיון שלה בשנה נוספת, נערך למבקשת שימוע ב- 11.5.09 בו היא נדרשה להשיב לאמור בדוחות המפקחות ולבסוף היא קיבלה מכתב פיטורין ב- 21.5.09. לא הוצגה בפנינו שום ראיה המצדיקה לכאורה את חזרת המשיבה מההבטחה שניתנה למבקשת בפגישה ב- 2.3.09 והמצדיקה את פיטוריה, בניגוד להבטחה זו. בסעיף 16.5 לתגובת המשיבה, מציינת המשיבה "בשולי דבריה", כי נוהל נגד המבקשת הליך משמעתי בגין אי דיווח על מעשה סדום שנעשה בבית הספר, (להלן: "הפרשה המינית"), וכי על כך נערך עימה בירור ביום 28.4.09. בדיון, הדגישה ב"כ המשיבה ענין זה וטענה כי עקב הפרשה המינית שינתה הגב' לילי הורביץ את המלצתה בעניינה של המבקשת ובסופו של דבר הוחלט גם עקב כך לפטרה. מדובר בפרשה מינית שאירעה ב- 3.2.09, כחודש לפני פגישת הסיכום וכשלושה חודשים לפני השימוע שנערך למבקשת ב- 11.5.09 בענין פיטוריה. בכל זאת, למרות שבזמן השימוע, הפרשה המינית היתה ידועה לכולם, לא בא זיכרה של פרשה זו בשימוע. בשימוע התבקשה המבקשת להתייחס אך ורק לחוות הדעת של המפקחות שביקרו אצלה, לכך ותו לא ואכן, כך עשתה. עצם העובדה שענין הפרשה המינית לא עלה כלל בישיבת השימוע שדנה בפיטורי המבקשת, מצביע על כך שאין בפרשה זו כדי להוות גורם אמיתי שיש בו כדי להצדיק את חזרת המשיבה מהבטחתה המינהלית. יצויין, כי המבקשת הכחישה בדיון את העובדה שלא דיווחה כנדרש על הפרשה המינית כאמור וכי מתנהל נגדה הליך משמעתי כלשהו בנדון. ב- 26.4.09 התקיים בירור עם המבקשת בנושא זה, לאחר שהיא זומנה לועדה ספציפית בנדון, (נספח 2 לתגובה). המבקשת ציינה בפני אותה ועדה את פעילותה בענין ותיארה בפירוט את טיפולה בפרשה המינית. לא הוצגה בפנינו שום ראיה לגבי תוצאות בירור זה בענין הפרשה המינית כנגד המבקשת. בכל מקרה, כאמור לעיל, בישיבת השימוע לענין פיטוריה של המבקשת, לא עלה כלל לדיון נושא הפרשה המינית. 9. לפיכך, מתקבלת טענת המבקשת לפיה החלטת פיטוריה, בניגוד לסיכום עימה ולהבטחה שניתנה לה ב- 2/3/09, ללא כל סיבה עניינית המצדיקה את החזרה מהסיכום כאמור, פסולה ולפיכך היא בטלה. חזרת המשיבה מהסכמתה כאמור במסמך מש/1 וההתכחשות לתוכנו אינן מתיישבות עם חובת המשיבה לנהוג בתום לב כלפי המבקשת. 10. אשר על כן, הבקשה מתקבלת. נקבע בזאת כי הודעת הפיטורין שנשלחה למבקשת ב- 21.5.09 מבוטלת בזאת. תקופת הנסיון של המבקשת תוארך בשנה נוספת, בהתאם לסיכום עימה, כמפורט במסמך מש/1. 11. ב"כ הצדדים יודיעו לבית הדין תוך 60 יום מהיום האם הם מבקשים להמשיך בהליך העיקרי ובהתאם להודעתם, ייקבע המשך ההליך. התיק העיקרי יובא לעיוני ב- 3.10.09. 12. המשיבה תישא בהוצאות המבקשת ובשכר טרחת עורך דינה לאור קבלת בקשתה, בסך כולל של 5,000 ₪, בצירוף מע"מ כדין. דיני חינוךהבטחה מנהליתמשרד החינוך