קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא השעיה זמנית מהעבודה: 1. בבקשתם זו עותרים המבקשים למתן צו מניעה זמני, שיורה למשיבה להימנע מלנקוט נגדם בהליכי השעיה זמנית מכוח "נוהל חשד לביצוע עבירות פליליות ע"י עובד החברה", (להלן "נוהל עבירות פליליות" או "הנוהל"), ולקבוע כי החלטת החברה לעשות כן ניתנה תוך הפרה של הוראות הנוהל ומהווה בנסיבות העניין, פעולה שלא כדין, בלתי סבירה, בלתי מידתית ופסולה. לחילופין, ליתן צו מניעה שיאסור על המשיבה לקיים ישיבת שימוע בעניין השעייתם הזמנית, עד אחרי 60 ימים מיום המצאת מלוא חומר הראיות שברשותה לידי המבקשים, וכן לאסור על השעיית המבקשים מעבודתם, עד לאחר קיום ישיבת השימוע כנ"ל, ובנוסף לתת למבקשים כל סעד נוסף או אחר, שיראה לנכון לבית הדין, בנסיבות העניין.  רקע ועובדות לכאוריות 2. המבקשים 2-5 הינם עובדים בתחנת הכוח של המשיבה הידועה בשם "אורות רבין". המבקש 2 משמש כמנהל עבודה של מדור החצר, המבקש 4 הינו סגנו ומשמש כסגן מנהל עבודה של מדור חצר. המבקש 3 הינו מנהל העבודה של מדור יחידות, והמבקש 5 הינו סגנו ומשמש כסגן מנהל העבודה של מדור יחידות. עיקר תפקידם של המבקשים בתחנת הכוח הינו, כטענת המשיבה, בפיקוח על עבודת עובדי הקבלן העוסקים בניקיון מדור היחידות ומדור החצר. במסגרת תפקידם נדרשים המבקשים לוודא, כי קבלן העבודה מנהל דוח יומן עבודה אמין המשקף את שעות העבודה האמיתיות של עובדי הקבלן, לאשר את נכונות דוח יומן העבודה שמציג הקבלן לחברה, לשמור העתק ממנו, ולהזין למערכת הממוחשבת של החברה את שעות העבודה של עובדי הקבלן בהתאם לדיווח הידני הרשום ביומן העבודה.   3. חובותיהם אלה של המבקשים, מעוגנים בנוהל המשיבה בדבר "פיקוח על עבודת קבלנים" (להלן: "נוהל הפיקוח") (נספח "מש/1").   4. במהלך חודש מרץ 2008, התקבל אצל המשיבה מידע כי מספר מנהלי עבודה במחלקת המשק העבירו למנהל העבודה מטעם הקבלן את שם המשתמש שלהם וסיסמתם ברשת הממוחשבת של החברה, כדי שהוא יזין באופן עצמאי את שעות העבודה של עובדי הקבלן. עוד נמסר כי גם עובדי החברה עצמם מזינים דיווחים כוזבים על שעות עבודה של עובדי קבלן שאינם תואמים לדיווחים הידניים.   5. עם קבלת המידע, החלה מחלקת הביטחון הארצית של המשיבה לנהל חקירה פנימית וסמויה בנושא. בסמוך לאחר תחילת עריכת הבדיקה הפנימית ע"י מחלקת הביטחון הארצית במשיבה, נערכה ישיבה בנושא אצל היועץ המשפטי של החברה. בישיבה זו הוחלט, כי יש להעביר לידי המשטרה את כל הממצאים שנאספו על ידי מחלקת הביטחון הארצית ואשר התגלו במסגרת החקירה הפנימית והסמויה שנערכה.   6. במהלך חודש 8/08 הגישה המשיבה תלונה במשטרה בדבר חשד על רישום כוזב ע"י קבלן השירותים בדבר שעות העבודה של עובדיו. במקביל הודיעה החברה ליו"ר הדירקטוריון, שר התשתיות הלאומיות, שר האוצר, מבקר המדינה ומנהל רשות החברות על המידע והממצאים בדבר רישום כוזב של שעות עבודת עובדי הקבלן ועל עצם הגשת התלונה למשטרה (נספח "מש/3").   ביום 18/8/08 ערכה המשיבה סיכום ביניים בו פירטה את שמות בעלי התפקידים שלטענתה חשודים במעשה ההונאה (נספח "מש/5"). שמות המשיבים נכללו ברשימה זו.   ביום 6/10/08 נשלח מכתב מטעם ראש מפלג הונאה במשטרה למשיבה בו הודיע לה כי: "אין למשטרה כל התנגדות לכל בדיקה או ביקורת מצד חברת החשמל / הנהלת החברה בכל הקשור לבדיקת מכרז חב' התאמה בתחנת הכוח בחדרה." (נספח "מש/6"). 7. המשיבה ערכה בדיקה פנימית בנושא "התקשרות עם חברת ניקיון בתחה"כ אורות רבין". הבדיקה כללה בין היתר שיחות עם המבקשים לבירור החשדות שהועלו נגדם. המשיבה אף טענה בכתב התשובה שלה כי קיימה מספר שיחות עם המבקשים במהלך עריכת הביקורת הפנימית. ביום 3/6/09 גובשה על ידי המשיבה טיוטת דוח בדיקה. ביום 7/6/09 העבירה המשיבה לידי כל אחד מהמבקשים העתק של החלק הרלוונטי הנוגע אליו מתוך טיוטת הדוח (נספח "מש/8"). 8. במהלך חודש יוני 2009 שלחו המבקשים לועדת הביקורת את תגובתם לטיוטת דו"ח הביקורת. בתגובתם קבלו המבקשים על המסקנה אליה הגיעה ועדת הביקורת (נספח "ב" לבקשה).   9. ביום 8/7/09 הגישה יחידת הביקורת הפנימית למשיבה את הדוח הסופי שנערך, כטענת המשיבה, לאחר קריאת הערות המבקשים כמו גם הערות הגורמים האחרים המעורבים. הדו"ח הועבר לעיון הגורמים המוסמכים במשיבה כולל היועמ"ש (נספח "מש/12").   10. ביום 16/7/09 נערך דיון במשיבה בהשתתפות מבקר המשיבה, היועמ"ש והגורמים המוסמכים במשיבה במסגרתו דנו המשתתפים במסקנות הדוח והחלו לדון בצעדים שעל החברה לנקוט כנגד המבקשים לאור חומרת הממצאים העולים מן הדוח. בסופו של הדיון, נקבע כי יערך דיון המשך על מנת לגבש עמדה סופית לגבי הצעדים בהם תנקוט החברה.   ביום 21/7/09 נערך דיון נוסף בהשתתפות הגורמים השונים מטעם המשיבה. במסגרת הדיון הוחלט, כי יש לפעול להשעיית המבקשים בהתאם לנוהל חשד לביצוע עבירות פליליות ע"י עובדי החברה.   11. ביום 22/7/09 שלחה המשיבה לכל אחד מהמבקשים - "מכתב זימון לשימוע טרם קבלת החלטה בדבר השעיה זמנית" ובמקביל העבירה לעיונו את החלקים מדוח הביקורת הסופי הנוגע אליו (נספח "מש/14"). המשיבים זומנו לשימוע ביום 26/7/09. 12. במסגרת מכתבי הזימון לשימוע, פירטה המשיבה בפני המבקשים את מטרת הליך השימוע, את הבסיס לעריכת השימוע, את ההליך על פיו מתקיים השימוע, את העבירות בהם חשוד כל אחד מן המבקשים וכן את הגורם בפניו ייערך השימוע.   13. ביום 26/7/09 התייצבו המבקשים לישיבת השימוע. בישיבה השתתפו מטעם המשיבה : מנהל משאבי אנוש ייצור והולכה, ממלא מקום מנהל אתר "אורות רבין" ונציג מטעם היחידה המשפטית ארצית. מטעם המבקשים השתתף מר דבידה יעקב - יו"ר ארגון העובדים מרחב צפון ועו"ד מטעם ארגון העובדים.   14. מייד עם פתיחת הישיבה, טענו המבקשים, כי לא ניתן להם פרק זמן ראוי ומספק על מנת להתכונן לישיבת השימוע וזאת משלא הועבר לעיונם כל החומר הרלוונטי הנוגע לעניין. עוד טענו המבקשים, לגופו של עניין, כי המשיבה אינה פועלת בהתאם לנוהל עבירות פליליות וכמתחייב מהחלטה של המותב בראשות כב' הש' רימון קפלן במסגרת תיק ס"ע 18287/03 חי ואח' נ' חברת החשמל לישראל בע"מ. (להלן: "ענין חי").  המשיבה השיבה וטענה כי הליך השימוע מבוסס על ממצאי דוח הביקורת אשר נמסר לעיונם של המבקשים בטרם ישיבת השימוע וכי מדובר בהליך ניהולי זמני עד לקבלת החלטה סופית בעניינם של המבקשים.   15. בהוראת יו"ר הארגון, אשר השתתף בישיבת השימוע, לא התייחסו המבקשים לחשדות נגדם וביקשו לדחות את מועד השימוע למועד נדחה אחר וזאת עד להמצאת חומר חקירה רלוונטי, שלא נמסר כטענתם, לידיהם. המשיבה הבטיחה לבחון את טענות המבקשים ולהעביר להם את התייחסותה. (ראה נספח "מש/16").   16. ביום 26/7/09 ובהמשך לישיבת השימוע, הודיעה עו"ד מיכל בן- דב מהיחידה המשפטית הארצית של המשיבה, לב"כ המבקשים, את התייחסותה לדרישת ב"כ המבקשים בעניין המצאת כל חומר החקירה, והודיעה כי בבסיס השימוע לעניין ההשעיה הזמנית, ובהתאם למהות ההליך, יש להסתפק בממצאי דו"ח החקירה הפנימית הסופי שאף הוא התקבל לאחר קבלת התייחסות המבקשים למיוחס להם. עוד הודע כי המשיבה ולפנים משורת הדין, נענית לבקשת המבקשים ולצורך שלהם לזמן נוסף ללמוד את ממצאי הדו"ח וקבעה ישית שימוע לשלשה מהמבקשים ליום 30/7/09, ולגבי המבקש הרביעי, מר יעקובי שאמור במועד הזה לשהות באילת עם משפחתו, יתקיים השימוע ביום 4/8/09.  17. ביום 27/7/09 פנתה ב"כ המבקשים למשיבה בדרישה נוספת לקבל לידיה את מלוא החומר נשוא דוח הבדיקה וביקשה לדחות את ישיבת השימוע הקבועה ליום 30/7/09 (נספח "מש/18").   18. ביום 28/7/09 שלחה המשיבה מכתב תשובה מטעמה וטענה כי דוח הביקורת הפנימית הינו ממצה וסופי וכי דוח זה כשלעצמו הוא המסמך עליו מבוסס הליך השימוע ולא מסמכים חיצוניים לו. המשיבה טענה כי אין כל קשר בין חקירת המשטרה לבין הליך השעיית המבקשים וכי חקירת המשטרה אינה מהווה חלק מהתשתית העובדתית עליה מבוסס הליך השעייתם של המבקשים. עוד נקבע כי השימוע יתקיים בתאריכים 2/8/09 ו- 5/8/09. (נספח "מש/19").   19. ביום 28/7/09 שלח ב"כ המבקשים מכתב נוסף למשיבה בו טען כי המשיבה מתכוונת לבצע כלפי המבקשים "הליך בזק", שמטרתו סומנה מראש. עוד טען כי זכותם של המבקשים לקבל לידיהם את מלוא החומר בנוגע לחשדות נגדם וביקש להעבירו לידיו, טרם קיום ישיבת השימוע, וכי ככל שהמשיבה תעמוד על התנגדותה למסור לידיהם את החומר אין בכוונת המבקשים לשתף פעולה עם הליך זה ויפנו לבית הדין לעבודה לקבלת סעד מתאים, (נספח "מש/20").   המשיבה ובמכתבה מיום 30/7/09, דחתה את דרישת ב"כ המבקשים מהנימוק כי דרישת המבקשים יש בה כדי לרוקן מתוכן את הליך ההשעיה הזמנית, שבמהותו לא נועד לבירור מלא החשדות המיוחסות למבקשים. עוד הוסיפה המשיבה כי היא שוקלת להשעות את המבקשים תקופה של כחודש שלאחריו היא תשקול את החלטתה בהתאם להתפתחויות שיחולו, עוד הודיעה כי השימוע לגבי ארבעת העובדים יתקיים ביום 5/8/09, (נספח "מש/21").   20. ביום 3/8/09 הגישו המבקשים את בקשתם זו למתן צווי מניעה זמניים כנגד כוונת החברה לנקוט בהליכי השעיה זמנית מכוח נוהל "חשד לביצוע עבירות פליליות ע"י עובד החברה".   השתלשלות לאחר הגשת הבקשה לסעד זמני   21. ביום 6/8/09 התנהל דיון בבקשה במעמד הצדדים. בתום הדיון הגיעו הצדדים לידי הסכם דיוני כדלקמן: " 1. המבקשים 2-5 ישהו בחופשה, על חשבון חופשתם השנתית עד ליום 10.9.09, וישהו בחופשה על חשבון המשיבה עד ליום 17.9.09. 2. במהלך תקופה זו תברר המשיבה את עמדת המשטרה ביחס למהלך והתקדמות החקירה, בעקבות התלונה שהוגשה על ידי המשיבה והעברת דוח הביקורת הפנימית. הפניה למשטרה תעשה בכתב והעתק ממנה יועבר לב"כ המבקשים. לאחר קבלת תשובת המשטרה גם זו תועבר לב"כ המבקשים. 3. ביום 1.9.09 תודיע המשיבה באיזה הליך היא מתכוונת לנקוט בעניינם של המבקשים (בהתאם לתשובה שתתקבל מהמשטרה). 4. ככל שתודיע המשיבה שהיא עומדת על קיום הליך השעיה זמני של המבקשים, יגישו הצדדים סיכומים בכתב מטעמם ביחס לטענות כפי שאלו הועלו בפרוטוקול לעיל וכתבי הטענות שהוגשו מטעמם בתיק."   22. ביום 2/9/09 הגישה המשיבה, הודעה מטעמה אליה צירפה את אישור המשטרה מיום 10/8/09 בו נרשם כי: "באשר למכתבך מהיום אין התנגדות או מניעה מצד המשטרה לגבי המשך הפעולות שתנקטו בכל הקשור להתנהלות עובדי חברת חשמל או אלה שמטעם החברה הקבלנית חברת התאמה." (צורף לתגובה נספח "א"). 23. בכפוף להחלטה מיום 6/8/09 שהו המבקשים בחופשה על חשבון חופשתם השנתית עד לתאריך 10/9/09 ובהמשך, בחופשה על חשבון המשיבה עד לתאריך 17/9/09. ביום 23/9/09 ניתנה החלטה נוספת ע"י ביה"ד שהתיר את המשך שהותם של המבקשים בחופשה על חשבון המשיבה וזאת עד למתן החלטה בסעד הזמני. תמצית טענות המבקשים הן כדלקמן : 24. המבקשים הפנו להוראות נוהל חשד לביצוע עבירות פליליות 08-01-02 וטענו כי המשיבה לא קיימה אחר הוראות הנוהל המפורטות. המבקשים הפנו לשלב בו נעשתה הפניה למשטרה, בטרם מיצוי והשלמת דו"ח הביקורת הסופי וטענו להפרת הוראות הנוהל. בנוסף הפנו המבקשים לגוף אשר ערך את הביקורת וטענו כי אינו הגוף הכשיר לכך בהתאם להוראות הנוהל. המבקשים טענו כי לא ניתנה להם הזדמנות להגיב לחשדות שהועלו נגדם טרם הפניה למשטרה וכי לא נערך דיווח כמתבקש לגופים המוסמכים במשיבה ומחוצה לה. המבקשים הפנו לפסה"ד בעניין חי וטענו כי יש להחיל בעניינם דין דומה ולבטל את הליך ההשעיה.   תמצית טענות המשיבה הן כדלקמן: 25. המשיבה הפנתה להוראת נוהל עבירות פליליות וטענה לסמכותה, מכוח הנוהל, להשעות את המבקשים אף בטרם סיום הליך הבדיקה בעניינם. המשיבה עמדה על תכלית הליך ההשעיה במקרה של המבקשים, שהינה השעיה הגנתית ולא עונשית וטענה כי אכן התקיימה בעניינם של המבקשים התכלית להפעלת הליך ההשעיה הזמנית. עוד טענה המשיבה כי אין קשר בין הליך החקירה המשטרתי, שטרם מוצה כטענתה, לבין הליך ההשעיה שהופעל בעניינם של המבקשים, ובין קיום ההליך המשמעתי בעניינם של המבקשים, כי בהשעיה הגנתית עסקינן. המשיבה הפנתה להוראות הנוהל וטענה כי עמדה בו וקיימה את הוראותיו כמתחייב מהלכת חי בעניינם של המבקשים.   דיון והכרעה 26. בפתח דיוננו נציין כי למקרא סיכומי הצדדים מתברר כי לא מתקיימת בתיק מחלוקת אודות שאלת תחולת נוהל העבירות הפליליות בעניינם של המבקשים, להיפך התובעים מלינים בבקשתם זו נגד אי הקפדה על יישום הוראותיו בעניינם, לטענתם כמתחייב מקביעות בית הדין בפס"ד חי. המבקשים ביקשו לבחון את הוראות הנוהל, ותקפו את התנהלות המשיבה שלא עמדה, לטענתם, בהוראותיו.   ההוראות הרלבנטיות לענייננו בנוהל עבירות פליליות 27. סעיף 4 בנוהל עבירות פליליות דן בנושא עריכת הבדיקה במקרה של מעשה חשוד. ההוראות הרלבנטיות לענייננו הן כדלקמן: סעיף 4.1 לנוהל קובע: "נודע על קיומו של מעשה חשוד, תיערך מיידית בדיקה לבירור העובדות הנוגעות לעניין (להלן- " הבדיקה")"   מס' 4.2 לנוהל קובע: "הבדיקה תיערך על ידי מנהל כח אדם הנוגע בדבר ו/או הקב"ט הארצי, אשר ימונו לשם עריכת הבדיקה על ידי מנהל אגף משאבי אנוש; או על ידי מי שימונה ע"י מנכ"ל החברה לערוך את הבדיקה (להלן- "עורך הבדיקה")"   סעיף 4.3 לנוהל קובע: "לא יתחיל עורך הבדיקה בעריכת הבדיקה בטרם התייעץ עם היועץ המשפטי של החברה (או מי שנקבע על ידו) ויתאם עמו את סדרי הבדיקה."   סעיף 4.6 לנוהל קובע: "במהלך עריכת הבדיקה יקבל עורך הבדיקה את תגובתו של העובד שנחשד בביצוע המעשה החשוד, ויאפשר לו להשמיע את טיעוניו בעניין".   28. מחומר הראיות שהוצג עד כה לתיק עולה כי מי שטיפל בבדיקת החשדות היה הקב"ט הארצי, מר זמיר מרדכי, זאת כעולה מהדיווח מיום 18/8/08, שהועבר אליו בידי מר גיל מרום קב"ט מחוז חיפה, וכותרתו "סיכום ביניים, תיק חקירה תחה"כ אורות רבין" (נספח "מש/5"). במסמך זה פורטו החשדות שנבדקו ושמות עובדי המשיבה הנחשדים והחשדות למידת מעורבותם, ובכללם המבקשים. בעקבות כך ומשנמצא בסיס לחשדות הוטלה משימת השלמת הבדיקה על ועדת הביקורת בראשות מ"מ המבקר הפנימי, זאת עפ"י הוראת היועץ המשפטי במשיבה במכתבו מיום 7/10/08 שהובא לידיעת הקב"ט הארצי וקב"ט מחוז חיפה (נספח "מש/7"). זאת ועוד, הוברר כי טיוטת דוח הבדיקה, טרם פרסומה והעברתה, בין היתר, לעיון המבקשים, הועברה לידיעת והתייחסות הגורמים הבכירים במשיבה ובכלל זה, המשנה למנכ"ל וסמנכ"ל ייצור והולכה, סמנכ"ל לוגיסטיקה ונכסים, היועץ המשפטי ומזכיר החברה, ואף הובאה לידיעת מ"מ המבקר הפנימי, מנהל אף האספקה והאחסנה, מנהל תחה"כ רבין, מהל כ"א ייצור והולכה צפון, מנהל מחלקת משק תחה"כ רבין, הכול כעולה ממזכר ששלחו חברי הועדה לבעלי התפקידים הנ"ל ביום 3/6/09 (נספח "מש/9"), בו נכתב:   "1. להלן מצ"ב טיוטת דוח בדיקה בנושא שבנדון. 2. אבקש הערותיכם בכתב לכל המאוחר עד ליום 24/6/09. 3. הערותיך, ככל שתינתנה, תשולבנה בדוח הבדיקה הסופי.".   29. המבקשים בסיכומיהם טענו כי אמנם לכאורה המשיבה בצעה את הבדיקה על פי הנוהל, אך בחינה מדוקדקת בסרגל הזמנים מלמדת כי לא כך הוא הדבר. לטענת המבקשים, המשיבה הגישה את תלונה למשטרה בחודש 8/08 (מש/5), בעוד שמחלקת הביקורת, שלטענת המשיבה מהווה את הגוף האמון על ביצוע הבדיקה, החלה בבדיקתה רק בחודש נובמבר 2008, כשלשה חודשים מאוחר יותר. עוד נטען כי התלונה למשטרה הוגשה רק ביחס לעבירת השוחד ולא ביחס לחשד לרישום כוזב של דווחי הנוכחות, והכול בניגוד להוראות הנוהל שקובע כי הגשת התלונה למשטרה אמורה להישקל לאחר סיום או לכל הפחות תוך כדי ביצוע הבדיקה העובדתית על פי סעיף 4 לנוהל.   מנגד, טענה המשיבה כי בהתאם להוראות הנוהל, לא חלה עליה חובה לפנות למשטרה, אלא שהיא רשאית לעשות כן, וכי ככלל הפניה למשטרה נעשתה לאחר קבלת ממצאי הבדיקה הפנימית ולאחר היוועצות עם היועץ המשפטי של במשיבה וקיום דיונים בין הגורמים הבכירים במשיבה בחודש 8/08. עוד נטען כי אף אם הגשת התלונה הייתה בטרם סיום בדיקת החשדות נגד המבקשים, אין בכך כל רלבנטיות לבחינת עמידת המשיבה בהוראות הנוהל, שהרי משאין הגשת התלונה למשטרה מהווה תנאי מחייב בנוהל, אין במועד הגשת התלונה כדי להשליך על עמידת המשיבה בהוראות הנוהל.   30. סעיף מס' 5 בנוהל מתייחס ומפרט את הגורמים המוסמכים במשיבה שיש לדווח להם על תוצאות הבדיקה. סעיף מס' 5.2 בנוהל קובע כי: "סבר עורך הבדיקה כי יש בידיו ממצאים לביסוס החשד לביצוע עבירה פלילית על יד עובד חברה, ידווח על כך מיידית לגורמים המפורטים בסעיף 5.1 לעיל, וזאת אף טרם הסתיימה עריכת הבדיקה". (ההדגשה לא במקור)   סעיף מס' 5.3 בנוהל קובע כי: "5.3 דיווח עורך הבדיקה למנהל אגף משאבי אנוש על חשד לביצוע עבירה פלילית על יד עובד החברה, יפעל מנהל האגף כדלקמן:   5.3.1 בהתייעצות עם הגורמים המפורטים בסעיף 5.1 לעיל, ישקול הגשת תלונה במשטרת ישראל (באמצעות הקב"ט הארצי).   31. מהוראות הנוהל הברורות הנ"ל עולה כי עצם הפניה למשטרה מצויה בשיקול דעת מנהל אגף משאבי אנוש ולאחר התייעצות עם מנהל אגף/מחוז הממונה על העובד החשוד, המבקר הפנימי והיועץ המשפטי של המשיבה, וכי הדבר מתאפשר בעקבות קבלת דווח מעורך הבדיקה אף טרם סיומה במקרה והתבררו ממצאים המבססים חשד לביצוע עבירה פלילית ע"י עובד החברה. על פניו עולה כי לפי הנוהל אין דרישה לסיום הליך הבדיקה טרם הפניה למשטרה, זאת ניתן ללמוד מההוראה המפורשת של סעיף מס' 5.2 לנוהל, המחייב את עורך הבדיקה שסבר כי בידיו ממצאים המבססים חשד לביצוע עבירה פלילית ע"י עובד החברה, לדווח מיידית על כך לגורמים המוסמכים המנויים בסעיף 5.1 לנוהל. מתצהיר מר גיורא דקל, מנהל תחנת הכוח אורות רבין, עולה לכאורה כי טרם הגשת התלונה התקיימה ההתייעצות הנדרשת עם היועץ המשפטי לחברה. עוד עולה כי סיכום הביניים בעניין חקירת תחנת הכוח רבין הועבר לקב"ט הארצי במשיבה ביום 18/8/08 (ראה מש/5), ואילו התלונה נגד המבקש 2 הוגשה ביום 31/8/08 (מש/4). עוד הוברר כי כבר באותו יום, 31/8/08, דווח מנכ"ל המשיבה ליו"ר הדירקטוריון על תוצאות הבדיקה הפנימית ועל הגשת התלונה למשטרה, ובקשו לדווח לשר האוצר, לשר התשתיות הלאומיות, למבקר המדינה ולרשות הברות הממשלתיות, והוא אף צרף למכתבו, נוסח הפניה לגורמים הנ"ל (מש/3, מש/4). לטענת המבקשים, הדיווח הנ"ל היה כשנה לפני הליך ההשעיה ועוד טרם התגבשו העבירות המיוחסות למבקשים והתייחסו רק לעבירת השוחד ולא לעבירת הרישום הכוזב. על פניו עולה כי לכאורה המשיבה פעלה בעניין זה כמתחייב מהוראות הנוהל ודיווחה לכל הגורמים הרלבנטיים בהתאם להוראות הנוהל. לטעמנו ומעשה לא נקבע אחרת בעניין חי, חובת הדיווח של מנהל אגף משאבי אנוש לגורמים השונים המנויים בסעיפים 5.3- 5.4 לנוהל מחויבת באופן מיידי לאחר קבלת הדיווח של עורך הבדיקה על כך שלהערכתו נמצאו ממצאים המבססים חשד לביצוע עבירה פלילית ע"י עובד החברה, אף טרם סיום הבדיקה. בעניין חי נקבע כי חובת הדיווח צריכה להתבצע לגורמים המהותיים שמטבע הדברים ובהתאם להוראות הנוהל הם שיטפלו באופן ישיר בבדיקת החשדות ובהגדרת מהותם, ואילו הדיווח הנוסף לגורמים האחרים בתוך החברה ומחוצה לה, הגם שהוא הכרחיי מטרתו בעיקר להראות כי אין מדובר בהליך של מה בכך או בהליך שננקט באופן שגרתי ע"י המשיבה, וככזה מחויבת היא לבדוק אותו בקפדנות ובזהירות. בנסיבות המקרה ומשמלאה המשיבה אחרי חובתה ודווחה ביום 31/8/08, לכל הגורמים מייד על קבלת ממצאי הבדיקה הראשוניים שביססו להערכת עורך הבדיקה חשד לביצוע עבירה פלילית ע"י עובד החברה, אף בטרם סיום הבדיקה- אין לקבל את טענת המבקשים שהמשיבה חרגה כביכול, מהוראות הנוהל.   32. המבקשים הוסיפו וטענו כי אי שמיעת הטיעונים שלהם טרם הפניה למשטרה, מהווה פגם נוסף בפעולת המשיבה. אמנם בהתאם לסעיף 4.6 בנוהל, על עורך הבדיקה לקבל במהלך עריכת הבדיקה את תגובת העובד הנחשד ולאפשר לו להשמיע את טענותיו, אך אין בנוהל כל הוראה שמתנה קבלת התגובה והשמעת טענות העובד הנחשד, דווקא טרם הפניה למשטרה, פניה שבלאו הכי נתונה לשיקול דעת המשיבה טרם סיום הבדיקה בהתקיים התנאים הקבועים בסעיפים 5.2 ו- 5.3.1 לנוהל. בהקשר זה מקובלת עלינו עמדת המשיבה כי הרציונל מאחורי הגשת התלונה למשטרה, לא נועד להגן על המבקשים, אלא להגן על בטחון המשיבה ועובדיה ועל טוהר המידות בשורותיה ומניעה "טיוח". מעבר לכך, הוכח לכאורה כי למבקשים ניתנה זכות תגובה במסגרת עבודת הביקורת הפנימית ובדיקת החשדות נגדם, ע"י ניהול מס' שיחות ובירורים עם כל אחד מהם, ובהמשך ולאחר הכנה טיוטת דוח הבדיקה, ע"י העברת החלק הרלבנטי לכל אחד מהם להתייחסות ולמתן הערות לאמור בו, שביחס אליו אף הגישו כל אחד מהמבקשים את הערותיו בכתב. לכאורה הוברר כי לאחר קבלת תגובת המבקשים והערות הגורמים האחרים המעורבים ושקילת הממצאים הוגש ביום 8/7/09 , דוח הביקורת הסופי. לטעמינו מתן האפשרות לגורמים במשיבה לשקול אפשרות פניה למשטרה לפני סיום הבדיקה הפנימית בהתקיים התנאים הקבועים בסעיפים 5.2 ו- סעיף 5.3 לנוהל, מוכיחה שאין הכרח לקבל את עמדת המבקשים ביחס לכוונה זו, וכי לא בהכרח כל התנאים המחייבים את המשיבה בפועלה על פי הנוהל ונקיטת הליכים משמעתיים פנים ארגוניים כלפי המבקשים וחובת מתן זכות השימוע להם במסגרתם, חלים ביחס לפניה למשטרה, שמעוגנת, בין היתר, גם חוקים אחרים ובכלל זה בחוק העונשין.   33. ביחס לטענת המבקשים כי התלונה למשטרה הוגשה בחשד לעבירת שוחד בלבד ולא כללה חשד לרישום כוזב, לא ברור איך עובדה זו עומדת בניגוד לנוהל, בשים לב לכך כי עבירת השוחד כלולה בנספח א' לנוהל עבירות פליליות, שמונה את רשימת העבירות העיקריות שהנוהל מתייחס אליהן, ובשים לב לכך שמהות החשד בגינו מוגשת התלונה למשטרה, אין בו כדי להגביל את המשטרה ביחס לממצאים שיתגלו בחקירתה והעבירות אותם ניתן לייחס לחשודים, מה גם שממצאי דוח הבדיקה הסופיים שכללו את סעיף האישום הנוסף, הועברו אף הם למשטרה בהמשך. 34. הוכח לכאורה כי הגם שלכאורה חובת הדיווח בהתאם לנוהל מחויבת באופן מיידי בהתקיים חשד לביצוע עבירה פלילית ע"י עובד החברה, לגורמים המנויים בסעיפים 5.3 ו- 5.4 לנוהל, המשיבה נקטה בזהירות ודאגה להעביר דיווח נוסף פרטני בהתבסס על דוח הבדיקה הסופי לכל הגורמים המנויים בתוך המשיבה ומחוצה לה, וזאת ביום 4/8/09, (מש/22). לכאורה בנוהל לא נקבע כי על המשיבה לעדכן את הגורמים האלו, המנויים בסעיפים 5.3 ו- 5.4 לנוהל על התפתחויות בחקירה, אולם גם אם תאמר אחרת, יש לראות בדיווח של המשיבה מיום 4/8/09, כדיווח מספיק, גם אם הוא חל יום לאחר הגשת הבקשה נשוא דיוננו לבית הדין ולאחר שהמבקשים קיבלו הזמנה לשימוע טרם השעיה זמנית, וחודשיים לאחר המועד בו גילה יועצה המשפטי של המשיבה כי ממצאי דוח הביקורת מגלים חשד לביצוע עבירה פלילית. מכל מקום, הוראת סעיף 7.3 לנוהל מאפשרת לנקוט בהליך השעיה זמנית כלפי עובד חשוד בביצוע עבירה פלילית במסגרת הליכים משמעתיים, אפילו טרם סיום הבדיקה בעניינו, כעולה מהאמור בסעיף 7.1 ו- 7.1.1 לנוהל. 35. לסיכום שלב זה, אנו קובעים שלכאורה, לא שוכנענו שהמשיבה הפרה את הוראות הנוהל בטיפולה בעניינם של המבקשים, וכי בניגוד לעניין חי, במקרה שבפנינו היא פעלה בהתאם לנוהל, ובדקה את חשדות כלפי המבקשים, בצורה יסודית וממושכת לאורך כשנה מיום גילוי החשדות. לכן ובהתעלם ממהות השדות ואמיתותן, אין לומר כי המשיבה נקטה בהליך בזק בעניינם של המבקשים ו/או באופן שיש בו כדי לפגוע בסמכותה לפתוח בהליך של השעיה זמנית כלפי המבקשים. הליך ההשעיה, סבירות ומידתיות הפעלתו 36. לטענת המבקשים, אף אם ייקבע בניגוד לטענתם כי המשיבה מלאה אחרי הוראות הנוהל בצורה דווקנית, גם אז יש מקום למנוע את השעייתם הזמנית, עקב העדר סבירות ומידתיות הפעלת הליך ההשעיה בעניינם, שמתגלה כהליך עונשי ולא הגנתי. נטען כי לו המשיבה ראתה במעשי המבקשים כחמורים, מדוע היא המתינה כשנה מאז פנתה למשטרה בחודש 8/08, וכאשר כבר בחודש 10/08, ניתן לה אישור מהמשטרה שהיא יכולה לנקוט בכל הליך משמעתי הנראה לה. המבקשים טוענים עוד כי הם כלל לא זומנו לחקירה ע"י המשטרה בעקבות הגשת התלונה מטעם המשיבה ומבקשים ללמוד מכך שאין המבקשים מהווים איום קיומי על הציבור ואימונו. עוד נטען כי המשיבה לא שקלה אפיקים אחרים, פחות דרסטיים, מלבד השעיית המבקשים, ולא התחשבה בעובדה שהם מזה שנה אחרי גילוי החשדות כלפיהם והמוכחשים על ידם, הם המשיכו לעבוד במשיבה, ולא בעובדה שכבר הופסקה ההתקשרות עם קבלן הניקיון, "התאמה", ובעובדה כי מאזן הנזק נוטה לטובתם בהיותם פועלים פשוטים שההשעיה תפגע בהם כלכלית ותדמיתית, ותטיל עלים את האשמה של נהליה הבלתי מספקים של המשיבה, מול קבלן הניקיון. 37. אין חולק כי הסעיף שמסמיך את המשיבה לנקוט בצעד ההשעיה הינו סעיף 7.3 לנוהל, אשר קובע:    "7.3 החברה תהיה רשאית להשעות זמנית עובד חברה החשוד בביצוע עבירה פלילית; ובכלל זה תהא רשאית להשעותו אפילו מעוכבים ההליכים המשמעתיים נגד העובד כאמור בסעיף 7.2 לעיל.". בפסק הדין בעניין חי נקבע כי מלשונו הברורה של סעיף זה עולה כי הוא מסמיך את המשיבה לנקוט בצעד ההשעיה באופן חד צדדי, במובחן מהליכי המשמעת בפני ועדת בירור ומשמעת הדנה בעבירות המשמעת עצמן ושבמהותה מהווה ועדה פריטטית המורכבת מנציגי ההנהלה והועד. בעניין חי נקבעו בהקשר זה הדברים להלן והמקובלים עלינו: "כעולה מסעיף 7.3 לנוהל עבירות פליליות, הסמכות להשעות עובד הוגדרה כסמכות ל"השעות זמנית", אך זאת מבלי שתוחמה בזמן ואף מבלי שהותנתה בתנאי כלשהו כגון הגשת תלונה פלילית או משמעתית, נקיטת הליך משמעתי או פתיחת חקירה משטרתית כנגד העובד. ...בשלב זה שלאחר קבלת ממצאי הבדיקה עובר העובד למעמד של "עובד חברה החשוד בביצוע עבירה פלילית" כהגדרת מונח זה בסעיף 7.3 לנוהל המסמיך את החברה להשעותו באופן זמני. .... אמנם הנוהל אינו מבחין בין השעיה דחופה לבין השעיה עד תום הליכי החקירה או תום ההליכים המשמעתיים כמתחייב בהליכי המשמעת בשירות הציבורי, אך למצער, מתוך הוראותיו, ניתן להבין כי רק לאחר השלמת ביצוע הבדיקה כהגדרתה בנוהל וקבלת ממצאיה, לרבות כאלה שהתקבלו בטרם סיומה ובלבד שיש "ממצאים לביצוע עבירה פלילית"- ניתן לנקוט בהליך ההשעיה לפי סעיף 7.3 לנוהל". 38. מנגד, טוענת המשיבה שאין לזקוף לחובתה את העובדה שהיא פעלה במקצועיות וזהירות בעניינם של המבקשים וערכה בדיקה קפדנית וממצה שהסתיימה בדו"ח הביקורת הסופי שבסס את החשדות כנגדם ועומד בבסיס הליך השעייתם. עוד נטען כי עם קבלת הדוח הסופי וללא השתהות נשלחו למבקשים מכתבי הזימון לשימוע טרם השעייתם, במטרה להגן על אימון הציבור ועל המוסר והמשמעת בעבודה. 39. באשר למהות אקט ההשעיה נקבע בהלכה הפסוקה כי: "ההשעיה אינה עונש, והיא אינה חלק מהבירור המשמעתי בפני ביה"ד למשמעת, ההשעיה הינה חיצונית לדין המשמעתי והיא נועדה להגן על השירות מפני עובד שחרב האישום המשמעתי תלויה על צווארו. ההשעיה נועדה לנתק, זמנית, את העובד מתפקידו השוטף, ובכך להגן על סביבת העבודה שלו. ההשעיה נועדה גם לשמור על שמו הטוב של השירות וגם על אמון הציבור במערכת בה הועסק העובד ובמערכת השירות הציבורי בכללותה." (ראה: דב"ע לג/3-32 דוד יכין נ' מדינת ישראל, פד"ע ד 428; בג"צ 2899/91 מדינת ישראל נ ביה"ד הארצי לעבודה, פ"ד מה (5) 335; דב"ע נא/4-23 מועצת פועלי ירושלים ואח' נ מדינת ישראל, פד"ע כג 158).     40. משהוברר כי לכאורה המשיבה קיימה את הוראות הנוהל וכי בשונה מהמקרה בפס"ד חי, הליכי ההשעיה בעניינם של המבקשים, נשקלו על בסיס דוח הבדיקה הסופי מיום 8/7/09, ולאחר קיום דיון במשיבה בהשתתפות מבקר המשיבה, היועה"מ והגורמים המוסמכים בה. הרי ברוח הדברים שנקבעו בעניין חי, והישימים אף בנסיבות מקרינו ושלפיהם: "שעקרון המידתיות מוצא את ביטויו לא רק בצורך לאזן בין האינטרסים המנוגדים והמונחים על הכף בכל מקרה ומקרה, אלא גם ביחס שבין חומרת העבירה לכאורה המיוחסת לעובד, בין אם פלילית ובין אם משמעתית, לבין הצורך בהשעיה. ואם תמצי לומר, עקרון המידתיות מוצא ביטויו גם בצורך לאזן בין ההצדקה שבהרחקת העובד ממקום העבודה, לבין כמות החומר ולו לכאורי ואיכותו מצביעים על "אשמתו" של העובד, כפי שהדבר מוצא את ביטויו בשלביו השונים של ההליך המשמעתי....לא הרי השיקולים להשעיית עובד לאחר שנפתחה חקירה נגדו, כהרי השיקולים להשעייתו לאחר שהוגש והוחלט על הגשת כתב אישום או קובלנה משמעתית נגדו.. וככל שההליך מתקדם, ככל שיותר גורמים בודקים את העבירה המיוחסת לעובד ומשתכנעים לנקוט בהליכים כנגד העובד, בין אם משמעתיים ובין אם פליליים, כך תגבר ההצדקה להשעיה לקידום התכלית העומדת ביסוד ההשעיה". (ההדגשה לא במקור) - לא מצאנו כי בנסיבות המקרה דנן, נפגע עיקרון המידתיות או הסבירות, בוודאי לא בהקשר של קידום התכלית העומדת בבסיס ההשעיה, והיא שמירה על שמו הטוב של השירות ועל אמון הציבור, מוסר העבודה והמשמעת בעבודה. 41. אי לכך, שקילת נסיבות העניין, תוך התחשבות במהות ותכלית ההשעיה ויישום ההלכה הפסוקה בהקשר אליה, מביאים אותנו למסקנה שלא נפל פגם בהחלטת המשיבה לנקוט בהליך השעיה זמנית כלפי המבקשים, לא מבחינת הסמכות, הסבירות, המידתיות ומאזן הנוחות, ולא מבחינת טיב השיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה ומועדה. 42. כבר בשלב זה ראוי להדגיש כי אין בקביעתנו הנ"ל, כדי לחוות דעה לגופם של דברים או לאמיתות התוכן של דוח הבדיקה הסופי, עניין שייבחן וייבדק בבוא העת ע"י הגורמים המוסמכים, במסגרת הבירור המשמעתי ו/או ע"י המשטרה. 43. ביחס לטענות המבקשים בעניין ההשלכה הכלכלית של ההשעיה על המבקשים ו/או בחינת חלופות אחרות להשעיה, ברי כי המקום להעלותם הינו במסגרת השימוע שייערך למבקשים טרם ההשעיה. מכל מקום ההשלכות הכלכליות של ההשעיה, ניתנות לפיצויי בכסף. היקף גילוי המסמכים הנדרש לפני השימוע 44. מחומר הראיות עולה כי השימוע טרם ההשעיה נפסק, בין היתר, עקב דרישת המבקשים לקבל לידיהם את כל חומר החקירה שעמד בבסיס דו"ח הביקורת הסופי. המשיבה מצדה התנגדה לבקשה זו בנימוק כי דוח הביקורת הסופי על ממצאיו, הוא שהווה הבסיס להחלטה לנקוט בהליך השעיה כנגד המבקשים. ביחס לטענה זו, אפשר ללמוד גזירה שווה מההלכה הפסוקה בנוגע להליך השעיה שננקט כלפי עובד בשירות הציבורי. בהקשר זה נקבע בפסיקה כי הליך ההשעיה "לא נועד לבחינת ממצאים וקביעתם בדבר אשמתו של עובד ציבור או חפותו" כי אם תכליתו היא "הגנה על השירות הציבורי ותדמיתו בציבור", וכי הנציב רשאי להסתמך בהחלטתו על ראיות מנהליות שאינן דווקא כשרות להליך הפלילי אך עשויות להספיק לצרכי ההשעיה. (ראה ע"ע 151/05 חיים טולדנו- עיריית נצרת עילית, ניתן ביום 26.2.07); דב"ע נד/ 120-3 שבח- ראש עירית ת"א פד"ע כו 395). לטעמנו ולצורך עריכת השימוע טרם קבלת ההחלטה בדבר ההשעיה הזמנית מתוקף סעיף 7.3 לנוהל, המשיבה רשאית להסתפק בהעברת דוח הביקורת הסופי למבקשים, בשים לב להצהרתה שרק האמור בו הווה את הבסיס לקבלת ההחלטה לנקוט בהליך ההשעיה הזמנית כלפיהם. יחד עם זאת, ככל שיפתח הליך בירור משמעתי ביחס לחשדות כלפי המבקשים, ולמעשה כבר הודע למבקשים על הרצון לעשות כן, זכאים הם לקבל לעיונם לקראת הדיונים בבירור המשמעתי את כל חומר החקירה הרלבנטי שעמד בבסיס החשדות שהופנו כלפיהם. 46. כדי להשלים את התמונה, נבהיר כי באשר לשיקולים להם יש להידרש, במסגרת הראיה הכוללת של דיני המשמעת החלים על עובדי ציבור, ומן הסתם על המבקשים בענייננו, בטרם קבלת החלטה בדבר ההשעיה שלהם ע"י המשיבה, נקבע ע"י בית הדין הארצי בעניין ע"ע 151/05 חיים טולדנו - עירית נצרת (ניתן ביום 26/2/07 לא פורסם), כי: " בין היתר ייבחנו שיקולים אלה: אופי העבירה, היקפה וחומרתה; תפקידו של העובד, מעמדו ומקומו בהיררכיה של מקום העבודה; מידת ההשפעה על הציבור ועל עובדים אחרים במקום העבודה; מידת ההשפעה על המוסר והמשמעת בעבודה, כתוצאה מההעמדה לדין או מפתיחת חקירה משמעתית וחקירה פלילית נגד העובד; מניעת אפשרות של ביצוע עבירות נוספות במילוי התפקיד על ידי העובד; התחשבות בהתנהגות קודמת של העובד; התחשבות בנסיבותיו האישיות המיוחדות של העובד; התייחסות ערכאות השיפוט המשמעתיות לעבירות מסוג העבירה המיוחסת לעובד הנדון ואמצעי המשמעת שהוטלו בגין אותן עבירות [דב"ע נד/120-3 יחיאל שבח - ראש עירית תל אביב -יפו ואח', פד"ע כו 395 סעיף 11 (להלן: עניין שבח)]. עוד נפסק, כי יש לבחון את התוצאות הכלכליות והאישיות כלפי העובד המושעה [דב"ע מט/138-3 חיים שוורץ - עירית תל-אביב, פד"ע כא 174, 179; דב"ע נז/147-3 אברהם פרץ - יוסף כהן, פד"ע ל 346]. 45. לפני סיום- הגם שסעיף 7.3 לנוהל אינו קוצב את משך ההשעיה הזמנית, אלא שאמת הדין מחייבת לקצוב מועדה של זו, ככל שיוחלט בסופו של דבר ולאחר עריכת השימוע למבקשים, שאין מנוס מהשעייתם. ראוי לציין כי ממכתב היועצת המשפטית של המשיבה, מש/21, עולה כי כוונת המשיבה הייתה לקצוב בשלב ראשון את ההשעיה, ככל שיוחלט עליה ל-30 ימים, יחד עם זאת רשאים המבקשים במסגרת השימוע טרם ההשעיה להתייחס גם לעניין זה, בשים לב לכך, שהם שוהים בחופשה מאולצת מאז 11/9/09, ובשים לב לכוונת המשיבה לערוך את הבירור המשמעתי ביחס לחשדות וקביעת סדר מועדים לדיונים במסגרתו. סוף דבר 46. בכפוף לאמור לעיל, דין הבקשה למתן סעד זמני להידחות- והיא נדחית בזאת. הוצאות הליך זה יילקחו בחשבון עם סיום ההליך העיקרי. השעיה