התליית רישיון לכלי ירייה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התליית רישיון לכלי ירייה: 1. עתירה למתן צו זמני המורה למשיבים לעכב את התליית רישיונותיו של המבקש להחזקת כלי נשק ולהורות למשיבים לדון בהשגתו של המבקש על התליית הרישיונות מבלי להתנות את הדיון בהפקדת כלי הנשק. 2. המבקש מחזיק מזה שנים רבות בשלושה כלי ירייה המשמשים אותו לצייד (2 רובי צייד ורובה אוויר). המבקש קיבל רישיונות להחזקת כלי הירייה, בהתאם לחוק כלי ירייה, התש"ט-1949 (להלן: החוק). ביום 20/7/09 נשלחו למבקש מכתבים בדבר התליית הרישיונות. במכתבי ההתליה הודיע ראש ענף כלי ירייה במשרד הפנים למבקש כי על פי הסמכות הנתונה לו בסעיף 12 לחוק, הינו מתלה את רישיונו של המבקש להחזיק בכלי הירייה. כן נרשם כי סיבת ההתליה הינה "משטרה". המבקש נדרש להפקיד את כלי הירייה מיידית בתחנת המשטרה הקרובה למקום מגוריו. 3. עם קבלת מכתבי ההתליה הגיש המבקש השגה על החלטת הממונה (נספח "ה" לבקשה). בהשגתו טען כי אין בסיס להתליית כלי הירייה וכי מעולם לא נפתחו כנגדו כל הליכים פליליים על ידי משטרת ישראל. עוד טען כי החלטת הממונה להתלות את כלי הירייה, ללא הליך של שימוע, מנוגדת לכללי הצדק הטבעי וכי ההחלטה אינה סבירה. 4. השגתו של המבקש לא נדונה על ידי הממונה, שכן פקיד הרישוי התנה את הדיון בהשגה בהצגת אישור על הפקדת כלי הירייה בתחנת המשטרה. הואיל והמבקש סירב להפקיד את כלי הירייה בטרם תידון השגתו, לא נדונה ההשגה כלל ועיקר ולפיכך הוגשה העתירה לבית המשפט. 5. מתשובת המשיבים מתברר כי למשטרת ישראל הגיע מידע מודיעיני המבסס חשד כי המשך החזקת כלי הירייה על ידי המבקש עלול לסכן את הציבור. טיבו של המידע לא הוברר. ב"כ המשיבים הודיע בהגינותו במהלך הדיון כי אינו יודע את טיבו של המידע (עמ' 2). עוד הבהיר כי אם יפקיד המבקש את כלי הירייה לא תהיה כל מניעה לדון בהשגתו על ההחלטה להתלות את כלי הירייה. 6. סעיף 12(א)(3) לחוק כלי ירייה קובע את הסמכות לבטל רישיון שניתן, בתוך תקופת תקפו. סעיף 12(ג1) לחוק מקנה למי שנפגע מהחלטת פקיד הרישוי זכות להגיש ערר בכתב לממונה. עוד ראוי להזכיר כי סעיף 14 לחוק המורה כי "אדם שהחזיק כלי ירייה בהיתר לפי חוק זה, ופקע היתרו, אם משום שתם תקפו של הרישיון שניתן לפי חוק זה ואם משום סיבה אחרת, חייב למסור את כלי הירייה למשמרת לתחנת המשטרה של מקום מגוריו[...]" 7. לגישת המשיבים, משניתנה ההחלטה בדבר התליית הרישיון, פקע היתרו של המבקש להחזיק בכלי הירייה, ועל כן חובה עליו להפקידם במשטרה. המשיבים אינם מצביעים על כל הוראה בחוק, בתקנות, או אפילו על הוראת נוהל, המתנה את הדיון בערר או בהשגה שמגיש מי שרישיונו הותלה, בהפקדת כלי הירייה. המשיבים סבורים עם זאת כי די באי הפקדת כלי הירייה כדי לשלול מהמחזיק את הזכות שעניינו ידון בפני הממונה. 8. אין חולק כי אי הפקדת כלי הירייה והמשך החזקתם, על אף ביטולם של הרישיונות, עשויה לעלות כדי עבירה פלילית מצד המבקש, אולם השאלה שבפנינו הינה האם יש בכך כדי לשלול מהמבקש את זכות ההשגה. דומני כי יש להשיב על שאלה זו בשלילה. כבר בבג"צ 799/80 שללם נ' פקיד הרישוי לפי חוק כלי ירייה, פ"ד לו1) 317, שהוא פסק הדין המרכזי הדן בשיקול דעת הרשות לביטול רישיון כלי ירייה, מציין בית המשפט כי אי הפקדת כלי הירייה אינה עילה להצדיק את דחיית העתירה. אי הפקדת כלי הירייה עשויה להיחשב כחוסר ניקיון כפיים, אולם העדר ניקיון כפיים אינו שולל מניה וביה את זכות ההשגה והערעור, אלא עשוי להיות רק אחד מהשיקולים שיובאו בחשבון בדיון בטענות המבקש לגופן. 9. כפי שציינתי, אין בדין כל הוראה הקושרת בין חובת ההפקדה לבין זכות ההשגה. בדרך כלל זכותו של אזרח להביא טענותיו בפני הרשות עוד בטרם תיתן צו או ההחלטה בעניינו, ובמיוחד נכון הדבר כאשר הרשות מבקשת לשלול זכות שהוענקה לו (ראה י. זמיר, הסמכות המנהלית עמ' 793; בג"צ 113/52 זקס נ' שר התחבורה, פ"ד ו' 696, 703). לעיתים אין מנוס אלא לדחות את זכות הטיעון עד לאחר ההחלטה, כגון כאשר יש הכרח במתן החלטה מיידית כדי למנוע סיכון לציבור או בשל דחיפות העניין (ראה זמיר לעיל, עמ' 807, 823; בג"צ 549/75 חברת סרטי נוח בע"מ נ' המועצה לביקורת סרטי קולנוע, פ"ד לו(1) 757; בג"צ 7973/92 האגודה לזכויות בישראל, נ' שר הביטחון, פ"ד מז(1) 267). 10. דומה כי כאשר עולה חשד שהמשך החזקת כלי ירייה בידי האזרח יסכן את שלום הציבור, אין מניעה מקביעת שימוע מאוחר להחלטה. עם זאת ההחלטה של הרשות לשלול מהאזרח זכות, בטרם תינתן לו זכות השימוע, צריכה להיות מבוססת על תשתית עובדתית ראויה, ומתוך שיקול דעת המביא בחשבון את זכותו של האזרח שנפגע. המשיבים מבהירים כי ההחלטה התקבלה על בסיס מידע מודיעיני של משטרת ישראל. מידע זה לא הוצג בפני המבקש ואפילו לא נרמז מהו טיבו של אותו מידע. מתברר גם כי מאז חודש 7/09 ועד היום לא נעשתה כל פעולה לתפיסת כלי הירייה ואף שמשטרת ישראל סברה כי קיים סיכון בהמשך החזקת כלי הירייה בידי המבקש, לא נעשתה על ידיה כל פעולה לכפות על המבקש את הפקדת כלי הירייה. 11. בנסיבות אלו הנני סבור שהדין עם המבקש וכי יש לחייב את המשיבים לדון בהשגתו ועררו של המבקש מבלי להתנות את הדיון בהפקדת כלי הירייה. כמובן שאין בכך כדי להכשיר את המשך החזקת כלי הירייה על ידי המבקש והמבקש עשוי לעמוד בפני הליכים פליליים בגין החזקת כלי הירייה ללא רישיון. 12. לאור האמור לעיל, הנני מורה למשיבים לדון בהשגתו של המערער ולמסור את ההחלטה בהשגה תוך 45 יום מהיום.נשקרישיון נשק