קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זהות סעד זמני לסעד בתביעה העיקרית: 1. בפני בקשת צד בסכסוך קיבוצי למתן סעדים ארעיים כדלקמן: צו מניעה ארעי האוסר על המשיבה לבצע כל פעולה שהיא ב"קרן רווחי מגדל", הן בחלק המבקש והן בחלק המשיבה וזאת עד למתן הכרעה בסכסוך הקיבוצי. צו מניעה ארעי האוסר על המשיבה לבצע כל פעולה שהיא לצורך גביית חוב לכאורה של המבקש כלפיה ב"קרן רווחי מגדל", עד למתן הכרעה בסכסוך הקיבוצי. צו הצהרתי ארעי עד למתן הכרעה בסכסוך הקיבוצי, הקובע שכל פעולה שבוצעה על ידי המשיבה ב"קרן רווחי מגדל" שתוצאתה שינוי כלשהו לרבות יצירת חוב של המבקש כלפי המשיבה או גוף אחר כלשהו, מהווה הפרה של מערכת ההסכמות הקיבוציות בין הצדדים והפרה של חובות הנאמנות ותום הלב על ידי המשיבה. 2. להלן לכאורה העובדות הצריכות לעניין: א. המבקש הינו ארגון עובדים יציג המייצג את חברי הסגל האקדמי הבכיר וגמלאיו במשיבה (להלן: "הארגון"). ב. המשיבה, אוניברסיטת תל אביב (להלן: "האוניברסיטה") היא מוסד להשכלה גבוהה ומעסיקתם של חברי הסגל האקדמי הבכיר המאוגדים בארגון. ג. במסגרת ההטבות שהוענקו לעובדיה במהלך השנים, השתתפה האוניברסיטה במימון פרמיית ביטוח בתוכנית ביטוח חיים המתנהלת בחברת "מגדל", בה מבוטחים העובדים, לרבות חברי הארגון. כספי הביטוח המוחזרים בהתאם לתוכנית על ידי חברת הביטוח, מתנהלים בקרן המכונה "קרן רווחי מגדל" (להלן: "הקרן"), בשני חשבונות מקבילים: חשבון ההנהלה וחשבון הארגון. כספי הקרן מוחזקים על ידי האוניברסיטה בנאמנות לטובת הארגון. ד. בעקבות ביקורת שלטונות המס שנערכה באוניברסיטה במהלך שנת 2002 קבעו רשויות המס כי יש למסות חלק מן ההטבות אשר שולמו לעובדי האוניברסיטה ולא מוסו. בתוך כך הוטלו על האוניברסיטה שומות ניכויים בגין שיעור מס שלא נוכו במקור משכר העובדים. במהלך שנת 2004 ניכתה האוניברסיטה מחשבון הארגון בקרן סך של 1,157,197 ₪ בגין שתי שומות מס עבור השנים שנים 1996 - 2001. ה. ביום 16/7/08 הגיש הארגון בקשת צד לסכסוך קיבוצי שעניינה בין היתר בשאלת זכאותה של האוניברסיטה לפעול בכספי הארגון בקרן. ו. במהלך שנת 2008 ניכתה האוניברסיטה סכום נוסף מכספי הארגון בקרן בגין שומת המס לשנת 2002 (נספח כט לבקשה). דיון והכרעה 3. לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה ושמיעת טיעוני ב"כ הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, לאור הנימוקים שיפורטו להלן. 4. לטענת הארגון רק בחודש 4/09, ולאחר פתיחת הסכסוך הקיבוצי שבכותרת, נודע לו כי האוניברסיטה ביצעה ניכוי נוסף מכספי הארגון בקרן בגין שומת מס לשנת 2002, וכי בכוונתה אף לבצע ניכוי נוסף בגין שומת המס לשנת 2003. ואולם מהמסמכים שהוצגו לתיק עולה לכאורה כי כבר בחודש 6/08 נמסר לארגון על ידי סמנכ"ל הכספים באוניברסיטה על כוונתה לחייב את ועד הסגל האקדמי הבכיר מרווחי מגדל בשומת הניכויים לשנת המס 2002 (נספח כו לבקשת צד בסכסוך קיבוצי). בנסיבות אלו הגשת הבקשה כ-11 חודשים לאחר מכן בחודש 5/09, לוקה בשיהוי ניכר, ומבלי שהוצג הסבר סביר לשיהוי זה. 5. מעיון בבקשה עולה לכאורה כי הסעד הארעי המבוקש, ובפרט הסעד ההצהרתי שבבקשה, זהה במהותו לסעדים הנתבעים במסגרת הסכסוך הקיבוצי בהליך העיקרי, שעניינו בין היתר בשאלה האם ובאיזו מידה רשאית האוניברסיטה לפעול בכספי הארגון בקרן לשם קבלת שיפוי מחברי הארגון על שומות ניכויים שהוצאו על ידי רשויות המס והאוניברסיטה נשאה בעלותם. הלכה פסוקה היא כי בית הדין לא ייעתר לבקשה לסעד זמני במידה וקיימת זהות סעדים בין הבקשה לבין התיק העיקרי, שכן בהיעתרות בית הדין לסעד הזמני יהיה בכך כדי לרוקן מתוכן את התביעה העיקרית (ע"ע 1241/01 מדינת ישראל נ' משרד הבריאות ). לעניין זה נפסק: "... צריכות להיות נסיבות יוצאות מן הכלל כדי להביא את בית המשפט להיעתר לבקשה כזו וצריכות להיות בפניו הוכחות חותכות על זכותו המוחלטת של המבקש ולא רק הוכחות על זכות לכאורה" (דב"ע לג/3-3 מדינת ישראל נ' מרדכי גנץ, פד"ע ד(1) 161). במקרה דנן הארגון לא הצביע על קיומן של נסיבות יוצאות דופן כאמור, שיש בהן כדי להעיד על זכותו המוחלטת בהתאם לבקשתו. 6. אשר למאזן הנוחות - מתגובת האוניברסיטה עולה לכאורה כי הפעולות בחשבון הקרן, לרבות פעולות חיוב וזיכוי, מתבצעות באמצעות רישום בלבד, ואין המדובר בהעברת כספים בפועל. לפיכך לא שוכנעתי כי הנזק שייגרם לארגון במידה והבקשה תידחה הינו נזק בלתי הפיך, העולה על נזקה של האוניברסיטה, שכן במידה ובסופו של יום תתקבל טענת הארגון לפיה האוניברסיטה לא היתה רשאית לנכות מכספי הארגון בקרן, ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו ללא קושי, באמצעות רישום. הנזקים שעלולים להיגרם לארגון בנסיבות העניין, ככל שקיימים, אינם מצדיקים מתן סעד ארעי בשלב זה ובטרם הוכרע הסכסוך הקיבוצי המתנהל בין הצדדים. מסקנה זו מתחזקת נוכח הצהרת ב"כ האוניברסיטה במהלך הדיון מיום 21/6/09, לפיה בשלב זה, אין למשיבה כוונה לנקוט בצעד אופרטיבי לשם גביית החוב הנטען, אשר רשום לחובת הארגון (בעקבות הניכויים מכספי הארגון בקרן) (עמ' 4 לפרוטוקול). 7. מכל הנימוקים כמפורט לעיל הבקשה נדחית. 8. אין צו להוצאות. סעד זמני