קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חובת שימוע לעובד בפיטורי צמצום: 1. בפני בקשת המבקשת (להלן:"המבקשת") להורות לפרזות חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים (להלן:"המשיבה" או "פרזות") ליתן צו מניעה לפיטוריה ולאסור עליה לפגוע בעבודתה, מעמדה וזכויותיה ולהחזירה מיידית לעבודה עד למתן פסק דין סופי בתביעתה. בנוסף מבקשת היא כי בית הדין יורה למשיבה לשלם את שכרה וזכויותיה, ממועד הפסקת העבודה ועד לתום הדיון בתביעתה, ו/או עד להחלטה אחרת של בית הדין. מנגד טוענת המשיבה כי המבקשת פוטרה כדין, בשל פיטורי צמצום במשיבה ,תוך היוועצות עם הועד והארגון היציג ולאחר עריכת שימוע כדין. 2. בית הדין קבע דיון בבקשה ליום 15.1.09. על פי בקשת המשיבה בשל אי המצאת ההחלטה מיום 11.1.09 נדחה הדיון ליום 20.1.09. בתיק זה הגישה המבקשת תצהיר מטעמה. כן הוזמן לעדות מטעמה מר דני בן שטרית. מטעם המשיבה הוגש תצהיר עדות על ידי מר גלעד בר אדון, מנכ"ל המשיבה. 3. אלה הן העובדות הנחוצות להכרעתנו זו כפי שהן עולות, לכאורה, מכתבי הטענות, תצהירי הצדדים והעדויות שבפנינו: א. המבקשת עובדת בפרזות משנת 1988 כעוזרת למנהלת החשבונות באגף הכספים. במהלך עבודתה ביצעה המבקשת את עבודתה כדבעי, לשביעות רצון הממונים עליה. בעבר אף נבחרה כעובדת מצטיינת. ב. המשיבה הינה חברה ממשלתית עירונית בשליטת הממשלה ועיריית ירושלים. פרזות כפופה לרשות החברות הממשלתיות. ג. במהלך השנתיים האחרונות נקלעה פרזות לקשיים כלכליים בשל צמצום קיצוני בפעילות החברה, כאשר היוזמה לצמצום היו משרדי האוצר והשיכון. לפרזות הפסדים תפעולים של מיליוני שקלים ומרחפת מעליה ועובדיה סכנת סגירה. ד. בשל כך ובניסיון לשרוד הפעילה פרזות תוכנית התייעלות, הכוללת פיטורי עובדים רבים וצמצום כ"א בחברה בהיקפים ניכרים. ה. ביום 4.7.08 נקראה המבקשת למנכ"ל פרזות ונמסר לה כי הוא שוקל לפטרה ובאותו יום נמסר לה מכתב הזמנה לשימוע ליום 14.7.08. ו. ביום 8.7.08 פנה מר אריה נעים, מזכיר האיגוד המקצועי בהסתדרות המעו"ף אל המשיבה וביקש לבטל את הליכי השימוע לעובדים לאור ההסכם הקיבוצי המחייב מו"מ מוקדם עם הסתדרות. לאור מכתב זה של מר נעים הודע למבקשת על ביטול השימוע. ז. בעקבות האמור לעיל נוהל מו"מ בין נציגי העובדים וההסתדרות לבין הנהלת פרזות ובפגישה שהתקיימה ביום 10.9.08, בה נכחו המנכ"ל והיועמ"ש של פרזות, יו"ר המרחב בהסתדרות מר דני בן שטרית, מזכיר האיגוד המקצועי א.נעים ונציגי העובדים, בנושא התייעלות החברה. הוחלט לפטר שלושה עובדים נוספים וביניהם המבקשת. בסיום הישיבה נרשמה החלטה כי ההסתדרות וועד העובדים נותנים אישורם לפיטורי המבקשת, כאשר המבקשת לא יודעת על ישיבה זו. ח. הצדדים חלוקים בדבר המועד בו הודע למבקשת החלטת ההנהלה עם הועד, כאשר התובעת טוענת כי קיבלה בפועל מכתב מיום 30.10.08 ב-9.11.08, המודיע לה על הפסקת עבודתה ב- 30.11.08, בעוד פרזות טוענת כי מיד לאחר הישיבה עודכנו העובדים שפיטורם אושר מיידית ואף לאור בקשת ההסתדרות הוחלט כי יועסקו 3 חודשים , היינו עד סוף נובמבר 2008. עוד טוען המנכ"ל בתצהירו כי המבקשת הביעה הסכמתה לפיטוריה בע"פ בפניו כי היא מוותרת על זכותה לשימוע ובפועל היתה פטורה בחודש העבודה האחרון להתייצב בעבודה ואף ניצלה זאת. ט. ביום 24.11.08 פנתה המבקשת באמצעות בא כוחה וטענה כי היא מתנגדת לפיטורים, אשר נערכו ללא שימוע. פרזות השיבה לב"כ כי למרות שהמבקשת ויתרה על שימוע לטענתם, משהיא חוזרת בה מהסכמתה יערך לה שימוע. עד השימוע היתה התכתבות ענפה בין ב"כ המבקשת לב"כ פרזות באשר לאופן הליך השימוע ומי ישתתף בעריכת השימוע. י. בשל התכתבות זו העבירה פרזות מסמכים כבקשת ב"כ המבקשת למבקשת , טרם השימוע, זימנה את נציגי העובדים וההסתדרות לשימוע וכן צרפה שני חברי דירקטוריון, על מנת שלא המנכ"ל לבדו מטעם פרזות יערוך את השימוע. מועד השימוע אף נידחה בעקבות הבקשות דלעיל ונערך ביום 24.12.08. יא. במועד השימוע לא התייצב נציג ההסתדרות שכן מר נעים הודיע על מחלתו, אך הודיע בע"פ כי הוא מתנגד לפיטורים. בשימוע נערך פרוטוקול, אשר נמסר לאחר השימוע לצדדים. בענין תוכנו של השימוע טוענת המבקשת כי הושמטו הטיעונים כנגד קיום השימוע בפני המנכ"ל והפסיקה שהיפנה ב"כ בעניין זה. יב. ביום 30.12.08 החליטה ועדת השימוע לפטר את המבקשת מתאריך 30.11.08, כפי המועד המקורי שנמסר לה ונימקה ארוכות את החלטתה. ההחלטה נמסרה לב"כ ביום 1.1.09 וביום 8.1.09 הוגשה הבקשה שבפנינו. דיון והכרעה 4. כאמור, אנו מצויים בהליך של סעד זמני, בו נדרש בית הדין להכריע בטענות הצדדים, על סמך ראיות לכאורה שהובאו בפנינו, והכרעותינו הן במישור הלכאורי בלבד. על מנת שנשקול הוצאת צו מניעה או צו עשה כמבוקש, עלינו לבחון את סיכויי התביעה מחד ואת מאזן הנוחות מאידך. 5. השאלה העומדת בבסיס המחלוקת בין הצדדים, לה נדרשת הכרעתנו היא, האם נפל פגם בהליך פיטוריה של המבקשת, המצדיק מתן סעד זמני בטרם התבררה המחלוקת בין הצדדים בתיק העיקרי. 6. נקדים ונאמר, כי לאור טענות הצדדים, המסמכים, כמו גם העדויות אשר הובאו בפנינו מצאנו כי יש לדחות את בקשת המבקשת, שכן, לכאורה, לא נפל פגם היורד לשורשו של עניין בהליך פיטוריה, המצדיק את התערבות בית הדין. ואלו הם הנימוקים להכרעתנו. 7. הצדדים אינם חלוקים כי פיטורי המבקשת נעשו על רקע של פיטוריי צמצום במשיבה לאור מצב המשיבה. כבר נפסק חזור ושנו בפסיקה לענין פיטורי צמצום כי המבחנים שיש להחיל בפיטורים אלו, לרבות חובת השימוע, הם מצומצמים יותר וכי קשיים כלכליים יכולים להוות סיבת הפיטורים (ראה עס"ק 1003/01 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' אי.סי.אי טלקום בע"מ פד"ע לו', 289; עס"ק 2/03 מרכז הירידים והקונגרסים נ' ההסתדרות הכללית). עוד נקבע בפסיקה לענין פיטורי צמצום כי חובת השימוע נועדה לא על מנת לשקול את עצם ההחלטה של הפיטורים אלא , על המשיבה להיוועץ בוועד העובדים או בהסתדרות באשר לרשימת המפוטרים ולאחר מכן ככל שיבקש מי המפוטרים כי יערך לו שימוע, יערך שימוע, אשר יבחן, האם הנסיבות האישיות של אותו מועמד אל מול המועמדים הנוספים לפיטורים יש בהן משום נסיבות חריגות המצדיקות בחינת אי פיטוריו. 8. המבקשת טענה כי לא ניתנה לה זכות הטיעון עובר לקבלת החלטת מנכ"ל המשיבה על פיטוריה ובמכתב שהוצא לה אף לא צויין כל נימוק לפיטוריה. עוד טענה המבקשת בענין זה כי החלטת המשיבה מיום 15.7.08 כי מועד השימוע נדחה וכן קבלת החלטה עם הועד ביום 10.9 בה נדונו פיטוריה מבלי שהשמיעה את טיעוניה, הינה החלטה שרירותית שניתנה בחוסר תום לב. הנתבעת מאידך טוענת כי כבר בחודש יולי הוסבר למבקשת, בישיבה אצל המנכ"ל כי יש כוונה לפטרה בשל חוסר נחיצותה והמבקשת אף קיבלה הזמנה לשימוע. לא זו אף זו המבקשת ידעה על ההחלטה לפטרה בסמוך לקבלת ההחלטה ולא רק במכתב ולא הביעה כל בקשה לשימוע אלא אמרה כי היא מותירה הכל לבורא עולם. בנוסף על כל אלו בפיטורי צמצום כמו גם בפיטורים רגילים יש חובת היוועצות עם הועד וההסתדרות, אך גם אם דעתם שלילית, או לא ניתנה הסכמתם או הסכמת העובדת אין לשלול את הפיטורים, שכן דעתם ניתנה. בענין זה חזרה המשיבה וטענה כי הועד נתן הסכמתו לפיטוריה עוד ב- 10.9 ועל כן הפיטורים היו כדין. 9. לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים בענין זה כמו גם העדויות והמסמכים סבורים אנו כי לכאורה ,הליך הפיטורים שביצעה המשיבה נעשה כדין , הגם שלא בוצע שימוע למבקשת, טרם פיטוריה. כאמור עסקינן בפיטוריי צמצום ועל כן במאובחן מפיטורים רגילים, הרי במקרה זה מספיקה הודעה על כוונה זו למבקשת וכך גם נעשה. יתרה מכך ועד העובדים הביע התנגדות להליך שימוע לעובדים כפי שביקש המנכ"ל לערוך , שכן חלה חובה על המשיבה לערוך התייעצות עם הועד וההסתדרות ולהגיע עימם להסכמה על שמות המפוטרים , זאת על פי חוקת העבודה החלה על המשיבה. על כן הישיבה נערכה בין מנהלי המשיבה לבין ההסתדרות והרשימה גובשה בהסכמה. בפועל הועד הוא זה אשר בחן את נסיבותיו האישיות של כל אחד מהמועמדים, הוותק בפרזות ונחיצותו ורק לאחר מכן נתן הסכמתו לפיטורים. לא זו אף זו עלה מעדות המבקשת כי ידעה על החלטת המנכ”ל עוד לפני קבלת המכתב והביעה מעין הסכמה ואף הפעילה את יו"ר הועד לקבלת דרגה נוספת. על כן בשקילת מכלול העובדות לכאורה שהוצגו בפנינו , פרזות נקטה בהליך זה, לבקשת ההסתדרות והועד, הליך תקין של פיטורי צמצום ומשניתנה הסכמת הועד לפיטורים אין לראות בכך כי הפיטורים נעשו בניגוד לדין בשרירות ובחוסר תום לב. 10. כאמור המבקשת קיבלה את מכתב הפיטורים בתחילת נובמבר, הפסיקה לעבוד בפועל והפיטורים נכנסו לתקפם ב- 30.11.08. למרות זאת, עת פנה ב"כ המבקשת לפרזות ב - 24.11 בטענה כי לא נערך לה שימוע וכי היא עומדת על זכותה זו, הסכימה פרזות על עריכת שימוע למרות שסברה ואף פירטה זאת במכתביה כי ההליך היה כדין. 11. כנגד שימוע זה יוצאת המבקשת בבקשה זו ומטילה את עיקר טיעוניה על הליך השימוע, אשר לטענתה התקיים שלא כדין ושלא בתום לב. למבקשת מספר טענות בענין השימוע, ראשית היא טוענת כי השימוע נערך לאחר שהתקבלה ההחלטה ומבלי שזו בוטלה והשימוע נערך רק על מנת לצאת לידי חובה. ב"כ המבקשת יצא כנגד הליך השימוע עוד בטרם נערך, כאשר טען כי המנכ”ל אינו רשאי לשבת בשימוע, שכן דעתו גמורה . בנוסף טען כי צירוף שני חברי דירקטוריון אינו יכול להכשיר את ישיבת המנכ”ל בשימוע. זאת ועוד החלטת המשיבה בשימוע התקבלה בניגוד לעמדת ההסתדרות שנשלחה בכתב לועדת השימוע ולכן הפיטורים לא נכנסים לתוקף. הנתבעת מנגד טוענת כי ערכה את השימוע לפנים משורת הדין שכן היתה הסכמת הועד וההסתדרות לפיטוריה. למרות זאת בשל מצבה המיוחד, הסכימה המשיבה לקיים שימוע ואף הסכימה, באופן חלקי, על מנת שכל טענותיה ישמעו בנפש חפצה לצרף בנוסף למנכ”ל שני דירקטורים, וכן נכחו כל חברי הועד. על כן טוענת המשיבה כי הרכב ועדת השימוע היה כדין כי למבקשת ולב"כ ניתנה הזכות המלאה לטעון על טיעוניהם אל מול ועדת השימוע ועל כן השימוע נערך כדין. 12. גם טיעון זה של המבקשת, אין בידינו לקבלו. העתרות המשיבה לערוך שימוע מאוחר הוא ריפוי מלא של הפגם של אי עריכת שימוע לפני מתן ההחלטה ואין כל צורך בביטול ההחלטה, אלא בשמיעת כלל טיעוני המבקשת אשר עשויים לשנות את עמדת הועדה. בנוסף, טענות המבקשת כנגד הרכב הועדה, תמוהות לאחר הוספו שני חברי דירקטוריון לועדה. לא יעלה על הדעת כי המבקשת תכתיב את הרכב הועדה בפרט שלא הוכח כי למנכ"ל המשיבה דעה מוקדמת, על כן הרכב הועדה היה כדין. מפרוטוקול הועדה עולה כי ניתנה למבקשת ולב"כ זכות הטיעון המלאה וזאת בנוסף לכל המכתבים שהפנה ב"כ למנכ"ל ולב"כ המשיבה. הן המבקשת וב"כ טענו באריכות בפני הועדה ואף הובאה בפני הועדה עמדת ההסתדרות אשר חזרה בה מהסכמתה. כעולה מהפרוטוקול כמו גם מהחלטת הועדה כלל טיעוני המבקשת ניבחנו, נערכו לכאורה האיזונים הדרושים לקבלת ההחלטה, ועל כן לא מצאנו כי ההחלטה ניתנה שלא כדין. עוד הוברר בדיון בפנינו כי עמדת ההסתדרות בועדה וחזרתה מההסכמה מיום 10.9 היתה רק בשל כך כי נמסרו למר בן שטרית עובדות חלקיות ולו היה יודע כי נסיבותיה האישיות שונות כי שהוברר, לא היה מוציא את המכתב ומותיר ההסכמה על כנה. מאזן הנוחות 13. בנוסף על קביעותינו הלכאוריות דלעיל, בבואנו לבחון ולשקול את מידת הנזק שעשוי להיגרם לכל אחד מבעלי הדין אם ינתן הסעד ועת משווים אנו נזקים אלה מול אלה, סבורים אנו כי הנזק שעשוי להיגרם למשיבה בהחזרת המבקשת לעבודה יהיה גבוה מהנזק שעלול להיגרם למבקשת אם יקבע כי פיטוריה נעשו שלא כדין, בפרט שפיטורים אלה ניתנים לפיצוי כספי. יאמר לענין זה כי פיטורי המבקשת כאמור היו פיטורי צמצום, ונבעו מהקשיים הכלכליים בה נתונה המשיבה וככל שהיה מחליט בית הדין להשיב את המבקשת לעבודה, היה על המשיבה לפטר עובד אחר או להימצא במצב כלכלי אשר לא תוכל המשיבה לעמוד בהתחייבויותיה בתשלום משכורות לעובדים. לא זו אף זו, כאשר אנו מעמידים על כף המאזניים את סיכויי המבקשת בתביעה העיקרית והסעד המבוקש בה, נוטה הכף לדעתנו לדחיית הבקשה לסעד הזמני. סוף דבר 14. בקשת המבקשת לסעד זמני נדחית. למרות שבקשת המבקשת נדחתה, לאור נסיבותיה האישיות של המבקשת אין צו להוצאות וההוצאות ישקלו בסיומו של ההליך. המשיבה תגיש כתב הגנה בתוך 30 יוםשימועפיטורים