קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חסינות האו''ם: החלטה זו עניינה שאלת היקף חסינותה של הנתבעת מפני הליכים משפטיים שנפתחו נגדה בבית דין זה. ביום 18.4.07 הגיש התובע תובענה נגד הנתבעת לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות שונות. בתביעתו טען כי עבד אצל הנתבעת כיועץ מ- 25.5.05 ועד 6.2.07, עת פוטר, תוך הפרת חוזה ההתקשרות בין הצדדים לתקופה בת שלוש שנים. 3. בהודעתה מיום 22.5.07 טענה הנתבעת לחסינות מפני ההליך המשפטי, כדלקמן: “… the 1946 Convention on the Privileges ans Immunities of the United Nations provides in Article 2 section 2 that the United Nations shall enjoy immunity from every form of legal process except insofar as in any particular case it has expressly waived its immunity. As we have not waived our immunity UNRWA does not intend on filing any pleadings or appearing in court on this matter. In light of the above I would request that the Ministry of Foreign Affairs make the appropriate representation to the Labour Court in jerusalem concerning the immunity of UNRWA” 4. בתגובתו מיום 18.4.08 טוען התובע כי אין תוקף לחסינות הנטענת מול זכויות העובדים, מה גם שחסינות הריבון איננה מוחלטת, ומכל מקום היא חלה אך על פעולות שלטוניות, ולשם הגשמת מטרות ספציפיות שאין להן דבר עם תובענה זו. התובע הוסיף בתגובתו מיום 28.12.08 כי המחוקק הישראלי צמצם את החסינות, וקבע בחוק חסינות מדינות זרות, תשס"ט-2008, כי למדינה זרה לא תהא חסינות מפני תביעות עובדים. 5. בהחלטה מיום 1.8.07 הורה בית הדין על העברת עותק התובענה למשרד החוץ, ולאור מעורבותו של ארגון בין לאומי בהליך, התבקש היועץ המשפטי לממשלה ליתן עמדתו בדבר טענת החסינות, בהחלטה מיום 12.3.08. ביום 10.11.08 הודיע היועץ המשפטי לממשלה על התייצבותו בהליך מכוח סמכותו לפי סעיף 30 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969. מטעם משרד החוץ לא הוגשה כל תגובה עד למועד מתן החלטה זו. 6. וכך נטען בעמדת היועץ המשפטי לממשלה: א. העמדה המוצגת מתייחסת לסוגיית החסינות מן ההיבט העקרוני בלבד, ולא לפרטיו העובדתיים של הסכסוך הספציפי אשר התגלע בין הצדדים. עם זאת, בהסכם ההעסקה שעליו חתם התובע, הוא הסכים לתחולת כל הכללים וההסדרים של עובדי אונר"א ביחס אליו. במסגרת אותם כללים ענייני העסקת העובדים מוסדרים בדיריקטיבות ובתקנות שמוציאה אונר"א, והם נידונים בפני נציבות אונר"א ובערעור, בפני הטריבונל הביו לאומי של האו"ם. ב. מכח הסכם המכונה קומיי - מיצ'למור מיום 14 ביוני 1967 (כתבי אמנה 775, כרך 22, עמ' 411), מוסדרים היחסים בין הממשלה לבין אונר"א בכל הנוגע לתפקידי אונר"א על ידי האמנה בדבר זכויות יתר וחסינות לאומות המאוחדות מיום 13.2.46 (להלן- האמנה). ישראל הינה צד לאמנה זו, אשר נכנסה לתוקף בישראל ביום 21.9.49, ומחוייבת לפעול ולכבד את מעמדו של האו"ם על-פי הוראותיה. ג. סעיף 2 לאמנה קובע חסינות מוחלטת וגורפת לאו"ם, וזאת אף שמגילת האו"ם קובעת לכאורה חסינות פונקציונאלית בלבד. ד. צו החסינויות וזכויות היתר של האומות המאוחדות, 1947 קובע כי תוענק לאו"ם חסינות מפני תביעה או פעולה משפטית. ה. אונר"א היא גוף של האו"ם אשר חסינותו מוחלטת מפני תביעות, גם אם אלו נובעות מיחסים מתחום המשפט הפרטי, ויחסי עבודה בכללם. ו. בשל ייחודיות הסדרת חסינות האו"ם, אין מקום לכל היקש בין פסיקה שניתנה בשאלת חסינות מדינה זרה או חסינות דיפלומטית, לבין חסינותו של האו"ם. ז. ניהול התביעה בניגוד לחסינות שהוקנתה במסגרת אמנה בינלאומית שישראל צד לה ולהסדרים הנוספים החלים, תעמיד את ישראל במצב שבו היא מפירה את מחויבויותיה המשפטיות על פי הדין הבינלאומי על כל הנובע מכך, וכן את הדין הפנימי המפורש בישראל. 7. בניגוד לחסינותן של מדינות זרות המוסדרת ביסודה על ידי המשפט המנהגי בצירוף תוספות מכח המשפט ההסכמי, חסינותם של ארגונים בינלאומיים מוסדרת על ידי הסכמים בינלאומיים. מקורה של חסינות האו"ם בסעיפים 104 ו 105 למגילת האו"ם, הקובעים את העקרונות הכלליים לפיהם הארגון ייהנה, בכל אחת מהמדינות החברות, מן החסינות הדרושה להגשמת מטרותיו, וכי פקידי הארגון ונציגים של המדינות החברות ייהנו אף הם מן החסינות הדרושה למילוי תפקידם. וזו לשון הסעיפים הרלבנטיים לענייננו: Article 104 The Organization shall enjoy in the territory of each of its Members such legal capacity as may be necessary for the exercise of its functions and the fulfilment of its purposes. Article 105 The Organization shall enjoy in the territory of each of its Members such privileges and immunities as are necessary for the fulfilment of its purposes. Representatives of the Members of the United Nations and officials of the Organization shall similarly enjoy such privileges and immunities as are necessary for the independent exercise of their functions in connexion with the Organization. The General Assembly may make recommendations with a view to determining the details of the application of paragraphs 1 and 2 of this Article or may propose conventions to the Members of the United Nations for this purpose. 8. פרטיה של החסינות מפורטים באמנה בדבר זכויות היתר והחסינויות של האומות המאוחדות משנת 1946 (Convention on the Privileges and Immunities of the United Nation). בסימן 2 מפורטות חסינויות הארגון עצמו ורכושו מכל פעולה משפטית שהיא, חוץ ממקרים מיוחדים שבהם ויתר הארגון במפורש על חסינותו ,ובמידה שויתר עליה. חסינות זו עוגנה, בארץ בשנת 1947 בחקיקה פנימית, בפקודת החסינויות וזכויות היתר של האו"ם מ-1947, שאימצה חלק מהאמנה אל תוך המשפט הפנימי בישראל, ומכוחה התקין שר החוץ את "צו החסינויות וזכויות היתר של האו"ם, 1947 (להלן- הצו). סעיף 2 לפקודה קובע: "כוחו של שר החוץ להעניק חסינויות וזכויות יתר והכשרים מסויימים לאומות המאוחדות. שר החוץ רשאי בצו- (א) להתקין כי יהיו לאומות המאוחדות כדי אותה מידה שתפורט בצו החסינויות וזכויות היתר הרשומות בחלק א' של התוספת לפקודה זו וכן יהיו להן הכשרים המשפטיים של גוף מאוגד". בסעיף 3 לצו שהוציא שר החוץ נאמר: "לאומות המאוחדות יהיו כל הכשרים החוקיים של גוף מאוגד כדי אותה מידה הנחוצה להשגת כל אחת מתכליותיהן של האומות המאוחדות הכלולות במגילת האומות המאוחדות.." 9. בפסקי הדין בעניין נא/4-213 נבות נ' נתיב אויר דרום אפריקאיים, מיום 1.11.92 ובע"ע 300250/07 הייבלום נ' שגרירות ארצות הברית של אמריקה בישראל, , מיום 6.3.00, הובהר כי על פי הדין בישראל, וכאשר מדובר בדיני העבודה, לא חלה תורת החסינות המוחלטת אלא תורת החסינות המוגבלת. וכך הובאו הדברים בפרשת הייבלום לעיל: "על-פי פסיקת בית-המשפט העליון ובית-דין זה, לריבון זר יש "חסינות מוגבלת" מפני תובענות בבתי-המשפט בארץ. על-פי הילכת "החסינות המוגבלת" לבתי-המשפט בישראל אין סמכות לדון בתובענות נגד אנשי הסגל הדיפלומטי או נגד מדינות בכל הקשור לפעולות שלטוניות (Acts of State), היינו - פעולות שעושה השלטון תוך הפעלת סמכותו הריבונית. אולם, יש להם סמכות לדון בתובענות נגד מדינות זרות בכל הקשור לפעולה "פרטית" של המדינה, היינו - פעולות שעיקרן בתחום הפרטי, כגון: במשפט המסחרי. המבחן העיקרי שנקבע כדי להבחין בין פעולה "פרטית" של מדינה זרה לבין פעולה "ריבונית" הוא, האם גוף פרטי יכול להיות צד לפעולה שהמדינה ביצעה, היינו - האם הפעולה הנבחנת יכולה להיות מבוצעת על-ידי גוף פרטי. מכאן נפסק, כי לבתי-המשפט יש סמכות לדון בתובענה הנוגעת להשכרת מקרקעין, שכן גוף פרטי יכול להשכיר ולשכור מקרקעין. באשר לסמכות לדון בתובענות שבין עובד שהועסק בארץ לבין המדינה הזרה שהעסיקה אותו נקבע, כי לבית-הדין לעבודה הסמכות הבלעדית לדון בתובענה על-פי חוקי המגן בתחום העבודה נגד חברת תעופה המהווה חלק מהמנגנון של ממשלה זרה. באותו מקרה דובר בפעולה פרטית, שכן גם גוף פרטי יכול להעסיק עובד באותה דרך. במקרה אחר חויבה ממשלת ארצות-הברית (באמצעות שגרירות ארצות-הברית) לשלם לאלמנתו של עובד שגרירות אחר, אשר היה מעורב במעשים פליליים יחד עם המנוח, מחצית פיצויי פיטורים, וזאת מכוח חוק פיצויי פיטורים. לתובענות אשר אינן זוכות לחסינות נוסיף גם תובענות מכוח חוזה עבודה אישי, שכן גם גוף פרטי יכול להעסיק עובד על-פי חוזה והמדובר בעיסקה פרטית-אזרחית, וכן תובענה אזרחית נגד מדינה זרה כמעסיקה בנושא שוויון הזדמנויות בעבודה ומניעת הפליה והטרדה מינית. ככלל, משפועלת מדינה זרה כמעסיקה, מעמדה כמעסיקה זהה למעמדו של מעסיק ישראלי. " כך אף בעניין שגרירות יוון, ע"ע 1171/01 רפי מחלוף נ' שגרירות יוון בישראל, , ניתן ביום 5.12.02: ".. אין לעבור לסדר היום טרם חתימת פסק הדין מבלי להעיר למשיבה כי משהיא חוייבה בתשלום פיצויי פיטורים למערער היה עליה למלא אחר פסק הדין לאלתר ואין זה ראוי לה להסתתר תחת כנפי חסינות מדינה... הובהר כי על פי הדין בישראל ככל שהוא מתייחס לדיני עבודה- לא חלה תורת החסינות המוחלטת אלא תורת החסינות המוגבלת, הרווחת כיום בארצות צפון אמריקה ובמדינות אירופה ואף הוועדה לענייני החוק הבין לאומי הפועלת ליד ארגון האומות המאוחדות המליצה על הסרת חסינות המעביד הריבון הזר בתביעות הנובעות מחוזה העבודה שבינו לבין העובד. עקרונות נכוחים אלה ראויים ליישום גם בערעור זה ומן הדין הוא שאף המשיבה תמלא אחריהם". 10. בעת האחרונה אף נכנס לתוקף חוק חסינות מדינות זרות, תשס"ט- 2008 (ס"ח תשס"ט מס' 2189 מיום 16.11.08 ע' 76, וה"ח הממשלה תשס"ח מס' 357 ע' 334, להלן - החוק). ואולם לא ניתן להקיש מן האמור בחוק ובפסיקה לגבי מדינות זרות, על מעמדו של האו"ם. כפי שהובהר בהרחבה לעיל, מעמדו של האו"ם במדינות השונות הוסדר באופן נפרד באמנות הרלבנטיות לעניין, ואף עוגן בחקיקה הישראלית כמפורט בסעיף 6 לעיל. משכך יש לקבל במלאה את עמדת היועץ המשפטי לממשלה כי יש למחוק את התביעה נגד הנתבעת על הסף. למעלה מהצריך לענייננו נוסיף עוד כי יחסי העבודה בין התובע לאונר"א מוסדרים בדירקטיבות, ואלה נדונות בפני הערכאות שנקבעו שם. משכךכ, יכול התובע להפנות את טענותיו כלפי הנתבעת לערכאות אלה. חסינות