טענת הרחבת חזית על ידי בית הדין לעבודה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא טענת הרחבת חזית על ידי בית הדין לעבודה: 1. זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (דמ 7994/07 ; סגנית הנשיא חגית שגיא ונציגי הציבור מר שוויגר וגב' ברנדפלד), בו התקבלה תביעת המשיב נגד המבקש. בפסק דינו הורה בית הדין האזורי למבקש לשלם למשיב פיצויי פיטורים בגובה 6,411 ש"ח. 2. המשיב עבד אצל המבקש החל מיום 1.6.2005. המבקש מחזיק בעסק הקרוי "גן גורים" ועבודתו של המשיב כללה טיפול בחיות והדרכת מבקרים במקום. במסגרת עבודתו של המשיב אצל המבקש סופק לו מקום מגורים. 3. ביום 18.10.2006 נשרף מקום עבודתו של המשיב כליל. אין חולק, כי גם לאחר השריפה הועסק המשיב במקום, וזאת עד לחודש דצמבר 2006. הצדדים חלוקים בינהם בשאלה, האם העסקתו של המשיב נמשכה גם בחודשים ינואר 2007 - פברואר 2007 אם לאו. מכל מקום, אין חולק, כי לכל המאוחר החל מחודש מרץ 2007 לא הועסק המשיב על ידי המבקש. 4. בחודש יולי 2007 ולאחר שנמצא מקום חלופי בו יוכל המבקש להפעיל את עסקו מחדש החל המשיב לעבוד שנית אצל המבקש. לטענתו, זמן קצר לאחר שהחל עבודתו הוברר לו כי המבקש לא יכול לספק לו מקום מגורים. לאור האמור התפטר ממקום עבודתו. 5. בחודש אוקטובר 2007 הגיש המשיב תביעה נגד המבקש. בכתב התביעה שהגיש טען כי עבד אצל המבקש החל מחודש יוני 2005 ועד לחודש נובמבר 2006. עילת התביעה נוסחה באופן הבא : "בתאריך 18.10.06 התרחשה שריפה ב'גן גורים' בעת שלנתי במקום וכל חפצי נשרפו. כשבוע לאחר מכן אמר לי בועז, בעל העסק, שהוא יוכל לספק לי רק כרבע מנפח העבודה הרגיל במהלך החודשים הקרובים (כשעתיים ביום). לאחר עוד חודש (כשנמצא מחליף) עזבתי מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה". 6. המבקש בכתב ההגנה שהגיש הכחיש את טענת המשיב, לפיה תמה תקופת העסקתו של המשיב בחודש נובמבר 2006 וטען את הדברים הבאים : "כשחזר התובע לעבודה בגן החדש בגני יהודה, בחודש יולי 2007, הודיע התובע לנתבע כי הוא דורש גם מגורים במקום. הנתבע, מתוך מחווה של רצון טוב, הבטיח לתובע כי לאחר שהמקום יפעל כחודש חודשיים, יבנה עבורו הנתבע מגורים במקום. למצער תגובתו של הנתבע היתה 'או מגורים עכשיו או שאני עוזב'. ואכן הוא הפסיק לעבוד ללא כל הודעה מוקדמת". 7. בהליך התקיימה ישיבת הוכחות ביום 7.1.2009 ולאחריה הוגשו סיכומים מטעם הצדדים. לאחר הגשת הסיכמים ניתנה על ידי בית הדין האזורי ההחלטה הבאה : "מחומר הראיות ומטיעוני הצדדים עולה כי היתה הסכמה הדדית בין הצדדים לכך שהתובע ישוב לעבודתו כשיוקם 'גן גורים' חדש, וכי התובע אכן שב לעבוד ב-7/07 במקום החדש. כן עולה כי התובע לא המשיך בעבודתו מאחר ולא הועמד לרשותו מקום מגורים במקום החדש. סוגיה זו לא הובהרה די צורכה במסגרת ההוכחות. משמדובר בנושא מהותי - יוזמנו הצדדים להשלמת ראיות וטיעון בנושא זה בלבד" (ההדגשות במקור - ע.ר). בהמשך, התקיימה ישיבת הוכחות נוספת בהליך. 8. בפסק דינו קיבל בית הדין האזורי את תביעת המשיב. בית הדין האזורי קבע כי גרסתו של המשיב, לפיה הפסיק עבודתו בחודש יולי 2007 בשל סירובו של המבקש לספק לו מקום מגורים כפי שסופק לו בעבר מהימנה, וכי חיזוק לעדות זו ניתן למצוא בכתב ההגנה בו הודה המבקש כי לא יכול היה לספק למשיב מקום מגורים מייד עם תחילת העסקתו מחדש בחודש יולי 2007. בית הדין האזורי הוסיף כי העובדה כי לא סופק למשיב מקום מגורים מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה המזכה את המשיב בתשלום פיצויי פיטורים. בית הדין התייחס בפסק דינו מפורשות לטענה לפיה בכתב התביעה טען המשיב כי הסיבה לעזיבתו היתה ההפחתה בשעות העבודה ולא העדר מקום מגורים וקבע כי : "ערים אנו לכך, כי בכתב התביעה לא ציין התובע את היעדר המגורים ב'גן גורים' החדש והתייחס אך להפחתת שעות עבודתו כהרעה המוחשית בתנאי עבודתו. עם זאת, משבמהלך שמיעת הראיות בתיק התבררה תמונה עובדתית לפיה היעדר המגורים ב'גן גורים' החדש היא שהיוותה את ההרעה המוחשית בתנאי עבודתו של התובע - זכאי התובע לפיצויי פיטורים". 9. בבקשת רשות הערעור שהגיש טען המבקש כי במהלך הדיון שנערך בהליך יחס המשיב את הפסקת עבודתו להפחתה שחלה בחודש נובמבר 2006 בשעות עבודתו ולא טען כי הסיבה לעזיבה היא העדר מקום מגורים. בנסיבות אלה, לטענת המבקש, טעה בית הדין האזורי עת קבע כי המשיב עזב את מקום עבודתו בשל כך שלא סופק לו מקום מגורים. המבקש הוסיף וטען כי בניגוד לקביעת בית הדין האזורי אין לראות בתקופה בה לא הועסק המשיב אצל המבקש בין החודשים מרץ - יוני 2007 תקופה בה שהה בחופשה ללא תשלום, וכי כבר בחודשים נובמבר - דצמבר 2006 עבד המשיב אצל המבקש מבלי שסופק לו מקום מגורים, ולכן עת שב לעבודתו בחודש יולי 2007 היה זכאי לתנאים שסופקו לו עובר לעזיבתו - היינו תשלום שכר ללא מקום מגורים. 10. המבקש הדגיש כי התגלו סתירות מרובות בגרסת המשיב, וכי היה מקום להורות על השבתו של נחש ששייך לו, אך נמצא ברשות המשיב. 11. המשיב תמך בפסק דינו של בית הדין האזורי מטעמיו, תוך שהוא מדגיש כי במהלך ניהול ההליך בבית הדין האזורי לא יוצג על ידי עורך דין, ולכן מתוך טעות לא ציין בכתב התביעה כי הסיבה לעזיבתו הייתה העדר מקום מגורים. 12. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בתגובת המשיב ובפסק דינו של בית הדין האזורי אני מחליט כי אין מקום ליתן רשות ערעור. אני סבור, כי טענתו של המבקש, לפיה משלא נטען על ידי המשיב כי סיבת הפסקת העבודה הייתה העדר מקום מגורים, לא היה מקום לפסוק פיצויי פיטורים על סמך עילה זו דינה להידחות, אכן, אין חולק, כי המשיב עצמו יחס בכתב התביעה את עזיבתו להפחתת שעות העבודה. יחד עם זה, המבקש עצמו בכתב ההגנה שהגיש יחס את סיבת העזיבה לעובדה שלא סופק למשיב כבקשתו מקום מגורים (ראה סעיף 13 לכתב ההגנה). בנסיבות אלה, ומאחר שעניין זה עלה מפורשות הן בכתב ההגנה והן בישיבת ההוכחות היה רשאי בית הדין האזורי להתייחס לטענה זו ולפסוק לפיה. יודגש, כי הלכה פסוקה היא כי לצורך הכרעה בהליך "מה שקובע, הן הנסיבות כפי שעולות מחומר הראיות ('חזית הדיון')" ובית הדין אינו מוגבל לאופן הצגת הדברים בכתב התביעה (ע"ע 132/03 ראובן כהן - רשות העתיקות, לא פורסם, ניתן ביום 13.10.2004 ; ע"ע 197/03 פרי שר אסייג - חנה גורן הפקות בע"מ, לא פורסם, ניתן ביום 27.3.2005). במקרה הנוכחי מהעובדות כפי שפורטו על ידי הצדדים עלתה מפורשות, השאלה האם העדר מקום המגורים מהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו של המשיב. בנסיבות אלה, רשאי היה בית הדין האזורי ליתן הכרעתו על סמך עילה זו. 13. אשר לטענתו של המבקש לפיה לא היה מקום לראות בהפסקת העבודה שחלה בין החודשים מרץ - יוני 2007 תקופה בה שהה המשיב בחופשה ללא תשלום, יאמר כי המבקש עצמו הודה בכתב ההגנה כי בתקופה זו שהה המשיב בחופשה ללא תשלום (ראה סעיפים 12 ו - 13 לכתב ההגנה). זאת ועוד. אין לקבל טענת המבקש כאילו משלא סופק למשיב מקום מגורים בחודשים נובמבר - דצמבר 2006 לא היה מקום כי המשיב ידרוש מקום מגורים עת שב לעבודתו בחודש יולי 2007. כפי העולה מחומר הראיות בתקופה הראשונה לאחר השריפה לא סופק למשיב מקום מגורים מסיבות אובייקטיביות. לאחר מכן בהסכמת הצדדים ומכיוון שלא היה צורך בעבודתו של המשיב כפי שהתבצעה עובר לשריפה עבר המשיב להתגורר במקום אחר. בנסיבות אלה, לא ניתן לומר כי המשיב ויתר על זכותו לקבלת מקום מגורים עת שב לעבודתו בתנאים בהם התבצעה עובר לשריפה בחודש יולי 2007. 14. יוער, כי בבקשת רשות הערעור הלין גם המבקש על כך שבניגוד לבקשתו בסעיף 16 לכתב ההגנה לא הורה בית הדין האזורי על השבתו של נחש המצוי ברשות המשיב. לעניין זה יאמר כי המבקש לא הגיש תביעה נפרדת מטעמו לבית הדין האזורי ובכתב ההגנה הוא אינו רשאי לתבוע סעדים עצמאיים כלשהם. 15. סוף דבר - לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור, ללא צו להוצאות. לאור דחיית בקשת רשות הערעור מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע שהגיש המבקש (בשא 535/09) והיא נמחקת. הרחבת חזית אסורהבית הדין לעבודה