כימות נזק לא ממוני

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא כימות נזק לא ממוני לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה:

השופטת נילי ארד

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (השופטת אפרת לקסר ונציגי הציבור מר דוד מנחם ומר יעקב בר-נר; בשא 693/08, עב 1629/08) , הורה בהחלטתו מיום 24.11.2008 כי על המבקש "לתקן את התביעה באופן שהתביעה תכומת כדין ובהתאם לכך גם תשולם האגרה." על החלטה זו מכוונת בקשת רשות הערעור שלפני.

הרקע
בבית הדין האזורי בתל-אביב נדונה תביעתו של המבקש (להלן גם: מר יהב) לפיצוי בשל הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 (להלן גם: חוק שוויון הזדמנויות). הדיון בבית הדין האזורי התקיים בשני שלבים: בשלב הראשון הגיש תביעה למתן סעד הצהרתי ובשני - הגיש תביעה כספית.

בתחילה נדונה תביעתו של מר יהב למתן פסק דין הצהרתי בשניים אלה: כי הוא זכאי לעבוד יום עבודה מקוצר בדומה לשוטרת הזכאית לכך לפי ההסדרים הנוהגים במשטרה. במסגרת זו; וכי עמדת המשיבה (להלן גם: המשטרה או מדינת ישראל) המונעת זאת ממנו אינה עולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 4(א)(1) לחוק שוויון הזדמנויות.
בית הדין האזורי קיבל את תביעתו זו של מר יהב ופסק, בין היתר, כי המדינה הפרה את חוק שוויון הזדמנויות בנסיבות העניין (ע"ב 31993/96) . ערעור שהגישה המדינה על פסק דינו של בית הדין נדחה [עע 1039/00 מדינת ישראל-משטרת ישראל – מנחם יהב, , 13.8.02].

4. בשלב השני הגיש מר יהב תביעה כספית לפיצוי בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות. מדינת ישראל מצידה, הגישה בקשה למחיקה על הסף של כתב התביעה בטענה שאינו מכומת ומבלי ששולמה אגרה כדין.
בהחלטת בית הדין האזורי מיום 23.3.2008 (הנשיאה עליה פוגל; בשא 1001/08, עב' 1629/08) , חויב מר יהב להגיש כתב תביעה מכומת ולשלם את האגרה המתחייבת כדין (להלן גם: ההחלטה הראשונה). על החלטה זו הגיש מר יהב בקשת רשות ערעור (בר"ע 260/08) בטענה, כי בית הדין האזורי החליט בבקשה למחיקה על הסף ניתנה מבלי שניתנה לו אפשרות להגיב לבקשה.

בהחלטתו בבקשת רשות הערעור ציין הנשיא אדלר כי "החלטתו של בית הדין האזורי עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה בכל הנוגע לכימות כתב התביעה ומתחייבת מעקרונותיה". עם זאת, בהסכמת הצדדים ועל מנת ליתן למר יהב את יומו בפני בית הדין, התקבל הערעור באופן שהתיק הוחזר לבית הדין האזורי על מנת שיורה על הגשת תשובת מר יהב לבקשה למחיקה על הסף, וייתן החלטתו על סמך טיעוני הצדדים בבקשה [ברע 260/08, מנחם יהב, עו"ד - מדינת ישראל, 28.5.08 והחלטה נוספת מיום 30.6.08].

5. משהוחזר התיק לבית הדין האזורי, הוסיף מר יהב והגיש "בקשה לחייב את הנתבעת בהשלמת סכום האגרה או לדחות תשלומה עד לסיום התביעה". בהחלטה מיום 24.11.2008 הורה בית הדין האזורי כך:
"בענייננו, עילת התביעה בתיק עב' 1629/08 מתייחסת להפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ט – 1988. התובע לא כימת את תביעתו כמתחייב וביקש מבית הדין לפסוק פיצויים לפי שיקול דעת בית הדין.
מאחר וכאמור לעיל, סעד של סילוק על הסף מופעל ע"י בית הדין ביד קמוצה ובמשורה, על בית הדין לאפשר לתובע לתקן את תביעתו ולרפא את הפגם שנפל בו, בשל אי כימות התביעה, בטרם תמחק התביעה על הסף.
לפיכך, הננו מורים לתובע, תוך 21 ימים מיום קבלת ההחלטה, לתקן את התביעה באופן שהתביעה תכומת כדין ובהתאם תשולם גם האגרה" (להלן גם: ההחלטה השנייה).

הכרעה בבקשה לרשות ערעור



ההחלטה השנייה היא מושא הבקשה שלפני, כשעיקר טענותיו של מר יהב באלה: התביעה אינה "טעונה כימות, באשר מדובר בפיצוי הנתון לשיקול דעת בית הדין ואינו ניתן להוכחה ולפי חוק שיוויון הזדמנויות הינו פטור מהוכחה" משאין מדובר בתביעה לסכום קצוב ולא ניתן לקבוע את שווי התובענה "מכיוון שלא ניתן לחשב או להעריך את סכום התביעה עלפי נתונים עובדתיים, אשר טעונים הוכחה ו/או ניתנים להוכחה"; בקשת המשיבה למחיקה על הסף "נגועה בחוסר תום לב, ויש בה שימוש לרעה בהליכי בית הדין"


7. לאחר שעיינתי בבקשה, הריני מחליטה שלא ליתן רשות ערעור אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה. שכן, משמדובר בתביעה שהינה כספית במהותה, חלה על מר יהב חובה מן הדין לכמת את הנזק בגינו הוא תובע סעד של פיצוי בגין נזק לא ממוני מכח חוק שוויון הזדמנויות. ואבאר.

8. מר יהב סומך בקשתו על סעיף 10(א)(1) לחוק שוויון הזדמנויות בו נקבע כי "לבית-הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות חוק זה, והוא רשאי — לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין; ואולם בהליך אזרחי בשל פגיעה כאמור בסעיף 7, רשאי בית הדין לעבודה לפסוק פיצוי שלא יעלה על 50,000 ש"ח, ללא הוכחת נזק". בהוראה זו ובתכליתה, אין בה כדי לאיין חובתו של בעל דין לכמת את תביעתו.

הלכה פסוקה היא כי על התובע החובה להגיש מלוא תביעתו הכספית כשהיא מכומתת, חרף הקושי היחסי או הטרחה העשויים להתעורר בכימות התביעה, וכל עוד לא הוכח כי הכימות נבצר. "כימות התובענה מאפשר לצדדים לאמוד את הכדאיות הכלכלית של ניהול ההליכים עד תום" [עע 1193/04 מרים רפפורט – רשות שדות התעופה, , 30.1.06 (להלן: עניין רפפרוט) – פסקה 7 לפסק דינו של הנשיא סטיב אדלר. עתירה לבית דין גבוה של צדק נדחתה- בג"צ 4214/06 אילן ארגס נ' בית הדין הארצי לעבודה, , 28.1.07; וראו גם: עע 220/03 אילן ארגס – רשות הנמלים בישראל, , 28.2.06; עע 74/06 רשות השידור – משה אסולין, , 20.9.06]. "במקרים רבים בהם לא נדרש התובע לכמת את תביעתו מתקשה הנתבע לעמוד על מהות התביעה לאשורה ולהכין את הגנתו. זאת ועוד, כל נתבע זכאי לכך שההליך נגדו יתנהל במסגרת דיונית התוחמת ומגדירה מראש את גבולות החיוב הכספי שהוא עלול להתחייב בו. ביטוי לנורמה יסודית זו בשיטתנו המשפטית אף נמצא בתקנה 9 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991, בה נקבעו הפרטים אותם יכלול כתב התביעה, ובהם הסעד המבוקש ושוויו". בכימות הנזק הממוני והלא ממוני יש כדי ללמד בדבר היקף ומידת הנזק (תיחום הנזק) שלטענת התובע נגרם לו; ושיעור הפיצוי שלטענתו הוא זכאי. לאור הלכות אלה, כבר נפסק בעניינו של מר יהב כי סמכות בית הדין ליתן סעד של פיצוי בגין נזק לא ממוני, אינה באה תחת חובתו של בעל דין לאמוד ולכמת את נזקו אף שאינו נזק ממוני [ברע 260/08, מנחם יהב, עו"ד - מדינת ישראל, 28.5.08 והחלטה נוספת מיום 30.6.08].

ועוד זאת. סעיף 10(א)(1) לחוק שוויון הזדמנויות קובע פיצוי עבור נזק שאינו נזק ממון שהוא "בעל פן הרתעתי-עונשי-חינוכי, מעבר לפיצוי על נזק הניתן להערכה" [עע 1156/04, 1156.1/04 הוםסנטר (עשה זאת בעצמך) בע"מ – אורית גורן, , 20.11.07]. אלה הם פיצויים סטטוטוריים אשר "נקבעו ביחס לעוולות שהנזק הנגרם בעטיין קשה להוכחה ולכימות במדויק". ו"להם מטרה הרתעתית ולצידה מטרה עיקרית נוספת - לאפשר לניזוק לזכות בסעד בגין נזק שנגרם לו בעוולה, גם מקום שנזק זה קשה מטיבו להוכחה" [רע"א 1108/04 קידמה בע"מ – גדי אבקסיס, , 20.12.04 – החלטתה של השופטת ע' ארבל].
הוראתו של סעיף 10(א)(1) לחוק שוויון הזדמנויות מותירה לשיקול דעתו של בית הדין לעבודה, אם ליתן סנקציה "אזרחית" של פיצוי בגין נזק לא ממוני, למרות שלא נגרם נזק של ממון, ולקבוע את שיעור הנזק בהתאם לנסיבות, למרות הקושי לכמתו ולהעריכו. באשר "הגישה הכללית היא, שפיצויים בגין נזק שאינו נזק ממון גם הם ניתנים למדידה – הם נפסקים בגין כאב וסבל, שהוא נזק הניתן להערכה" [עניין שרון פלוטקין, עמ' 502] [דב"ע נו/ 129-3 שרון פלוטקין – אחים אייזנברג בע"מ, פדע לג 481 (להלן: עניין שרון פלוטקין); וראו גם: עא 2789/93 מיאסה עלי דעקה נ' בית החולים "כרמל" חיפה, פ"ד נג(4) 526; עע 606/06 אבביטו איינעלם - חברת איי.אס.אס אשמורת בע"מ, , 31.12.06; עע 456/06 אוניברסיטת תל אביב –רבקה אלישע, , 27.2.08].

9. לאור כלל האמור לעיל, נמצא, כי החלטתו השנייה של בית הדין האזורי עולה בקנה אחד עם אמות המידה שהתוותה הפסיקה בכל הנוגע לכימות כתב תביעה, והיא מאזנת באופן ראוי ומידתי בין השימוש במשורה שנעשה בסעד של מחיקה על הסף, לבין בירור התביעה לגופה לאחר שנעשה כימות כנדרש.
למעלה מן הנדרש יצוין, כי במסגרת השיקולים לקביעת שיעור הפיצוי, טען מר יהב בתביעתו ל"טובת ההנאה הכלכלית שהפיקה" המשיבה בעניינו, בסכום העומד על כ - 60,000 ש"ח. אף מטעם זה נדרש כימות התביעה.



סוף דבר – הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיבה אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נזק לחממה

  2. נזק לעצי זית

  3. נזקי הסתמכות

  4. נזק במיניסקוס

  5. נזק לרכב שנגרר

  6. נזק למערבל בטון

  7. נזק למערכת השקיה

  8. כימות נזק לא ממוני

  9. נזקים למכולות בנמל

  10. אין פיצויים ללא נזק

  11. תביעת נזק רכב חונה

  12. נזק שלא התגלה במועד

  13. נזק בלתי הפיך למנוע

  14. נזק למכונת שטיפת רכב

  15. נזקים לדירה עקב שיפוץ

  16. נזקים עקב טיפול פילינג

  17. נזקים לרכב עקב מהומות

  18. נזקים לתמונות בתערוכה

  19. טיפול סיכה - נזק לגיר

  20. נזקים לארגז בנמל חיפה

  21. פיצוי על נזקים לאספלט

  22. נזק למרצפות בגלל פוליש

  23. פיצוי בגין נזקים למושכר

  24. נזק בגלל שימוש במי פנים

  25. נזקים עקב שיפוץ בית פרטי

  26. פיצוי על גרימת נזק לרכב

  27. חובת הקטנת הנזק בדוח שמאי

  28. נזקים בגין תחליף חלב צמחי

  29. נזק לרכב שחנה במקום אסור

  30. נזק לשכנים עקב שיפוץ דירה

  31. פיצוי על נזק למשלוח לחו''ל

  32. נזק לרכב עקב כניסה לשלולית

  33. נזקים למטעים ע''י עדר פרות

  34. נזקים עקב הריסת בית של מחבל

  35. נזק לעובד כתוצאה מחשד לגניבה

  36. עקרון הקטנת הנזק במשפט העברי

  37. תביעה על נזק לרכב פגיעה מאחור

  38. נזק מוחי לתינוק בלידה מוקדמת

  39. פיצויים בגין נזקים לשלטי חוצות

  40. פיצוי בגין נזק שנגרם בתאונה לרכב

  41. שורשים של עץ פיקוס - נזקי צנרת

  42. נזק לרכב בחניון עזריאלי ממחסום

  43. נזק לעובד בגלל נהלי עבודה רשלניים

  44. נזקים בגלל סגירת מרפסת ע''י השכן

  45. נזק לאריחים עקב טיפול בנזקי צנרת

  46. נזק ממוני גבוה מהפיצוי הסטטוטורי

  47. נזקים עקב עיכוב בהשלמת עבודות פיתוח

  48. תביעה לחייב בגין נזקים בגין רכישת רכב

  49. נדחתה תביעה על נזקים עקב ייעוץ משפטי

  50. נזק לכבלים של בזק במהלך עבודות חפירה

  51. פיצוי על נזקי חקלאות עקב חומרי ריסוס

  52. תביעה נגד מועצה אזורית בגין נזקים לרכב

  53. תביעה בגין נזקי שירות לקוי למכונת תפירה

  54. הכרעה בשאלת הנזק לפני הכרעה שאלת החבות

  55. תביעה בגין תיקון נזקים שנגרמו לתשתית בזק

  56. תביעה על נזקים במהלך טיול מאורגן לאירופה

  57. תביעה בנזקים אשר נגרמו לרכוש במהלך שיפוץ דירה

  58. האם חובה לעבור טיפול רפואי מכוח חובת הקטנת הנזק

  59. פיצוי על נזק כספי עקב הפסקת עבודה בגלל צו בטיחות

  60. כתוצאה מהתקנת צינור המזגן באופן לקוי, נגרם נזק בדירה

  61. בעת שהרכב אותת לפנות בכניסה לישוב התנגש בו מאחור וגרם לו נזק חמור

  62. למרות שלא תיקן את הרכב, ביהמ"ש קיבל תביעה לסכום המע"מ בגין הנזק הישיר

  63. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון