מותב קטוע בבית הדין לעבודה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מותב קטוע בבית הדין לעבודה:

נוכח פטירת נציג הציבור שישב במותב ולפני כתיבת פסק הדין, פנה בית הדין לצדדים לקבל הסכמתם למתן פסק דין במותב בו יכהן נציג ציבור אחר, שיחליף את נציג הציבור המנוח, שיקרא את כל חומר הראיות והמסמכים ושעל סמכם יינתן פסק הדין על ידי אב בית הדין, נציג הציבור שישב בדין ונציג הציבור החדש.
נתקיים דיון ובקשת התובע היתה כי תיק זה ישמע מתחילה בפני הרכב חדש של בית הדין, כולל החלפת אב בית הדין ונציג הציבור שישב בדין.
הנתבע התנגד לבקשה זו.

השתלשלות העניינים


תיק זה התנהל על פי כתב תביעה שהוגש לפני למעלה משלוש שנים וחצי, ביום 3.1.06, ובו נתבעו זכויות שונות בעקבות טענת התובע כי בינו לבין הנתבע התקיימו יחסי עובד מעביד.




בתיק זה התקיימו שלוש ישיבות הוכחות ארוכות ובהן נחקרו ארבעה עדים בנוסף לחקירת התובע והנתבע אשר נחקרו ממושכות. בנוסף, הוגשו מסמכים וראיות רבות ואף הוגשו תצהירים משלימים מטעם הצדדים.




ביום 5.5.09 ניתנה החלטת בית הדין ולפיה מאחר ובבוא בית הדין לכתוב את פסק הדין התברר כי נציג הציבור מר סלומון ז"ל נפטר, על הצדדים להודיע האם ניתנת הסכמתם כי נציג ציבור אחר יקרא את התיק ואת כל החומר המצוי בו ופסק הדין יינתן במותב בו ישבו אב בית הדין, נציג הציבור שהיה נוכח בדיונים וכן נציג ציבור במקום מר סלומון ז"ל.




הנתבעת ביום 7.5.09 הגישה הודעתה ולפיה נותנת הסכמתה לשיתופו של נציג ציבור אחר וכי הינה מתנגדת נחרצות להעברת התיק למותב אחר אשר לא נכח בדיונים.

ביום 15.5.09 ניתנה תגובת התובע ולפיה החליט לקיים את הדיון מחדש בפני מותב אחר.



לנוכח הודעת הצדדים בעניין זה, התקיים דיון ביום 25.5.09.


טענות הצדדים


התובע טוען כי שמיעה של קבוצת העדים בתיק מחייבת שיהא לא רק נציג ציבור חדש אלא הרכב חדש ומלא של בית הדין שישמע תיק זה מתחילתו. כמו כן, על פי ההלכה, במידה והוגשו ראיות והתקיימו דיונים ונציג ציבור נכח לפחות בדיון אחד, זוהי סיטואציה שבה יש צורך ששלושה חברי מותב יחתמו על פסק הדין.




הנתבע טוען כי על פי סעיף 33 לחוק בתי הדין לעבודה, יש לנהוג בדרך הטובה ביותר לעשיית צדק. לטענתו, אם ייערך המשפט מחדש, לא יעשה משפט צדק מאחר וגורם ההפתעה בחקירת הצדדים אינו קיים, גרסאות הצדיים נחשפו והתובע ועדיו ינסו לשפר את גרסאותיהם.


הכרעת הדין

המסגרת הנורמטיבית


בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 ובתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, לא נקבעה הוראה דיונית לעניין המשכת הדיון לאחר פטירת חבר המותב של בית הדין או כאשר נמנע ממנו לסיים את הדיון.

בית הדין הארצי עסק בעניין זה בפסק דין דב"ע נז/ 3-186 משה גורן נ' דרור צעירי ז"ל, פד"ע לג, תשנ"ט-תש"ס 1999 (להלן: "פרשת גורן") וערך אבחנה בין מותב חסר לבין "מותב קטוע". סגן הנשיא י. אליאסוף קבע בעניין זה כדלקמן:
"17. כפי שצוין בפיסקה 7 לעיל, לא נקבעו הוראות דיוניות בנושא זה בחוק בית הדין לעבודה ובתקנות סדרי הדין על-פיו. עם זאת, יש להבחין בין מצב שבו הרכב מותב בית-הדין הוא שלם, אך חבר מותב של בית-הדין נעדר מדיון מסוים (דהיינו – המותב הוא "מותב חסר"), לבין מצב שבו נמנע או נבצר מחבר המותב של בית-הדין לסיים את הדיון, והרכב מותב בית-הדין נעשה בלתי שלם (דהיינו – המותב הוא "מותב קטוע").
לגבי "מותב חסר" של בית-דין אזורי לעבודה, נקודת המוצא היא שאין לקיים בו דיון, כאשר אב בית-הדין אינו משתתף בדיון. לעומת זאת, כאשר נציג ציבור נעדר מדיון מסוים, נקבעה הוראה מפורשת בסעיף 22(א) לחוק בית הדין לעבודה, לפיה "נציג ציבור שהוזמן ולא בא רשאי בית הדין, מנימוקים שיירשמו, לקיים את הדיון ללא השתתפותו...". בנוסף לכך, על-פי הסעיף האמור רשאי בית-הדין "...בשים לב לשלב שבו נמצא הדיון, להורות על הפסקת השתתפותו של אותו נציג ציבור באותו הליך ולקבוע כי יש להמשיך את ההליך עם נציג ציבור אחר" (ראה בנושא זה דב"ע נא2-8/ אגסי – מדינת ישראל, בעמ' 287 מול האותיות ג-ד; השווה לעניין "מותב חסר" את ההוראה שבסעיף 16 לחוק בתי דין מינהליים, תשנ"ב1992- – ראה בג"ץ 1843/93 פנחסי נ' כנסת ישראל ואח', בעמ' 711).
לעומת זאת, המחוקק לא קבע בחוק בית הדין לעבודה הוראה בעניין המשך הדיון בהליך אזרחי המתנהל לפניו, כאשר מותב בית-הדין נעשה "מותב קטוע".
18. בסעיף 20 לחוק הפרשנות, תשמ"א1981- (לפני כן, בסעיף 37 לפקודת הפרשנות) נקבע כי "פעולה שהוטלה על מספר בני אדם כשרה אם נעשתה בידי רובם". הוראה זו אינה חלה על ערכאה שיפוטית אשר תפקידה "מחייב את השתתפות כל חבריה במהלך עבודתה מראשיתה ועד סופה" (בג"ץ 94/74 עירית ראשון-לציון נ' שר הפנים ואח' [4], בעמ' 714; ראה גם ע"א 6821/93, רע"א 1908/94, 3363 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי ואח' [5], בעמ' 535, מול האות ה; י' זמיר הסמכות המינהלית [17], בעמ' 298, ה"ש 14).
משנקבע בסעיף 18(א) לחוק בית הדין לעבודה כי "בית-דין אזורי ידון בשלושה, שהם השופט – והוא יהיה אב בית-הדין – ושני נציגי-ציבור...", הרי שדיון וכן מתן פסק-דין בהרכב חסר על-ידי "מותב קטוע" הינו חריגה מסמכות של בית-הדין (השווה לסעיף 8(ה) לחוק הדיינים, תשט"ו-1955 ולתקנה ד' לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל, תשנ"ג (ילקוט הפרסומים תשנ"ג, עמ' 2299), אשר גם בהם נקבע כי בית-דין רבני אזורי ידון בהרכב של שלושה דיינים – ראה בג"ץ 3520/95 צוברה נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים ואח' [6], בעמ' 53 מול האותיות ו-ז; א' שוחטמן סדר הדין לאור מקורות המשפט העברי, תקנות הדין ופסיקת בתי הדין הרבניים בישראל [18], בעמ' 28-18; לעומת זאת, בסעיף 8 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, תשכ"ג1962- נקבע כי בית-הדין "ידון בשלושה", אך הוא רשאי למלא תפקידו גם אם מספר חבריו פחות משלושה – ראה בג"ץ 364/85 פח'ר אלדין נ' בית הדין הדרוזי לערעורים ואח' [7], בעמ' 702).



בית הדין עמד על כך כי על-מנת ש"מותב קטוע" בערכאה דיונית יוכל להמשיך בדיון שהחל לפניו, נדרשת הוראה מפורשת בחוק, דוגמת הוראות חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955 וחוק בתי דין מינהליים, תשנ"ב-1992. בהמשך פסק הדין עמד כבוד השופט אליאסוף על המצב הנורמטיבי בבתי הדין לעבודה:

"20. כאמור לעיל, בחוק בית הדין לעבודה ובתקנות סדרי הדין לפיו, לא קבע המחוקק הוראה מפורשת לעניין "מותב קטוע" של בית דין אזורי. עם זאת, בסעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה נקבע כדלקמן:
"33. בכל ענין של סדר-דין שאין עליו הוראה אחרת בחוק זה או בתקנות לפיו, ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק".
בקשר לכך, בדב"ע לא0-8/ נגר – המוסד לביטוח לאומי [8], בעמ' 97, נפסק בעניין יישומו של סעיף 33 הנ"ל, כדלקמן:
"בצידו של חופש פרוצידורלי זה קיים הסייג שאל לו לבית הדין לפגוע בעקרונות המחייבים כל הליך שיפוטי.
מהאמור אין ללמוד שבית-דין לעבודה אינו רשאי, בין מיזמתו הוא, ובין על-פי בקשת צד, להזדקק לכלי עזר של סדרי דין הנהוגים בבית-משפט מחוזי או בכל בית-משפט אחר. היפוכו של דבר, טוב יעשה בית-דין לעבודה אם יתן דעתו לכל אלה, ויבור את המתאים להליך".
21. מאחר ועניין המשך הדיון בפני מותב בית-דין אזורי שנעשה "מותב קטוע", הוא עניין של "סדר דין", נתונה לבית-הדין לעבודה סמכות לפעול בנושא זה על-פי סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969.



כבוד השופט אליאסוף המשיך ופירט בפסק דינו, את הכלל בדבר "מותב קטוע":

"כיצד יש לנהוג בהליך ב"מותב קטוע" בבית הדין לעבודה?
24. לאור ההלכות האמורות והמצב המשפטי בנושא זה, מן הראוי לקבוע את הכלל וההנחיה שעל-פיהם יש לנהוג בבית-הדין לעבודה בהליך אזרחי שהמותב בו נעשה "מותב קטוע", כאשר נמנע או נבצר מחבר המותב (שופט או נציג ציבור) להמשיך או לסיים את הדיון, מחמת סיום הכהונה, פסילה, מחלה ממושכת או פטירה.
25. הקו המאפיין בהסדרים החקיקתיים לגבי "מותב קטוע" (ראה פיסקה 19 לעיל), הוא כי ניתן למנות חבר מותב אחר בערכאה השיפוטית במקום חבר המותב שנמנע או שנבצר ממנו להמשיך או לסיים את הדיון. במקרה כזה ניתנת הרשות לשמוע את ההליך מתחילתו ולשמוע מחדש את הראיות, או להמשיך בדיון מהשלב שהופסק מבלי לשמוע מחדש את הראיות.
מן הראוי שקו מאפיין זה יחול גם בבית-הדין לעבודה בהליך אזרחי שהמותב בו נעשה "מותב קטוע", וזאת גם על-פי היקש מן המצב על-פי תקנה 177 לתקנות סדר הדין האזרחי (השווה לע"א 270/86 רגובי ואח' נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית לישראל בע"מ, בעמ' 488, מול האות א).
26. פירוש הדבר הוא כדלקמן:
(א) ב"מותב קטוע" יש למנות חבר אחר במותב במקום חבר המותב שנמנע או שנבצר ממנו להמשיך או לסיים את הדיון. המינוי של החבר האחר במותב ייעשה על-פי סעיף 19 לחוק בית הדין לעבודה;
(ב) באשר להמשך הדיון לפני המותב, על המותב בהרכבו החדש לתת תחילה לצדדים להליך הזדמנות להשמיע טענותיהם בנושא זה. ככל שניתן, יש לפעול כדי להגיע להסכמה בין בעלי-הדין בדבר דרך המשך הדיון בהליך;
(ג) המותב כולו בהרכבו החדש יחליט בהחלטה מנומקת אם יש לשמוע את ההליך מתחילתו ולשמוע מחדש את הראיות, כולן או חלקן, או להמשיך בדיון מהשלב שהופסק מבלי לשמוע מחדש את הראיות.
במתן ההחלטה בעניין זה יש להביא בחשבון, בין השאר, גורמים אלה: אופיו של ההליך ואופי השאלות העומדות לבירור ומורכבותן; הסוג העיקרי של הראיות שהוגשו בהליך (מסמכים בכתב, תצהירים או עדויות); השלב שבו נמצא ההליך ומידת חומר הראיות שכבר הוגש; יעילות הדיון; השאלה אם החבר החדש של המותב יוכל להשתתף בקביעת מימצאים עובדתיים על-פי עדויות שנשמעו שלא בפניו ושלא הייתה לו הזדמנות להתרשם מהן; האיזון הנדרש והצודק בין גישות הצדדים להליך;
(ד) בעניין זה, ייתכן שתהיה נדרשת חריגה מההנחיות והכללים שבדב"ע נו2-2/, 9-109 הנ"ל, בכך שהחבר החדש של המותב אשר לא השתתף בדיון שבו הושמעו ראיות, ייקח בכל זאת חלק בהכרעה ובמתן פסק-הדין."

מן הכלל אל הפרט


על פי האמור בפרשת גורן והמבחנים שקבע כב' הש' אליאסוף, ניתן למנות חבר מותב אחר במקום נציג הציבור שנפטר. סבורים אנו כי גם במקרה זה, אין מקום לקביעת מותב חדש כששני חברי מותב, לרבות אב בית הדין, שמעו את ההליך, ראו והתרשמו מהעדים ומהראיות שהוצגו בפנינו ולכן אין לקבל את הבקשה. יתר על כן, בקשת המבקש לשמיעת התיק בפני הרכב חדש שימונה, מטילה דופי במותב, דופי שאין לו כל בסיס ולא עוגן בעילה או הסבר כלשהו.




ב"כ התובע הציג בפנינו את פסק דין דיון (ארצי) נו/ 2-2 לוג'יק בע"מ נ' אהרון וולדשטיין, כט (1) 560 ובו לטענתו, אם הוגשו ראיות והתקיימו דיונים ונציגי הציבור נכחו לפחות בדיון אחד, זוהי סיטואציה בה יש צורך במותב של שלושה שיחתום על פסק הדין. סבורים אנו כי אין להקיש מפסק דין זה על ענייננו מאחר ושם דובר בנציג ציבור שהוזמן כדין ולא הופיע, דהיינו המדובר במותב חסר ואין המדובר במותב קטוע כמו במקרה שלפנינו. התובע הציג בפנינו גם את פסק דין בג"צ 4057/00 ישקר בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נה(3), 734. אולם אין פסק הדין רלבנטי לענייננו מאחר ומדובר במקרה בו ניתן פסק דין במותב קטוע למרות שלא התקבלה כל תגובה מטעם הצדדים לכך ואילו בענייננו לא ניתן עדיין פסק הדין ולכן אין להקיש מפסקי דין אלו על המקרה שלפנינו.


סוף דבר


הבקשה למנות מותב חדש, נדחית. נציג ציבור חדש ימונה במקומו של נציג הציבור שנפטר, על פי סעיף 19 לחוק בית הדין.




לאחר ההחלטה על מינוי המותב החדש, תתקבל ההחלטה בדבר בקשת התובע לשמיעת ההליך מראשיתו.




הוצאות בגין בקשה זו ישקלו בסיום ההליך.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הרכב בית הדין לעבודה

  2. דיני עבודה משתתף חופשי

  3. כימות תביעה בדיני עבודה

  4. המבחן המעורב דיני עבודה

  5. סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה

  6. מותב קטוע בבית הדין לעבודה

  7. מקום שיפוט בית הדין לעבודה

  8. תיקון 43 לחוק בית הדין לעבודה

  9. הגשה בפקס לבית הדין לעבודה

  10. סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה

  11. מחיקת תביעה בבית הדין לעבודה

  12. שיקולי המדיניות של בית הדין לעבודה

  13. צירוף נתבעים בית הדין לעבודה

  14. דיני עבודה בעיר אילת

  15. סעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה

  16. סעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה

  17. בקשה להפרדת דיון בבית הדין לעבודה

  18. הבעת עמדה של דיין בבית דין לעבודה

  19. תביעה חסרת סיכוי בבית הדין לעבודה

  20. בקשת שחרור מייצוג בבית הדין לעבודה

  21. תקנה 43 (א) לתקנות בית הדין לעבודה

  22. תביעה על סכום נמוך בבית הדין לעבודה

  23. תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה

  24. תביעה על סכום נמוך לבית הדין לעבודה

  25. דחייה מוחלטת של תביעה בבית דין לעבודה

  26. איחור בהגשת כתב הגנה בבית דין לעבודה

  27. בקשה לקבלת כרטיס DVR בבית הדין לעבודה

  28. מילה נגד מילה בתביעה בבית הדין לעבודה

  29. תביעה של מנהל חשבונות בבית דין לעבודה

  30. מכתב התראה דיני עבודה - חילופי מעבידים

  31. תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה - סדרי דין

  32. טענת מרמה והפרת אמונים בבית הדין לעבודה

  33. סעיפי חוק בכתב התביעה בבית הדין לעבודה

  34. הגשת טופס תביעה בבית הדין לעבודה ע''י עו''ד

  35. תביעה לפי סעיף 24(א) (2) לחוק בית הדין לעבודה

  36. התערבות בית הדין לעבודה בהחלטת נציב שירות המדינה

  37. תקנה 191 לתקנות סדר הדין האזרחי אומצה בבתי הדין לעבודה

  38. האם אפשר לתקן "חישוב של רכיב תביעה" בבין הדין לעבודה ?

  39. הפרת צו בית הדין לעבודה: אי ניהול מו"מ עם נציגות העובדים

  40. תקנה 125 - לבית הדין לעבודה סמכות להאריך מועדים שנקבעו בחיקוק

  41. בית הדין לעבודה רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים או לגילוי ועיון במסמכים

  42. תקנה 467 סד"א חלה בבית הדין לעבודה מכח תקנה 129(2) לתקנות בית הדין לעבודה

  43. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון