נוהל תאגידים עובדים זרים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נוהל תאגידים עובדים זרים:

עתירה מנהלית בה התבקש בית המשפט להורות למשיבים לפרסם את קריטריונים לפיהם הם פועלים בעת השמתם של עובדים הנמצאים במשמורת. כן התבקש שחרורו של העותר ממשמורת והשמתו בתאגיד כ.א.ז עובדים בע"מ או בכל תאגיד מורשה אחר.

רקע

1. בתאריך 13.7.07 הגיע לישראל העותר, נתין סין, באמצעות תאגיד "דור עמל בע"מ" ובאשרת עבודה ב/1 לענף הבניין. בחלוף מספר חודשים עבר העותר לתאגיד "און הבונה – שירותים בע"מ" ועבד באתרי בנייה שונים עד לחודש אוגוסט 2008 עת פוטר מעבודתו, לדבריו (לטענת המשיבים, כפי שיובהר עוד להלן, העותר נטש את מעסיקו).

2. בעתירה הוסיף העותר כי לאחר פיטוריו לא קפא על שמריו, ופנה למספר תאגידים על מנת להסדיר מעמדו, אלא שלא צלחה דרכו.

3. בתאריך 27.1.09 נעצר העותר והוצאו נגדו צווי הרחקה ומשמורת. ביום המחרת, 28.1.09, הביע תאגיד כ.א.ז עובדים זרים בע"מ (להלן: "תאגיד כ.א.ז") נכונות להעסיקו ולהסדיר מעמדו כדין (ראו מכתב תאגיד כ.א.ז מיום 28.1.09, נספח ג' לעתירה).

4. בית הדין לביקורת משמורת שלפניו הובא העותר השתכנע כי שהייתו הבלתי חוקית של העותר יסודה בטעות או בתקלה שבתום לב. על כן, וחרף עדכונו של נוהל "שמים סגורים" החל מיום 1.1.09 לפיו אינו חל על עובדים בענף הבניין (כך שאין למלא מכסות פנויות באמצעות עובדי בניין זרים שכבר נמצאים בארץ, לרבות אלו שנמצאים במשמורת), ביקש בית הדין את עמדתו של המשיב 1 (להלן: "משרד הפנים") להשמתו של העותר בתאגיד מורשה אחר בענף הבניין המעוניין בשירותיו (ראו החלטת בית הדין לביקורת משמורת מיום 26.1.09, נספח ד' לתגובת המשיב).

משסרב משרד הפנים להסדיר את מעמדו של העותר מהטעם שאין תחולה לנוהל "שמים סגורים" וכי העותר "אינו עונה על הקריטריונים", בית הדין ביקר את טעמיו - אך סופו שאישר בהחלטתו את צו המשמורת ללא שינוי (ראו החלטת בית הדין לביקורת משמורת מיום 26.1.09, נספח ה' לתגובת המשיב).

5. בעתירתו מקשה העותר – אם נוהל שמים סגורים בוטל ביחס לעובדים בענף הבניין מחד, והמשיבים לא פרסמו נהלים וקריטריונים חדשים לשחרור עובדי בניין ממשמורת מאידך, הכיצד קיימת בין כותלי הכלא רשימה להשמת עובדים ומהם אותם נהלים וקריטריונים חדשים לשחרור עובדי בניין ממשמורת ? ומטעמנו נוסיף, ומה באשר לעובדים אשר שוהים בישראל פרק זמן קצר יחסית ולא הצליחו להסדיר מעמדם בתוך פרק זמן נקוב ?

זאת ועוד, החלטות ממשלה, חוקי היסוד, פסיקה של בית המשפט העליון ובית משפט זה, מדיניותו המוצהרת של המשיב והשכל הישר– כל אלה תומכים בניודם של עובדים השוהים בישראל אפילו הם ללא היתר, כאפשרות עדיפה על פני הבאת עובדים חדשים מחוצה לה. העותר מדגיש כי שילם ממון רב במולדתו, 22,000$ אותם נטל בהלוואה בריבית גבוהה, כשהוא מותיר שם משפחה הנסמכת על פרנסתו כאן. הוא נמצא בישראל תקופה קצרה בלבד, פיטוריו היו שלא באשמתו, הוא פעל ככל יכולתו להסדרת מעמדו וזהו מעצרו הראשון. לטענתו, לא שקל המשיב את כל השיקולים הללו והחלטתו איננה סבירה. זאת ועוד, החלטת המשיבים תורמת להגברת כוחם של קבלני כוח האדם ומאפשרת להם להביא, באמתלת היתרי ההעסקה שברשותם, עובדים חדשים ממנו גובים עמלה גבוהה וזונחים את מחויבותם כלפי אלה שהנמצאים בארץ ולא מיצו את תקופת העבודה המאושרת.

לפיכך מתבקש בית המשפט להורות למשיבים לפרסם, עם ביטולו של נוהל "שמים סגורים", את קריטריונים שלפיהם הם פועלים בעת ניוד והשמת עובדים המצויים במשמורת. כן מתבקש בית המשפט להורות על שחרורו של העותר ועל הסדרת מעמדו בתאגיד מורשה.

6. לטענת המשיבים על פי דיווחו של המעסיק (און הבונה שירותים בע"מ), העותר הוא שנטש את מקום עבודתו בתאריך 17.7.08. אילו ביקש העותר להסדיר מעמדו לאחר שפוטר לטענתו, חזקה עליו שידע כיצד לעשות כן משום שבראשית שנת 2008 כבר ביצע מעבר אחד מתאגיד לתאגיד. למן המועד בו הפסיק העותר לעבוד בבניין עסק הוא בעבודות ניקיון, כך על פי דבריו לפני הממונה על ביקורת הגבולות (ראו פרוטוקול שמיעת טענות שוהים בלתי חוקיים מיום 27.1.09, נספח א' לתגובה).

עוד מצאו המשיבים לבאר בתגובתם את הרקע לנהלים השונים בעניין עובדי בניין ותאגידי כוח אדם; כך, בהתאם ל"נוהל העסקת עובדים זרים בענף הבניין על ידי קבלני כוח אדם" (להלן: "נוהל תאגידים") עובד שעזב את מעסיקו צריך להסדיר מעמדו בתוך 30 ימים מהיום שבו עזב. נוהל זה עודכן בחודש אוקטובר 2008, כך שעובד יוכל להסדיר מעמדו אם פנה בתוך 60 ימים מהיום שדווח על הפסקת עבודתו. אך זאת רק במקרים בהם קיימת ראשית ראיה כי האיחור ברישום נבע ממחדל של התאגיד שהעסיקו בפועל. אפשרות זו ניתנה לעובד פעם אחת בלבד, ובכפוף לכך שיגיע לראיון אצל הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד התמ"ת לצורך רענון נהלים וקבלת "זכותון" בשפתו. אם חלפו 60 ימים ורישומו של העובד לא הוסדר אצל תאגיד מורשה אחר, עליו לעזוב את ישראל (סעיף 7 לנוהל המעודכן). סעיף 8 לנוהל המעודכן קובע חריג לשיקול דעתו של ראש רשות האוכלוסין במקום שבו הוכח כי העובד הועסק בפועל בתקופת 60 הימים אצל תאגיד וזה לא דיווח עליו (ראו חוזר מנהל אגף 22/08 מיום 12.10.08, נספח ז' לתגובה, להלן: "הנוהל המעודכן" או "נוהל 22/08").

בתאריך 14.12.08 הופץ חוזר מנהל אגף מספר 30/08 העוסק ב"הארכת רישיון והיתרים לשם העסקת עובדים זרים בענף הבניין על ידי תאגידי כוח אדם לשנת 2009". חוזר זה הופץ בעקבות החלטת ממשלה מס' 446 לצמצם את מכסות העובדים הזרים בישראל בענף הבניין. החוזר קבע כי אין לאפשר לתאגידים חדשים להגיש בקשות לרישיונות והיתרים בענף הבניין בשנת 2009. כן הנחה את אופן העסקת העובדים בתקופת התפר שבין 2008 לבין 2009 בעת ההתארגנות להנפקת היתרים חדשים. חוזר 30/08 אפשר את רישומם של עובדים אשר לא עבדו בסוף שנת 2008 באמצעות הגשתה של "מנת עובדים פנויים לשנת 2009" על ידי התאגידים במחצית הראשונה של חודש ינואר 2009. באופן עקרוני, כך נקבע, יאושרו להעסקה רק עובדים פנויים שטרם חלפו 60 ימים מיום עזיבתם את התאגיד האחרון בו היו רשומים, אולם לפנים משורת הדין יאושרו לרישום עובדים שהיום האחרון להעסקתם היה 25.10.08 ואילך (להלן: "חוזר 30/08", נספח ח' לתגובה).

עוד פורסם בתאריך 29.12.08 חוזר 34/08 הכולל הוראת שעה לפיה פנייה להסדרת מעמד של עובד בניין בתאגיד מורשה שתתקבל עד לתאריך 31.12.08, גם אם העובד אינו עומד בנוהל תאגידים ובנוהל המעודכן (22/08) - תאושר (להלן: "חוזר 34/08" ראו נוהל 34/08 מיום 29.12.08, נספח י' לתגובה).

ההחלטות והנהלים השונים הינם בין היתר על רקע, כאמור, החלטת ממשלה מס' 446 מחודש ספטמבר 2006 אשר קבעה שמכסת העובדים הזרים בענף הבניין עד חודש אוקטובר 2009 תעמוד על 6,000 ומשנת 2010 לא יהיו עובדים זרים בענף הבניין, אלא כמומחים. מאחר שמספר העובדים הזרים בענף הבניין בישראל היה גבוה יותר, נדרשו עובדים זרים לצאת מישראל על מנת לעמוד בהחלטת הממשלה. משום כך, ועקב ביקורתו של בית המשפט על העדר אחידות בין נוהל שמים סגורים ונוהל תאגידים, הוחלט על ביטול נוהל שמים סגורים ביחס לעובדי הבניין, והחלתו של נוהל התאגידים והנוהל המעודכן בלבד בעניינם. מכאן, שרק מי שעומד בנוהל לתאגידים על עדכונו האחרון יוסדר רישומו אצל תאגיד כוח אדם, ועובד שלא יעמוד בתנאי הנוהל המעודכן, יורחק (ראו גם החלטת ראש רשות מנהל האוכלוסין מיום 30.12.08 בעניין הערכות לשנת 2009 בנושא עובדים זרים בענף הבניין, נספח ט' לתגובה).

מכל המקובץ עולה, כך לטענת המשיבים, כי לעובד זר בתחום הבניין ניתנו מספר הזדמנויות להסדיר את מעמדו. בהתאם לנוהל המעודכן ניתנו לו 60 ימים להסדיר מעמד. זוהי תקופה סבירה בהתחשב בכמות התאגידים המורשים (למעלה מ – 80) ובעובדה שהם מחזיקים היתרים עודפים. בנוסף, חוזר 30/08 אפשר במחצית הראשונה של חודש ינואר 2009 לרשום בתאגיד עובד שתאריך העסקתו האחרון היה 25.10.08. חוזר 34/08 אפשר לכל עובד להסדיר מעמדו בתאגיד ללא קשר למועד עזיבתו את המעסיק ובלבד שהבקשה תגיע עד ליום 31.12.08.

טוענים המשיבים כי קביעת קו הגבול אשר מעבר לו לא ניתן להסדיר מעמד של עובד זר הינו הכרחי, ונועד ליצור תמריץ לעובד הזר להסדיר מעמדו, שאם לא כן יורחק מישראל. עם זאת, במקרים חריגים בהם הוכיח העובד הזר כי עבד אצל תאגיד שלא דיווח עליו, התיק עובר לחקירה.

לנסיבות הספציפיות של המקרה שלפנינו, אין כל פניה מצד תאגיד כלשהוא אשר קדמה למעצרו של העותר (27.1.09), ואין כל הצדקה להפלותו אל מול עובדים אחרים. ששה חודשים מאז עזב העותר את עבודתו ועד למעצרו לא היה העותר מועסק באמצעות תאגיד קרי, עבר פרק זמן של למעלה מ – 60 ימים מהמועד שבו הפסיק לעבוד בתאגיד און הבונה שירותים בע"מ. נכונותו של תאגיד כ.א.ז לקלוט כעת את העותר, לאחר חודשים רבים בהם הפסיק העותר לעבוד כדין, אין בה כדי להועיל שכן הוא אינו עונה על הדרישות המאפשרות השמתו מחדש של עובד זר בתחום הבניין. דברי העותר כי פנה למספר תאגידים להשמתו איננה נתמכת במסמך כלשהו.

עמדת המשיבים, לסברתם, תואמת את הנהלים וההוראות דלעיל והיא סבירה ונועדה למנוע מצב בו העובד הזר יפסיק מסיבה כלשהיא את העסקתו הסדורה ויעבוד באופן בלתי חוקי מתוך ציפייה כי כשייתפס יוכל להסדיר העסקתו. סירובם לבקשת העותר מוצדקת גם נוכח היעד שהציבה הממשלה לגבי צמצום מכסת העובדים הזרים בענף הבניין בשנת 2009. מתן ארכה לעותר תוביל להפלייתו האסורה ביחס לעובדים אחרים שלא ניתנה להם ארכה להסדרת מעמד.

7. טרם אדרש להכרעתי, אציין כי לאחר הגשת העתירה הורה בית הדין לביקורת משמורת על שחרורו של העותר בתנאים (ראו החלטת בית הדין מיום 9.2.09, נספח להודעת העותר מיום 22.2.08).

דיון

8. המשיבים טרחו וביארו את הנהלים השונים החלים על תאגידי כוח אדם ועל עובדים זרים בתחום הבניין המבקשים להסדיר מעמדם בישראל. בתוך כך חזרו ועמדו על החלטת הממשלה שעיקרה הפחתת מכסת העובדים הזרים בתחום הבניין באופן הדרגתי עד למכסת אפס בשנת 2010, למעט חריגים - מומחים. כן הוסיפו כי נוהל שמים סגורים שאפשר בעבר השמתם של עובדי בניין שהם שוהים בלתי חוקיים כאפשרות עדיפה על הבאת עובדים חדשים מחוץ לישראל, בוטל ותחתיו באים רק נוהל תאגידים על עדכונו והחוזרים השונים המפורטים לעיל.

עם זאת, העותר טוען כי קיימת רשימה, בין כותלי הכלא, באמצעותה נערכת השמה של עובדי בניין המצויים במשמורת, אך הקריטריונים להיכלל בה אינם ידועים ואינם מפורטים. העותר מבקש לקדם השמתו מחדש תחת גירושו מישראל בנסיבות בהן הגיע לישראל לאחר תשלום ממון רב, עבד כאן זמן קצר יחסית, לא הצליח למצוא עבודה לאחר שפוטר וזהו לו מעצרו הראשון. את ידיו העובדות מחליפות ידיים עובדות זרות אחרות, חדשות, הממשיכות להגיע לישראל באמצעות תאגידי כוח האדם.

9. הבאתם של עובדים זרים לישראל, בשיטה הקיימת, נותנת תמריצים שליליים לתאגידי כוח האדם למצוא פתרונות לעובדי זרים שכבר נמצאים בישראל ואינם עובדים, ואין נפקא מינה אם פוטרו או עזבו מרצונם את מעסיקיהם. תאגיד כוח אדם מקבל תשלום גבוה מהעובד הזר עבור הסדרת האשרה, אך לאחר בואו של העובד לישראל והשמתו אצל מעביד אין לו – לתאגיד כוח האדם שהביאו ובודאי שלא לתאגיד כוח אדם אחר – כל מחויבות לדאוג להמשך העסקתו אם זה נפלט ממעגל העבודה. העובדים הזרים שהגיעו לישראל על מנת לשפר את מעמדם הכלכלי בארץ מוצאם מוצאים עצמם מחוסרי עבודה, מחד וחבים דמים רבים במולדתם, מאידך. הנטל למצוא עבודה מוטל לפתחו של העובד הזר. איה יפנה למציאת תעסוקה חלופית ? ברי, כי משרד הפנים אינו משמש לשכת תעסוקה לזרים. לעובד עצמו אין נגישות למידע המתפרסם ברשת האינטרנט או בעיתונות המקומית בהעדר אמצעים ושליטה דלה, אם בכלל, בשפה. נותרו תאגידי כוח האדם, שבהערת אגב גם איתורם אינו בהכרח מלאכה פשוטה לזר. מכל מקום, אכן, על פי נוהל תאגידים על עדכונו, עובד שאינו מועסק צריך להירשם במת"ש (מדור תשלומים ביחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התעשייה, המסחר והעבודה), מיוזמתו או באמצעות תאגיד כוח אדם בתוך פרק זמן קצוב. בשנת 2009 הוגבלו ההיתרים להעסקת עובדים זרים לתאגידים שבידיהם היתרים לשנת 2008. רק אלו יוכלו לבקש להמשיך ולפעול כקבלני כוח אדם לעובדים זרים בענף הבניין (עד 700 היתרים לתאגיד) גם בשנה האחרונה, שנת 2009. לתאגידים חדשים לא ניתנה אפשרות להגיש בקשות להיתרים. אלא שאין לתאגידי כוח האדם כל אינטרס לרשום בקרב שורותיהם "כפנויים" את העובדים הנמצאים כבר בישראל ומטבע הדברים הם מעדיפים שמכסת ההיתרים שלהם תתמלא על ידי עובד חדש שישלם מחיר מלא עבור הסדרת מעמדו או לקבל תשלום נוסף מהעובד הזר הנמצא בישראל בגין שירות השמתו מחדש (בהערת אגב אעיר כי בתחום הסיעוד החלו השנה המשיבים להנהיג שיטת העסקה חדשה, באמצעות לשכות פרטיות, שלהן גם חובה לאתר עבור עובד מקום עבודה חלופי ללא תשלום מצד העובד). עד שיצליח העובד הזר לעשות כן, עליו להמשיך ולהחזיר את ההלוואה שנטל לצורך הגעתו לישראל, לכלכל את משפחתו שנותרה במולדתו ואף לכלכל את עצמו כאן. הדברים גלויים וברורים, ובזמן שהעובד הזר מנסה לתור לו אחר מקום עבודה חדש בכוחותיו הדלים – כשלתאגידי כוח אדם אין אינטרס לרושמו - הוא נאלץ לעבוד לפרנסתו בעבודות ניקיון או בכל עבודה מזדמנת אחרת שאיננה כרוכה בדיווח, תיעוד, רישיונות, היתרים והעסקה מסודרת.

10. לאור החלטת הממשלה וביקורת בתי המשפט, ביקשו המשיבים לעשות "סדר" בנהלים השונים. אלא שגם הסדר הזה כרוך בביטול נוהל אחד על עובדי הבניין (שמים סגורים), עדכונו של נוהל אחר (נוהל תאגידים), הוצאת חוזרים נוספים לחברות כוח האדם וכיו"ב.

לאנדרלמוסיה של נהלים וחוזרים אלו, שאף בית המשפט התקשה למצוא בו ידיו ורגליו, נקלע העותר. הנוהל המעודכן המתיר לעובד פרק זמן של 60 ימים להסדיר מעמדו לא חל עליו שכן מזה חצי שנה הסתובב הוא ברחבי הארץ ללא עבודה ורישום מסודר. כן לא חל עליו חוזר 30/08 משום שהיום האחרון להעסקתו היה לפני התאריך הקובע, 25.10.08. מזורו היחיד של העותר עשוי היה להיות בחוזר 38/40 מיום 29.12.08, שאישר שכל פניה של עובד להסדרת מעמדו בתאגיד מורשה גם אם העובד אינו עומד בנוהל תאגידים על עדכונו, תאושר ובלבד שתתקבל עד ליום 31.12.08.

אך חוזר זה, יש להדגיש, מופנה לתאגידים בעלי רישיון והיתרים והוא פותח חלון הזדמנויות בן שלושה ימים בלבד. ספק רב אם מידע זה הובא לידיעת העובדים עצמם, גם לאור פרק הזמן הקצר שבו היה רלוונטי. גם משום שהחוזר מניח כי תאגידי כוח האדם נוהגים לרשום עובדים הנמצאים בישראל המבקשים תעסוקה. אך יכול ויהיו כאלה שלא יעשו כן, והדברים באים לידי ביטוי בעתירות הבאות לפנינו חדשות לבקרים. ביסודה של הסדרת מעמד של עובד כזה עומד הניגוד לאינטרס הכלכלי הישיר של התאגיד. רישום עובדים זרים שעזבו את מקום עבודתם חייב להיעשות על ידי גוף שאינו נגוע בניגוד עניינים מובנה כמו זה שלפנינו.

11. זאת ועוד; על מנת לבדוק את הנתונים המוצגים על ידי המשיבים קרי, משרד הפנים, משרד המסחר והתעשייה וכל העוסקים בהבאת עובדים זרים ביקשתי בישיבת בית המשפט מיום 15.3.09 כי יספקו נתונים באשר למספר העובדים הזרים בתחום הבניין שהובאו לישראל באמצעות חברות כוח אדם בין השנים 2007-2009, וביחס לשנת 2009 מה מספר העובדים בתחום הבניין שהגיעו ולכמה עובדים ניתן היתר להגיע במהלך השנה (ראו החלטה מיום 15.3.096).

המשיבים הודיעו כי אינם מסוגלים לספק את הנתונים בזמן שהוקצב להם (עד לישיבת בית המשפט הבאה ביום 28.4.09), ואף כי ניתנה להם ארכה, לא עשו כן עד עצם כתיבת פסק דין זה.

בהחלטתי מיום 28.4.09 הדגשתי כי אם לא יוצגו הנתונים ניתן יהיה להסיק כי אין כל שינוי בהבאת עובדים זרים לישראל, בכל התחומים, על אף החלטת הממשלה. במילים אחרות – אין המשרדים השונים מקפידים על החלטת הממשלה בדבר צמצום הבאת העובדים הזרים לישראל (ראו החלטתי מיום 28.4.09).

נכון למועד הגשת העתירה, ולאור שתיקת המשיבים אשר לא הוכיחו כי פסה העבודה במדינת ישראל ולא הובאו עובדים חדשים בענף הבניין בשנת 2009 - נותר לי אך להסיק כי זרם העובדים הזרים המגיעים לישראל המשיך על אף החלטת הממשלה.


12. לתוך המציאות המורכבת אליה נקלע העותר, מקובלת עלי גרסתו כי פוטר מעבודתו במהלך חודש אוגוסט 2008, וכי לאחר עזיבתו חיפש בכל כוחותיו ואפשרויותיו תאגיד כוח אדם אחר שיקלוט אותו לשורותיו ויספק לו עבודה, אך ללא הואיל. לציין כי גם בית הדין לביקורת משמורת התרשם מתום ליבו של העותר. טענת המשיב כי פניית העותר למספר תאגידים על מנת לחפש עבודה עובר למעצרו אינה נתמכת במסמך כלשהוא הינה בנסיבות העניין לעג לרש. טענת העותר עומדת אל מול האינטרס של התאגיד להתעלם מפניותיו. כפי שציינתי לעיל, רישומו של עובד זה אצל תאגיד ימנע הבאת עובד חדש במקומו. עוד אעיר כי נוהל תאגידים אינו חזות הכל. זהו נוהל מנחה שאינו כובל את שיקול הדעת של הרשות המוסמכת (ראו עמ' 4 לנוהל תאגידים, נספח ו לתגובה המשיבים). בנסיבות המפורטות היה מקום לאפשר לעותר להמשיך לעבוד ולמצות את תקופת העבודה המאושרת. על כן אני רואה לקבוע כי יש לראות את העותר כמי שנרשם במת"ש באמצעות תאגיד, ובהתאם לחוזר 34/08 זכאי הוא לקבל היתר עבודה.


סוף דבר


13. דין העתירה להתקבל. בתוך 60 ימים מיום מתן פסק דין זה יש לרשום את העותר בכל תאגיד כוח אדם המוכן להסדיר את מעמדו בתחום הבניין. אם העותר לא ימצא בפרק זמן זה תאגיד מתאים, ניתנת לו בזאת אורכה נוספת בת 30 ימים להסדרת מעמדו (בסך הכל 90 ימים מיום מתן פסק הדין).



14. המשיב ישא בהוצאות העותר וכן בשכר טרחת עורך דין בסכום של 25,000 ₪ בצרוף מע"מ. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מיום מתן פסק דין זה, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. השאלת עובד זר

  2. הרחקת עובד זר

  3. גירוש עובדות זרות

  4. זכויות עובדים זרים

  5. גירוש עובד זר מסין

  6. מענק לידה עובדת זרה

  7. אשרת עובד זר מומחה

  8. עזרה בתשלום - העסקת עובד זר

  9. הפקדת ערובה עובד זר

  10. עורך דין עובדים זרים

  11. העסקת עובד זר בשמירה

  12. רישיון לעובד זר מומחה

  13. גירוש עובד זר מרומניה

  14. העסקת עובד זר במשק בית

  15. תביעה של עובד זר טורקי

  16. תאונת דרכים עובד זר

  17. מתורגמן סינית לעובד זר

  18. העסקה משותפת של עובד זר

  19. העסקת עובד זר במשק חקלאי

  20. זכויות עובדת זרה סיעודית

  21. נוהל תאגידים עובדים זרים

  22. רישיון תיווך עובדים זרים

  23. משכורת ברוטו עובדים זרים

  24. העסקת עובד זר תושב שטחים

  25. עובד זר מומחה - מס הכנסה

  26. ניכוי ממשכורת של עובד זר

  27. העסקה חד פעמית של עובד זר

  28. גביית עדות עובד זר בוידאו

  29. דמי פגיעה לעובד זר מהשטחים

  30. עדות מוקדמת של עובדים זרים

  31. חיוב עובד זר להפקיד ערובה

  32. עורך דין ויזות לעובדים זרים

  33. העסקת עובד זר בבית ללא היתר

  34. בקשה להפקדת ערובה עובדת זרה

  35. תמריץ אי היעדרות לעובדים זרים

  36. ערבות לשחרור עובד זר לא חוקי

  37. החלפת מקום עבודה ע''י עובד זר

  38. שלילת רישיון תיווך עובדים זרים

  39. עובד זר לא חוקי - תאונת עבודה

  40. עתירה מנהלית נגד גירוש עובד זר

  41. תנאים להעסקת עובדים זרים בבניין

  42. הארכת אשרת שהייה עובד זר סיעודי

  43. העסקת עובדים זרים ללא חוזה בכתב

  44. זכויות עובדת זרה לא חוקית שילדה

  45. תביעה של עובד תאילנדי נגד המעסיק

  46. זיכוי מטעמי צדק העסקת עובדים זרים

  47. ביטול כתב אישום העסקת עובדים זרים

  48. אי מתן מגורים הולמים לעובדים זרים

  49. פיצויים לעובד זר בגין כליאת שווא

  50. הארכת אשרת שהייה לעובד זר בחקלאות

  51. העסקת עובדים זרים ללא ביטוח רפואי

  52. העסקת עובדת זרה במשק בית בלי ביטוח

  53. זהות המעביד של עובד זר בענף הבנייה

  54. תביעת עובדת זר מבולגריה לתשלום שכר

  55. אישור תביעה ייצוגית של עובדים זרים

  56. פיצויי פיטורים לעובד זר בענף הבנייה

  57. הרחקת עובדים זרים לא חוקיים מישראל

  58. תביעה של עובד זר נגד משפחת אדם שנפטר

  59. תביעת עובד זר סיעודי נגד משפחת המטופל

  60. חיים משותפים עם עובדת זרה ללא נישואין

  61. העסקת עובדים זרים בעבודות שיפוץ דירה

  62. פגמים בהודעות קנס לפי חוק עובדים זרים

  63. הקצאת עובדים זרים בחקלאות מטעמי בריאות

  64. זיכוי מעבירת העסקת עובדים זרים ללא היתר

  65. מימון עובד זר ע''י קופת חולים בזמן אשפוז

  66. אחריות נושא משרה בתאגיד על העסקת עובד זר

  67. עובד זר לא חוקי שיש לו ילד מאישה ישראלית

  68. אחריות נושא משרה על הפרת חוק עובדים זרים

  69. אחריות מנהל חברה על העסקת עובד זר ללא היתר

  70. הוראת משרד התמ''ת בעניין תשלום לעובדים זרים

  71. חישוב פיצויים לעובדת זרה שנהרגה בתאונת דרכים

  72. יחסי עובד מעביד - העסקת עובדים זרים ללא היתר

  73. אי חידוש אשרה של עובד זר בגלל ויכוח על המשכורת ?

  74. ערובה להבטחת הוצאות תביעה של עובדת זרה פיליפינית

  75. עובדת זרה הועסקה בתנאים מחפירים ונשללו ממנה זכויות

  76. האם נסיעת עובד זר לביקור בארצו מנתק את רצף העבודה ?

  77. כניסת מפקחים לבית ללא צו בית משפט / העסקת עובד זר ללא היתר

  78. עובד זר, הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בקשה לשמיעת עדותו המוקדמת

  79. עצם היותו של תובע עובד זר, אין בו כשלעצמו טעם לחיובו בהפקדת ערובה

  80. עתירה מינהלית בנושא נוהל מתן לווי רפואי לנכי צה"ל על ידי עובדים זרים

  81. תביעת עובד זר אזרח תושב אוקראינה לפיצוי בנזיקין בגין עוולת כליאת שווא

  82. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון