סיווג מרפאות לצורך ארנונה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סיווג מרפאות לצורך ארנונה:

זהו ערעור על החלטת ועדת הערר לארנונה שליד עיריית רמת-השרון, שהתקבלה ע"י ב"כ המערערת ביום 5.12.06 (להלן: "החלטת ועדת הערר" ו- "ועדת הערר").
ביסוד המחלוקת בין הצדדים עומדת להכרעה שאלת סיווגן של מרפאות המערערת בתחום שיפוטה של המשיבה, לצורך ארנונה, החל משנת 2003.

העובדות:
1. המערערת מחזיקה בשני נכסים בתחום שיפוטה של המשיבה. האחד, ברח' הלל 7 ברמת השרון (להלן: "הנכס ברח' הלל") והשני, ברחוב מוריה 31 ברמת השרון (להלן: "הנכס ברח' מוריה").
שני הנכסים משמשים כמרפאות.

2. צו הארנונה של המשיבה כולל סיווג של "משרדים שירותים ומסחר".
תחת ראש פרק זה כלולה הגדרה של אזורים שונים בתחום המשיבה וכן מופיע בו סעיף משנה "ב", נושא כותרת "תעריפים", בו מפורטים תעריפים של "תת סיווג" כדלקמן:
"ב. תעריפים
סימול תת סיווג ₪ למ"ר
350 משרדים ונכסים המשמשים לבעלי מקצועות חופשיים...249.13
355 נכסים המשמשם לעיבוד נתונים, שירותי מחשב 249.13
...
450 מחסנים... 136.93
...
550 גני ילדים 69.86
...
כל העסקים בסיווג: משרדים, שירותים ומסחר שלא פורטו בתת סיווג נפרד לעיל יחויבו כדלקמן:
310 עסקים הנמצאים באזור א' 288.06
...
330 עסקים הנמצאים באזור ג' 194.68
...
320 עסקים הנמצאים באזור ה' 268.29
...".
(ההדגשה אינה במקור – ש.ג.)
(העתק צו הארנונה לשנת 2004 צורף כנספח ג' לסיכומי המערערת).

3. בגין שני הנכסים חויבה המערערת בארנונה לפי סיווג "משרדים שירותים ומסחר".
בגין הנכס שברח' מוריה חויבה המערערת לפי תעריף/ תת סיווג 320 לצו הארנונה של המשיבה אשר ענייננו "עסקים הנמצאים באזור ה'".
בגין הנכס ברח' הלל חויבה המערערת לפי תעריף/ תת סיווג 330 לצו הארנונה, אשר ענייננו "עסקים הנמצאים באזור ג'".
שני הנכסים חויבו בשיעור חלקי בלבד, כפי שנקבע בפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938 (להלן: "פקודת הפיטורין") (ר' סעיף 2 לסיכומי המשיבה).

4. המערערת הגישה עררים בגין חיובה בארנונה, ועדת הערר דחתה את העררים (נספח א' לכתב הערעור), ומשום כך הגישה המערערת את הערעור נשוא פס"ד זה.

דיון
5. כאמור, ביסוד המחלוקת בין הצדדים עומדת להכרעה שאלת סיווגן של מרפאות הכללית בתחום העיר רמת השרון, לצורך חיובן בארנונה, החל משנת 2003.
על פי הסכמת הצדדים, אשר קיבלה תוקף של החלטה, "בית המשפט הנכבד יכריע בסוגיה השנויה במחלוקת היא סוגיית הסיווג הנכון לנכסים וזאת בהתבסס על כתבי הטענות והחומר המצוי בתיק בית המשפט והוראות הדין".

6. אין חולק כי על מרפאות המערערת חלה פקודת הפיטורין, וכי לפי הוראות פקודה זו יש לחייב את המערערת בשיעור חלקי בלבד של סכומי הארנונה החלים.
הצדדים חלוקים באשר לסיווג נכסי המערערת, אשר על בסיסו יחושב השיעור החלקי הקבוע בפקודה.

7. סעיף 5ג לפקודת הפיטורין קובע כי השיעור החלקי יחושב מסכום הארנונה הכללית שהיתה משולמת לרשות המקומית אלמלא הוראות הפקודה, בהתאם לסכומים ולסוגי הנכסים הנהוגים באותה רשות מקומית.
באין סיווג מתאים, קובעת הפקודה, יחול הסיווג הדומה ביותר.
אם לא קיים סיווג מתאים או סיווג דומה, יחושב השיעור החלקי מתעריף הארנונה הנמוך ביותר ברשות המקומית.
וכך קובע סעיף 5ג לפקודה:
"(א) על אף הוראות סעיפים 4 ו-5, והאמור בכל דין, תוטל ארנונה כללית על הנכסים המפורטים בסעיפים 4 ו-5, בשיעורים שלהלן, שיחושבו מסכום הארנונה הכללית שהיתה משולמת לרשות המקומית אלמלא הוראות סעיפים 4 ו-5, ובהתאם לסכומים ולסוגי הנכסים הנוהגים באותה רשות מקומית, באופן שלא ייקבע סיווג נפרד לנכסים האמורים; באין סיווג מתאים – יחול הסיווג הדומה ביותר (להלן – נכסים פטורים חלקית):
בשנת 2003 – 6%;
בשנת 2004 – 15%;
בשנת 2005 – 24%;
בשנת 2006 ואילך – 33%.
(ב) לא קיים ברשות המקומית סיווג מתאים או סיווג דומה כאמור בסעיף קטן (א) – תוטל ארנונה כללית על הנכסים האמורים, בשיעורים המפורטים להלן, שיחושבו מתעריף הארנונה הנמוך ביותר ברשות המקומית בשל בנין או קרקע, לפי הענין:
בשנת 2003 – 12%;
בשנת 2004 – 30%;
בשנת 2005 – 48%;
בשנת 2006 – 66%".
8. לטענת המערערת, נכסיה סווגו כעסק, וסיווג זה "אינו מתאים ואינו דומה לפעילות הרפואה הציבורית שניתנת במרפאות הכללית".
לטענתה, בהעדר סיווג מתאים או דומה, יש לחייב את מרפאותיה, על פי הפקודה, לפי התעריף הנמוך למבנה שבצו המיסים ועל פי השיעורים הנגזרים ממנו.
המערערת הוסיפה וטענה כי "הסיווג לעסקים" אינו מתאים ואינו דומה לפעילות מרפאותיה, וטענה, בין היתר, כי היא "כמוסד ציבורי ללא כוונת רווח איננה כלולה בהגדרת 'עסקים', המערערת אינה מקזזת תשומות והוצאות..." ו"אין לזהות מלכ"ר או גוף ציבורי פטור עם נותני וספקי שירותים עסקיים לציבור" (סעיפים 8.4-8.5 לסיכומי המערערת).
עוד טענה המערערת כי "תכליתו של עסק הינה אחת – לפרנס את בעליו ולהיטיב עימו כלכלית... לא כך הם פני הדברים, כלל ועיקר, כאשר מדובר במוסד רפואי ציבורי ממלכתי המחויב לספק שירותים שלא יפחתו מן הקבוע בחוק ואף יוסיף כהנה שירותים לרווחת הציבור מבלי להתייחס או להתחשב בתועלת הכספית או הרווח שתצמח מכך לכללית או בעלות הכלכלית הכספית הכרוכה במתן השירות לציבור" (סעיף 9.1 לסיכומי המערערת).

9. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בסיכומים ובאסמכתאות הנוספות שהוגשו, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.
המשיבה סווגה את נכסי המערערת בתחומה בסיווג של "משרדים שירותים ומסחר".
ועדת הערר אישרה סיווג זה וקבעה כי "בחינת אופי פעילותה של העוררת מביא למסקנה החד משמעית כי הינו מתן שירותים ולכן ההגדרה ההולמת והטבעית לסיווג נכסיה היא 'שירותים'".
המערערת מודה כי מרפאותיה מספקות שירותים רפואיים לציבור ומכאן כי הסיווג "משרדים, שירותים ומסחר" הינו הסיווג מתאים, ובכל מקרה סיווג דומה, לסוג הנכסים של המערערת ולשימוש הנעשה בהם.

10. מבין התעריפים/תתי הסיווג השונים המצויים תחת הסיווג של "משרדים, שירותים ומסחר", שייכה המשיבה את נכסי המערערת לסעיף השיורי של "כל העסקים בסיווג: משרדים, שירותים ומסחר שלא פורטו בתת סיווג נפרד".
תחת סעיף שיורי זה מפורטים בצו הארנונה תתי סיווגים/תעריפים שעניינם חיוב עסקים על פי מיקומם.

המערערת טוענת כי היא איננה עסק ועל כן לא היה מקום לחייבה עפ"י סיווג ותעריפים אלה.

תתי הסיווג/התעריפים להם שויכו נכסי המערערת מופיעים, אכן, תחת כותרת משנה של "עסקים" בעוד המשיבה איננה "עסק".
יחד עם זאת, תתי סיווג/תעריפים אלה נמצאים תחת הסיווג הכללי של "משרדים, שירותים ומסחר", אשר מתאים לנכסי המערערת.
עיקר משמעות תתי סיווג/תעריפים אלה אינה היותם של הנכסים השיוריים הכלולים בהם "עסקים", אלא חלוקת הנכסים על פי מיקומם בתחום המשיבה.
אי לכך ניתן לקבוע כי סיווגים אלה דומים לנכסי המערערת, כנדרש על פי פקודת הפיטורין.
משום כך גם החלטת ועדת הערר לפיה, תתי הסיווג/התעריפים תחת הכותרת "עסקים", הנמצאים תחת הסיווג הראשי של משרדים, שירותים ומסחר, מתאימים ו/או דומים לסיווג המערערת, הינה החלטה סבירה אשר לא מצאתי להתערב בה.

11. לטענת המערערת, בקביעת הסיווג יש להתחשב ב"מטרת השימוש מהות העיסוק של הכללית זהות ומיהות הגוף המשתמש... השירותים המסופקים...".
לטענתה, היא לא גובה תמורה כתנאי למתן שירות וכי "עובדה מהותית ובסיסית זו בשוני בין מלכ"ר ובין "עסק" עומדת כתהום פעורה שאינה ניתנת לגישור או להשוואה".
עוד טוענת המערערת, כי היא "גוף ציבורי המספק עזרה לציבור ללא כוונת רווח" וכי "השוואת פעילות המערערת במרפאותיה לתעריף למוסד עסקי שמטרתו עשיית רווח בלתי סבירה בעליל".

אין בטענות אלה כדי להועיל למערערת.
היותה של המערערת מלכ"ר ופעולותיה לתועלת הציבור, הובאו בחשבון לצורך מתן הפטור החלקי על פי פקודת הפיטורין.
משום כך אין מקום ליתן לטענה זו משקל, פעם נוספת, בשאלה האם סיווג מסוים דומה או מתאים לנכסי המערערת.
כמו כן, ראוי להפנות לנוסח פקודת הפיטורין הקובע כי אין לקבוע סיווג מיוחד ונפרד לנכסים הכלולים בה וכי, ככלל, יש לחייב נכסים אלה בשיעור חלקי "בהתאם לסכומים ולסוגי הנכסים הנוהגים באותה רשות מקומית".



12. יפים לענייננו דברים דומים אשר נפסקו ביחס לנכסי מדינה, בע"א (ת"א) 1284/05 עיריית הרצליה נ' משטרת ישראל , בעמ' 11 כדלקמן:
"הכלל הינו סיווג נכסי המדינה ככל סיווג אחר, ובהתאם לסוג הנכס... דין נכסי המדינה כדין כל נכס אחר מבחינת שאלת הסיווג".

עוד ראוי להפנות לעת"מ (ת"א) 1905/05 החברה להגנת הטבע נ' עיריית תל אביב , בעמ' 7-8, לפיו הסיווג "משרדים, שירותים ומסחר" כולל גם נכסים שאינם עסקיים, כדקלמן:
"לטענתה של העותרת הסיווג "משרדים, שירותים ומסחר" שבתקנות ההסדרים כולל אך ורק נכסים בהם מבוצעת פעילות עסקית. העותרת לא הגדירה מהי אותה "פעילות עסקית", אך ניתן להבין מכלל טיעוניה כי כוונתה לפעילות שמטרתה השגת רווח כלכלי. לטעמי, אין מקום להבחנה זו; לשון התקנות עושה שימוש במספר מונחים: "משרדים", "שירותים" ו"מסחר". ריבוי המונחים, השונים זה מזה - שהרי ההנחה היא כי אין המחוקק משחית מילותיו לריק - בא להרחיב את סוגי השימוש בנכסים הנכללים בגדרו של הסיווג. הפרוט המופיע לצד המונחים מהווה אך דוגמאות להם ומטבע הדברים לא יכול לכלול את כל סוגי העסקים, תעיד על כך המילה "לרבות" המופיעה בראשם.
...
מסקירה זו עולה כי הסוגים שבתקנות הינם כלליים ומאפשרים לרשות גמישות בהתאמת צו הארנונה אליהם. על כן, הסיווג "משרדים, שירותים ומסחר" כולל נכסים מכל סוג שהוא, בין אם הם "עסקיים" ובין אם שאינם כאלה, ככל שניתן להגדיר ולתחום מונח זה כפי שעוד יפורט להלן".
13. לטענת המערערת, סיווג מרפאותיה כ"משרדים, שירותים ומסחר" משמעותו ריקון סעיף 5ג(ב) לפקודת הפיטורין מתוכן, שכן לעולם לא ייקבע שאין בנמצא סיווג דומה או מתאים.

לא מצאתי לקבל טענה זו.
מהעובדה לפיה הסיווג של "משרדים, שירותים ומסחר" נמצא כסיווג מתאים/דומה לנכסיה של המערערת, לא ניתן להסיק כי לא יימצא כל נכס המתייחס לסעיף 5ג(ב) לפקודת הפיטורין.
לפיכך לא הוכח כי האמור בסעיף 5ג(ב) לפקודה התייתר.

14. המערערת טוענת עוד, כי נוכח מסקנת ועדת הערר לפיה אין להכליל את מרפאות המערערת תחת הסיווג של משרדים ונכסים המשמשים בעלי מקצועות חופשיים, קל וחומר שאין הצדקה להכלילן בסיווג עסקים שהינו גבוה יותר.
לטענתה, נוצר אבסורד לפיו בעלי מקצועות חופשיים יחויבו בארנונה בתעריף נמוך מזה שמחויב בו מלכ"ר.

גם דין טענות אלה להידחות.
ועדת הערר מצאה כי נכסי המערערת אינם מתאימים לתת הסיווג המיוחד של משרדים המשמשים בעלי מקצועות חופשיים, שכן המערערת אינה בעלת מקצוע חופשי.
יחד עם זאת, ועדת הערר מצאה כי נכסי המערערת דומים לתת הסיווג השיורי המתייחס לכל העסקים אשר לא פורטו בתת סיווג נפרד.
החלטה זו הינה סבירה, ואין מקום לקבוע כי סבירות החלטה זו נשללת רק משום שהתעריף הקבוע למשרדים של בעלי מקצועות חופשיים הינו נמוך יותר מהתעריף שנקבע למערערת.

בנוסף על כך ולא פחות חשוב - המערערת איננה מחויבת על פי מלוא התעריף שנקבע לה אלא על פי שיעור חלקי ממנו, לפי פקודת הפיטורין.
מכאן, כי "האבסורד" לו טוענת המערערת איננו מתקיים.
בעניין זה ראוי להפנות לסעיף 41 לסיכומי המשיבה הטוענת כי טענה זו של המערערת מטעה "שכן מלכ"ר דוגמת המערערת זוכה לפטור חלקי לפי פקודת הפיטורין, היינו משלם בפועל משנת 2006 ואילך רק 33% מהתעריף המלא !!!".

15. המערערת טוענת כי אילו רצה המחוקק לסווג את נכסיה בשיעורים המקובלים של שירותים ומסחר אזי היה מפנה אל אחת הקטגוריות הראשיות שבתקנות הארנונה או, לחלופין, מוסיף להגדרת שירותים ומסחר גם מרפאות ציבוריות.

אין בטענות אלה כדי לשלול את סבירות החלטת המשיבה בסיווג המערערת.

16. המערערת מוסיפה וטוענת כי הסיווג השיורי הכלול בצו הארנונה, המתייחס ל"כל העסקים בסיווג משרדים שירותים ומסחר שלא פורטו כתת סיווג נפרד", אינו חוקי, וממילא סותר את הוראת סעיף 5ג לפקודה.
עוד טוענת המערערת כי המצב שבו שתי מרפאותיה מחויבות בתעריפי ארנונה שונים, על פי מיקומן בתחום המשיבה, אינו חוקי בעליל וסותר אף את הוראת סעיף 5ג לפקודת הפיטורין.
טענות אלה תוקפות, למעשה, את חוקיות צו הארנונה של המשיבה.
תקיפה זו אינה בסמכותם של מנהל הארנונה וועדת הערר ומשום כך, היא גם איננה בסמכותו של בית משפט זה, ביושבו כערכאת ערעור על החלטת ועדת הערר (ר' בעניין זה בר"ם 1541/08 טכנו חשמל טכנולוגיה מתקדמת לרכב (96) בע"מ נ' מנהל הארנונה, עיריית טירת הכרמל ).
אשר על כן דינן של טענות אלה להידחות.

17. לאור כל האמור לעיל ניתן לקבוע כי החלטת ועדת הערר בקביעת סיווג נכסי המערערת היא סבירה, לא מצאתי בה כל פגם ואין מקום להתערב בה.

18. הערעור נדחה.

19. המערערת תשלם למשיבה הוצאות בסך 20,000 ₪ + מע"מ.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ארנונה על פאב

  2. ארנונה על מכבסה

  3. ארנונה על רפתות

  4. ארנונה על מספרה

  5. ארנונה על מחסנים

  6. ארנונה על ממגורה

  7. ארנונה תחנות דלק

  8. ארנונה על בית ריק

  9. ארנונה על שטח פתוח

  10. תביעת השבה ארנונה

  11. מהי מטרת הארנונה ?

  12. הוצאות אכיפה ארנונה

  13. ארנונה על גן לאומי

  14. ארנונה שימוש מעורב

  15. חיוב אישי בארנונה

  16. הנחה בארנונה בטעות

  17. חוב ארנונה במטולה

  18. ארנונה על בית אבות

  19. ארנונה על אדמת מרעה

  20. ארנונה על בית מלאכה

  21. האם ארנונה היא מס ?

  22. תשלום ארנונה עודפת

  23. השגה למנהל הארנונה

  24. תעריף ארנונה מדורג

  25. ארנונה לפני טופס 4

  26. הבטחה שלטונית ארנונה

  27. ארנונה על מעון ילדים

  28. חוב ארנונה של השוכר

  29. ממתי משלמים ארנונה ?

  30. ארנונה על שטח חקלאי

  31. ארנונה על שטחי שירות

  32. ארנונה מספרות תל אביב

  33. ארנונה על שטחי ביטחון

  34. חוב דמי שילוט ארנונה

  35. תעריפי ארנונה השוואה

  36. ארנונה על אולם אירועים

  37. ארנונה על מבנה תעשייה

  38. ארנונה על שטחים טכניים

  39. הגדלת שטח לחיוב ארנונה

  40. התחייבות להפחתת ארנונה

  41. איך מערערים על ארנונה

  42. טעות במדידה החזר ארנונה

  43. תשלום ארנונה פתח תקווה

  44. חוב שנוי במחלוקת ארנונה

  45. השגה על ארנונה תחנת דלק

  46. חובות ארנונה של יורשים

  47. חוב ארנונה לעיריית חיפה

  48. אינטרס ההסתמכות - ארנונה

  49. קבלת תשלום ארנונה בחזרה

  50. החזר ארנונה אולם אירועים

  51. נטישת מושכר חיוב בארנונה

  52. תשלום תחת מחאה – ארנונה

  53. החזר הארנונה שנגבתה ביתר

  54. שינוי ארנונה רטרואקטיבי

  55. ארנונה על מחסן חלק מדירה

  56. חיוב רטרואקטיבי בארנונה

  57. שינוי ארנונה לאחר 10 שנים

  58. מכתב השגה על חיוב בארנונה

  59. שינויים בהגדרות צו ארנונה

  60. סיווג מרפאות לצורך ארנונה

  61. הקלה בארנונה למבנים חקלאים

  62. תשלום ארנונה בניה ללא היתר

  63. תשלום ארנונה על כניסה לעסק

  64. חובות ארנונה מלפני 20 שנה

  65. חוקיות הטבה בארנונה לחברות

  66. ארנונה למשפחה מעל 8 ילדים

  67. גביית ארנונה מחברה שהתפרקה

  68. הבטחה שלטונית לפטור מארנונה

  69. תשלום ארנונה באחוזת ראשונים

  70. ערעור על החלטת מנהל הארנונה

  71. חוב ארנונה לעיריית תל אביב

  72. אי קבלת תשובה להשגה בארנונה

  73. תביעה בגין ארנונה ומים - עיריית בת ים

  74. סיווג ''תעשיה'' לצרכי ארנונה

  75. גביית ארנונה מהבעלים של החברה

  76. שינוי סיווג ארנונה מחסן לעסק

  77. ארנונה על מחסן בגובה מטר וחצי

  78. חוב ארנונה לעיריית פתח תקווה

  79. מכתב הנחה בארנונה מראש המועצה

  80. אישור משרד הפנים לגביית ארנונה

  81. ארנונה על מפעלים במועצה אזורית

  82. איחור בתשובת מנהל הארנונה להשגה

  83. מחזיק מטעם הממשלה לצורך ארנונה

  84. תביעה לתשלום החזר תשלומי ארנונה

  85. תעריפי ארנונה שונים באותו אזור

  86. אי שימוש במחסנים - תשלום ארנונה

  87. השבת כספי ארנונה שנגבו שלא כדין

  88. ארנונה על חניון ציבורי ללא תשלום

  89. ארנונה על מרתף שאינו ראוי לשימוש

  90. גביית ארנונה בזמן הליכים משפטיים

  91. ארנונה על מבנה שאינו ראוי לשימוש

  92. תביעה כספית בגין חוב ארנונה בשכירות

  93. ארנונה על החלק היחסי בבניין משרדים

  94. אי שימוש במחסנים 6 חודשים - ארנונה

  95. מגורים עם ההורים במשק חקלאי - ארנונה

  96. הליכי גבייה בשל חובות ארנונה שקיומם הוכחש

  97. שינוי סיווג ארנונה מ"בית פרטי" ל"בית משותף"

  98. האם צריך לשלם חוב ארנונה בזמן שהייה בחו"ל ?

  99. טענת אי מגורים בנכס במסגרת תביעה לתשלום ארנונה

  100. האם אפשר להגיש השגה על ארנונה גם אחרי 90 יום ?

  101. סיווג ''מפעל תעשייתי'' כ''עסק אחר'' לצורכי ארנונה

  102. ארנונה: האם מספרה נחשבת "בית עסק" או "בית מלאכה" ?

  103. האם מותר לחייב אוטומאטית בריבית פיגורים על ארנונה ?

  104. השגה על הארנונה, בטענה כי שטחו בפועל קטן מהשטח המדווח

  105. סיווג מבנים לצורכי ארנונה - מבנה חקלאי - מבנה תעשייתי

  106. האם צריך לשלם ארנונה על "בריכה פתוחה" לא פעילה בחורף ?

  107. האם מכתבי דרישה לגביית ארנונה עוצרים את מרוץ ההתיישנות ?

  108. עתירה לביטול דרישת ארנונה בנכסים המשמשים בבניית מסילת ברזל

  109. חיובי ארנונה ששולמו ביתר עקב כך שכל חלק ממ"ר חויב כמ"ר שלם

  110. ביהמ"ש לעניינים מנהליים מוסמך לדון בענייני ארנונה בעתירה של אזרח כנגד החלטה של רשות

  111. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון