קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סיווג נכס בצו הארנונה: זהו ערעור מנהלי שהוגש על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה כללית של עיריית רחובות מיום 8.10.06 (להלן: "ועדת הערר" ו"ההחלטה"), אשר קיבלה את ערר המשיבים וקבעה את סיווג עסקם כ"מלאכה". העובדות: 1. המערער הינו מנהל הארנונה של עיריית רחובות. המשיבים מחזיקים בנכסים המשמשים כמעבדות שיניים בתחום שיפוטה של העירייה. 2. בראשית כל אחת משנות הכספים 2005 ו-2006 חייבה עיריית רחובות (להלן: "העירייה") את המשיבים בארנונה שנתית, בהתאם לצווי הארנונה הרלוונטיים. את נכסי המשיבים הגדירה העירייה כ"עסקים", ואלו חויבו תחת הסיווג של "משרדים, שירותים ומסחר". 3. המשיבים הגישו השגה למערער על החיוב ומשזו נדחתה, הגישו ערר לועדת הערר. 4. ביום 8.10.06 נתנה ועדת הערר את החלטתה לפיה היא מקבלת את הערר וקובעת כי יש לסווג את עסקי המשיבים תחת סיווג "מלאכה", מאחר ומדובר בפעילות ייצורית בעיקרה. החלטה זו התקבלה, בין היתר, גם לאחר סיור שקיימה ועדת הערר בנכסי המשיבים 1 ו- 3 ביום 9.5.06. 5. כנגד החלטה זו הוגש הערעור נשוא פסק דין זה. טענות הצדדים טענות המערער: 6. המערער טוען כי עסקי המשיבים הם "מעבדות" ומונח זה הוגדר בצו המיסים של עיריית רחובות לשנים 2005-2006 (להלן: "צו הארנונה") באופן מפורש ככזה המחויב בסיווג "משרדים, שירותים ומסחר", אולם ועדת הערר התעלמה מעובדה זו, ואין בסמכותה לעשות כן. 7. לטענת המערער שגתה ועדת הערר בהחלטתה. ראשית, טוען המערער, ועדת הערר לא ביקרה בנכסי כל המשיבים אלא בשניים בלבד, כאשר נכסו של משיב 4 כלל לא שימש כמעבדת שיניים באותה העת. שנית, יש לראות את המשיבים כנותני שירות לרופאי שיניים ולכן הם נופלים תחת הסיווג של "משרדים, שירותים ומסחר". שלישית, ועדת הערר התייחסה לנושא של העדר קבלת קהל, אולם, לטענת המערער, העדר קבלת קהל בנכסים אין בו כדי ללמד כי אין הם נותנים שרות. רביעית, משיב 3 השתמש בחלק מהנכס כמשרד ומשום כך, לפחות חלק מהנכס הוא משרד. חמישית, שגתה ועדת הערר ביישום מבחני הפסיקה בהגדרת "הפעילות הייצורית" כאשר קבעה כי המבחנים שנקבעו בפסיקה להגדרת פעילות ייצורית תואמים את השימוש שנעשה בפועל בנכסים. לטענת המערער אין מדובר בפעילות ייצורית אלא בפעילות של נותני שרותים. 8. המערער התייחס להשוואה בין המונח "שירות" למונח "מלאכה", וטען כי העבודה במעבדות שיניים אינה עולה לכדי "מלאכה" או "תעשייה", ולא מתקיים במקום הכלל של "יצירת יש מוחשי מיש מוחשי אחר". טענות המשיבים 9. המשיבים טוענים כי החלטת ועדת הערר בדין יסודה, היא התקבלה לאחר ביקור במקום, תוך התייחסות מלאה לטענות הצדדים כשהיא מנמקת את החלטתה. על בית המשפט, כערכאת ערעור, להימנע מלהתערב בקביעותיה העובדתיות של ועדת הערר. 10. לגופו של עניין, טוענים המשיבים, אין ספק שפעילות המשיבים הינה פעילות ייצורית שכן זו הופכת חומר גלם למוצר מוגמר. המשיבים טוענים כי פעילותם מתיישבת עם הגדרת המושג "מלאכה" ו "בית מלאכה". 11. לעניין טיעון המערער לפיו המונח "מעבדה" צויין במפורש בצו הארנונה תחת הסיווג "משרדים, שירותים ומסחר", עונים המשיבים כי פעילותם אינה זהה לזו המתנהלת במעבדה, במובנה הקלאסי, ויש לסווג את הנכסים על פי השימוש בהם ולא על פי שמם המקצועי. דיון: 12. לאחר שעיינתי בערעור ובתגובה, בטיעוני הצדדים בפניי ובסיכומים, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל. 13. בצו הארנונה לשנת 2006 נקבע כי מכוח חוק ההסדרים במשק המדינה מחליטה מועצת העיר רחובות להטיל ארנונה כללית על נכסים שבתחום שיפוטה כמפורט להלן. בהמשך, הוגדרו "סיווגים ראשיים בהתאם להוראות תקנות ההסדרים". תחת הגדרה זו הוגדרו, בין היתר, ""משרדים, שרותים ומסחר" - לרבות מתקני חשמל, תחנות אוטובוס, מסעדות, בתי קולנוע, תחנות דלק, חנויות, רשתות שיווק, דוכנים, מרכולים ובתי מרקחת, ולמעט בנקים וחברות ביטוח". ועוד בהמשך, תחת הכותרת: "ארנונה כללית לשנת 2006", פירטה העירייה בסעיף 2, תחת כותרת משנה של "משרדים, שרותים ומסחר", את העסקים שיכללו בסיווג זה. העסקים שיחוייבו בסיווג "משרדים, שרותים ומסחר", כמפורט בסעיף 2.1 הם כדלקמן: "חנויות, בתי מלאכה שבחנויות, משרדים, מרפאות, מוסדות חינוך פרטיים, מזנונים, קיוסקים, בתי קפה ומסעדות, מעבדות, מספרות ומכוני יופי וכן כל המבנים המשמשים למטרות רווח שאינן כלולים בסיווג אחר." (ההדגשה אינה במקור - ש.ג.) מהאמור לעיל עולה כי על פי צו הארנונה יש לסווג מעבדות תחת הסיווג "משרדים, שרותים ומסחר". 14. בסעיף 1 לתגובה הצהירו המשיבים כי הם "מחזיקים בנכסים בתחומי עיריית רחובות... המשמשים כמעבדות שיניים, אשר חוייבו על פי העירייה בארנונה כסיווג עסקים". (ההדגשה אינה במקור - ש.ג.). מכאן עולה כי המשיבים אינם חולקים כי עסקיהם משמשים כמעבדות שיניים. 15. צו הארנונה לא מתייחס לסוג השימוש במעבדות אלא מתייחס לעסק הפועל כמעבדה ו/או מכנה עצמו כמעבדה, כמו במקרה שלפנינו. אי לכך, לא רשאית היתה ועדת הערר, ואף לא היתה מוסמכת לקבוע כי על אף שמדובר במעבדה, אין לסווג את עסקי המשיבים כמעבדה לאור השימוש הממשי הנעשה בנכסי המשיבים. 16. עמדה זו אף נקבעה ע"י אותה ועדה, באותו הרכב, ביום 1.6.08, כשנה ו- 8 חודשים לאחר מתן ההחלטה נשוא פסק דין זה, עת החליטה בעררים מאוחדים 44/06 + עררים נוספים, שמחי מרדכי ואח' נ' מנהל הארנונה של עיריית רחובות, כדלקמן: "לאחר עיון בכתבי הסיכומים של הצדדים, שמיעת הצדדים ודיון הועדה, אנו סבורים כי יש לדחות את הערר כך ששטח הנכס יחוייב לפי סיווג 'משרדים, שרותים ומסחר' וזאת מן הטעם כי בהינתן בצו הארנונה של עיריית רחובות הגדרה העונה לשם סיווג הנכסים נשוא הערר, הרי שאין זה מסמכות הועדה לקבוע אחרת. טענות העוררים לפיהן הנכסים נשוא העררים משמשים כמעבדות תיקון למכשירי חשמל ועל כן יש לסווגם לפי סיווג 'מלאכה', היו יפות אילולא הכליל מחוקק המשנה בצו הארנונה את המונח 'מעבדות' במפורש, בהגדרת הסיווג 'משרדים, שרותים ומסחר'. אשר על כן, ובשל הנימוקים דלעיל, אנו קובעים, כי יש לדחות את העררים שבכותרת כולם, כך שסיווגם יוותר על כנו דהיינו 'משרדים, שרותים ומסחר'". (ההדגשה אינה במקור - ש.ג.). 17. החלטת הועדה מיום 1.6.08 הנ"ל בעניין שמחי מרדכי היא ההחלטה הנכונה. אין סמכות לועדה לסווג את נכסי המשיבים בסיווג אחר מאחר ומדובר במעבדות אשר מסווגות, בצו הארנונה, באופן מפורש ומפורט, תחת סיווג "משרדים, שרותים ומסחר". 18. אשר על כן אני מקבלת את הערעור. החלטת ועדת הערר מיום 8.10.06 תבוטל והמשיבים יחוייבו תחת הסיווג "משרדים, שרותים, מסחר". 19. המשיבים, ביחד ולחוד, ישלמו למערער הוצאות משפט ובנוסף על כך, שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ + מע"מ. לא ישולמו סכומים אלה תוך 30 ימים מהיום, ישאו ההוצאות ריבית והצמדה מיום הוצאתן ושכ"ט עו"ד ישא ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל.ארנונה (סיווג)ארנונה