קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשת עיון בתיק בית דין לעבודה למי שאינו צד להליך: רקע בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (בל' 8055/05, ) ניתן פסק דין לטובת המשיבה אשר קבע כי על המערער לחשב את דמי הלידה המגיעים לה תוך לקיחה בחשבון של העמלות שקיבלה כחלק משכרה החודשי הרגיל. על פסק דין זה הוגש ערעור על ידי המערער, אשר תלוי ועומד בפני בית דין זה. המבקשת, אשר מנהלת גם היא תביעה כנגד המערער בעניין דרך חישוב דמי הלידה להם היא זכאית, הגישה ביום 8.2.09 בקשה לעיון בתיק. בבקשתה מציינת המבקשת כי "בישיבה שהתקיימה בתביעתה של המבקשת ביום 2.2.09 ביקשה ב"כ המוסד לביטוח לאומי כי בית הדין האזורי יקבע מועדים ארוכים להגשת סיכומים. ב"כ המוסד טענה כי קיים דמיון רב בין נסיבות תביעתה של המבקשת לבין נסיבותיו של תיק בית הדין הנכבד, וכי צפוי להינתן בתיק בית הדין הנכבד פסק דין אשר (כך נטען) עשוי להיות בעל השלכה על תביעתה של המבקשת". הבקשה הועברה להכרעתי על ידי כב' הנשיא אדלר. המשיבה הודיעה כי הינה מתנגדת למתן רשות עיון בתיק כיוון ש"מדובר בבקשה גורפת וכללית לעיון במסמכים הכוללים מידע אישי, רגיש וסודי של המשיבה אשר חשיפתו תפגע פגיעה קשה בצינעת הפרט של המשיבה". מאידך, העיון בתיק לא ייעל ויקצר באופן משמעותי את ההליכים בתיק המבקשת, ולכן, באיזון בין הפגיעה במשיבה לבין התועלת שתצמח למבקשת מעיון בתיק יש להעדיף את אינטרס המשיבה לפרטיות. המערער לא הציג כל עמדה בעניין. המבקשת הגיבה לתשובה זו כי כל המידע האישי בעניין המשיבה ובכלל זה גובה שכרה, סכום דמי הלידה, המועדים השונים של ההתרחשויות ופניות המשיבה אל המערער צויינו בפסק הדין האזורי אשר מפורסם באתר האינטרנט של בתי המשפט. המבקשת הסכימה לקבל על עצמה סייג דומה לזה אשר נפסק בע"ע 443/03 משה פרלמוטר - קרן מקפת, , מיום 15.4.07 (להלן -"עניין פרלמוטר"), ולפיו יימחקו שמות וסימנים מזהים אחרים מהמסמכים המצויים בתיק, באופן שלא ניתן יהא לייחס מסמך מסוים וסכום כספי כלשהו, למי מן המערערים (זאת שכן באותו עניין היו חמישה מערערים שונים). הכרעה זכות העיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין נקבעה בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) התשס"ג- 2003 (להלן- "התקנות"), שזו לשונה: "(א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן - בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין. (ב) בקשת עיון תוגש לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו, ובאין אפשרות כאמור, לשופט או רשם שיקבע נשיא בית המשפט. (ג) בקשת עיון תהיה מנומקת, ותוגש לפי טופס 2 שבתוספת. (ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה. (ה) בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, וכן רשאי בית המשפט לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי; תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט. (ו) החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת. (ז) התיר בית המשפט עיון לפי תקנה זו, ימלא המבקש הודעת עיון כאמור בתקנה 3, טרם העיון". 6. בע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ, פ"ד נט (5) 385, נדונה בהרחבה סוגיית זכות העיון של מי שאינו צד להליך על פי תקנה 4, והאיזון הנכון שיש לערוך בין זכות זו לזכויות אחרות ובהן זכויות הצדדים להליך, וכך נאמר שם: "השאלה היא אפוא מהו האיזון העקרוני במסגרתה של תקנה 4 בין הזכויות והאינטרסים השונים. התשובה לשאלה זו הינה כי באופן עקרוני יש לאפשר עיון בתיקי בית-המשפט אף למי שאינו צד להליך. זו נקודת המוצא, והיא מצאה את ביטויה הלכה למעשה בתקנה 4(א) לתקנות, שלפיה ניתן לבקש את העיון אלא אם העיון אסור... בכך הוגשם מעמדה החוקתי החשוב של הזכות לפומביות. עם זאת ובהיות הפומביות - וזכות העיון שבגדרה - יחסית, ניתן לפגוע בה לשם הגשמתם של אינטרסים וזכויות אחרים. האיזון בין פומביות הדיון ובין זכויות אחרות בעלות מעמד חוקתי - כגון הזכות לפרטיות - כפי המקרה שבפניי - הוא איזון אופקי ביסודו... יש לבחון כל מקרה על-פי נסיבותיו". ובהמשך: - "על יסוד האמור לעיל ניתן לסכם את המתווה הנורמטיבי העולה מן התקנות באופן הזה: כי תוגש בקשת עיון, יש לבחון אם אין איסור בדין על העיון. זהו שלב הבחינה הראשון. בשלב השני, ובהנחה שאין איסור בדין לעיון, יבחן בית-המשפט אם העיון מוצדק הוא. בהקשר זה נקודת המוצא תהא כי יש לאפשר את העיון, והנטל על הטוען למניעת העיון. ההכרעה בהקשר זה מבוססת על איזון בין האינטרסים והזכויות המעורבים בעיון עצמו ובין האינטרסים והזכויות הקשורים במניעת העיון. בשלב השלישי - בהנחה שיש הצדקה לאפשר את העיון - יש לבחון אם ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי-הדין שהתנגדו לעיון בשים לב, בין היתר, לסבירות הקצאת המשאבים של בית-המשפט". 7. במקרה שלפני, אין מניעה שבדין לעיין בתיק, ולפיכך עלי לעבור לשלב השני ולבדוק האם בקשת העיון בתיק מוצדקת. לעניין זכותו של מי שאינו צד בתיק לעיין בתיק בית משפט לאור ניהול הליך משפטי דומה נאמרו בעניין פרלמוטר הדברים הבאים: "מטרת הבקשה לעיון - קיומו של הליך משפטי דומה - היא מספקת בנסיבות העניין כדי להצדיק את העיון וזאת למרות התנגדות הצדדים. אין בתיק כל מידע מיוחד הנוגע למערערים היכול לפגוע בפרטיותם, למעט מסמכים הנוגעים להם ומידע על סכומי כסף הנוגע לכל אחד מהם. אשר לקרן מקפת, כל מידע שלה המצוי בתיק אינו חסוי ואין סיבה להסתירו מעיוני מבוטח אחר שלה. האיזון הראוי בין זכותו של המבקש לבין זכותם של הצדדים לשמירה על פרטיותם, הינו להיעתר לבקשת המבקש בתנאי שיימחקו שמות וסימנים מזהים אחרים של המערערים מכל המסמכים המצויים בתיק, באופן שלא ניתן יהא לייחס מסמך מסוים וסכום כספי כלשהו למי מן המערערים" (כן ראו בג"צ 9474/00 גל נ. ראש עיריית חיפה ואח', פ"ד נט(3) 714). 8. במקרה זה, המשיבה אמנם טענה כי עיון בתיק יגרום לפגיעה קשה בפרטיותה, אך טענה זו נטענה בעלמא ולא התייחסה למסמכים או עניינים ספציפיים. בדיקה בתיק עצמו מעלה כי המסמכים המצויים בו כוללים ברובם טענות משפטיות, למעט הסכם ההעסקה של המשיבה מיום 29.1.01 אשר סעיף 13 בו קובע במפורש שמירת סודיות של פרטי ההסכם, וכן תלושי השכר של המשיבה. 9. לאור האמור לעיל, הבקשה מתקבלת באופן שהמבקשת רשאית לעיין בתיק בית הדין, למעט ההסכם מיום 29.1.01 ותלושי השכר של המשיבה. כיוון שהתיק נוגע לעניינה של המשיבה בלבד, ושמה ופרטי שכרה ממילא צוינו במסגרת פסק הדין הפומבי - לא מצאתי כי יש טעם במחיקת שמות וסימנים מזהים אחרים. 10. סוף דבר - הבקשה מתקבלת כאמור בסעיף 9. החלטה זו תישלח למבקשת ולצדדים. המבקשת תמלא הודעת עיון בטרם העיון בתיק בהתאם לתקנה 4(ז) לתקנות.עיון בתיק בית משפטמסמכיםבית הדין לעבודה