קראו את גזר הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ענישה בעבירות בניה ללא היתר: הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירה המיוחסת להם בכתב האישום. תיק זה הינו חריג בהיקף הבניה הבלתי חוקית כמתואר כדלקמן: הנאשמים ביצעו עבודות בניה ושימוש בסטיה מהיתר מס' 20050401 כמפורט להלן: א. כיסוי צדדי של דיר צאן קיים (סככה) ששטחו 1,346 מ"ר, בלוחות איסכורית וזאת בניגוד להיתר המחייב סככה מפולשת. ב. חפירת בריכת ניקוז למי שופכין בשטח של כ-27 מ"ר, במקום בריכת ניקוז בשטח של כ-9 מ"ר, וזאת במקום אחר במגרש ולא במקום המצויין בתוכנית שאושרה בהיתר. ג. שימוש בדיר הצאן ששטחו 1,346 מ"ר לא כדיר צאן אלא כמקום גידול חזירים. מחד, יש לציין לחובת הנאשמים את מהות העבירה נשוא כתב האישום, שכן עסקינן בעבירה חמורה ונפוצה, אשר קלה לביצוע ובעצם טומנת בחובה עשיית דין עצמי בתחום הבנייה ללא היתר. על חומרתה של תופעת הבניה ללא היתר כנדרש בחוק אשר הינה מכת מדינה, ואשר יש לעשות הכל כדי למנוע אותה, עמדה כב' השופטת גילאור בפסה"ד בעניין ע"א 1003/05 אסדי סאלח יוסף נ' ועדה לתכנון ולבניה "בקעת בית הכרם" באומרה: "...עבירות על חוקי התכנון והבניה הפכו עוד לפני שנים למכת מדינה. מדובר בעבירות בעלות תוצאות קשות, אשר אין באמצעים העונשיים, הננקטים כלפי העבריינים כדי לחסום באופן אפקטיבי את הדרך בפני התפשטותן. יש לראות בחומרה יתרה את התופעה של בניה ללא היתר. הפרת הוראות חוק התכנון והבניה גורמות לפגיעה באינטרסים ציבוריים חשובים ומובילות לזילות שלטון החוק...". כמו כן ברע"פ 6665/05 מריסאת נ' מ"י התבטא כב' השופט ג'ובראן, שופט ביהמ"ש העליון במילים אלו נגד תופעת הבניה הלא חוקית: "... על העונש שנגזר על מי שמורשע בעבירות נגד חוקי התכנון ובניה לשקף את חומרת המעשים והפגיעה בשלטון החוק ולשמש גורם הרתעה נגדו ונגד עבריינים פוטנציאלים, במטרה להפוך את ביצוע העבירות לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית. כבר נפסק בעבר, כי בתי-המשפט מצווים לתת יד למאבק בעבירות החמורות בתחום התכנון והבנייה, שהפכו לחזון נפרץ בימינו...". ברע"פ 2809/05 גבריאל טסה נ' מ"י הביע כב' השופט אליקים רובינשטיין את דעתו בעניין החובה לעקור משורש תופעת הבניה הלא חוקית אף אם הדבר כרוך בענישה קשה: "... במישור הנורמטיבי, המדובר בעבירות חמורות ביותר בתחום התכנון והבניה, שבתי המשפט מצווים לתת יד למאבק בהן - שטחים גדולים ביותר של בניה ללא היתר, שטחים גדולים ביותר של שימוש חורג ואי קיום צו בית משפט לאורך שנים. במשנה תוקף - למרבה הצער - מהדהדים גם כיום, בנסיבות הישראליות, דבריו של השופט (כתארו אז) שמגר בע"פ 578/78 מדינת ישראל נ' עיסה, פ"ד לו(1) 723, 725-724, בדבר "... התוצאות הקשות הנובעות מריבויין של העבירות נגד חוקי התכנון והבניה... , לאור התנאים השוררים אצלנו צדק בית משפט השלום בקבעו כי לגבי עבירה כגון זו יש לפעול באופן החלטי על-ידי הטלת עונש מאסר לריצוי בפועל, כדי שכוונת ההקפדה על קיומם של איסורי החוק תהיה אמינה, וכדי שסלחנות יתר לא תתפרש, כפי שקורה לא אחת, כהשלמה עם קיומה של תופעה פסולה". ראו גם ע"פ 9178/85 הועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל מזרחי נ' אבו נימר, פ"ד מא(4) 29, 31 (השופט - כתארו אז - אלון): "לצערנו, הפכו עבירות נגד חוקי התכנון והבניה לחזון נפרץ, ורבים גם טובים איש הישר בעיניו יבנה. זוהי פגיעה חמורה וקשה בשלטון החוק, המזולזל לעין השמש, ואין איש שם אל לב לאזהרות הגורמים המוסמכים ולפסקי הדין של בתי המשפט". למרבה הצער, אף שחלפו עשרות שנים, הדברים לא השתפרו, ואדרבה, הפקרות שהיא בחינת מכת מדינה פשתה והלכה. ראו לענין זה דברי השופט (כתארו אז) חשין ברע"פ 4357/01 סבן נ' הועדה המקומית "אונו", פ"ד נו(3) 49, 59: "אכן כן, תופעת הבניה הבלתי חוקית הפכה מכת-מדינה - ברבות השנים צירפה עצמה מכה זו... לעשר המכות"; בא כוח המדינה הפנה לדו"ח ועדת החקירה הממלכתית לבטיחות מבנים (ועדת זיילר) 223-221, באשר להתפשטות הנגע של עבריינות בניה, עד שבית המשפט כמעט נדרש "להתנצל" על הענשתו. ואולם, אין בתי המשפט צריכים להתנצל על מלחמה בנגע, שכיסה את הארץ, לעתים עד כדי כלימה; אדרבה ואדרבה, כל הלוחם, הרי זה מבורך...". עסקינן בשימוש עסקי שיש בצידו פן כלכלי רווחי. השימוש המיועד הוא דיר צאן. אך הנאשמים בחרו להשתמש במקום לעניין רווחי וכלכלי יותר אשר יתחרה עם שאר החזיריות אשר בנויות באותו שטח. ההלכה הפסוקה היא כי בעבירות תכנון ובניה, במיוחד כאשר מדובר בעבירה שעניינה פעילות מסחרית כלכלית, הקנס, וכלל העונשים שנגזרים צריכים להיות כאלו שיהפכו את הפעילות המסחרית הבלתי חוקית גם לבלתי כדאית. מאידך, יש להתחשב בהודאת הנאשמים בפניי בהזדמנות הראשונה, ובכך חסכו זמן שיפוטי יקר, כמו כן לקחתי לתשומת ליבי את המאמצים אשר עשו הנאשמים בעניין קבלת אישור לשימוש חורג, כפי שהוצג בפניי. וכן את העובדה, כי פנו למשרד החקלאות והגישו תוכניות חדשות לאישור הבניה אשר עדיין לא גובשו לידי היתר. במכלול השיקולים לחומרא ולקולא, ותוך איזון ראוי של האינטרסים הצריכים לעניין זה, הנני דנה את כל אחד מהנאשמים כדלקמן: נאשם מס' 2: * תשלום קנס בסך 49,500 ₪ או 500 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב - 30 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים בסך 1,650 ₪ כל אחד. התשלום הראשון ב- 1.10.09, וכל תשלום נוסף ב-1 לכל חודש אחריו. אי עמידה באחד מן התשלומים תעמיד מלוא הסכום או כל יתרה בלתי משולמת לפרעון מלא ומיידי בצירוף תוספות הפיגורים המגיעות כחוק. על הנאשם לגשת מיידית למשרדי הועדה על מנת לקבל לידיו שוברי התשלום. * הנני מחייבת את הנאשם לקבל צו התאמה להיתר שמספרו 20050401 כמתואר בכתב האישום בתום 8 חודשים ממועד גז"ד זה. * הנני מורה על רישום הצו בפנקסי המקרקעין ע"י המאשימה. * אני מחייבת את הנאשם לחתום על התחייבות על סך 60,000 ₪ או 600 ימי מאסר תמורתה, להימנע מלעבור כל עבירה לפי חוק התכנון והבניה, תוך שנתיים מהיום, ויורשע בה. תוקף ההתחייבות יחל מהיום. אם לא יחתום על התחייבות, יאסר הנאשם לתקופה של 600 ימים. * כמו כן הנני מורה על איסור שימוש במבנה נשוא כתב האישום בתום 15 חודש מהיום, אלא אם יתקבל קודם צו התאמה להיתר כדין. נאשמת מס' 3: * תשלום קנס בסך 100,000 ₪. הקנס ישולם ב - 25 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים בסך 4,000 ₪ כל אחד. התשלום הראשון ב- 1.10.09, וכל תשלום נוסף ב-1 לכל חודש אחריו. אי עמידה באחד מן התשלומים תעמיד מלוא הסכום או כל יתרה בלתי משולמת לפרעון מלא ומיידי בצירוף תוספות הפיגורים המגיעות כחוק. על נציג הנאשמת לגשת מיידית למשרדי הועדה על מנת לקבל לידיו שוברי התשלום. * הנני מחייבת את הנאשמת לקבל צו התאמה להיתר שמספרו 20050401 כמתואר בכתב האישום בתום 8 חודשים ממועד גז"ד זה. * הנני מורה על רישום הצו בפנקסי המקרקעין ע"י המאשימה. * אני מחייבת את נציג הנאשמת המוסמך לחתום על התחייבות על סך 60,000 ₪ או 600 ימי מאסר תמורתה, להימנע מלעבור כל עבירה לפי חוק התכנון והבניה, תוך שנתיים מהיום, ויורשע בה. תוקף ההתחייבות יחל מיום חתימת הנאשם על ההתחייבות. הנני מורה לסניגור להעביר ההתחייבות החתומה למזכירות בתוך 20 יום מהיום. אם לא יחתום על התחייבות, יאסר הנאשם לתקופה של 600 ימים. * כמו כן הנני מורה על איסור שימוש במבנה נשוא כתב האישום בתום 15 חודש מהיום, אלא אם יתקבל קודם צו התאמה להיתר כדין. * הריני מחייבת כל אחד מהנאשמים הנ"ל לשלם קנס יומי על כל יום שימוש סך של 1,300 ₪ במקרקעין האמורים בכתב האישום בסטיה מהיתר הבניה מס': 20050401 מהיום הראשון לאחר תום 15 חודש מהיום אלא אם יתקבל היתר. זכות ערעור תוך 45 יום.משפט פליליבניהבניה ללא היתר