קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על החלטת בית הדין למשמורת: בפניי ערעור מנהלי המופנה כנגד המשיבים ועניינו בהחלטות בית דין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין במתקן מיכ"ל (להלן:"בית הדין"), אשר נתנו בעניינו של המערער. המערער מערער כנגד החלטת בית הדין אשר קבעה כי הוא בגיר, זאת על פי חוו"ד של ד"ר לאה אבן, אשר קבעה את ממצאיה על בסיס בדיקה בדרך של הסתכלות. עוד טוען המערער כי אין כלל מקום להחזקתו במשמורת מאחר והוא מצוי בהליך של בדיקת מעמדו על ידי נציבות הפליטים של האו"ם. בנסיבות אלו, לא ניתן להרחיקו מישראל. בהעדר אפשרות וכוונה להרחיקו, אין מקום להורות על החזקתו במשמורת. לאחר שעיינתי במכלול טיעוני הצדדים, אני מורה להחזיר את הדיון לבית הדין. כפי שיובהר, סבור אני כי לא התקיים דיון כנדרש בעניינו של העורר ובהתאם, בטרם תתקבל כל החלטה בעניינו, יש להחזיר את הנושא לדיון וזאת בשים לב להנחיות שיפורטו. הפגם העיקרי בכל הנוגע לניהול הדיון בעניינו של המערער הוא שהתקיימו דיונים וניתנו החלטות בלא שבאי כוחו של המערער, אשר מונו על ידי הלשכה לסיוע משפטי לייצגו, זומנו לדיון ו/או שניתנה להם ההזדמנות להעלות את טענותיהם בכתב או בכל דרך אחרת, בפני בית הדין, בטרם מתן החלטה . בעניין זה, מוצא אני לנכון להדגיש, כי אין מדובר במקרה בודד, אלא בליקוי בסיסי בכל שיטת עבודתו של בית הדין. ככל הנראה, כפי שעולה מהדיון בתיק זה, וכפי שעולה משורה ארוכה של דיונים שהובאו בפניי, אין לבית הדין תקנות וסדרי דין ידועים וברורים ואין גם מנגנון מסודר של מזכירות, כפי שיש בבתי משפט. כפועל יוצא מכך, לא מתקיים הליך מסודר של זימון באי כוח מוחזקים במשמורת לדיון בעניינם של המוחזקים. על אף שמוגשות בקשות והודעות על ידי עורכי דין לבית הדין, ועל אף ששמם של עורכי הדין ידוע ודרכי יצירת הקשר עימם ידועות, לא מתבצעים זימונים וגם לא ברור אם כתבי טענות המוגשים לבית הדין מועברים לדיינים. עוד נראה כי לא מתנהל תיק מסודר בו מרוכזות החלטות שניתנו בעבר בעניינו של אותו קטין, לעתים על ידי דיין אחר. עניין זה עולה מפרוטוקולים של דיונים ומהחלטות, אשר מהם ניתן ללמוד כי על אף שמדובר בקטין (במקרה זה, ובמקרים רבים אחרים) שיש לו ייצוג מסודר, לא נוכח ב"כ הקטין בדיון ואין אזכור בהחלטות לטיעונים שהוגשו בכתב. כמו כן, לא ברור מההחלטות אם אכן עמדו לנגד עיני בית הדין החלטות קודמות, במובן זה שההמשכיות של הדיון אינה ברורה. בנסיבות אלו, מדובר בפגם בסיסי היורד לשורשו של עניין. פגם זה של העדר ייצוג בהליך שעניינו בהחזקת קטין במשך חודשים במשמורת, שהיא מעצר לכל דבר ועניין, משמיט את הקרקע תחת חוקיות הדיון וההחלטות שמתקבלות. יודגש לעניין זה כי הוחלט בעבר שהלשכה לסיוע משפטי תמונה לייצג כל קטין המוחזק במשמורת. החלטה זו ידועה לבית הדין. חרף כך מתקיימים דיונים בלא שמוזמנים עורכי הדין שמונו על ידי המדינה, או עורכי דין מטעם גופים ציבוריים העושים עבודתם בהתנדבות. פעולה זו של בית הדין עומדת בניגוד מוחלט להחלטות בדבר החשיבות של ייצוג הקטינים בהליכי משמורת. עוד מתקיימים דיונים אלו בניגוד מוחלט להחלטות קודמות של בימ"ש זה. אוסיף עוד כי ניהול הדיונים בלא ייצוג ובלא שניתנו לב"כ העוררים ההזדמנויות להעלות טענותיהם לפני מתן כל החלטה, אינה מתיישבת עם רוח פסיקת ביהמ"ש העליון אשר קבעה את חשיבות הייצוג כאשר מדובר בהליכים בהם נשללת חירותו של אדם. ראה לעניין זה: ע"פ 10067/08, הסנגוריה הציבורית נ. שלמה אוחיון ואח', , פסק דין מיום 15/12/08; ראה גם את דברי כב' השופט א.רובינשטיין ב: רע"ב 5114/08, מדינת ישראל נ' רועי גלם, , פסק דין מיום 11/11/08. יצויין כי פסקי הדין הנ"ל ניתנו בעניינים שבתחום המשפט הפלילי ועתירות אסירים. ואולם האמור שם נכון גם בכל הנוגע לחשיבות ייצוג בהליך מנהלי, שעניינו, בפועל, שלילת חירות, ובמיוחד כשמדובר בקטינים ממדינה זרה אשר אינם דוברים שפה עברית ואין ביכולתם לייצג את עצמם. אשר על כן, ובהעדר ייצוג במהלך הדיון, וכאשר לא ניתנה הזדמנות לב"כ המערער לטעון בכל הנוגע לקביעת גילו ובכל עניין אחר, נפל בהחלטות בית הדין פגם היורד לשורשו של עניין, יש לבטל את ההחלטות שהתקבלו בעניינו של המערער ולהחזיר את הדיון כדי שישמע כהלכתו, כאשר המערער מיוצג וניתנות לו כל ההזדמנויות להביא את טענותיו ואת ראיותיו, הן לעניין גילו והן בכל עניין. אציין לעניין זה כי בדיון שנערך בפניי התייצב קונסול גאנה, שהיא מדינת הולדתו ואזרחותו של המערער. לטענת הקונסול, יש בידיו מסמכים מהם ניתן ללמוד כי המערער קטין. מסמכים אלה לא הוצגו בפני בית הדין וגם הקונסול לא זומן למתן עדות בפני בית הדין, מן הסתם מאחר ולא נערך כל הליך של זימון לב"כ המערער ולא ניתנה להם ההזדמנות להביא ראיות בטרם תתקבל החלטה. בהתאם, יש מקום להורות על דיון בעניינו של המערער, לשם יזומנו ב"כ המערער שיוכלו לזמן את קונסול גאנה ולהביא בפני בית הדין כל הראיה שיש להם לעניין גילו של המערער, וזאת בטרם תתקבל כל החלטה בנוגע לסיווגו כקטין או כבגיר. יצויין עוד כי לכאורה, ואם יש בידי קונסול גאנה פרטים מדוייקים על זהותו של הקטין, כי אז ניתן יהיה לבדוק פרטים אלו ולאמת את זהותו, דבר אשר היווה אחד מהמכשולים להסדרת שחרורו לחלופת משמורת. אם תבורר זהותו, כי אז יהיה מקום גם לקיים דיון בעצם החזקתו של המערער במשמורת. אשר על כן, אני מורה לקבל את הערעור, במובן זה שהחלטות בית הדין למשמורת בעניין סיווגו של המערער כבגיר ובעניין העברתו למתקן משמורת בו שוהים בגירים מבוטלות. על בית הדין לקבוע דיון בעניינו של המערער וזאת בתוך 14 ימים מהיום. לדיון יש לזמן את ב"כ המערער וזאת באופן שבו יזומנו לפחות שלושה ימים לפני מועד הדיון, כך שיתאפשר להם לזמן לדיון את קונסול גאנה וכן כל ראיה אחרת שיש בידיהם לעניין גילו של המערער. עוד אני מורה, כדי שניתן יהיה לבקר, במידת הצורך, את החלטת בית הדין, כי בפרוטוקול הדיון ולפני כל החלטה שתתקבל, יציין בית הדין במפורש האם זומנו ב"כ המערער, כיצד בוצע הזימון ומובן כי אם הם נוכחים תירשם נוכחותם או לחילופין העדרותם מהדיון. כמו כן, וככל שמתקבלת החלטה שלא בנוכחות צדדים, יש להבהיר בפתח ההחלטה האם ניתנה לב"כ המערער (במקרה זה, וראוי שגם במקרים אחרים) ההזדמנות להגיש טענות בכתב ולפרט אילו טענות ומסמכים הוגשו לבית הדין והיו לנגד עיניו כאשר ניתנה החלטה בעניינו של המוחזק שבפניו. בשלב זה, ועד לקיום דיון בעניינו של המערער, ועד להחלטה אחרת שתתקבל לאחר דיון כאמור, ישאר המערער במתקן מיכ"ל, כאשר בשלב זה ועד להשלמת הדיון יסווג כקטין. בשים לב למכלול הליקויים שפורטו לעיל, שכאמור נובעים בחלקם, ככל הנראה, מהעדר שירותי מזכירות וכללי סדר דין בבית הדין, אני מורה כי פסק דין זה יועבר לידיעת היועמ"ש כדי שיבחן את דרך העבודה המנהלית של בית הדין וינקטו הפעולות שיסייעו בידי הדיינים לנהל את הדיון באופן שבו לא יפגעו זכויות המוחזקים במשמורת והייצוג אשר הוסדר עבורם, בדרך כלל מטעם המדינה, יוכל להיות ייצוג שיש בו גם תועלת. משרד הפניםשחרור עובדים זרים ממעצרערעור