קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגמים בפיטורים: בפני בית הדין בקשה למתן צו מניעה המבטל את החלטת המשיבה מיום 17.2.09 שהומצאה למבקש בתאריך 18.2.09 בדבר הפסקת עבודתו בפועל החל מיום 17.2.09 ובדבר פיטוריו מעבודתו ביום 16.5.09 והמורה למשיבה להשיב את המבקש לעבודתו בפועל מבלי לפגוע בכל דרך במעמדו, תנאי עבודתו וסמכויותיו, שכרו וזכויותיו וכן למנוע את הליכי המכרז בהם החלה המשיבה למשרת המבקש וזאת עד למתן פסק דין סופי בתביעה העיקרית. עיריית ירושלים (להלן: "המשיבה", או "העירייה") טענה כי פטורי המבקש נעשו כדין וכי למעשה מבקש הוא צו עשה הניתן במשורה וכי לא ניתן להשיבו לעבודה מאחר ויגרם נזק בלתי הפיך בביצוע המטלות בעירייה בכלל ובעניין הרכבת הקלה בפרט. נדגיש כי מדובר בסעד זמני אשר בו נשמעו ראיות לכאורה בלבד ועל כן כל החלטה או קביעה בעניין הינה לכאורה בלבד לנוכח מה שנשמע בפנינו בהליך הזמני. העובדות המבקש אינג'ינר יעקב X עובד בשירות עירייה מיום 19.5.98 קרוב ל 11 שנה. המבקש מכהן בתפקיד מנהל אגף תחבורה ופיתוח תשתיות (תושי"ה) במשיבה. לתפקיד זה נבחר במכרז כדין בחודש ינואר 2006. במסגרת תפקידו זה עליו להיות גם שותף ואחראי לפרויקטים בביצוע "הרכבת הקלה". קודם לתפקידו הנוכחי שימש בתפקיד מנהל המחלקה להסדרי תנועה, סגן מנהל אגף תחבורה ופיתוח תשתיות וכן בתפקיד ממלא מקום מנהל אגף תחבורה ופיתוח תשתיות. המבקש מועסק בחוזה מיוחד להעסקת עובד שנחתם ביום 25.6.02 בתוקף ל 4 שנים עד ליום 30.6.06 (להלן: "החוזה"). חוזה זה הוארך מדי שנה לתקופה של שנה ושונה לאחר בחירתו לתפקידו לאחר מכרז. המבקש צירף לבקשה גיליונות הערכה והמלצות עליו (נספח ד/4, ד/5, נספח ה וכן ו/1- ו/40) לרבות גיליון הערכת עובד אחרון שמילא הממונה עליו מהנדס העיר מר שלמה אשכול ביום 24.6.08 (נספח ד/1 לבקשה) (להלן: "נספח ד/1"). גיליון הערכת העובד שמלאה מהנדסת העיר גב' אסנת פוסט ביום 2.7.07 (נספח ד/2 לבקשה) הוגש אף הוא. (להלן: "נספח ד/2"). כמו כן הוגש גיליון גב' פוסט מיום 8.8.07. (נספח ד/3). ביום 16.11.08 נפגש מנכ"ל העירייה מר יאיר מעיין (להלן: "המנכ"ל") עם המבקש והודיע לו שראש העיר דורש את עזיבת עבודתו באופן מיידי. ביום 28.11.08 פורסמה כתבה בעיתון "כל הזמן" (נספח ט'). ביום 1.1.09 נקרא המבקש לפגישה בלשכת מנכ"ל ונשאל מה לגבי המשך עבודתו. ביום 6.1.09 נמסר למבקש מכתבו של מר מעיין מיום 4.1.09 המזמן אותו לישיבת שימוע ביום 13.1.09 (נספח י'). ביום 8.1.09 השיב המבקש במכתב כי ההחלטה לפטרו הינה שרירותית (נספח י"א). ביום 18.1.09 לאחר תזכורת מב"כ המבקש השיב המנכ"ל למכתב (נספח י"ג). במענה למכתב המנכ"ל השיב המבקש במכתב מיום 26.1.09 (נספח ט"ו) אליו צורפו כ 60 נספחים והמתייחס לטענות נגדו ולהליך השימוע. בתאריך 29.1.09 הונחה בפני מועצת העיר הצעת החלטה לפיה יועבר המבקש מתפקידיו בחברות העירוניות מוריה ועדן (נספח י"ז). ביום 28.1.09 נערכה ישיבה בלשכת ראש מנהל משאבי אנוש בהשתתפות המבקש, בא כוחו, ראש מנהל משאבי אנוש, מהנדס העיר, מר שלמה אשכול, המשנה ליועמ"ש של המשיבה, עו"ד עצמון, העוזרת ליועמ"ש עו"ד רחלה משה, וגב' אנה אינדיקטור סגנית הממונה על מנהל וכח אדם. בראשית אותה ישיבה מר גבאי ועו"ד עצמון הודיעו כי בכוונתם לשמוע את המבקש ובא כוחו להתכנס ולהחליט בעניינם וכי רק אם טענותיהם בשימוע לא תתקבלנה תתכנס ועדת פיטורין סטטוטורית אליה יוזמנו לטעון פעם נוספת (עובדה זו לא נסתרה). כמו כן הודיעה עו"ד עצמון בשימוע כי לא ידעה על כך שבמועצת העיר למחרת צפויה להתקבל החלטה בנוגע להעברת המבקש מתפקידו בחברת מוריה וכי בכוונתה לבדוק זאת ואת סדר היום של המועצה. אף עובדה זו לא נסתרה. המבקש ובא כוחו העלו את טענותיהם בישיבה והפנו לשורת מסמכים ואסמכתאות. ביום 3.2.09 נמסר למבקש מכתב נוסף לפיו הוא הוזמן לישיבת שימוע נוספת בפני ועדת הפיטורין הסטטוטורית ביום 8.2.09 (נספח י"ח). פרוטוקול דיון הישיבה הקודמת הועבר רק ביום 4.2.09 למבקש. בנסיבות אלה פנה בא כח המבקש אל ראש מנהל משאבי אנוש ולעו"ד עצמון במכתב דחוף מיום 5.2.09 (נספח כ'). עו"ד עצמון השיבה לבא כח המבקש במכתב מיום 5.2.09 (נספח כ"א) לפיה תידחה ישיבת ועדת הפיטורין בעקבות פנייתו למועד קרוב וכי ראש מנהל משאבי אנוש מר גבאי ישיב למכתבו ביתר פירוט. ביום 29.1.09 החליטה מועצת העיר בדבר העברת המבקש מתפקידו בחברות מוריה ועדן. ביום 8.2.09 השיב מר גבאי לתובע (רצ"ב נספח כ"ב). ביום 15.2.09 התייצבו המבקש ובא כוחו בישיבת ועדת הפיטורין הסטטוטורית ובה נכחו מנכ"ל המשיבה, גזבר המשיבה, עו"ד גלמן בג'איו. למבקש ובא כוחו לא נמסר פרוטוקול מישיבת ועדת הפיטורים מיום 15.2.09 ואף לא הנמקה כי אם מכתב מיום 18.2.09 הנושא תאריך 17.2.09 בחתימת המנכ"ל. הודע למבקש שעבודתו מופסקת בפועל לאלתר. נודע למבקש כי פורסם מכרז על משרתו (מס' 50/09) שהתאריך האחרון להגשת מועמדות בו הינו 9.3.09 (נספח ב'). המחלוקת האם פוטר המבקש כדין אם לאו? האם זכאי לסעדים של השבה לעבודה עד למתן פסק הדין בהליך העיקרי. האם יש לבטל את המכרז שהוצא לתפקידו (מס' 50/09) עד למתן פסק דין בהליך העיקרי? הכרעת הדין 1. המבקש לא נחקר על תצהירו. ב"כ המשיבה הודיעה לפרוטוקול כי מבלי להודות בכל טענה שהמצהיר הצהיר היא מוכנה בשלב זה לוותר על חקירתו. (פרו' עמ' 1 ש' 3-6). משכך, ועל פי דיני הראיות, תצהירו של המבקש והעובדות המפורטות בו מהוות תשתית עובדתית ככל שלא נסתרו. המשיבה התייחסה ארוכות בסיכומיה, וסעיף סעיף לעדויות השמיעה ועדויות הסברה אשר בתצהירו של המבקש. בהכרעת הדין להלן התייחסנו לעובדות ממש ולאילו שקבלו חיזוק בעדויות עדי המשיבה. לא ניתן משקל של ממש או בכלל לעדויות שמיעה אולם כן ניתן משקל לטענות שגובו במסמכים למשל לעניין הערכת עבודת המבקש ואף זאת במידה הראויה בלבד. רוב התייחסותנו מתייחסת ל- "תצהיר המצומצם" כהגדרתו בסיכומי המשיבה. לעניין העדר חקירה על תצהיר, קובעת הפסיקה באופן עקרוני גם בפסקי הדין וגם בהחלטות בבש"א כי "בהעדר תצהיר ממי מהמשיבות ומשהתובע לא נחקר על תצהירו - משמע, העובדות הן כפי ששנטענו בתצהירו. " (בש"א (ת"א) 10306/06 מרדכי לייסט נ' מדינת ישראל משרד האוצר (2007)  - ). (דגש שלי ש.ש.). וכן משלא התקיים דיון בבקשה "ומשלא נחקר מנהל המבקשת על תצהירו הרי שהאמור בו לא נסתר" (בש"א (ת"א) 1262/08 א. אודי חברה קבלנית בע"מ נ' מדינת ישראל , בעמ' 3  - ) (דגש שלי ש.ש.). יודגש כי ככל שנשמעו העדויות בפנינו לא רק שתצהירו לא נסתר אלא שחקירת עדי המשיבה העלתה כי גרסתו נתמכה בעדותם. עניין זה יפורט לגבי הנושאים השונים שיסקרו בהחלטה זו. 2. הארכת החוזה ותוקפו. א. חוזהו של המבקש הוארך ביום 25.6.08 (ג/5) וזאת בין היתר על סמך גיליון הערכה מיום 14.6.08 (ד/1) שנעשה לו ע"י מהנדס העיר. מר יאיר מעיין בעדותו בשאלת הארכת החוזה אומר: "לכאורה טכנית כל 4 שנים, בעירייה חידוש החוזים מתבצע אחת לשנה, כדי שזה לא יהיה טכני אלא כדי שנשקול האם רוצים לחדש את החוזה בהתאם לתפקוד אותו מנהל. מרבית עובדי העירייה לא בחוזים אישיים, למעשה בעיקר מנהלי אגפים, ומקצת מהממונים, כמה עשרות עובדים פחות או יותר בהסכמים אישיים בתפקידים הבכירים. בודאי שספציפית מנהל אגף חדש בתפקידו יחסית בשנים הראשונות בודאי שזה לא טכני אלא נשקל לגופו." (עמ' 2 ש' 7-11). מדבריו עולה כי הארכת חוזה למנהל אגף חדש נשקל, לגופה. אולם בפועל עונה: "ובפועל חידוש החוזה נעשה למיטב זכרוני שלא לגמרי בידיעתי, כלומר, אמרתי לראש העיר את עמדתי, ובסופו של דבר מי שחתום על החוזה זה ראש העיר וגזבר העירייה ולא המנכ"ל, ובפועל ראש העיר החליט להאריך לו את החוזה" (עמ' 2 ש' 15-18). ברור מדבריו של המנכ"ל שהסתייגותו מהמבקש עמדה לנגד עיני ראש העיר הקודם בהפעילו את שיקול דעתו להארכת החוזה. על כן מבחינה זו ניתן לומר שההארכה נעשתה תוך הפעלת שיקול דעת כשכל העובדות הונחו על השולחן. ב. עוד עולה כי גם מהנדס העיר יודע בדבר עמדת המנכ"ל על התפקוד של המבקש: "מס' פעמים דיברתי גם עם מהנדס העיר לגבי התפקוד שלו, גם עם ראש העיר. כשהחלפנו דעות בנושא זה אני ומהנדס העיר, הוא אמר שיש מס' מנהלים באגף תושי"ה..." (עמ' 2 סיפא עמ' 3 רישא וכן עמ' 3 ש' 11-13). דהיינו גם מהנדס העיר החליף דעות עם המנכ"ל בנושא תפקודו של המבקש בטרם הוארך החוזה. לעניין הארכת חוזה מסוג זה הביע בית הדין עמדתו בעניין זה ברורות. "לא כן הוא עת המדובר בהתקשרות ארוכת טווח, העשויה פלחים פלחים. לאמור: העסקת העובד נעשית על פי חוזה לתקופה קצובה, אולם המסגרת בה היא מתקיימת מחזיקה בתוכה, מעצם טיבה, אפשרות ליצירת קשר מתמשך, בין לקביעות ובין להארכת החוזה מעת לעת. במקרה כזה, גם אם לעובד אין זכות קנויה למשרה, חייב המעסיק במתן הודעה מראש לעובד על כוונתו שלא להאריך עוד את ההתקשרות עימו; לפרט את הטעמים העומדים ביסוד אותה כוונה; לאפשר לעובד להביא בפניו את תגובתו וליתן לו הזדמנות הולמת לנסות ולהעביר את רוע הגזירה [ע"ע 1027/01 - ד"ר יוסי גוטרמן - המכללה האקדמית עמק יזרעאל. ראו גם ע"ע 1290 מדינת ישראל -אלי שדה (, 6.3.03)" (דגש שלי ש.ש.). במקרה זה כל מקבלי ההחלטה סברו בחודש יוני שיש מקום להאריך את החוזה של המבקש אף שהערות לגבי עבודתו ופגמיה הוערו ונדונו בפניהם קודם. לעניין גיליון ההערכה שמולא ע"י מהנדס העיר נשאל המנכ"ל בעניין זה. תשובותיו לא נתנו מענה להבדל בין טענותיו לכאורה כלפי המבקש ותפקודו לבין מה שהוערך בכתב בפועל. (עמ' 4 ש' 9 עד עמ' 5 ש' 8). למעשה עלה בבירור מעדותו כי לא עסק כלל ב- 18 הסעיפים אליהן מתייחסת ההערכה אלא רק לעניין יחסי האנוש והגישה לעובדים ובעניין זה לא נתן מענה לציון הגבוה המופיע בהערכה. עולה ברורות כי סוגיה זו נידונה בינו ובין מהנדס העיר (עמ' 6 ש' 2). לעניין בדיקת תיקו האישי של המבקש אל מול התלונות עונה המנכ"ל: "ת. לא. התלונות שאני קיבלתי זה הספיק, התיק שלו לא רלבנטי". (פרו' עמ' 6 ש' 14). כלומר עברו של המבקש לא עניין את המנכ"ל והוא גם לא הוציא למבקש כל הערה בכתב (עמ' 5 ש' 10-13), אף שקיים עמו שיחות. לעניין זה ראה עב' (תא) 3209/05 א. פרנקל נ' טיסינקרופ [נבו]: "31. נוכח כל האמור לעיל, התרשמנו כי טענותיו של מר מרקוס כנגד התובע נבעו, לפחות בחלקן, משיקולים לא ענייניים. זאת, בהיעדר דוגמאות, פירוט או מסמכים אשר יעידו על קשיי הניהול הנטענים של התובע, ובהעדר טענות / הערות כלשהן אשר הופנו כלפי התובע או לתיקו האישי טרם הפיטורים. בנוסף, אנו סבורים כי מר מרקוס העביר את התרשמותו בנוגע לתובע למר שרעבי באופן מופרז לשלילה, שעשוי להעיד כשלעצמו על היעדר ענייניות. כך, ולמשל, הטענה בדבר "תפקוד לקוי" או "חלש" הסתברה כהכרה דווקא במקצועיותו הרבה של התובע, ובטענה חלקית (שלא הובררה די צרכה) רק בנוגע לכישורי הניהול שלו. ובאשר לטענה בדבר "דיווחים לא מדויקים" (האשמה ממנה נוסף ריח של חוסר יושר המיוחס לתובע, ולא בכדי ציין מר שרעבי כי "מבחינתי זה דבר חמור, אני לא יכול שאדם במערכת יהיה לא אמין" - עמ' 13 לפרוטוקול) - זו הסתברה כטענה על כך שהתובע לא העריך נכונה, במסגרת ישיבות פנימיות, את משך הזמן שיידרש לצורך השלמת פרויקט - אך זאת מבלי שהובאה כל דוגמא לאיחור שנגרם על ידו; נהפוך הוא - הנתבעת אישרה כי לפחות בפרויקט אחד התובע הקדים את לוח הזמנים המתוכנן באופן משמעותי. 32. דרך קבלת החלטת הפיטורים כפי שנתקבלה, תוך הסתמכות עיוורת על דברי מר מרקוס בלא לנסות להבין מה מסתתר מאחורי ה"כותרות" שנתן ושמא דבריו נובעים ממניע אישי כלשהו, יחד עם התעלמות מוחלטת מתרומתו של התובע לחברה וממקצועיותו - כל אלו מהווים לדעתנו הפרה של חובת תום הלב של הנתבעת, שאמנם זכאית להפעיל את שיקול דעתה את מי מעובדיה לפטר, אך אליה לעשות זאת באופן הוגן וענייני". כמו כן לא התייחס המנכ"ל לכך שהמבקש נבחר לתפקידו במכרז כדין . בנוסף, מעדותו עלה כי: "...עד להגשת התביעה פה לא ראיתי את ד/1" (עמ' 6 ש' 7). ד/1 הוא הערכת העובד מיום 14.6.08 בחתימת מר שלמה אשכול מהנדס העיר. מצאנו כי באמירה זו עולה שלפני ישיבת ועדת הפיטורים לא ראה המנכ"ל מסמך זה וספק גדול אם תיקו האישי של המבקש עם הערכות קודמות היו בפניו, בישיבת ועדת הפיטורים. אמנם ב"כ המבקש תיקנו בשאלה הבאה "עד השימוע" אולם אמירה זו היתה מיוזמת המנכ"ל ולטעמנו משקפת את האמת. טופס ההערכה הנ"ל נראה על ידו לראשונה עם הגשת התביעה . לכך ולהעדר עיון בתיק האישי משמעות לעניין תקינות ישיבת ועדת הפיטורים בראשה ישב המנכ"ל ואליה נשוב בהמשך. מהנדס העיר מר שלמה אשכול נחקר לגבי הארכת החוזה וגיליון ההערכה בחתימתו (ד/1) הוא מאשר שמכיר את המסמך ושלהערכתו ידע שמשמעותו הארכת החוזה של המבקש. (פרו' עמ' 14 ש' 24-28). בעדותו ניסה ליתן חשיבות להיותו חדש בתפקיד אולם נשאל: "ש. אז היית 9 חודשים בתפקיד בערך. ת. נכון. ש. כבר הספקת להתרשם מהמבקש שיש לו תפקיד מאוד חשוב בעירייה, אתה מסכים איתי? ת. לדעתי חשוב ביותר. ש. האם הספקת להתרשם ממנו משך ה 9 חודשים האלה, כן או לא? ת. חלקית. (עמ' 15 ש' 1-6). מעדותו עולה כי "תראה, אני אומר כך, קודם כל טעיתי באופן מוצהר במילוי הטופס ולמדתי לקח... שיש לו (למבקש) כישורים מקצועיים מזה אני לא יכול להתעלם, לחלוטין לא, ולכן הטופס הזה שמילאתי הוא טעות שלי". (עמ' 15 ש' 12 -21). (דגש שלי ש.ש.). עדותו של מהנדס העיר אינה מתיישבת עם ההערכה. ראשית עלה מעדות המנכ"ל שדיבר עם מהנדס העיר בטרם זה מילא את הטופס. כך ששאלת יחסי האנוש לפחות היתה ידועה למר אשכול חרף זאת ניקד ציון גבוה בפרמטר זה. שנית הודה כי במהלך 9 חודשים הספיק להתרשם מהמבקש כך שמילוי הטופס יכול היה להיעשות על ידו. שלישית יכול היה להכניס הערה לגבי הסתייגות זו או אחרת ולכן טענתו ל"לקוניות" הטופס אין לה על מה שתסמוך. הוא לא ציין דבר במקום להערות על גבי הטופס. ושלישית עיון פשוט בתיק האישי, שמהנדס העיר כממונה חדש טען שראה, (עמ' 15 ש' 23 ,24), היה מגלה לו את טופס הערכה של הגב' פוסט קודמתו מיום 2.7.07 (ד/2) ובו נרשמה הערה מפורטת בכתב יד לגבי כישוריו המתייחסת גם לשיפור יחסי העבודה באגף. מכל האמור עולה כי אין לקבל את עדותו בפנינו לכאורה כי לא כל כך ידע מה מילא בטופס שכן היה לו מידע מהמנכ"ל, היה בפניו תיק אישי והיו לו 9 חודשי התרשמות. יתר על כן גם בפנינו לא חלק על מקצועיותו של המבקש, ההיפך אישר אותה. הדברים גם באו לביטוי בהערכת גב' פרוסט שכתבה: "קובי מנהל מוכשר, מקצועי, יודע את עבודתו היטב, מקדם ויוזם דברים יש עדיין מקום לשפר את ניסיונו בניהול האגף והפאן של יחסי עבודה". היא מתייחסת לשיפור ולחוסר ניסיון בניהול אולם העניין המקצועי נאמר מפורש וברור מילולית בנוסף לניקוד הגבוה ולכן יש מיתאם מלא בין המלל לתוכן ההערכה. אנו גם איננו יכולים להתעלם מנספחים ד/5, ה, ו/1, ונספח ו/3 המדבר בעד עצמו בדבר פרס שניתן לאגף בראשותו של המבקש ע"י משרד התחבורה גוף חיצוני מקצועי. אלו נספחים עדכניים מהתקופה האחרונה בנוסף לנספחים רבים הנוגעים לעבודתו הראויה מתקופות קודמות. תמהים אנו מדוע מהנדס העיר לא ערך בירור כזה בטרם חתימתו על הטופס ולטעמנו הסיבה כי מדובר במבקש שהוא מקצועי ויודע עבודתו כדברי גב' פרוסט וכך גם חשב מר אשכול במלאו את הטופס חרף השיחות עם המנכ"ל. בנוסף עולה מעדותו כי הכיר את המבקש הכרות רבת שנים עוד טרם שבא לעבוד בעירייה, כאדריכל פרטי (עמ' 15 ש' 23). "ת. אני הכרתי את המבקש לפני שבאתי לעבוד, כאדריכל פרטי, וכשאני באתי לעבוד ראיתי את כל התיק האישי שלו, מנכ"ל העירייה דאז הראה לי, איתן היה קיצוני, הוא אמר דברים כל כך קשים שאני בחיים שלי עוד לא שמעתי, ואז אמרתי לו שאני בדילמה כי מה הוא רוצה ממני כמהנדס עיר שנכנס לפני יומיים לעבוד, ואחרי שנים שהכרתי את איתן וגם את המבקש, כי הייתי בא אליו לאשר תוכניות, וללא ספק מכל המנהלים שהיו אצלי ממנהל התכנון, היחיד שקיבל סטירה כזאת בפנים היה המבקש". (עמ' 15 ש' 24-28). (דגש שלי ש.ש.). דברים שונים בתכלית נאמרו על ידו בהמשך עדותו (עמ' 16 ש' 6-8). בסופו של דבר הוא מאשר ברורות שביוני 2008 לא סבר שיש להפסיק את עבודת המבקש אלא להאריך את חוזהו. מסקנתנו מחקירת מר אשכול היא כי גם הוא שקל ומצא הצדקה להארכת החוזה של המבקש ביוני 2008. דהיינו עד כה גם ראש העיר הקודם וגם מהנדס העיר מצאו במועד זה, לאחר הפעלת שיקול דעת ושמיעת הערות שליליות של המנכ"ל על המבקש, כי ראוי המבקש לבצע תפקידו והוא מקצועי והאריכו כדין את חוזה העסקתו. ד. ראש אגף מינהל ומשאבי אנוש מר גבאי העיד אף הוא מטעם המשיבה וציין כי יש חשיבות לטופס ההערכה. לדבריו: "ש. כשהממונה על המבקש, מר אשכול, ממלא ביוני גיליון הערכת עובד מ 30/6/08, מבחינתך זה פרמטר משמעותי בקבלת החלטה בדבר הארכת חוזה, נכון ? ת. כן. אני לא מאריך חוזה אם אין לפני חוות דעת תומכת להארכת חוזה. כשיש חוות דעת כזו אני מאריך חוזה" (עמ' 20 ש' 2-5). עוד עלה כי מר גבאי כלל לא בדק את תיק המבקש לפני ההארכה (עמ' 20 ש' 14,16) ולדעתו רק במקרה סתירה קיצונית בין חוות דעת יש לשקול. בעניין המבקש אין סתירות בין חוות הדעת והן כולן טובות. "ש. למקרה שלנו. תסכים איתי שמבחינתך יש משהו שטעון בדיקה שיש הערכת עובד מעולה ביוני ודרישת פיטורים בנובמבר, נכון? ת. נכון, וקראתי את הנימוקים." גם מר גבאי מסכים כי יש לתמוה על השינוי בעניין המבקש ובלוח זמנים תכוף זה. ה. לאחר שסקרנו את גרסאות המשיבה לעניין הארכת החוזה וטופס ההערכה מצאנו כי יש לקבל את גרסת המבקש שההערכה החיובית וציוניה נכונים במהותם וכי הערכה זו מעוגנת במציאות. גרסתו זו לא רק שלא נסתרה אלא נתמכה בעדויות לפיהן הועלה רק הקושי ביחסי האנוש והמנכ"ל העיר הערותיו גם לראש העיר הקודם וגם למהנדס העיר ושניהם, כל אחד לחוד הפעילו שיקול דעת ומצאוהו ראוי לשמש בתפקיד והאריכו את חוזה העסקתו על סמך חוות דעת חיובית ולדעתנו גם על סמך תפקודו המקצועי בפועל כעולה מעדות מהנדס העיר שהכירו עוד טרם נכנס לתפקידו. לפיכך את השתלשלות העניינים מיום 25/6/08 מועד הארכת החוזה ואילך נבדוק בין היתר לאור הממצאים העובדתיים שקבענו ושפורטו לעיל ומסקנותינו שפורטו בהתאם. 3. התקופה שקדמה לשימוע א. מנכ"ל העירייה הודה כי: "ת. אני בחודש יוני לפני חידוש החוזה איתו , הגעתי לראש העיר והמלצתי שלא לחדש לו את החוזה, בחודש יולי שוב ניגשתי לראש העיר והמלצתי לפעול לסיום העסקתו.אציין שהסיבה היחידה שהוא נבחר לתפקידו והסיבה שלא פיטרו אותה עד לאותה תקופה היא בגלל שראש העיר הקודם הגן עליו" (עמ' 5 ש' 16 -18). (דגש שלי ש.ש.). ברור כי פעולה ביולי בניגוד לחוזה מ- 25/6/08 אינה עולה בקנה אחד עם מנהל תקין ותום לב בפרט שהוכח לכאורה בהליך הזמני כפי שפירטנו לעיל שהערות המנכ"ל לגבי ליקויי תפקוד המבקש נשקלו. ובהמשך : "ש. כשאתה נפגשת עם ראש העיר מייד עם בחירתו, עלה עניין סיום עבודתו של המבקש, נכון או לא? ת. כן ש.ב16/11 אתה אמרת למבקש בשיחה שראש העיר דורש את פיטוריו, נכון? ת.דורש את סיום עבודתו." (עמ' 10 ש' 1-6). דהיינו על פי עדות המנכ"ל כבר באוקטובר מיד לאחר הבחירות ולפחות לפני 16/11 סבר ראש העיר הנבחר שיש לסיים את עבודת המבקש. גם בתצהירו אומר המנכ"ל בסעיף 21: "...והסכמנו כי יש לסיים את שירותו של המבקש לאלתר". (דגש שלי ש.ש). ב. בפועל ההתנהלות כלפי המבקש יישמה זאת מייד: "ש. אני אומר לך שאחרי הישיבה שלך ושל ראש העיר באמצע חודש נובמבר הגעתם לסיכום שהוא צריך לסיים את עבודתו בעירייה, והמבקש לא זומן, ולא זומן יותר לאף ישיבה אצל ראש העיר, כולל ישיבות של וועדות תחבורה שמתוקף תפקידו צריך להיות מזומן. נכון או לא? ת. בדיונים שנערכים בלשכת ראש העיר, ראש העיר מזמן אותם, אני לא יודע להגיד אם המבקש זומן או לא לחלק מהדיונים. ......... ת. אני חושב שבהחלט ראש אגף תושייה צריך להיות מזומן. הוא היה בשתי ישיבות המועצה האחרונות. ש. אני מציג לך הזמנה לישיבת וועדת תחבורה עירונית מ13/1. אתה אמור להיות מכותב, ויש פה את רשימת המוזמנים, ביניהם גב' ניסני שהיא כפופה למבקש, והוא לא מוזמן. אתה זוכר את הוועדה הזאת, והאם אכן המבקש לא זומן אליה כפי שעולה מההזמנה? ת.המבקש לא נכח באותה ישיבה, אני לא יודע אם הוא זומן או לא. במסמך שאתה מציג לי שמו לא מופיע ואני מכותב...." (עמ' 11 ש' 4-23). (דגש שלי ש.ש.). מעדות המנכ"ל עולה כי אמנם לא המנכ"ל הוא המזמין אך היה מקום לזמן את המבקש לישיבות מסוג זה והוא לא זומן לפחות לישיבה זו אף שעובדת הכפופה לו הוזמנה.כך גם לגבי יום עיון תחבורה בירושלים (עמ' 12 ש' 5-17) כעולה "ראש העיר לא מצא לנכון לזמנו" וגם המנכ"ל לא הפנה תשומת ליבו לצורך בהזמנת המבקש. לפיכך טענת המבקש כי חדלו לזמנו לישיבות ונטלו סמכויותיו לא רק שלא נסתרה אלא נתמכה בעדות המנכ"ל. כך גם עלה מפורשות מעדות מהנדס העיר. (עמ' 18 ש' 1-5). עולה איפא ממה שהוכח לכאורה שבתקופה שמהשיחה של המנכ"ל עם ראש העיר הנבחר בדבר סיום העסקת המבקש בפועל חדלו לזמנו לישיבות בהם היה עליו להיות נוכח מתוקף תפקידו וזאת אף שחוזהו בתוקף ושלא ננקטה כל פעולה חוקית לסיום ההעסקה. בחרנו שלא להתייחס בשלב זה לכתבות בעיתון שהוצגו בפנינו על ידי שני הצדדים בהעדר ערך ראייתי לכתבות עיתונאיות. ג. זאת ועוד, למועצת העיר הועברה ביום 27/1/09 הצעה לדיון על העברתו מתפקידיו בחברות עירוניות מוריה ועדן תפקידים אליהם מונה מכח תפקידו. דיון בעניין נערך במועדה והוחלט, חרף השימוע. ד. כלומר פעולות לשלילת סמכויותיו מכח תפקידו, והדרתו מישיבות בהם היה עליו להיות נוכח, הן פעולות שנעשו בפועל עוד טרם ננקט הליך חוקי כלשהו בעניין סיום העסקתו. את השתלשלות הדברים והתנהגות העירייה כלפי המבקש בתקופה שלאחר הארכת החוזה יש לראות, לאור מה שהוכח בפנינו לכאורה, בחומרה וכלוקה בחוסר תום לב. 4. הליך השימוע בכך שהמשיבה פעלה שלא כראוי לפני השימוע אין די. התקיים הליך שימוע ועלינו לבדוק תקינותו כדי לדעת אם מכתב ההודעה על סיום שירותו מיום 17.2.09 נשלח כדין אם לאו. ביום 1/1/09 נקרא המבקש לפגישה בלשכת מנכ"ל ונשאל מה החליט לגבי המשך עבודתו וציין כי ימשיך לעבוד ולבצע נאמנה את מדיניות העירייה. על כך ענה המנכ"ל שאם זו עמדתו יימסר לו בקרוב מכתב פיטורים מעבודתו. תיאור זה של הדברים פורט בסעיף 21 לתצהיר המבקש עליו לא נחקר. תיאור זה לא נסתר בתצהיר המנכ"ל שלא מתייחס כלל לסעיף 21 לתצהיר המבקש אף שמתייחס בסעיף 19 למשל לעובדה אחרת שנטענה ע"י המבקש. דהיינו עוד לפני השימוע הודע למבקש על מכתב הפיטורים. ב. המבקש התריע בכתב ביום 8/1/09 בעניין שרירות פיטוריו ושלילת סמכויותיו (נספח יא). ג. המבקש נאלץ לשלוח תזכורת שלאחריה ענה המנכ"ל ביום 18/1/09 במכתב ובו פירוט הליקויים שנמצאו בתפקודו בהסתמכו על מכתב המנכ"ל הקודם מיום 29/7/07 ומכתבים נוספים שלא למותר לציין נכתבו עוד לפני הארכת החוזה הנוכחית, פרט למייל אחד המאוחר למועד זה. ד. המבקש ענה במכתב מפורט לקראת שימוע ובו התייחסות לתלונות ולטיב תפקודו. במכתב 60 נספחים (נספח ט"ו לתצהיר המבקש) ובו גם פרק על תפקוד המבקש והתייחסות ספציפית לנספחי מכתב המנכ"ל. מכתב זה מוען גם לראש העיר, למהנדס העיר, למר גבאי ראש מינהל משאבי אנוש, ליועץ המשפטי, למבקרת העירייה וליו"ר ארגון העובדים. הוא נכתב ב-26/1/09. חרף זאת ביום 27/1/09 יוצאת פניית ראש העיר לחברי המועצה ובה בסעיף כ' ובנספח לו המינויים בין היתר לגבי מוריה ועדן מהם נפקד שמו ותפקידו של המבקש. ה. ביום 28.1.09 התקיים שימוע למבקש. נכחו מר גבאי, מר אשכול, עו"ד עצמון, אנה אינדיקטור, עו"ד משה, המבקש ובא כוחו. מתנהל לכאורה פרוטוקול מפורט כנדרש בשימוע. מר גבאי מקדים ואומר: "בשימוע אנו שומעים את כל מה שיש לך לומר אחרי השימוע מתכנסים ומחליטים מה עושים הלאה". לשאלת עו"ד עצמון מובהר כי החומר שהועבר ע"י המבקש יהיה חלק מהשימוע. עו"ד עצמון מתייחסת לישיבת המועצה שמתקיימת למחרת ואומרת: "אמרת לנו כרגע וחבל שלא כתבת. אנו נבדוק בסדר היום של המועצה." ובהמשך אומרת עו"ד עצמון: "כהערת אגב ברמות של מנהלים בכירים יש גם שיחות בע"פ. לא נהוג בעירייה עם מנהלים בכירים לנהל התכתבויות". בסיום הישיבה נאמר ע"י מר גבאי: "אני מודה לכם. הפרוטוקול יודפס ויועבר אליכם. אנו נודיע לכם לגבי המשך התהליך". אכן ביום 4/2/09 נשלח מהעירייה מכתב (יט/1) בחתימת אנה אינדיקטור ובו נכתב בין היתר: "מצ"ב פרו' השימוע...אם יש לכם תיקונים או הערות אנא העבירו אלינו בהקדם." הערות נשלחו בנספח יט/2 מיום 12/2/09 וב-12/2/09 השיבה אנה כי נבדקו ההערות חלקן נתקבלו וחלקן יבדקו. הפרוטוקול המתוקן, כך נכתב, "יועבר אליך ביום ראשון במועד הוועדה". ו. במקביל וכאילו בלי קשר שלחה הגב' שושנה יתאח ממונה על פרישת עובדים בעירייה מכתב ביום 3/2/09 ובו מוזמן המבקש להופיע בפני ועדת הפיטורים ב-8/2/09. כלומר ההזמנה לוועדת הפיטורים יצאה עוד בטרם נשלח מכתב אנה אינדיקטור בדבר ההערות לפרו' השימוע וטרם משלוח ההערות. אין היגיון ואף אין תקינות מנהלית בלוח זמנים זה, שכן משפרו' השימוע לא סופי לא יכולה להתקבל החלטה סופית, ובכך יש פגם דהיינו קביעת ועדת פיטורים טרם סיום הליך השימוע. ז. אולם בכך לא די. לדברי עו"ד עצמון בשימוע: "הנהלת העירייה רואה את פרוטוקול השימוע וחומר נוסף שצורף או יצורף.....מה שיאמר כאן בפני ראש מינהל משאבי אנוש יועבר להחלטת הועדה שעוברת על כל החומר..." כיצד אם כן ניתן היה למרות דברי עו"ד עצמון שפרוטוקול השימוע עובר לועדת הפיטורים לקובעה במועד בו עוד טרם קיים פרוטוקול מתוקן וסופי? מצאנו כי משזו היתה התחייבות המשיבה מפורשות וכאמור בפרוטוקול בפני המבקש ובא כוחו נפל פגם בזימון ועדת הפיטורים עוד בטרם סיום תיקון פרו' השימוע. העניין מקבל תיקוף בנוסח מכתבה של אנה. ח. פרוטוקול השימוע עצמו, מסתיים בשלב שמיעת המבקש ובא כוחו. לא הוצג בפנינו כל מסמך ובו החלטה מסודרת להעברת העניין לוועדת פיטורים. דהיינו לא ראינו החלטה ברוב קולות או פה אחד או אחרת של ועדת השימוע או של הלשכה המשפטית או של ראש מינהל משאבי אנוש בדבר המשך ההליך והנמקה מדוע להמשיכו ולהעבירו לוועדת פיטורים. זאת באבחנה מפרוטוקול הדיון שנערך לכאורה בוועדת הפיטורים שם מפורט דיון חברי הועדה. החלטה כזו של ועדת שימוע מחויבת שכן על ועדת השימוע להחליט אם אכן להעביר לוועדת פיטורים ולנמק על סמך מה קיבלה החלטתה. כבר רבות נאמר לעניין שקיפותה של ועדת שימוע וגם אם תפקידה רק להחליט אם להפסיק את תהליך הפיטורים או להעביר לשיקול וועדת הפיטורים עדיין צריכה להתקבל החלטה ספציפית בכתב ובה המלצה מה סברה החליטה ונימקה הועדה בהעבירה לועדת הפיטורים. דבר זה לא נעשה במקרה של המבקש ולפחות לא הוכח לכאורה. לעניין זה מר גבאי שישב בוועדה והעיד מטעם המשיבה עונה: "ת. על איזה החלטה אני מקבל בדיוק? אני לא מקבל שום החלטה. החלטה על הפסקת עבודה זה וועדת פיטורים ולא אני. ש. אני מציג לך את נספח יט/1 לבקשה פרוטוקול שימוע שאתם עשיתם, ושם אתה וגב' עצמון אומרים, אנו שומעים את כל מה שיש לך לומר... יש לכם שתי אפשרויות להפסיק את הליך הפיטורים או להעביר לועדה סטטוטורית. אז כשקיבלת את ההחלטה הזאת, איפה היה התיק האישי פיזית ת. בהחלט שאני לא זוכר ש. כשקיבלת החלטה אתה כתבת אותה ונימקת את החלטתך? ת.איזה החלטה כתבתי? ש. לאן להעביר את הליך הפיטורים ת. כתבתי בהחלט. ש. איפה ההחלטה הזאת? ת. אתה מדבר על פרוטוקול? ש. נימוקים להחלטה. שהחלטת להעביר את העניין של המבקש לוועדה סטטוטורית ומאיזה סיבה? ת. זה לא אני פיזית יושב וכותב את זה ואז אני יכול להגיד בודאי שאני זוכר שישבתי וכתבתי את כל הנימוקים האלה. ש. אתה ומהנדס העיר ישבתם, ועו"ד עצמון, וסגנית הממונה, וגם העוזרת ליועץ המשפטי. מישהו מכל אלה הוציא את הדיון שאתם דנתם וההנמקות שלכם וההחלטה שלכם בכתב, כן או לא? ת. (העד חושב), לא יודע אם עשו את זה. ש. זה לא עשו, זה אתה עשית את זה או לא? ת. אני לא עשיתי את זה. (פרו' עמ' 22 שו' 3-23). (דגש שלי ש.ש.). יש לקבל את טענת המבקש כי נפל פגם היורד לשורשו כאשר ועדת השימוע לא קיבלה כל החלטה בכתב בחתימת חבריה. ספק מדברי מר גבאי אם התנהל דיון לגופו (ש' 21) ובודאי שלא הוצגה לנו כל החלטה על העברה לועדת פיטורים. מהנדס העיר מתייחס לכך: "ת. התשובה מתחלקת לשניים. דיברנו אבל לא יצא מסמך כתוב, לפחות ממה שאני יודע. דיברתי עם חיים וגב' עצמון. השימוע לא חידש שום דבר" (עמ' 19 ש' 13-15). ט. עוד בעניין זה נאמר בפרוטוקול ועדת הפיטורין " לשאלתו של עו"ד גורל, הובהר כי מר חיים גבאי חתם על מכתב המופנה לחברי ועדת הפיטורין, בו נכתב כי "לאחר שימוע שנערך ב 28/1/09 הוחלט להמליץ בפניכם לסיים את שירותו של העובד קובי X". לא למותר לציין כי מסמך זה לא הוצג בפנינו וגם לא בפניו בדיון ויותר מזה מר חיים גבאי בעדותו בפנינו כפי שפרטנו לעיל כלל לא ידע להתייחס למכתב זה ולטענתו לא נכתב על ידו. הדברים מעוררים ספקות גדולים בלשון המעטה. "כלל הנקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים וככל שהראיה יותר משמעותית כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות יותר מכריעות ויותר קיצוניות נגד מי שנמנע מהצגתה". (ע"א 548/78 אלמונית ואח' נ' פלוני פ"ד לה(1) 736, 762). י. בכך יש למעשה לראות את כל השימוע כבטל מעיקרו משועדת השימוע לא ביצעה את המינימום המוטל עליה והוא דיון מסודר במה שהועלה בפניה וקבלת החלטה בכתב כפי שכל מינהל תקין בסיסי מחייב. יא. פגם נוסף מצאנו בכך שהגב' עצמון התחייבה בדיון לבדוק לפחות את עניין שיבוץ המבקש בחברות העירוניות שהעלה ב"כ המבקש בישיבת השימוע ושהתייחסה לישיבת המועצה למחרת גם בירור זה לא נעשה ככל שהוכח בפנינו לא ע"י הגב' עצמון כפי שציינה בפרו' השימוע וגם לא ע"י מר גבאי שנשאל על כך מפורשות בחקירתו הנגדית "לא באופן אישי" (פרו' עמ' 23 ש' 2-7). לא למותר לציין כי המועצה אכן דנה ולא הוכח כי הופנתה כל שאלה בעניין ע"י עו"ד עצמון. בעניין זה פנה ב"כ המבקש במכתב ביום5/2/09 והיא הפנתה אותו בתשובתה מאותו יום למר גבאי. כך שגם התחייבותה בשימוע לא בוצעה וגם בכך נפל פגם בעבודת ועדת השימוע ובשיקול דעתה. יב. אם בכך לא די עלה גם מדברי עו"ד עצמון בוועדה שהתייחסה רק למכתבי המבקש ולא הזכירה תיקו האישי וגם ובעיקר מעדות מר גבאי כי תיקו האישי של המבקש לא היה מונח בפני ועדת השימוע והוא כראש הועדה לא עיין בו. (פרו' עמ' 21 ש' 5 עד עמ' 22 ש' 8). הפסיקה התייחסה לחשיבות קיומו של תיק כזה בפני מקבל החלטה בדבר קידום ובודאי בשאלת סיום עבודה של עובד. ללא תיק אישי לא ניתן להתחקות אחר ההיסטוריה התעסוקתית של העובד אצל אותו מעביד וללמוד אם מדובר בכשל חד פעמי או שיטתי ואם בכלל יש כשל. סעיף 6 במכתבו של מר גבאי מיום 8.2.09 אינו עולה בקנה אחד עם דבריו בסיום השימוע ואף לא עם מכתב אנה לעניין הערות המבקש לפרו' השימוע. סעיף 8 למכתבו תמוה לא פחות "אדגיש כי איננו נוהגים להתייחס בכתב, בתום השימוע לטיעונים המועלים ע"י העובד ו/או בא כוחו" משמעות אמירה זו היא כי החלטות על הפסקת עבודה של עובד מתקבלות בעל פה? תמהים אנו אם זו הפרוצדורה לסיום יחסי עובד מעביד גם כשמדובר בהמלצה לכאן או לכאן לועדת פיטורים, וסבורים אנו שיש חובה להוציא המלצה או החלטה כתובה. 5. די בכל אחד מהפגמים שמנינו לעיל ושנפלו בעבודת ועדת השימוע כדי לקבוע שההעברה אם וככל שנעשתה לועדת הפיטורים בטלה מעיקרה (void) ולכן לא יכלה לשבת ועדת פיטורים כלל. 6. יחד עם זאת נתייחס גם להתנהלות וועדת הפיטורים. א. הרכב ועדת הפיטורים היה המנכ"ל, הגזבר ועו"ד גלמן בג'איו, נכחו המבקש ובא כוחו. הרכב זה עולה בקנה אחד, לכאורה, עם סעיף 171 א לפקודת העיריות המתייחס לפיטורי עובדים אחרים ובס"ק (2) קובע: "רשאית לפטרו ועדת פיטורים שחבריה הם: גזבר העירייה, המנהל הכללי של העירייה ובאין מנהל כללי - מנהל כח האדם בעירייה, וכן היועץ המשפטי של העירייה..." אף שהיועץ המשפטי עצמו לא ישב בה אלא מי מטעמו. באגב יצוין סעיף 167 לפקודת העיריות ואת התייחסותה של כב' השופטת סלע בעניין פסק דין עב 7471/08 ז'אנה סולובייצ'יק נ' עיריית הוד השרון (טרם פורסם) (להלן: "פס"ד סולובייצ'יק ") בסעיף , 20, 21 לפסק דינה המתייחס למשרת מהנדס. ב. ישיבה זו אף שנדחתה לבקשת המבקש התקיימה לאחר שנקבעו עובדות בשטח בעניין סמכות המבקש בישיבת המועצה עוד קודם. ג. המנכ"ל לא בדק את התיק האישי של המבקש בשום שלב על פי עדותו בשל היותו "לא רלוונטי" לדעתו. כך גם לא התייחס לטיעוניו לגבי נוכחותו במועדים שנטען לגביו שנעדר, כעולה מחקירתו הנגדית. לעניין חשיבות גיליונות ההערכה ראה ע"ע 1070/01 גילה שנער נ' נציב שירות המדינה , בפסק דין זה נקבעו המשקלות שבית הדין נתן להערכת עובד, לדעת בית הדין שם (סעיף 8א) מ"טופס הערכת עובד ניתן להפיק לקחים לגבי אופן ביצוע העבודה, כאשר בין היתר, מתבקשות המלצות הממונים על העובד גם בנוגע לקידומו בתפקיד". עוד נאמר שם כי חוות דעת כזו יש להעביר לידיעת עובד "בראש ובראשונה לעובד הזכות לדעת מה טיבה של אותה הערכה, והדעת נותנת כי יגיב עליה במידת הנדרש" עוד נאמר שם: "בטופס ההערכה של העובד ניתן ביטוי לא רק לדיווח המתקיים בין הממונים לבין נציבות שירות המדינה. האמור בו מהווה חלק מן התשתית לדיאלוג המתקיים בין העובד לבין הממונים עליו, הנובע מחובת תום הלב והשקיפות החלות במערכת יחסי העבודה בשיח ושיג בין העובד לממונים עליו". (דגש שלי ש.ש.). בהיקש יש ליישם את הדברים גם בעירייה וגם בסיום יחסי עובד-ומעביד. אף שנטען שהתקשי"ר לא חל בהכרח ולכאורה על המשיבה ישירות, תכלית הדברים והוויתם ביחסי עובד ומעביד קיימים גם ברשות מקומית. כך גם מתייחס בית הדין הארצי לאפשרות להעיר לעובד בהערות את מה שיש להעיר - ו/או לאפשר לו לתקן. ד. עצם ישיבת המנכ"ל בוועדה שעה שעל פי עדותו היה נחרץ להפסיק עבודתו של המבקש לאלתר כבר טרם הארכת חוזהו ומייד אחר כך ביולי יש בה טעם פגם שכן במקרה זה יש מקום לסבור שהמנכ"ל כבר גיבש עמדתו או מחזיק בדעה קדומה. גם אם זה ההרכב החוקי של ועדת פיטורים ברור מעדות המנכ"ל עצמה כי מבחינתו ניתנה הזדמנות אמיתית כבר ביולי ובכך די. בכך יש לאבחן את המצב שבפנינו מהמצב העובדתי בפסק דין סולובייצ'יק שמפורט על ידי כב' השופטת סלע ובעיקר בסעיף 22 שם מצוטט המנכ"ל כמי שלא חיווה דעה קודמת בנושא סולובייצ'יק. בהיקש ברור לענייננו נדונה השפעה פסולה בועדת מכרזים למשל, נאמר "הרעיון הוא שיש למנוע מחבר "נגוע בדבר" להשפיע בכח השכנוע שלו על החלטתם של חברי ועדה אחרים" (בג"צ 233/86 בן יצחק נ' שר הפנים פד"י מ(4) 501, 513 וכן 788/90 זוהר חנית בע"מ נ' עיריית רמלה פד"י מד(3) 849). בפסק דין בעניין דבע מח 3-168 ודבע מח 3-130 בעניין מרדכי אלפריח נ' המל"ל קבע כב' השופט אדלר: "(ה) להמלצת מנכ"ל משקל מיוחד, והיא איננה "המלצה" שלא תשפיע על ועדה שמורכבת כולה מעובדים שכפופים לו". כך גם כב' הנשיא, דאז, המנוח, מ. גולדברג באותו פסק דין (עמ' 14). בפסקי דין אלו נדרשה מידת הוכחה משמעותית לטענת "הדעה הקדומה" בהליך שבפנינו הוכח לכאורה עניין זה. ראה גם תבע נב 3-1152 נאיף חליל נ' משרד החינוך ובג"צ 3751/03 אילן נ' עיריית תל אביב יפו פדי נט (3) 817. גם אמירותיו של המנכ"ל שאינן מבוססות כי ראש העיר הקודם הגן עליו נסתרו על ידי המסמכים וחוות הדעת בתיקו האישי של המבקש ועצם בחירתו במכרז כדין. פרוטוקול ועדת הפיטורים א. למבקש לא נמסר פרוטוקול ועדת הפיטורים אף שהוקלט וגם עניין זה לא נסתר. למעשה לראשונה הובא בתגובת המשיבה מסמך שבסיסו לא ברור, שכן אינו מנוסח כמו תמלול מהקלטה, והמתיימר להיות הפרוטוקול של ועדת הפיטורים. בסופו לא רשום מי רשם את הפרוטוקול. החלטת ועדת הפיטורים בחתימת חבריה, שצורפה לכתב התשובה, קצרה וזו לשונה: "לאחר דיון הוחלט לסיים את שירותו של מר קובי X ת.ז. .... " בהחלטה לא כתוב דבר על מועד הפיטורין ומועד כניסתם לתוקף. עולה איפא כי עניין הפסקת עבודתו בפועל לאלתר וביום למחרת לא נידון ולא הוחלט על ידי הועדה לפחות לא כך נרשם וגם לא כניסתם לתוקף ב 16.5.09 לפי מכתב הפיטורים. מועד כניסתם לתוקף של הפיטורין אינו פחות חשוב מעצם הפיטורין, וגם בכך נפל פגם בפרט שעה שמחליטים לפטר בפועל מהיום למחר ולכן לטעמנו ההחלטה לא מלאה. זאת ועוד, מפרוטוקול הועדה עולה כי בפניה מצוי כל החומר שנשלח על ידו לעירייה על כל צרופותיו והתשובות שנשלחו אליו לרבות פרוטוקול השימוע המתוקן. הא ותו לא. דהיינו לא נמצא בפניהם תיקו האישי.לא מצאנו התייחסות של חברי הוועדה להערכות כלפי העובד ולנספח ד/1 אף שהיו כאלה במכתב המבקש לעירייה שעמד בפני הוועדה. בעניין חשיבות מסמכים אלה ותיק אישי על פי הפסיקה לפני קבלת החלטה בעניין פיטורין פרטנו לעיל. כפי שציינו לעיל בסעיף 4 ט' לעיל שם סקרנו בהרחבה את מכתב ועדת השימוע והכרוך בו הרי שנאמר בפרוטוקול ועדת הפיטורין " לשאלתו של עו"ד גורל, הובהר כי מר חיים גבאי חתם על מכתב המופנה לחברי ועדת הפיטורין, בו נכתב כי "לאחר שימוע שנערך ב 28/1/09 הוחלט להמליץ בפניכם לסיים את שירותו של העובד קובי X". מסמך זה לא הוצג בפנינו ולכן מבחינתנו לא הוכח. לכן אין מכתב הפנייה כדין לוועדת הפיטורים וגם בכך פגם. ה. בפרוטוקול הדיון עצמו כבר הביע עו"ד גורל תמיהה מדוע לא נשלח אליו מכתב תוצאות השימוע ומדוע לא הומתן לקבלת הפרוטוקול המתוקן לפני ההחלטה ונענה: "והוסבר לו כי לא מוטלת על ראש מנהל משאבי אנוש החובה לעיין בפרוטוקול הדיון בו השתתף, לפני קבלת ההחלטה, ולא מוטלת עליו החובה לשלוח את החלטתו לעובד שכן קבלת הזימון לועדת הפיטורין מצביעה על העובדה שלא שכנע בנימוקיו כי יש להסיר את שמו מסדר יומה של ועדת הפיטורים". איננו סבורים כי לא מוטלת חובה על ראש מנהל משאבי אנוש לשלוח החלטתו לעובד, ההפך, אנו סבורים שחובתו לשלוח החלטתו וכבר פרטנו עמדתנו בהרחבה לעיל בסוגיה זו. בדיון וההחלטה לגופם נאמר מפורשות בסעיף 1 כי : "אין להנהלת העירייה טענות כלפי רמתו המקצועית של מר X כמהנדס, אולם התנהגותו, אופן הניהול שלו ויחסי האנוש הלקויים אינם כמצופה ממנהל בדרגתו וגורמים לכשלים בתפקוד המשליכים על פעילות העירייה". הנה כי כן יש גם אצלם הכרה ביכולתו המקצועית. שאר הסעיפים מפרטים את מהות הכשלים אולם כפי שציינו לפחות בפנינו הנזקים הנטענים לא הוכחו לכאורה. גם הטענה כי טענותיו של מר X בדבר צמצום סמכויותיו אינן נכונות כאמור בסעיף 6 לדיון הוכחו כנכונות לכאורה בפנינו. כך גם דוחים אנו את האמור בסעיף 9 כפי שפרטנו לעיל. ברור שאין אנו נכנסים לנעליה של ועדת הפטורים. בפסק דין ז'אנה סולובייצ'יק סוקרת כב' השופטת סלע באריכות את שאלת התערבותו של בית הדין בהחלטת רשות מוסמכת ומפרטת בסעיף 7 לפסק דינה את הכללים מתי ישים בית הדין החלטה כזאת תחת שבט בקורתו. שלא כמסקנתה של השופטת סלע שניתנה כמובן על פי העובדות שהיו בפניה, הרי שאנו בבודקינו אם כהחלטה מנהלית החלטת ועדת הפיטורים היא תקינה, או שיש מקום להתערב בה, מצאנו לפחות מס' פגמים בהתנהלותה ובמס' סעיפים בדיון וההחלטה של ועדה זו בהם יש לקות מנהלית, ובהחלטתה המצדיקים התערבותנו והמצדיקים קביעה כי הפגמים בה יורדים לשורשם כולם או מקצתם. ח. כאן המקום להוסיף כי יש ליתן את הדעת לחומרת הפגיעה הצפויה בעובד. לענין זה ראה ספרו של י. זמיר על הסמכות המנהלית וכדבריו "חומרת הפגיעה הצפויה עשויה להשפיע על רמת השמיעה הנדרשת. ניתן לומר בעניין של מדיניות שיפוטית, כי ככל שהפגיעה הצפויה קשה יותר כך עולה רמת השמיעה". (י. זמיר על הסמכות המנהלית, כרך ב', נבו הוצאה לאור תשנ"ו עמ' 813). וככל שרמת הפגיעה הצפויה בעובד גבוהה יותר כך תהיה הקפדה יתרה על קיום השמוע על פי הכללים שנקבעו בפסיקה, ניהול פרו', הנמקה בכתב, הודעה תוך מתן זמן ראוי, כו'. 8. בתאריך 18/2/09 נמסר למבקש מכתב ממנו עולה כי הפסקת עבודתו אכן לאלתר מיום 17/2/09. ללא חפיפה, ללא העברה מסודרת ובתפקיד שכולם העידו שהוא כל כך חשוב ומהותי. אין ספק כי למישהו אצה הדרך - כל הדרך. כל כך אצה שנעשו כל הפעולות באופן בלתי תקין ובבהירות רבה כי ההחלטה נפלה עוד בטרם הוחל בהליך כלשהו כלפי המבקש. אם בכך לא די אזי פורסם כבר מכרז למשרת המבקש שהמועד האחרון להגשת המועמדות היה 9/3/09 ממש בסמוך לפיטוריו. ואידך זיל גמור. לא נדרשנו לטענת המבקש באשר לתחולת התקשי"ר עליו וגם לא לשאלת היותו עובד עירייה שעליו חלות כל חובות וזכויות עובד עירייה שכן לכאורה לפי דיון מז/3-82 עיריית תל אביב נ' ישראל אברביה פסק בית הדין הארצי כי "המונח "עובד עירייה" בסעיף 171 א' לפקודה מתייחס לעובדי העירייה אשר התמנו, ולא לעובדים אחרים בשירות בעירייה, ובהם עובדים זמניים, עובדים ארעיים, ועובדים לפי חוזה מיוחד. נוסיף על כך כי אפילו אם המונח "עובדי העירייה" כולל את כל סוגי העובדים שצוינו בפרק התשיעי (היינו - עובדים שהתמנו, עובדים זמניים ועובדים ארעיים) אין הוא כולל עובדים לפי חוזה מיוחד". יודגש כי קביעותינו בהחלטה זו נוגעות למעמדו כעובד על פי חוזה מיוחד ולפגיעות שנעשו בו ככזה ולתהליכים הנוגעים אליו ככזה, ולכן שאלה זו שולית להחלטתנו בשלב זה. 11. עד כאן סקרנו את התהליך בנוגע למבקש ואת תקינותו של כל שלב בהתאם לכללים החלים בכל שלב על פי הפסיקה. מצאנו את תהליך פיטוריו לוקה בפגמים רבים ושונים היורדים לשורשם של כל אחד מהשלבים בתהליך. מצאנו את התנהלות הישיבה במהלך הזמן והאירועים נגועה בחוסר תום לב ונובעת גם משיקולים לא ענייניים משלא הוכח כל צורכו, או בכלל, חוסר התפקוד הנזקף לו ומשגרסת המשיבה היתה פחות אמינה לשון המעטה, והכל לכאורה ככל שהוכח בהליך הזמני. משכך, הרי שפיטוריו של המבקש בטלים כפי שנדרש בסעד הזמני עד סיום ההליך העיקרי. 12. מאזן הנוחות ושאלת הנזק א. בהליך זמני בפרט בשאלת אכיפת יחסי עובד מעביד יש לשקול בכובד ראש שאלות אלו. מחד מדובר בעובד מקצועי שהתקדם בהדרגה כ-11 שנים בעירייה ועלה מתפקיד לתפקיד ולנוכחי במכרז כדין תוך שבאופן עקבי ניתנו לגביו הערכות עם ציונים גבוהים ואף הערכות מילוליות טובות. הטענה של העירייה שהערכות אלה טכניות ואין להתחשב בהן מוטב לולא נטענה משנטענה שכן היא שומטת את הקרקע תחת ניהולה של העירייה עצמה את מערך כח האדם שלה (ופרטנו לעיל את פסיקתו של בית הדין לעניין חשיבות טופס ההערכה). עוד, הוכח לפנינו לכאורה לגבי המבקש כי היו גם מכתבי תמיכה והערכה של עובדים ושל גורמי חוץ שונים. מנגד היו הערות ישירות של המנכ"ל בשיחות רבות עמו וכן מכתבים בודדים בדבר ליקויים אשר התייחסו לעבודתו ובעיקר ליחסי אנוש. פן זה ניתן לתיקון ע"י המבקש ואין בכך די כעילה לפיטורים. ב. המשיבה טענה כי בשל מועד הגשת הבקשה מדובר במהותה בבקשה לצו עשה אשר בית הדין ימנע בדרך כלל לתיתו אלא אם כן מדובר בנזק בלתי הפיך ושום פיצוי כספי לא יוכל לתקנו (א' וינוגרד / צווי מניעה, הוצאת הלכות, עמ' 71, 72, 73). מצאנו כי בענייננו ובשיקול הדעת הנדרש מבית המשפט במאזן הנוחות ההדדי במקרה שבפנינו יש משקל כבד ביותר לטענות המצדיקות צו אפילו אם מדובר בצו עשה. איננו סבורים שמדובר בצו עשה כי למעשה תאריך כניסת פיטוריו לתוקף מאוחר להפסקת עבודתו בפועל והמדובר לטעמנו בצו מניעה. הוכח כי הליקויים שנטענו ע"י המנכ"ל לאחרונה בחלקם נתבררו בכלל אחרי השימוע (פרו' עמ' 7 ש' 14-24) כך שלא ניתן לייחס אותם לשיקול הדעת של ועדת הפיטורים. במאזן הנוחות בסוגיה זו הכף נוטה לטובת המבקש שטענותיו לגבי מקצועיותו לא רק שלא נסתרו אלא הוכחו גם בעדויות עדי המשיבה. כך גם אין מניעה כי מהנדס העיר הממונה עליו יפקח על עבודתו מקרוב ויאפשר לו לשפר את יחסי האנוש בעבודתו. ה. הנזק הנטען ע"י המשיבה לגבי עבודתו לא הוכח. אמנם מילולית נטען כך במכתב המנכ"ל ואף בעדותו אולם לא הוצג אף מכתב המעגן נזק זה. ההיפך המנכ"ל נשאל אם הוציא מכתב בעניין זה וענה בשלילה (פרו' עמ' 7 ש' 1-8 עמ' 8 ש' 6 ש' 17) ובסוף אומר: "ת. מכיון שקיבלנו עשרות תלונות, שחלק פורטו, וחלק צירפתי את המסמכים וחלק לא. אין לי הסבר למה." (עמ' 9 ש' 8,9) ברור כי מדובר באמירות בעלמא שלא בוססו ואין לו הסבר למה. עוד עלה בבירור מחקירתו הנגדית של המנכ"ל כי חלק מהמידע של הנזקים שהוא זוקף למבקש היה לכאורה ידוע לו טרם השימוע ומידע זה לא הובא להתייחסותו של המבקש. (עמ' 9 ש' 15-20). גם בכך יש טעם לפגם אולם מכל מקום טענות הנזק של המשיבה לא הוכחו. משכך במאזן הנוחות נוטה הכף גם בעניין זה לטובת המבקש. ו. עוד טענה המשיבה בעניין מאזן הנוחות כי עיכוב הליכי המכרז עלול לגרום למשיבה ולכל המתמודדים לתפקיד נזק נוסף לנוכח אינטרס הציפיות של המועמדים. מצאנו כי אינטרס זה אינו עומד בכלל ביחס לאינטרס ולזכות של המבקש שהיא זכות יסוד לעבודה ולהחלטה ראויה להפסקת עבודה. מתמודדים במכרז אינם יכולים להסתמך על קבלתם לעבודה והציפייה היחידה שלהם היא למכרז הוגן ולהתמודדות שוויונית. קודמת לזכות זו זכות של עובד מן המניין שנבחר במכרז כדין לתפקידו זה. בנוסף חובת תום הלב חייבה את הנתבעת בנסיבותיו של מקרה זה טרם קבלת ההחלטה על פיטוריו, וגם אם קיבלה החלטה כי עליה להעבירו מתפקידו נוכח קושי בתפקידו לכאורה - לשקול את אפשרות ניודו לתפקיד אחר (י. לובוצקי וד' פרנקל, בנפתולי הזכות הניהולית לפטר בעידן "המהפכה החוקתית", משפט ועסקים ג' (תשס"ה 161). לא נשקלה כלל כל חלופה עבורו לתפקיד אחר, זאת, בפרט בהתחשב בגילו, בותקו, במקצועיותו שלא שנויה במחלוקת כלל, חלף זאת באותם ימים ממש פרסמה מודעה בעיתונים במטרה לאייש משרה זו בעובד אחר ועריכת מכרז לכך. הגענו למסקנה כי בפיטוריו של המבקש נפלו פגמים ממשיים היורדים לשורשם בכל שלב בתהליך. נותר לבחון את שאלת אכיפת יחסי עובד-מעביד או פיצוי כספי. דרך המלך בפיטורין שלא כדין אינה השבה לעבודה (ראה ע"ע (ארצי 109/08 מרכז החינוך העצמאי לתלמודי תורה נ' עובדיה בן נון) (להלן: "פסק דין מרכז החינוך העצמאי") ) אולם בנסיבות מתאימות וחריגות ניתן לאכוף יחסי עובד ומעביד. בית המשפט העליון קבע בפסיקתו: "עקרון מקביל הוא במשפט העבודה הישראלי כי אין לכפות על מעביד להעסיק עובד בניגוד לרצונו. גם במקרים בהם נפל פסול בפיטורין, מקום שסעד של פיצוי ייטיב את נזקו של העובד בצורה נאותה, יש להעדיפו על פני כפיית העסקתו של העובד בידי המעביד. בשורש גישה זו עומדת הקונספציה כי יחסי העבודה הינם יחסים אישיים, ואין לכפות את המשכם בניגוד לרצון אחד הצדדים. נגזרת מכך ההכרה בזכות היתר של המעביד לפטר עובדים כרצונו (ג' שלו, דיני חוזים (מהדורה שנייה)) עמ' 529; ר' בן ישראל, דיני עבודה, שם עמ' 682). הרתיעה מכפיית יחסי עבודה מוצאת את ביטוייה גם בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א - 1970, הקובע בסעיף 3(2) כי אחד החריגים לזכות האכיפה הוא מקרה שבו אכיפת החוזה היא כפיה לעשות או לקבל עבודה אישית או שירות איש. בגישה מסורתית זו חל שינוי עם השנים, וכיום מסתמנת נכונות גוברת במשפט העבודה לאכוף חוזה עבודה. תרמה לכך התרופפות הקשר האישי בין העובד למעביד והשינוי שחל מבחינה זו באופיו של קשר ההעסקה בתורת "שירות אישי". אף שנקודת המוצא הנוהגת עודנה כי אכיפת חוזה עבודה היא בגדר יוצא מן הכלל, הורחבו החריגים לכך (ר' בן ישראל, דיני עבודה, שם, עמ' 685)" בג"צ 6840/01 פלצמן נ' ראש המטה הכללי בצה"ל ואח' (דגש שלי ש.ש.). בית הדין הארצי לעבודה סקר בפסיקתו את השיקולים אותם יש לשקול בבוא בית הדין להכריע בסעד הראוי בתביעה לסעד זמני או קבוע של עובד שפוטר שלא כדין, וקבע כי סעד של אכיפה הנו סעד שבשיקול דעת, וכי הברירה בין הסעדים מחייבת מלאכת איזון ומידתיות. עוד קבע, כי: "בין היתר, אך לא רק, יידרש בית הדין לבחינת מהותו של הפגם שנפל בהליך הפיטורים וחומרתו; סוג המשרה שבה מדובר; השפעתו של הסעד שיינתן, אכיפה או פיצוי, על העובד, על ההקשר התעשייתי והתעסוקתי תוך מתן משקל להיבטים החוקיים והחוקתיים, ככל שאף הם באים לגדר העניין; במקרה המתאים יבדוק בית הדין אם נכון הוא לתקן עוול בעוול - ככל שעוול עשוי להיגרם למי המצדדים הנוגעים בעניין והנוגעים לו" (ע"ע 11123/0 בית ספר תיכון עירוני - יצחק צויזנר, ). בענין ע"ע 300178 דוד ביבס- שופרסל, , הדגיש בית הדין הארצי כי בשירות הציבורי הגישה שונה ונוטה להעדפת סעד האכיפה במידה שמתקיימים האיזונים אותם פירט. השיקולים הרלוונטיים בענייננו כפי שנקבע בפסק דין בעניין מרכז החינוך העצמאי הינם התנהלות המבקש, שמצאנו אותה תקינה, התנהלות המשיבה שמצאנו אותה בלתי תקינה, חלוף הזמן במקרה שלנו, הזמן הקצר בין הארכת החוזה לבין שלילת סמכויותיו ותהליך פיטוריו, הפררוגטיבה הניהולית בה לקחנו בחשבון את הקושי והמתח בעבודה המשותפת, את הזכות לפטר ואת זכות היסוד של עובד שאין בתיקו האישי הערות בכתב עד כה לעבוד ואף לנסות ולשפר את טיב עבודתו. כמו כן לקחנו בחשבון את התנהלות ועדת השימוע וועדת הפיטורים והליקויים שמצאנו בהתנהלותם. כאמור כל אלה מבחנים שבחן בית הדין הארצי בפסק הדין דלעיל. מצאנו שמקרה זה הוא ממין המקרים החריגים בהם יורה בית הדין על אכיפת יחסי העבודה לאחר שעשה את האיזונים ולנוכח הפגמים החמורים שמצא לכל אורך הדרך בהתנהלות המשיבה, כל אחד מהם לחוד, וקל וחומר כולם יחד. 16. ערים אנו לכך שיחסי העבודה בעירייה עתה בין המנכ"ל והמבקש מתוחים מאד אולם על אף קשרי העבודה ההכרחיים משמש בתפקידו בתווך מהנדס העיר שהוא הממונה הישיר ובטוחים אנו שישכיל לנווט את העבודה המקצועית בין כל הגורמים. המדיניות בענייני תושי"ה היא של העירייה והמועצה והמבקש יבצעה בנאמנות ותוך מאמץ מצידו בעניין יחסי אנוש. גם אם ייתכן קושי זמני מסוים לא מצאנו כל עילה של ממש לפיטורי המבקש וגם מצאנו פגמים המאיינים את התהליך על כל שלביו כפי שפירטנו ונימקנו. בא כח המשיבה ציטטה את סעיף 17 של מהנדס העיר מר שלמה אשכול לפיו כאיש מקצוע התנהלות המבקש סבירה והשאלה היא ברמה הניהולית. פתרון ראוי יכול להיות שליחתו לקורס ניהול ולאו דווקא פיטוריו. הזכות לעבוד היא זכות יסוד ערכית אשר שלילתה פוגעת בכבוד האדם. הזכות לעבוד כערך בפני עצמו עומד מנגד לזכות הקניין של המעביד. אמנם טרם חוקק חוק-יסוד: זכויות חברתיות, אשר-על-כן הזכות לעבוד טרם עוגנה בחוקה אולם זכות זו נובעת כיום מן הפסיקה. משום כך תפקיד בית הדין לאזן כראוי בין הזכויות של שני הצדדים. פירוש הדבר הוא שקיימת חובה נגטיבית, לא חובה לספק עבודה, אלא חובה שלא לפגוע בזכות - חירות - זו של העובד שהיא זכות מעין-קניינית לעבודה. יש לו הזכות לא רק להשתכר בכבוד, אלא גם ליהנות מהעבודה, לעסוק במה שהוא מיומן בו, לעסוק במלאכה ולא ללכת בטל אף שזכות זו אינה זכות מוחלטת (ראה: ע"ע 300353/97 מדינת ישראל - נהרי תב"ע נד3-289/ פרט - פרקש, ע"ע (ארצי) 359/99 לאה לוין נ' רשות השידור פורסמו בנבו). גם איזון זה בין הזכויות נשקל על ידינו במאזן הנוחות. 17. שקלנו בענין זה את שאלת השימוע המאוחר כאמור בתיאורית הבטלות היחסית. (ראה בבג"צ 2911/94 3486/94 באקי נ' משרד הפנים ואח'; מסאלחה נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה עירון. (פד"י מח' (5)291) ומצאנו אותה לא ישימה במקרה שלפנינו לנוכח השתלשלות העניינים והפרת חובת תום הלב המתמשכת במשיבה (לעניין זה ראה ע"ע 1349/01 ואפה אסחאק נ' מדינת ישראל משרד החינוך , וע"ע 1123/00 בית ספר תיכון עירוני כל ישראל חברים נ' יצחק צויזנר, ). סוף דבר 18. המכרז מס' 50/09 לא יתקיים ולא תתכנס וועדה לבחירת מועמד כלשהו עד לסיום ההליך העיקרי. הודעה על כך תימסר לאלתר על ידי המשיבה למועמדים שהגישו מועמדותם. 19. סבורים אנו כי ניתן גם ניתן להפיק תועלת מעבודתו של המבקש וכי הוא יעשה ככל יכולתו. סבורים אנו כי כמו שלא הוכחו נזקים של ממש באסמכתאות ולא בטענה בעלמא לגבי העבר כך גם לא יגרמו למשיבה נזקים הנטענים לעתיד ומכל מקום יש למשיבה כלים לבקרה ויש את מהנדס העיר ודי בכך. 20. קובעים אנו אפוא כי הצו נותר בעינו. לטעמנו הניח המבקש תשתית לטענתו כי פיטוריו נובעים משיקולים לא ענייניים וכי נעשו בחוסר תום לב ועל בסיס ליקויים מהותיים בתהליך. המבקש יישאר בתפקידו כמנהל אגף תחבורה ופיתוח תשתיות במשיבה ובפועל. יושבו לו כל סמכויותיו וזכויותיו ואלו לא ייפגעו. קובעים אנו כי יש להביא למועצה גם את שאלת חברותו במוריה ובעדן לשיקול מחודש להשבת חברותו בחברות אלו. כל סמכויותיו וזכויותיו לא ייפגעו והוא יעבוד בפועל והכל עד לסיום ההליך העיקרי. 21. המשיבה תשלם שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ + מע"מ. תשלום זה יבוצע תוך 30 יום, אם לא ישולם במועד ישא הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן ההחלטה ועד ליום התשלום בפועל. פיטורים