פטור מחובת מכרז למשרד הביטחון

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פטור מחובת מכרז למשרד הביטחון:

עתירה זו הוגשה כנגד החלטת משרד הבטחון שלא לערוך מכרז להפעלת שרות והפעלה של הקנטינות בצה"ל, וחלף זאת להמשיך ולהתקשר ללא מכרז, למשך 4 שנים נוספות, עם משיבה 3.

העובדות:
1. א. העותרת היא חברה העוסקת בשרותי תפעול ואספקה של מוצרים,
הנמכרים בחנויות מסוג קנטינות כדוגמת אלו המופעלות בצה"ל, בשב"ס ובמשטרה.


ב. משיבה 1, מדינת ישראל-משרד הבטחון, היא הרשות הממונה והמוסמכת להעניק זכיון להפעלת הקנטינות בצה"ל (להלן גם: "משרד הבטחון").

ג. משיבה 2 היא עמותה רשומה המוכרת כמלכ"ר ופועלת שלא למטרת רווח, אשר שמה לה למטרה לפעול למען חיילי צה"ל ורווחתם (להלן גם: "אל"ח").

ד. משיבה 3 היא חברת בת, בבעלות אל"ח אשר הוקמה בשנת 2002 לצורך הפעלת מערך הקנטינות (להלן גם: "ש.י.ר.ן").

2. שרותי הקנטינות בצה"ל הינם "שרותים הנתפסים בעיני קברניטי צה"ל ומערכת הבטחון כשרותים חיוניים" הדואגים, לצד אספקת אמצעים הדרושים לצורך ביצוע משימות מבצעיות, לרווחתו ושיפור התנאים בהם משרת החייל.
שרותים אלה אמורים להיות מסופקים לכל חייל באשר הוא, תוך דאגה כי שרותי הקנטינה יגיעו גם לנקודות מרוחקות ממרכזי העשייה בארץ, לרבות נקודות בהן מצוי מספר מועט של חיילים.

3. במשך עשרות שנים סופקו שרותים אלה ע"י חברת השק"ם שהיתה חברה ממשלתית.
בשנת 2002 הודיעה חברת השק"ם, בהתראה קצרה, על רצונה להפסיק ליתן את שרותי הקנטינה.
לצורך כך, וכדי למצוא פתרון מיידי למתן שרותי הקנטינה, פנה משרד הבטחון לאל"ח, אשר עיסוקו הוא ברווחת החייל, ואשר מצוי בקשר ושיתוף פעולה מתמיד עם משרד הבטחון.
מאחר ואל"ח אינה עוסקת במתן שרותי מכירה קמעונאית, הוחלט על הקמת גוף יעודי, כך לטענת משיבה 1, שיעסוק בנושא זה, וכך הוקמה משיבה 3 – ש.יר.ן.

4. בשנת 2003 החליטו השב"כ והמוסד לערוך מכרז סגור להפעלת הקנטינות בשרותם, כשבמכרז זה זכתה העותרת.
בשנת 2004 החליטו גם המשטרה ושב"ס לערוך מכרז למתן שרותי קנטינה.
במכרז זה השתתפו גם העותרת וש.י.ר.ן, והעותרת היא שזכתה גם במכרז זה.

5. בשנת 2004, לקראת המועד בו היתה ההתקשרות הזמנית בין משרד הבטחון לבין ש.י.ר.ן, ביחס להפעלת הקנטינות, צפויה להסתיים, פנתה העותרת למשרד הבטחון בדרישה לעריכת מכרז להפעלת קנטינות צה"ל.
משרד הבטחון השיב לעותרת ביום 2.9.04 וטען כי טרם התקבלה החלטה באשר להארכת תקופת ההתקשרות עם אל"ח וש.י.ר.ן, כשההחלטה בעניין זה תתקבל במהלך השנה הבאה.
בין הצדדים התנהלו פניות ותגובות נוספות עד אשר, ביום 4.12.06, השיב משרד הבטחון לעותרת כי על בסיס הנימוקים שפורטו באותו מכתב, ובאישור מנכ"ל משרד הבטחון והחשב הכללי, הוחלט להתקשר עם אל"ח ועם ש.י.ר.ן לתקופה נוספת של 4 שנים, בכפוף למנגנוני הבקרה והפיקוח, ולתנאים שייקבעו ע"י משרד הבטחון, על בסיס הפטור ממכרז שבתקנה
3(18) לתקנות חובת מכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון), התשנ"ג-1993 (להלן: "תקנות חובת מכרזים") (להלן: "ההחלטה").

6. לאור האמור לעיל ובעקבות החלטה זו, הוגשה העתירה הנוכחית.

טענות העותרת:
7. א. העותרת טוענת כי על פי תקנה 3(18) לתקנות חובת מכרזים, רשאי
משרד הבטחון להתקשר בלא מכרז לגבי "עסקה עם האגודה למען החייל לקבלת שרותים לרווחת החיילים בתמורה שאינה עולה על התמורה המקובלת בשוק החופשי לאותם שרותים".

ב. לטענתה, בדיקה מעמיקה ואמיתית של מחיר השוק בהשוואה למחירי אל"ח מעיד כי העסקה בין משרד הבטחון לבין אל"ח וש.י.ר.ן עולה על התמורה המקובלת בשוק, לאותם שרותים.

ג. עוד טוענת העותרת כי תניית הפטור מתייחסת לאל"ח ואיננה מתייחסת לש.י.ר.ן.
ש.י.ר.ן היא תאגיד עצמאי, בעל אישיות משפטית נפרדת מזו של אל"ח.
מאחר וההסכם נערך בין משרד הבטחון לבין אל"ח וש.י.ר.ן, כי אז אין משרד הבטחון רשאי להתקשר עם ש.י.ר.ן ללא מכרז.

8. העותרת מוסיפה וטוענת כי גם אילו חלה תקנת הפטור על העניין, עדיין חלה על משרד הבטחון החובה לנקוט בהליכי מכרז על מנת להוזיל את המחיר ולשפר את השרות הניתן לחיילים, ולהגדיל את התגמולים המשולמים למדינה.

9. עוד טוענת העותרת כי את סעיף 3(18) לתקנות חובת מכרזים יש לפרש על דרך הצמצום, כי החלטת משרד הבטחון אינה סבירה, ועוד מוסיפה העותרת תגובות משלה על טענות משרד הבטחון אשר פורטו בהחלטה.

טענות המשיבה 1:
10. משיבה 1 טוענת כי ההסכם נחתם ישירות בין משרד הבטחון לבין אל"ח, ביחד ולחוד עם ש.י.ר.ן.
לטענתה, ש.י.ר.ן מהווה זרוע של אל"ח ומצוייה בבעלותה המלאה של אל"ח, באופן שרוב המניות של ש.י.ר.ן מוחזקות בידי אל"ח ללא יכולת שינוי המצב.
ש.י.ר.ן מהווה מעין "אל"ח זוטא" או "מקרה פרטי של אל"ח" בכל הקשור לתפעול הקנטינות, שכן ש.י.ר.ן הוקמה אד הוק לצורך תפעול הקנטינות, משיקולים מערכתיים של אל"ח.
העובדה שש.י.ר.ן הוקמה כאישיות משפטית נפרדת על פי דיני התאגידים, אין בה כדי לפגוע בעובדה לפיה היא זרוע ביצועית של אל"ח לתפעול הקנטינות.
העובדה לפיה ש.י.ר.ן איננה נזכרת באופן ישיר בתקנה 3(18) לתקנות חובת מכרזים, אין בה כדי לתמוך בטיעוני העותרת.
ההתקשרות במקרה שלפנינו עם ש.י.ר.ן ואל"ח עונה ל"כוונת המחוקק" ואילו קבלת פירושה של העותרת הופכת תקנה 3(18) לאות מתה.

11. משיבה 1 מוסיפה וטוענת כי ההתקשרות נשוא ההסכם היא התקשרות לקבלת שרותים לרווחת החיילים, וממצאים שהתקבלו, תוך פיקוח על המחירים, מגלים כי ההתקשרות איננה בתמורה העולה על המקובל בשוק.

12. המשיבה 1 מתייחסת גם לתפעול קנטינות בשעת חירום וסבורה כי אין להתערב בהחלטת משרד הבטחון ודין העתירה להידחות.

טענות המשיבות 2-3:
13. משיבות 2 ו- 3 חוזרות על הטענה לפיהן ש.י.ר.ן היא זרוע מבצעת של אל"ח לצורך הפעלת מערך הקנטינות.

14. ש.י.ר.ן טוענת כי אל"ח ו ש.י.ר.ן חייבות, ביחד ולחוד, בכל ההתחייבויות מכוחו של ההסכם, וכי היא התחייבה כי בכל מהלך תקופת ההסכם היא תישאר בבעלותה הבלעדית והמלאה של אל"ח, ותעסוק רק בפעילות שאינה למטרת רווח.

15. משיבות 2 ו-3 טוענות כי מחירי אל"ח וש.י.ר.ן נמוכים באופן משמעותי מהמקובל בשוק וכי הן עומדות בחוק חובת המכרזים ותקנות חובת מכרזים.

16. משיבות 2 ו- 3 מוסיפות כי החלטת משרד הבטחון שלא לקיים מכרז היא החלטה סבירה ועניינית, וההתקשרות עם אל"ח וש.י.ר.ן היא מסוג ההתקשרויות שלהן נועד הפטור, כאשר הפעלת מערך הקנטינות בידי אל"ח, באמצעות ש.י.ר.ן, היא ראויה, מתבקשת וטומנת בחובה יתרונות רבים.

17. סוף דבר, מבקשות משיבות 2 ו- 3 לדחות את העתירה.
דיון:
18. תקנה 3 לתקנות חובת מכרזים קובעת כדלקמן:
"3. לא תהיה חובה על משרד הבטחון לערוך מכרז לגבי עסקה אם היא אחת מאלה:"

תקנת משנה 3(18) קובעת כדלקמן:
"(18) עסקה עם האגודה למען החייל לקבלת שרותים לרווחת החיילים בתמורה שאינה עולה על התמורה המקובלת בשוק החופשי לאותם שרותים".

מהאמור לעיל עולה כי רשאי משרד הבטחון להתקשר, ללא מכרז, עם האגודה למען החייל.

19. עיון בתקנה 3(18) מעיד כי עסקה של משרד הבטחון עם ש.י.ר.ן, גם אם היא ביחד ולחוד עם אל"ח, איננה נופלת תחת תקנה 3(18) ואיננה זכאית לפטור ממכרז.
גם אם ההסכם בין משרד הבטחון לבין אל"ח וש.י.ר.ן הוא הסכם "ביחד ולחוד", עדיין יש בו הסכם עם ש.י.ר.ן, ועסקה זו, על פי לשונה של התקנה, איננה נופלת תחת סעיף 3(18) לתקנות חובת מכרזים, ככל שהדבר נוגע להסכם בין משרד הבטחון לבין ש.י.ר.ן.

20. טוענות המשיבות כי ש.י.ר.ן היא ידה הארוכה של אל"ח והיא הזרוע הביצועית של אל"ח בתפעול מערך הקנטינות.
גם אם היתה מתקבלת עמדה זו, עדיין לא היה מקום לפטור את העסקה ממכרז.
21. תקנה 3(18) לתקנות חובת מכרזים מתייחסת, כאמור, לפטור מחובת מכרז. כאשר מדובר בפטור ממכרז, יש לפרש את התקנה על דרך הצמצום לאור עקרונות העל של השיטה, לפיהם "דרך המלך" בהתקשרויות היא באמצעות מכרז.
בזאת גם מודה משרד הבטחון, בסעיף 41 לתגובתו לפיו "הנהלת המשרד והיועצים השונים בה לרבות היעוץ המשפטי, ערים ביותר לחוק חובת מכרזים ולעקרונות העל של השיטה בדבר התקשרות המדינה בדרך המלך באמצעות מכרז, על כל היתרונות שיש בשיטה זו."

משרד הבטחון אף מודה כי על אף האפשרות של מתן פטור ממכרז אין חובה לעשות כן והוא טוען, בסעיף 43 לתגובתו, כי למרות שעמדה בפניו האפשרות להתקשר בעסקה על דרך של פטור ממכרז, הוא לא עשה כן אלא רק לאחר שבחן את האפשרויות העומדות בפניו, ואם ראוי להתקשר בעניין שבפנינו על דרך של פטור ממכרז.

22. תקנונה של ש.י.ר.ן שונה בשנת 2004.
בתקנון החדש (נספח ג' לעתירה) נקבע תחת הכותרת "מטרות החברה..." (סעיף 5 לתקנון) כי "החברה תפעל ותקדם את עינייני החייל בשרות חובה ואוכלוסיה רלבנטית אחרת, בניהול ומכירה במערך הקנטינות ותקדם את רווחתו ואת השרותים הניתנים על ידה לרווחת החייל ותנאי הצריכה." (ההדגשה אינה במקור –ש.ג.).

העותרת טוענת, ובצדק (סעיף 111 לעתירה), כי ש.י.ר.ן עסקה בעבר בהפעלת קנטינות במשטרת ישראל, בשב"ס ובזרועות הבטחון וגם לאחר ששינתה את תקנונה, בשנת 2004, היא הותירה בידיה את האפשרות לעסוק במטרות "לבר צהל"יות", על פי האמור בסעיף 5 החדש לתקנונה.
סעיף 5 לתקנון החדש אכן מדבר על כך כי היא תפעל ותקדם את "ענייני החייל בשרות חובה ואוכלוסיה רלבנטית אחרת". (ההדגשה אינה במקור – ש.ג).

23. לאור האמור לעיל, ולאור יכולתה של ש.י.ר.ן, על פי תקנונה, לפעול לקידום ענייני אוכלוסיה רלוונטית אחרת, שאיננה החייל בשרות חובה, אין מקום לזהות את ש.י.ר.ן ואל"ח "כגוף אחד" או כזרוע ביצועית של האגודה למען החייל, שכן ש.י.ר.ן, כאמור, יכולה גם לפעול באוכלוסיות אחרות.

24. משיבה 1 לא התייחסה ולא השיבה לטיעון מפורש זה בתגובתה ובסיכומיה ולא סתרה את טענת העותרת לפיה רשאית ש.י.ר.ן לעסוק במטרות "לבר צה"ליות".
משיבה 1 מבהירה כי ש.י.ר.ן היא "אל"ח זוטא" וכי היא משמשת זרוע ביצועית של אל"ח, אולם אין בכך כדי להגיב לטענת העותרת לפיה, כאמור, ש.י.ר.ן רשאית לפעול גם ביחס לאוכלוסיה אחרת.
אפשרות זו של ש.י.ר.ן לפעול במסגרת אוכלוסיות אחרות "מוציאה" אותה ממסגרת "אל"ח" ומבססת את היותה אישיות משפטית אחרת מזו של אל"ח, הרשאית לעסוק גם בעיסוקים נוספים.

25. גם בתגובות משיבות 2 ו- 3 לא נמצא מענה לטענה מפורשת זו של העותרת.
משיבות אלה מתייחסות לעובדה לפיה ש.י.ר.ן מצויה כולה בבעלות אל"ח ומשמשת זרועה הארוכה, היא מנוהלת בידי דירקטוריון הכולל את אנשי האגודה, נציגי מערכת הבטחון ונציגים מן הציבור, הפועלים בהתנדבות ומבלי לקבל שכר בגין חברותם בדירקטוריון, בשונה מחברה מסחרית.
ש.י.ר.ן מדגישה כי השיקול היחיד והמנחה בפעילותה הוא רווחת חיילי צה"ל, רווחיה מועברים למשרד הבטחון ואין לה כל תמריץ לפעול להשאת רווחיה למעט עמידה במטרות שהוצבו לה ובראשן הפעולה למען רווחת חיילי צה"ל (סעיף 8 לתגובה).
ש.י.ר.ן מוסיפה וטוענת כי להתקשרות מסוג זה כיוון המחוקק בתקנה 3(18) ורק גוף שהוא ציבורי באופיו, המתנהל כחלק אינטגרלי ממערכת בטחון, מתאים לביצוע משימת הפעלת הקנטינות בבסיסי צה"ל.

26. העותרת חוזרת על טיעונה הנ"ל באופן מפורט ומפורש בסיכומיה, ובסעיף
4(ד לסיכומיה היא טוענת כדלקמן:
"בעוד שהאגודה נוסדה על-מנת להיטיב עם חיילי צה"ל ועימם בלבד הרי שבתקנון של שירן נקבע שאחת ממטרותיה היא 'להיטיב עם אוכלוסיות רלוונטיות אחרות'". (ההדגשה במקור – ש.ג).

ובהמשך, טוענת העותרת:
"מצד אחד המשרד מנסה לשכנע את בית המשפט הנכבד ששירן היא בבחינת אורגן של האגודה שנועד אך ורק לצורך הפעלת הקנטינות של חיילי צה"ל ושלהם בלבד (סעיף 12 לתגובת המשרד לעתירה). מן הצד האחר מציין המשרד, בזהירות, ש'שירן הוקמה אך ורק לצרכי תפעול קנטינות...', מבלי לומר לקנטינות של איזה גוף הכוונה (האם גם קנטינות המוכרות מוצרים לאסירים בטחוניים)?". (ההדגשה במקור – ש.ג).

27. ושוב, אין התייחסות של ממש לטענות אלה בסיכומי משרד הבטחון וכל שנטען הוא, בסעיף 2 לסיכומים, כי העותרת מעלה טענות פורמאליות וקנטרניות, ועיון בתקנות חובת מכרזים מראה כי ההליך שנקט המשיב היה תקין והעסקה פטורה ממכרז.
גם בסיכומי משיבות 2 ו- 3 אין התייחסות של ממש לטיעון זה למעט הטענה החוזרת כי ש.י.ר.ן מהווה זרוע ביצועית של אל"ח להפעלת הקנטינות, כי היא חברה בבעלות מלאה של אל"ח, וכי ש.י.ר.ן שמה לה למטרה לפעול בתחום פעילותה, הפעלת מערך הקנטינות, למען אותן מטרות אשר לקיומן פועלת אל"ח.

28. לאור כל האמור לעיל ניתן לקבוע כי תקנה 3(18) לתקנות חובת מכרזים מתייחסת לעסקאות עם אל"ח ולא עם גופים אחרים.
התקנה הפוטרת מחובת מכרז מהווה את החריג לכלל, ויש לפרשה בצורה מצמצמת.
יתירה מכך - לאור העובדה לפיה ש.י.ר.ן רשאית, על פי מטרותיה, לפעול למען אוכלוסיות אחרות, שאינן אלה אשר למענן פועל אל"ח, ומכל מקום לא נטען אחרת ע"י המשיבות, אין מקום לקבוע כי מדובר ב"גוף אחד" ותקנה
3(18) לתקנות חובת מכרזים איננה חלה על ענייננו.

29. לאור התוצאה אליה הגעתי, לא מצאתי צורך לדון בטענות נוספות שהעלו הצדדים.

30. אשר על כן דין העתירה להתקבל.

31. החלטת משיבה 1, לפיה הוחלט להתקשר עם משיבות 2 ו- 3 לתקופה של 4 שנים ללא מכרז, איננה סבירה, נפל בה פגם ודינה להתבטל.
על משיבה 1 לערוך מכרז להפעלת מערך הקנטינות בצה"ל תוך 90 ימים מהיום.



32. משיבה 1 ומשיבות 2 ו- 3, כל קבוצה בנפרד, תשלם לעותרת מחצית ההוצאות, ובנוסף על כך שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ + מע"מ (סה"כ שכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪ + מע"מ).
לא ישולם הסך הנ"ל תוך 30 ימים מהיום, הוא ישא ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נכות נפשית משרד הביטחון

  2. מכרז מחשוב משרד הביטחון

  3. עורך דין נגד משרד הביטחון

  4. חוב ארנונה של משרד הביטחון

  5. מענק נכות משרד הבטחון פגיעה בצבא

  6. הכרה באם שכולה במשרד הביטחון

  7. קיזוז תגמולים ממשרד הביטחון

  8. פטור מחובת מכרז למשרד הביטחון

  9. ועדה רפואית משרד הביטחון קרסול

  10. משרד הביטחון - נכה נצרך - נכה נזקק

  11. ועדה רפואית חוזרת משרד הביטחון

  12. מחלת בירגר - הכרה במשרד הביטחון

  13. פגיעה עצבית שורשית - משרד הביטחון

  14. ליקוי פוסט פסיכוטי - משרד הביטחון

  15. השתתפות במכרז סגור של משרד הביטחון

  16. בקשת עיון בהצעה במכרז משרד הביטחון

  17. תביעות נגד משרד הביטחון - קצין התגמולים

  18. נטל ההוכחה בתביעות מול משרד הביטחון

  19. פציעה בקרסול ועדה רפואית משרד הביטחון

  20. אי החזרת כספים ע"י התובע למשרד הביטחון

  21. כיב בתריסריון - תביעה נגד משרד הביטחון

  22. ערעור על ועדה רפואית עליונה - משרד הביטחון

  23. כמה עולה עורך דין לייצוג מול משרד הביטחון ?

  24. פציעה בצניחה בצבא - תביעה נגד משרד הביטחון

  25. תביעה נגד משרד הביטחון להחזר הוצאות אחזקת רכב

  26. נכות נפשית - התיישנות תביעה נגד משרד הביטחון

  27. התעלמות ועדה רפואית של משרד הביטחון מתוצאות MRI

  28. העלאת אחוזי נכות ממשרד הביטחון בגין ליקויי שמיעה

  29. ערעור לבית המשפט המחוזי על אחוזי נכות במשרד הביטחון

  30. עתירה לבג"ץ: נוהל טיפול באלימות כלפי עובדי משרד הביטחון

  31. ערעור על קביעה רפואית (מקצועית) של ועדה רפואית של משרד הביטחון

  32. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון