קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פטור ממכרז שירותי מחשוב: העתירה 1. לפניי עתירה המופנית כנגד החלטת שר הפנים, מיום 8.1.09, לפיה נדחתה בקשת העותרות למתן פטור ממכרז שיאפשר התקשרותן של מועצות מקומיות ומועצות אזוריות עם עותרת 1 לקבלת שירותי מִחשוב. הרקע העובדתי להגשת העתירה הצדדים לעתירה 2. עותרת 1, החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בע"מ (להלן גם - החברה לאוטומציה), הוקמה על-פי החלטת הממשלה בשנת 1967, ותחום עיסוקה הוא שירותי מִחשוב ואוטומציה. מניות היסוד של עותרת 1 מוחזקות הן על-ידי מרכז השלטון המקומי בישראל, והן על-ידי מדינת ישראל. מניותיה הרגילות של עותרת 1 מוחזקות בידי שורה ארוכה של רשויות מקומיות. מדובר בחברה המעסיקה למעלה מ-500 עובדים, המפעילה מערכות מִחשוב ותקשורת בהיקפים נרחבים. עותרת 2, מרכז השלטון המקומי בישראל, הִנה עמותה המאגדת את כלל העיריות והמועצות המקומיות בישראל, ובמסגרת מטרותיה ופעילותה, היא מופקדת גם על ניהולה של החברה לאוטומציה. במשך כארבעה עשורים סיפקה החברה לאוטומציה שירותי מִחשוב לעשרות רשויות מקומיות, זאת ללא עריכת מכרזים. בשנים האחרונות נכנסו לתחום שירותי המִחשוב מספר חברות פרטיות, ביניהן משיבות 4-6, אשר ביקשו לספק לרשויות המקומיות את השירותים האמורים. העתירה הראשונה בעת"מ 8325/08 3. ביום 15.4.08 פורסם חוזר מנכ"ל משרד הפנים 3/2008 (להלן - חוזר המנכ"ל), שבו נקבע כי "בעת ביצוע התקשרות חדשה או הארכת התקשרות קיימת לרכישת שירותי מִחשוב, יינתן פטור ממכרז מהחברה לאוטומציה, וזאת כאמור בשל ייחודיותה של החברה", וכי "כל התקשרות אחרת מחייבת עריכת מכרז כדין" (נספח ו' לעתירה). החוזר, שהוצא על-ידי מנכ"ל המשרד אותה עת, מר אריה בר, פורסם בניגוד לעמדה של המנכ"לים של משרד הפנים שקדמו לו, ובניגוד לעמדת היועץ המשפטי של משרד הפנים, אשר חיווה דעתו, הן בחוות-הדעת מיום 29.1.06 (נספח ה לעתירה), והן בחוות-הדעת מיום 18.3.08 (נספח א' לכתב-התשובה מטעם משיבות 1-3), כי בהיעדר הוראת פטור, חלה חובת מכרז על ביצוע התקשרות בין הרשויות המקומיות לבין החברה לאוטומציה. 4. לאחר פרסום חוזר המנכ"ל בחודש אפריל 2008, הגישו משיבות 4-6 לבית-משפט זה עתירה מינהלית, בעת"מ 8325/08 (להלן - העתירה הראשונה), שבה עתרו כנגד חוקיותו של החוזר האמור. בגדרה של אותה עתירה נתבקש בית-המשפט להורות, כי ההתקשרות עם החברה לאוטומציה חייבת להיעשות באמצעות מכרז. לאחר הגשת העתירה ובטרם הגשת תשובה מטעם המשיבים, התקיימה ביום 19.5.08 פגישה בין העותרות בתיק דנן לבין היועץ המשפטי של משרד הפנים, שבמהלכה השמיע האחרון עמדתו, לפיה ההתקשרות של רשויות מקומיות עם החברה לאוטומציה טעונה מכרז. לאחר אותה ישיבה, ביום 21.5.08, פנה מנכ"ל משרד הפנים אל היועץ המשפטי לממשלה וביקש ממנו להכריע במחלוקת שבינו לבין היועץ המשפטי של משרד הפנים. פנייה זו נעשתה בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה במקרים מעין אלו. לאחר שהתקיימה ישיבה בנושא הנדון אצל היועץ המשפטי לממשלה, חיווה היועץ המשפטי לממשלה דעתו, כי כל התקשרות עם החברה לאוטומציה חייבת להיעשות בדרך של מכרז, וכי הפטור שניתן בחוזר המנכ"ל הִנו בטל (נספחים ב1 ו-ב2 לכתב-התשובה מטעם משיבים 1-3). 5. בהמשך, ועל רקע עמדת היועץ המשפטי לממשלה, הודיעה ב"כ המדינה לבית-המשפט בעת"מ 8325/08, כי אין מקום לפטור את ההתקשרויות של הרשויות המקומיות עם החברה לאוטומציה מחובת מכרז, כי הפטור ממכרז שניתן על-ידי מנכ"ל המשרד הִנו בטל, וכי לאור עמדה זו מתייתר הדיון בעתירה. נוכח הודעה זו קבע בית-המשפט (כב' סגן הנשיא ד' חשין), בפסק-דינו מיום 29.6.08, כי הוא מקבל את העתירה, במובן זה שהחלטת מנכ"ל משרד הפנים, כביטויה בחוזר המנכ"ל מיום 15.4.08, מבוטלת. עם זאת הוסיף וציין בית-המשפט, כי אין בפסק-הדין כדי למנוע מהעותרות להגיש עתירה בכל הנוגע לשאלת עריכת המכרז או פטור ממכרז בהתקשרות של רשויות מקומיות עם החברה לאוטומציה (נספח ז' לעתירה). העתירה השנייה בעת"מ 8619/08 6. לנוכח ביטולו של חוזר המנכ"ל, הגישו העותרות ביום 28.7.08 עתירה מינהלית כנגד המשיבים בתיק עת"מ 8619/08 (להלן - העתירה השנייה). עתירתן האמורה הופנתה כנגד עמדת היועץ המשפטי של משרד הפנים. במסגרת שלושת הסעדים הראשונים ביקשו העותרות כי בית-המשפט יורה שהתקשרות של רשות מקומית עם החברה לאוטומציה אינה טעונה מכרז, או פטורה ממכרז אם שר הפנים יתיר זאת. בגדרו של הסעד הרביעי ביקשו העותרות שבית-המשפט יכריז, כי שר הפנים מוסמך להתיר פטור מעריכת מכרז מכוח סמכותו על-פי הוראת פרט 3(11) לתוספת הרביעית לצו המועצות המקומית (א), תשי"א-1950, ופרט 3(11) לתוספת השנייה לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958. סעיפי הפטור האמורים (להלן - סעיפי הפטור) מורים, כי מועצה מקומית ומועצה אזורית רשאיות להתקשר ללא מכרז ב"חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה שהשר התיר לערוך ללא מכרז". 7. בדיון שהתקיים בעתירה השנייה ביום 3.11.08 לפני כב' השופט מ' סובל, הגיעו העותרות ומשיבים 1-3, בהמלצת בית-המשפט, להסכמה לפיה העתירה תידחה לגבי סעדים א-ג, ובאשר לסעד הרביעי - תימחק, והעותרות תהיינה רשאיות לפנות לשר הפנים בבקשה למתן פטור ממכרז על סמך הסעיפים שנמנו בסעד הרביעי האמור, אשר מתייחס למתן פטור למועצות מקומיות ולמועצות אזוריות בלבד, ולא חל על עיריות. הצדדים הגיעו להסכמה האמורה, לאחר שלא הייתה מחלוקת ביניהם, כי לשר הפנים נתונה סמכות ליתן פטור מחובת מכרז, בהתאם לסעיפים שנמנו בסעד הרביעי. וכך נרשמה הסכמת הצדדים, בעניין הסעד האמור, אשר קיבלה תוקף של פסק-דין: "העתירה למתן סעד ד' המתבקש בפתח העתירה, תימחק. זאת לנוכח העובדה שטרם נתקבלה החלטת שר הפנים בשאלת מתן פטור מעריכת מכרז מכוח תקנות אלו, ולנוכח העמדה אותה הציגו המשיבים 1-3 בתשובתם, לפיה אין מניעה במישור הסמכות (במובחן מהמישור הנוגע להפעלת שיקול הדעת, שטרם נדון על-ידי בעל הסמכות) למתן פטור כאמור למועצות מקומיות ולמועצות אזוריות". פניית העותרות לשר הפנים 8. למחרת מתן פסק-הדין, ביום 4.11.08, פנו העותרות אל שר הפנים דאז, מר מאיר שטרית, וביקשו כי יעשה שימוש בסמכותו ויעניק פטור ממכרז להתקשרויות של כלל המועצות המקומיות והאזוריות עם החברה לאוטומציה, זאת על-פי סעיפי הפטור האמורים (נספח ט' לעתירה). שר הפנים ומנכ"ל משרד הפנים זימנו את באי-כוח העותרות לשמיעת טיעוניהם ליום 8.1.09. לקראת הישיבה הומצאה לשר, לבקשתו, חוות-דעתו של היועץ המשפטי של משרד הפנים, עו"ד יהודה זמרת. חוות-דעתו של היועץ המשפטי של משרד הפנים 9. בחוות-דעתו בכתב מיום 7.1.09 (נספח א' לעתירה), חיווה היועץ המשפטי של משרד הפנים דעתו, כי הגם שקיימת סמכות לשר הפנים להתיר למועצה מקומית או למועצה אזורית להתקשר בחוזה ללא מכרז, הרי שלא ניתן לעשות שימוש בסמכות האמורה למתן פטור גורף לכלל המועצות המקומיות והמועצות האזוריות, ללא בחינה פרטנית בעניינה של כל מועצה. בפתח חוות-דעתו ציין היועץ המשפטי, כי אכן, על-פי הוראות הדין בעניין מועצות מקומיות ומועצות אזוריות, יכולה הרשות המקומית להתקשר ללא מכרז, בחוזה להזמנת טובין, או לביצוע עבודה, שהשר התיר לערוך ללא מכרז. עם זאת, הדגיש היועץ המשפטי, כי על-פי ההלכה הפסוקה, חובת המכרז הִנה הכלל, ואת הוראות הפטור, גם כאשר קיימות הוראות כאמור, יש לפרש וליישם על דרך הצמצום; ועל-כן "אף כאשר קיימת סמכות כאמור, מוטלת חובה על הרשות לבחון כל מקרה לגופו, ולבחון אם נכון וסביר בנסיבות העניין להתקשר בפטור ממכרז, והאם השימוש בו עולה בקנה אחד עם התכליות והעקרונות העומדות ביסוד דיני המכרזים". עוד ציין היועץ המשפטי בחוות דעתו, כי הצמצום בעשיית השימוש בסמכות הפטור, נדרש שבעתיים כאשר מדובר ב"'סמכות סל' שאינה קובעת גדרים ותנאים", וכאשר "מבוקש שימוש גורף ומתמיד ללא בחינה פרטנית של נסיבות...". הוא הוסיף וציין, כי "השימוש בתקנת הסל, בא להוסיף על הוראות הפטור הפרטניות הקבועות בדין, ונועד ליתן מענה למקרים חריגים ופרטניים שלא ניתן להם מענה בהוראות הפטור האמורות". בישמו את העקרונות האמורים על בקשת העותרות, ציין היועץ המשפטי כדלהלן: "מטעם זה וכדרישה הנגזרת מהפרשנות הראויה לסעיף זה, והיותנו מדברים במקרים חריגים ובנסיבות מיוחדות, חלה חובה טרם עשיית שימוש בסמכות זו, לביצוע בחינה פרטנית של כל מקרה ורשות לגופה, שבמסגרתה ניתן יהיה לבחון האם התקיימו אותם תנאים ונסיבות מיוחדות אשר מצדיקים עשיית שימוש בסמכות חריגה זו, תוך קביעת הוראות המגבילות את הפטור בזמן ובתנאים בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה. מטעם זה, בודאי שלא ניתן להשתמש בסמכות זו - כפי שהתבקש במקרה זה - למתן פטור גורף לכלל המועצות המקומיות והאזוריות, אלא למצער, יש צורך בבחינה פרטנית של כל רשות מקומית וההצדקה לעשות שימוש בסמכות זו בעניינה. נוסיף ונאמר כי אף לגופו של עניין, מתן פטור גורף כאמור לצורך התקשרות לקבלת שירותי מחשוב, כאשר קיימות בשוק חברות נוספות שיש ביכולתן ליתן את השירות המבוקש, אינו עולה בקנה אחד עם העקרונות שנקבעו בהלכה הפסוקה בכל הנוגע להעדפת ביצוע התקשרות בדרך של מכרז על-פני שימוש בפטור. בהקשר זה נכון להוסיף, כי פטור כאמור לא יחול על עיריות, ואף מטעם זה, מה הצדקה באופן מהותי יש להחיל דין שונה על המועצות המקומיות. בהקשר זה ולמען שלמות הדברים יצוין, כי ספק מהן הנסיבות המיוחדות שיצדיקו עשיית שימוש בסמכות זו בכל הנוגע לשירותי מחשוב כאמור, במקרים פרטניים, והעדפת הפטור על-פני ביצוע ההתקשרות בדרך של מכרז תוך שמירה על עקרונות השוויון והתחרות ההוגנת, אולם איננו נדרשים לקביעת מסמרות בסוגיה זו, מאחר ולא הובאו בפנינו כל בקשות לפטור לרשות פלונית או אלמונית". על-רקע האמור, סיכם היועץ המשפטי את חוות-דעתו כדלהלן: "לאחר בחינת הנושא, הנני סבור כי תכלית החקיקה, מגמות הפסיקה ועקרונות המינהל התקין, מובילים למסקנה כי בנסיבות העניין לא ניתן ליתן את הפטור הגורף כמבוקש למועצות המקומיות והאזוריות, באשר אין הוא עולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט המינהלי ודיני המכרזים, ועלול להוות פגיעה שאינה מידתית וראויה בחופש העיסוק. מתן פטור גורף כאמור... עשוי להוות חריגה ממתחם הסמכות, ולמצער - ממתחם הסבירות בהפעלת סמכות זו" (ההדגשה לא במקור). בסיפא לחוות-הדעת חזר היועץ המשפטי על עיקר הדברים האמורים, ושב וציין כי מהטעמים האמורים "לא ניתן לעשות שימוש בסמכות האמורה למתן פטור כמבוקש". החלטת שר הפנים 10. כאמור, באי-כוח העותרות זומנו ביום 8.1.09 ללשכתו של שר הפנים להשמעת טיעוניהם בבקשה לקבלת הפטור ממכרז. שר הפנים דאז, מר מאיר שטרית, הודיע להם, לאחר שעיין בבקשתם (נספח ט' לעתירה) וכן בחוות-הדעת הנ"ל, כי הוא דוחה את הבקשה לפטור ממכרז. ההחלטה נמסרה בעל-פה באותו מעמד. תוכן הדברים שהשמיע שר הפנים, בדחותו את הבקשה, שנוי במחלוקת. בכתב-העתירה נטען, כי השר ומנכ"ל המשרד הודיעו לב"כ העותרות, כי "הם רואים את עצמם כמנועים מעיקרא מלדון בעניין, שכן חוות-הדעת מורה להן מפורשות: 'כי לא ניתן לעשות שימוש בסמכות האמורה למתן פטור כמבוקש' "(סעיף 20 לכתב-העתירה). כתב-העתירה נתמך בתצהירו של מר רפי ליטמן, המשמש כסמנכ"ל הכספים של החברה לאוטומציה, אשר ציין בתצהירו כי האמור בסעיפים 1-25 הוא בידיעתו האישית ו/או למיטב ידיעתו על-פי מידע שנמסר לו מתוקף תפקידו. מנגד, נטען בכתב-התשובה מטעם המדינה, כי "לאחר שהשר ומנכ"ל משרד הפנים שמעו את טענות העותרות, ולאחר שבחנו את חוות-הדעת המשפטית שהונחה בפניהם, הודיע שר הפנים לעותרות כי הוא מקבל את חוות-הדעת של היועץ המשפטי, ולכן לא ניתן להיעתר לבקשתן" (סעיף 23 לכתב-התשובה). הואיל וכתב-התשובה נתמך בתצהירו של מנכ"ל משרד הפנים דאז, מר אריה בר, אשר נכח באותו מעמד, ניתן לקבוע כי התשובה שניתנה על-ידי השר ועל ידי מנכ"ל המשרד היא זו שצוינה בכתב-התשובה, קרי - כי השר אימץ את חוות-דעתו של היועץ המשפטי. העתירה הנוכחית 11. בטרם הוגשה העתירה דנן, הגישו העותרות ביום 14.1.09 לבית-משפט זה בקשה במסגרת העתירה הקודמת בעת"מ 8619/08, שבה ביקשו כי בית-המשפט יורה על בטלות חוות-הדעת של היועץ המשפטי של משרד הפנים, מן הטעם שזו עומדת בסתירה לפסק-הדין המוסכם שניתן באותו הליך. ביום 18.1.09 מחק בית-המשפט (כב' השופט מ' סובל) את הבקשה, בציינו כי המסגרת הדיונית המתאימה להעלאת הטענה, היא באמצעות הגשת עתירה חדשה. על-רקע האמור, הוגשה העתירה דנן, בגדרה מבקשות העותרות מבית-המשפט להורות על ביטול החלטת שר הפנים, כמו גם על בטלות חוות-הדעת שעליה נסמכה. טיעוני הצדדים עיקר טיעוני העותרות 12. העותרות טוענות, כי חוות-הדעת של היועץ המשפטי של משרד הפנים בטלה ומבוטלת, הואיל והיא מנוגדת לפסק-הדין מיום 3.11.08 בעת"מ 8619/08, שבו נקבע, כאמור, כי אין מניעה במישור הסמכות (במובחן מהמישור הנוגע להפעלת שיקול הדעת, שטרם נדון על-ידי בעל הסמכות) למתן פטור למועצות מקומיות ולמועצות אזוריות, להתקשר בפטור ממכרז עם החברה לאוטומציה. עוד גורסות העותרות, כי חוות-הדעת האמורה בטלה מעיקרא, הואיל והיא מהווה פעולה שנעשתה בחוסר סמכות. בהקשר זה הדגישו העותרות, כי סמכות ההכרעה באשר להענקת פטור ממכרז נתונה לשר הפנים, ולא ליועץ המשפטי של משרדו, וכי האחרון חרג מסמכותו כאשר קבע בחוות-דעתו, כי החלטה על מתן פטור גורף תהא מנוגדת לדין, ובכך למעשה אכף על השר להימנע מהפעלת סמכותו. בנוסף טוענות העותרות, כי בסמכותו של שר הפנים לשקול מתן פטור ממכרז למועצות מקומיות ולמועצות אזוריות המבקשות להתקשר עם החברה לאוטומציה בהתאם לסעיפי הפטור הנדונים; וכי כבעל הסמכות, עליו לשקול את מלוא השיקולים הרלבנטיים. על-פי טענתן, השר נמנע מלשקול את מתן הפטור להתקשרות במכרז אך בשל חוות-הדעת שניתנה על-ידי היועץ המשפטי, שהִנה לטענתן בטלה. כן טוענות העותרות, כי החלטתו של השר, לפיה הוא מנוע מלהשתמש בסמכותו נוכח האמור בחוות הדעת, הִנה בטלה מחמת היותה מנוגדת לאמור בפסק-דינו של בית-משפט זה מיום 3.11.08 בעת"מ 8616/08. לחלופין, ביקשו העותרות מבית-המשפט להורות על ביטול פסק-הדין שניתן בעת"מ 8619/08, זאת נוכח העובדה שהיועץ המשפטי של משרד הפנים חזר בו מהעמדה שהיוותה את הבסיס לפסק-הדין המוסכם. בנסיבות אלו ביקשו העותרות לבטל את הסכמתן באותו הליך, ואף הוסיפו וטענו שהסכמתן הושגה מתוך הטעיה, ולמצער - בשל טעותן. משכך עתרו, כסעד חלופי, לביטול פסק-הדין בעת"מ 8619/08 ולחידוש הדיון בעתירה באותו הליך, על כל הסעדים שנתבקשו בה. תמצית טיעוני המשיבים 13. המדינה טוענת, כי בגדר סמכותו שקל שר הפנים את בקשת העותרות לקבלת פטור ממכרז בהתקשרויות שבין מועצות אזוריות ומועצות מקומיות לבין החברה לאוטומציה. לגרסתה, הבקשה לא נדחתה על הסף, אלא נבחנה לגופה, ונדחתה לאחר שמיעת טענות העותרות ובחינת חוות-דעתו של היועץ המשפטי של משרד הפנים. על-פי הנטען, ההחלטה שלא להעניק פטור גורף, מראש, המשחרר את כל המועצות האזוריות והמקומיות מחובת עריכת מכרז ומתיר להן מראש להתקשר עם החברה לאוטומציה ללא מכרז, הִנה ההחלטה הנכונה והמתבקשת, ולמצער - החלטה סבירה, העולה בקנה אחד עם עקרונות השוויון והצדק העומדים ביסוד דיני המכרזים. המדינה מוסיפה וטוענת, כי על-רקע העקרונות האמורים, לא ניתן, לא כל שכן - לא ראוי, לעשות שימוש בסעיפי הפטור הנדונים, לצורך מתן פטור גורף לכלל המועצות האזוריות והמקומיות בהתקשרויותיהן עם החברה לאוטומציה, זאת מבלי לערוך בחינה פרטנית של כל מועצה ומועצה וטיב ההתקשרות אותה היא מבקשת לבצע. לגרסתה, משנתבקש פטור גורף לכלל המועצות המקומיות והאזוריות בישראל, ללא התייחסות לנסיבותיה של כל מועצה וכל התקשרות לגופה, בדין דחה שר הפנים את הבקשה לפטור ממכרז, ואין עילה להתערב בהחלטתו. 14. ב"כ משיבות 4-6 השמיע טיעונים דומים לאלו של המדינה. דיון מתחם ההתערבות השיפוטית 15. תפקידו של בית-המשפט המינהלי, בדומה לבית-המשפט הגבוה לצדק, בעת שהוא מקיים ביקורת שיפוטית על מעשה הרשות המינהלית, הִנו "לבחון את תקינות המעשה המינהלי ולוודא שהסמכות הופעלה על-ידי הרשות בגדרי סמכותה, משיקולים ענייניים ובמתחם הסבירות הפתוח לפניה" (עע"מ 9018/04 סאלם מונא נ' שר הפנים ( 12.9.05)). בבוא בית-המשפט לבחון את סבירות ההחלטה, אין הוא שם עצמו בנעליה של הרשות המינהלית, הוא לא אמור לשקול את שיקוליה, ואל לו להמיר את שיקול דעתה בשיקול דעתו שלו, זאת כל עוד החלטת הרשות אינה חורגת ממתחם הסבירות, קרי - כל אימת שמדובר בהחלטה שרשות מינהלית סבירה יכולה הייתה לקבל באותן נסיבות (בר"מ 3186/03 מדינת ישראל נ' עין-דור, פ"ד נח(4) 754, 766; בג"ץ 2324/91 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' המועצה הארצית לתכנון ובנייה, פ"ד מה(3) 678, 688; ועע"מ 4013/06 אקרשטיין צבי בע"מ נ' הוועדה המקצועית לעניין תקנה 25(29) לתקנות חובת המכרזים (4.12.08)). במסגרת הביקורת השיפוטית על החלטה מינהלית בתחום דיני המכרזים, לרבות בהחלטות בעניין פטור ממכרז, נדרש בית-המשפט בנוסף לעילות ההתערבות האמורות, לבחון האם בהחלטה נפל פגם מהותי המפר את עקרונות היסוד של דיני המכרזים (ע"א 334/01 מדינת ישראל נ' אבו שינדי, פ"ד נז(1) 883, 895; עע"מ 11572/05 טלדור מערכות מחשבים 1986 בע"מ נ' אימג'סטור מערכות בע"מ (19.6.06); ועע"מ 5853/05 אחים כלאדי בע"מ נ' רכבת ישראל ( 16.1.07)). חובת עריכת מכרז אל מול הפטור ממכרז - הרקע המשפטי 16. החובה המוטלת על רשויות השלטון לקיים מכרז פומבי בכל הנוגע להתקשרויות ולרכישת מוצרים ושירותים, נתגבשה עם השנים בהלכה הפסוקה, ומקורה בעקרונות המינהל התקין, השוויון והתחרות ההוגנת. חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, ותקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, עיגנו חלק מהעקרונות וההסדרים שנתגבשו בהלכה הפסוקה, ובראש ובראשונה את חובת עריכת המכרז הציבורי הפומבי בצד הפטורים העומדים בצִדה, זאת לגבי התקשרויות של המדינה ותאגידים סטטוטוריים (תאגיד ממשלתי, מועצה דתית, קופת-חולים או מוסד להשכלה גבוהה שהממשלה משתתפת בתקציבו). בתחום השלטון המקומי הוסדרו חובת עריכת המכרז, כמו-גם הפטורים הקבועים בצִדה, הן בחקיקה והן בפסיקה שנתגבשה במהלך השנים. 17. הכלל, בדבר החובה לערוך מכרזים פומביים הפתוחים לכל, נובע ממספר עקרונות יסוד. העקרון הראשון, שמקובל לראות אותו כעקרון העל בדיני המכרזים, הִנו עקרון השוויון והתחרות ההוגנת. עקרון זה, שגובש ועוצב בהלכה הפסוקה מקדמת דנא, נתפס כ"נשמת אפו" של המכרז הציבורי. הוא מגשים את המטרה הציבורית של תחרות הוגנת ושוויונית, תוך מתן הזדמנות שווה לכל המציעים, לרבות למציעים פוטנציאליים, ובמקרה של קונפליקט בין עקרונות היסוד שבדיני המכרזים, יש ליתן לעקרון זה משקל יתר (עע"מ 1966/02 המועצה המקומית מג'אר נ' איברהים, פ"ד נז(3) 505, 510; עע"מ 5853/05 בעניין אחים כאלדי בע"מ (לעיל) פסקה י' לפסק הדין; ובג"ץ 47/68 א' שרמן ובנו, 1954 בע"מ נ' שר העבודה, פ"ד כב(1) 496, 499). העקרון השני בבסיסו של המכרז הציבורי הוא יעילות המינהל והתועלת הכלכלית, והוא נותן ביטוי ל"שאיפה לנהוג ביעילות ובחסכון בכספי הציבור על-ידי השגת מרב היתרונות למזמין באמצעות מנגנון התחרות" (עע"מ 1966/02 בעניין המועצה המקומית מג'אר, לעיל; וכן ראו: בג"ץ 368/76 גוזלן נ' המועצה המקומית בית-שמש, פ"ד לא(1) 505, 511-512; ובג"ץ 6057/00 זוהר נ' שר האוצר, פ"ד נו(3) 569, 573). העקרון השלישי שביסוד דיני המכרזים, הִנו שמירה על טוהר המידות ותקינות פעילות המינהל. הוא נועד להבטיח טוהר מידות וניקיון כפיים מצד הרשות המינהלית, שהם מסימניו של ממשל תקין, ולמנוע שחיתות ומשוא פנים (עע"מ 5853/05 בעניין אחים כאלדי בע"מ (לעיל); בג"ץ 101/74 בינוי ופיתוח בנגב בע"מ נ' שר הביטחון, פ"ד כח(2) 449, 452-453; ע' דקל, מכרזים, חלק א, בעמ' 91-96, 118). 18. חובת עריכת מכרז החלה על התקשרויותיהן של המועצות המקומיות והמועצות האזוריות נובעת מעקרונות היסוד האמורים של דיני המכרזים. חובה זו מעוגנת בחקיקה - בצו המועצות המקומיות (א), התשי"א-1950, ובצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958. סעיף 192 לצו המועצות המקומיות, קובע: "לא תתקשר מועצה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה, אלא על-פי הוראות התוספת הרביעית". נוסח דומה חל גם על מועצות אזוריות לפי סעיף 89 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות). על אף שהסעיפים האמורים לא קובעים במפורש את חובת עריכת המכרז, חובה זו נובעת מהתוספות לצווים, המפרטות שורה של מצבים שבהם פטורה הרשות המקומית מהחובה לערוך מכרז, וכן את דרכי ניהול המכרז. בבסיס ההסדרים שנקבעו בצווים האמורים עומדת ההנחה, כי המועצות המקומיות והמועצות האזוריות כפופות לחובת עריכת מכרז בהתקשרויותיהן העסקיות, למעט בנסיבות שפורטו בתוספות לצווים (ע' דקל, מכרזים, לעיל, בעמ' 250-251). החובה המוטלת על המועצות המקומיות והמועצות האזוריות להתקשר בדרך של מכרז נובעת מהחיקוקים הנ"ל, וכן מעקרונות היסוד של דיני המכרזים. 19. בהתאם לסמכותו על-פי פקודת המועצות המקומיות, קבע שר הפנים בשני הצווים האמורים, את סוגי החוזים אשר בהם רשאיות מועצות מקומיות ומועצות אזוריות להתקשר ללא מכרז. בפרט 3(11) לתוספת הרביעית לצו המועצות המקומית (א), תשי"א-1950, ופרט 3(11) לתוספת השנייה לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958, נקבעו סעיפי הפטור הרלבנטיים לעתירה, המורים כי מועצה מקומית ומועצה אזורית רשאיות להתקשר ללא מכרז ב"חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה שהשר התיר לערוך ללא מכרז". הלכה היא, כי הוראות פטור ממכרז יש לפרש בצמצום, על אף הסמכות הקיימת למתן הפטור, בשל היותן חריג לכלל המחייב עריכת מכרז פומבי (בג"ץ 4672/90 אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה בע"מ נ' עיריית חיפה, פ"ד מו(3) 267; בג"ץ 6176/93 אלייקים 1986 אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד מח(2) 158; ע' דקל, מכרזים, בעמ' 219). האם נפל פגם בהחלטת השר ובהליך קבלתה המקים עילה להתערבות שיפוטית? 20. נקודת המוצא לדיון שלפנינו, היא מתן ההחלטה על-ידי שר הפנים לדחות את בקשת העותרות למתן פטור כולל וגורף ממכרז למועצות המקומיות ולמועצות האזוריות בהתקשרויותיהן עם החברה לאוטומציה. תוכן ההחלטה אמנם שנוי במחלוקת, הואיל והחלטת השר לא הועלתה על הכתב. ואולם, כאמור, אין חולק שהבקשה נדחתה. משניתנה החלטת השר, יש לבחון האם נפל בה, או בהליך קבלתה, פגם המקים עילה להתערבות שיפוטית, ובכלל זה פגם בחוות הדעת שעליה נסמכה. 21. ראשית נפנה לתוכן ההחלטה. למותר לציין, כי ככלל, ראוי היה שהחלטת שר הפנים לדחות את הבקשה לקבלת פטור ממכרז תתועד בכתב, על-מנת שיובאו לפני העותרות ההחלטה ועיקר טעמיה, וכדי שזו תוכל לעמוד בביקורת שיפוטית. עם זאת, היעדר תיעוד בכתב של ההחלטה לא פוגם בתוקפה, ובפרט כאשר זו ניתנה על-ידי השר במעמד ב"כ העותרות. כפי שצוין בסקירת הרקע העובדתי לעיל, הודיע השר לבאי-כוח העותרות, לאחר ששמע את טיעוניהם, כי הוא מקבל את חוות-הדעת של היועץ המשפטי של משרדו, ולכן לא ניתן להיעתר לבקשתם (סעיף 23 לכתב-התשובה). משכך, יש לראות את החלטתו של השר כמאמצת את חוות-הדעת שקיבל, על טעמיה. 22. ומכאן לבחינת חוות-הדעת, ולשאלה האם עמדה בניגוד לפסק-הדין שניתן בהסכמת הצדדים בעת"מ 8619/08. כאמור, בגדרה של העתירה הנ"ל הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה "... אין מניעה במישור הסמכות (במובחן מהמישור הנוגע להפעלת שיקול הדעת, שטרם נדון על-ידי בעל הסמכות) למתן פטור כאמור למועצות מקומיות ולמועצות אזוריות". חוות-הדעת של היועץ המשפטי של משרד הפנים, אשר הובאה בהרחבה לעיל, יוצאת מההנחה, לפיה לשר הפנים נתונה סמכות למתן פטור ממכרז להתקשרויותיהן של מועצות מקומיות ומועצות אזוריות. ואולם, נקבע בה, כי מתן פטור גורף לכלל הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות, ללא בחינה פרטנית של כל מועצה ומועצה "עשוי להוות חריגה ממתחם הסמכות, ולמצער - ממתחם הסבירות בהפעלת סמכות זו". השימוש במילים "חריגה ממתחם הסמכות" משמעו - חריגה מסמכות. על-כן סבורני, כי לנוכח פסק-הדין שניתן בהסכמת הצדדים בעת"מ 8619/08, ועל-רקע העיקרון של כיבוד פסקי-דין, כמו גם כיבוד התחייבויות של בעלי-דין, לא היה מקום להעלות בחוות-הדעת טיעונים כנגד הסמכות ליתן את ההחלטה המבוקשת, ולציין כי היענות לה עלולה לחרוג "ממתחם הסמכות". מכל מקום, בחוות-הדעת אף נקבע, מהטעמים שבוארו בה בהרחבה, כי מתן פטור גורף לכלל המועצות המקומיות והאזוריות ללא התייחסות פרטנית לכל מועצה בנפרד, חורג ממתחם הסבירות בהפעלת הסמכות הנתונה לשר על-פי סעיפי הפטור. על-כן, משהחליט שר הפנים לאמץ את חוות-הדעת, דחה הוא את בקשת העותרות אף לגופה במסגרת שיקול הדעת הנתון לו בהפעלת הסמכות. משכך, אף אם נפל פגם באזכור "מתחם הסמכות", כאשר לא היה מקום להעלות טענות כנגד הסמכות לנוכח פסק-הדין שניתן בעת"מ 8619/08, הרי שאין קשר סיבתי בין פגם זה לבין החלטת שר הפנים לדחות את בקשת העותרות, שכן הבקשה נדחתה אף לגופה במסגרת שיקול דעתו של השר בהפעלת הסמכות. החלטה זו הולמת את עקרונות היסוד של דיני המכרזים, שבוארו בסקירת הרקע המשפטי: השוויון, התחרות ההוגנת, יעילות המינהל ותקינות פעילותו. היא מתיישבת עם ההלכה הפסוקה, שהובאה לעיל, לפיה הוראה המסמיכה ליתן פטור ממכרז יש לפרש בצמצום ולהחיל בזהירות, במקרים חריגים ובנסיבות מיוחדות, ובפרט כאשר הוראת הפטור אינה קובעת כללים ברורים ומוגדרים למתן הפטור. משנבחנו בחוות-הדעת, אשר אומצה על-ידי שר הפנים, כל השיקולים הרלבנטיים; ומשדחה השר, במסגרת שיקול דעתו, את הבקשה למתן פטור גורף להתקשרויות של כלל המועצות המקומיות והמועצות האזוריות עם החברה לאוטומציה, לא קמה עילה להתערב בהחלטה, אשר הולמת את עקרונות דיני המכרזים ואינה חורגת ממתחם הסבירות. בנסיבות אלו אף לא קמה עילה לסעד החלופי של ביטול פסק-הדין בעת"מ 8619/08, מה-גם שלא הוכחו הטענות בדבר טעות או הטעייה שעמדו ביסוד מתן הסכמת העותרות לפסק-הדין הנ"ל. התוצאה 23. סיכומם של דברים: בהחלטתו של שר הפנים, לדחות את בקשת העותרות למתן פטור גורף מחובת עריכת מכרז לכלל המועצות המקומיות והמועצות האזוריות בהתקשרויותיהן עם החברה לאוטומציה, או בהליך קבלתה, לא נפל פגם המקים עילה להתערבות שיפוטית. גם לא קמה עילה לסעד החלופי של ביטול פסק-הדין בעת"מ 8619/08 אשר ניתן בהסכמת הצדדים. לפיכך, נדחית העתירה; ובנסיבות העניין אין צו להוצאות. מחשבים ואינטרנטמכרזמחשב שולחני (תביעות)פטור ממכרז