פיצוי על עוגמת נפש בבית דין לעבודה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי על עוגמת נפש בבית דין לעבודה:



לפנינו בקשתה של המדינה להורות על דחייתם על הסף של שניים מרכיבי התביעה שהוגשה נגדה על ידי מירה וולברג [להלן- המשיבה].

התביעה הוגשה אף כנגד יצחק אלמוג, ששימש מנהלה הישיר של המשיבה [להלן- אלמוג]. בבקשה דנן מתבקש בית הדין להורות על דחייתה על הסף של התביעה נגדו וזאת בהיעדר יחסי עבודה בין הצדדים.



תביעתה של המשיבה [עב 12486/08] כוללת בין היתר תביעה לתשלום הפרשי שכר, אחזקת רכב, פיצוי בגין עגמת נפש ופיצוי לפי חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-1997 [להלן- חוק ההגנה על עובדים].




תמצית טענות המדינה -
יש לדחות על הסף את רכיב התביעה המתייחס לעגמת נפש שכן מדובר בתביעה בגין נזקים בריאותיים ונפשיים שנגרמו למשיבה לטענתה. היינו, מדובר בתביעה נזיקית שאינה בתחום סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה לפי חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.
יש לדחות את התביעה כנגד אלמוג מאחר שלא התקיימו יחסי עבודה בינו לבין המשיבה.
בהיעדר כימות, יש למחוק על הסף את תביעתה של המשיבה להפרשי שכר. לחילופין, יש להורות למשיבה לתקן את תביעתה ולכמת את הסעד המבוקש על ידה ברכיב זה.
עוד נטען בבקשה כי המשיבה לא שילמה את מלוא האגרה בגין סך תביעתה, ולפיכך התבקש בית הדין להורות על תשלום יתרת האגרה.




תמצית טענות המשיבה –
המבחן לקביעת סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה הוא מבחן העילה; היינו, יש לבחון האם עילת התביעה נובעת מזכויות המוקנות על ידי מערכת היחסים החוזית בין הצדדים או שמא מזכויות הנובעות ממשפט העבודה. בעניינה של המשיבה, הפיצוי בגין עגמת הנפש נתבע לאור הפרת חוזה העבודה עמה ובהסתמך על עילת תביעה שיסודה במערכת יחסי העבודה שבין הצדדים.
המשיבה אינה מכחישה כי בינה לבין אלמוג לא התקיימו יחסי עבודה, אלא שלטענתה אלמוג הנו צד חיוני לתביעה בשל מעורבותו הרבה כמנהלה הישיר של המשיבה. הפרדה בין התביעה נגדו לבין התביעה כנגד המדינה תהיה מלאכותית ותוביל לסרבול ההתדיינות. זאת ועוד: על פי חוק ההגנה על עובדים עובד יכול לתבוע פיצוי מהממונה הישיר עליו.
רכיב תוספות השכר והקידום בדרגות אינו מכומת שכן אין באפשרותה של המשיבה לבצע תחשיב מעין זה. תחשיב כאמור דורש הסתמכות על הוראות תקשי"ר ונהלים פנימיים הנמצאים בידיעת המדינה בלבד, ובמערכות מחשוב שונות הנמצאות בשליטתה של המדינה.
כמו כן, הלכה פסוקה היא כי בתביעה כנגד המדינה יינתן סעד הצהרתי גם מקום בו ניתן לכמת את התביעה שכן ההנחה היא כי המדינה תפעל לפי ההצהרה.
המשיבה שילמה את סך האגרה שנקבעה על ידי בית הדין עם הגשת התביעה.


לאחר בחינה של טיעוני הצדדים, להלן הכרעתנו:



נזכיר כי סעד הסילוק על הסף יינתן במשורה ובמקרים חריגים, וכי נקודת המוצא של בתי הדין לעבודה היא העדפת בירור התובענה לגופא על פני סילוקה על הסף [דב"ע (ארצי) מד/ 129-3 פרחיה - מדינת ישראל, פד"ע טז 375 (1985)]:

"זאת, לאור הכלל הנקוט בפסיקתנו לפיו "כאשר מדובר בדחייה או במחיקה של תביעה על הסף, אין בית-המשפט בוחן מה הם סיכויי התובע להצליח בתביעתו, ואפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסום בפניו בית-המשפט את הדרך לבירור תובענתו, אם קיים סיכוי כלשהו על-פי כתבי הטענות, הנמצאים לפני בית-המשפט, שהתובע יצליח בתביעתו". "קרי, גם אם קיימת אפשרות ולוּ קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים בפניו את שערי בית הדין". עם זאת, מכיר הדין בקיומם של מקרים יוצאים מן הכלל בהם יורה על מחיקת התביעה או דחייתה כאשר לא עולה בידי בעל הדין לקבל את הסעד המבוקש אף אם היה בידו להוכיח את כל העובדות המפורטות בכתב תביעתו." [ע"ע (ארצי) 734/06 ג'הג'אה – מועצה מקומית ערערה (לא פורסם, , 24.6.08)]



אשר לבקשה למחוק את רכיב התביעה המתייחס לעגמת הנפש שנגרמה למשיבה –

לטענת המדינה מדובר ברכיב תביעה נזיקי שאינו בסמכותו של בית הדין לעבודה.
אלא שבעניין זה כבר נפסק כי כאשר עילת התביעה היא חוזית סמכותם של בתי הדין לעבודה משתרעת גם על תביעה לפיצוי בגין עגמת נפש וזאת מכוח סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 [ראה למשל: ע"ע (ארצי) 435/05 זוהיר – המועצה המקומית אעבלין (לא פורסם, , 8.1.2007)].
בענייננו אין חולק כי עילת התביעה היא חוזית שכן המשיבה תובעת סעדים מכוח הפרת חוזה העבודה עמה. משכך קמה הסמכות לבית הדין האזורי לעבודה לדון בתביעתה לפיצויים בגין נזקים שאינם ממוניים הנובעים מעילה זו.
לפיכך, הבקשה למחיקה על הסף של רכיב התביעה בגין עגמת נפש – נדחית.



אשר לבקשה למחוק את התביעה כנגד אלמוג –

בכתב התביעה נתבע אלמוג בשני רכיבים: האחד הוא רכיב עגמת הנפש, והשני הוא רכיב הפיצוי לפי חוק ההגנה על עובדים.
לטענת המדינה, לאור סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 אין לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעות שבין שני עובדים במקום העבודה.
בהתייחס לתביעה לפי חוק ההגנה על עובדים, הרי שדין הבקשה להידחות שכן החוק האמור מאפשר הגשת תביעה גם כנגד הממונה על העובד במידה והלה הפר את ההוראות הקבועות בחוק.
אשר לתביעה כנגד אלמוג לפיצוי בגין עגמת נפש –
אכן, בין הצדדים לא התקיימו יחסי עבודה ואף המשיבה אינה חולקת על כך.
אלא שכבר נפסק כי:
"הקביעה אם סכסוך הוא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה אינה נקבעת על פי פירוש מילולי ודווקני של הוראות החוק או על פי זהות הצדדים להליך, אלא על פי מבחנים מהותיים: מהות העניין או מהות העילה, והאם על פי תכלית חוק בית הדין לעבודה מן הראוי שבית הדין לעבודה ידון באותו עניין. ככל שעל פי מהות העניין מקומו של הדיון בסכסוך הוא בית הדין לעבודה, משתרעת סמכותו על כל בעלי הדין הנוגעים לעניין". [ע"ע (ארצי) 655/06 אטיאס – עיריית באר שבע, פס' 9 (לא פורסם, , 3.6.2007)]
ואכן, באותו עניין קבע בית הדין הארצי כי תביעה שהגיש גזבר עירייה כנגד ראש העירייה תידון על ידי בית הדין לעבודה על אף שבין הצדדים לא התקיימו יחסי עבודה:
"...העובדה שלא התקיימו יחסי עובד מעביד בין הגזבר לבין ראש העיר אינה שוללת את סמכותו העניינית של בית הדין לדון בהליך. זאת, כשם שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהליכים בין עובדי גופים מתוקצבים לבין הממונה על השכר, על אף שלא מתקיימים ביניהם יחסי עובד מעביד. גם השאלה אם ראש העיר נושא באחריות אישית במקרה הנדון מקומה להידון בבית הדין לעבודה". [לעיל, עניין אטיאס, פס' 12]
לאור האמור לעיל, הרי שהבקשה למחיקה על הסף של התביעה כנגד אלמוג – נדחית.



אשר לבקשה למחוק בשל היעדר כימות את רכיב התביעה המתייחס להפרשי השכר הנובעים מכך שהמשיבה לא קודמה כדין –

הלכה פסוקה היא כי לא יינתן סעד הצהרתי מקום שהתגבשה הזכות הכספית וניתן לתבעה במלואה, וכי אין להטיל על בית הדין או על בעל הדין השני את מלאכת הכימות:
"כאשר תובע לא עשה כל שביכולתו לפרט את העובדות הדרושות לקיומה של עילת תביעה ולכמת תביעה לסכום כסף, דין התביעה להימחק.
כאשר נראה לאדם שפלוני חב לו חוב, חייב הוא לברר את העניין ולאסוף את ראיותיו קודם שיפנה לבית הדין. אסף ומצא ראיות שנראות לו מספיקות לביסוס תביעתו, יתכבד ויפנה לבית הדין. אמנם אין הוא חייב להביא בכתב תביעתו את ראיותיו, אך חייב הוא להביא עובדות שאם תוכחנה כראוי, ולא תיסתרנה, יזכה בדינו.ו
גישה זו עומדת ביסודה של הדרישה, כי יש לכמת תביעה כספית. אומרים לו לתובע: קודם שתגיש תביעתך עשה ככל יכולתך לבסס תביעתך על נתונים וחשבונות, ואל תטיל על בית הדין, או בעל הדין השני, את מלאכתך" [דב"ע (ארצי) נב/ 217-3 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה - הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פד"ע כז 3, פס' 32 (1994)].

אכן, לצד הלכה זו נקבע כי:
"... עובד המועסק במקום עבודה בו קיים הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי, זכאי לסעד הצהרתי שבו יוצהר באם אותו הסכם חל עליו אם לאו, מקום שיש מחלוקת באותה סוגיה. במרביתם של המקרים הצהרה מעין זאת תייתר את התביעה הכספית מן הטעם שהמעביד יישם את הוראות ההסכם על אותו עובד; סביר להניח כי הדסה כמעביד ציבורי, תנהג כך אם אכן יתברר שהמערערים, או חלקם הם 'עובדים קבועים' או 'זמניים' כפי שהוגדרו בהסכמים המחייבים את הדסה, ואלה אכן חלים על אותם עובדים". [דב"ע (ארצי) מז/2-2 טל - הסתדרות מדיצינית הדסה, פס' 7 (לא פורסם, 22.11.1987)]
אלא שבענייננו אין מחלוקת בדבר תחולת ההסדרים שחלים על המשיבה.
כל טענתה היא כי כל הנתונים לחישוב הפרשי השכר המגיעים לה עקב אי קידומה כדין נמצאים בידיעתה ובשליטתה של המדינה, ולפיכך יש להטיל את מלאכת החישוב עליה. לא נטען על ידי המשיבה כי פנתה למדינה בבקשת נתונים שיסייעו לה בעריכת החישוב ונענתה בשלילה.
לאור האמור לעיל, קביעת החריג על ידי בתי הדין לעבודה לכלל בדבר הימנעות ממתן סעד הצהרתי אינה חלה בעניינה של המשיבה והיה עליה לכמת רכיב זה של תביעתה.
אולם, לאור העדפתם של בתי הדין לעבודה את בירור התובענה לגופא על פני סילוקה על הסף, אין אנו נענים לבקשה למחיקה על הסף של רכיב התביעה להפרשי שכר ואנו מאשרים למשיבה להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה שתכלול את כימותו של רכיב זה, וזאת תוך 30 יום מהיום.

9. אשר לבקשה לתשלום האגרה -
אין לנו צורך להתייחס לבקשה זו שכן לאחר שיוגש כתב תביעה מתוקן, תשולם אגרה בהתאם לתקנות.



סוף דבר –

הבקשה לדחיה על הסף נדחית למעט הטענה בדבר כימות התביעה.
בענין זה תפעל התובעת בהתאם לאמור בסעיף 8 לעיל.
הוצאות הבקשה ילקחו בחשבון בסוף ההליך.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. כאב וסבל בתאונת דרכים

  2. עוגמת נפש בירח דבש

  3. עוגמת נפש ליקויי בניה

  4. עוגמת נפש בתביעות רכוש

  5. עוגמת נפש בתביעות קטנות

  6. פיצוי על עוגמת נפש עקב פיטורים

  7. עוגמת נפש בגין פתיחת חקירה פלילית

  8. פיצוי על עוגמת נפש בוועדות רפואיות

  9. פיצוי על עוגמת נפש בבית דין לעבודה

  10. תביעה נגד אל על - סבל גופני ועוגמת נפש

  11. תביעה לפיצוי בגין ליקויי בניה ועוגמת נפש

  12. פיטורים ללא שימוע פיצויים בגין עוגמת נפש

  13. פיצויים בגין עוגמת נפש בעקבות הליך תפיסת רכב

  14. פיצויים על עוגמת נפש בגין תשלומי ארנונה ביתר

  15. נזק שאינו נזק ממוני (עוגמת נפש) עקב הפרת חוזה

  16. פיצויי עוגמת נפש על אי ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

  17. תביעה לביטול עסקה, פיצוי בגין פגמים במוצר ועוגמת נפש

  18. פיצוי בגין עוגמת נפש והפרת הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים

  19. המגמה בפסיקה בשנים האחרונות: העלאת הפיצוי על עוגמת נפש

  20. פיצוי מחברת ביטוח על עוגמת הנפש שנגרמה למבוטח על הליך סרק

  21. פיצויים בגין עוגמת נפש והוצאות כספיות בטיול מאורגן באירופה

  22. האם תביעה רק על "עגמת נפש" נחשבת "נזקי גוף" ? - הלכת מנסור

  23. תביעה בגין פחיתת ערך, דמי שימוש ראויים ועוגמת נפש במסגרת סכסוך בין שכנים

  24. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון