פירוש תנאי סף במכרז

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פירוש תנאי סף במכרז:



עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים של המשיבה 1, מיום 5.1.2009 לעניין מכרז 27/08, אשר הכריזה על המשיבות 2 ו- 3 כזוכות במכרז להפעלת צהרוניות, ולהכרזה על העותרת כזוכה במכרז, ולחלופין לדון שנית בהצעות שהוגשו ולקיים שימוע לעותרת; זאת בטענה כי החלטת ועדת המכרזים התקבלה בחוסר סבירות ותוך הפליית העותרת.


עיקרי העובדות



המשיבה 1 הינה עיריית פתח תקווה (להלן: העירייה), המפעילה בתחומה צהרוניות עירוניות המונות כ – 1,000 ילדים.




העירייה פרסמה בשנת 2008, הזמנה לקבלת הצעות למכרז מס' 27/08 ( להלן: המכרז) להפעלת צהרוניות בגני ילדים המופעלים על ידי העירייה. העותרת ויתר המשיבים נמנו בין מציעי ההצעות.




לאור מספר הילדים הגבוה המשתמש בצהרוניות, קבעה העירייה תנאי סף, שהראשון בהם הוא הבסיס לעתירה ועל כן אביא אותו ככתבו וכלשונו (ראה נספח א' לכתב התגובה מטעם העירייה):


"...
1. תנאי השתתפות במכרז
רשאים להשתתף מציעים העונים על כל הדרישות המפורטות להלן:


מציעים בעלי ניסיון של שלוש שנים אחרונות לפחות (9/05-9/08) בהפעלת צהרוניות בגני ילדים המופעלים על ידי רשות מקומית המונות 500 ילדים לפחות ברשות. ..."





כאמור, העותרת והמשיבים 2-6 הגישו הצעותיהם למכרז.

לאור בקשה מיוחדת של מנהלת אגף גני הילדים בעירייה (נספח ב' לכתב התשובה של העירייה), הגב' פנינה מדליון (להלן: הגב' מדליון) לזירוז הליכי המכרז, נערכה כבר למחרת הגשת ההצעות, ביום 30.12.08, ישיבה של ועדת המכרזים (להלן: הועדה או ועדת המכרזים), בה נכחו נציגי המציעים למכרז, ובמהלכה נפתחה תיבת המכרזים; הצעת העותרת הייתה הנמוכה ביותר.



לאחר בדיקה ראשונית של סגנית היועמ"ש לעירייה, עורכת הדין הגב' מיכל מזרחי שמשמשת גם כיועצת המשפטית לועדת המכרזים, התברר כי ההצעות של העותרת והמשיבים 4-6 כלל אינן עומדות בתנאי הסף, היות ולא ניתן היה ללמוד מן ההצעות הללו האם המציע הינו בעל ניסיון בהפעלת צהרוניות בגני ילדים, המונות לפחות 500 ילדים (חוות הדעת של היועצת המשפטית- נספח ה' לכתב התשובה של המשיבה 1).




כאן המקום להעיר, כי הגב' מדליון העבירה, על אף שלא נתבקשה בצורה מפורשת מהועדה, ביום ה – 31.12.08 המלצה לועדת המכרזים ובה חוות דעתה המקצועית (ראה נספח ו' לכתב תשובת העירייה), בה ביקשה לפסול את העותרת מסיבות שונות, ובין היתר: אי עמידתה בתנאי הסף, המלצות פושרות שקיבלה על העותרת, וניסיון העבר של העיר פתח תקווה עם העותרת בהפעלת צהרוניות.




ביום 5.1.09 התכנסה ועדת המכרזים על מנת לבחור את הזוכה במכרז וזו הייתה לשון החלטתה:


"לפסול את ההצעות של מכון דע-את, יואל כהן, מכללת טומשין ואיריס שמאי מהנימוקים המפורטים בחוות הדעת המשפטית. הועדה ממליצה למסור את ביצוע העבודות לצוות לין בע"מ ויוסי דבאח ומקבלת את המלצת הגב' פנינה מדליון לפצל את הפעלת הצהרוניות בין שני המציעים צוות לין ויוסי דבאח."



לאחר החלטת ועדת המכרזים, הועברה ההמלצה לראש העיר שחתם עליה ביום 7.1.09 ובכך אישר את החלטת הועדה; מכתב בנדון הועבר לעותרת, ועימו בקשה שתמשוך בחזרה את הערבות הבנקאית שהפקידה.




ביום 18.1.2009 הגישה העותרת את העתירה שבפניי בה טענה כי בהחלטתה של ועדת המכרזים נפל פגם מהותי מאחר שהיא מבוססת על חוות דעת שניתנה שלא כדין. כן נטען כי העותרת עמדה בתנאי הסף מאחר שצירפה אישורים המעידים על כי בגני הילדים בהם הפעילה צהרונים יש למעלה מ- 500 ילדים ועל פי פרשנותה די בכך בכדי לעמוד בתנאי הסף. בקשתה למתן צו ביניים לשם עיכובו של ביצוע המכרז נדחתה על ידי כב' השופטת רות רונן בנימוק כי פרשנותו הנכונה של תנאי הסף בסעיף 1א' למכרז, הן מבחינה לשונית והן מבחינה תכליתית, היא הפרשנות המוצעת על ידי העירייה (בש"א 30174/09).




בדיון שהתקיים לפניי ביום 27.5.09 הודיעו העותרת והעירייה על קיום מגעים ביניהן לשם הסדרת המחלוקת. בעקבות כך, נתתי לצדדים שהות בת 14 יום להסדיר את המחלוקת ביניהם טרם כתיבת פסק הדין בתיק. הארכה ניתנה למטרה זו בלבד, ועוד קבעתי כי אם לא תיפתר המחלוקת בהסכמה יינתן פסק דין על סמך החומר שבתיק.
לאחר חלופת הודעות קצרה, התקבלה, ביום 15.6.09, תשובת העירייה וממנה נלמד כי לא עלה בידי הצדדים לגבש הסכמות לצורך סילוק העתירה, ולפיכך נדרשתי ליתן פסק דין זה.


טיעוני העותרת



טענתה העיקרית של העותרת היא, כי בהחלטת ועדת המכרזים נפלו פגמים יסודיים, המחייבים את ביטולה, בעיקר בשל אי סבירות פרשנית של תנאי הסף הראשון; בין היתר טוענת העותרת כי החלטת הועדה אינה מנומקת ומפורטת כנדרש, וכי אינה מלמדת מהי העילה לפסילת הצעת העותרים על הסף.

העותרת מלינה עוד על חוות דעתה המקצועית של הגב' מדליון, שעליה, כך לטענת העותרת, מתבססת החלטת ועדת המכרזים; העותרת טוענת כי חוות הדעת היא חד צדדית ומכוונת נגדה בלבד; עוד היא מלינה על שלא ניתנה לה הזכות להשמיע עמדתה באשר לאמור בחוות הדעת האמורה.



העותרת סומכת ידיה על כללי הדין המנהלי, באומרה כי החלטת ועדת המכרזים לא התבססה על תשתית עובדתית אובייקטיבית, אלא על הערכה סובייקטיבית המבוססת על דעה קדומה ומגמתית בצורה בוטה שניתנה בחוסר תום לב חמור.




טענתה הראשונה והעיקרית של העותרת נסמכת, כאמור, על הפרשנות הסבירה של תנאי הסף 1א'; העותרת טוענת כי היא עומדת בתנאי הסף המצוינים בס' 1א', שעניינו הוכחתו של ניסיון בהפעלת צהרוניות כמותווה בסעיף, היות שהיא הפעילה צהרוניות בעיריית הוד השרון במשך עשר שנים ברציפות עבור גני ילדים המונים כ-930 ילדים. העותרת טוענת כי כוונתה של ועדת המכרזים כי הסעיף יפורש כך שהצהרוניות המופעלות צריכות למנות מעל 500 ילדים (לעומת הגנים עצמם) אינה מבוססת על לשון הסעיף.

העותרת טוענת כי על דרישת סף להיות מנוסחת בצורה ברורה ומדויקת, וכי במידה ותנאי המכרז אינם ברורים דיים, וניתן לפרשם במידה סבירה לכאן ולכאן, על בית המשפט להעדיף פרשנות המקיימת את הצעות המשתתפים ולא פרשנות הפוסלת אותם; כך, טוענת העותרת, כי פרשנותה לתנאי הסף הינה פרשנות הגיונית ושאינה נוגדת את השכל הישר, אינה מכבידה על האפשרות להשתתף במכרז, ומעל לכל – מתיישבת עם דרישות חוק יסוד: חופש העיסוק.



טענתה השנייה של העותרת נוגעת לסוגיית תקינות ההליך המנהלי שבו התקבלה החלטת ועדת המכרזים; העותרת מצביעה על שורה של ליקויים בחוות הדעת המשפטית של ס.היועמ"ש בעיריית פתח תקווה, וכן מציינת נימוקים מנימוקים שונים לפסילת החלטת ועדת המכרזים; לעניין סוגיית תקינות ההליך המנהלי, טוענת העותרת כי החלטת הועדה אינה מנומקת ומפורטת כדבעי, ולא זו אף זו, אלא שקולם של חברי הועדה לא נשמע, וכן כי ההסתמכות על חוות דעתה של הגב' מדליון נעשתה בחוסר תום לב, שכן הגב' מדליון נגועה במשוא פנים כבד בהיותה אחד מהממליצים על המשיבה 2. כן טוענת העותרת לפגיעה בעקרון השוויון ולכך שלא ניתנה לה הזכות להעלות טענותיה בפני הועדה, ובכך נפגמה, לדידה, זכות הטיעון המוקנית לה.







טיעוני המשיבים



שלוש טענות עיקריות נטענות על ידי המשיבים: הראשונה שבהן הינה כי תנאי הסף 1א', המצוטט לעיל, ברור וחד משמעי הוא; השנייה, כי הפרשנות הסבירה של ס' 1א' יכולה להיות אך אחת בלבד, על מנת שתתיישב עם ההיגיון והשכל הישר, והשלישית, כי הצעת העותרת אינה עומדת בתנאי הסף.

לעניין הטענה כי תנאי הסף ברור ומובן הוא – טוענות המשיבות כי כל הקורא את תנאי הסף מבין כי על המציע להיות בעל ניסיון של שלוש שנים בהפעלת צהרוניות המונות 500 ילדים לפחות; באשר לטענה זו, הנוגעת לפרשנות המילולית של תנאי הסף, המשיכה המשיבה 2 והשלימה את הטענה, כי על פי מבנה המשפט בלשון העברית הביטוי "המונות" אינו יכול להתייחס אלא לביטוי "צהרוניות" הקודם לו;
פרשנות זו עולה בקנה אחד עם התכלית הברורה העומדת מאחורי ס' 1א', והיא הרצון לבחור מפעיל שהוא בעל ניסיון בהפעלת צהרוניות רחבות היקף. לעניין הטענה כי הצעת העותרת אינה עומדת בתנאי הסף, נטען כי כפי שניתן לראות בבירור מהמלצת עיריית הוד השרון (ראה נספח ד' לכתב תשובת העירייה), הרי שההמלצה אינה מציינת כל נתון המלמד כי העותרת אכן הפעילה צהרוניות בהיקף של 500 ילדים, שכן כל אשר נאמר בהמלצה הוא שהעותרת מפעילה צהרוניות לגני ילדים המונים כ – 930 ילדים; היות שכך – לא ניתן ללמוד כי העותרת אכן מפעילה צהרוניות בהיקף של 500 ילדים לפחות, כנדרש בתנאי הסף.



לעניין טענותיה של העותרת בדבר תקינות ההליך וההסתמכות על חוות דעתה של הגב' מדליון, הרי שהמשיבות שוללות מכל וכל טענה זו באומרן כי הצעת העותרת נפסלה אך ורק בשל אי התאמתה לתנאי הסף ומנימוקים שפורטו בחוות הדעת המשפטית בלבד, וכלל לא בשל העדר כושר; המשיבות טוענות עוד, לעניין העובדה כי הגב' מדליון רשומה כאחד הממליצים לטובת המשיבה 2, שתי טענות: האחת, כי הגב' מדליון אינה אחראית על מה שנרשם על ידי גוף שאין לה שליטה עליו, ובוודאי שאין בכך כדי להביא לפסילתה מהשתתפות בועדת המכרזים בנושא שהיא האחראית הראשית עליו, והשנייה, כי העותרת עצמה צירפה להצעתה מכתב המלצה של הגב' מדליון, כך שטענתה בדבר היות הגב' מדליון ממליצה של המשיבה 2, בעודה ממליצה שלה עצמה – תמוהה.




המשיבות 2 ו- 3 מבקשות לדחות את העתירה על הסף ולחייב את העותרת ואת המשיבה 5 שהצטרפה לטענות העותרת בהוצאות המשיבה; המשיב מס' 4 לא יוצג לאורך ההליך וויתר על הוצאות; בתאריך ה – 23.6.09 משכה המשיבה 5 את ידה מהעתירה;


דיון



לאחר שקראתי ובחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות.

שתי סוגיות מרכזיות נתונות במחלוקת בעתירה שלפניי– האחת, והעיקרית והעקרונית שבהן, נוגעת לסוגיית פרשנותו של תנאי הסף הראשון, והשנייה, המשנית לעניין זה, נוגעת לקיומו של הליך מנהלי תקין במסגרת המכרז שנערך בעירייה.



כידוע, המכרז הציבורי הוא מעין תחרות מאורגנת בין מתמודדים לקראת כריתתו של חוזה; בין היתר מקווה מכרז המבוצע על ידי רשות שלטונית להגשים שתי מטרות עיקריות המשתלבות האחת ברעותה: הראשונה, קיום הליך מנהלי תקין, שוויוני וללא משוא פנים וכבר נאמר:


"... עקרונות היסוד של דיני המכרזים אינם נגזרים אך מאופיו השלטוני של בעל המכרז. הם נגזרים מאופיו המיוחד של המכרז. האופי השלטוני של בעל המכרז מוסיף טעם נוסף לדרישות היסוד הקיימות. לעתים הוא מוסיף דרישות חמורות יותר...אך דרישות היסוד של הגינות, שוויון, טוהר מידות - כל אלה משותפות הן למכרזים כולם, יהא בעל המכרז אשר יהא..." (ההדגשה שלי)

(ד"נ 22/82, בית יולס בע"מ נ' רביב משה ושות' בע"מ, פ"ד מג (1) 441


והשנייה – והיא כפועל יוצא של רעותה – היא ההגעה, בסופו של ההליך המנהלי, לכדי התקשרות עם המציע המיטבי ביותר, שענה באופן הכוללני והמתאים ביותר על דרישות המכרז, הן ובעיקר מן ההיבט הכלכלי הגלום ביסוד המכרז – כמציע שהציע את ההצעה הנמוכה ביותר – והן משלל היבטים נוספים ואחרים הבאים, בדרך קבע, לידי ביטוי בתנאי הסף במכרז, כגון: ותק וניסיון, ידע ומומחיות ספציפיים, היכרות עם המקום או עם הפעילות הנדרשת וכיוצא באלה תנאים הנקבעים על ידי מנסחי המכרז, עוד בטרם ייצא זה אל אוויר העולם, וכדברי הש' מ' אלון:
"... מטרתו של המכרז להבטיח, כי הטובים והמוכשרים שבין המועמדים האפשריים יתקבלו לעבודה..."
(בג"צ 703/87 קראון נ' נציב שירות המדינה, פ"ד מה(2) 512).



הליך המכרז בנוי שלבים שלבים, אך בבסיסו מצוי השלב הראשוני של קביעת וניסוח תנאי המכרז, והוא, בין שאר השלבים, אולי החשוב והמשמעותי ביותר ביניהם, שכן, לרוב, התוצאה הרצויה הנובעת מניסוח תנאי המכרז שואפת במהותה לניפוי ומיון של מציעים שאינם עומדים בתנאי הסף כפי שנוסחו על ידי הרשות. בהתאם לכך, התכלית המרכזית העומדת בבסיס הניסוח הנאות, המלא והמדויק של תנאי המכרז היא מתן האפשרות למציעים להיות ערים לתנאי המכרז ולבדוק האם הם עומדים בתנאי המכרז, אם לאו, או שמא נדרש מהם לבצע פעולות כאלו ואחרות על מנת לעמוד בתנאים אלו ולהשתתף במכרז. החשיבות בניסוח המדויק, האחיד והמלא של תנאי המכרז היא גבוהה שהרי "...המידע למשתתפים במכרז צריך להיות מלא ואחיד..." (בג"ץ 187/71 "רמט" בעמ' נ' החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ, פ"ד כו(1) 118, 123 א (1971)). הסיבה לכך נעוצה בתכלית האמורה לעיל של הליך מכרז שוויוני ואחיד לכלל משתתפיו. ואכן, מחלוקתם העיקרית של בעלי הדין מתמקדת בשאלת פרשנותו של תנאי הסף, הלוא הוא סעיף 1א'. סעיף זה, מגדיר, הלכה למעשה, את תנאי הסף הבסיסיים ביותר על מנת להשתתף במכרז. בענייננו, תנאי הסף של המכרז כללו דרישה לניסיון של 3 שנים בהפעלת צהרוניות, ובשל חשיבותו של הסעיף אשוב ואצטטו:

"... 1. תנאי השתתפות במכרז
רשאים להשתתף מציעים העונים על כל הדרישות המפורטות להלן:


מציעים בעלי ניסיון של שלוש שנים אחרונות לפחות (9/05-9/08) בהפעלת צהרוניות בגני ילדים המופעלים על ידי רשות מקומית המונות 500 ילדים לפחות ברשות. ..."


הצדדים חלוקים, כאמור, בכל הנוגע לפרשנותו של תנאי סף זה, ובעיקר לעניין מספר הילדים שצריכים להיות תחת הפעלתה של החברה המציעה; מחד, באה וטוענת העותרת כי ניתן לפרש סעיף זה "בפרשנות סבירה" כך שניתן יהיה להסיק שדי לה לחברה המציעה שהפעילה שירותי צהרוניות ברשות המונה 500 ילדים לפחות, קרי: הרשות היא היא המונה 500 ילדים ולא סך כל מספר הילדים בצהרוניות שהפעילה החברה. פרשנות זו, בעיני העותרת, היא פרשנות סבירה שניתן לדלות אותה מניסוחו הלקוי של הסעיף. מנגד, טוענת העירייה, כי פרשנות זו בלתי אפשרית בדיוק בגלל ניסוחו זה של הסעיף, שעליו מסתמכת העותרת, ואין אלא לפרש את הסעיף, על פי לשונו ותכליתו, קרי: החברה המציעה במכרז צריכה להיות כזו שהפעילה צהרוניות במספר כולל של לפחות 500 ילדים ואין נפקא מינה ושום משמעות לסוגיית מספר הילדים הכולל ברשות עצמה. אקדים ואומר כי מבין שתי האפשרויות הפרשניות שהוצבו בפניי הגעתי למסקנה כי הפרשנות היחידה האפשרית היא כפרשנות אשר ניתנה לסעיף על ידי ועדת המכרזים. על אף זאת, ואתייחס לכך בהמשך, ברי כי תנאי הסף יכול היה להיות מנוסח באופן ברור ובהיר יותר אשר היה מונע את המחלוקת המשפטית אשר הונחה לפתחו של בית המשפט.

23. פרשנותו של סעיף במכרז צריכה להיעשות על פי תורת הפרשנות התכליתית. תחילה אבחן את הפרשנות המילולית המתבקשת מן הסעיף ולאחר מכן אבחן את תכליתו שכן "...הפרשנות התכליתית משתרעת על הפעולות המשפטיות כולן..." (אהרן ברק פרשנות במשפט כרך רביעי - פרשנות החוזה 48 (2001)). כמו בדיני החוזים, גם בדיני המכרזים עלינו לבצע "...בחינה כוללת של לשון המכרז, תנאיו ומטרתו..." (עע"ם 7111/03 "יוסף חורי" חברה לעבודות בנין בע"מ נ' מדינת ישראל ע"י מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נח(6) 170, 178 ו (2004)) וכבר נקבע כי:
"...הוראות המכרז טעונות אף הן פירוש תכליתי. בפירושן, יש לבחון ולשקול את התכלית האובייקטיבית שלשמה נקבעו ואת המטרות ואת והאינטרס הציבורי שהן נועדו להגשים..." (עע"ם 6352/01 חדשות ישראל (טי.אי.אן.סי) בע"מ נ' שר התקשורת, פ"ד נו(2) 97, 125 (2001)).

24. לטעמי, השאלה הראשונה שעומדת לפנינו היא, האם פרשנותו של סעיף 1א' למכרז סובלת יותר ממשמעות לשונית אחת, ובעקב שאלה זו תישאל השאלה המתבקשת כמו מאליה – האם תכליתו של המכרז תושג עם קבלת המשמעות הלשונית הזו. על תכלית המכרז ניתן ללמוד ממסמכי המכרז. ד"ר עומר דקל מציין בספרו כי : "...ראוי שכבר בפתח מסמכי המכרז, במבוא לדרישות המכרז, ינסח מעצב המכרז את ה 'אני מאמין' של הרשות בקשר להתקשרות זו, ינסח את מטרותיה של ההתקשרות, את הצרכים שהיא נועדה לשרת..." (דקל, מכרזים-כרך ראשון, בעמ' 269).

מן הכלל אל הפרט

25. לטעמי, הן פרשנותו המילולית והן פרשנותו התכליתית של הסעיף הראשון במכרז מתיישבת עם פרשנותה של העירייה; השאלה העיקרית מבחינה זו היא ייחוסה הדקדוקי-לשוני הנכון של המילה 'המונות'– קרי: לאיזו מן המילים האחרות בסעיף היא מיוחסת? בעצם, טענתה של העותרת היא שפרשנותו של ס' 1א' למכרז, סובלת יותר ממשמעות לשונית אחת, קרי: לפנינו שלוש אופציות פרשניות סבירות: המילה 'המונות', כך לפי זווית ראייתה של העותרת, יכולה להיות, לכאורה, מיוחסת לעירייה, לגני הילדים או לצהרוניות; אלא שלפי דעתי, אין בכך ולא כלום, שהרי מבחינה דקדוקית-לשונית, כאשר באה אני "לפרק" את המשפט נשוא המחלוקת לגורמיו הדקדוקיים-לשוניים, ובהתאם לכך בוחנת את הקשרי המילים מבחינת שיוכן המתאים הן לזכר ולנקבה, והן ליחיד ולרבים, הרי שבלתי ניתן לפרש אחרת את הסעיף אלא כך שהמילה 'המונות' מתייחסת אך ורק למילה 'צהרוניות', שכן אין שום מילה אחרת בסעיף- כולל "הגנים" וה"רשות", בלשון נקבה ורבים שיכולה להתאים למילה 'המונות', על אף שזו האחרונה מופיעה בסופו של המשפט ולא מיד לאחר המילה צהרוניות.

26. העותרת בחרה להביא בכתב עתירתה (ס' 70 לכתב העתירה) את ע"א 4605/09 אלישרא מערכות בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל, פ"ד נה(1) 9, אשר קובע כי "...מקום שבו תנאי המכרז אינם ברורים כל צורכם וניתן לפרשם באופנים שונים שמידת סבירותם שווה והם מתיישבים עם לשון מסמכי המכרז ועם תכליתו...יש להעדיף פרשנות המקיימת את הצעות משתתפי המכרז...", ואולם, לדאבונה של העותרת, ברור כי המקרה דנן אינו מקרה בו "ניתן לפרש באופנים שונים" את סעיף 1א' למכרז, ולו מן הבחינה הדקדוקית-לשונית, וכל ניסיון לפרש אחרת את הסעיף חוטא וסוטה מן הפירוש הדקדוקי הנכון; על מנת לסכם נקודה זו אבהיר כי האפשרות הדקדוקית-לשונית היחידה הקיימת בסעיף היא שהמילה 'המונות' מתייחסת אך ורק למילה 'צהרוניות'. המשמעות במקרה דנן היא, כי פרשנותה של העירייה היא הפרשנות הנכונה, ודי בכך כדי להשמיט את הבסיס לטענתה של העותרת. ואולם, לצורך ההליך הפרשני, אבחן את תכליתו של הסעיף, שמתיישבת, במקרה דנן, כך אראה מיד, עם הפרשנות הדקדוקית-לשונית הנ"ל.

27. על אף שבעיניי וכפי שהראיתי לעיל, אין לסעיף האמור מגוון של משמעויות לשוניות, אלא רק משמעות לשונית אחת המתקבלת על הדעת, הרי שבשל ניסוחו של הסעיף מן הראוי לתת את הדעת גם על התכלית של תנאי הסף הראשון. על פי כתבי הטענות, העיר פתח תקווה מפעילה לשירות תושביה צהרוניות בהן שוהים מידי יום כ-1,000 ילדים (כאמור בס' 1 לכתב התשובה של העירייה). לאור מספר הילדים הגבוה בעיר, דרשה העירייה כי המציע יהיה בעל ניסיון של 3 שנים בהפעלת צהרוניות המונות לפחות 500 ילדים, היות והוא אכן אמור היה להפעיל צהרוניות בהיקף דומה, פחות או יותר, עם זכייתו במכרז- ולראיה, הפיצול שהציעה הגב' מדליון לעניין הזכייה במכרז, בין המשיבות 2 ו-3 בהפעלת צהרוניות, כך שכל אחת מהן תפעיל צהרוניות בהיקף של כ – 500 ילדים; ברי, שתכליתו של תנאי הסף הייתה לבחון את ניסיונו של המציע בניהול והפעלת צהרוניות בהיקף של 500 ילדים לפחות. לעניות דעתי, אין אפשרות לפרש תכליתית את הסעיף בצורה אחרת, ויתירה מכך – כל פירוש אחר של הסעיף עלול להביא בנקל לכדי תוצאה אבסורדית ובלתי מתקבלת על הדעת ובוודאי לתוצאה שאיננה מתיישבת כלל עם תכליתו של המכרז, שהרי, לאור דברי העותרת ופרשנותה, הרי שאין נפקות למספר הילדים צהרוניות שהמציע הפעיל, ולו בלבד שהרשות בה הפעיל את אותן הצהרוניות, היא היא אשר מונה מעל 500 ילדים, קרי: הרשות צריכה למנות 500 ילדים ולא היקף הילדים בכלל הצהרוניות של החברה המתמודדת במכרז. כך, לפי פרשנותה של העותרת, נוצר מצב שאיננו מתיישב עם ההיגיון, ובו יוכל להיבחר, לשם הדוגמא, מציע אשר הפעיל צהרונית אחת, בת 5 ילדים, ובלבד שיש לו ניסיון של מעל 3 שנים. הרי זהו מצב בלתי מתקבל על הדעת, ובוודאי שלא הייתה זו כוונת העירייה ובוודאי שאין זו תכלית הסעיף.

28. לא זו אף זו, צא ושאל: מדוע זה כלל משנה מה מספר הילדים הנמצאים תחת כנפי הרשות, באם אין שום מגבלה על מספר הילדים שצריכים היו להיות בצהרוניות שהפעילה החברה? מה משמעות הדרישה כי ברשות יהיו 500 ילדים, אם אין שום מגבלה, כך לדברי העותרת, על מספר הילדים שעליהם הייתה אחראית העותרת? הפרשנות הנכונה של תכלית הסעיף היא זו המקיימת בחירת מציע שניסיונו בתחום הוא בהפעלת צהרוניות בהיקף גדול, של לפחות 500 ילדים, על מנת שיוכל להתמודד עם היקף הילדים הגדול בעירייה וכך נוצרת התאמה בין עירייה שבה מספר הילדים גדול ורב, לבין מפעיל מיומן של היקף גדול של צהרוניות, על כל המשמעויות הארגוניות, הלוגיסטיות והחינוכיות שבכך. יתר על כן, אני סבורה כי יש בטענות העותרת משום התעלמות מהתכלית העומדת בבסיס המכרז. ובעניין זה אוסיף ואומר שאין אני יכולה ללמוד, עד עתה, מכתב העתירה המנומק, האם העותרת אכן מפעילה צהרוניות שמספר הילדים הכולל בהן הוא לפחות 500, ויש בכך משום להעלות תמיהה מדוע זה העותרת לא בחרה, בשום שלב, לציין עובדה זו בצורה ברורה, לא מול העירייה, לא מול וועדת המכרזים ולא מול בית משפט זה. ואכן, מקריאת כלל כתבי התשובה, ולאור האמור והעולה מכתב התשובה של משיב 3 עולה כי על פי הנתונים הקיימים בעיריית רמת השרון, העותרת לא הפעילה צהרוניות בהיקף של 500 ילדים ומעלה מעולם, אלא יותר קרוב למחצית מכך, כ – 260 ילדים בלבד.

29. מאחר שהגעתי למסקנה זו, אני סבורה כי התייתר הצורך לדון בשאר הטענות, ואולם היות שהעותרת טענה לפגמים בהליך המנהלי עצמו – אני חשה צורך להתייחס, ולו בקצרה, לטענות אלו. לטעמי, בטענות אלו אין כל ממש. אפתח ואומר כי הלכה פסוקה היא שבית משפט זה לא יתערב בהחלטה של רשות שלטונית כל עוד החלטה זו סבירה ומתיישבת עם הליך מנהלי תקין; לאור הטענות שהועלו על ידי העותרת והמשיבות, ולאור ההליך הפרשני האמור לעיל, נראה לי כי החלטתה של וועדת המכרזים הינה סבירה ולא מצדיקה התערבותו של בית משפט זה. הצעתה של העותרת נפסלה לא בשל חוות דעתה של הגב' מדליון, אלא בשל חוות דעתה המשפטית של היועמ"ש בעירייה, אשר קבעה כי ההצעה אינה עומדת בתנאי הסף, ומשכך – לא עסקה כלל הוועדה בנושא כושרה של העותרת. דבר זה הובהר, חזור והבהר, לעותרת במספר הזדמנויות, ודבר זה מצוין בזו הלשון בפרוטוקול ועדת המכרזים מיום 5/1/2009 (נספח ז' לכתב תשובת העירייה):
"... החלטה
לפסול את ההצעות של מכון דע את...מהנימוקים המפורטים בחוות הדעת המשפטית ..." .

ואכן, בסעיף 4, ו- 4.1 לחוות הדעת המשפטית המפורטת, מיום ה – 31/12/2008, נכתב בזו הלשון:
"... יש לפסול ההצעות המפורטות מהנימוקים הבאים:
4.1 מכון דע את בע"מ – לא עונים על תנאי סף א' לתנאי המכרז. לא צרפו אישורים והמלצות מרשויות איתן עבדו המעידים על ניסיונם בהפעלת צהרוניות בגנ"י המופעלים על ידי רשות מקומית המונות 500 ילדים לפחות ברשות.
ומכאן, נלמד כי אכן הצעת העותרת נפסלה, בשל אי עמידתה בתנאי הסף של המכרז, ובשל כך לא נדונה כלל סוגיית העדר כושרה של העותרת.

30. עם זאת ולקראת סיום אעיר הערה חשובה לעניין פעולותיהן של העירייה ושל וועדת המכרזים שלצערי אינן נטולות כל פגם; מן הראוי הוא כי מנהלי המכרז והאחראים עליו, ייתנו דעתם לניסוחם המדויק של כל סעיף וסעיף במכרז; ההבנה וההפנמה של אלו האחרונים כי כל תנאי סף צריך להיות ברור, מדויק ומלא – תתרום לביצועו התקין של ההליך המנהלי, תסייע ותקל עליהם בניהולו של המכרז, ויחד עם זאת – תמנע אי הבנות ותקל על משתתפי המכרז באשר הם. ראוי וחשוב לטעמי, כמו כן, להקדיש את המבוא למכרז להבהרת מטרת או מטרות המכרז בשפה פשוטה ובהירה, כך שמשתתפי המכרז יוכלו לעמוד על תכליתו של המכרז מלשון זו. בענייננו, ייתכן כי ניסוח מטרה ברורה של המכרז דנן, היה חוסך את המחלוקת בין הצדדים.

31. אשר על כן, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות, במובן זה שפרשנותה של העותרת איננה מתקבלת, ופרשנותה של העירייה לסעיף היא הנכונה.
לעניין ההוצאות, לאור האמור בסעיף 30 האמור לעיל, אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהו מכרז ?

  2. מכרז תפור

  3. הקפאת מכרז

  4. מסמכי המכרז

  5. פסילת מכרזים

  6. אומדן מכרזים

  7. פגם טכני במכרז

  8. תנאי סף במכרז

  9. מכרז מכון רישוי

  10. מכרז לביצוע נקז

  11. פגם מהותי במכרז

  12. מכרז כריתת עצים

  13. ביטול מכרז פומבי

  14. הארכת פטור ממכרז

  15. עתירה לאכיפת מכרז

  16. זכות הטיעון במכרז

  17. פיצויי קיום במכרז

  18. המלצה לפסול מכרז

  19. מכרז ערוץ המוסיקה

  20. תיאום הצעות במכרז

  21. תנאים במכרז ציבורי

  22. פתיחת מעטפות מכרז

  23. הצעה גירעונית במכרז

  24. מכרז של חברת החדשות

  25. מכרז שיפוץ בית ספר

  26. פירוש תנאי סף במכרז

  27. היעלמות מעטפה במכרז

  28. תנאים מקפחים במכרז

  29. הערכת מועמדים במכרז

  30. אי פרסום מכרז חיצוני

  31. ביטול מכרז ללא הסבר

  32. אי מימוש זכייה במכרז

  33. ניגוד עניינים במכרז

  34. הצעה אחת בלבד במכרז

  35. טיאוט רחובות - מכרז

  36. אורכה להגשת מסמכי מכרז

  37. הצעה תכסיסנית ‏במכרז

  38. ביטול מעשה עשוי במכרז

  39. הצעה נמוכה מדי במכרז

  40. פגם בתנאי הסף של מכרז

  41. ביטול החלטה לבטל מכרז

  42. נוסח לא ברור של מכרז

  43. מכרז של משרד החקלאות

  44. מכרז לבניית בריכת מים

  45. חוסר ודאות הצעה במכרז

  46. פגם בכל ההצעות במכרז

  47. זכות עיון במסמכי מכרז

  48. מקבילית הכוחות מכרזים

  49. בקשה לפסילת זוכה במכרז

  50. בקשה לעיון במסמכי מכרז

  51. ביטול מכרז למינוי מנהל

  52. תנאי סף להשתתפות במכרז

  53. מכרז תעודות זהות חכמות

  54. אי עמידה בתנאי סף במכרז

  55. מכרז לביצוע סקר מקרקעין

  56. פסילת מועמד במכרז פנימי

  57. הגבלת מספר הזוכים במכרז

  58. מכרז לרכישת מכונת צילום

  59. עריכת מכרז עירייה סלולר

  60. מכרז הסעות במשרדי הממשלה

  61. ניסיון קודם כתנאי במכרז

  62. פגמים במכרז מועצה מקומית

  63. מכרז ביטוח מועצה מקומית

  64. דרישת ניסיון כתנאי במכרז

  65. פגם במכרז של משרד הפנים

  66. דרישת ותק כתנאי סף במכרז

  67. ביטול מכרז של הקרן הקיימת

  68. ערעור על פסילת הצעה במכרז

  69. החזר הוצאות השתתפות במכרז

  70. מכרז מינויים בחברת החשמל

  71. העדפת תוצרת הארץ במכרזים

  72. פרסום מכרז ע''י מפרק חברה

  73. הפרת צו שיפוטי בהליכי מכרז

  74. דחיית ''הצעה יחידה'' במכרז

  75. תביעה נגד המכרז של המדינה

  76. ניסיון קודם של משתתף במכרז

  77. ביטול מינוי שנעשה ללא מכרז

  78. פסילת ההצעה הכי זולה במכרז

  79. בקשת ארכה לתשלום לפי מכרז

  80. השפעת עדכון מחירים על מכרז

  81. סיום תקפות רשיון במהלך מכרז

  82. בקשה לפסילת מכרז לאיוש משרה

  83. ביטול מכרז לאחר פתיחת הצעות

  84. ביטול קבלת הצעות מחיר במכרז

  85. גביית דמי היתר מזוכה במכרז

  86. בקשה למתן צו זמני בהליך מכרז

  87. החזר כספי בעקבות זכיה במכרז

  88. היכרות מוקדמת עם מועמד במכרז

  89. ביטול הודעה על ביטול מכרזים

  90. פסילת הצעה במכרז בשל פגם טכני

  91. מכרז זכויות שידורי רדיו בצפון

  92. דחיית ההצעה הזולה ביותר במכרז

  93. ביטול מכרז לאחר צו התחלת עבודה

  94. תקופת התקשרות בלתי סבירה במכרז

  95. מכרז להנחת צנרת השקיה בקולחין

  96. עתירה לבטל את החלטת ועדת המכרזים

  97. פסילת הצעה במכרז בגלל סוג המטבע

  98. תשלום בחסר על עבודה במסגרת מכרז

  99. רשות שדות התעופה מכרזים פנימיים

  100. אי קבלת הזמנה לשלב השני של מכרז

  101. דוגמא לתביעה לביטול מכרז שהתקבלה

  102. הורדת מחיר הצעה במכרז לאחר זכיה

  103. בחינת כדאיות כלכלית של מציע במכרז

  104. שלילת מעמד משתתף בעל כשירות במכרז

  105. אי ביטול מכרז פגום מחמת מעשה עשוי

  106. אי עמידה בלוח זמנים - הצעה במכרז

  107. פניה לבית המשפט בעניין זכיה במכרז

  108. שינוי תנאים במכרז לאחר פתיחת הצעות

  109. פיצויים על פגמים בהצעה מתחרה במכרז

  110. ביטול מכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות

  111. דיון בהצעות שלא הוגשו לתיבת המכרזים

  112. ביטול זכיה במכרז עקב איחור בתשלומים

  113. מסירת פרטים לא נכונים של מועמד במכרז

  114. הגבלת הזמן על זכות העיון במסמכי מכרז

  115. טענה להפסדי רווחים בעקבות ביטול מכרז

  116. הפסד במכרז למרות הצעת ההצעה הכי זולה

  117. עמידה בתנאי מכרז - דיני תכנון ובנייה

  118. פגיעה באינטרס הציבורי בגלל עיכוב מכרז

  119. האם בית המשפט יכול לשנות תוצאות מכרז ?

  120. טופס הזמנת הצעות למכרז - תנאים מקדמיים

  121. בקשה למניעת עיכוב בכניסה לתפקיד נבחר במכרז

  122. האם אפשר לעכב מינוי לתפקיד באמצעות מכרז ?

  123. בקשה לבית המשפט העליון להפסקת הליכי מכרז

  124. ערעור על תוצאות מכרז בשווי מיליארדי שקלים

  125. תביעה לביטול זכיה במכרז בגלל שיקולים זרים

  126. הכרזת בית משפט על ההצעה הזולה ביותר במכרז

  127. פרסום מכרז חדש באותם תנאים לאחר ביטול מכרז

  128. מכרז למתן זיכיון לשידורי רדיו אזורי בירושלים

  129. פסילת הצעה במכרז בשל פגם בהתנהגות במכרז קודם

  130. פטור מחובת המכרז: תקנה 3(23) לתקנות חובת המכרזים

  131. האם מותר לשנות את תנאי הניקוד ותנאי הסף במכרז ללא הודעה ?

  132. אי מילוי תנאי בחוזה למכירת נכס קדם מכרז מקרקעין ו/או גרימה להפרתו

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון